במתמטיקה, אי-שוויון הממוצעים הוא אי-שוויון מפורסם הקושר בין הממוצע החשבוני והממוצע ההנדסי של סדרת מספרים סופית. זהו אי-שוויון בסיסי באנליזה מתמטית, ויש לו שימושים חשובים והכללות רבות. את האי-שוויון הוכיח אוגוסטן לואי קושי, וברבות השנים התגלו עשרות הוכחות אחרות.
לכל קבוצת מספרים ממשיים חיוביים
מתקיים
![{\displaystyle {\frac {n}{{\dfrac {1}{a_{1}}}+\cdots +{\dfrac {1}{a_{n}}}}}\leq {\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}\leq {\frac {a_{1}+\cdots +a_{n}}{n}}\leq {\sqrt {\frac {a_{1}^{2}+\cdots +a_{n}^{2}}{n}}}}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/1611187f97bda0dbf850f8d78868ac4dd80e7220)
- הממוצע ההרמוני קטן או שווה לממוצע ההנדסי.
- הממוצע ההנדסי קטן או שווה לממוצע החשבוני.
- הממוצע החשבוני קטן או שווה לשורש ממוצע הריבועים.
בשלושת המקרים לא מתקיים שוויון, אלא אם כל המספרים
שווים זה לזה.
רקע
אם
מספרים חיוביים, הרי
- הממוצע החשבוני שלהם הוא סכומם המחולק ב-
: 
- הממוצע ההנדסי הוא השורש ה-
-י של מכפלתם: ![{\displaystyle G_{n}={\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/141846b163f0b3129dbc303845a60b4f971717d6)
- הממוצע ההרמוני הוא המספר ההופכי לממוצע החשבוני של ההופכיים:

שלושת הביטויים מתאימים, בהקשרים שונים, לשמש כ"ממוצע", למשל בכך ששלושתם נמצאים תמיד בין הערך הקטן ביותר לגדול ביותר בסדרה
.
במקרה
טענה זו קובעת כי
, ושוויון מתקיים אם ורק אם
.
הוכחות
הוכחתו של קושי
קושי הוכיח את האי-שוויון
בשיטה הנקראת לפעמים "אינדוקציה הפוכה":
ראשית, הוא הראה שאם האי-שוויון מתקיים לסדרות בנות
מספרים, אזי הוא מתקיים לסדרות בנות
מספרים – ולכן, באינדוקציה (רגילה) הוא מתקיים לסדרות בנות
מספרים, לכל
. בנוסף לכך, הראה קושי שאם האי-שוויון מתקיים לסדרות בגודל מסוים אזי הוא מתקיים לסדרות קטנות יותר. מכיוון שכל מספר קטן מחזקה של שתיים כלשהי, ההוכחה הושלמה.
הצעד הראשון: נניח כי האי-שוויון מתקיים לכל
חיוביים. אז
![{\displaystyle {\begin{aligned}{\frac {a_{1}+\cdots +a_{2n}}{2n}}&={\frac {a_{1}+\cdots +a_{n}+a_{n+1}+\cdots +a_{2n}}{2n}}\\\\&={\frac {{\dfrac {a_{1}+\cdots +a_{n}}{n}}+{\dfrac {a_{n+1}+\cdots +a_{2n}}{n}}}{2}}\\\\&\geq {\frac {{\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}+{\sqrt[{n}]{a_{n+1}\cdots a_{2n}}}}{2}}\\\\&\geq {\sqrt {{\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}\cdot {\sqrt[{n}]{a_{n+1}\cdots a_{2n}}}}}\\\\&={\sqrt {\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}\cdot a_{n+1}\cdots a_{2n}}}}\\\\&={\sqrt[{2n}]{a_{1}\cdots a_{2n}}}\end{aligned}}}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/299c34255f0ba0928362c79ae451fe0e17feac55)
כאשר האי-שוויון הראשון נובע מן ההנחה שהאי-שוויון מתקיים לקבוצות בגודל
, והשני מן המקרה
.
הצעד השני: נניח כי האי-שוויון מתקיים לקבוצות בגודל
; אם נתונים
כאשר
, נסמן
ונקבל
![{\displaystyle {\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{m}\cdot a^{n-m}}}\leq {\frac {a_{1}+\cdots +a_{m}+(n-m)a}{n}}=a}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/905bf035e378da92b58a8aff7c14faccc33e70cb)
ולכן
.
את האי-שוויון
אפשר להוכיח בדרך דומה.
הממוצע הלוגריתמי
ערך מורחב – ממוצע לוגריתמי
במקרה
ניתן להוסיף לשרשרת אי השוויונות גם את הממוצע הלוגריתמי אשר ממוקם בין הממוצע ההנדסי לממוצע החשבוני. כלומר:

הכללות
אחת ההכללות החשובות לאי־שוויון מתקבלת מחזרה על כל רכיב
מספר פעמים, למשל
.
אם
חיוביים ו-
שלמים חיוביים וסכומם
, אז האי-שוויון הופך להיות
![{\displaystyle {\frac {P}{{\dfrac {p_{1}}{a_{1}}}+\cdots +{\dfrac {p_{n}}{a_{n}}}}}\leq {\sqrt[{P}]{a_{1}^{p_{1}}\cdots a_{n}^{p_{n}}}}\leq {\frac {p_{1}a_{1}+\cdots +p_{n}a_{n}}{P}}}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/ef7f23e3af9175afda02ca8504381cc04a9eb599)
באי-שוויון זה אפשר להחליף את המקדמים
במספרים חיוביים כלשהם; למשל, כאלה שסכומם
. כאשר כל המקדמים שווים ל-
מתקבל אי־שוויון הממוצעים.
בנוסף, ישנן הכללות לאי-שוויון ממוצעים עבור חזקות שונות:
זו פונקציה עולה ביחס ל-
, כאשר
אי-שליליים. אי-שוויון הממוצעים מתקבל כאשר
הפונקציה גדולה יותר מכאשר
.