איניד בלייטון

סופרת בריטית

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
איניד בלייטון
Enid Blyton
לידה 11 באוגוסט 1897
מזרח דולוויץ', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בנובמבר 1968 (בגיל 71)
המפסטד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קרמטוריום גולדרס גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Enid Mary Blyton עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Enid Blyton עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות "נדי", "השביעייה הסודית", "החמישייה הסודית", "הרביעייה והתוכי", "חבורת הבלשים והכלב"
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון איפסוויץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1922 – 28 בנובמבר 1968 (כ־46 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג

יו אלכסנדר פולוק (28 באוגוסט 1924 – 1943 (כ־18 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים

  • קנת פרייזר דארל ווטרס (20 באוקטובר 1943 – 12 בספטמבר 1967 (23 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים גיליאן בייברסטוק, Imogen Smallwood עריכת הנתון בוויקינתונים
enidblytonsociety.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אִינִיד מרי בְּלַייטוֹן (באנגלית: Enid Mary Blyton‏; 11 באוגוסט 1897 - 28 בנובמבר 1968) הייתה סופרת ילדים בריטית שנחשבה לאחת מסופרות הילדים הפוריות והגדולות ביותר במאה ה-20.

ביוגרפיה

איניד בלייטון נולדה במזרח דולוויץ (Dulwich) שבדרום ללונדון, הבכירה בין שלושת ילדיו של תומאס, סוכן מכירות וסיטונאי הלבשה ולתרזה, עקרת בית. מעט אחרי הולדתה עברה המשפחה לבקנהאם (Beckenham) שבקנט, שם גדלה איניד, יחד עם שני אחיה, הנלי וקאי.[1]

אביה של איניד היה איש אשכולות. ניגן, שר, צייר, צילם, כתב שירים וקרא ספרים רבים. הוא שלט גם בצרפתית וגרמנית והיה אסטרונום חובב. איניד ואביה הרבו לטייל בשדות וביערות באזור מגוריהם. הוא העשיר את הידע שלה על צמחים, ציפורים וחיות היער, ציטט באוזניה פסוקי שירה וסיפר לה סיפורי עם סקוטיים ששמע בילדותו מאמו. בהשפעתו של האב החלה איניד לקרוא כל ספר שהיה בספרייה ענקית שבביתם והפכה את הספרים למרכז חייה.[2]

כשהייתה איניד בת 13 עזב אביה האהוב את הבית והוריה נפרדו. האב המשיך לפרנס את המשפחה ולדאוג לחינוך הילדים ואיניד הקפידה לשמור איתו על קשר חם ולהיפגש עמו, מפעם לפעם.

שנה אחר כך פורסמה בכתב עת לילדים הצעה לקוראים לשלוח מפרי עיטם. בלייטון, אז בת 14, שלחה שיר ולהפתעתה השיר פורסם. עורך כתב העת פנה אליה וביקש שתשלח שירים נוספים וכך היה. חלק משיריה וסיפוריה אכן פורסם, אבל עבור הנערה הצעירה זו הייתה אפשרות לעיסוק מהנה.

איניד סיימה את התיכון בקנט ונרשמה לאקדמיה למוסיקה, מתוך כוונה להיות זמרת. אבל בעקבות עבודתה עם ילדים בחופשת הקיץ היא העדיפה ללמוד טיפול בילדים.[3]

בהיותה בת 18 עזבה בלייטון את ביתה, נרשמה לקולג' שהכשיר מורים וגננות בשיטת מונטסורי, מתוך תחושה שהיא מיטיבה לתקשר עם ילדים. הצעד הזה היה חריג באותם ימים, מפני שלא היה נהוג אז שצעירה, רווקה, נוטשת את ביתה ועוברת לחיות לבדה, אך הצעד הזה איפין את בלייטון הצעירה, שהייתה מורדת וחריגה.[2]

בגיל 21 הוסמכה בלייטון כמורה אחרי שסיימה בהצטיינות רבה את לימודיה. היא החלה ללמד קבוצות קטנות של תלמדים, כשיותר ויותר ילדים נשלחו להשגחתה. איניד לימדה כל ילד לפי גילו, יכולתו ותחומי התעניינותו. היא סיפרה להם סיפורים שחיברה, ערכה הצגות ומופיעים. לימדה אותם לשיר, לנגן, לרקוד. תלמידיה טיילו איתה בטבע, אספו צמחים ופרפרים, עקבו אחרי חייהם של בעלי החיים ואפילו שיגרו כדור פורח לשמיים - כדור שהושב חזרה כל הדרך מבלגיה, עם מכתב מצורף.

כעבור ארבע שנים הראו שני דברים שהשפיעו על חייה של בלייטון. אביה האהוב נפטר, והוא בן חמישים בלבד, ובלייטון הכירה ציירת ומאיירת בשם פיליס צ'ייז והשתיים החליטו לשתף פעולה וליצור יחד סיפורים וספרים מאויירים. מאותו הזמן החלה בלייטון להעביר למדור הילדים שבעיתונים השבועיים שירים, רשימות, חידות וסיפורים משעשעים, כמו גם חומרי עזר למורים בעיקר בתחומי מדע וטבע.[2]

.תוך כדי עבודתה כמורה ערכה בלייטון את כתב העת 'הוראה מודרנית', והשתתפה בכתיבת הספר 'שנתיים בגן ילדים' ויסדה עיתונים פרטיים: בהם הדפיסה את סיפוריה. זה הזמן בו החליטה איניד להיות סופרת.[3][4]

ב-1922 פורסם ספרה הראשון, 'לחישות של ילד', שהיה קובץ בן 24 עמודים של שירי-פיות, ואויר בידי פיליס צ'ייז. ומאז לא פסק מעיין הרעיונות שהניבו מעל 700 ספרים, שתורגמו ל-93 שפות ונמכרו בתשעים מיליון עותקים. כתיבתה של בליטון הקיפה נושאים רבים שכוונו לכל הגילאים: חרוזים לילדים, אגדות, ספרי מתח, ספרי מדע פופולרי, מעשיות לטף, מהתלות, סיפורי חיות ובעיקר נודעה בשל סדרות המתח לילדים שכתבה והיו פופולריים ביותר באנגליה ובעולם כולו. בלייטון הייתה ידועה בכתיבתה המהירה - כ-30 ספרים בשנה. כל הצלחה של ספר שלה הוליד מיד סדרה של ספרים. כך הפך 'הקרקס של מר גליאנו' לסדרה על קרקס, 'הבנות ממטירת מאלורי', והסדרות הידועות ביותר: 'החמישייה הסודית', "השביעייה הסודית', חבורת הבלשים והכלב', 'הרביעייה והתוכי' ועוד.[2]

בתקופת מלחמת העולם השנייה היו ספרייה מקור חשוב לנחמה, עזרה ותמיכה בילדי אנגליה. היא הפכה כמעט לדמות של אם עבורם. כל שבוע הייתה מקבלת מאות מכתבים מילדים שפונו מהערים הגדולות לאזורי הכפר והתייעצו איתה על בעיותיהם. את תשובותיה שלחה דרך מדורי הספרות שלה. איניד ארגנה גם מבצעי עזרה ותמיכה במפונים. היא העבירה אלפי שמיכות צמר ל'צלב האדום', אספה פרטי לבוש עבור הנזקקים והחיילים בחזית ועודדה ילדים לגדל ירקות בגינותיהם כדי להעשיר את מזונם.[2]

חיים אישיים

בשנת 1924 נישאה בלייטון ליו אלכסנדר פולוק, (Hugh Alexander Pollock) קצין צבא בדימוס ועורך בהוצאת הספרים שפרסם את ספריה. בני הזוג עברו לבית בכפר קטן במחוז בקינגהאמשייר (Buckinghamshire) שבדרום-מזרח אנגליה. בכפר הגשימה איניד את חלומה ועיצבה סמוך לבית גן מפואר, במרכזו בריכת חבצלות מים ודגי זהב, עצים ופרחים וערוגות ירק. בגן חיות קטן גידלה קרפדות, ארנבונים, קיפוד וכלב פוקס טרייר בשם בובס. התצפיות שערכה איניד בגן ביתה העשיר בצמחים ובעלי חיים, דווחו במדור הטבע בשבועון שייסדה - עולם המורים, ששימש כלי עזר לגננות ומורים.

בשנת 1931 עברו בני הזוג לקוטג' אחר בכפר בקינגהאמשייר, שזכה לשם 'משוכות ירוקות' Green Hedges - אחוזה בת 8 חדרי שינה בסגנון טיודור, שם כתבה איניד את רוב ספריה ושם גם נפטרה. בשטחו הגדול של הבית הקימה איניד גן גדול יותר, העשירה את פינת החי שלהם, יצרה גן ורדים גדול ומדשאות ענק והקימה מגרשי טניס. בבית הזה נולדה בתם, ג'יליאן, כל פרט בחייה של ג'יליאן הונצח בסיפורים ומאמרים שפרסמה אמה. ב-1935 נולדה בתם השנייה, אימוג'ן-מרי.[5]

ב-1943 התגרשו פולוק ובלייטון, בגירושין שהפתיעו רבים. שישה ימים אחר כך נישא פולוק לאשה אחרת והיגר עם אשתו לאמריקה ומעולם לא שב וראה את בנותיו. וחודשים אחר כך נישאה גם איניד לקנת ווטרס, רופא כירורג בבית חולים בצל'סי, לונדון.

איניד וקנת חיו יחד ע מותו של השניים חיו יחד עד מותו, ב-1967.[5]

ספריה

במהלך חייה כתבה כ-800 ספרים. כתביה תורגמו ל-90 שפות, עם למעלה מ-3,544 תרגומים שונים, נכון ל-2007[6] ונמכרו בלמעלה מ-600 מיליון עותקים.

בין ספריה ניתן למנות את:

  • סדרת "נדי"
  • סדרת "השביעייה הסודית"
  • סדרת "החמישייה הסודית"
  • סדרת "הרביעייה והתוכי"
  • סדרת "חבורת הבלשים והכלב", הכוללת כ-15 ספרי בלש של חמישה נערים בני 9–13 וכלב המתגוררים בכפר קטן ופותרים תעלומות ששוטר הכפר נכשל בהן.
  • סדרת "היער הקסום"
  • סדרת "כיסא הפלאים"
  • סדרת "טירת מלורי" והסדרה "סנט קלייר". הסדרות עוסקות בבנות בגיל תיכון הלומדות בפנימייה אנגלית בעלת משמעת. הסדרות עוסקת בדינמיקה שבין הבנות, וביניהן לבין המורות, כאשר בדרך כלל מצליח החינוך המסור לפתור בעיות הבנות, ולקדם אותן לקליטה ולתועלת לחברה.
  • סדרות של סיפורי חיות - הסדרות כוללות סיפורי חיות קצרים, המשמשים מעין משלים. הסיפורים מסתיימים בשאלות מצחיקות, וסופים פתוחים.

עיקר ספריה של בלייטון מתארים משפחות שלמות ושמחות, שבהן הילדים טובים סקרנים ושובבים, והעולם המבוגר בעיקרו טוב וסלחני כלפיהם. הסדרות תמימות, הטובים בהן טובים, והרעים - רעים. כל אדם וחיה יכולה לתקן את דרכיה, וכמעט תמיד הסוף שמח. עלילות הספרים פשוטות ומעשירות את הקורא במגוון תכונות אופי טובות ויסודיות וכמו כן מיומנות תקשורת חברתית מפותחת. הדמויות הטובות מתוגמלות ומאווייהן מתגשמים, והדמויות הרעות נענשות או עוברות שינוי.


לנוכח הפופולריות הרבה של בלייטון, סופרים אחדים כתבו לאחר מותה ספרים נוספים בסדרות, דוגמת שישה ספרים שנכתבו על ידי פמלה קוקס בסדרה טירת מלורי בשנת 2009.[7]

אחדים מספריה עובדו לסרטים ולסדרות טלוויזיה, כמה מהם גם באנימציה. הופקו גם קלטות שמע עם סיפוריה, ובהן "היער הקסום" בקריינות שחקנית הקולנוע ההוליוודית קייט וינסלט.

ביקורת על ספריה

בשנת 2008, ארבעים שנה אחרי מותה, נבחרה הסופרת איניד בלייטון לסופרת האהובה ביותר על הקוראים הבריטיים. בכך היא גברה על כל הסופרים האנגליים הידועים ביותר – שייקספיר, ג'ין אוסטין, וג'י קיי רולינג. הדבר תמוה בעיקר כיוון שבלייטון זכתה לקיטונות של ביקורת על ספריה ואפילו הוחרמה על ידי חלק מהספרנים באנגליה.[8][9]

ספריה של איניד בלייטון היו שנויים במחלוקת בשנות ה-50 בשל כל מיני סטראוטיפים שיוחסו להם. אתר ההנצחה הבריטי, Blue plaque, המנציח אנשי שם בריטיים בלוח עגול, כחול, במקום בו גרו ומביא מידע על חייהם, כותב גם על איניד בלייטון, אבל מוסיף גם ביקורת קשה על כתיבתה. הוא מכנה אותה "סקסיסטית, הומופובית, שונאת שחורים וכותבת בינונית."[10]

הדמויות בספריה של בלייטון חביבות אך חד־ממדיות ונטולות עומק. הנערות בספריה של בלייטון עונות לסטריאוטיפ הנשי (של ימיה). למשל, דמותן של הילדות בסדרה 'החמישייה הסודית': אן, בת ה-10, אוהבת בובות, שמלות וקובעת שאינה יכולה לעשות זאת אם הייתה בן. דמותה פשוטה ונטולת קסם, היא שחיינית גרועה ו"פטפטנית טיפשית". בדמותה של ג'ורג'ינה יש ניסיון להכניס קצת ייחוד. ג'ורג'ינה היא 'טום בוי'. היא קצוצת שיער ומתעקשת שיקראו לה ג'ורג' ואומרת שהיא יודעת 'לעשות דברים שבנים עושים', כמו שחייה וטיפוס, אבל מולה עומדים בני דודיה ש'מעולם לא בכו ומעולם לא פחדו מהחושך' כיאה לגברים קטנים.

האתר Livewire מזכיר את הגזענות שבספריה של בלייטון, כמו דמות ה'שחור' בסדרה של נדי. כך מוצגים הזרים בסדרה של 'טירת מלורי', הם תמיד 'חביבים' אבל בורים ונטולי ליטוש ועידון אנגליים. כך גם המורים הצרפתיים הם קצרי רוח, פגיעים ומבולבלים יחסית למנהלים האנגליים.[11]

מאמר אחר המדבר על סדרת ספריה של בלייטון 'החמישייה הסודית' טוען שהגברים בסדרה תמיד מדענים, אנשים עסקים, עובדים בעבודות בעלות חשיבות עולמית עליונה והנשים עובדות עבודות בית, מכינות ארוחות ופיקניקים.[12]

מאז שנות ה-50 נעשו שינויים ניכרים בספרייה של בלייטון כדי להתאימם לשינויים בדרך הדיבור בשפה האנגלית ובשמות הגיבורים, וכן כדי להוציא מהספרים סטראוטיפים. על היקף השינויים בספרים ועל הצנזורה שנערכה בחלק מספריה, נמתחה ביקורת.[9]

אבל מעבר לביקורת הקשה על כתיבתה של איניד בלייטון, אסור לשכוח שמאות ספריה עודדו מיליוני ילדים בעולם לקרוא. ואולי, דווקא הפשטות של הכתיבה, התעלומות הלא מתוחכמות, הדמויות החביבות והפתרונות התעלומות העסיסיים הן אלו שחיבבו את בלייטון על הקוראים. ספריה עשירי דמיון, קלים ומושכים לקריאה, משעשעים ומרתקים. לקורא הישראלי וה'לא אנגלי' הם מביאים ניחוח של ארץ אחרת, שונה ומיוחדת עבורם ותרבות מרתקת.


תרגומים לעברית

שרגא גפני, בשם העט אבנר כרמלי, תרגם לעברית 63 ספרים מספריה של איניד בלייטון, שיצאו לאור בהוצאת מ. מזרחי. אלו כוללים את ספרי השביעייה הסודית, החמישייה הסודית, הרביעייה והתוכי, חבורת הבלשים והכלב וסדרת "חבורת הבולשים", שכללה את:

  • חבורת הבולשים בתעלומת קורינגדאון (1989)
  • חבורת הבולשים בתעלומת רובאדוב (1989)
  • חבורת הבולשים בתעלומת מגדל הפעמונים (1990)
  • חבורת הבולשים בתעלומת היריד בפילבי (1990)

ספר נוסף בסדרה שלא תורגם לעברית הוא "חבורת הבולשים בתעלומת הנקישה המסתורית". תרגומים חדשים לעברית - דנה אלעזר הלוי בהוצאת אחוזת בית (2012).

ספרי נדי

ערך מורחב – נדי
נדי (משמאל) וחברו אוזניון

"עלילות נדי פעמוני" תורגמו לעברית בשנות ה-60 בהוצאת ש. זימזון, בתרגום יפה קרינקין ובעריכת לאה גולדברג; בשנות ה-80 בידי אריאל כהן להוצאת שלגי; ובשנות ה-90 בידי יוספה אבן-שושן להוצאת כתר. "סיפורי נדי" יצאו לאור גם בתרגום לעברית של לאה נאור בהוצאת "יהושע אורנשטיין-יבנה"; "היה אמיץ, נדי הקט", תרגם אריאל כהן, הוצאת שלגי, 1987.

ספרים נוספים שתורגמו לעברית

ספרים נוספים שיצאו בהוצאת "רמדור":

  • "שנה ראשונה בטירת מלורי" (הראשון בסדרה שמתרחשת בפנימייה) בתרגום תחיה בת-אורן, תל אביב: רמדור, 1973
  • "התאומות בפנימיית סט. קלר" (כנ"ל), 1976
  • "בארץ הגמדים" - תרגמה שושנה חן-זהבי, תל אביב: יבנה, תשי"א
  • "הרפתקאות ג'ימי ילד הקרקס" - תרגם מאנגלית יצחק לבנון, תל אביב: מ' מזרחי, 1988
  • "הרפתקאות ג'ימי מאלף חיות" - תרגם מאנגלית יצחק לבנון, תל אביב: מ' מזרחי, 1988

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איניד בלייטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ [https://www.britannica.com/biography/Enid-Blyton Enid Blyton British author]
  2. 1 2 3 4 5 יהודה אטלס, ילדים גדולים : סופרים אהובים לילדים - חייהם ויצירתם. כרך א. האנגלים., תל-אביב: ידיעות אחרונות. ספרי חמד, 2003, עמ' 163 - 180
  3. 1 2 אוריאל אופק, לקסיקון אופק לספרות ילדים. כךר ראשון א - כ, תל-אביב: זמורה, ביתן, 1985, עמ' 85 - 86
  4. ↑ The Enid Blyton Society, www.enidblytonsociety.co.uk
  5. 1 2 Compiled By Anita Bensoussane, A Biography of Enid Blyton—The Story of Her Life
  6. ↑ סטטיסטיקה של תרגומים באתר של אונסק"ו
  7. ↑ Flood, Alison (2009-10-15). "Enid Blyton keeps in touch with her readers from beyond the grave". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2019-11-27.
  8. ↑ Blyton is voted UK's best-loved storyteller
  9. 1 2 יותם שווימר, מעשה בשביעייה: איניד בלייטון חוזרת למדפים, באתר ynet, 10 בדצמבר 2011
  10. ↑ אסף גולן, סערה בכוס תה: ארגון ההנצחה הבריטי הגדיר את הסופרת איניד בלייטון כמיזוגנית וגזענית, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2021
  11. ↑ Should Enid Blyton Books Be Shelved for Good?
  12. ↑ The Dark Side of Enid Blyton, the World’s Most Popular Children’s Writer