בית החולים נאצר בח'אן יונס

בית חולים בח'אן יונס, רצועת עזה

בית החולים נאצר בח'אן יונס
مجمع ناصر الطبي
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
על שם גמאל עבד אל נאצר
מאפייני הארגון
בעלים משרד הבריאות הפלסטיני
היסטוריה
תאריך ייסוד 1960
שירותים
מיטות 456 (2019)[1]
גאוגרפיה
מיקום ח'אן יונס, רצועת עזה
קואורדינטות 31°20′52″N 34°17′36″E / 31.347828757703°N 34.293258571511°E / 31.347828757703; 34.293258571511
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית החולים נאצר בח'אן יונס (בערבית: مجمع ناصر الطبي, בתעתיק מדויק: מֻגַ'מַּע נאצר אלטִּבִּי) הוא בית חולים בח'אן יונס. זהו בית החולים הגדול ביותר בדרום רצועת עזה, והשני בגודלו ברצועה לאחר בית החולים שיפא[1].

היסטוריה

לאחר שרצועת עזה, שנתפסה על ידי ישראל במבצע קדש, הוחזרה לידי מצרים, הקימו השלטונות המצריים בשנת 1957 את בית החולים על שם גמאל עבד אל נאצר[2]. הוא נבנה באתר שהיה בעבר בית חולים למחלות מידבקות מתקופת המנדט הבריטי, ונחנך בשנת 1960[2]. בשנת 1967, לקראת מלחמת ששת הימים, פונה בית החולים מהאזרחים והוקדש לטיפול בחיילים פצועים, ולאחר המלחמה חזר לשרת את האוכלוסייה האזרחית עם 160 מיטות[3].

בתחילת 1972 פונה בית החולים לשיפא לצורך שיפוץ והרחבה ל-250 מיטות[4], וחזר לפעול בפברואר 1974 עם 210 מיטות, תחת פיקוח המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה[5]. במחלקה האורתופדית שבה היו 20 מיטות הגיעו רופאים ישראלים לביצוע ניתוחים[6]. בדצמבר 1984 נסגרה המחלקה האורתופדית עקב זיהום והועברה לשיפא[7]. בשנת 1985 היו בבית החולים 243 מיטות עם מחלקות פנימית, כירורגית, ילדים, נשים ומיילדות ובנק דם ומעבדות לבדיקות ביוכימיות, המטולוגיות, פרזיטולוגיות ובקטרולוגיות[8][9]. בשנת 1989 תוכנן הקמת חדר מיון חדש[10]. ב־1994 נבנה מבנה חדש בן שלוש קומות בשם "א־תחריר"[1]. בשנת 2017 התקבלה תרומה קטרית של כ־300,000 דולר להרחבת המחלקה הקרדיולוגית, בה היו 20 מיטות[11]. ב־2019 פעלה בבית החולים מערכת סולרית עם קיבולת של 300 קילו-וואט שעה, בתהליך הרחבה ל־650 קילו-וואט שעה, כשהוא משרת כ־27,000 חולים בחודש[12].

במלחמת חרבות ברזל

צה"ל טען שבמהלך מלחמת חרבות ברזל חמאס פעל מבית החולים ושיגר רקטות משטחו[13]. במהלך המלחמה סופקו לבית החולים שלוש משאיות סיוע רפואי עד 29 באוקטובר 2023[14]. בסוף אוקטובר דיווחו כי מעל 150 עיתונאים שהו בבית החולים, תוך נשתמשו בחשמל ובאינטרנט במתחם, במשל קשיי תשתית מחוץ לו[15]. ב-15 בפברואר 2024 פעלו כוחות מיוחדים של צה"ל בבית החולים, שהוגדר ברובו כמפקדת טרור[16]. ב-13 במאי 2025 נהרג בשטח בית החולים העיתונאי חסן אסליח, המקורב לחמאס[17]. ב-25 באוגוסט 2025, תקיפה ישראלית בקומה הרביעית של בית החולים הרגה 22 בני אדם[18], בהם כ-5 עיתונאים[19][20] ו-6 מחבלים לטענת צה"ל. לטענת ישראל, התקיפה כוונה נגד מצלמת חמאס אשר סיכנה את הכוחות. תחקיר של AP מצא כי המצלמה הייתה שייכת לעיתונאי של רויטרס, ולא לחמאס[21].

ב-13 באוקטובר 2023, במסגרת הסכם חמאס–ישראל השלישי במלחמה, שוחררו 1,700 עזתים שנעצרו במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, לצד כמה אסירים בעלי עונשי מאסר גבוהים, בשיירה של 40 אוטובוסים. אלו הגיעו לבית החולים, בו התקיימה חגיגת שחרור במעמד קהל רב[22].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 3 בית חולים נאצר בח’אן יונס שבדרום הרצועה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 30 בנובמבר 2023
  2. 1 2 תכנית פיתוח לרצועת עזה, הארץ, 21 בפברואר 1960
  3. ↑ שיתוף הפעולה בעזה בעיקר בשטח הרפואה, מעריב, 20 ביולי 1967
  4. ↑ יורחב ביה"ח בחאן יונס, דבר, 29 בפברואר 1972
  5. ↑ עזרא ינוב, ירידה תלולה בתמותת תינוקות בעזה, מעריב, 7 במרץ 1972
  6. ↑ יוסף צוריאל, אינקובטורים, כליה מלאכותית והשקר הגדול של ארגון הבריאות, מעריב, 30 במאי 1975
  7. ↑ HEALTH CONDITIONS OF THE ARAB POPULATION IN THE OCCUPIED ARAB TERRITORIES, INCLUDING PALESTINE, UN, May 5, 1987, paragraph 72
  8. ↑ Health Status and Services in the West Bank and Gaza Strip, USAID, 1985, page 131
  9. ↑ Health Status and Services in the West Bank and Gaza Strip, USAID, 1985, page 134
  10. ↑ דיאליזה בשיפא, חדשות, 18 באוגוסט 1989
  11. ↑ Vital QRCS Backing for Nasser Hospital in Gaza, October 16, 2017
  12. ↑ Solar Electrification of the Health System in the Gaza Strip: Opportunities & Challenges, June 2019
  13. ↑ עינב חלבי, בשל ההפצצות, בית החולים נאסר בחאן יונס החל בפינוי: "חמאס ירה ממנו רקטה", באתר ynet, 27 בינואר 2024
  14. ↑ מלחמת “חרבות ברזל” (תמונת מצב נכון ל-30 באוקטובר 2023, 13:00), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור
  15. ↑ ישראל וולמן, כך קרס האינטרנט ברצועת עזה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  16. ↑ רויטרס, החל המבצע בתוך בית החולים נאסר בחאן יונס "כוחות מיוחדים פועלים במקום, באתר ynet, 15 בפברואר 2024
  17. ↑ דיווח: ה"עיתונאי" שסיקר את הטבח ב-7.10 חוסל בתקיפת צה"ל, באתר מאקו, 13 במאי 2025
  18. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון ורואן סלימאן, בעולם מדברים על הרעב, אך מרבית ההרוגים בעזה – מהפצצות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2025
  19. ↑ Israel Bombs Gaza Hospital, Kills 5 Journalists from AP, Al Jazeera, Reuters, Democracy Now! (באנגלית)
  20. ↑ "Israel hits Gaza hospital, killing at least 20 people, including five journalists". Reuters (באנגלית). 2025-08-25. נבדק ב-2025-08-25.
  21. ↑ Sam Mednick, Samy Magdy, Takeaways from AP reporting on Israeli strike on Gaza hospital that killed journalists and medics, AP News, ‏5 בספטמבר 2025
  22. ↑ עינב חלבי, לירן תמרי, 1,968 פלסטינים שוחררו: חגיגות ביו"ש, ירי שמחה בעזה - ותסכול מהיעדר ה"אסים", באתר ynet, 13 באוקטובר 2025