כתר הוצאה לאור

הוצאה לאור, המחזיקה גם מפעלי דפוס

כתר הוצאה לאור
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות כתר ספרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום המטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה הוצאה לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.keter-books.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כתר הוצאה לאור בע"מ היא אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בישראל, המחזיקה גם מפעלי דפוס. החל משנת 2005 מתבצעת פעילות ההוצאה לאור שלה דרך חברת הבת, "כתר ספרים". ההוצאה נשלטת מאז 1992 על ידי חברת ההשקעות ארלדן השקעות. "כתר" חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

היסטוריה

כתר הוצאה לאור הוקמה בירושלים ב-1958 כ"מפעל תרגומי המדע הישראלי בע"מ", ביוזמת טדי קולק שביקש למצוא עבודה לעולים אקדמאיים ממזרח אירופה[1]. מפעל תרגומי המדע העסיק מאות מתרגמים שתרגמו פרסומים מדעיים עבור מדינות שונות, כמו ארצות הברית, אנגליה ומדינות סקנדינביה, בעיקר מרוסית לאנגלית[2][3]. במרץ 1961 הוסב מפעל תרגומי המדע לחברה ממשלתית בשם "כתר הוצאה לאור בע"מ" והיא פעלה ממשרדים באזור התעשייה גבעת שאול (גבעת־שאול ב׳). בשנת 1964 החלה החברה בתרגום ספרים להפצה באופן חופשי שלא על פי הזמנה[4] והחל משנת 1965 הוציאה ספרי מדע מקוריים של מחברים ישראליים. בשנת 1966 לקחה על עצמה את הוצאת אנציקלופדיה יודאיקה, שכונתה "אנציקלופדיה של העם היהודי"[5]. בשנה שלאחר מכן החלה ההוצאה בתרגום ספרי מדע לעברית[6].

בשנת 1968 נמכרה החברה, שכל מניותיה הוחזקו עד אז על ידי החברה הממשלתית "מניב", לקונצרן "כלל"[7] שמינתה את ג'ורג' וייז ליו"ר מועצת המנהלים[8], ובשנת 1969 נמכרה מחצית ההוצאה למפעלי נייר חדרה. אולם לאחר כשנתיים יצאה נייר חדרה מהשקעה זו[9]. באמצע שנות ה-70 סבלה ההוצאה מהפסדים כבדים, בעקבות הוצאת אנציקלופדיה יודאיקה (בה הושקעו משאבים רבים לכתיבת 16 כרכים בו זמנית, וההחזר על ההוצאה הגדולה היה אטי), ובעקבות זאת הועברה הבעלות על ההוצאה מכלל תעשיות לחברה האם "כלל", כדי לשחרר את "כלל תעשיות" מחובות ההוצאה[10].

בשנת 1975 הוחלט להפוך את "כתר" להוצאה לאור של ספרות עברית ולא לעסוק רק בתרגומי מדע ואנציקלופדיות[11]. הספר העברי הראשון שהוציאה לאור היה "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור", ספר ילדים עברי שכתב אפרים סידון ואייר יוסי אבולעפיה. עד תחילת 1978 הוציאה לאור עשרים ספרים עבריים, אחר כך כ-30 ספרים בשנה. באמצע שנות ה-80 הייתה להוצאת הספרים הגדולה בישראל, והוציא לאור כ-120 ספרים מקוריים בשנה, כולל: ספרות יפה, ספרי עיון, הדרכה, ילדים ונוער, אלבומים ואנציקלופדיות (היא נכנסה כשותפה בהוצאת "בריטניקה לנוער" בנוסף ל"יודאיקה"). במקביל באותן השנים, תחת המנכ"ל מאיר שני ומחליפו אליאב כהן (ששימש כחשב תחת שני) בוצע תוכנית הבראה וארגון מחדש שכללה תכנון, פיתוח ומעקב אחר תהליכי הייצור והשיווק של כל ספר, תוך עמידה בלוח־זמנים ויצירת רווח; זאת תוך הקפדה על איכות המוצר[11]. היא גם הייתה הוצאת הספרים הראשונה בישראל שהשקיעה באופן נרחב במחשוב, קידום מכירות ויחסי ציבור בנוסף היה בבעלותה בית דפוס מודרני[12]. בעקבות שינויים אלו, החל מ-1978 ההוצאה פעלה ברווח משמעותי[12].

ב-1984 רכשה כתר את הוצאת שקמונה, אשר המשיכה להוציא ספרים תחת השם "שקמונה", בהם מדריכי טיולים (בפרט מדריך לפיד הפופולרי מאת יוסף לפיד, שהיה מדריך הטיולים הראשון בעברית ליוצאים לחו"ל) ואלבומים בנושאי ארץ-ישראל, בהם הכרך המפואר "עמוד האש" מאת יגאל לוסין, שליוה את סדרת הטלוויזיה בשם זה.[13] בתחילת 1987 הונפקו 25% ממניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[14] ובמאי 1990 מכרה "כלל" את השליטה בחברה לאיל התקשורת הבריטי רוברט מקסוול, "כתר" צורפה לאימפריית המדיה שלו כחברת בת של הוצאת מקמילן הבריטית[15]. לאחר הרכישה מקסוול הכריז על הרחבת פעילות ההוצאה, כולל בתחום התרגומים והפקת מהדורה מעודכנת של אנציקלופדיה "יודאיקה"[16]. אולם ההוצאה דיווחה באותה תקופה על הפסדים[17].

בשנת 1992 רכש אשר רשף, באמצעות החברה שבבעלותו ארלדן השקעות, את המניות של "הוצאת מקמילן", "כלל" המשיכה להחזיק באותה עת ב-25% מהמניות[18].

בשנת 2002 הגיעה כתר להסכם עם הוצאת מעריב על כך שכתר תנהל את כל פעילות ההוצאה לאור של ספריית מעריב[19]. לאחר עשר שנים, בשנת 2012 נמכרה הוצאת מעריב במלואה לכתר. בשנת 2006 חתמה כתר על הסכם שיווק עם הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים[20]. כוונתה לרכוש מחצית מהוצאת הקיבוץ המאוחד (שפורסמה בטרם עת כעובדה מוגמרת) לא התממשה[21].

בשנת 2005 הוקמה חברת בת כתר ספרים, ש-52% ממניותיה בבעלות כתר הוצאה לאור ו-48% בבעלות סטימצקי, אליה הועברה פעילות ההוצאה לאור של החברה[22]. כתר הוצאה לאור המשיכה לנהל ישירות את פעילות הדפוס שלה. בשנת 2008 מכרה סטימצקי לכתר הוצאה לאור את רוב מניותיה בכתר ספרים[23].

במרץ 2016 מכרה "כתר" את כתר ספרים ל"הוצאת מודן" אך השאירה בידיה את פעילות הדפוס וההפצה[24]. בסוף אותה שנה גם נמחקו מניותיה מהמסחר בבורסת תל אביב, בעקבות שורה של הצעות רכש של בלי השליטה משפחת רשף[25]

פעילות

במשך השנים כתר הוציאה לאור ספרים מכל הסוגים כמעט, ובנוסף מפעילה בית דפוס גדול המספק שירותי דפוס גם לבתי הוצאה לאור אחרים.

סופרים ועורכים

בין סופריה הקבועים היו עמוס עוז, אלונה קמחי, ישראל סגל, בתיה גור, שולמית לפיד ואמנון ז'קונט.

עם המעבר של כתר להוצאת ספרות עברית מונו: אסתר סופר כעורכת סדרת ספרי הילדים "כתרלי", עדה תמיר כעורכת סדרת תרגומי ספרות ילדים ונוער "כתרי"[26], עדי צמח כעורך סדרת ערך סדרת מדע בדיוני וסדרת ספרים בידיעת־הארץ. בתקופת המנכ"ל אליאב כהן מונה ב-1982 יון פדר לעורך הראשי של ההוצאה[27], ובתקופתו הצטרפו מנחם פרי כעורך הראשי של סדרת הספרים "הספרייה" (אחר כך "הספריה החדשה"), מיזם משותף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרי סימן קריאה שפעל בהצלחה על בסיס מנויים[28]. עורכים נוספים שהצטרפו בתקופה זו היו: מנחם ברינקר כעורך סדרת "מעוף" (מדע, עיון ופרשנות); משה (מוקי) רון כעורך ספרות מופת מתורגמת; ויגאל שוורץ, עורך אחראי על ספרות המקור[29].

במטרה למשוך ספרים ישראלים מובילים לפרסם בהוצאת "כתר" היא הציעה תנאים כספיים נדיבים, בין השאר לעמוס עוז, אילנה גור ובנימין תמוז. ליצחק בן-נר מימנה שהות של שנה בארצות הברית ולאפרים סידון שהות של שנה בלונדון, בתמורה לכתיבת ספרים[30]. כדי לא לפגוע בתדמית היוקרתית של ההוצאה, ועם זאת גם לא להפסיד רווחים ממכירת ספרות פופולרית מתורגמת מסוגת הרומן הרומנטי וספרות זולה, הוקמה הוצאת בת נפרדת בשם "שחף" שעסקה בהוצאת ספרים אלו[29].

בשנים 1988–1989 שימשה ניבה לניר כעורכת ראשית[29].

רשת חנויות הספרים

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה "כתר הוצאה לאור" להפעיל רשת של חנויות הספרים. החנות הראשונה נפתחה במרכז כלל בירושלים בקיץ 1980[31], הרשת גדלה בהדרגה וב-1988 מנתה כבר 20 חנויות[32]. בנובמבר 1988 פתחה הרשת את חנות הדגל שלה ברחוב דיזנגוף, במבנה פסאז' הוד, בשטח בו פעל קודם כלבו "מצקין". החנות התפרסה על שלוש קומות, הוקמה בהשקעה של מיליון דולר, בעיצוב עדה כרמי-מלמד, כללה בית-קפה וכונתה "חנות הספרים הגדולה ביותר במזרח־התיכון"[33]. בתחילת 1989 החלה להפעיל גם 11 חנויות ספרים שפעלו בתוך רשת המשביר לצרכן[34], זאת בנוסף לחנויות שהפעילה בתוך תיאטראות, כך שבסך הכל באותה שנה הפעילה 33 חנויות[35].

בסוף 1990, לאחר שהרשת סבלה מהפסדים, החלו מגעים למכירת חנויות הרשת ל"סטימצקי" שבמקביל ניהלה משא ומתן לשותפות עם "אשתרג", חברה שהפעילה ירידים של ספרים מוזלים[36][37]. במרץ 1991 החלה הרשת לעסוק גם ביבוא של ספרים ומגזינים בשפות זרות[38]. לבסוף ביוני 1991 נמכרה הרשת לקבוצת משקיעים ברשת אלי גרניט, שניהל קודם את רשת "דיונון" [39]. הרשת החלה לפעול בשם "גרניט-כתר" אך עדיין סבלה מהפסדים וסגרה את חנות הדגל ברחוב דיזנגוף[40]. הרשת כולה נסגרה כעבור מספר שנים[41].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתר הוצאה לאור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ ממטולה עד אילת, ליבו במזרח, מעריב, 27 במרץ 1970
  2. ↑ 400 ישראלים עובדים במפעל לתרגומי מדע, מעריב, 17 באוגוסט 1961
  3. ↑ מפעל תרגומי המדע יתרגם השנה 33 אלף דפים מרוסית, חרות, 11 באוקטובר 1962
  4. ↑ 787,000 דולר - ערך יצוא תרגומי מדע, דבר, 28 באוגוסט 1964
  5. ↑ בשולי דברים, מפעל תרגומי המדע, דבר, 14 בדצמבר 1966
  6. ↑ מפעל תרגומי המדע סיים בשנת התקציב ברווח, דבר, 21 ביולי 1968
  7. ↑ המפעל לתרגומי מדע משתף את עובדיו ברווחיו, מעריב, 22 ביולי 1968
  8. ↑ אלף מתרגמי חוץ במפעל לתרגומי המדע, מעריב, 22 באפריל 1969
  9. ↑ הושלם קו ייצור ממוכן, דבר, 13 בדצמבר 1972
  10. ↑ הבעלות על הוצאת כתר הועברה לכלל, דבר, 20 באוקטובר 1975
  11. 1 2 מיקי שושן, עם כתר על הראש - בספרים כמו בעסקים: תכנון, תכנות,-ייעול ופרסום ושיווק אגרסיביים הם כמה מן החידושים שהביא עימו אליאב כהן, כשהתמנה למנכ"ל הוצאת כתר. המתחרים עיקמו את האף, אבל כהן הפורש עכשיו הפך את כתר למובילה בענף, כל העיר, 26 בדצמבר 1986
  12. 1 2 הדר חורש, הכתר של כלל - צמיחתה המסחררת של הוצאת כתר, לשעבר מפעל קטן לתרגומי מדע, החלה עם רכישתה בידי חברת כלל. מנהלי חברת הענק נהנו להתעסק קצת בענייני רוח, והיו מוכנים לשלם על כך, מה שהוליד בסופו של דבר גם עסק כלכלי מצוין. גם היום הם מתגאים יותר בהישגי הרוח של ההוצאה. הסופרים העולים לגבעת־שאול חושבים יותר על תקדים בן־נר וסידון: שנה בחו"ל תמורת ספרים בעתיד, כל העיר, 12 באוקטובר 1984
  13. ↑ חדשות ספרות: "כתר" רכש את "שקמונה", מעריב, 31 באוגוסט 1984
  14. ↑ יואב יצחק, קונצרן כלל ישראל, מעריב, 6 באוקטובר 1986
    הצלחה להנפקות אלקטרה וכתר, מעריב, 11 בינואר 1987
  15. ↑ אפי לנדאו, מקסוול קנה את הוצאת "כתר", חדשות, 15 במאי 1990
  16. ↑ אפי לנדאו, מקסוול כבר יוזם מהדורה חדשה של היודאיקה ב' כתר', חדשות, 12 ביוני 1990
  17. ↑ אפי לנדאו, מי יציל את כתר, חדשות, 14 בנובמבר 1990
  18. ↑ אפי לנדאו, ארלדן תונוש ממקמילן 51% ממניות הוצאת כתו, חדשות, 11 במאי 1992
  19. ↑ שי שלו, ‏נמרודי מתייעל: העביר את ניהול ספריית מעריב לידי הוצאת כתר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2002
  20. ↑ עמירם כהן, הוצאת כתר רכשה 50% מהוצאת הקיבוץ המאוחד-הפועלים ב-6.5 מיליון שקל, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006
  21. ↑ גיל שלמה, ‏"כתר ספרים" תרכוש 50% מהוצאת הקיבוץ המאוחד תמורת כ-6.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2006
  22. ↑ סיון קלינגבייל, כתר הוצאה לאור וסטימצקי ממזגות את פעילויות ההוצאה לאור וההפצה שלהן בחברה חדשה: "כתר ספרים", באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2005
    מיזוג בין כתר לסטימצקי, באתר ynet, 27 בפברואר 2005
  23. ↑ רותם סלע, כתר וסטימצקי מרימות ידיים: מפרקות את השותפות האסטרטגית שאיימה ליצור ענק בשוק הספרים הישראלי, באתר TheMarker‏, 12 במאי 2008
  24. ↑ עדי דברת, מודן רכשה את כתר: "העסקה הזאת לא יוצרת מפלצת'", באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2016
    עמרי חורש ומירב קריסטל, הוצאת "מודן" רכשה את "כתר", באתר ynet, 29 במרץ 2016
  25. ↑ אורן פרוינד, ארלדן מנסה למחוק מהמסחר את הוצאת הספרים כתר, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2012
    קובי ישעיהו, ‏הפעם צלי רשף יצליח? ארלדן פרסמה הצעת רכש למניות כתר, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2016
  26. ↑ שירי לב-ארי, קהל היעד: מבוגרים קטנים, באתר הארץ, 30 ביולי 2002
  27. ↑ הדר חורש, יון פדר, עורך ראשי, כל העיר, 12 באוקטובר 1984
    דלית מילשטיין, ספרים - כתר בלי פדר, כל העיר, 20 במאי 1988
  28. ↑ נרי ליבנה, ספרים, רבותי - יצחק בן־נר, דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, חנוך לוין, המתרגמת נילי מירסקי הם כמה מן השמות. שיפרסמו בהספרייה, מפעל ספרים למנויים של כתר—סימן־קריאה — הקיבוץ המאוחד, כל העיר, 8 בנובמבר 1985
  29. 1 2 3 נרי ליבנה, כתר מפלאסטיק - מאז שהתיישב יעקב פחטר בכיסא המנכ"ל של כתר, הוא הצליח לרוקן את ההוצאה משורה של עורכים שעשו אותה לסיפור ההצלחה של המולות העברית, כל העיר, 27 בינואר 1989
  30. ↑ אהוד אשרי, הוא לא פטיש, הוא סידון, כל העיר, 23 באוגוסט 1985
  31. ↑ מה בכלל - תנופה חדשה למרכז־כלל, כל העיר, 8 באוגוסט 1980
  32. ↑ דלית מילשטיין, לפני כמה שבועות נפתחה באילת חנות הספרים מספר 20 של רשת חנויות כתר. החנות ממוקמת במרכז הקניון האדום, שנפתח לא מכבר, חדשות, 1 בפברואר 1988
  33. ↑ מיה כהן, כמו בניו-יורק, אבל בגדול - באוקטובר ייפתח בחנות מצקין לשעבר, ענק הספרים החדש של הוצאת כתר — ארבע קומות של ספרים וגם ירחוני, העיר, 26 באוגוסט 1988עידית שחורי, היהלום שבכתר - פנינה חדשה בדיזנגוף * שלוש קומות, 25 אלף ספרים, המדפים עץ טבעי - אומרים עליה שהיא חנות הספרים הגדולה ביותר במזרח־התיכון - "כתר" * סיפור של מיליון דולר, מעריב, 15 בנובמבר 1988
    במוצ"ש נפתחת בדיזנגוף 101 פינת פרישמן, חנות הספרים המפתיעה והגדולה ביותר בישראל. 3 קומות, 30,000 ספרים והקפה הכי טוב בתל־אביב, העיר, 11 בנובמבר 1988
  34. ↑ מיה כהן, הוצאת כתר תחליף באמצע ינואר את מודן בניהול 11 חנויות הספרים של רשת המשביר לצרכן, העיר, 2 בדצמבר 1988
  35. ↑ צ'ופרים למשפחות הקבע ברשת חנויות כתר, במחנה, 13 בספטמבר 1989
  36. ↑ אפי לנדאו, הוצאת כתו במו"מ לשותפות עם אשטרג כדי להתחרות בסטימצקי - המו"מ מתנהל במקביל למגעים למכירת חנויות רשת כתר לסטימצקי. פרטיו לא דווחו לבורסה, חדשות, 14 בנובמבר 1990
  37. ↑ אפי לנדאו, אשתרג מקימה ושח חדשה של חנויות ספרים, חדשות, 3 בספטמבר 1991
  38. ↑ אפי לנדאו, כתר פתח חטיבת ספרים מיובאים; תתחרה בסטימצקי, חדשות, 21 במרץ 1991
  39. ↑ אפי לנדאו, מקשול מקמילן הפסידה חצי מיליון שי ממכירת רשת כתר, חדשות, 20 ביוני 1991
  40. ↑ אפי לנדאו, גרניט מחזירה ספרים למו"לים, חדשות, 4 ביוני 1992
  41. ↑ שירי לב-ארי, רב מכר - שוק הספרים הישראלי מתכונן לתחרות ערה. רשתות הספרים, חלקן בבעלות מו"לים, ינסו להתמודד עם סטימצקי, ויחלישו עוד יותר את החנויות הקטנות, באתר הארץ, 14 בינואר 2002