המשרד לביטחון לאומי

משרד ממשלתי במדינת ישראל

המשרד לביטחון לאומי
בניין המשרד בקריית מנחם בגין
בניין המשרד בקריית מנחם בגין
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר איתמר בן גביר
תאריך כניסה 19 במרץ 2025
מנכ"ל רפאל אנגל
מטה מרכזי קריית מנחם בגין, ירושלים
תקציב 23.8 מיליארד ש"ח (2024)
שמות קודמים משרד המשטרה, המשרד לביטחון הפנים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כוחות הביטחון וההצלה של מדינת ישראל

המשרד לביטחון לאומי (עד תחילת 2023 נקרא המשרד לביטחון הפנים וקודם לכן נקרא משרד המשטרה) הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה. המשרד נוסד תחת השם משרד המשטרה, בשנות התשעים שונה שמו למשרד לביטחון פנים ובתחילת 2023 ניתן לו שמו הנוכחי - המשרד לביטחון לאומי.

למשרד כפופים גופי אכיפת חוק מתחומים שונים, הקשורים לביטחון הפנים (למעט החלק המשפטי, הכפוף למשרד המשפטים): משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר, מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מצילה, עיר ללא אלימות והמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.

היסטוריה

ניתן לחלק את ההיסטוריה של משרד המשטרה וביטחון הפנים לכמה תקופות:[1]

נשיא המדינה ראובן ריבלין והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן בטקס הענקת אות מצטיין ביטחון הפנים ל-28 מצטיינים מהמשטרה, שירות בתי הסוהר, הרשות להגנת עדים ונציבות כבאות והצלה, פברואר 2018
סמליל שהיה בשימוש המשרד לביטחון פנים

בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את המבנה הארגוני והסמכויות. במסגרת החוק, ב-8 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה, בראשות נציב כבאות והצלה, הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם בוטלו והועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות, ובכך המשרד ממונה על ארגוני ביטחון הפנים: מערך הכבאות והצלה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.

ביולי 2024 אישרה מליאת הכנסת את העברת הרשות לאכיפה במקרקעין ממשרד האוצר לסמכות המשרד לביטחון לאומי.

גופים הכפופים למשרד

סמל שם הגוף תיאור
משטרת ישראל זרוע אוכפת חוק של מדינת ישראל, הפועלת לאכיפת חוק, לקיום הסדר הציבורי, לשמירה על ביטחון הנפש והרכוש.
משמר הגבול הזרוע המבצעית של משטרת ישראל. נמצאת מאז 2023 תחת סמכותו של המשרד לביטחון לאומי.
שירות בתי הסוהר ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל.
הרשות הארצית לכבאות והצלה ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל, המופקד על כיבוי ומניעת דליקות והתפשטותן, חילוץ והצלת לכודים וטיפול באירוע של חומרים מסוכנים.
הרשות להגנה על עדים ייעודה מתן הגנה לעדים מאוימים על-מנת שאלו יוכלו להעיד ללא מורא כנגד בכירים בארגוני פשיעה ובכך להביא לפגיעה משמעותית בפשיעה החמורה והמאורגנת בישראל.
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מערך אזרחי-משטרתי ייחודי בישראל ובעולם המשלב את מישור האכיפה החוקית עם המישור הטיפולי והחינוכי כדי לייצר סביבה בטוחה עבור ילדים ובני נוער במרחב המקוון.
הרשות לאכיפה במקרקעין ייעוד הרשות הוא להיאבק בעבירות התכנון והבניה ולהוות מכווין מקצועי לפעילות האכיפה בוועדות המקומיות. נמצאת מאז 2023 תחת סמכותו של המשרד לביטחון לאומי.
הרשות הלאומית לביטחון קהילתי מובילה את המאמץ הממשלתי למניעת אלימות, פשיעה, ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים, ואלכוהול.
המשטרה הירוקה הזרוע העיקרית של המשרד להגנת הסביבה הישראלי בתחום האכיפה הפלילית, הפיקוח וההרתעה. נמצאת מאז 2023 תחת סמכותו של המשרד לביטחון לאומי.
מערך אכיפה עירוני – שיטור עירוני כוח משולב הכולל כוחות שיטור ופיקוח עירוני שמטרתו להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחומי איכות החיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. תפקידו של מערך זה לממש יעדי אכיפה עירוניים ולחזק את הביטחון האישי ותחושת הביטחון של אזרחי ותושבי המדינה במרחב העירוני.
האגף לרישוי כלי ירייה הגוף הרשמי האחראי על תחום רישוי כלי ירייה במדינת ישראל.

ייעוד המשרד

המשרד הוא הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל שאמונה על אכיפת החוק, ועליה להתמודד עם תופעות פשיעה, לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הנפש והרכוש, ולהגן על הציבור מפני טרור. למשל, על הממשלה מוטלת האחריות של החזקת אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה, וסיוע בשיקומם (שב"ס); הגנה על עדים; מניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול (הרשות הלאומית לביטחון קהילתי); מניעה וכיבוי דליקות, חילוץ והצלה (כבאות והצלה לישראל); ורישוי ופיקוח על כלי ירייה אזרחיים.

השר לביטחון לאומי

השר לביטחון לאומי הוא השר בממשלת ישראל האחראי על גופי האכיפה, הביטחון וההצלה האזרחיים במדינה. תחת אחריותו מצויים גופים מרכזיים ובהם משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מערכי השיטור העירוני, וכן אחריות כוללת לתיאום המאבק בפשיעה המאורגנת, ביטחון הפנים ואירועים רבי נפגעים.

מינוי השר נעשה בידי ראש הממשלה, באישור הכנסת, והשר כפוף למדיניות הממשלה בתחום ביטחון הפנים. עם השנים חל שינוי במיקוד הסמכויות ובזהות הגופים הכפופים למשרד.

השר חבר קבע על פי חוק בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני ביטחוני).

המנגנון העומד לרשות השר והמסייע לו במימוש אחריותו המיניסטריאלית הוא המשרד לביטחון לאומי. סמכויותיו בקשר עם אחריותו ביחס למשטרה, שירות בתי הסוהר וכבאות מעוגנות, בעיקרן, בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, וחוק מערכי אכיפה מקומיים, תשע"א-2011.

סמכויות השר מכוח פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971:

  • אחריות כוללת לביצוע תפקידי הגופים אשר תחת אחריותו.
  • הכרזת תחנות משטרה, תחנות מעצר ובתי סוהר.
  • הסמכת עובדי ציבור ואחרים בסמכויות אכיפה שונות.
  • התוויית מדיניות המשטרה, בין היתר: סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, הוראות המשטרה לפי הפקודה ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.
  • קיום פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
  • הוצאת מרבית תעודות החיסיון בקשר להליכים פליליים, שמטרתן מניעת פגיעה באינטרסים ציבוריים שבאחריותו.

סמכויות השר מכוח פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971

השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), והוא רשאי להתקין תקנות בעניינים הבאים:

  • תפקידיהם, סמכויותיהם, התנהגותם וענישתם של סוהרים ואנשים אחרים העובדים בבתי סוהר;
  • טופס להצהרת מתגייס של סוהר ונוסח השבועה שיישבע;
  • המקום שבו יגורו סוהרים;
  • גיוסם, התגייסותם ושחרורם של סוהרים;
  • מתן חופשה לסוהרים;
  • תשלום מענקים והענקות, שכר הצטיינות ושכר התנהגות טובה לסוהרים ועניינים הכרוכים בכך;
  • השימוש בקנסות ובחילוטים שנגבו לפי הפקודה;
  • מקורותיה של הקרן הכללית של בתי הסוהר, ניהולה ושימוש בכספים ששולמו לה;
  • חובותיהם וסמכויותיהם של מבקרים רשמיים שאינם מבקרים רשמיים מכוח כהונתם;
  • בדיקות רפואיות וטיפול רפואי של אסירים;
  • מניעת מחלות מידבקות בבתי הסוהר;
  • מבנם ותיאורם של תאי בידוד;
  • דירוג בתי סוהר;
  • משמורתם הבטוחה של אסירים, מיונם, שעות עבודתם, דרכי עבודתם, הפרדתם, תפריטם, בגדיהם, מחייתם, הדרכתם, משמעתם, החזרתם למוטב, שחרורם והטיפול בהם, לרבות יחס מיוחד;
  • קביעת חפצים אסורים, החרמתם וכל עשייה בהם.

סמכויות השר מכוח חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012

  • ממנה, באישור הממשלה, את נציב כבאות והצלה, המשמש הדרג הפיקודי העליון ברשות.
  • מוסמך לבטל את מינוי הנציב במקרים של מחדל בתפקיד, נבצרות ממושכת, השעיה או הרשעה פלילית חמורה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה.
  • מאשר את הוראות הרשות שמתקין הנציב, בנושאי תפקוד הרשות, כללים ונהלים.
  • מוסמך, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות בנוגע לארגון כוח האדם ברשות, לרבות חריגה מחוק שירות המדינה (מינויים).
  • קובע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכנסת הרלוונטית, הסדרי פיצוי לבעלי ציוד שסייעו לרשות באירועים (כולל דמי שימוש, החזר הוצאות, ריבית והצמדה).
  • קובע, בהסכמת מועצת רשות המים ושר האוצר, את אופן השיפוי על מים שנעשה בהם שימוש במהלך פעילות כיבוי.
  • מוסמך, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין הושטת סיוע של רשות הכבאות מחוץ לישראל.
  • מאשר, לבקשת שר החוץ, הוצאה לפועל של סיוע רשמי של הרשות למדינות זרות.
  • רשאי לקבוע הוראות למתן סיוע לרשות הפלסטינית בתחום שירותי כבאות, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
  • קובע הוראות, בהסכמת מועצת רשות המים, לעניין חובת אספקת מים לצורכי כבאות.
  • קובע הוראות להתקנת תשתיות מים (צנרת, מתקנים, ברזים), לרבות מגבלות שימוש לשם מניעת ניצול לרעה.
  • קובע הוראות הנוגעות לייעור או שטחים פתוחים דורשות תיאום עם הגופים האחראיים ואישור פרלמנטרי.
  • השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירת דליקות לפי סימן זה, ובכלל זה אופן ניהול חקירת דליקות וסדרי עבודתם של חוקרי דליקות.
  • רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע אגרות בעד פעולות הרשות, לרבות אגרת בטיחות
  • רשאי לקבוע את שיעורי האגרות, את אופן תשלומן, את מועד תשלומן ואת הצמדתן, וכן הוראות בעניין מתן פטור מתשלומן.
  • השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן הנחה או פטור.
  • השר ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לנציב בעניינים הקשורים לרשות הכבאות וההצלה ולתפקידיה לפי חוק זה.

סמכויות השר מכוח חוק מערכי אכיפה מקומיים, תשע"א-2011

  • קובע בצו את הרשויות בהן יוקם מערך אכיפה מקומי בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
  • מודיע בדבר הקמה, הפעלה או הפסקת פעילות של מערך אכיפה מקומי.
  • לקבוע, בנוהל את מספר הפקחים והשוטרים בכל רשות, בהתאם לגודל האוכלוסייה ומאפיינים נוספים.
  • לקבוע בנוהל את היחס בין פקחים לשוטרים, כולל אפשרות להרחבה או הקטנה ביחס שייקבע (עד יחס של 1:4 בעיר גדולה).
  • להסמיך פקח עירוני לשמש כפקח שיטור מקומי, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק ובהסכמת שר הפנים.
  • לבטל את הסמכתו של פקח שיטור מקומי במקרה של הפעלת סמכות שלא כדין או התנהגות שאינה הולמת.
  • לקבוע, בהתייעצות עם המפכ"ל, את אופן ההכשרה של פקחי שיטור מקומי, כולל: תוכן ההכשרה והיקפה. וכן נהלים להכשרות ריענון תקופתיות.
  • לאשר מתן סיוע תקציבי לרשויות מקומיות, בהתאם למדד החברתי-כלכלי ומדד הפריפריאליות, וכן לקבוע אמות מידה נוספות באישור הכנסת.
  • להורות על סיוע תקציבי חריג לאזורי עדיפות או מיקוד לאומי, גם שלא לפי אמות המידה הרגילות.
  • להורות בצו על הפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומי ברשות מסוימת, בהסכמת שר הפנים, אם לא עמדה בהתחייבויותיה או אם ביקשה זאת.
  • לפרסם נוהל לעניין הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי.
  • לקבוע בתקנות את התנאים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי, לרבות: הקצאת כוח אדם וציוד, מבנים, מדים והכשרות מקצועיות.
  • לקבוע נהלים לטיפול בתלונות הציבור נגד פקחי שיטור מקומי, לרבות בירור, זכות טיעון וסנקציות.
  • לדווח אחת לשנה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על הפעלת המערכים, תלונות, חריגות, נתוני מימון והיקף הפעלת הסמכויות.
  • בצו, לשנות את התוספות לחוק, לרבות רשימת העבירות וסוגי המקומות שבהם יופעלו הסמכויות.

המזכירות הביטחונית לשר

תפקידי המזכירות הביטחונית הוא לסייע לשר לביטחון לאומי במילוי תפקידו, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לנושאים ביטחוניים שיש להם השלכה ציבורית. יחידת המזכירות הביטחונית כפופה ישירות לשר לביטחון לאומי ושואבת את סמכותה ישירות מהוראות השר ומהנחיותיו.

הייעוד של המזכירות הביטחונית לשר הוא לסייע לשר בגיבוש מדיניותו המבצעית-ביטחונית ובתחומי הטיפול עליהם ינחה השר, לבחון תוכניות, לנתח דיווחים מבצעיים ומודיעיניים, להכין ניירות עמדה בנושאים בעלי השפעה מערכתית, לקיים מעקב ובקרה בתחומי אחריותו של השר, להוות מוקד דיווח של השר בנושאים ובתחומים שבאחריותו, לסייע לשר בתכנון דיונים בראשותו בתחומים המבצעיים ובביקוריו ביחידות השונות, להוות גורם מנחה, מתאם ומקשר בין השר לבין משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וגורמי ביטחון אחרים, בתחומי המודיעין והמבצעים ונושאי עבודה בעלי עניין ציבורי ובינלאומי, אחריות להפעלה המבצעית של מרכז המידע במשרד לבט"ל ורכב חמ"נ השר (חדר מצב נייד) באמצעות מושאלי המשרד לבט"ל, עובדיו והמתנדבים, באירועי מלחמה וחירום וכן באירועים נוספים שיוגדרו ויקבלו את אישור השר.[3]

בין תפקידי המזכירות הביטחונית

  • בחינת הצעות לתוכניות בנושאים בעלי השפעה מערכתית המצויים בתחום טיפול היחידה.
  • הכנת ניירות עמדה לשר בכל הנוגע לנושאים, אירועים ותופעות בעלי רגישות מיוחדת, תוך התבססות על הערכות מצב של הגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, במשרדי הממשלה, ובקהיליית המודיעין.
  • פיקוח, מעקב ובקרה על ביצוע מדיניותו והנחיותיו של השר בנושאים עליהם מופקדת היחידה, או כל נושא אחר כפי שימצא השר לנכון.
  • טיפול דחוף בפניות הציבור בנושאים מבצעיים ואחרים על פי הנחיות השר.
  • פיקוד וניהול מרכז המידע במשרד לביטחון לאומי ורכב חדר המצב הנייד של השר.

המזכיר הוא קצין משטרת ישראל בדרגת ניצב. המזכיר הביטחוני לשר לביטחון לאומי הנוכחי הוא ניצב סמי (שמואל) מרציאנו.

רשימת השרים


השרים לביטחון לאומי בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
משרד המשטרה
1 בכור-שלום שטרית

(1895-1967)

ספרדים ועדות מזרח 14 במאי 1948 2 בינואר 1967 הזמנית
הראשונה
השנייה
מפא"י השלישית
הרביעית
החמישית
השישית
השביעית
השמינית
התשיעית
העשירית
האחת עשרה
השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

השלוש עשרה
2 אליהו ששון

(1902-1978)

2 בינואר 1967 15 בדצמבר 1969
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
3 שלמה הלל

(1923-2021)

15 בדצמבר 1969 20 ביוני 1977 החמש עשרה
השש עשרה
השבע עשרה
המשרד בוטל החל מהממשלה השמונה עשרה ותחומי אחריותו הועברו למשרד הפנים; הוא הוקם מחדש בממשלה העשרים ואחת
4 חיים בר-לב

(1924-1994)

המערך השני

העבודה

13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990 העשרים ואחת
העשרים ושתיים
העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990
5 רוני מילוא

(1949-)

הליכוד 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
6 משה שחל

(1934-)

העבודה 13 ביולי 1992 22 בנובמבר 1995 העשרים וחמש
המשרד לביטחון הפנים
(6) משה שחל

(1934-)

העבודה 22 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 העשרים ושש
7 אביגדור קהלני
(1944-)
הדרך השלישית 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 העשרים ושבע
8 שלמה בן עמי

(1943-)

ישראל אחת
העבודה
6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
9 עוזי לנדאו

(1943-)

הליכוד 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
10 צחי הנגבי

(1957-)

28 בפברואר 2003 6 בספטמבר 2004 השלושים
11 גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימה 6 בספטמבר 2004 4 במאי 2006
12 אבי דיכטר

(1952-)

4 במאי 2006 31 במרץ 2009 השלושים ואחת
13 יצחק אהרונוביץ'

(1950-)

ישראל ביתנו 31 במרץ 2009 14 במאי 2015 השלושים ושתיים
הליכוד - ישראל ביתנו
ישראל ביתנו
השלושים ושלוש
ישראל ביתנו
14 יריב לוין

(1969-)

הליכוד 14 במאי 2015 25 במאי 2015 השלושים וארבע
15 גלעד ארדן

(1970-)

25 במאי 2015 17 במאי 2020
16 אמיר אוחנה

(1976-)

17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
17 עמר בר-לב

(1953-)

העבודה 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
המשרד לביטחון לאומי
18 איתמר בן גביר
(1976-)
עוצמה יהודית 29 בדצמבר 2022 21 בינואר 2025 השלושים ושבע
חיים כץ (ממלא מקום) הליכוד 23 בינואר 2025 19 במרץ 2025
(18) איתמר בן גביר
(1976-)
עוצמה יהודית 19 במרץ 2025 מכהן

סגני השר לביטחון הפנים

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה סגן לשר תחילת הכהונה סוף הכהונה ממשלה
גדעון עזרא

(1937–2012)

הליכוד עוזי לנדאו 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
יעקב אדרי

(1950–)

צחי הנגבי 10 במרץ 2003 18 בינואר 2006 השלושים
קדימה גדעון עזרא
גדי יברקן

(1981–)

הליכוד אמיר אוחנה 25 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
יואב סגלוביץ

(1959–)

יש עתיד עמר בר-לב 28 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש

מנכ"לי המשרד

שם[4]תחילת כהונהסיום כהונה
יצחק צ'יזיק19481949
רם סולומון19491952
ישראל שוחט19521961
יואב פלג19611967
יוסף בן-פורת19671975
מנחם פוגלמן19751977
יעקב מרקוביץ (משנה למנכ"ל משרד הפנים, ראש אגף משטרה)19771984
גד אבינר19841991
יעקב לפידות19911996
אמי פלנט19961999
אריה רמות19992001
אבנר ברזני20012002
חיים קליין20022003
שמואל הרשקוביץ20032004
רני פלק20052008
דן ברינקר20082009
חגי פלג20092010
אליעזר רוזנבאום (מ"מ)נובמבר 2010דצמבר 2010
יעקב גנותינואר 2011[5]מרץ 2012
רותם פלגאפריל 2012[6]פברואר 2017
משה אדריאפריל 20184 ביולי 2021
תומר לוטן 4 ביולי 2021 30 בדצמבר 2022
אליעזר רוזנבאום (מ"מ) 30 בדצמבר 2022 22 בינואר 2023
שלמה בן אליהו 22 בינואר 2023 20 בספטמבר 2023
אלעזר בן הרא"ש (מ"מ) 2023 31 בדצמבר 2023
רפאל אנגל 17 באפריל 2024 מכהן

היחידה לפניות ולתלונות הציבור

היחידה לפניות ולתלונות הציבור היא יחידה הפועלת כחלק מאגף הביקורת הפנימית במשרד לביטחון הפנים והיא עוסקת בעיקר בתלונות של אזרחים הנוגעות לפעילותם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה ויחידות נוספות של המשרד. בהתאם לחוק הביקורת הפנימית התפקידים המרכזיים של אגף הביקורת ותלונות הציבור הם לבדוק אם הגופים המבוקרים שומרים על החוק, על ניהול תקין, על טוהר המידות, חיסכון ויעילות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים