| בניין המשרד בקריית מנחם בגין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
|
| תחום שיפוט |
ישראל |
| תאריך הקמה | 1948 |
| ממשלה |
|
| שר | איתמר בן גביר |
| תאריך כניסה | 19 במרץ 2025 |
| מנכ"ל | רפאל אנגל |
| מטה מרכזי | קריית מנחם בגין, ירושלים |
| תקציב | 23.8 מיליארד ש"ח (2024) |
| שמות קודמים | משרד המשטרה, המשרד לביטחון הפנים |
| אתר רשמי | |

המשרד לביטחון לאומי (עד תחילת 2023 נקרא המשרד לביטחון הפנים וקודם לכן נקרא משרד המשטרה) הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה. המשרד נוסד תחת השם משרד המשטרה, בשנות התשעים שונה שמו למשרד לביטחון פנים ובתחילת 2023 ניתן לו שמו הנוכחי - המשרד לביטחון לאומי.
למשרד כפופים גופי אכיפת חוק מתחומים שונים, הקשורים לביטחון הפנים (למעט החלק המשפטי, הכפוף למשרד המשפטים): משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר, מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מצילה, עיר ללא אלימות והמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.
היסטוריה
ניתן לחלק את ההיסטוריה של משרד המשטרה וביטחון הפנים לכמה תקופות:[1]
- 1948–1968 – נוסד המשרד בשם משרד המשטרה. בתקופה זו לא הייתה המשטרה כפופה הלכה למעשה לשר, ותפקידו של המשרד היה בעיקר לייצג את עמדת המשטרה בפני הממשלה. שרי המשטרה בתקופה זו היו בכור-שלום שטרית (1948-1966) ואליהו ששון (1967-1969).
- 1968–1977 – התגבשה אחריות וסמכות המשרד על המשטרה, במהלך תקופה זו עברה יחידת התקציב של המשטרה מן המשטרה עצמה למשרד המשטרה. עד 1974, היו תפקידיה של המשטרה שמירה על הסדר הציבורי והתמודדות עם פשיעה. עם ערעור ביטחון הציבור הישראלי בצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ובפועל בעקבות הפיגוע בקריית שמונה ב-1974, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על ביטחון הפנים בהיבטיו הלאומיים ממשרד הביטחון וצה"ל למשרד המשטרה והמשטרה. הוקם המשמר האזרחי והוכפף למשטרה. בעקבות הפיגוע במעלות באותה שנה, הוקמה הימ"מ, אף היא כפופה למשטרה ולמשרד. מעמד זה של המשטרה ובמשתמע של המשרד התקבע בדו"ח ועדת חורב בתקופת ממשלת רבין הראשונה. שרי המשטרה בתקופה זו היו אליהו ששון ושלמה הלל (1969–1977).
- 1977–1984 – עם המהפך בהנהגת המדינה בבחירות לכנסת התשיעית והקמת ממשלת בגין הראשונה, ביטלה הממשלה את משרד המשטרה והמשטרה סופחה כאגף למשרד הפנים בראשותו של השר יוסף בורג מהמפד"ל. בתקופה זו חזרה לקדמותה במידת מה עצמאותה של המשטרה ואי-כפיפותה לשר הממונה.
- 1984–1995 – עם כינון ממשלת הרוטציה של המערך והליכוד, הוקם המשרד מחדש[2] ובראשו הוצב הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב שכיהן כשר המשטרה עד 1990, אז החליף אותו רוני מילוא, שהוחלף ב-1992 בידי משה שחל.
- 1995–2023 – בשנת 1995, עם הקמת ממשלת פרס לאחר רצח רבין, שונה שם המשרד ומותג בשמו החדש, המשרד לביטחון הפנים. בראשותו נשאר לעמוד השר משה שחל שהחזיק בתפקידו עד כינון ממשלת נתניהו הראשונה, אז הופקד על המשרד אביגדור קהלני מתנועת הדרך השלישית. לאחר מכן המשיך המשרד במתכונת זו, ובראשו עמדו השרים: שלמה בן עמי, עוזי לנדאו, צחי הנגבי, גדעון עזרא, אבי דיכטר, יצחק אהרונוביץ', יריב לוין, גלעד ארדן, אמיר אוחנה ועמר בר-לב.
- 2023-הווה – ב-8 בינואר 2023 שונה שם המשרד לשמו הנוכחי, המשרד לביטחון לאומי, ואף הועברו לסמכותו מג"ב, המשטרה הירוקה, והרשות לאכיפה במקרקעין. בעת מיתוג שם המשרד החדש הוצב בראשותו השר איתמר בן גביר.


בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את המבנה הארגוני והסמכויות. במסגרת החוק, ב-8 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה, בראשות נציב כבאות והצלה, הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם בוטלו והועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות, ובכך המשרד ממונה על ארגוני ביטחון הפנים: מערך הכבאות והצלה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
ביולי 2024 אישרה מליאת הכנסת את העברת הרשות לאכיפה במקרקעין ממשרד האוצר לסמכות המשרד לביטחון לאומי.
גופים הכפופים למשרד
| סמל | שם הגוף | תיאור |
|---|---|---|
| משטרת ישראל | זרוע אוכפת חוק של מדינת ישראל, הפועלת לאכיפת חוק, לקיום הסדר הציבורי, לשמירה על ביטחון הנפש והרכוש. | |
| משמר הגבול | הזרוע המבצעית של משטרת ישראל. נמצאת מאז 2023 תחת סמכותו של המשרד לביטחון לאומי. | |
| שירות בתי הסוהר | ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל. | |
| הרשות הארצית לכבאות והצלה | ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל, המופקד על כיבוי ומניעת דליקות והתפשטותן, חילוץ והצלת לכודים וטיפול באירוע של חומרים מסוכנים. | |
| הרשות להגנה על עדים | ייעודה מתן הגנה לעדים מאוימים על-מנת שאלו יוכלו להעיד ללא מורא כנגד בכירים בארגוני פשיעה ובכך להביא לפגיעה משמעותית בפשיעה החמורה והמאורגנת בישראל. | |
| המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת | מערך אזרחי-משטרתי ייחודי בישראל ובעולם המשלב את מישור האכיפה החוקית עם המישור הטיפולי והחינוכי כדי לייצר סביבה בטוחה עבור ילדים ובני נוער במרחב המקוון. | |
| הרשות לאכיפה במקרקעין | ייעוד הרשות הוא להיאבק בעבירות התכנון והבניה ולהוות מכווין מקצועי לפעילות האכיפה בוועדות המקומיות. נמצאת מאז 2023 תחת סמכותו של המשרד לביטחון לאומי. | |
| הרשות הלאומית לביטחון קהילתי | מובילה את המאמץ הממשלתי למניעת אלימות, פשיעה, ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים, ואלכוהול. | |
| המשטרה הירוקה | הזרוע העיקרית של המשרד להגנת הסביבה הישראלי בתחום האכיפה הפלילית, הפיקוח וההרתעה. נמצאת מאז 2023 תחת סמכותו של המשרד לביטחון לאומי. | |
| מערך אכיפה עירוני – שיטור עירוני | כוח משולב הכולל כוחות שיטור ופיקוח עירוני שמטרתו להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחומי איכות החיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. תפקידו של מערך זה לממש יעדי אכיפה עירוניים ולחזק את הביטחון האישי ותחושת הביטחון של אזרחי ותושבי המדינה במרחב העירוני. | |
| האגף לרישוי כלי ירייה | הגוף הרשמי האחראי על תחום רישוי כלי ירייה במדינת ישראל. |
ייעוד המשרד
המשרד הוא הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל שאמונה על אכיפת החוק, ועליה להתמודד עם תופעות פשיעה, לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הנפש והרכוש, ולהגן על הציבור מפני טרור. למשל, על הממשלה מוטלת האחריות של החזקת אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה, וסיוע בשיקומם (שב"ס); הגנה על עדים; מניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול (הרשות הלאומית לביטחון קהילתי); מניעה וכיבוי דליקות, חילוץ והצלה (כבאות והצלה לישראל); ורישוי ופיקוח על כלי ירייה אזרחיים.
השר לביטחון לאומי
השר לביטחון לאומי הוא השר בממשלת ישראל האחראי על גופי האכיפה, הביטחון וההצלה האזרחיים במדינה. תחת אחריותו מצויים גופים מרכזיים ובהם משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מערכי השיטור העירוני, וכן אחריות כוללת לתיאום המאבק בפשיעה המאורגנת, ביטחון הפנים ואירועים רבי נפגעים.
מינוי השר נעשה בידי ראש הממשלה, באישור הכנסת, והשר כפוף למדיניות הממשלה בתחום ביטחון הפנים. עם השנים חל שינוי במיקוד הסמכויות ובזהות הגופים הכפופים למשרד.
השר חבר קבע על פי חוק בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני ביטחוני).
המנגנון העומד לרשות השר והמסייע לו במימוש אחריותו המיניסטריאלית הוא המשרד לביטחון לאומי. סמכויותיו בקשר עם אחריותו ביחס למשטרה, שירות בתי הסוהר וכבאות מעוגנות, בעיקרן, בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, וחוק מערכי אכיפה מקומיים, תשע"א-2011.
סמכויות השר מכוח פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971:
- אחריות כוללת לביצוע תפקידי הגופים אשר תחת אחריותו.
- הכרזת תחנות משטרה, תחנות מעצר ובתי סוהר.
- הסמכת עובדי ציבור ואחרים בסמכויות אכיפה שונות.
- התוויית מדיניות המשטרה, בין היתר: סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, הוראות המשטרה לפי הפקודה ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.
- קיום פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
- הוצאת מרבית תעודות החיסיון בקשר להליכים פליליים, שמטרתן מניעת פגיעה באינטרסים ציבוריים שבאחריותו.
סמכויות השר מכוח פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971
השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), והוא רשאי להתקין תקנות בעניינים הבאים:
- תפקידיהם, סמכויותיהם, התנהגותם וענישתם של סוהרים ואנשים אחרים העובדים בבתי סוהר;
- טופס להצהרת מתגייס של סוהר ונוסח השבועה שיישבע;
- המקום שבו יגורו סוהרים;
- גיוסם, התגייסותם ושחרורם של סוהרים;
- מתן חופשה לסוהרים;
- תשלום מענקים והענקות, שכר הצטיינות ושכר התנהגות טובה לסוהרים ועניינים הכרוכים בכך;
- השימוש בקנסות ובחילוטים שנגבו לפי הפקודה;
- מקורותיה של הקרן הכללית של בתי הסוהר, ניהולה ושימוש בכספים ששולמו לה;
- חובותיהם וסמכויותיהם של מבקרים רשמיים שאינם מבקרים רשמיים מכוח כהונתם;
- בדיקות רפואיות וטיפול רפואי של אסירים;
- מניעת מחלות מידבקות בבתי הסוהר;
- מבנם ותיאורם של תאי בידוד;
- דירוג בתי סוהר;
- משמורתם הבטוחה של אסירים, מיונם, שעות עבודתם, דרכי עבודתם, הפרדתם, תפריטם, בגדיהם, מחייתם, הדרכתם, משמעתם, החזרתם למוטב, שחרורם והטיפול בהם, לרבות יחס מיוחד;
- קביעת חפצים אסורים, החרמתם וכל עשייה בהם.
סמכויות השר מכוח חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012
- ממנה, באישור הממשלה, את נציב כבאות והצלה, המשמש הדרג הפיקודי העליון ברשות.
- מוסמך לבטל את מינוי הנציב במקרים של מחדל בתפקיד, נבצרות ממושכת, השעיה או הרשעה פלילית חמורה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה.
- מאשר את הוראות הרשות שמתקין הנציב, בנושאי תפקוד הרשות, כללים ונהלים.
- מוסמך, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות בנוגע לארגון כוח האדם ברשות, לרבות חריגה מחוק שירות המדינה (מינויים).
- קובע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכנסת הרלוונטית, הסדרי פיצוי לבעלי ציוד שסייעו לרשות באירועים (כולל דמי שימוש, החזר הוצאות, ריבית והצמדה).
- קובע, בהסכמת מועצת רשות המים ושר האוצר, את אופן השיפוי על מים שנעשה בהם שימוש במהלך פעילות כיבוי.
- מוסמך, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין הושטת סיוע של רשות הכבאות מחוץ לישראל.
- מאשר, לבקשת שר החוץ, הוצאה לפועל של סיוע רשמי של הרשות למדינות זרות.
- רשאי לקבוע הוראות למתן סיוע לרשות הפלסטינית בתחום שירותי כבאות, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
- קובע הוראות, בהסכמת מועצת רשות המים, לעניין חובת אספקת מים לצורכי כבאות.
- קובע הוראות להתקנת תשתיות מים (צנרת, מתקנים, ברזים), לרבות מגבלות שימוש לשם מניעת ניצול לרעה.
- קובע הוראות הנוגעות לייעור או שטחים פתוחים דורשות תיאום עם הגופים האחראיים ואישור פרלמנטרי.
- השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירת דליקות לפי סימן זה, ובכלל זה אופן ניהול חקירת דליקות וסדרי עבודתם של חוקרי דליקות.
- רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע אגרות בעד פעולות הרשות, לרבות אגרת בטיחות
- רשאי לקבוע את שיעורי האגרות, את אופן תשלומן, את מועד תשלומן ואת הצמדתן, וכן הוראות בעניין מתן פטור מתשלומן.
- השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן הנחה או פטור.
- השר ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לנציב בעניינים הקשורים לרשות הכבאות וההצלה ולתפקידיה לפי חוק זה.
סמכויות השר מכוח חוק מערכי אכיפה מקומיים, תשע"א-2011
- קובע בצו את הרשויות בהן יוקם מערך אכיפה מקומי בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
- מודיע בדבר הקמה, הפעלה או הפסקת פעילות של מערך אכיפה מקומי.
- לקבוע, בנוהל את מספר הפקחים והשוטרים בכל רשות, בהתאם לגודל האוכלוסייה ומאפיינים נוספים.
- לקבוע בנוהל את היחס בין פקחים לשוטרים, כולל אפשרות להרחבה או הקטנה ביחס שייקבע (עד יחס של 1:4 בעיר גדולה).
- להסמיך פקח עירוני לשמש כפקח שיטור מקומי, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק ובהסכמת שר הפנים.
- לבטל את הסמכתו של פקח שיטור מקומי במקרה של הפעלת סמכות שלא כדין או התנהגות שאינה הולמת.
- לקבוע, בהתייעצות עם המפכ"ל, את אופן ההכשרה של פקחי שיטור מקומי, כולל: תוכן ההכשרה והיקפה. וכן נהלים להכשרות ריענון תקופתיות.
- לאשר מתן סיוע תקציבי לרשויות מקומיות, בהתאם למדד החברתי-כלכלי ומדד הפריפריאליות, וכן לקבוע אמות מידה נוספות באישור הכנסת.
- להורות על סיוע תקציבי חריג לאזורי עדיפות או מיקוד לאומי, גם שלא לפי אמות המידה הרגילות.
- להורות בצו על הפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומי ברשות מסוימת, בהסכמת שר הפנים, אם לא עמדה בהתחייבויותיה או אם ביקשה זאת.
- לפרסם נוהל לעניין הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי.
- לקבוע בתקנות את התנאים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי, לרבות: הקצאת כוח אדם וציוד, מבנים, מדים והכשרות מקצועיות.
- לקבוע נהלים לטיפול בתלונות הציבור נגד פקחי שיטור מקומי, לרבות בירור, זכות טיעון וסנקציות.
- לדווח אחת לשנה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על הפעלת המערכים, תלונות, חריגות, נתוני מימון והיקף הפעלת הסמכויות.
- בצו, לשנות את התוספות לחוק, לרבות רשימת העבירות וסוגי המקומות שבהם יופעלו הסמכויות.
המזכירות הביטחונית לשר
תפקידי המזכירות הביטחונית הוא לסייע לשר לביטחון לאומי במילוי תפקידו, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לנושאים ביטחוניים שיש להם השלכה ציבורית. יחידת המזכירות הביטחונית כפופה ישירות לשר לביטחון לאומי ושואבת את סמכותה ישירות מהוראות השר ומהנחיותיו.
הייעוד של המזכירות הביטחונית לשר הוא לסייע לשר בגיבוש מדיניותו המבצעית-ביטחונית ובתחומי הטיפול עליהם ינחה השר, לבחון תוכניות, לנתח דיווחים מבצעיים ומודיעיניים, להכין ניירות עמדה בנושאים בעלי השפעה מערכתית, לקיים מעקב ובקרה בתחומי אחריותו של השר, להוות מוקד דיווח של השר בנושאים ובתחומים שבאחריותו, לסייע לשר בתכנון דיונים בראשותו בתחומים המבצעיים ובביקוריו ביחידות השונות, להוות גורם מנחה, מתאם ומקשר בין השר לבין משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וגורמי ביטחון אחרים, בתחומי המודיעין והמבצעים ונושאי עבודה בעלי עניין ציבורי ובינלאומי, אחריות להפעלה המבצעית של מרכז המידע במשרד לבט"ל ורכב חמ"נ השר (חדר מצב נייד) באמצעות מושאלי המשרד לבט"ל, עובדיו והמתנדבים, באירועי מלחמה וחירום וכן באירועים נוספים שיוגדרו ויקבלו את אישור השר.[3]
בין תפקידי המזכירות הביטחונית
- בחינת הצעות לתוכניות בנושאים בעלי השפעה מערכתית המצויים בתחום טיפול היחידה.
- הכנת ניירות עמדה לשר בכל הנוגע לנושאים, אירועים ותופעות בעלי רגישות מיוחדת, תוך התבססות על הערכות מצב של הגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, במשרדי הממשלה, ובקהיליית המודיעין.
- פיקוח, מעקב ובקרה על ביצוע מדיניותו והנחיותיו של השר בנושאים עליהם מופקדת היחידה, או כל נושא אחר כפי שימצא השר לנכון.
- טיפול דחוף בפניות הציבור בנושאים מבצעיים ואחרים על פי הנחיות השר.
- פיקוד וניהול מרכז המידע במשרד לביטחון לאומי ורכב חדר המצב הנייד של השר.
המזכיר הוא קצין משטרת ישראל בדרגת ניצב. המזכיר הביטחוני לשר לביטחון לאומי הנוכחי הוא ניצב סמי (שמואל) מרציאנו.
רשימת השרים
| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משרד המשטרה | |||||||
| 1 | בכור-שלום שטרית
(1895-1967) |
ספרדים ועדות מזרח | 14 במאי 1948 | 2 בינואר 1967 | הזמנית | ||
| הראשונה | |||||||
| השנייה | |||||||
| מפא"י | השלישית | ||||||
| הרביעית | |||||||
| החמישית | |||||||
| השישית | |||||||
| השביעית | |||||||
| השמינית | |||||||
| התשיעית | |||||||
| העשירית | |||||||
| האחת עשרה | |||||||
| השתים עשרה | |||||||
| המערך הראשון | |||||||
| השלוש עשרה | |||||||
| 2 | אליהו ששון
(1902-1978) |
2 בינואר 1967 | 15 בדצמבר 1969 | ||||
| העבודה | |||||||
| המערך השני | |||||||
| הארבע עשרה | |||||||
| 3 | שלמה הלל
(1923-2021) |
15 בדצמבר 1969 | 20 ביוני 1977 | החמש עשרה | |||
| השש עשרה | |||||||
| השבע עשרה | |||||||
| המשרד בוטל החל מהממשלה השמונה עשרה ותחומי אחריותו הועברו למשרד הפנים; הוא הוקם מחדש בממשלה העשרים ואחת | |||||||
| 4 | חיים בר-לב
(1924-1994) |
המערך השני | 13 בספטמבר 1984 | 15 במרץ 1990 | העשרים ואחת | ||
| העשרים ושתיים | |||||||
| העשרים ושלוש | |||||||
| מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר | 15 במרץ 1990 | 11 ביוני 1990 | |||||
| 5 | רוני מילוא
(1949-) |
הליכוד | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | ||
| 6 | משה שחל
(1934-) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 22 בנובמבר 1995 | העשרים וחמש | ||
| המשרד לביטחון הפנים | |||||||
| (6) | משה שחל
(1934-) |
העבודה | 22 בנובמבר 1995 | 18 ביוני 1996 | העשרים ושש | ||
| 7 | אביגדור קהלני (1944-) |
הדרך השלישית | 18 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | העשרים ושבע | ||
| 8 | שלמה בן עמי
(1943-) |
ישראל אחת העבודה |
6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | העשרים ושמונה | ||
| 9 | עוזי לנדאו
(1943-) |
הליכוד | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | העשרים ותשע | ||
| 10 | צחי הנגבי
(1957-) |
28 בפברואר 2003 | 6 בספטמבר 2004 | השלושים | |||
| 11 | גדעון עזרא
(1937-2012) |
קדימה | 6 בספטמבר 2004 | 4 במאי 2006 | |||
| 12 | אבי דיכטר
(1952-) |
4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | השלושים ואחת | |||
| 13 | יצחק אהרונוביץ'
(1950-) |
ישראל ביתנו | 31 במרץ 2009 | 14 במאי 2015 | השלושים ושתיים | ||
| הליכוד - ישראל ביתנו ישראל ביתנו |
השלושים ושלוש | ||||||
| ישראל ביתנו | |||||||
| 14 | יריב לוין
(1969-) |
הליכוד | 14 במאי 2015 | 25 במאי 2015 | השלושים וארבע | ||
| 15 | גלעד ארדן
(1970-) |
25 במאי 2015 | 17 במאי 2020 | ||||
| 16 | אמיר אוחנה
(1976-) |
17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | |||
| 17 | עמר בר-לב
(1953-) |
העבודה | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | ||
| המשרד לביטחון לאומי | |||||||
| 18 | איתמר בן גביר (1976-) |
עוצמה יהודית | 29 בדצמבר 2022 | 21 בינואר 2025 | השלושים ושבע | ||
| חיים כץ (ממלא מקום) | הליכוד | 23 בינואר 2025 | 19 במרץ 2025 | ||||
| (18) | איתמר בן גביר (1976-) |
עוצמה יהודית | 19 במרץ 2025 | מכהן | |||
סגני השר לביטחון הפנים
| תמונה | שם (תקופת חיים) |
סיעה | סגן לשר | תחילת הכהונה | סוף הכהונה | ממשלה | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גדעון עזרא
(1937–2012) |
הליכוד | עוזי לנדאו | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | העשרים ותשע | ||
| יעקב אדרי
(1950–) |
צחי הנגבי | 10 במרץ 2003 | 18 בינואר 2006 | השלושים | |||
| קדימה | גדעון עזרא | ||||||
| גדי יברקן
(1981–) |
הליכוד | אמיר אוחנה | 25 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | ||
| יואב סגלוביץ
(1959–) |
יש עתיד | עמר בר-לב | 28 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | ||
מנכ"לי המשרד
| שם[4] | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|
| יצחק צ'יזיק | 1948 | 1949 |
| רם סולומון | 1949 | 1952 |
| ישראל שוחט | 1952 | 1961 |
| יואב פלג | 1961 | 1967 |
| יוסף בן-פורת | 1967 | 1975 |
| מנחם פוגלמן | 1975 | 1977 |
| יעקב מרקוביץ (משנה למנכ"ל משרד הפנים, ראש אגף משטרה) | 1977 | 1984 |
| גד אבינר | 1984 | 1991 |
| יעקב לפידות | 1991 | 1996 |
| אמי פלנט | 1996 | 1999 |
| אריה רמות | 1999 | 2001 |
| אבנר ברזני | 2001 | 2002 |
| חיים קליין | 2002 | 2003 |
| שמואל הרשקוביץ | 2003 | 2004 |
| רני פלק | 2005 | 2008 |
| דן ברינקר | 2008 | 2009 |
| חגי פלג | 2009 | 2010 |
| אליעזר רוזנבאום (מ"מ) | נובמבר 2010 | דצמבר 2010 |
| יעקב גנות | ינואר 2011[5] | מרץ 2012 |
| רותם פלג | אפריל 2012[6] | פברואר 2017 |
| משה אדרי | אפריל 2018 | 4 ביולי 2021 |
| תומר לוטן | 4 ביולי 2021 | 30 בדצמבר 2022 |
| אליעזר רוזנבאום (מ"מ) | 30 בדצמבר 2022 | 22 בינואר 2023 |
| שלמה בן אליהו | 22 בינואר 2023 | 20 בספטמבר 2023 |
| אלעזר בן הרא"ש (מ"מ) | 2023 | 31 בדצמבר 2023 |
| רפאל אנגל | 17 באפריל 2024 | מכהן |
היחידה לפניות ולתלונות הציבור
היחידה לפניות ולתלונות הציבור היא יחידה הפועלת כחלק מאגף הביקורת הפנימית במשרד לביטחון הפנים והיא עוסקת בעיקר בתלונות של אזרחים הנוגעות לפעילותם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה ויחידות נוספות של המשרד. בהתאם לחוק הביקורת הפנימית התפקידים המרכזיים של אגף הביקורת ותלונות הציבור הם לבדוק אם הגופים המבוקרים שומרים על החוק, על ניהול תקין, על טוהר המידות, חיסכון ויעילות.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המשרד לביטחון לאומי (בעברית, באנגלית, בערבית וברוסית)
המשרד לביטחון לאומי, ברשת החברתית פייסבוק
המשרד לביטחון לאומי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המשרד לביטחון לאומי, ביישום טלגרם
המשרד לביטחון לאומי, ברשת החברתית אינסטגרם
המשרד לביטחון לאומי, סרטונים בערוץ היוטיוב
המשרד לביטחון לאומי, באתר פליקר- תקציב משרד הפנים במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- שלמה הלל, התהוותו של משרד המשטרה, משטרה וחברה, 2000, גיליון 4, עמ' 35–59
הערות שוליים
- ↑ לפי שלמה הלל, התהוותו של משרד המשטרה, להלן "קישורים חיצוניים".
- ↑ הודעה על החלטת הממשלה להקים את משרד המשטרה מחדש
- ↑ מזכירות ביטחונית לשר, באתר GOV.IL
- ↑ רשימת המנכ"לים של המשרד לביטחון הפנים
- ↑ סופית: גנות מונה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2010
- ↑ הממשלה אישרה מינוי רותם פלג למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, באתר ynet, 1 באפריל 2012
| שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי המשטרה | בכור-שלום שטרית • אליהו ששון • שלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילוא • משה שחל | |
| שרים לביטחון הפנים | משה שחל • אביגדור קהלני • שלמה בן עמי • עוזי לנדאו • צחי הנגבי • גדעון עזרא • אבי דיכטר • יצחק אהרונוביץ' • יריב לוין • גלעד ארדן • אמיר אוחנה • עמר בר-לב | |
| שרים לביטחון לאומי | איתמר בן גביר | |
| מנכ"לי המשרד לביטחון הפנים | |
|---|---|
|