ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

האמזונס שינה כיוון

מקור: פורטל:גאולוגיה/הידעת?/47

יובלי הנהר הארוך בעולם, האמזונאס, מתנקזים מתשע מדינות אל מסלול באורך כ-6500 קילומטר, הַחוֹצֶה כמעט את כל יבשת אמריקה הדרומית. ראשית המסלול בנחלים בהרי האנדים, המצויים מאות קילומטרים בלבד מחופי האוקיינוס השקט, ובזרימה מזרחה, נשפך הנהר אל האוקיינוס האטלנטי. אולם מחקרים גיאולוגיים מורים, כי במשך מיליוני שנים, האמזונס זרם דווקא בכיוון ההפוך לכוונו הנוכחי. דהיינו הוא זרם אז מערבה, ונשפך לאוקיאנוס השקט. משטר הזרימה הקודם נפסק עם היווצרות רכס הרי האנדים, שחוסם את מסלול הזרימה הישן.

אומרים ישנה • שיחה 06:56, 27 בדצמבר 2025 (IST)

זה מופיע בערך ללא מקור. בודק שם. Tzafrir • שיחה 15:30, 27 בדצמבר 2025 (IST)

בגרסה האנגלית של הערך, יש לזה מקור. אומרים ישנה • שיחה 18:58, 27 בדצמבר 2025 (IST)

שני קטעים לא תלויים על הספרייה הלאומית

פורטל:הספרייה הלאומית/הידעת?/31

בשנת 1988 נחשף כי עובד מומחה במעבדת שיקום הספרים העתיקים בספרייה הלאומית, גנב מאות דפים מספרים אלה, ומכר אותם לאספנים וסוחרי עתיקות ברחבי העולם. לאחר שלא נתפס במשך כמה שנים, הוא החל לגנוב גם ספרים שלמים. כשעלו חשדות נגדו הוא ברח לארצות הברית, שם נשפט על מכירת ספר מזויף כספר עתיק מקורי.

אומרים ישנה • שיחה 21:13, 25 בדצמבר 2025 (IST)

אם היו הפניות לספרים שגנב מהם (או אותם), אם היו מקורות שמאמתים ומספרים סיפור יותר שלם, אם היינו יודעים איך בכלל קוראים לגנב, אולי הייתי בעד. במצב אחר אני נגד. חמויישֶה • שיחה 14:11, 6 בינואר 2026 (IST)

הקטע הוא סיכום של פסקה מהערך, מתוך הסעיף ״בגבעת רם״. המקור מופיע בפסקה זו. שם העובד רפאל פודה. הוא מתגייר ממוצא איטלקי. ~2026-15000-9 • שיחה 10:13, 8 בינואר 2026 (IST)

מראה מקום: ״שם הוורד, ירושלים״, העולם הזה, גיליון 2650 מתאריך 15 ביוני 1988, עמוד 18. אני לא מצליח לגשת לזה דרך האינטרנט. אם מישהו מכם יצליח, אודה לו. (מי שייגש פיזית לספרייה הלאומית בשביל זה, יקבל ממני שתי תודות). ~2026-15000-9 • שיחה 10:30, 8 בינואר 2026 (IST)

פורטל:הספרייה הלאומית/הידעת?/32

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקם קמפוס גבעת רם של אוניברסיטה העברית, וב-1960 עברה אליו הספרייה הלאומית, הייתה אז חלק מהאוניברסיטה, לבניין ליידי דייוויס, שהיה אז סמוך לבית הספר לספרנות. ב-1966 ביקר קנצלר גרמניה, קונראד אדנאואר, בירושלים – ביקור טעון שלווה בהפגנות. האוניברסיטה ביקשה ממנהל הספרייה לארח את הקנצלר בה, והוא הסכים בתנאי שהאוניברסיטה תעמיד את כספי השילומים שקיבלה מגרמניה לרכישת כתבי יד יהודיים. הכסף סייע מאוד לפיתוח אוסף הספרים, ומימן, בין השאר, רכישות כתבי יד במכירות פומביות. אולם לקראת סוף המאה ה-20 סבלה הספרייה מקשיים תקציביים משמעותיים, שנבעו, בין השאר, מהיותה תחת חסות האוניברסיטה וללא מעמד עצמאי, ובסופו של דבר, שני המוסדות התנתקו.

אומרים ישנה • שיחה 21:13, 25 בדצמבר 2025 (IST)

בת הסולטן והשייח' הקנאי

הלהיט המצרי "יא בינת אל-סולטן" של הזמר אחמד עדוויה, הוא אחד השירים המפורסמים ביותר במוזיקה הערבית. אולם לצד הצלחתו הכבירה, הוא קשור בטרגדיה אלימה שזעזעה את העולם הערבי. בעקבות שמועות לפיהן השיר כולל רמיזות מיניות כלפי נסיכה כוויתית, התעורר זעמו של השייח' טלאל בן נאסר אל-סבאח. בשנת 1989 הזמין השייח' את עדוויה להופעה, שם הותקף והוזרקה לו מנת יתר של הרואין שהובילה לתרדמת ולשיתוק בלתי הפיך. התקשורת המצרית הדהדה את הטענה שעדוויה אף סורס כנקמה, אך אשתו יצאה להגנתו והכחישה זאת בתוקף. בשנת 2007, השייח' אל-סבאח נעצר על סחר בסמים והיה לבן המלוכה הראשון שנדון למוות במדינה. למרות תחינותיו להקלה בעונשו, הוא נותר בכלא עד מותו בשנת 2014, בעוד עדוויה המשיך במאמציו להשתקם והצליח לחזור לבמות.

בעד פרשה שנקשרה עם אחד השירים המפורסמים ביותר במוזיקה הערבית, והתפרסמה ברחבי העולם הערבי. יחס הזהב • שיחה 17:35, 21 בדצמבר 2025 (IST)

בעד. אומרים ישנה • שיחה 19:55, 25 בדצמבר 2025 (IST)

בעד. חמויישֶה • שיחה 12:00, 31 בדצמבר 2025 (IST)

כל העולם גלוב

אחד המשפטים הידועים ממחזות שייקספיר הוא "כל העולם במה", המדמה את החיים להצגת תיאטרון. אבל המשפט הזה היה גם נכון באופן מילולי כמעט. המשפט מופיע במחזה כטוב בעיניכם. זה היה אחד המחזות הראשונים שהוצגו באולם החדש תיאטרון הגלוב ("העולם"). תיאטרון הגלוב היה התיאטרון שבו הוצגו לראשונה רוב מחזותיו של שייקספיר. בשנת 1613 נשרף התיאטרון בזמן אחת ההצגות ונהרס. שייקספיר פרש ממשחק וכתיבה.

מקורות: ערכים בנושא. אם רוצים אפשר גם להרחיב בכיוון שבזמנו התאטראות היו מוסדות לא מכובדים והיו חייבים להיבנות מחוץ ללונדון. היום הגלוב המשוחזר הוא מוסד מאוד מכובד ובלב לונדון. Tzafrir • שיחה 10:45, 4 בדצמבר 2025 (IST)

בעד. יחס הזהב • שיחה 17:47, 6 בדצמבר 2025 (IST)

וריאציה על הנושא

את המשפט המפורסם של שייקספיר, "כל העולם במה", מתוך המחזה "כטוב בעיניכם", מקובל לפרש על דרך הפשט, כמדמה את החיים כולם להצגת תיאטרון. אלא שבני תקופתו של שייקספיר הכירו עוד רובד לדבריו אלה. מחזותיו של שייקספיר הועלו באולם "תיאטרון הגלוב" (דהיינו, "תיאטרון העולם"). מכאן שיתכן, ששייקספיר גם דימה את הקהל באולמו לשחקנים על הבמה. יתכן גם שמבחינתו, אולם תיאטרון זה היה כל עולמו. ואכן, כשחרב האולם בשנת 1613 בשרפה, שייקספיר פרש ממשחק וכתיבה.

אומרים ישנה • שיחה 14:33, 14 בדצמבר 2025 (IST)

אני אמנם מעדיף את הצעתי, אך אוכל להשלים גם עם הגרסה המקורית. אומרים ישנה • שיחה 14:33, 14 בדצמבר 2025 (IST)

גם זה טוב. לא מדויק להגיד שמחזותיו של שייקספיר הועלו על במת התיאטרון (כי זה לא נכון למוקדמים שבהם) וכנראה צריך לתקן שם את הנוסח. Tzafrir • שיחה 15:07, 14 בדצמבר 2025 (IST)

כתוב "על דרך השפט" (עם קישור לאלישע בן שפט) אך אני מניח שהכוונה ל"על דרך הפשט". אבל גם ביטוי זה לא ממש מתאים כי מדובר במטאפורה, ולא כי העולם הוא במה כפשוטה. יחס הזהב • שיחה 17:04, 14 בדצמבר 2025 (IST)

תוקן. סליחה ותודה. אומרים ישנה • שיחה 20:55, 16 בדצמבר 2025 (IST)

כאמור, זה לא הפשט אלא מטאפורה. פרשנות פשטנית היא המשמעות המילולית הישירה, ולפיה העולם הוא פיזית מבנה הנדסי מסוג במה. יחס הזהב • שיחה 18:22, 17 בדצמבר 2025 (IST)

בנוסף, הדף פשט הוא הפניה לפרשנות הפשט למקרא. שלום1234321 • אפצי • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ו 15:14, 18 בדצמבר 2025 (IST)

נגד. בעיני זה לא מספיק חשוב שקראו לתאטרון "גלוב" וזה נתן משמעות נוספת, בעיר מסויימת, לתקופה קצרה, למשפט אחד מתוך מחזותיו של שייקספיר. חמויישֶה • שיחה 15:24, 23 בדצמבר 2025 (IST)

חמויישה, המשפט הזה מספיק חשוב כדי שיהיה עליו ערך, והמשמעות הנוספת הזו מגיעה ממי שכתב אותו. שלום1234321 • אפצי • שיחה • ה' בטבת ה'תשפ"ו 12:03, 25 בדצמבר 2025 (IST)

בהחלט משפט חשוב מספיק לערך. ממש לא כל מה שהוא מספיק חשוב לקבל ערך הוא גם מספיק מעניין בשביל לקבל "הידעת?". פה האנקדוטה על שם התאטרון - שולית ולא מספיקה. חמויישֶה • שיחה 12:02, 31 בדצמבר 2025 (IST)

הילד שהגיע לחלל

בשנת 1959 ביקש רונלד מקנייר בן התשע לשאול ספר בספרייה העירונית של לייק סיטי, דרום קרוליינה, אך הוא סוּרב בטענה שהשירות מיועד ללבנים בלבד. רק לאחר שאמו התערבה והוזעקה המשטרה, הורשה מקנייר לשאול את הספר. מקנייר גדל והמשיך ללמוד, עד שהשלים דוקטורט בפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הוא נבחר מתוך כ-10,000 מועמדים לשירות כאסטרונאוט בנאס"א, והשתתף בשתי משימות של מעבורת החלל צ'לנג'ר. לדאבון הלב, במשימתו השנייה מקנייר נספה בפיצוץ המעבורת, 73 שניות לאחר שיגורה לחלל. לימים, נקראה על שמו הספרייה העירונית של לייק סיטי – אותה ספרייה שסירבה לשרת אותו בילדותו.

בעד. קטע שהוצע בעבר על ידי קלונימוס ונשכח. זכה לתמיכת אומרים ישנה, וחמויישֶה ביקש לשפר את הניסוח אז אני מציג מחדש. מתייג גם את רמי (Aizenr) שהשתתף אז בדיון. בר 👻 שיחה 00:51, 27 בנובמבר 2025 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 10:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)

בעד ואהיה עוד יותר בעד אם תימחק הפסוקית ״73 שניות לאחר שיגורה לחלל.״ פסוקית זו מסיחה את הדעת מהעיקר. בתודה, אומרים ישנה מחוץ לחשבון. ~2025-36367-24 • שיחה 12:50, 27 בנובמבר 2025 (IST)

המרשל הצעיר

אחד האסירים הפוליטיים הבולטים במאה ה-20 היה הגנרל הסיני גָ'אנְג שׁוּאֶלְיַאנְג, שכונה "המרשל הצעיר". בסוף 1936 הוא חטף את מנהיג הרפובליקה הסינית, צ'יאנג קאי-שק, במה שכונה "תקרית שיאן". מטרת החטיפה, שארכה כשבועיים, לא הייתה להפיל את השלטון. הוא ביקש לכפות את סיום מלחמת האזרחים מול הקומוניסטים הסינים, ולכרות עמם חזית מאוחדת מול פלישת האימפריה היפנית. צ'יאנג אמנם הסכים לבסוף, אך לא סלח על ההשפלה הפומבית. מיד לאחר ששואה-ליאנג הסגיר את עצמו, הוא נכלא במעצר בית סודי – שנמשך 54 שנים. גם לאחר תבוסת הקוומינטנג לקומוניסטים, ונסיגתם לאי טאיוואן ב-1949, ג'אנג שואה-ליאנג נלקח עמם. הוא שוחרר רק בשנת 1990, לאחר מותם של צ'יאנג קאי-שק ובנו יורשו. ג'אנג האריך ימים ונפטר בהוואי בשנת 2001 בגיל מאה.

בעד סיפור אנושי יוצא דופן המשלב אירועים היסטורים שעיצבו את סין המודרנית במהלך במאה ה-20. בר 👻 שיחה 17:39, 26 בנובמבר 2025 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 10:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)

בעד אומרים ישנה מחוץ לחשבון ~2025-36367-24 • שיחה 12:52, 27 בנובמבר 2025 (IST)

אל-ח'ירייה ופסח

הכפר הערבי אל־ח'ירייה, שננטש במהלך מלחמת העצמאות, קשור לחג הפסח פעמיים. הכפר עומד על המקום שבו היה ממוקם היישוב המקראי בני ברק. אותו היישוב מוזכר בהגדה של פסח: ”מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק”, ולפיכך המחלף הסמוך ליישוב קרוי בשם מחלף מסובים. כחלק מהמגמה של יישובים ערביים לשמר שם עברי, נקרא היישוב אל־ח'ירייה בשם "אבן אברק" (ابن ابرق). שם זה נשמר עד 1924, שעה שקבוצה של יהודים רכשה שטח מתושבי היישוב וייסדה בו את היישוב המודרני בני ברק. כדי למנוע בלבול בין היישובים, שינו תושבי אבן אברק את שמו של היישוב ל"אל־ח'ירייה" (الخيرية), שמשמעו "הטוב". הכפר אל־ח'ירייה נלכד על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות במבצע שנערך במהלך חול המועד פסח בשנת תש"ח, וכונה על כן בשם מבצע חמץ.

כובש המלפפונים • שיחה 19:33, 17 בנובמבר 2025 (IST)

בעד אומרים ישנה מחוץ לחשבון ~2025-52540-8 • שיחה 21:49, 19 בנובמבר 2025 (IST)

אהבתי מאוד! אני מציע ניסוח מעט שונה: "כחלק מהמגמה של יישובים ערביים לשמר שם עברי, נקרא היישוב אל־ח'ירייה בשם "אבן אברק" (ابن ابرق). שם זה נשמר עד 1924, שעה שקבוצה של יהודים רכשה שטח מתושבי היישוב וייסדה בו את היישוב המודרני בני ברק. כדי למנוע בלבול בין היישובים, שינו תושבי אבן אברק את שמו של היישוב ל"אל־ח'ירייה" (الخيرية), שמשמעו "הטוב"."

החלפתי את המקפים הלא תקינים במקפים תקינים.

בנוסף, לדעתי מיקומה המקורי של בני ברק מדרום לרמת גן, ונדידת השם צפונה מאחר שמייסדי בני ברק קנו את האדמות הצפוניות מתושבי אבן אברק, ראוי לקטע הידעת בפני עצמו :) פעמי-עליון • שיחה 13:45, 25 בנובמבר 2025 (IST)

תודה פעמי-עליון! אני בעד הניסוח החדש. בנוסף, גיליתי במפת רשויות מוניציפליות של המנדט הבריטי שהשטח המוניציפלי של אל-ח'ירייה כלל, כמובן, את מחלף מסובים וסביבותיו, את כל אזור דרום רמת גן (מרום נווה וסביבותיה) ואת כל אזור בני ברק. אחרי שמתיישבי בני ברק רכשו מתושבי אל-ח'ירייה את השטח שעליו התחילה להתפתח העיר בני ברק של ימינו, שאז כללה רק את רחוב רבי עקיבא וסביבותיו, חלק קטן מהשטח המונציפלי של אל-ח'ירייה הופרד לצורך יצירת רשות מוניציפלית חדשה לבני ברק. תוכל לראות זאת כאן. כובש המלפפונים • שיחה 14:47, 25 בנובמבר 2025 (IST)

הקטע טוב לדעתי. אבל יש כאן נקודה קטנה של ניסוח. במשפט הראשון הכפר ננטש. במשפט האחרון הוא נלכד במהלך מבצע צבאי. לפי הערך שלנו הוא נכבש ותושביו בחלקם נסו ובחלקם גורשו. כדאי להגיע כאן לניסוח ניטרלי ככל האפשר כי זו נקודה רגישה. Tzafrir • שיחה 11:38, 26 בנובמבר 2025 (IST)

Tzafrir, תודה! אני סבור שהמונח "נלכד" הוא הנייטרלי ביותר, המונח "נכבש" יותר מתאים לנרטיב הפלסטיני בעוד שהמונח "שוחרר" יותר מתאים לנרטיב הישראלי, אם יש לך רעיון למונח נייטרלי אחר, אשמח לשמוע. כובש המלפפונים • שיחה 23:38, 26 בנובמבר 2025 (IST)

העדפתי את הניסוח המקורי. בניסוח החדש המשפט הראשון לא ברור - איך לקרוא ליישוב אבן אברק מתאים למגמת יישובים ערביים לשמר שם עברי? צריך לקבל את הרקע של היישוב העתיק מההגדה. חמויישֶה • שיחה 10:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)

מנהיג קר, תלמיד חם

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נתפס כמנהיג קר וקשוח, ששולט ביד ברזל על מעצמה ענקית ומתמרן במיומנות בנבכי הפוליטיקה הבינלאומית. חזותו הציבורית משקפת פנים חתומות של קצין קג"ב ותיק, אך מתחת למעטה הקשוח מסתתר אדם המכבד את עברו. כילד בסנט פטרסבורג, למד פוטין גרמנית אצל מורה יהודייה בשם מינה יודיצקיה-ברלינר, אשר עלתה לישראל בשנת 1973. לאחר עלייתו לשלטון, נפגש פוטין עם מורתו לשעבר במהלך ביקורו בירושלים באפריל 2005, פגישה שתוארה על ידה כחמה ומרגשת. הקשר המיוחד הגיע לשיאו כשיודיצקיה-ברלינר קיבלה ביקור מפתיע מדיפלומט רוסי. הוא מסר לה כי לאחר שפוטין שמע שהיא מתגוררת בקומה גבוהה ללא מעלית, הוא ביקש לרכוש עבורה דירה חלופית. מבין שתי הצעות שהוצגו בפניה, היא בחרה בדירה קטנה ברחוב פינסקר בתל אביב. מעשה זה מאיר צד נדיר בדמותו המסתורית של פוטין, ומעיד על הערכתו לאנשים שהשפיעו על חייו בטרם הגיע לצמרת השלטון העולמי.

בעד סיפור לא צפוי המציג צד אנושי בדמותו אצל מנהיג סמכותני וקשוח. מעניק לו ממד חם ואינטימי באופן בלתי שגרתי, ומדגים עד כמה קשר אישי מהילדות יכול להיות משמעותי, גם אצל מנהיג רב עוצמה. בר 👻 שיחה 01:03, 17 בנובמבר 2025 (IST)

פוטין יודע היטב להציג את הצד חם והאוהב שלו. אני לא חושב שחסרים סיפורים דומים על סטאלין, לדוגמה. Tzafrir • שיחה 09:14, 17 בנובמבר 2025 (IST)

אני לא חושב שפוטין מפורסם כאדם חם ואוהב. בר 👻 שיחה 18:20, 26 בנובמבר 2025 (IST)

על פניו הסיפור נחמד. אבל בתנאי שזה היה מתן בסתר, שהתגלה באקראי. משום שמול המצלמות, כל הפוליטיקאים נדיבים אל מסכן ספציפי, כל שכן כשהם מנדבים לו את הקופה הציבורית ולא מכיסם שלהם. פוטין גם נתפס בשקרים לגבי רושם יפה שהוא עושה מול המצלמות. הוא הפגין למשל יכולת מזויפת כארכיאולוג ימי. בתודה: אומרים ישנה מחוץ לחשבון. ~2025-52540-8 • שיחה 21:57, 19 בנובמבר 2025 (IST)

אומרים ישנה הדברים הוצגו מצידה של המורה, ולא פורסמו מצידו של פוטין. בר 👻 שיחה 18:20, 26 בנובמבר 2025 (IST)

הסיפור חביב, אבל המיסגור של הקטע כ"לא ידעתם אבל פוטין הוא בעצם אדם חם שזוכר טובה לחברי ילדות" לא נראה לי אנציקלופדי ויתכן אפילו שהוא שגוי. כמו שאמר צפריר בטח גם על סטאלין יש סיפורים דומים, ולך תדע מה עשו היטלר, מוסוליני, אידי אמין והנרי השמיני בזמן שלא פגעו בחפים מפשע. בטח גם דברים נחמדים עם השכנים והנכדים. חמויישֶה • שיחה 10:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)

היטלר הפגין רחמנות ואמפתיה בזה שהפך לצמחוני, והצטלם עם גורי חיות בר. ~2025-36367-24 • שיחה 12:54, 27 בנובמבר 2025 (IST)

חמויישה אתה אומר זאת כאילו קיימת סתירה. יש פושעים נאצים ארורים שהיו אנשי משפחה לבביים. בכל מקרה הקטע בכלל לא ממסגר את פוטין כאדם חם, אלא כמנהיג קר, סמכותני וקשוח. רק שיש לו גם תכונה חיובית טובה, בתור מי שמכבד את עברו. הסיפור לא סותר את התדמית ה"קשוחה" שלו, אלא מוסיף לה מורכבות מסוימת. בר 👻 שיחה 16:24, 27 בנובמבר 2025 (IST)

אינני אומר את זה כאילו קיימת סתירה. להפך. אני אומר שכמו שפוטין עולה מהסיפור כאילו הוא אדם חם וטוב, כך יש צד חיובי גם להרבה דרעקים אחרים, ולכן אין צורך להציג את הסיפור, הנחמד כשלעצמו, כקונטרה לדמותו של המהנהיג הקשוח. חמויישֶה • שיחה 09:38, 1 בדצמבר 2025 (IST)

האחים קרייסקי

ברונו קרייסקי, שנולד בווינה למשפחה יהודית מתבוללת, נחשב לאחד מגדולי הקנצלרים של אוסטריה. במהלך 13 שנות כהונתו, הוא הפך את אוסטריה למדינת רווחה מודרנית והוביל אותה לצמיחה יציבה גם בעיצומה של המלחמה הקרה. יחסו לציונות ולישראל אופיין בניכור מופגן, אך לקראת סוף כהונתו מינה את מנהל לשכתו, הרברט אמרי, למתווך בעסקת ג'יבריל וזאת לבקשת ממשלת ישראל. לאורך השנים תמך באחיו שאול (פאול) קרייסקי, שעלה לישראל, חי בירושלים, התפרנס ממכירת תוצרת של עיוורים וסבל מבעיות נפשיות. שאול נפטר שלוש שנים לאחר מות אחיו.

קוונטום דוץ • שיחה 22:37, 16 בנובמבר 2025 (IST)

בעד בר 👻 שיחה 01:03, 17 בנובמבר 2025 (IST)

קרייסקי מוצג פה באופן חלבי. הוא היה אדם יותר צבעוני ולא סתם מנוכר לציונות אלא כמעט אוטו-אנטישמי. קרייסקי, שכיהודי נמלט בעצמו מאיימת הנאצים, הקים קואליציה עם ראשי מפלגות בעלי עבר מפוקפק ממלחמת העולם השנייה, נכנע ללחץ מדינות ערב והפסיק לסייע ליהודים, שנמלטו מאיימת הקומוניסטים. על זה היו לו ויכוחים מתוקשרים עם צייד הנאצים שימעון ויזנטל, ועם ראשי ממשלות ישראל, גולדה מאיר ומנחם בגין. בעוד שהוויכוח עם מאיר היה מבדר (״הוא אירח אותי בזלזול ונתן לי לאכול רק שתי נקניקיות״ / ״בפעם הבאה אתן שלוש נקניקיות״), את ויזנטל הוא כינה ״בוגד באוסטריה״ בשל עיסוקו בצייד נאצים, ואת בגין הוא קילל על רקע עדתי (״עורך דין קטן מפולין״). בתודה אומרים ישנה מחוץ לחשבון ~2025-52540-8 • שיחה 22:08, 19 בנובמבר 2025 (IST)

תודה, מוזמן להוסיף ולערוך כמובן. קוונטום דוץ • שיחה 22:28, 19 בנובמבר 2025 (IST)

אולי כך?

היהודי-אוסטרי ברונו קרייסקי, מהמוצלחים בקנצלרים של אוסטריה מבחינה כלכלית, נרדף בצעירותו בידי הפשיסטים והנאצים, וגם הפך לפליט. ובכל זאת הוא הקים קואליציה עם גורמים, שתפקידם בשואה העלה תהיות, התנגד נחרצות לפועלו של צייד הנאצים היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, וסגר מחנה מעבר לפליטים יהודים מברית המועצות בלחץ הפת"ח. יחסו למדינת ישראל אופיין בניכור מופגן, ששיאו היה התנצחויות מתוקשרות עם ראשי הממשלה גולדה מאיר ומנחם בגין. אך לקראת סוף כהונתו הוא מינה את מנהל לשכתו למתווך בעסקת ג'יבריל וזאת לבקשתו של בגין. קרייסקי גם סייע בפרנסת אחיו, שסבל מבעיות נפשיות וגר בישראל.

אומרים ישנה • שיחה 20:36, 25 בנובמבר 2025 (IST)

החלק על האח מצומצם מדי לטעמי, אבל זה כתוב טוב וקולח אז בעד. קוונטום דוץ • שיחה 00:18, 26 בנובמבר 2025 (IST)

מגדל המים בקיבוץ יד מרדכי

מגדל המים בקיבוץ יד מרדכי הפך לסמל היסטורי לגבורה במלחמת העצמאות. בקרב יד מרדכי המגדל נפגע מהפגזות הצבא המצרי, שכבש את הקיבוץ. לאחר הקרב ביקר במקום מלך מצרים, פארוק הראשון, ואף הצטלם למרגלותיו. אולם ב-5 בנובמבר 1948 שוחרר הקיבוץ במבצע יואב על ידי חטיבת גבעתי של צה"ל. על פי סיפורי הקרב, המגדל קרס ביום שחזרו חברי הקיבוץ, כאילו עמד על משמרתו עד שובם. מאז שברי המגדל נותרו במקום, ובסמוך לו הוצבה אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ', מפקד מרד גטו ורשה, שעל שמו נקרא הקיבוץ. האנדרטה מסמלת את המעבר מהשואה לתקומה – התמה של הקיבוץ, המוזכרת גם בשם המוזיאון שלו.

בעד קטע מרגש המתאר את מגדל המים ביד מרדכי כסמל לעמידה איתנה, ומשקף את המעבר הלאומי מכאב השואה לתקומת העם. בר 👻 שיחה 19:20, 15 בנובמבר 2025 (IST)

בעד, אומרים ישנה • שיחה 22:52, 15 בנובמבר 2025 (IST)

בעד, קטע מקסים ומעניין. הייתי מורידה את השורה "כאילו עמד על משמרתו עד שובם", זה לא כל כך אנציקלופדי. Avigail56 • שיחה 18:59, 16 בנובמבר 2025 (IST)

לכן סייגתי: "על פי סיפורי הקרב". בר 👻 שיחה 19:03, 16 בנובמבר 2025 (IST)

מבצע יום הדין

"מבצע יום הדין" היא תוכנית חירום סודית שפיתחה ישראל ערב מלחמת ששת הימים, שתכליתה יצירת פיצוץ גרעיני הפגנתי בפסגת הר במדבר סיני. על פי התוכנית, בתרחיש שבו ישראל תעמוד בפני סכנת תבוסה קיומית, כוח צנחנים קטן יבצע פעולת הסחה באבו עגילה, בזמן ששני מסוקי סופר פרלון ינחיתו מתקן גרעיני ("העכביש"), שיורכב במקום על ידי צוות מסיירת מטכ"ל. במקרה מימוש התוכנית, הפיצוץ הגרעיני אמור היה ליצור הבזק מסנוור וענן פטרייה שהיו נראים למרחקים במדבר סיני, הנגב, ואף הרחק עד קהיר. התוכנית פורסמה רק 50 שנה לאחר מכן, בכתבת מערכת של "הניו יורק טיימס". היא התבססה על פרוטוקול שיחותיו של ד"ר אבנר כהן בשיחותיו עם תא"ל במיל' יצחק יעקב בשנת 1999, שבגינן נחקר יעקב בחשד לריגול חמור, נעצר למשך שנתיים, ונידון לשנתיים מאסר על תנאי.

בעד מספק הצצה מעניינת להחלטות אסטרטגיות קיצוניות של ישראל ערב מלחמת ששת הימים, לרבות במדיניות הגרעין הישראלית, וגם את הדרמה המשפטית בעקבות החשיפה. בר 👻 שיחה 12:52, 2 בנובמבר 2025 (IST)

בעד רדיומן • שיחה 13:29, 2 בנובמבר 2025 (IST)

בעד אומרים ישנה • שיחה 19:02, 2 בנובמבר 2025 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 12:14, 3 בנובמבר 2025 (IST)

תוכנית חירום זו קצת הגזמה. זה היה משהו בין רעיון לתוכנית. זו לא הייתה תוכנית מוצלחת במיוחד, והיא אף תוכננה כתוכנית התאבדות לצוות של סיירת מטכ״ל, ללא הישגים טקטיים ברורים. Tzafrir • שיחה 05:48, 14 בנובמבר 2025 (IST)

Tzafrir, ישנם כבר מספיק תומכים לקטע, אבל אני מקבל את הערתך, שאם נעלה את הקטע בניסוחו הנוכחי, הקורא יטעה לחשוב שהייתה תוכנית שחיכתה ליישום. יש לך אולי ניסוח שידייק? חמויישֶה • שיחה 12:12, 31 בדצמבר 2025 (IST)

אח של הרמן גרינג הציל יהודים ונוצל

בזמן שהנאצים, שהרמן גרינג היה אחד מבכיריהם, השתלטו על גרמניה, השליטו בה משטר אנטישמי, פתחו במלחמת העולם השנייה וחוללו את השואה, אחיו של הרמן גרינג, אלברט גרינג, לא שיתף איתם פעולה. הוא בז להם בקול רם, הוציא מאמרי דעה נגדם, ויתר על אזרחותו הגרמנית, והציל מאות יהודים וקורבנות פוטנציאליים אחרים מרצח בידיהם. חלק מאנשים אלו הוא הציל ברמייה, למשל תוך חיקוי קולו או כתב ידו של אחיו, וחלק בגלוי תוך ניצול קרבת משפחתו לאחיו. אולם אחרי המלחמה, הטובה היחידה שקיבל על עמלו הייתה טיהור שמו במשפטי נירנברג, וגם זה אחרי שנתיים במעצר. איש לא הסכים להעסיקו, אשתו עזבה עם בתו היחידה, והוא נפטר עני וגלמוד. יתרה מזאת, מכיוון שלא הוכח כי סיכן את חייו כדי להציל יהודים, הוא מעולם לא הוכר כחסיד אומות העולם.

אומרים ישנה • שיחה 22:22, 31 באוקטובר 2025 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 12:16, 3 בנובמבר 2025 (IST)

מה נחשב קדוש?

בימינו מכניסים לגניזה בעיקר ספרי קודש, שהפכו בלתי שמישים. לעומתם, כשמתבלה חומר כתוב אחר, חסר קשר לדת היהודית, הוא נזרק או נשלח למחזור. אולם בגניזה הגדולה של קהיר נמצאו גם ספרי חול (כגון דוכוס הורנט, שהוא שיר-עלילה) וחומר תיעודי חילוני, הכתובים בעברית ואפילו בלשונות אחרות, אותן נהגו היהודים לכתוב באותיות עבריות. זאת משום שיהודי קהיר ראו קדושה באותיות אלו. נמצאו שם אפילו מעט כתבים תיעודיים בערבית ספרותית, העוסקים במשפחות יהודיות.

אומרים ישנה • שיחה 23:12, 30 באוקטובר 2025 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 12:17, 3 בנובמבר 2025 (IST)

לעניין אלף לילה ולילה: מה שכתוב בערך הוא שהעדות הקדומה ביותר לקיום קובץ סיפורים בשם זה הוא בגניזה הקהירית. אבל זהו מסמך שבו מישהו מזכיר את הקובץ, ולא עותק (ולו חלקי) של הקובץ. המקור למידע מוסיף: „המשך מחקר הגניזה הוליד עדויות נוספות, וסיפורי אלף לילה ולילה נמצאו במסמכי גניזה נוספים.” אך לא מפרט. כל עוד זה מה שיש, אי אפשר לכלול את זה בקטע, לדעתי. מוזמנים למצוא אזכורים לקטעים מהסיפורים בגניזה, להרחיב את הערך ולבסס את זה כאן. ובלי קשר: תודה על המידע החדש. ממש מעניין! Tzafrir • שיחה 11:51, 26 בנובמבר 2025 (IST)

תודה. החלפתי דוגמה. אומרים ישנה • שיחה 21:05, 16 בדצמבר 2025 (IST)

המזמרה שנתביישה

אחרי שיגאל תומרקין העמיד תערוכה מצליחה, שפיסל מפסולת נשק צה"לי, הזמין ממנו פעיל השלום אייבי נתן "אנדרטת שלום", הכוללת גם פסולת ציוד חקלאי, להמחשת הכתוב ”וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת” (ישעיהו פרק ב' פסוק ד'). כמרבית האנדרטאות מאת תומרקין משנות ה-60, מיקומה והנוף הנשקף ממנה היו חלק חשוב מעיצובה. היא הוקמה בצמוד לגבול בין ירושלים המזרחית והמערבית, על סף תהום, והשקיפה על עמדות הלגיון הירדני. אלא ששנה אחרי ההקמה, איחוד ירושלים העלים את הגבול, וגדר ההפרדה מהרשות הפלסטינית, שצצה באופק בשנות ה-2000, לא החזירה את האפקט. יתרה מזאת, בשנות ה-80 נבנה בסמוך גשר הולכי הרגל של הסינמטק, שגישר מעל לתהום. כך האנדרטה, שהקמתה הייתה רצופה באירועים מושכי תשומת לב ציבורית, הפכה לצנועה. אולם, כאשר נחנך לצדה מרכז מורשת מנחם בגין, על שם חתן פרס נובל לשלום, היא קיבלה משמעות חדשה.

אומרים ישנה • שיחה 17:24, 29 באוקטובר 2025 (IST)

הקטע טוב. אבל התמונה לא ממחישה אותו מספיק טוב לדעתי. עברתי על שאר התמונות בקטגוריה ולא מצאתי תמונה שמתאימה יותר. אולי קובץ:They shall beat their swords into plowshares.JPG, שמראה קצת את הסביבה. Tzafrir • שיחה 18:43, 29 באוקטובר 2025 (IST)

שמתי את התמונה קובץ:Swords into Plowshares.JPG. בר 👻 שיחה 18:19, 2 בנובמבר 2025 (IST)

תודה. אומרים ישנה • שיחה 19:05, 2 בנובמבר 2025 (IST)

האמת הקטע בלבל אותי. קצת קשה להבין מה הוא מספר. בנוסף הוא קופץ משנות ה-60 לשנות ה-2000, וחוזר אחורה בזמן לשנות ה-80. ניסיתי לסדר:

יחס הזהב • שיחה 13:07, 3 בנובמבר 2025 (IST)

בעד. גם זו גרסה אפשרית. רק צריך להוסיף בה את המילה "אולם" בין המילים "לתהום." ו-"כאשר". אני רציתי לתת יותר רקע על איפיון עבודתו של תומרקין, כדי שייראה שהכתוב בקטע אינו פרשנות של כותב הקטע. אבל אם התוספות שלי יותר מכבידות ממקלות, אחיה גם בלעדיהן. אומרים ישנה • שיחה 18:14, 3 בנובמבר 2025 (IST)

נגד חמויישֶה • שיחה 12:13, 31 בדצמבר 2025 (IST)

ישראל ועיראק

בין ישראל ועיראק לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים. עיראק מסרבת להכיר בישראל, והיא נחשבת ל"מדינת אויב" לפי החוק הישראלי. למרות זאת, הצילה ישראל מנהיג עיראקי מניסיון הפיכה. בעקבות מהפכת 14 ביולי 1958 עלה לשלטון בבגדאד עבד אל-כרים קאסם, שסירב לצרף את ארצו לרפובליקה הערבית המאוחדת - מדיניות שתאמה את האינטרסים של ישראל. לקראת סוף אותה שנה העביר המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, באמצעות ה-SIS, התרעה לקאסם מפני ניסיון הפיכה צפוי, בראשות רשיד עאלי אל-כילאני ובתמיכת גמאל עבד אל נאצר. הניסיון סוכל.^[1]

רדיומן • שיחה 07:50, 29 באוקטובר 2025 (IST)

בעד - אומרים ישנה • שיחה 23:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

הקטע לא מדויק. זה נכון שאין יחסים רשמיים ועיראק מוגדרת דה-פקטו "מדינת אויב", אך כן יש קשרים מסחריים. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:55, 2 בנובמבר 2025 (IST)

אילו קשרים מסחריים, כמה וממתי? אומרים ישנה • שיחה 18:16, 3 בנובמבר 2025 (IST)

זה לא מאד משנה, כי הקטע מדבר על קשרים דיפלומטיים. חמויישֶה • שיחה 10:14, 5 בנובמבר 2025 (IST)

@אומרים ישנה ראה בערך על היחסים. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 08:20, 3 בדצמבר 2025 (IST)

לפמיניסטיות עוד יש עבודה

תרבויות עתיקות ייחסו חשיבות רבה לשמירת הבתולים. לאישה שנאנסה בהן היה סיכוי קטן להינשא, ומכיוון שאת הפרנסה הביא אז הבעל, היה לה לרווקה שנאנסה גם סיכוי קטן להתפרנס. התנ"ך, חוקי חמורבי וחוק האשורי הציעו לאישה כזו פתרון: חוק נישואי אנס לקורבנו – חוק המאלץ אנס לשאת את הקורבן, ולא מאפשר לו להתגרש ממנה ביוזמתו לעולם, בתמורה לפטור מעונש על מעשה האינוס, בתנאי שהקורבן מסכימה. אלא שמתברר, שכשהחברה מאשימה את הקורבן באונס, למשל במקומות בהם אונס נחשב בושה לנאנסת באופן גורף, חוק כזה מאלץ את הנאנסת לשאת את האנס, ולהמשיך להיאנס. רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 החל תהליך ביטול חוקים אלה בעולם המערבי, בד בבד עם ביטול התר אונס בנישואים. בשנות ה-90 החל תהליך הביטול באמריקה הלטינית, ובמדינות ערב הוא החל רק ב-2017. אם כי נכון לשנת 2025, מדינות בהן טרם בוטלו חוקים אלו אינן נדירות, ונישואים כאלו הם מנהג מקובל במדינות רבות, עם או בלי מתאם לחוק. בישראל, מנהג זה היה חוקי עד שנת 2013, ועד שנת 1961 היו בה מקרים בהם מערכת המשפט שחררה אנסים מעונש, כי הצהירו על כוונת נישואים לקורבן.

אומרים ישנה • שיחה 22:12, 24 באוקטובר 2025 (IDT)

צוואה כדורית

האוניברסיטה הטכנית הפלסטינית – ח'ד'ורי שבטולכרם, התפתחה מבית ספר חקלאי ערבי, פרי תרומתו של הנדבן היהודי, אליאס ח'ד'ורי. שמו העברי של הנדבן, אליהו כדורי, מונצח בשם מוסד אחר פרי תרומתו. זהו בית הספר החקלאי העברי כדורי, שליד כפר תבור – אחד הבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים של המפעל הציוני. גם בהונג קונג הקים כדורי שני בתי ספר נפרדים, הדוברים שתי שפות שונות – הינדי ואורדו. אלא שבהונג קונג כדורי עשה זאת בכוונה תחילה, ובמהלך חייו. ואילו בתי הספר החקלאיים, שקמו מתרומתו בארץ ישראל, קמו מעיזבונו, בלא שהורה על הפרדת בתי הספר בצוואתו. הצוואה לא הייתה ברורה דייה, וכספו של כדורי, אותו סביר שניסה להוריש לחינוך היישוב העברי בארץ ישראל, כמעט והושקע בעיראק.

אומרים ישנה • שיחה 21:57, 23 באוקטובר 2025 (IDT)

מעיון בהאוניברסיטה הטכנית הפלסטינית - כדורי נראה שתום שגב מספר את הסיפור מעט אחרת ולא ברור האם אכן הוריש כדורי את הכסף ליישוב היהודי או לממשלת בריטניה. בנוסף, לטעמי יש לשמר על הכתיב בשם הערכים גם בציטוטם כאן (הוא בוודאי לא כונה ח'ד'ורי בהונג קונג). איש עיטי – הבה נשיחה 12:47, 24 באוקטובר 2025 (IDT)

תום שגב מעריך. אחרים העריכו אחרת. צריך לחשוב על הנקודה הזו. בלי קשר, עניין הכתיב כאן מסובך. הערבים כן הוגים את השם בכף רפה, שיש לסמן ח', ובדלת נחצית, שלא פשוט לסמן באותיות עבריות. תודה. אומרים ישנה • שיחה 22:11, 24 באוקטובר 2025 (IDT)

ניסוי קלסי בפיזיקה

בשנת 1746 סידר הפיזיקאי ז'אן אנטואן נולה(אנ') כמאתיים נזירים במעגל בהיקף של כק"מ וחצי, כאשר כל אחד מהם קשור בתיל לקודמו, ופרק למעגל זה מטען חשמלי מצנצנות ליידן. עדי הראייה דיווחו שכל הנזירים צרחו מכאב ההתחשמלות בו-זמנית, והדבר הוכיח, שמהירות התפשטות החשמל גבוהה מאוד.

אומרים ישנה • שיחה 23:57, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

בעד אם כי ראוי שהערך על הפיזיקאי יוכחל. לא חושב שצריך קישור על המילה צרחו - מאמין שהקוראים ידעו מה זה לצרוח גם בלי קישור. ארז האורז • שיחה 🎗 13:05, 25 באוקטובר 2025 (IDT)

עניין הצרחה טופל. תודה. אומרים ישנה • שיחה 22:15, 26 באוקטובר 2025 (IST)

בעד בכפוף לכתיבת הערך. חמויישֶה • שיחה 12:17, 31 בדצמבר 2025 (IST)

רפובליקת הבננות המקורית

מקור הביטוי "רפובליקת בננות" הוא בספר "כרובים ומלכים" מאת או. הנרי, שהושפע מחוויותיו בהונדורס. להונדורס אקלים וקרקע מתאימים לגידול בננות, אך בזמנו הייתה זו מדינה מושחתת, שנשלטה על ידי אליטות קטנה, שנעזרה בצבא להשלטת סדר על המוני העניים הבורים. את המצב ניצל תאגיד אמריקני בשם חברת הפירות המאוחדת, שרכש מעשירי הונדורס את זכויות עיבוד הקרקעות, והקים מערכת ליצוא בננות. התאגיד השתלט בהדרגה על כלכלת הונדורס וגם על הפוליטיקה שלה. למשל, ב-1907 השתתף התאגיד בהדיפת ממשל הבובות של ניקרגואה מהונדורס, וב-1910, כשהבינו ראשי התאגיד שנשיא הונדורס, לא מתכוון לשתף איתם יותר פעולה, הם מימנו הפיכה, והחליפו אותו.

אומרים ישנה • שיחה 23:07, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

בואו חולדות

אגדת החלילן מהמלין שוכתבה שוב ושוב בידי סופרים ומשוררים מאז ימי הביניים. על פי עלילתה המקובלת כיום, תושבי העיר המלין סירבו לשלם לחלילן-מהפנט, שפטר אותם ממגפת חולדות, וכנקמה על כך, החלילן גרם לכל ילדיהם ללכת אחריו בלי שוב, כשם שעשו החולדות. זאת למעט ילד נכה ברגליו, שלא עמד בקצב הליכת שאר הילדים. עניין הילד הנכה הוא תוספת מאוחרת למעשייה, ואולי כך גם עניין החולדות. אבל סביר שאסון היעלמות הילדים הרבים הוא גרעין האמת שבסיפור. לפי עדויות, במשך תקופה ארוכה היה שם איסור זימרה ונגינה, כאות כבוד לקורבנות. ייתכן כי הילדים השתתפו במסע הצלב של הילדים.

אומרים ישנה • שיחה 21:45, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

פריחה מאוחרת

יהורם גאון ויוסי בנאי נחשבים לשניים מבכירי וגדולי השחקנים והזמרים העבריים, ומהמשפיעים שבאמני הבמה הישראליים. אך בצעירותם, כששירתו בלהקת הנח"ל, כישרונם טרם זוהה במלואו. גאון התקבל ללהקה כשחקן, אך קולו הצלול והמפואר התגלה רק שנתיים מאוחר יותר. עד אז הוא קיבל שורת סולו בודדת בשיר בודד במופע, וגם אותה הוא נדרש לדקלם. בנאי (בתמונה) לעומתו, התקבל ללהקה בתור בדחן, ולא הורשה, לא לשיר ולא לשחק. בקטעי הזימרה הוא נדרש לעמוד במקהלה, ולהזיז את שפתיו מבלי להשמיע שום קול. במהלך השירות הצבאי הוא למד משחק אצל פאני לוביץ', ואף האריך את שירותו זה בשנתיים בקבע, כדי להמשיך וללמוד אצלה. אולם לוביץ' אמרה לו בסוף לימודיו, "יוסף... אין לך מה לחפש בתיאטרון".

אומרים ישנה • שיחה 20:54, 6 באוקטובר 2025 (IDT)

תמצות החלק העוסק ביוסי בנאי

יהורם גאון ויוסי בנאי נחשבים לשניים מבכירי וגדולי השחקנים והזמרים העבריים, ומהמשפיעים שבאמני הבמה הישראליים. אך בצעירותם, כששירתו בלהקת הנח"ל, כישרונם טרם זוהה במלואו. גאון התקבל ללהקה כשחקן, אך קולו הצלול והמפואר התגלה רק שנתיים מאוחר יותר. עד אז הוא קיבל שורת סולו בודדת בשיר בודד במופע, וגם אותה הוא נדרש לדקלם. קולו של בנאי (בתמונה), שהתקבל ללהקה בתור בדחן, הוערך אז אפילו פחות. הוא לא הורשה אפילו להצטרף לשירת המקהלה. בכל חמש שנות שירותו שם, הוא גם לא הורשה לשחק, אפילו שבו-זמנית הוא למד משחק אצל פאני לוביץ'. וגם היא טענה בסוף לימודיו, שאין לו מה לחפש בתיאטרון.

אומרים ישנה • שיחה 16:40, 7 באוקטובר 2025 (IDT)

בעד ארז האורז • שיחה 🎗 13:07, 25 באוקטובר 2025 (IDT)

אני מבין שיש פתיחות לקטעים חדשים על הביטלס

בשנת 1959, גברת מונה בסט (שמשמעות שם משפחתה הוא "מיטב") פתחה מועדון מוזיקת רוק משגשג, במרתף ביתה, שבעיר ליברפול. אחת הלהקות שנהגו להופיע שם הייתה הביטלס, לפני שזו שלחה תקליטי שדרים לתחנות רדיו, ולפני שקלטה את המתופף רינגו סטאר; בטרם הלהקה הבשילה תופף בה בנה של מונה בסט, פיט. בשנת 1965, לאחר שהלהקה ביססה מעמד בין לאומי רם, יצא לאור תקליט בשם The Best of Beatles (משמעות: המיטב של הביטלס), שהתקבל באכזבה בקרב קוניו. הם ציפו לאוסף להיטים של הביטלס, אך במקומו קיבלו תקליט של פיט בסט.

אומרים ישנה • שיחה 21:14, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

זה אחד מהפיט בסט של הקטעים. לא נראה לי. Tzafrir • שיחה 19:00, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

מאחורי העטיפה של סרג'נט פפר

על גבי עטיפת האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band של להקת הביטלס מופיעים אישים רבים. אולם ישנם מספר אישים שהיו אמורים להופיע על גבי העטיפה, אך לא נכללו בה בסופו של דבר: השחקן ליאו גורסי אמור היה להופיע על העטיפה, אך הוסר ממנה בשל דרישה לתשלום עבור השימוש בתמונתו. מהאטמה גנדי הוסר גם הוא, עקב חשש מנהל חברת EMI שהאלבום לא יופץ בהודו בשל כך. ישו הוסר גם הוא מהתמונה עקב אמירתו של חבר הלהקה, ג'ון לנון, על כך שהיא "פופולרית יותר מישו". אדולף היטלר הוסר גם הוא מהעטיפה, לאחר שנטען כי הכללתו בה תיחשב פוגענית. מלבד זאת, מספר אישים, דוגמת אלברט איינשטיין, מופיעים בתמונה אך מוסתרים על ידי אישים אחרים. כמו כן, אישיות אחת על העטיפה, שירלי טמפל, מופיעה שלוש פעמים על גביה: פעמיים כשחקנית ילדה ופעם כבובה.

בעד, אולי האלבום הכי טוב בהיסטוריה. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:22, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

מקורות: הערך על האלבום באנגלית ובעברית. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:30, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

התקליט מעולה, אבל זה לא רלוונטי. גם העטיפה שלו מעולה. אבל זה לא מפתיע אותי, שכמו הרבה יצירות אומנות, גם עטיפת התקליט הזה עברה לבטי עריכה. לדעתי, הקטע מתאים לפורוטל רוקנרול אך לא לעמוד הראשי. תודה. אומרים ישנה • שיחה 15:52, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

@אומרים ישנה אתה מכיר עוד עטיפת אלבום שהעיסוק בה היה כל כך נרחב? ושהסיפור מאחוריה מורכב ומרתק? אין הרבה כאלה. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:17, 1 באוקטובר 2025 (IDT)

העיסוק הציבורי אחרי היציאה לאור היה גדול יותר בעתיפת תקליט אחרת של הביטלס: ABBY ROAD. היה גם עיסוק ציבורי נרחב בעטיפת תקליט של גל קוסטה, שנפסלה בידי הצנזורה, בטיעון המגוחך שהזמרת נראית שם בביקיני. וזה שלושים שנה אחרי שבמולדתה הפך להיות מקובל ביותר לשיר ולרקוד בביקיני בקרנבלים. היה גם אלבום בנגנז כולו בגלל עטיפתו. איני זוכר את שם הלהקה. העטיפה עוצבה לפני אסון התאומים ונראו בה מגדלי התאומים נשרפים. אך האסון ארע לפני הפצת האלבום. יש גם בחור שתבע את להקת נרוונה על זה, שכשהוא היה תינוק, הוא הופיע עירום על עטיפת אלבום שלה.

לגבי משך זמן עיצוב העטיפה עצמה, אם אחפור אולי אגלה משהו יותר תובעני. אבדוק קודם כול את עטיפת התקליט THICK AS A BRICK של ג'ת'רו טאל. העטיפה הייתה דמויית עיתון שלם עם דפים רבים, עליהם נכתבו טורים שנונים. אבדוק גם את העטיפה של תקליטה הראשון של ג'ניס ג'ופלין (עם להקת "חברת תחזוקה"), שעוצב בידי אמן קומיקס מפורסם, ששמו בדיוק פרח מזכרוני. גם על אחת העטיפות של הרולינג סטונז יש קומיקס פרטני. ללהקת אסיה היו עטיפות גרנדיוזיות ומושקעות. כנראה מושקעות יותר מהתקליטים שלה. ואת כל זה אני מספר לך בלי לחקור - רק מזכרוני הדל, שמעולם לא התעניין במיוחד דווקא בנקודה זו. אומרים ישנה • שיחה 13:56, 1 באוקטובר 2025 (IDT)

@אומרים ישנה אם אתה מתכוון לכך שהעטיפה של Abbey Road זכתה להצלחה רבה ולחשיפה עקב תאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני, עם כל הכבוד זה משהו אחר לגמרי. בדקתי בערך האנגלי, והעיסוק בעטיפת התקליט של קוסטה היה הרבה פחות נרחב. לגבי נירוונה אני מכיר את הסיפור, אולי גם על זה אכתוב קטע בעתיד. לגבי "Thick as a Brick" והרולינג סטונז זה גם יכול להיות נושא לקטע. בעניין ג'ניס ג'ופלין, זהות האמן גם לא רלוונטית לקטע הנ"ל. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:16, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם

בעד אירוע דרמטי של נידון למוות שחייו ניצלו ברגע האחרון.משמש דוגמה מובהקת למורכבות סוגיית משפטיות בדבר זכויות האסירים, וכן מלמד על השהיית עונש המוות בארצות הברית. בר 👻 שיחה 14:50, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

מה הקשר לזכויות אסירים? אומרים ישנה • שיחה 18:09, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

זו דוגמה לרמת המחויבות הגבוהה לעליונות החוק ולקיומו של הליך הוגן, ובעצם לכך שגם חיי אסיר אינם הפקר. אפילו אצל נידונים למוות. זאת בניגוד לימים עברו, שבהם הליכי ההוצאה להורג היו פחות כפופים לביקורת שיפוטית. בר 👻 שיחה 16:16, 27 בספטמבר 2025 (IDT)

מה פה מראה זאת? אומרים ישנה • שיחה 15:53, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

תמקד את השאלה בבקשה. מה החלק שלא ברור לך? בר 👻 שיחה 20:14, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

אני לא מבין שום קשר בין הקטע לבין זכויות האדם. אומרים ישנה • שיחה 21:12, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

עיכוב ביצוע גזר דין מוות הוא דוגמה מובהקת למימוש זכותו כאסיר. משום שבניגוד לימים עברו, חייו של נידון למוות אינם הפקר. גם אסיר הנידון למוות עומדים על זכויותיו, ובמקרה זה במיוחד הזכות להליך הוגן והתיקון השמיני, המחייב נקיטת זהירות יתרה בענישה. בר 👻 שיחה 23:02, 27 באוקטובר 2025 (IST)

צירוף מקרים נשיאותי

בעד שילוב נדיר ומפתיע של מאורעות היסטוריים. בר 👻 שיחה 14:27, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

זה נחמד עבור מדור הידעת של פורטל ארצות הברית. לגבי הדף הראשי של ויקיפדיה, זה לא מספיק לדעתי. זאת משום שלארצות היו הרבה מאוד דמויות היסטוריות חשובות, אז לשתיים מהן היה צירוף מקרים. שתיים מתוך הרבה מאוד אומרים ישנה • שיחה 18:13, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

כבר מופיע בתמצות בתבנית:הידעת? 4 ביולי - סדרה 2. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:22, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

אתה מגמד את זה. לא "סתם" שני מייסדים, אלא שני הנשיאים הבאים אחרי ג'ורג' וושינגטון, שהיו הכותבים והתומכים המרכזיים של הכרזת העצמאות. והם לא "סתם" מתו באותו יום, אלא ביום השנה ה-50 לאירוע ההיסטורי המכונן ביותר בחייהם המשותפים. ולא סתם "צירוף מקרים", אלא יום מותם, שיש שיאמרו שהוא היום החשוב בחייו של אדם. גם אצלנו בכל תאריך מדגישים מי מת באותו יום, בכל תאריך ותאריך. בנוסף לצירוף המקרים יש גם מימד אירוני, שמכל האנשים בחר אדמס לציין דווקא את ג'פרסון. בר 👻 שיחה 20:26, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

@בר לא יודע אם התכוונת אלי או לאומרים ישנה (פעם הבאה לתייג בבקשה), אבל אם התכוונת אלי אז אגיד שלא גימדתי את המקרה, אלא ציינתי שהוא כבר מופיע בפרוטרוט בקטע אחר, לכן אין צורך לכתוב עוד קטע נפרד. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:03, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

יודוקוליס לא התכוונתי אלייך, סליחה על אי ההבנה. בר 👻 שיחה 15:50, 27 בספטמבר 2025 (IDT)

אם אנחנו כבר כאן, הניסוח עדיף לדעתי על זה של הקטע הקיים. אם כי המשפט האחרון אולי מיותר. Tzafrir • שיחה 12:43, 27 בספטמבר 2025 (IDT)

הקטע הקיים מסביר, שחמישה מאבות האומה של ארצות הברית נפטרו בדיוק ביום העצמאות של ארצות הברית, שניים מהם אפילו באותה שנה. זה צירוף מקרים נדיר ביותר וסמלי ביותר. לעומת זאת, הקטע החדש שוכח שלושה מהם, ודן באינטריגות בין פוליטיקאים. לפי החדש שניים מאבות האומה נפטרו ביום העצמאות של ארצות הברית באותה שנה. זה כבר צירוף מקרים הרבה יותר שגרתי מהצירוף של החמישה. אומרים ישנה • שיחה 15:56, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

הקטע הקיים מקיף יותר. אם מישהו רוצה לשנות את הניסוח שלו (אני לא חושב שיש צורך) יש להציע זאת בפרק השכתוב בדף זה. חמויישֶה • שיחה 15:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

שיפוץ

ג'ון אדמס, הנשיא השני של ארצות הברית, ותומאס ג'פרסון, הנשיא השלישי, החלו את דרכם כחברים קרובים ושותפים למאבק על עצמאות, הפכו ליריבים פוליטיים מרים עם ייסוד המפלגות בארצות הברית, ולבסוף חידשו את ידידותם באמצעות התכתבות ענפה בשנותיהם האחרונות. צירוף מקרים מעניין הוא שאדמס וג'פרסון, שניהם מהאבות המייסדים של ארצות הברית, מתו באותו היום בדיוק. לא רק שמתו באותה שעה היסטורית, אלא שהתאריך היה מפתיע: 4 ביולי 1826 - יום השנה ה-50 להכרזת העצמאות של ארצות הברית עליה חתמו השניים. מילותיו האחרונות של אדמס בן ה-90, "תומאס ג'פרסון שורד" (Thomas Jefferson survives), מעידות כי לא ידע כי ידידו משכבר הימים הלך לעולמו רק שעות ספורות קודם לכן.

• בעד, טוב יותר לדעתי. מתייג את @בר. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:48, 22 באוקטובר 2025 (IDT)
• בעד אין לי התנגדות. בר 👻 שיחה 13:20, 26 באוקטובר 2025 (IST)
• נגד - הקטע הקיים מקיף וממוקד יותר. אומרים ישנה • שיחה 22:16, 26 באוקטובר 2025 (IST)

חיקויי דבש כבר בתנ"ך

המילה "דבש" מופיעה בתנ"ך 54 פעמים, 21 פעמים מתוכן בביטוי "ארץ זבת חלב ודבש". מהיעדר הוכחה לגידול דבורים בארץ בזמן המקרא, וכן מההקשר שבו מופיעה המילה, הסיקו חכמי התלמוד, חז"ל, המפרשים המסורתיים והפוסקים, כי המילה "דבש" מתארת מיץ פירות מתוק, ובעיקר מיצוי תמרים. זאת בשל הקשר המילה בתיאור שבעת המינים (”"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ"” (דברים ח', ח)). בדומה, בערבית בת ימינו, دِبْس (דִבְּס) הוא נוזל צמיג בעתיר סוכר, המופק מפירות כמו ענבים או חרובים. רק במקום אחד בתנ"ך ברור שכוונת המילה לדבש דבורים: ” וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, וּדְבָשׁ.” (ספר שופטים, יד, ח), ובמקום נוסף קשה להחליט: ”וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ” (ספר שמואל, יד, כז).

אומרים ישנה • שיחה 17:12, 23 בספטמבר 2025 (IDT)

מה המקור למידע על העדר הוכחה לגידול דבורים בארץ בזמן המקרא? Tzafrir • שיחה 12:48, 27 בספטמבר 2025 (IDT)

העתקתי את הדבר מהערך דבש. אם המקור לדבר אכן קריטי, יש לחפשו בערך או לדרוש אותו בדף השיחה של הערך. ועד אז יש לעכב את הקטע הזה כאן. תודה. אומרים ישנה • שיחה 15:58, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

טכנולוגיה שחלפה עם הריח

"פוליאסטר" או "שגעון של משפחה" הוא סרט קומדיה שחורה אמריקאי משנת 1981, בבימוי ג'ון ווטרס ובכיכובם של דיוויין (בתמונה), טאב האנטר, אדית מאסי ומינק סטול. כשהסרט הוקרן בבתי הקולנוע, הצופים קיבלו כרטיסי "גרד והרח", שאפשרו להם להריח את המתרחש על המסך באמצעות כרטיסי גירוד. הטכנולוגיה, הזו, שהומצאה במיוחד עבור הסרט הזה, נקראה "Odorama" - "חוויית ריח".

אומרים ישנה • שיחה 16:51, 23 בספטמבר 2025 (IDT)

אולי אפשר להוסיף שבשנות האלפיים בסדרה שמש (סדרת טלוויזיה) עשו אותו דבר באחד הפרקים. חמויישֶה • שיחה 16:23, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

אם מישהו ידאג להוסיף את הידיעה הזו לערך על סדרת הטלוויזיה הזו, יהיה קל יותר להוסיף את זה גם לקטע. אומרים ישנה • שיחה 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

קופסאת השימורים של הורדוס

עוד מימי קדם, לדבש היו שימושים נוספים מלבד כמזון, כגון חומר משמר. דבש יכול להישמר מאות שנים בכלי אטום, שמונע הן ספיחת אדי מים לתוכו והן פריחת מי חמצן מתוכו. זאת משום, שקליטת מים בדבש יוצרת בו תנאי מחיה נוחים לשמרים, שמתסיסים אותו, ופליטת מי חמצן ממנו יוצרת בו תנאים נוחים לבקטריות. מי חמצן אלו מיוצרים בדבש בעזרת אנזים מקבוצת האוקסידאזות. הדבש שימש מרכיב בחומרי החניטה במצרים העתיקה, שימר את גופת אלכסנדר הגדול במסע הלווייתו הארוך, ולפי דברי האגדה במסכת בבא בתרא בתלמוד הבבלי, הוא גם שימר את גוויית מרים החשמונאית, למשך שבע שנים. אם כי גרסאות חלק מהאמוראים לסיפור שימור גוויית מרים החשמונאית לא מתיישבות עם הצורך של הדבש המשמר להיות בכלי אטום.

אומרים ישנה • שיחה 16:45, 23 בספטמבר 2025 (IDT)

תמצות

עוד מימי קדם, לדבש היו שימושים נוספים מלבד כמזון, כגון חומר משמר. דבש יכול להישמר מאות שנים בכלי אטום, שמונע הן ספיחת אדי מים לתוכו והן פריחת חומרים מתוכו. הדבש שימש מרכיב בחומרי החניטה במצרים העתיקה, שימר את גופת אלכסנדר הגדול במסע הלוויתו הארוך, ולפי דברי האגדה במסכת בבא בתרא, הוא גם שימר את גוויית מרים החשמונאית, למשך שבע שנים. אם כי גרסאות חלק מהאמוראים לסיפור שימור גוויית מרים החשמונאית לא מתיישבות עם הצורך של הדבש המשמר להיות בכלי אטום.

אומרים ישנה • שיחה 15:45, 27 באוקטובר 2025 (IST)

המדינה הגדולה באירופה

בין מעצמות אירופה ההיסטוריות, ידועות לרוב אימפריות שונות כמו האימפריה הרומית, הצרפתית או הבריטית. אולם עובדה פחות ידועה היא, שבמאה ה-15 המדינה הגדולה ביותר ביבשת הייתה דווקא הדוכסות הגדולה של ליטא. הדוכסות הליטאית ניצלה את התפוררות האימפריה המונגולית, התרחבה במהירות מזרחה ודרומה, ובשיאה אחזה בכ-930,000 קמ"ר. שטחה העצום כלל לא רק את ליטא, אלא גם את כל שטחיה של בלארוס ואוקראינה של היום, וכן חלקים נרחבים מפולין ומערב רוסיה, כך שהייתה גדולה יותר אפילו מנסיכות מוסקבה, הגרעין של רוסיה המודרנית, עד כיבושיו של איוואן השלישי. לאחר מכן, ליטא התאחדה עם ממלכת פולין ויצרה את האיחוד הפולני-ליטאי. איחוד זה, שהוקם רשמית בשנת 1569 עם "איחוד לובלין", הגדיל אף יותר את שטחי הממלכה.

בעד הקטע חושף פרק היסטורי מפתיע, ומציג הסכם היסטורי חשוב שלא זכה להכרה מספקת. בר 👻 שיחה 03:07, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

יש כאן חומר לקטע טוב. אבל צריך לשנות מעט את הניסוח. מקריאת חציו הראשון של הקטע, עולה כאילו כותב הקטע מנסה לומר, שדוכסות ליטא היא המדינה הגדולה באירופה אי פעם. מהחצי השני מובן, שהכוונה היא רק למאה ה-15. כך כל ההפתעה הולכת לאיבוד. אולי צריך להתחיל את הקטע במשהו כמו "כשבן תקופתנו מתבקש למנות את האימפריות ששלטו בחלקים נרחבים מאירופה, בתקופות שונות בהיסטוריה, סביר להניח שהוא לא ימנה ביניהם את ליטא."

תודה. אומרים ישנה • שיחה 09:12, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

תוקן. בר 👻 שיחה 17:25, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

נראה לי שלקראת סוף המאה, נסיכות מוסקבה של איוון השלישי כבר עברה בגודלה את ליטא. לא? Tzafrir • שיחה 18:54, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 21:35, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

לגבי השינוי: להבנתי, כבר נסיכות מוסקבה של איוואן השלישי עברה בגודלו את דוכסות ליטא (לא מדדתי. נראה בעין). Tzafrir • שיחה 14:17, 22 בספטמבר 2025 (IDT)

הבנתי, תוקן. בר 👻 שיחה 13:27, 26 באוקטובר 2025 (IST)

המכולת ששינתה את העולם

בספטמבר 1989 ביקר חבר הסובייט העליון של ברית המועצות, בוריס ילצין (ששנתיים לאחר מכן יהיה נשיא רוסיה) בארצות הברית. הביקור כלל תחנות שונות, ובהן פגישה עם נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש, ביקור בניו יורק, ועוד. ביום הרביעי של הביקור, 16 בספטמבר, ביקר ילצין במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס. עם סיום הביקור, בדרך לשדה התעופה, החליט ילצין לעצור לביקור בלתי מתוכנן בחנות מכולת אקראית בעיר וובסטר, בפאתי יוסטון. ילצין רצה לדעת כיצד נראית חוויית קניות של אמריקאי ממוצע. הוא נדהם למראה המבחר הגדול של הסחורות והמוצרים; הוא לא האמין שמבחר כזה קיים מחוץ לאיזורים גדולים כמו ניו-יורק. ילצין היה המום מהביקור ובמשך זמן רב לאחריו לא דיבר. עוזרו של ילצין אמר לאחר מכן שבביקור בחנות המכולת קרס אצל ילצין "השריד האחרון של הבולשביזם". מאוחר יותר כתב ילצין: "הרגשתי בחילה מרוב ייאוש עבור העם הסובייטי. שמדינה בעלת פוטנציאל עשיר במיוחד כמו שלנו הגיעה למצב של עוני שכזה! זה נורא לחשוב על זה". פרשנים רבים העירו שביקורו בחנות המכולת היה המשמעותי ביותר מכל התחנות בביקור, והשפיע רבות על תפיסת עולמו של ילצין.

מקור: הערך 1989 Visit by Boris Yeltsin to the United States באנגלית. (אנ') קלונימוס • שיחה 12:34, 16 בספטמבר 2025 (IDT)

תמצות

בשנת 1989 טס חבר הסובייט העליון של ברית המועצות, בוריס ילצין (לימים נשיא רוסיה), לארצות הברית. הוא ביקר שם במקומות מרשימים ומרכזיים רבים כמו הבית הלבן, העיר ניו יורק ומרכז החלל ג'ונסון בטקסס. לקראת סיום הביקור, החליט ילצין לעצור במפתיע בחנות מכולת אקראית, בפרוור קטן של יוסטון, משום שרצה להכיר חוויות חיי האמריקאי הממוצע. ילצין נדהם למראה המבחר הגדול של הסחורות והמוצרים; הוא התקשה להאמין שמבחר כזה קיים מחוץ לאזורים גדולים כמו ניו-יורק. ילצין היה המום מהביקור במכולת, ובמשך זמן רב לאחריו לא דיבר. עוזרו של ילצין העריך, שבמכולת זו קרס אצל ילצין "השריד האחרון של הבולשביזם". מאוחר יותר כתב ילצין: "הרגשתי בחילה מרוב ייאוש עבור העם הסובייטי. שמדינה בעלת פוטנציאל עשיר במיוחד כמו שלנו הגיעה למצב של עוני שכזה!"

אומרים ישנה • שיחה 21:00, 16 בספטמבר 2025 (IDT)

תמצות טוב, אבל חסר העיקר: כמה הביקור השפיע על תפיסת עולמו. קלונימוס • שיחה 22:11, 16 בספטמבר 2025 (IDT)

אם אתה חושב שצריך להוסיף את המשפט "פרשנים רבים העירו שביקורו בחנות המכולת היה המשמעותי ביותר מכל התחנות בביקור, והשפיע רבות על תפיסת עולמו של ילצין.", הוסף אותו. עשה זאת למרות שלדעתי מיותר לכתוב, שהפרשנים הסכימו עם ילצין לגבי דעתו של ילצין על עצמו.

משפט אחר שאפשר להוסיף הוא "ואכן כעבור שנתיים, כאשר הפך ילצין לנשיא רוסיה, הוא הוביל אותה הפרטה גדולה." או "ואכן כעבור שנתיים, כאשר הפך ילצין לנשיא רוסיה, הוא הוביל אותה בולמוס הפרטה חסר איזונים ובלמים, שנגמר בשליטה של קבוצת מיעוט קנטנטה על רוב אוצרות המדינה." אומרים ישנה • שיחה 15:17, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

הצעה נוספת

בספטמבר 1989 ביקר בארצות הברית חבר הסובייט העליון של ברית המועצות, בוריס ילצין. הוא נפגש עם הנשיא ג'ורג' בוש, וביקר במקומות מרשימים כמו הבית הלבן, העיר ניו יורק ומרכז החלל ג'ונסון בטקסס. אולם דווקא ביקור לא מתוכנן בחנות מכולת אקראית בפרוור קטן של יוסטון, טקסס, הותיר עליו רושם עז. הוא עצר בחנות בדרכו לשדה התעופה, כדי לראות כיצד נראית חוויית הקנייה של אמריקאי ממוצע. כשנכנס היה המום ממראה השפע של מבחר המוצרים האמריקאי, אף מחוץ לאזורים גדולים כמו ניו-יורק, שהיה ניגוד גמור למחסור הסובייטי. ילצין כתב כי באותו רגע חש ייאוש ובחילה ממצב העוני שאליו הגיע עמו. עוזרו העריך שזה היה רגע מכונן ששבר אצלו את האמונה בשיטה הקומוניסטית, דבר שבא לידי ביטוי במדיניותו לפירוק המערכת הסובייטית ובכהונתו כנשיא רוסיה.

בר 👻 שיחה 22:47, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

ניסוח מוצלח יותר, אבל אני מעדיף את „פרוור קטן של יוסטון” על „ובסטר” (איפה זה? מה זה בדיוק? אני אמור לדעת?). כמוכן, חנות מכולת ממוצעת? אולי רגילה? ואולי לא צריכים לציין את זה? Tzafrir • שיחה 22:59, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

קיבלתי את ההצעה. החזרתי את העובדה שהיה נשיא רוסיה. בר 👻 שיחה 23:52, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

בעד, ואהיה עוד יותר בעד אם המילה ״טקסס״ לא תופיע פעמיים, ואם יושמט עניין הפגישה עם בוש. בתודה, אומרים ישנה מחוץ לחשבון. ~2025-51821-8 • שיחה 12:09, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

קטע מוצלח. גם אני בעד. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:16, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

עם ישראל חי בקונספציות

משמר הכנסת והיחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות הוקמו רק בשנת 1958 – עשור אחרי הקמת מדינת ישראל. הם הוקמו בעקבות תקרית השלכת רימון היד במשכן הכנסת דאז; תקרית שבה נפצעו ארבעה שרים, וכיסאותיהם הריקים של שלושה שרים נוספים הושחתו ברסיסים. משליך הרימון, משה דואק, חלף בכניסתו לבניין על פני שני שומרים לא חמושים, ולאחר המעשה הוא עוכב בכוח בידי עובד משק בית של הכנסת, עד שהגיעה משטרת ישראל. הכנסת לא הייתה מוכנה למתקפה אלימה, אף על פי שדואק היה עבריין מוכר, שהפיץ איומים על מוסדות ציבור, על אף שקצין הכנסת הזהיר מראש את יושב ראש הכנסת מאפשרות ש"מטורף יזרוק רימון מהיציע", וחרף העובדה שהכנסת כבר חוותה שתי התקפות אלימות. באחת מהן, בשנת 1949, סדרני הכנסת הלא חמושים נטרלו תוקף עם תת-מקלע סטן.

אומרים ישנה • שיחה 19:01, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

אנקדוטות מעניינות, אך הניסוח מסורבל לא מבהיר על מה הקטע, אז הוא נראה כמו אוסף של עובדות. אני מציע לשכתב:

משמר הכנסת והיחידה הממלכתית לאבטחת אישים לא הוקמו מתוך ראיית הנולד, אלא בעקבות תקרית חמורה: השלכת הרימון בכנסת. עד התקרית, שאירעה בשנת 1957, האבטחה בבית הנבחרים הייתה רופפת עד כדי כך, שאפילו השומרים לא היו חמושים. זאת על אף תקריות קודמות, שבאחת מהן פרץ אדם עם תת-מקלע סטן, ונוטרל על ידי סדרני הכנסת. אירוע זה, שאמור היה להוות תמרור אזהרה, לא הביא לשינוי משמעותי במדיניות זו, כך שגם בתקרית השלכת הרימון, חלף התוקף, משה דואק, על פני שומרים לא חמושים. לאחר השכלת הרימון הוא לא נתפס על ידי השומרים, אלא ידי השרת, שעיכב אותו עד הגעת המשטרה. תקרית חמורה זו, שבה נפצעו ארבעה שרים, הביאה להקמתם של הגופים הביטחוניים הייעודיים האחראים על אבטחת מוסדות השלטון בישראל.

בר 👻 שיחה 22:21, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

היחידות הוקמו ה1958 אך התקרית הייתה ב1957. חוץ מזה, אם מקבלים את הצעת התמצות שלך, אפשר לפחות להוסיף לה את המילים ״למרות התרעות מודיעיניות״, אחרי ״חלף על פני השומרים״. ובמקום ״שרת שעבד במקום״ לכתוב ״שרת הכנסת״.

אני מציע גם, במקום ״לא הוקמו ביוזמה מתוכננת״ את ״לא הוקמו מתוך ראיית הנולד.״

וגם עדיף להוסיף את המילה ״מעטים״ לתיאור השומרים.

תודה, אומרים ישנה מחוץ לחשבון ~2025-51821-8 • שיחה 11:43, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

גשר ארוך לצורכי אגרה

רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי אחראית, בין השאר, גם על הגשרים עד למרחק של 25 מילין מפסל החירות. כשעלה הצורך לבנות גשר על נהר ההדסון סביב קצה תחום השיפוט שלה, התנגד לכך מושל ניו יורק כי הוא רצה לקבל את הכספים על אגרת מעבר בגשר למדינה ולא לרשות. לכן הוא הורה על בניית גשר טאפן זי חצי קילומטר במעלה הנהר. אולם בנקודה זו הנהר מתרחב, והגשר שנבנה הוא בעל אורך כפול מזה של ההצעה המקורית.

הערה: המידע על תחום האחריות של רשות הנמלים מופעי בערך האנגלי, אך לא בעברי. כמוכן לא מצאתי מקור מדויק להצעה המקורית. Tzafrir • שיחה 18:13, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 19:05, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

מה זה "25 מילין"?? לא עדיף לכתוב במידה שהקוראים מבינים? דבר נוסף - "סביב קצה תחום השיפוט שלה" - של מי? יש תחום שיפוט של רשות הנמלים? אני חושב שנדרשת הבהרה. חמויישֶה • שיחה 15:10, 14 בספטמבר 2025 (IDT)

25 מייל זה קצת פחות מארבעים ורבע קילומטר. אפשר לכתוב "כ-40 קילומטר". אומרים ישנה • שיחה 15:29, 14 בספטמבר 2025 (IDT)

רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי היא גוף שנמצא בבעלות משותפת של שתי המדינות הללו. זהו גוף שמממן את הבניה והתחזוקה של הגופים עליו הוא אחראי מתשלומים שונים כגון אגרות מעבר בנמלים וגשרים. הוא אחראי על הנמלים, נמלי התעופה והגשרים שנמצאים בתחום. התחום הוא, באופן כללי, מה שנמצא עד מרחק של 25 מיל מהמרכז: המרכז הוא מקומו של פסל החירות. Tzafrir • שיחה 21:59, 14 בספטמבר 2025 (IDT)

הליכה סחור-סחור כשיטה להגיע ישר ומהר

אומרים ישנה • שיחה 19:44, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

קטע לא רע. אבל נראה לי שיש דוגמאות הרבה יותר מופרעות למסלולים. לדוגמה המסלול של הגשושית בראשית שהקיפה את כדור הארץ המון פעמים רק בשביל לחסוך קצת דלק. אבל בטח יש איזו חללית שנסעה מתל אביב לחיפה דרך אילת. Tzafrir • שיחה 09:31, 8 בספטמבר 2025 (IDT)

לא קראתי את כל הקטע על שימוש בכבידת כדור הארץ. איתו זה כבר נראה מוצלח. מה שכן, זכור לי במעומעם שהיו דוגמאות אפילו יותר מופרעות. Tzafrir • שיחה 09:33, 8 בספטמבר 2025 (IDT)

זו גם הדרך שבה הצילו את מארק וואטני. בר 👻 שיחה 21:39, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

השוחד הספרדי

הצטרפות המדינה הספרדית למדינות הציר במלחמת העולם השנייה יכולה הייתה לשנות את פני המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. אולם, הדיקטטור הספרדי פרנסיסקו פרנקו שמר על ניטרליות, ורק עשרות שנים לאחר המלחמה נחשפה אחת הסיבות לכך: מבצע חשאי ונועז, שהוביל ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל. צ'רצ'יל חשש מהתוכנית הגרמנית לכיבוש המושבה האסטרטגית גיברלטר, שכונתה "מבצע פליקס". לכן, הוא אישר מבצע בו שוחדו עשרות גנרלים מהחונטה הספרדית במיליוני דולרים. בתמורה, לחצו הגנרלים על פרנקו להשאיר את ספרד מחוץ למלחמה. המבצע הסודי כמעט קרס, כשהאמריקאים הקפיאו את חשבון הבנק ששימש להעברת הכספים, בחשד שחלקם מגיע לגרמניה הנאצית. הכספים הופשרו לאחר התערבות השגריר הבריטי בוושינגטון, ששכנע את הנשיא רוזוולט באופן אישי בחשיבותם למאמץ המלחמתי.

בעד מציג בצורה מרתקת כיצד דיפלומטיה חשאית, כסף והשפעה פוליטית מאחורי הקלעים שיחקו תפקיד קריטי במלחמת העולם השנייה. בר 👻 שיחה 23:23, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 15:12, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

מבצע פליקס היה שם הקוד למבצע הגרמני, כמובן. Tzafrir • שיחה 16:23, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

מה?! הגרמנים לא אמורים היו לדעת מזה, או שרק נדמה לי שהבנתי את הקטע. אומרים ישנה • שיחה 16:51, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

מבצע פליקס (בגרמנית: Unternehmen Felix) הוא שם תוכנית צבאית להשתלטות משותפת של גרמניה הנאצית והמדינה הספרדית על גיברלטר. הקטע שלנו עוסק במבצע פליקס#סיכול המבצע. Tzafrir • שיחה 17:53, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

תודה! אומרים ישנה • שיחה 19:09, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

תמצות

הצטרפות ספרד למדינות הציר במלחמת העולם השנייה יכולה הייתה לשנות לחלוטין את פני המלחמה. אולם, הדיקטטור הספרדי פרנקו (בתמונה) שמר על ניטרליות, ורק לאחר עשרות שנים נחשפה אחת הסיבות לכך: מבצע חשאי, שהוביל ראש ממשלת בריטניה דאז, וינסטון צ'רצ'יל, לשיחוד עשרות גנרלים מהחונטה, כדי שילחצו על פרנקו בנושא זה. מבצע השוחד הסודי כמעט קרס כשארצות הברית הקפיאה את חשבון הבנק ששימש להעברת הכספים, בחשד שחלקם מגיע לגרמניה הנאצית. אולם הכספים הופשרו לאחר התערבות שגריר בריטניה בוושינגטון די. סי..

אומרים ישנה • שיחה 11:27, 8 בספטמבר 2025 (IDT)

מה עם קישור למבצע פליקס? Tzafrir • שיחה 11:53, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

תוקן. תודה. אומרים ישנה • שיחה 15:20, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

בעד ארז האורז • שיחה 🎗 14:33, 25 באוקטובר 2025 (IDT)

זה הקטן, גדול יהיה

בעיר סיילם שבאורגון, ארצות הברית, ישנה ערוגת מדרכה בשטח של כ-23 מטר מרובע, שמתוקננת רשמית כפארק עירוני. האטרקציה של הפארק הקטנטן היא עץ צעיר ממין "סקוויה ענקית", שעתיד להגיע לגובה מעל שמונים מטר, והשטח עליו ניצב גזעו עתיד להיות רחב בערך פי שניים משטח הפארק. העץ ניטע בשנת 1872, ובשנת 1988 כבר הגיע לגובה 26 מטר ולהיקף גזע 6.7 מטר. ובהתחשב בקצב גדילתם ובתוחלת חייהם של בני מינו, יש לעיריית סיילם פרק זמן של מאות שנים בכדי להרחיב את הפארק.

אומרים ישנה • שיחה 20:58, 4 בספטמבר 2025 (IDT)

נייטרלי. די ספקוליטיבי, יש הרבה "עתיד להגיע", "עתיד להיות", "יש לעירייה זמן" וכו'. אם בכל זאת ייבחר, מציע לבצע שינויים קלים:

בברכה, בר 👻 שיחה 13:19, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

מחקת את הפואנטה והכנסת פרטים טפלים. צר לי. אומרים ישנה • שיחה 19:00, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

העובדה שבעוד מאות שנים אולי יהיה ענק, ואולי לא, בעיני חסרת פואנטה. בר 👻 שיחה 21:37, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

לומר על ילד בן חמש, שהוא עתיד להיות גבוה יותר ממטר חמישים, זו לא ספקולציה. 18:13, 15 בספטמבר 2025 (IDT) אומרים ישנה • שיחה 18:13, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

לא ברור לי הטעם בקטע הזה (בשני הניסוחים). Tzafrir • שיחה 22:47, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

מעבר לכך, אני מכיר מגוון גודלי גינות עירוניות. 23 מטרים רבועים הם בערך 5×5 מטרים (קוטר העץ כיום הוא קצת יותר משני מטרים לפי הקטע), כלומר לא הרבה . אבל נראה לי שיש לא מעט גינות ציבוריות קטנות יותר בארץ. מה ההבדל בין פארק עירוני לבין גינה ציבורית? Tzafrir • שיחה 22:53, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

לא יודע לגבי ישראל, אבל פארק מיל אנדס, גם הוא באורגון, בגודל 0.61 מ"ר. גם הוא מוקדש לעץ אחד. בר 👻 שיחה 21:51, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

זו לא שאלה של שבירת שיא. כאן לא ספר השיאים של גינס. הנקודה היא שהפארק צר מדי מלהכיל עץ נורמלי אחד מהמין שיש בו. אומרים ישנה • שיחה 16:54, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

אבל הוא מכיל את העץ. בר 👻 שיחה 22:57, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

נוסח ב

בעיר סיילם שבאורגון, ארצות הברית, ישנה ערוגת מדרכה בשטח של כ-23 מטר מרובע, שמתוקננת רשמית כפארק עירוני. האטרקציה של הפארק הקטנטן היא עץ ממין "סקוויה ענקית". שמו של המין נובע מממדי פרטיו. בבחרותם הם מגיעים לגובה מעל שמונים מטר, והשטח עליו ניצב גזעם רחב בערך פי שניים משטח הפארק הנ"ל. אולם העץ שבפארק עדיין צעיר – הוא ניטע בשנת 1872, ובשנת 1988 הגיע "רק" לגובה 26 מטר ולהיקף גזע 6.7 מטר. בהתחשב בקצב גדילתם ובתוחלת חייהם של בני מינו, יש לעיריית סיילם פרק זמן של מאות שנים בכדי להרחיב את הפארק.

אומרים ישנה • שיחה 17:01, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

הפגישה של היטלר ופרנקו

פרנסיסקו פרנקו ואדולף היטלר נפגשו פעם אחת בלבד. הפגישה ההיסטורית הזו נערכה ב־23 באוקטובר 1940 בתחנת הרכבת של העיירה אנדיי, על גבול צרפת-ספרד. היטלר, שתמך צבאית בפרנקו במלחמת האזרחים הספרדית, ניסה לשכנעו להצטרף למדינות הציר, ולסייע בכיבוש גיברלטר לפי תוכנית פליקס. אולם, פרנקו נקט במדיניות מתחמקת, ובאמצעות דרישותיו המוגזמות תמרן את היטלר, והבטיח שספרד תשמור על ניטרליות במהלך המלחמה. היטלר, שיצא מתוסכל מהשיחה, אמר למוסוליני שהיה מעדיף לעקור את שיניו מאשר לדבר שוב עם פרנקו. למרות זאת ספרד סיפקה תמיכה מסוימת לנאצים באמצעות "הדיוויזיה הכחולה", יחידת מתנדבים שנלחמה בחזית המזרחית נגד ברית המועצות, ובאספקת חומרים חיוניים כמו טונגסטן.

בעד הפגישה היחידה ביניהם, במהלכה פרנקו העמיד בפני היטלר תמרון דיפלומטי ערמומי. בר 👻 שיחה 14:50, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

חסר בשר. חמויישֶה • שיחה 12:29, 4 בספטמבר 2025 (IDT)

אולי צריך לפרט יותר עד כמה היטלר עזר לפרנקו? אומרים ישנה • שיחה 21:03, 4 בספטמבר 2025 (IDT)

הערך על מבצע פליקס מעניין. לכאורה, איזו סיבה הייתה לפרנקו לוותר על התוכנית הגרמנית? האם חשש מכיבוש גרמני? (לא מוזכר בערך) רצון לא להסתבך עם בריטניה (אבל כוחה של בריטניה היה בשפל באותו הזמן). הערך מזכיר שוחד שבריטניה העבירה לרבים מקציני הצבא הספרדי כדי להבטיח שספרד תישאר ניטרלית גם אם פרנקו ישנה את דעתו. Tzafrir • שיחה 23:08, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

מלחמת האזרחים הסתיימה כשנה לפני כן. ספרד הייתה חלשה, מותשת ובקטסטרופה כלכלית. פרנקו התמקד בשמירה על השלטון, במקום להסתכן בהרפתקה צבאית. מעבר לכך, דרך הניטרליות הוא יכל לסחור עם שני הצדדים, לעיתים במחירים מופקעים. וכן גם השוחד לא הזיק. בר 👻 שיחה 22:10, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

המלחמה הבלתי רשמית

במלחמת העצמאות של ארצות הברית קיבלו האמריקאים סיוע צרפתי משמעותי. תחילה בחשאי, ובהמשך צרפת הצטרפה רשמית למלחמה, תוך כריתת ברית הגנה עם ארצות הברית. הסיוע הצרפתי היה גורם מרכזי לניצחון האמריקאי, אך רושש את האוצר הצרפתי, מה שתרם לפרוץ המהפכה הצרפתית. עם הזמן התערערה הידידות בין המדינות, וכבר ב-1798 פרץ עימות ימי בלתי רשמי בניהן – אף על פי שמעולם לא הוכרזה מלחמה. העימות פרץ על רקע הסכסוך בין בריטניה לצרפת. ארה"ב ניסתה לשמור על ניטרליות, אך צרפת ראתה בהסכם הסחר שלה עם בריטניה כבגידה בברית בניהן. הצי הצרפתי תקף ספינות סוחר אמריקאיות בים הקריבי, בזמן הצי הצעיר של ארה"ב הגן על המסחר ואף תפס ספינות צרפתיות. העימות הסתיים ב-1800 עם "הסכם מורטפונטיין", שביטל רשמית את הברית בניהן משנת 1778, אך גם סיים את המתיחות בין המדינות.

בעד שרשרת בלתי צפויה של אירועים היסטוריים. חושף פיסת היסטורית מפתיעה ופחות מוכרת על היחסים בין ארה"ב לצרפת. בר 👻 שיחה 17:48, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

קבל גרסה פשוטה יותר

במלחמת העצמאות של ארצות הברית, קיבלו האמריקאים סיוע משמעותי מממלכת צרפת. בתחילה הסיוע היה חשאי, ובהמשך צרפת הצטרפה רשמית למלחמה, תוך כריתת ברית הגנה עם ארצות הברית. הסיוע הצרפתי היה גורם מרכזי לניצחון האמריקאי, אך הוא רושש את האוצר הצרפתי, ולכן הוריד מאוד את רמת חיי האזרחים הצרפתים הפשוטים. כמו כן, בעקבות הניצחון האמריקני, הוקמה הרפובליקה הדמוקרטית האמריקנית החזקה, שהוכיחה לאזרחי צרפת, שאפשר להסתדר בלי מלך (ובלי אצולה). לכן הסיוע שהגישה ממלכת צרפת למהפכנים האמריקנים היה גורם משמעותי ביותר בפרוץ המהפכה הצרפתית, וסיום קיומה של ממלכת צרפת.

אומרים ישנה • שיחה 19:55, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

תפוד גיפן

בכלכלה, הכלל המקובל של היצע וביקוש קובע שעלייה במחיר מוצר מביאה לירידה בביקוש לו. אולם, קיימים מקרים חריגים של מוצרים שהביקוש אליהם דווקא עולה ככל שמחירם מתייקר. מוצרים אלה נקראים "מוצרי גיפן". המקרה הקלאסי התרחש במהלך "הרעב הגדול" באירלנד. בתקופה זו תפוח האדמה היה המזון העיקרי של האוכלוסייה הענייה. כשמחירו עלה, כוח הקנייה של משקי הבית נפגע בצורה חדה. כתוצאה מכך הם נאלצו לוותר על מוצרים יקרים יותר כמו בשר, ובלית ברירה להסתמך עוד יותר על תפוחי האדמה כמקור המזון העיקרי שלהם – למרות מחירם המאמיר. כתגובה לעליית מחיר תפוחי האדמה חלה עלייה בביקוש אליהם, ולא ירידה כמצופה, מה שהפך אותו לדוגמה הבולטת ביותר למוצר גיפן.

בעד מציג בצורה ברורה ומעניינת תופעה כלכלית נדירה, תוך שימוש בדוגמה היסטורית בולטת. בר 👻 שיחה 00:17, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

בעד, אבל אני לא בטוח שזה נדיר. כשמחירי הדלק עולים, גם מחיר הנסיעות במוניות עולה וגם מחיר הנסיעות באוטובוס עולה, ועדיין האוטובוס זול מהמונית, ולכן אנשים נוסעים פחות במוניות יותר באוטובוסים, למרות שהמחיר של האוטובוס עלה. אומרים ישנה • שיחה 19:59, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

מה שאתה מתאר הוא מקרה פשוט של מוצר תחליפי. האנומליה במוצר גיפן היא שעליית המחיר של המוצר עצמו מגבירה את הביקוש אליו – באופן הפוך לחוק הביקוש. עליית מחירי תפוח האדמה יצרה מצב שאנשים דווקא קנו יותר תפוחי אדמה. במקרה של האוטובוס, העדפת הצרכן לא השתנתה בגלל עליית מחיר הנסיעה בו, אלא בגלל עליית מחירי המוניות. זה מצב רגיל. בר 👻 שיחה 22:36, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

אבל גם בדוגמה שלך קנו תפוחי אדמה במקום מוצרים יקרים יותר, כמו בשר. או שלגמרי לא הבנתי? אומרים ישנה • שיחה 20:19, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

נכון וזה החלק שדומה. אבל אין שום דבר מיוחד בזה שקונים מוצרים זולים במקום יקרים. ההבדל הוא שבדוגמה שלי, העלייה במחירי תפוח האדמה היא זו שגרמה לרכישה מוגברת של עוד תפוחי אדמה (עלייה בביקוש). זו אנומליה כי לפי כלל הביקוש עלייה במחיר המוצר תביא לכך שיקנו ממנו פחות (ירידה בביקוש). בדוגמה שלך, עלייה בביקוש לאוטובוסים לא נגרמה בגלל עליית מחירי האוטובוסים עצמם, אלא בגלל עליית מחירי המוניות. זה מקרה רגיל של מוצר תחליפי. התשנו הרבה פרמטרים, ולא רק של מוצר אחד (ceteris paribus). אם עדיין לא הבנת, תנסה לחשוב על מוצר אחד, אבל אחד בלבד, שהביקוש אליו עולה ככל שהמחיר שלו עולה. בר 👻 שיחה 23:36, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

אני מניח שאתה צודק. אבל קשה לי להבין את ההבדל מהאופן בו הקטע מנוסח. אולי מישהו אחר יפתור לי את הבעיה. אומרים ישנה • שיחה 13:51, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

נגד נחרץ מאד. הכל שגוי. מה שכתוב פשוט לא נכון. הביקוש לא משתנה כתוצאה מהעלייה במחיר. מה שמתשנה הוא הצריכה, הכמות הנרכשת, ולא הביקוש למוצר. כנ"ל בנוגע לרעב תפוחי האדמה: הביקוש לא השתנה כתוצאה מהמחיר אלא כתוצאה מהשפעות אקסוגניות. אולי אפשר לנסח קטע אחר נכון, אבל הקטע כפי שהוא כרגע פסול מעיקרו. חמויישֶה • שיחה 12:35, 4 בספטמבר 2025 (IDT)

הארנבון כמחבל

בהשראת קטעים מפורטל אוסטרליה.

האדם הלבן הביא למזרח אוסטרליה את הארנבון המצוי, ששיבש בה מאוד את המאזן האקולוגי, כמו גם את עבודת החקלאים. לכן כדי למנוע את התפשטות הארנבונים למערב היבשת, בנו רשויות המדינה את גדר הארנבים האוסטרלית. זהו אחד המחסומים המלאכותיים נגד מזיקים הארוכים בעולם. הוא מכיל שלוש גדרות, אחת מהן חוצה את כל רוחב היבשת מצפון לדרום. אורך כל הגדרות הוא 3,253 קילומטר, ועלות בנייתן בעשור הראשון של המאה ה-20 הייתה כ-338,000 לירה שטרלינג (52.6 מיליון שטרלינג של שנת 2025). אולם בסופו של דבר האפקיטיביות של גדר הארנבים הייתה מוגבלת מאד.

אומרים ישנה • שיחה 14:12, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

בעד, רק להשמיט את הקטע על גדר ההפרדה. בר 👻 שיחה 00:21, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

אפשר להשמיט. ועדיין מתחשק לי להשוות את האורך הזה לאורך של משהו אחר. אומרים ישנה • שיחה 20:00, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

לדעתי צריך להוסיף בסוף הקטע - "בסופו של דבר האפקיטיביות של גדר הארנבים הייתה מוגבלת מאד." חמויישֶה • שיחה 10:43, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

בסדר. ישמתי את ההצעות של שניכם. תודה. אומרים ישנה • שיחה 22:22, 26 באוקטובר 2025 (IST)

לשקר מנוע רקטי

מסוף שנות ה-50, ארצות הברית וברית המועצות התחרו במרוץ לחלל, שהוכיח גם יכולת לוחמה בטילים בליסטיים ארוכי טווח. נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, שאף גם הוא להצטרף למרוץ זה, כאמצעי לוחמה פסיכולוגית נגד ישראל ולצורכי תעמולה פנים ערבית. ב-1961 הוא תכנן לשגר טיל בפומבי, ב"יום המהפכה", בסיוע במדענים מגרמניה הנאצית שהתחבאו בארצו. אולם הפיתוח התעכב, ובינתיים "המוסד" יידע בדבר את ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן-גוריון. בן-גוריון הורה לרפא"ל לפתח במהרה רקטה המתחזה לטיל המשוגר לחלל החיצון ו"לגנוב את ההצגה". תוך שבועות בודדים הוצג סרטון השיגור של "שביט 2". ההכרזה עוררה תגובות רבות בעולם על עוצמתה הטכנולוגית של ישראל, בעוד דוד בן-גוריון סירב למסור פרטים על ההיבט הצבאי של תוכנית הטילים.

אומרים ישנה • שיחה 22:00, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

בעד סיפור חביב עלי במיוחד. יכול להיות שכבר נכתב עליו קטע הידעת? בר 👻 שיחה 00:22, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

לא מצאתי על זה קטע אחר. אומרים ישנה • שיחה 22:24, 26 באוקטובר 2025 (IST)

בעד. כדאי להוסיף בסוף - "רק לאחר יותר מ-50 שנה האמת מאחורי שביט 2 יצאה לאור. חמויישֶה • שיחה 13:39, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

אולי לשנות לזה, איך שהוא, את חצי המשפט "בעוד דוד בן-גוריון סירב למסור פרטים על ההיבט הצבאי של תוכנית הטילים."? אומרים ישנה • שיחה אומרים ישנה • שיחה 22:26, 26 באוקטובר 2025 (IST)

אלכוהול הורג - בערך

בשנות ה־30 של המאה ה־20, חסר בית אירי מניו יורק בשם מייקל מאלוי נודע בכינוי "Mike the Durable" (מייק העמיד) לאחר ששרד אינספור ניסיונות רצח שביצעה קבוצת מכרים שביקשה לגבות את כספי ביטוח החיים שרשמו על שמו. מאלוי שתה מתנול, טרפנטין, אכל מזון מקולקל, נחשף לקור קיצוני ואף נדרס – אך המשיך לחיות כרגיל במשך חודשיים. רק ניסיון אחרון, שבו הושאר חסר הכרה עם צינור גז פעיל בפיו, הצליח להביא למותו. סיפורו הפך לאגדה אורבנית ולדוגמה יוצאת דופן לכישלון מתמשך של מזימות פליליות.

―י.אסימוב (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהחלט יש בערך המקור חומר לקטע "הידעת" מוצלח. אך עדיף לכתוב אותו אחרת. אומרים ישנה • שיחה 16:23, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

אולי כך?

דר הרחוב, מייקל מאלוי, היה לקוח לא משלם וקבוע בפאב, בניו יורק, בתקופה בה נאסר למכור אלכוהול בארצות הברית. ובתקווה להרוויח ממנו כסף בעל המקום קנה ביטוח חיים על שם מאלוי, וניסה לפתותו לשתות למוות. וכשיום אחר יום מאלוי הקפיד לא לשתות יתר על המידה, בעל המקום החל להוסיף רעלים למשקאותיו: תחילה נוזל מקרן, אחר כך טרפנטין, משחה לסוסים, רעל עכברים וכמות גדולה של מתנול. כשכל זה לא עזר, בעל הבית וחבריו החלו להגיש למאלוי גם מאכלים מורעלים, רקובים ומכילי מסמרים. בהמשך הם עברו לניסיונות רצח בהקפאה ובדריסה. בסופו של דבר הם הצליחו לגרום לו להרעלת גז לאחר ערפול הכרה בשתיית אלכוהול. מאלוי אובחן תחילה כמת מדלקת ריאות, אך רוצחיו לא נהנו מכספי הביטוח, כי רברבנותם הקלה על המשטרה בתיקון שגיאה זו, והם הגיעו לכיסא החשמלי.

אומרים ישנה • שיחה 17:41, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

האמירה שמאלוי הקפיד לא לשתות יתר על המידה לא סבירה. למעשה סביר יותר שהוא שתה בלי בקרה אבל זה פשוט לא הרג אותו. The duke • שיחה 10:59, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

חוק זה חוק

בשנת 1943 מונה מנחם בגין למפקד האצ"ל, נלחם נגד המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובשל כך הוכרז בידי הבריטים כעבריין נמלט. אולם שלוש שנים קודם לכן הוא נחקר בידי הנ.ק.ו.ד. על תפקידו כנציב בית"ר, ונאשם ונידון לשמונה שנים ב"מחנה עבודה מתקן", כי פעילותו הציונית נחשבה לשיתוף פעולה עם האימפריאליזם הבריטי. ברם הוא שוחרר מוקדם מהצפוי עם רוב האסירים הפולנים של ברית המועצות, לשם הקמת צבא פולין החופשית, שנילחם לצד סטאלין. בגין התשוש התגייס כטוראי, והגיע עם צבא זה, דרך איראן ועיראק, אל ארץ ישראל. חיילים יהודים רבים ערקו בארץ מצבא זה. אולם בגין בעל ההשכלה המשפטית, התעקש לשרת בו, בארץ, כשנה וחצי נוספות, עד ששוחרר באופן חוקי.

אומרים ישנה • שיחה 19:47, 29 ביולי 2025 (IDT)

לא רע, אבל ניסוח לא מוצלח: יותר מדי אולמות. Tzafrir • שיחה 20:37, 29 ביולי 2025 (IDT)

הקטע לא מדויק. בגין אכן התעקש לשרת עד ששירותו יסתיים באופן חוקי, אך הוא עדיין ערק מהצבא כטוראי (עקב מהלך שיזם אריה בן-אליעזר) ומונה למפקד האצ"ל. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:24, 30 ביולי 2025 (IDT)

המהלך היזום לא היה מהלך עריקה אלא מהלך כניסה לחופשה ללא תשלום. אומרים ישנה • שיחה 17:08, 30 ביולי 2025 (IDT)

אבל הוא עדיין נטש את הצבא כטוראי. כמדומני גם לחל"ת יש תאריך סיום. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:24, 30 ביולי 2025 (IDT)

ספציפית החופשה הזאת לא הייתה קצובה בזמן. ודאי שהוא לא ערק. חמויישֶה • שיחה 11:21, 31 ביולי 2025 (IDT)

ככה בסדר?

בשנת 1940, ברית המועצות הרשיעה את מנחם בגין בשיתוף פעולה עם האימפריאליזם הבריטי, בשל פעילותו הציונית בבית"ר. היא שחררה אותו מהגולג בתמורה לגיוס לצבא פולין החופשית. הוא הגיע עם צבא זה ארצה, אך בניגוד לרבים מהחיילים יהודים האחרים של צבא זה, בגין בעל ההשכלה המשפטית, התעקש לא לנצל את ההזדמנות לערוק. הוא שירת שם כשנה וחצי נוספות, עד ששוחרר באופן חוקי. מיד אחר כך הוא הצטרף לאצ"ל, ופעילותו הציונית בו, נגד המנדט הבריטי על ארץ ישראל, השיגה לו במהרה מעמד של עבריין נמלט.

אומרים ישנה • שיחה 16:32, 30 ביולי 2025 (IDT)

בניסוח הזה פחות בולט שהוא הפך לעבריין נמלט מהישות שבגלל שיתוף הפעולה איתה הוא הורשע בברית המועצות. כדאי (לדעתי) להדגיש את זה במשפט נוסף. חמויישֶה • שיחה 11:28, 31 ביולי 2025 (IDT)

ככה?

בשנת 1940, ברית המועצות הרשיעה את מנחם בגין בשיתוף פעולה עם האימפריאליזם הבריטי, בשל פעילותו הציונית בבית"ר. אולם ארבע שנים מאוחר יותר, בריטניה הכריזה עליו כעבריין נמלט, בשל מלחמתו נגד שלטונה בארץ ישראל, בפעילותו הציונית באצ"ל. בין שני אירועים אלו הוא ישב בגולג, שוחרר ממנו בתמורה לגיוס לצבא פולין החופשית, הגיע עם צבא זה ארצה, והתעקש לא לנצל את ההזדמנות לערוק בארץ, בניגוד לרבים מהחיילים יהודים האחרים של צבא זה. בגין, שהיה בעל ההשכלה המשפטית, שירת שם כשנה וחצי נוספות, עד ששוחרר באופן חוקי.

אומרים ישנה • שיחה 23:39, 31 ביולי 2025 (IDT)

השור המשמין

במהלך עלילת הסרט השור הזועם, דמות הגיבור – המתאגרף ג'ייק למוטה – משמינה בכשלושים קילוגרם. כדי לגלם דמות זו היטב, השחקן רוברט דה נירו צולם תחילה כאדם רזה. בהמשך הוא לקח חופשת השמנה של מספר חודשים, שבה צרך כל יום תריסרי דונאטס מצופים, פיצות שלמות, שני ליטר גלידה וגלונים של בירה.

אומרים ישנה • שיחה 17:19, 23 ביולי 2025 (IDT)

נגד כי יש כבר יותר מדי דוגמאות על שחקנים שהרזו או השמינו בשביל תפקיד (ג'ק ג'ילנהול, מתיו מקונוהיי, ג'ארד לטו כמה פעמים, כריסטיאן בייל כמה פעמים לשני הכיוונים). חמויישֶה • שיחה 15:19, 24 ביולי 2025 (IDT)

וכמה מהם היו גם רזים מאוד וגם שמנים מאוד בשביל שני חלקים של אותו סרט? אומרים ישנה • שיחה 14:35, 25 ביולי 2025 (IDT)

מעט. לדעתי זה לא כל כך משנה. חמויישֶה • שיחה 13:29, 27 ביולי 2025 (IDT)

הנקודה המזרחית ביותר באיחוד האירופי נמצאת בכלל באפריקה

במאות ה-19 וה-20 נחשבו האימפריה הבריטית, האימפריה הספרדית, והאימפריה הקולוניאלית הצרפתית לשלוש האימפריות הקולוניאליות הגדולות ביותר. בשיא כוחן של אימפריות אלו, שלטו שלושתן יחד על כמחצית משטחו היבשתי של כדור הארץ: הממלכה המאוחדת שלטה על מעט יותר מרבע מן השטח, וספרד וצרפת שלטו כל אחת על כעשירית. כיום, הצטמצמו מאד שטחי אימפריות עבר אלו: מלבד האיים של בריטניה, בריטניה שולטת בעוד 14 טריטוריות, שרובן איים או ארכיפלגים זעירים; מלבד ספרד היבשתית, יש לספרד ריבונות באיים הקנריים ובשתי הערים סאוטה ומלייה, שהן מובלעות אוטונומיות בצפונה של מרוקו; ומלבד צרפת המטרופוליטנית, צרפת מחזיקה בעוד 13 טריטוריות, שרובן איים או ארכיפלגים זעירים. אחד ממחוזות צרפת מעבר לים הוא האי ראוניון, הממוקם באוקיינוס ההודי, כ-700 ק"מ ממזרח למדגסקר. כחלק מצרפת, ראוניון הוא הנקודה המזרחית ביותר באיחוד האירופי, ובגלל אזור הזמן שבו הוא נמצא, היה המקום הראשון בעולם שבו הפך האירו להילך חוקי.

מקורות, בערכים המקושרים מן הטקסט. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשפ"ה • 10:54, 15 ביולי 2025 (IDT)

נראה שואליס ופוטונה נמצאים עוד יותר מזרחה (הכי מזרחה שיכול להיות לפי קו התאריך הבינלאומי). Vegan416 • שיחה 13:19, 15 ביולי 2025 (IDT)

יש כאן חומר לקטע "הידעת". אבל אני מציע לקצר ולערוך אחרת. משהו כמו:

במאות הקודמות מדינות רבות באירופה החזיקו טריטוריות נרחבות מחוץ ליבשת, והיו לאימפריות קולוניאליסטיות. כיום, לאחר פירוק האימפריות, לאחדות ממדינות אירופה נשארו טריטוריות קטנות במקומות שונים בכדור הארץ. לספרד, למשל, יש ריבונות באיים הקנריים ובשתי מובלעות במרוקו. לבריטניה יש 14 טריטוריות ברחבי העולם ולצרפת יש 13. לכן איחוד אירופה מאחד הרבה יותר מרק מדינות אירופאיות, והיורו הוא הילך חוקי באי ככה וככה ממזרח למדגסקר וגם בטריטוריה גדולה ליד ונצואלה בדרום אמריקה.

אומרים ישנה • שיחה 17:47, 15 ביולי 2025 (IDT)

בתקופה המדוברת האימפריה הספרדית כבר דעכה, ואני מניח שהאימפריה הרוסית כבר הייתה גדולה ממנה. מכאן שהטענה על שליטה משותפת על "כמחצית משטח כדור הארץ" אינה סבירה. בר 👻 שיחה 16:36, 27 ביולי 2025 (IDT)

אגב האיחוד האירופי, מה עם הברית הצפון אטלנטית? Tzafrir • שיחה 19:01, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

צפירות בישראל - ליום הזיכרון

מלבד ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, התרחשו מספר אירועים בישראל שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, שכלל גם השמעת צפירת זיכרון: יום לאחר שנגזר למוות דינם של מארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב חברי קבוצת מבצע חתונה בדצמבר 1970, ביום הלווייתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בדצמבר 1973, לפני טקסי הזיכרון לציון שנה למלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1974, לאחר אסון צור הראשון בנובמבר 1982, וביום הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.

מהערך צפירת זיכרון. מעלה שוב את הקטע כיוון שלא הייתה התייחסות אליו. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:29, 14 ביולי 2025 (IDT)

בעד Vegan416 • שיחה 00:09, 15 ביולי 2025 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 19:37, 17 ביולי 2025 (IDT)

המהפכה האסלאמית?

המהפכה האיראנית בשנת 1979 החלה כמרד עממי רחב היקף נגד שלטונו האוטוקרטי של השאה, מוחמד רזא שאה פהלווי. למחאה הצטרפו קבוצות מגוונות כמו שמרנים, שמאלנים, וחילוניים, אך האסלאמיסטים היו המאורגנים ביותר. בהדרגה עבר מוקד הכוח הפוליטי לידי מנהיגם האייתולה רוחאללה ח'ומייני. ח'ומייני עיצב אידאולוגיה אסלאמית פוליטית, שבמרכזה שלטון על פי חוקי השריעה וחידוש מוסד שלטון חכם ההלכה. כך בתוך זמן קצר המהפכה האיראנית כללית נגד דיקטטורה, עברה להיות המהפכה אסלאמית תאוקרטית. אמנם נערך משאל עם לפני ייסוד רפובליקה אסלאמית, אך הוא נערך תוך הפעלת איומים ורדיפת מתנגדים פוליטיים, וללא חשאיות ההצבעה. לאחר מכן הונהג חוק החג'אב, שעורר גל מחאה נרחב מצד נשים ומאות אלפים הפגינו ברחובות. אולם, עם פרוץ מלחמת איראן–עיראק דוכאה המחאה בטענה כי עת החירום מחייבת אחדות שורות. בסופו של המלחמה החוקה החדשה, שהתבססה על פרשנות שיעית של האסלאם, הפכה לעובדה מוגמרת.

בעד קטע חשוב המסביר בקצרה כיצד מהפכה עממית הפכה במהרה למהפכה אסלאמית תאוקרטית, שידעה לנצל לטובתה התקפה מבחוץ. יחס הזהב • שיחה 23:19, 22 ביוני 2025 (IDT)

אם רוצים להדגיש את ההתחלה הלא איסלאמית: המהפכה החלה בסדרה של מהומות עממיות בסוף 1978. בינואר 1979 ברח השאה והוקמה ממשלה בראשות בחטיאר. בפברואר חזר חומייני. כמוכן, בשמאל הייתה מפלגה קומוניסטית חזקה (ברית המועצות הייתה שכנה).

מוסד שלטון חכם ההלכה לא חודש. הוא נוצר. לפני ימי חומייני לא היה שלטון של פוסקי הלכה. להבנתי אף אחד (כולל חומייני) לא התייחס לרעיון הזה ברצינות עד שהגיעה המהפכה ונוצר הוואקום השלטוני. ונוצר הצורך בהצדקת שלטונו של חומייני (מקור: הרצאות שונות על איראן. אנסה לחפש). Tzafrir • שיחה 08:52, 23 ביוני 2025 (IDT)

האם אפשרי להדגיש יותר ולהרחיב יותר על היסודות הדמוקרטיים של המהפכה? כי אם כן, אז זה יהיה קטע די טוב. בהצלחה. אומרים ישנה • שיחה 14:34, 2 ביולי 2025 (IDT)

שכתוב:

המהפכה האיראנית לא החלה כמהפכה אסלאמית, אלא פרצה כתנועה עממית מגוונת וחוצת מגזרים. אינטלקטואלים, סטודנטים, קומוניסטים, ליברלים ואנשי דת מתונים הפגינו יחד בדרישה לשים קץ למשטרו האוטוריטרי של השאה, לבטל את הדיכוי הפוליטי של המשטרה החשאית (הסַאוואכּ) ולכבד זכויות אדם וחירויות אזרחיות. ראש הממשלה הזמנית, מיד אחר המהפכה, היה הליברל מהדי באזרגאן. הנשיא הראשון אחרי המהפכה, אבולחסן בני-סדר, היה בעצמו חילוני מובהק. אולם, האסלאמיסטים בהובלת האייתוללה ח'ומייני היו המאורגנים ביותר, והצליחו להשתלט על המהפכה. הם ערכו משאל עם להקמת "רפובליקה אסלאמית", שהתנהל תוך רדיפת מתנגדים פוליטיים, הפעלת איומים, וללא חשאיות ההצבעה. החוקה החדשה, שהתבססה על פרשנות שיעית של השריעה, כללה אמנם מוסדות ייצוגיים – אך כאלה הכפופים ל"שלטון חכם ההלכה". בשלב זה השותפים החילוניים והדמוקרטיים הודרו, נאסרו או הוגלו בכוח. נשים, שהיו פעילות מרכזיות במהפכה, איבדו את זכויותיהן והוכרחו לעטות חג'אב. חוק החג'אב אמנם עורר מחאה נרחבת (בתמונה), אך היא דוכאה עם פרוץ מלחמת איראן–עיראק בטענה כי עת החירום מחייבת אחדות שורות. עד סוף המלחמה התקבעה החוקה החדשה, והפכה לעובדה מוגמרת.

בעד יחס הזהב • שיחה 20:06, 2 ביולי 2025 (IDT)

בעד, רק ממליץ לשפר מעט את הניסוחים. אומרים ישנה • שיחה 17:24, 4 ביולי 2025 (IDT)

מבקש את תמיכת בעלי הידע באסלאםסיון_ל, Tshuva, amikamraz, Eldad, בן עדריאל, oz1988, מגבל, ידידיה צ' צבאן ‏ ובעלי הידע בפרסיתסיון, יואל, אלדד, קוואמן ‏. בר 👻 שיחה 12:25, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

תשומת לב זה כל מה שצריך

Attention Is All You Need הוא מאמר מדעי פורץ דרך המציג את מודל הטרנספורמר, שעל בסיסו פועלים מרבית כלי הבינה המלאכותית היוצרת של ימינו. כותרת המאמר היא מחווה לשיר "All You Need Is Love" של הביטלס. נכון לשנת 2025, המאמר צוטט למעלה מ־173,000 פעמים, מה שמציב אותו בין עשרת המאמרים המצוטטים ביותר של המאה ה-21. טיוטת עיצוב מוקדמת של המאמר נשאה את הכותרת "Transformers: Iterative Self-Attention and Processing for Various Tasks", וכללה איור של שש דמויות הרובוטריקים. כיום, המילה "טרנספורמר" מוכרת לרבים בעיקר באות T בשם המודל GPT, (ראשי תיבות של: Generative Pre-trained Transformer) שמהווה את מודל הבינה המלאכותית הנפוץ ביותר בעולם. שמונת מחברי המאמר היו חוקרים בגוגל, ולאחר פרסומו עזבו כולם את החברה לטובת סטארט-אפים או חברות אחרות.

מחבר הקטע שכח לחתום.

תגובתי: אנא מקדו את הקטע טוב יותר בעובדה מפתיעה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:37, 2 ביולי 2025 (IDT)

המשפט שלומדים בבית ספר יסודי

המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי מבטא את אחד הרעיונות החשובים במתמטיקה: הקשר ההדוק בין נגזרת — מדד לקצב שינוי, לבין אינטגרל — חישוב שטח תחת גרף פונקציה. אף שנראים שונים בתכלית, שני המושגים עשויים להיות למעשה הפכים זה של זה. באופן מפתיע, המשפט פותח במקביל על ידי שני חוקרים שונים מבלי שידעו זה על עבודתו של השני: אייזק ניוטון באנגליה וגוטפריד וילהלם לייבניץ בגרמניה. ניוטון הגיע לתובנה כחלק ממחקריו במכניקה, כשניתח את קצב השינוי של גדלים משתנים. לעומתו, לייבניץ פיתח את הרעיון מתוך מחשבה מתמטית כללית וריגורוזית יותר. שניהם הבינו עיקרון מהפכני: כאשר פונקציה מתארת קצב שינוי, סכימת השינויים יכולה לשחזר את הפונקציה המקורית. בשל כך מכונה חלקו השני של המשפט "נוסחת ניוטון–לייבניץ". כל אחד ניסח את הרעיון בדרכו, ועם השנים התקבע הכתיב של לייבניץ במתמטיקה, והכתיב של ניוטון בפיזיקה. המשפט היסודי איחד את שני התחומים העיקריים של החשבון האינפיניטסימלי, והפך לאבן יסוד של המדע המודרני.

בעד פריצת דרך חשובה מאוד, שגם יש לה סיפור מעניין במיוחד. יחס הזהב • שיחה 00:26, 1 ביוני 2025 (IDT)

אבן היסוד של המדע המודרני? זה לא מוגזם? כמוכן האם ההסבר לאינטגרל בכמה מילים הוא השטח שמתחת לעקומה? (או לפחות: האם כך ראו אותו ניוטון ולייבניץ)? Tzafrir • שיחה 02:13, 1 ביוני 2025 (IDT)

האמת שלא, זו לא הגזמה. מדובר באבן יסוד של המדע, במיוחד בתחומים כמו מתמטיקה, פיזיקה, כלכלה, הנדסה ומדעי המחשב ואפילו ברפואה. במתח שבין פישוט לדיוק, הביטוי "חישוב שטח תחת גרף פונקציה" הוא בעיניי פשרה טובה. שניהם הכירו בשימוש זה, והגיעו ממנו אל הקשר לנגזרת. יחס הזהב • שיחה 15:30, 1 ביוני 2025 (IDT)

זה באמת אחד הרעיונות החשובים והשימושיים במתמטיקה, התומכת במדעים כמותיים. הבעיה עם הקטע הזה כמו עם עוד הצעות שהוצעו פה לאחרונה, שהוא סיכום ערך במקום התמקדות בעובדה מפתיעה. אלא שהפעם יש לי הצעה קונקרטית לשיפור:

1. לקצר את הסקירה.
2. לספר על הריב האישי בין ניוטון ללייבניץ.
3. לחתום את הקטע בעובדה (שיש לבדוק את נכונותה), שהסימן לפעולת האינטגרל, המקובל כיום בכתיבה מתמטית, הוא פשרה בין סימן הI, שהציע ניוטון, לסימן הS, שהציע לייבניץ.

תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:43, 2 ביולי 2025 (IDT)

ככל שאני יודע הנקודה השלישית שגויה. כפי שנכתב בקטע, במתמטיקה התקבע הכתיב של לייבניץ, וזה כולל גם את ה-S הארוכה שנובעת מהמילה הלטינית "Summa" (סכום). יחס הזהב • שיחה 19:07, 2 ביולי 2025 (IDT)

ניסוח בהתאם:

המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי מבטא את אחד הרעיונות החשובים במתמטיקה: הקשר ההדוק בין נגזרת — מדד לקצב שינוי, לבין אינטגרל — חישוב שטח תחת גרף פונקציה. אף שנראים שונים בתכלית, המשפט מראה כי תחת תנאים מסוימים, הם למעשה הפכים. הוא קשר את שני התחומים העיקריים של החשבון האינפיניטסימלי, והפך לאבן יסוד של המדע המודרני. באופן מעניין, הוא נוּסח במקביל על ידי שני מדענים שונים, אייזק ניוטון באנגליה וגוטפריד וילהלם לייבניץ בגרמניה, שהגיעו לאותה תובנה מזוויות שונות. ניוטון במחקריו במכניקה, ולייבניץ בעבודה מתמטית כללית וריגורוזית יותר. בשלהי המאה ה-17 התחולל ויכוח חריף מי היה הראשון, אולם לימים התקבלה ההכרה כי שניהם פיתחו אותו באופן עצמאי. הכתיב של לייבניץ התקבע במתמטיקה, והכתיב של ניוטון בפיזיקה.

יחס הזהב • שיחה 17:22, 15 ביולי 2025 (IDT)

ועדיין: החצי הראשון של הקטע מוכר לכל מי שיש לו תעודת בגרות, והחצי השני, לפיו שני אנשים גילו אותה תגלית באותו זמן, גם לא מפתיע. אולי צריך למקד את הקע במריבות שהיו לשני מלומדים אלו? אומרים ישנה • שיחה 11:20, 29 ביולי 2025 (IDT)

אגרוף פלדה, לשון חדה

בעד. קטע מעניין על דמות נשיאותית מורכבת, בעלת מדיניות תקיפה אך אישיות לבבית. יחס הזהב • שיחה 16:38, 31 במאי 2025 (IDT)

בעד הקטע מאוד נחמד. אגב היו לו עוד בדיחות טובות. היה ראיון שבו הוא נשאל כיצד הוא יכול להאשים את חברי המפלגה הדמוקרטים במשהו (לא זוכר במה), כשהוא בעצמו עשה אותו דבר בשנת ככה וכהה (לא זוכר את השנה). תשובתו הייתה: אז הייתי חבר במפלגה הדמוקרטית. אומרים ישנה • שיחה 21:19, 6 ביולי 2025 (IDT)

אודה לתמיכת בעלי הידע בפוליטיקה אמריקאיתיודוקוליס, ניב, רמי (ידע מוגבל) ובעלי הידע באישיםעדירל, קובץ על יד, יודוקוליס, Ewan2 מי-נהר, אליגטור (מדענים, מוזיקאים וציירים), Polskivinnik, biegel, ניב (פוליטיקאים, בייחוד אמריקאים), מגבל (ביחוד דמויות מהעולם היהודי), אלדד, Nizzan Cohen, הבה נתחכמה לו וNilsHolgersson2‏. יחס הזהב • שיחה 21:03, 8 ביולי 2025 (IDT)

בעד. אלדד • שיחה 21:07, 8 ביולי 2025 (IDT)

אני חושב שיותר נכון להתרכז בנושא ההומר של רגין (נושא שאי נעליו מחלוקת). המשפט הראשון קצת בעיתי. אני לא מכיר את נאמיו של רגין כקשוחים במיוחד. לגבי מדניותו, מדובר בעמדה מקובלת למדי, אך לא בעובדה. לגבי הציטות מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!" הוא דווקה ממחיש נאום ולא מדיניות. בכל זאת היתי שומר על הקישור "דוקטרינת רייגן". אנסה לתת גרסה משלי רמי (Aizenr) • שיחה 06:12, 9 ביולי 2025 (IDT)

ברור ש"קשיחות" היא תכונה סובייקטיבית. הקביעה נסמכת על התפיסה הרווחת והמקובלת. דווקא הומור, שהוא עוד יותר סובייקטיבי, כן קיבלת כ"נושא שאין עליו מחלוקת". דימויו של רייגן כנשיא תקיף מקובל ונפוץ בפוליטיקה האמריקאית ובספרות ההיסטורית – בעיקר בתחום מדיניות החוץ והביטחון. הוא שיקם את התדמית העוצמתית של ארצות הברית, הוביל יוזמות ביטחוניות ויזם פעולות צבאיות מעבר לים, תוך הדגשת העקרון "שלום מתוך עוצמה". כמו כן רייגן היה אנטי-קומוניסט מובהק. הוביל קו ניצי במיוחד מול ברית המועצות, כולל שימוש ברטוריקה נחרצת כמו בכינוי "אימפריית הרשע". הביטוי "מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!" הפך לסמל מובהק למדיניותו התקיפה של רייגן, וחצה הרבה מעבר לגבולות הנאום גופא. יחס הזהב • שיחה 14:39, 9 ביולי 2025 (IDT)

להרבה אנשים יש חוש הומור לא רע. אם אנו לא מביאים ניגודיות להומור, כמו קשיחות מדינית, אז הקטע לא מספיק חזק. אגב, מי שבהחלט אפשר לראות אצלו הומור נאה לצד קשיחות פוליטית וצבאית זה אריאל שרון. אומרים ישנה • שיחה 15:33, 9 ביולי 2025 (IDT)

תורשה מול סביבה

האם אישיות האדם נקבעת בעיקר על־ידי תורשה או סביבה היא שאלה מרכזית בפסיכולוגיה, ובעלת השלכות אתיות ומוסריות. בשנות ה־60 היא נבדקה במסגרת ניסוי שנוי במחלוקת, בהובלת הפסיכיאטר פיטר ניובאואר, שבו הופרדו במכוון תאומים זהים – מבלי שההורים ידעו על כך. ניובאואר גרס כי מקרה מבחן זה יאפשר לבודד את המשתנים באופן אפקטיבי, מאחר שהתאומים חולקים את אותו מטען גנטי, אך גדלים בסביבות שונות. הניסוי נשמר בסודיות, והילדים נבדקו בקביעות במסווה של "מעקב התפתחותי", מבלי לדעת שהם מושא הניסוי. הוא נחשף רק בעקבות מפגש מקרי בין שלושה אחים זהים שגילו, למרבה התדהמה, שהם הופרדו בלידתם. סיפורם אף עובד לסרט "שלושה זרים זהים" (הלוגו בתמונה). הפרשה גרמה לזעזוע ציבורי, הממצאים הוסתרו, והחומר ננעל בארכיון סגור של אוניברסיטת ייל עד שנת 2065.

בעד קטע העוסק בשאלה מחקרית חשובה דרך מקרה ניסוי יוצא דופן. יחס הזהב • שיחה 13:27, 27 במאי 2025 (IDT)

יש ערך על מחקרי תאומים. יש שם פרק על פסאבדו מדע ומחקרים מזויפים. לי אישית כואב בעיניים לראות התייחסות למשהו עם n=1 כניסוי. Tzafrir • שיחה 13:53, 27 במאי 2025 (IDT)

אני חושב שלא הבנת, הניסוי היה רחב (יחסית) אבל רק שלישייה אחת נחשפה. זה לא אומר שהשתתפה בו רק שלישייה אחת. זה לא פסאבדו מדע ולא מחקר מזויף. ניובאואר היה מוביל בתחומו. פרופסור קליני לפסיכיאטריה באוניברסיטת ניו יורק, המזכיר הכללי של האיגוד הבינלאומי לפסיכיאטריה של ילדים ונשיא האגודה לפסיכואנליזה של ילדים. יחס הזהב • שיחה 20:04, 27 במאי 2025 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 21:22, 6 ביולי 2025 (IDT)

על צבעים ואנשים

הבניה חברתית היא תהליך שבו נורמות, ערכים, רעיונות ותפיסות נטמעים בחברה, עד שהם נתפסים כטבעיים ומובנים מאליהם בתודעה הקולקטיבית. למשל, צבעים הופכים לסמלים הטעונים במשמעויות תרבותיות, כמו ורוד וכחול כמסמלים של נשיות וגבריות. אולם דווקא הבחנה מגדרית זו, המונחלת כבר בשלב מוקדם של החיים, לא מובנת מאליה. בארה"ב של שנות ה־20 של המאה ה־20, ורוד נחשב צבע חזק, תקיף ובעל נוכחות, ולפיכך יועד לבנים. לעומת זאת, כחול, שנתפס כרך, שקט ומרגיע, יועד לבנות. רק משנות ה־40 ואילך התבסס היפוך משמעות הצבעים – ורוד זוהה עם נשיות וכחול עם גבריות. הטעמת המיתוג מחדש בוצעה בהדרגתיות ובעידוד תעשיות האופנה. הוא לווה בתהליך רחב של עיצוב תודעה דרך המדיה, מוסדות החינוך תרבות הצריכה ומנגנוני חיברות נוספים. המשמעות החדשה נטמעה כה עמוק, עד שהחלוקה הקודמת נשכחה מהזיכרון הציבורי הרחב.

בעד הבחנה מושרשת מאוד שהיא בעצם תופעה די חדשה. יחס הזהב • שיחה 22:54, 25 במאי 2025 (IDT)

מה המקור למידע? לא מצאתי אותו כאן ולי זכור משהו עם פרטים קצת שונים (אבל לא זוכר כרגע את המקור – אולי מכאן). Tzafrir • שיחה 22:57, 25 במאי 2025 (IDT)

מקורות:

בברכה, יחס הזהב • שיחה 00:00, 26 במאי 2025 (IDT)

לא הסתכלתי על אף אחד מהמקורות שהובאו. את המידע הכרתי מפרק של התשובה שעסק בזה. לא יודע להסביר למה, אבל אני נגד חלש. חמויישֶה • שיחה 16:29, 26 במאי 2025 (IDT)

תמצית הטענה שהובעה בפרק של התשובה (ושוב: ^{[דרוש מקור]}): פעם ילדים היו לבושים בבגדים לבנים, כי צבעים לא היו עמידים בכביסה ובגדי ילדים חייבים כביסה תדירה יחסית. מתישהו לקראת סוף המאה ה־19, נוצרה טכנולוגיה שאפשרה לצבוע בגדים בצבעים עמידים (מהי?), אבל מדובר היה על גוון בהיר של צבע יסוד: כחול בהיר (תכלת), אדום בהיר (ורוד) או צהוב בהיר. ומכיוון שצהוב בהיר לא נראה טוב, נשארו שתי האפשרויות האחרות (חוץ מלבן). ואז החל תהליך מאוד ארוך של יצירת מוסכמות. ובחלקו נוצרו גם כל מיני מוסכמות מקומיות הפוכות שלפיהן ורוד מומלץ לבנים ותכלת מומלץ לבנות.

כמוכן: בכל מקום שכתוב באנגלית „כחול”, הכוונה היא לכחול בהיר, כלומר: תכלת. Tzafrir • שיחה 21:55, 26 במאי 2025 (IDT)

ר’ גם הערך בגדי ילדים. Tzafrir • שיחה 12:53, 27 במאי 2025 (IDT)

בעד. שמש מרפא • שיחה 23:18, 26 במאי 2025 (IDT)

מתייג את בעלי הידע בפמיניזםשני אבנשטיין, חסר תקנה, דוג'רית, בר-כח, סיון_ל, פיראוס, TalyaNe, ארנה רז, NoyNoyAzu, Anatisr, bambiker, SigTif, SocialTechWorker, קפקא, Nizzan Cohen, אמא של, טוען שיביעו עמדה בעד/נגד. יחס הזהב • שיחה 16:38, 3 ביוני 2025 (IDT)

בעד, מנוסח היטב ולעניין. 🎗️ טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר 🎗️ 16:47, 3 ביוני 2025 (IDT)

עוד נקודה מהפרק של התשובה: כיום ורוד מסמל נשיות ברוב ההקשרים. תכלת לא מסמלת גבריות ברוב ההקשרים. Tzafrir • שיחה 19:26, 4 ביוני 2025 (IDT)

הסתכלתי על המקור הראשון, וההסבר שלו לא נראה לי רציני: „אם נחפוץ בהסבר סוציולוגי מעמיק יותר, יהיה עלינו לחזור מאה שנים אחורה, אל אנגליה של המאה ה-19, שם הצבע האדום היה גברי במובהק (זה היה, בין היתר, צבע המדים של הצבא). הגברים לבשו אדום והילדים, שנחשבו פשוט לגרסאות קטנות יותר של גברים, הולבשו בטון רגוע יותר - אדום בהיר, או במילים אחרות - ורוד.״

מה לגבי מדי צבא ארצות הברית? מדיו היו כחולים לפני שהפכו להיות בצבע חאקי במלחמת העולם הראשונה. בשנות החמישים כולם כבר ידעו שלחיילים יש מדים בצבע חאקי.

ואז חיפשתי קצת ומצאתי את w:Gendered associations of pink and blue, והכי חשוב, את w:List of historical sources for pink and blue as gender signifiers שמאשש את הטענה שלי בכך שהוא נותן לי מספיק דוגמאות נגדיות.

בכל מקרה, כל הדיון הזה נקרא מחקר מקורי. קטע כזה צריך להסתמך על ערך קיים. Tzafrir • שיחה 19:44, 4 ביוני 2025 (IDT)

צפריר לא ירדתי לסוף דעתך. מה הטענה שלך שהצלחת לאשש? יחס הזהב • שיחה 23:44, 4 ביוני 2025 (IDT)

מקורות שונים טענו שלפני שנות השלושים של המאה העשרים (בקירוב) הייתה הסכמה על כך שתכלת מסמן בת ווורוד מסמן בן. המקורות הנוספים מראים שלא הייתה על כך הסכמה (כלומר: חלק חשבו שיש הסכמה על סכמה אחת וחלק חשבו שיש הסכמה הפוכה). Tzafrir • שיחה 23:58, 4 ביוני 2025 (IDT)

בגדול, אני בעד. רק צריך לדאוג, שניסוח הקטע יהיה זהיר, ויסתדר עם כל ההיערות שהועלו (או כמעט עם כולן). זה אפשרי. תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:58, 6 ביולי 2025 (IDT)

ניסוח מרוסן יותר, בהתאם להצעת צפריר:

הבניה חברתית היא תהליך שבו נורמות, ערכים, רעיונות ותפיסות נטמעים בחברה, עד שהם נתפסים כטבעיים ומובנים מאליהם בתודעה הקולקטיבית. למשל, צבעים הופכים לסמלים הטעונים במשמעויות תרבותיות, כמו ורוד וכחול כמסמלים של נשיות וגבריות. אולם דווקא הבחנה מגדרית זו, המונחלת כבר בשלב מוקדם של החיים, לא מובנת מאליה. בתחילת המאה ה-20 בארה"ב התקיימו מגוון מוסכמות סותרות לגבי שיוך צבעים אלו למגדרים. ורוד, כגוון של אדום, נחשב לעיתים לצבע חזק, תקיף ובעל נוכחות, ולפיכך יועד דווקא לבנים. לעומת הצבע הכחול-תכלת, שנתפס כרך, שקט ומרגיע, פעמים רבות יועד לבנות. השיוך ההפוך התבסס בהדרגה החל משנות ה-40, ובעידוד מיתוג מחדש בתעשיות האופנה. הוא לווה בתהליך רחב של עיצוב תודעה דרך המדיה, מוסדות החינוך, תרבות הצריכה ומנגנוני חיברות נוספים. המשמעות החדשה נטמעה כה עמוק, עד שהחלוקה הקודמת נשכחה מהזיכרון הרחב.

יחס הזהב • שיחה 14:52, 8 ביולי 2025 (IDT)

אפקט המעודדת

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו גילו שכאשר אנחנו מתבוננים בקבוצת פנים שונות בו זמנית, המוח שלנו נוטה ליצור "ממוצע חזותי" של תווי הפנים. התוצאה היא טשטוש הפגמים של כל אחד מהם, כך שכל אדם נראה לנו מושך יותר בקבוצה ממה שהוא היה נראה לבד. באופן מפתיע, תופעה פסיכולוגית זו, הידועה בשם "אפקט המעודדת" (Cheerleader Effect), הוצגה לראשונה כבדיחה בקומדיית המצבים "איך פגשתי את אמא". ברני סטינסון, דמות מהסדרה, טבע את הביטוי כשטען שנשים נראות מושכות יותר בקבוצה מאשר כל אחת מהן בנפרד. רק שנים מאוחר יותר ההבחנה שלו הפכה למושג שנחקר באקדמיה, וחוקרים איששו אותה באמצעות ניסויים אמפיריים. ‎‎

בעד. תופעה מעניינת, ועוד יותר מפתיע הגילוי שלה. יחס הזהב • שיחה 23:15, 24 במאי 2025 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 20:27, 25 במאי 2025 (IDT)

כוכבית: האם זה קיים? היו בעיות בשחזורו. Tzafrir • שיחה 21:59, 25 במאי 2025 (IDT)

מחקר מאוחר יותר (2015) שיחזר את הממצאים. מחקר שלישי, ביפן, הציג תמונה לא חד משמעית. אם כי גם הוא לא סתר או הפריך את הממצאים, אלא הציע השערות המיישבות את הפער. יחס הזהב • שיחה 22:49, 25 במאי 2025 (IDT)

יש בעיה להציג את זה כ"אמת מדעית" כשיש רק שני מחקרים עם תוצאות תומכות ועוד אחד ללא. אבל בגדול, אם יתברר שהתופעה מוכחת יותר ממה שכתוב בערך, אני ממש בעד. חמויישֶה • שיחה 16:34, 26 במאי 2025 (IDT)

אם כך, אשנה את המילה "גילו" ל"טוענים", בעותק שאשים במדור "הידעת" של פורטל פסיכולוגיה. אבל השאלה אם כזה שינוי ישאיר את הקטע גם טוב מספיק לדף הראשי. אומרים ישנה • שיחה 19:37, 11 ביולי 2025 (IDT)

בוא נעשה סדר. אפקט המעודדת אינו בגדר טענה או השערה בלבד. הוא הוכח מחקרית באמצעות ניסויים מבוקרים שנועדו לבדוק את התופעה באופן שיטתי, ולא רק על בסיס תצפיות, הנחות או טענות. הבסיס המדעי לאפקט נטוע במחקר המכונן של ווקר (Walker) וואל (Vul) משנת 2013, אך הוא זכה לאישורים נוספים במחקרים מאוחרים יותר, אומץ בקהילה המדעית ונכנס לשימוש רווח. נעשה בו שימוש נרחב במחקרים נוספים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והתפיסה החברתית, שלא רק מאששים את קיומו, אלא גם מתמקדים בהבנת המנגנונים המורכבים שלו. לדוגמה, האם זה נובע מממוצע תפיסתי, הטיית זיכרון, או תשומת לב סלקטיבית. אחרים בוחנים את הגורמים שיכולים להשפיע על עוצמתו, כמו משך זמן הצפייה או מגדר, ואף מרחיבים את הבדיקה שלו מעבר לאטרקטיביות של פנים, למשל לאטרקטיביות של גופים. כלומד מדובר בתופעה מוכחת מחקרית שהתקבלה בקהילה המדעית, אומתה בניסויים רבים, ומהווה בסיס למחקר ענף ומתמשך. יש לכך סימוכין רב, לדוגמה:

• Walker, D., & Vul, E., Hierarchical encoding makes individuals in a group look more attractive, Journal of Vision, ‏2014 – מחקר המציג במפורש ראיות תומכות.
• Chuanyu Peng, Yanhui Mao, Stefano Pagliaro, Scott Roberts, Stefano Livi, Are Individuals Perceived as More Attractive within a Group? A Confirmative Study of Group Attractiveness Effect and the Cheerleader Effect in China, Healthcare (Basel), PMID: 32957676, ‏17 בספטמבר 2020 – מחקר מאמת בסין.
• Yvette van Osch, Replicating and reversing the group attractiveness effect: Relatively unattractive groups are perceived as less attractive than the average attractiveness of their members, Acta Psychologica, ‏2021 (באנגלית) – מחקר שאישרר את התוצאות גם בקבוצות "לא אטרקטיביות".
• Yvette van Osch, Irene Blanken, Maartje H. J. Meijs, Job van Wolferen, A group's physical attractiveness is greater than the average attractiveness of its members: the group attractiveness effect, Personality and Social Psychology Bulletin, כרך 41, גיליון 4, עמודים 559–574, ‏אפריל 2015
• Daniel J. Carragher, Blake J. Lawrence, Nicole A. Thomas, Michael E. R. Nicholls, Visuospatial asymmetries do not modulate the cheerleader effect, Scientific Reports, כרך 8, מספר מאמר: 2548, ‏7 בפברואר 2018
• Daniel J. Carragher, Nicole A. Thomas, O. Scott Gwinn, Michael E. R. Nicholls, The cheerleader effect is robust to experimental manipulations of presentation time, Journal of Cognitive Psychology, כרך 32, גיליונות 5–6, עמודים 553–561, ‏יוני 2020
• Daniel J. Carragher, Nicole A. Thomas, O. Scott Gwinn, Michael E. R. Nicholls, The cheerleader effect is robust to experimental manipulations of presentation time (Pre-print Version 1), Monash University, Melbourne, Australia, גרסת טרום פרסום של המאמר התפרסמה ב־Journal of Cognitive Psychology, ‏אוקטובר 2019
• Jean YJ Hsieh, O. Scott Gwinn, Michael E. R. Nicholls, The “cheerleader effect” in facial and bodily attractiveness: A result of memory bias and not perceptual encoding, Quarterly Journal of Experimental Psychology, כרך 74, גיליון 5, ‏11 בנובמבר 2020 (באנגלית)
• Edwin Burns, Weiying Yang, Haojiang Ying, Friend effects framework: Contrastive and hierarchical processing in cheerleader effects (עמ' 212(104715)), ResearchGate, פורסם ביולי 2021, בכתב העת Cognition, ‏2021-07 (באנגלית)
• Jean Yj Hsieh, O Scott Gwinn, Kevin R Brooks, Ian D Stephen, Daniel J Carragher, Michael Er Nicholls, The "cheerleader effect" in facial and bodily attractiveness: A result of memory bias and not perceptual encoding (עמ' 74(5):972-980), Acta Psychologica, Published online 2020 Dec 14, ‏May 2021
• Robin S. S. Kramer, Natália Javorková, Alex L. Jones, No influence of face familiarity on the cheerleader effect (עמ' 181-191), Taylor & Francis Online, Received 28 May 2024, Accepted 12 Sep 2024, Published online: 20 Sep 2024
• Jean Yj Hsieh, O Scott Gwinn, Kevin R Brooks, Ian D Stephen, Daniel J Carragher, Michael Er Nicholls, The "cheerleader effect" in facial and bodily attractiveness: A result of memory bias and not perceptual encoding (עמ' 74(5):972-980), Q J Exp Psychol (Hove), Epub 2020 Dec 14, ‏May 2021
• לא צוינו, The Cheerleader Effect in Multiple Social Groups, Personality and Social Psychology Bulletin, ‏2023
• Ruoying Zheng, Guomei Zhou, The Cheerleader Effect in Multiple Social Groups (עמ' 2023, Vol. 31, Issue (suppl.): 47-47), Advances in Psychological Science, Personality and Social Psychology Bulletin, ‏2023

שימו לב שחלק מהמחקרים מכנים אותו "group attractiveness effect", אבל מתייחסים לאותו מושג. יחס הזהב • שיחה 18:34, 12 ביולי 2025 (IDT)

אוקיי, אני השתכנעתי. כדאי לעדכן גם את הערך, כי ממנו עולה שרק שני מחקרים איששו את הטענה. חמויישֶה • שיחה 16:14, 13 ביולי 2025 (IDT)

מובלעת

מובלעת, שטח של מדינה הכלוא כולו בתוך מדינה אחרת, היא תופעה גיאופוליטית נדירה יחסית. אולם בעולם קיימים מקרים נדירים הרבה יותר כמו מובלעות בתוך מובלעות. אחד מהם נמצא בגבול איחוד האמירויות הערביות–עומאן: מובלעת "נחווה" של איחוד האמירויות, שוכנת בתוך "מדחא", בעצמה מובלעת עומאנית המוקפת באמירות שארג'ה. מדובר במופע נדיר של מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה. מצב זה הוא תוצאה של שרטוט הגבולות בתקופת הקולוניאליזם הבריטי ב"חוף שביתת הנשק", שדרש פשרות בין השבטים המקומיים. אולם התופעה המורכבת ביותר היא הכפר "בארֶלֶה" בגבול הולנד–בלגיה. בכפר שזורות עשרות מובלעות זעירות זו בתוך זו (בתמונה), ולחלק מהמובלעות הבלגיות שבשטח הולנד מצויות אף מובלעות הולנדיות בתוכן. החלוקה הייחודית הזו נובעת מחלוקות פיאודליות מהמאה ה-12, אז הוענקו לרוזן נסאו אדמות משליט דוכסות בראבנט. חלוקה זו השתמרה לאורך הדורות ואושררה באמנת מאסטריכט מ-1843. היא הובילה לשרטוט קו גבול בו מובלעות חוצות בתים, חנויות ומדרכות, ויוצרים את אחת מתצורות הגבול המסובכות ביותר בעולם. אך בזכות העובדה ששתי המדינות חברות באמנת שנגן, אין ביקורת גבולות, והן מקיימות חופש התנועה מלא בניהן.

בעד. יחס הזהב • שיחה 21:06, 20 במאי 2025 (IDT)

בעד וממליץ לתמצת קצת. תודה. אומרים ישנה • שיחה 11:03, 23 במאי 2025 (IDT)

בעד הרעיון של הקטע נחמד אבל יש מקום לשנות את הניסוח שיהיה יותר קולע Matankic • שיחה 17:00, 24 במאי 2025 (IDT)

נגד כי יש יותר מדי דוגמאות. זה לא כל-כך נדיר: הייתה מובלעת הודית בתוך מובלעת בנגלדשית שהייתה בתוך מובלעת הודית (www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4686505,00.html). ישנן גם מובלעות של אזורי זמן, ונראה לי שיש על זה קטע (שלא מצאתי). חמויישֶה • שיחה 12:41, 27 במאי 2025 (IDT)

חמויישה זה מאוד נדיר, אישית לא מצאתי עוד כאלה. ייחודי במיוחד הכפר ההולנדי־בלגי. מובלעות מהדרגה שהצגת לא קיימות עוד בעולם לפחות עשור. יחס הזהב • שיחה 02:16, 1 ביוני 2025 (IDT)

יוזף גבלס, לא רק שר התעמולה

ב-30 באפריל 1945 התאבד אדולף היטלר, קנצלר גרמניה הנאצית. לבקשתו, שר התעמולה יוזף גבלס ירש אותו בתפקיד. בכהונתו הקצרה כקנצלר הספיק גבלס לבצע פעולה אחת בלבד: ב-1 במאי הוא הכתיב מכתב לגנרל וסילי צ'ויקוב והורה לגנרל הגרמני הנס קרבס למסור אותו תחת דגל לבן. צ'ויקוב, אז מפקד ארמיית המשמר השמינית, פיקד על הכוחות הסובייטיים במרכז ברלין. במכתבו, הודיע גבלס לצ'ויקוב על מותו של היטלר וביקש הפסקת אש. לאחר שהאחרון דחה זאת, החליט גבלס שמאמצים נוספים יהיו חסרי תועלת. עוד באותו היום התאבדו גבלס ורעייתו מגדה, לאחר שהרעילו בציאניד את ששת ילדיהם.

מקורות: הערך על יוזף גבלס בעברית שהורחב על ידי + הערות השוליים שם. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:07, 10 במאי 2025 (IDT)

אולי צריך להתחיל את הקטע בעובדה, שידוע שהיטלר לא נשפט אחרי המלחמה, כי התאבד, ושהבכיר הנאצי במשפטי נירנברג היה הרמן גירנג. מכאן נשאלת השאלה מדוע גבלס לא נשפט שם.

אפשרות אחרת היא להתחיל בעובדה הידועה, שהנאצים הרגו הרבה אנשים בתאי גאזים, וידוע שזה כולל יהודים, צוענים, קומיסרים קומוניסטים וגרמנים נכים. אבל מעט אנשים יודעים, שהנאצים רצחו בגז גם את ששת הילדים של אחד האנשים הבכירים ביותר ברייך השלישי - יוזף גבלס.

תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:55, 17 במאי 2025 (IDT)

@אומרים ישנה פחות מתחבר... 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:00, 17 במאי 2025 (IDT)

אפשר גם להשאיר את המצב כפי שהוא, אם אתה מעדיף זאת. בעד. אומרים ישנה • שיחה 14:19, 20 במאי 2025 (IDT)

נגד זה לא כל כך מפתיע. Matankic • שיחה 16:57, 24 במאי 2025 (IDT)

@Matankic אולי אותך זה לא מפתיע, אבל רוב הציבור בכלל לא יודע שגבלס היה היורש של היטלר בתפקיד הקנצלר. רוב האנשים מכירים אותו כשר התעמולה. בעיני זה מתאים למדור. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:04, 24 במאי 2025 (IDT)

הוא היה "קנצלר" במרכאות. אם הוא היה מחליף את היטלר דה-פקטו, לתקופה משמעותית, או לפחות היה מקבל החלטות משמעותיות (שהיו יוצאות אל הפועל), אז בהחלט זה היה מפתיע. העניין זה שתמיד יש "יורש", וזה למשל ממש לא מפתיע. השאלה אם הוא באמת נכנס לנעליים של קודמו, או שזה היה רק צעד סמלי וחסר חשיבות היסטורית. גם זה שהוא המית את ילדיו זה לא מפתיע וזה דיי ידוע שבכירים נאצים התאבדו וסביר שלא רצו שהילדים שלהם יפלו לידיים של האויב (יש מספיק סרטי קולנוע שממחישים את זה) Matankic • שיחה 01:18, 25 במאי 2025 (IDT)

@Matankic בקטע עצמו כתוב שהוא ביצע פעולה רשמית כקנצלר. זה לא שהוא החזיק בתפקיד סתם, הוא באמת נכנס לנעליים של היטלר, אומנם ליום אחד למזלנו, אבל עדיין. העניין המרכזי הוא לא העובדה שהמית את ילדיו, אלא העובדה שתפקד כקנצלר ליום אחד ושהפעולה היחידה שעשה במסגרת תפקידו כשלה. שוב: העניין שכיהן לא רק כשר התעמולה אלא גם כראש ממשלת גרמניה כמעט שלא ידוע, לכן הצעתי את הקטע הנ"ל. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:34, 26 במאי 2025 (IDT)

קודם כל תודה שהצעת את הקטע, ועל התרומה למדור :) . אני יכול להבין את החשיבות של קטע הידעת כזאת. מחקתי את ה-נגד. בכל אופן אני נשאר אדיש. בברכה, Matankic • שיחה 00:08, 27 במאי 2025 (IDT)

שולחן הרזולוט

שולחן הרזולוט, שולחן העבודה האייקוני בחדר הסגלגל שבבית הלבן, משמש את רוב נשיאי ארצות הברית מאז סוף המאה ה-19. הוא נבנה מקורות העץ של ספינת הצי המלכותי הבריטי "HMS Resolute", שנטרפה ב־1854 במעבר הצפון־מערבי שבאזור הארקטי. הספינה הנטושה נמצאה על ידי אוניית ציד לווייתנים אמריקאית, וארצות הברית השיבה אותה לבריטניה כמחווה של ידידות. לאחר הוצאתה משירות, הזמינה המלכה ויקטוריה רהיט שנבנה מקורות העץ שלה, ובשנת 1880 שלחה אותו במתנה לנשיא ארצות הברית רתרפורד הייז. מאז שימש השולחן את מרבית נשיאי ארצות הברית והפך לסמל ידידות בין המדינות. במרכז השולחן לוח עץ המסתיר את רגלי הנשיא היושב, ועליו מגולף חותם נשיא ארצות הברית. הלוח הורכב לבקשת הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, כדי להסתיר את נכותו מהציבור. השולחן כיכב בתמונות היסטוריות רבות, כולל תמונת ג'ון קנדי ג'וניור מציץ מתחת לשולחן בזמן שאביו עובד, ותמונת בנו של אילון מאסק מחטט באפו, ומורח נזלת על השולחן – אירוע שהוביל את הנשיא דונלד טראמפ לשלוח את השולחן העתיק לניקוי ושיפוץ.

בעד. מקורות:

• אלחנן שפייזר, ‏תיכנסו, תרגישו בבית: ביקור וירטואלי בחדר הסגלגל, בעיתון מקור ראשון, 8 באוגוסט 2022
• סוכנויות הידיעות, ‏השולחן המיתולוגי בבית הלבן מוחלף - בגלל סיבה מגעילה במיוחד, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2025
• טראמפ מחליף פריט היסטורי בבית הלבן - בגלל נזלת של הבן של מאסק, באתר וואלה, 21 בפברואר 2025

בר 👻 שיחה 03:03, 17 באפריל 2025 (IDT)

1. בעד הפסקתי להיות בעד כי מציעת הקטע מתעקשת לכלול בו המוני פרטים טפלים.
2. טראמפ רק שלח את השולחן בן 150 השנה לשיפוץ. ראו: מקור באנגלית
3. מיד אתחיל במקצה שיפורים קטן.
4. תודה

אומרים ישנה • שיחה 12:20, 17 באפריל 2025 (IDT)

"הוא לא היה הנשיא הראשון ששינה דבר מה בשולחן", מה הוא שינה בשולחן? בר 👻 שיחה 13:43, 18 באפריל 2025 (IDT)

מעניין: קצת. מפתיע: בכלל לא. Tzafrir • שיחה 17:09, 19 באפריל 2025 (IDT)

שולחנם של נשיאי ארה"ב נבנה בהזמנת המלכה ויקטוריה מקורותיה של ספינה טרופה מהאזור הארקטי. בעיניי זה מפתיע מאוד! בר 👻 שיחה 17:21, 19 באפריל 2025 (IDT)

בעלי הידע בפוליטיקה אמריקאיתיודוקוליס, ניב, רמי (ידע מוגבל) מה דעתכם? בר 👻 שיחה 19:06, 19 באפריל 2025 (IDT)

זה כן מרתק אבל מפתיע קצת פחות... 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:08, 19 באפריל 2025 (IDT)

יודוקוליס Tzafrir הבעתם תמיכה או חוסר תמיכה? בר 👻 שיחה 20:34, 26 באפריל 2025 (IDT)

ניסוח אחר

שולחן הרזולוט הוא שולחן העבודה האייקוני, שבחדר הסגלגל שבבית הלבן. הוא נבנה מקורות העץ של ספינה נטושה מהצי המלכותי הבריטי, שנמצאה על ידי ארצות הברית והושבה לבריטניה. לאחר הוצאת הספינה משירות, הזמינה המלכה ויקטוריה רהיט מקורות העץ שלה, ובשנת 1880 שלחה אותו כמתנה לנשיא ארצות הברית, רתרפורד הייז. מאז שימש השולחן את מרבית נשיאי ארצות הברית והפך לסמל ידידות בין המדינות. השולחן כיכב בתמונות היסטוריות רבות, כגון תמונת ג'ון קנדי ג'וניור מציץ מתחת לשולחן בזמן שאביו עובד, ותמונת בנו של אילון מאסק מחטט באפו, ומורח נזלת על השולחן – אירוע שהוביל את הנשיא דונלד טראמפ לשלוח את השולחן העתיק לניקוי ושיפוץ.

אומרים ישנה • שיחה 23:15, 19 באפריל 2025 (IDT)

אני בעד. מציע להוריד את 12 המילים האחרונות: "אירוע שהוביל את הנשיא דונלד טראמפ לשלוח את השולחן העתיק לניקוי ושיפוץ". אבל כן להשאיר את עניין הנכות של רוזוולט. חמויישֶה • שיחה 11:02, 22 באפריל 2025 (IDT)

כרגע אני נמנע, המקרה עם מאסק עדיין טרי ולא נראה שתהיה לו חשיבות בעתיד. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:45, 26 באפריל 2025 (IDT)

אגב, הייתה תמונה של ברק אובמה גוזר ציפורני רגליים, כשהוא שם את הרגליים על השולחן הסמלי הזה, במהלך פגישה עם ביבי, ומפגין בוז גם לראש ממשלת ישראל וגם לסמל של ארצות הברית. אומרים ישנה • שיחה 20:03, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

קצת לא בפוקוס?! סיפור אובדן עדות היסטורית חשובה

במהלך מלחמת העולם השנייה, בפלישת בעלות הברית לנורמנדי, היה רוברט קאפה הצלם היחיד שנמנה עם גל נחיתת הלוחמים הראשון, וצילם במהלך השעתיים הראשונות והקריטיות של אירוע היסטורי זה, כ-106 תמונות. אולם מרבית התמונות נהרסו בעת פיתוחן, ונותרו מהן רק 11. המגזין Life, שקאפה עבד עבורו, פרסם את התמונות תחת הכותרת "קצת לא בפוקוס", והסביר שידיו של קאפה רעדו מהתרגשות בזמן שצילם. קאפה לעומת זאת טען, שהתמונות נראות רע כי הן פותחו לא נכון (אותו פיתוח שהרס את שאר התמונות). מאוחר יותר, קרא קאפה לאוטוביוגרפיה שלו בשם "קצת לא בפוקוס".

מקור: סיכום מהערך על הצלם, בעקבות קטע הידעת בפורטל מלחמת העולם השנייה, של ויקיפדיה הצרפתית. אומרים ישנה • שיחה 21:01, 16 באפריל 2025 (IDT)

אגב, מדור "הידעת" של אותו פורטל בויקיפדיה הצרפתית מאשים, מפורשות, את טכנאי פיתוח התמונות. אם מישהו ימצא לזה חיזוק, פרט כזה יכול לשפר את הקטע. תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:16, 16 באפריל 2025 (IDT)

טוב, לאחת עשרה התמונות האלו יש ערך משלהן בוויקיפדיה האנגלית. הערך יעזור לחשוב על אשמת הטכנאי.(אנ') אומרים ישנה • שיחה 21:39, 16 באפריל 2025 (IDT)

בעד. אהבתי. חמויישֶה • שיחה 10:54, 22 באפריל 2025 (IDT)

נגד קאפה לא היה בגל הראשון (אם כי מהמוקדמים שבהם). בכ"מ, אנקדוטלי ולא מפתיע. תמונות רבות אבדו בשיטת הפילם, בפרט בזמן המלחמה, לרבות מהן חשיבות היסטורית. יש תיעודים ממצלמות חיילים, כמו כן הסרטות, יומנים ומסמכים רשמיים. בר 👻 שיחה 20:24, 26 באפריל 2025 (IDT)

אנסח את הקטע במשפט אחד ובצורה שונה: שלחו צלם למשימה שכרוכה בסיכון חיים משמעותי מאד (בעלות הברית העריכו 10-20 אלף נפגעים ביום הראשון בלבד), כדי לצלם ולתעד, אבל בפועל, כנראה בגלל טיפול לקוי בחדר הפיתוח, רוב מוחלט של עבודתו של הצלם היחיד שנשלח ירדה לטימיון. חמויישֶה • שיחה 12:48, 27 באפריל 2025 (IDT)

צלם סיכן את חייו כמו רבים אחרים, אך הרבה מתמונותיו נהרסו. לדעתי זה קטע חלש. בר 👻 שיחה 16:48, 27 באפריל 2025 (IDT)

לא כמו רבים אחרים. הצלם היחיד שנשלח למשימה. מה שאתה עושה זה כמו לקחת את ההעפלה הראשונה על האוורסט ולהגיד "איש טיפס על הר, מה ההתלהבות?" אבל זה שטחי וחוטא לאמת. התיעוד היה משימה חשובה. עובדה: מעט התמונות שנותרו, למרות איכותן הנמוכה, פורסמו במגזין לייף. חמויישֶה • שיחה 10:06, 28 באפריל 2025 (IDT)

קרא שוב. סיכן את חייו – כמו רבים אחרים. חייו של צלם לא חשובים יותר. כמו כן לפי האנלוגיה שלך הצילום הוא הדבר החשוב ביותר בפלישה לנורמנדי, וזו כמובן טעות. אין לבלבל בין חשיבותו העצומה של המבצע הצבאי לבין העובדה הטריוויאלית שחלק מהצילומים שרדו וחלק לא. כמו תמונות היסטוריות חשובות אחרות, גם תמונותיו נהרסו. למרבה המזל יש צילומים רבים מיום הפלישה, לרבות מחוף אומהה עצמו. גם ההנחה שהיה היחיד (לא בטוח) בגל הראשון לא ממש חשובה, כי בין הגלים עבר זמן קצר מאוד. בארכיון הלאומי של ארצות הברית מחזיקים באלפי תצלומים מהנחיתה, כולל מהשעה הראשונה ממש. בר 👻 שיחה 17:03, 4 במאי 2025 (IDT)

לא הבנתי את מה שכתבת (לא עולה מהאנלוגיה שלי, במשתמע או בכל אופן אחר, שהצילום הוא הדבר החשוב ביותר בפלישה. מדהים אותי שכתבת את זה), אבל לא אנסה לשכנע אותך. אותי הקטע עניין ואהבתי אותו. חמויישֶה • שיחה 11:05, 5 במאי 2025 (IDT)

מה מדהים? אתה משווה בין המטפס בהעפלה לאוורסט לבין הצלם בפלישה לנורמנדי. ברור שהאנלוגיה הזו שגויה כי בהעפלה לאוורסט הטיפוס הוא המהות, שלא כמו הצילום בפלישה לנורמנדי, שהוא משני בלבד. אם היית משווה בין קאפה לבין הכתב שהגיע למרגלות ההר כדי לסכם את מסע הטיפוס, כנראה שזו הייתה אנלוגיה יותר עניינית. יחס הזהב • שיחה 12:07, 13 במאי 2025 (IDT)

אוסיף לדיון את מה שלא כתוב בקטע: רוברט קאפה הוא צלם המלחמות המפורסם בהיסטוריה. הקטע מספר שהוא סיכן את חייו והשתתף בגל הפלישה הראשון לנורמנדי, אבל טיפול לקוי של המפתח הרס לו כמעט לחלוטין כמעט את כל התמונות. אנשים נוספים שמעוניינים להביע את דעתם? חמויישֶה • שיחה 10:22, 15 ביולי 2025 (IDT)

מה תפקידו של הרמטכ"ל?

לכבוד מינויו של הרמטכ"ל החדש:

אחד מעובדי המדינה החשובים בישראל הוא הרמטכ"ל – המפקד הבכיר של צה"ל. בשל חשיבות התפקיד ניתן היה לצפות, שסמכויותיו המדויקות יוגדרו בחוק מפורש, אלא שאין זה כך בדיוק. מסמך "אסטרטגיית צה"ל", שפרסם גדי איזנקוט בהיותו הרמטכ"ל ה-21, הגדיר את תפקידו המדויק של הרמטכ"ל כ"מפקד המערכה" וכמי שקובע את "הרעיון והתפישה להשגת המשימה". משחוקק חוק יסוד: הצבא בשנת 1976, נוסח מחדש היחס בין הדרג המדיני לבין הרמטכ"ל, והובהר בחוק כנסת מפורש, כי ממשלת ישראל כולה היא המתווה לרמטכ"ל את דרכו, ולא ראש הממשלה לבדו, או שר הביטחון לבדו. אך, אפילו לאחר חיקוקו של חוק זה, עדיין לא טופלו בחוק מפורש סוגיות כמו רמת עצמאותו של הרמטכ"ל או משך כהונתו, ובמקום זאת, עשו זאת מספר מסמכים פנימיים: "מסמך הקונסטיטוציה" קבע בעקיפין כי ראש הממשלה נדרש לאשר את מינויו של הרמטכ"ל, וכי הוא נדרש לאשר כל מהלך צבאי משמעותי. כמו כן, חוות דעת שכתב השופט חנן מלצר הציגה גישות אפשריות לגבי רמת כפיפותו של הרמטכ"ל לשר הביטחון. קציבת משך כהונתו של הרמטכ"ל לשלוש שנים, ויכולתו של שר הביטחון להאריך כהונה זו בשנה נוספת, גם הן אינן מופיעות בחוק, אלא נובעות ממסורת עבודה ומסטטוס קוו.

מקורות בערכים ראש המטה הכללי, משרד הביטחון, חוק יסוד: הצבא ופקודת צבא הגנה לישראל, וכן בוויקיטקסט, בנוסחם המפורש של החוקים. אשמח אם תתייגו אותי במענה. רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • ו' באדר ה'תשפ"ה • 16:51, 6 במרץ 2025 (IST)

במחשבה שניה, זה לא מספיק מעניין. אלא אם מישהו חושב אחרת, אני מסיר את הצעתי לקטע. אביתר ג' • שיחה • י' באדר ה'תשפ"ה • 14:41, 10 במרץ 2025 (IST)

בהחלט אפשר לסדר את הקטע באופן מעניין. רק שצריך להיות זהירים עם הקטע הזה, כי הוא נושק לאקטואליה ולדעות פוליטיות. אומרים ישנה • שיחה 15:52, 16 במרץ 2025 (IST)

אגב, גם הנוהל שאין למנות לתפקיד חבר מטה כללי מחיל האוויר או הים לא עמד במבחן משפטי, ראו מקרה דן חלוץ. אבל אם נכניס את הנקודה הזו לקטע, לא יהיה לנו סיכוי לשמור אותו נטרלי, פוליטית. אומרים ישנה • שיחה 16:13, 16 במרץ 2025 (IST)

אני מתלבט לגבי נקודה מסוימת: נשמע מהקטע שחוק יסוד הצבא לא מגדיר את סמכותו של הרמטכ"ל או את כפיפותו לדרג המדיני, אך יש בדבר חוסר דיוק מסוים. חוק יסוד הצבא נועד בעיקר להדגיש שהרמטכ"ל כפוף לכל שרי הממשלה, ולהוציא מן ההבנה שראש הממשלה (או שר הביטחון) הוא "המפקד העליון" היחיד של הצבא, כפי שמקובל במספר מדינות. מזה נובע, שכן ישנה אמירה מסוימת לגבי הכפיפות של הרמטכ"ל לדרג המדיני, בחוק היסוד. אביתר ג' • שיחה • כ' באדר ה'תשפ"ה • 18:41, 19 במרץ 2025 (IST)

ניסחתי מחדש. כעת, אני מרוצה יותר. אביתר ג' • שיחה • כ"ג באדר ה'תשפ"ה • 16:19, 23 במרץ 2025 (IST)

הצעת ניסוח:

הרמטכ"ל, מפקד צה"ל, הוא אחד מעובדי הציבור החשובים בישראל, אך סמכויותיו אינן מוגדרות בחוק באופן מפורש. למרות חקיקת חוק יסוד: הצבא ב-1976, שמבהיר שהממשלה כולה מתווה את דרכו של הרמטכ"ל, ולא שר הביטחון או ראש הממשלה, סוגיות כמו רמת עצמאותו של הרמטכ"ל ומשך כהונתו לא הוסדרו בחוק. במקום זאת, הן הוסדרו במסמכים פנימיים, כמו "מסמך הקונסטיטוציה", המצביע על כך שראש הממשלה מאשר את מינוי הרמטכ"ל ואת מהלכיו הצבאיים, או מסמך "אסטרטגיית צה"ל" שהגדירה את תפקידו כ"מפקד המערכה". כפיפות הרמטכ"ל לשר הביטחון הוצגה בחוות הדעת של השופט חנן מלצר, וכהונתו נקצבה לפי מסורת עבודה, עם מגבלה של שלוש שנים, ואפשרות הארכה בשנה נוספת.

בר 👻 שיחה 14:47, 18 באפריל 2025 (IDT)

לא רק סמכויותיו לא מוגדרות בחוק. חשוב יותר, שמטרת תפקידו בכלל לא מוגדר בחוק, ועד שהרמטכל ה21 ניסח משהו לגבי מטרת התפקיד, המטרה הזו לא הייתה מוגדרת גם מחוץ לחוק. אומרים ישנה • שיחה 19:41, 18 באפריל 2025 (IDT)

לעניין הניסוח: האם מדובר על קטע הידעת של ויקיפדיה העברית או של ויקיפדיה הישראלית? Tzafrir • שיחה 17:14, 19 באפריל 2025 (IDT)

למה הכוונה? אומרים ישנה • שיחה 19:28, 1 במאי 2025 (IDT)

דנאל

בספר יחזקאל, שנכתב במאה השישית לפנה"ס, מוזכרת פעמיים דמות בשם "דנאל": פעם אחת כדמות חכם בקינת יחזקאל על צור, ופעם נוספת בסמיכות לשני צדיקים שאינם יהודים: נח ואיוב. אלא שהאירועים בספר דניאל מתוארכים לימיו של יחזקאל, ואין זה סביר שכבר באותה עת היה לדמות מופת מפורסמת; יתרה מכך, רוב החוקרים סבורים שמקורו של ספר דניאל איננו היסטורי, ומתארכים אותו לתקופות שלאחר גלות בבל. טעמים נוספים לדחיית הזיהוי עם דניאל הם האזכור לצד צדיקים לא יהודים והאזכור בפנייה לצורים, שמעלים את הסבירות שמדובר בדמות לא יהודית שהיתה מוכרת בקרב לא יהודים, וכן הכתיב חסר היו"ד. לנוכח נתונים אלה, במחקר מזוהה דנאל שבספר יחזקאל עם הדמות דנאל שבעלילת אקהת האוגריתית, שהועלתה על הכתב במאה ה־14 לפנה"ס, בה הוא מתואר כשופט צדק שהתפלל לאלים להולדת בן זכר. נראה שיחזקאל הזכיר בפניותיו לבני ישראל ולצורים דמות מהסיפורים שעדיין היו מוכרים ומשותפים לכל בני הלבנט באותה עת.

מקורות בערכים עלילת אקהת, Daniel (biblical figure) ו־Tale of Aqhat. אני מאוד הופתעתי כשגיליתי על פרט זה לראשונה. אני מתלבט אם להוסיף לפני המשפט האחרון "אמנם, חכמתו של דנאל לא נזכרת בטקסטים האוגריתיים, אך חכמה ומשפט צדק קשורים בקשר הדוק". כמובן שגם משפט זה מגובה במקור. בנוסף אני תוהה אם להפנות לפסוקים הספציפיים בספר יחזקאל.

אנא, תייגו אותי במענה, אחרת לא בהכרח אשים לב לתגובות. פעמי-עליון • שיחה 15:00, 16 בפברואר 2025 (IST)

אני מתלבט אם הקטע טוב מספיק רק לפורטלים או טוב גם לדף הראשי. אומרים ישנה • שיחה 16:15, 16 במרץ 2025 (IST)

בעד בר 👻 שיחה 15:48, 18 באפריל 2025 (IDT)

נחיתת גחון

לעיתים נדירות, כני הנסע של כלי טיס, או חלקם, לא יורדים לפני נחיתה. במקרה הנדיר בו מערכות הגיבוי כשלו, יאלץ צוות הטיסה לבצע מצב הנקרא נחיתת גחון, במהלכו כלי הטיס יאלץ לנחות ללא כני הנסע או ללא חלקם. נחיתות גחון הן נדירות ביותר. בממוצע, יש לטוס פעם ביום במשך 2,500 שנה כדי לחוות נחיתת גחון. בין 2010 ל-2015, תועדו בארצות הברית רק 80 מקרים של נחיתות גחון, ברובם לא היו נפגעים. על פי נתוני יאט"א, צריך לטוס פעם ביום בממוצע במשך 16,581 שנה כדי להיהרג בנחיתת גחון. הגורם הנפוץ ביותר לנחיתות גחון הוא דווקא טעות אנוש, כגון נסיון נחיתה ללא הורדת כני הנסע או העלאה בשוגג של מתג כני הנסע לפני נחיתה.

תעופה בחקירה ✈️ דברו איתי! ✈️ מה כבר הספקתי לעשות? 16:34, 22 בינואר 2025 (IST)

הנתון של 2,500 ושל 16,000 שנים מיותרים לדעתי. כמוכן: להוסיף משפט על הסיבה לבעיה במקרה של נחיתה כזו? Tzafrir • שיחה 16:51, 22 בינואר 2025 (IST)

אפשר להשתמש בדוגמה של נחיתת דאון גימלי. ואולי גם להשתמש בו בקטע "הידעת" בפני עצמו. ‏עמיחי • שיחה 17:37, 22 בינואר 2025 (IST)

במקרה הזה הוא נחת על גלגלים. יש כל מיני סרטים שמראים מטוסים שנוחתים ללא גלגלים, וכמעט תמיד מתרסקים. אני משתדל לא להאמין לפיזיקה מהסרטים. Tzafrir • שיחה 17:51, 22 בינואר 2025 (IST)

הוא נחת על גחונו הקדמי, אבל הגלגלים האחוריים אכן נשארו בשימוש. ‏עמיחי • שיחה 18:01, 22 בינואר 2025 (IST)

בכל מקרה, גם הערך נחיתת גחון לא מסביר מה הבעיה במקרה הזה. אבל הוא אמור להסביר ולכן זה לא חייב להיות בקטע. Tzafrir • שיחה 20:15, 22 בינואר 2025 (IST)

מוזמנים להוסיף/לשנות את הקטע. לגבי הסיבה לנחיתת גחון: אני לא יודע, כנראה שכמעט בכל מקרה של נחיתת גחון הבעיה בכני הנסע היא שונה.לא מצאתי מידע על זה. תעופה בחקירה ✈️ דברו איתי! ✈️ מה כבר הספקתי לעשות? 22:45, 22 בינואר 2025 (IST)

א. אני הייתי מנסח זאת כך:

אם לקראת הנחיתה לפחות אחד מכני הנסע של גלגלי כלי טיס לא יורד, הטייסים יאלצו לבצע נחיתת גחון. בין השנים 2010 ו-2015 תועדו בארצות הברית רק שמונים נחיתות גחון – כ-1/900,000 מכלל הנחיתות. וגם רוב נחיתות הגחון האלו אירעו בגלל טעות אנוש, ולא גבו קורבנות בנפש.

ב. לדעתי, הקטע נחמד, אבל לא מספיק מפתיע עבור הדף הראשי. אפשר לשים אותו במדור "הידעת" של פורטל תעופה.

ג. תודה. אומרים ישנה • שיחה 19:32, 23 בינואר 2025 (IST)

אין פורטל תעופה עדיין. הרבה אנשים לא מכירים (לא בצדק) את המונח נחיתת גחון, ולדעתי זה מתאים לעמוד הראשי. גם תבנית:הידעת? 123 עוסקת בתעופה, והיא לדעתי הרבה פחות מפתיעה ובכל זאת היא הופיעה בעמוד הראשי. תעופה בחקירה ✈️ דברו איתי! ✈️ מה כבר הספקתי לעשות? 21:07, 23 בינואר 2025 (IST)

אפשר להוריד גם אותה מאוסף העמוד הראשי. אומרים ישנה • שיחה 21:56, 23 בינואר 2025 (IST)

צפריר צודק. הפתרון הוא שימוש בתקרית דאון גימלי

לפי הרעיון של צפריר אפשר לשפר את תבנית:הידעת? 22 בספטמבר - סדרה 1 ממצב זה:

המעבר לשיטה המֶטרית הוא תהליך המעבר של מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית, כתחליף לשימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת ב-1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט לשאר מדינות העולם. המעבר משיטה לשיטה עורר בלבול רב ולעיתים גרם לתאונות. כך, בקנדה ב-1983, אזל הדלק במטוס מסוג בואינג 767 בטיסה של אייר קנדה עקב בלבול במעבר בין השיטות (אירוע הידוע בשם דאון גימלי). אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית "מקפת האקלים של מאדים" על כוכב המאדים ב-1998, שאירע בשל חוסר התאמה ביחידות המידה אשר נבע מכך שהשיטה המטרית אינה נהוגה בארצות הברית.

למצב זה:

המעבר לשיטה המֶטרית, כתחליף ליחידות המידה הקודמות, החל בצרפת ב-1790, והתפשט כמעט לכל מדינות העולם. החלפת שיטה בשיטה עוררה בלבול רב ולעיתים גרמה לתאונות. כך, בקנדה ב-1983, בשל בלבול בין מדידה בקילוגרמים לפאונדים, מלאי הדלק במטוס בואינג 767 של אייר קנדה היה כמחצית מהכמות הנחוצה. המנועים כבו באוויר, והטייסים נאלצו לדאות מגובה רב אל שדה התעופה הנטוש הקרוב, בעיירה גימלי, כשהחשמל למרבית מערכות בקרת המטוס לא מסופק (אירוע הידוע כ"דאון גימלי"). בשדה התעופה הנטוש התקיים פסטיבל "יום המשפחה", ובזכות אי נעילת כן הנסע של הגלגל הקדמי ארעה נחיתת גחון-למחצה, והמטוס בלם לפני התנגשותו בקהל. אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית "מקפת האקלים של מאדים" על כוכב הלכת מאדים ב-1998, בשל בלבול בין סנטימטרים לאינצ'ים, הנהוגים בארצות הברית.

תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:17, 25 בינואר 2025 (IST)

אולטרא חסיד אומות העולם

במלחמת העולם השנייה, שגרירות שוודיה בהונגריה עסקה נמרצות בהנפקת תעודות, שהעניקו ליהודים המחזיקים בהן חסינות משילוח למחנות ריכוז והשמדה. אולם מאות היהודים שניצלו בזכותן היו כטיפה בים, אל מול ההמונים, שנשלחו למותם. כדי לייעל את ההצלה, ממשלת שוודיה גייסה את ראול ולנברג, שהעמיד שורת דרישות כה מרחיקות לכת כדי לבצע את המשימה, עד שראש ממשלת שוודיה נאלץ לקבל אישור מהמלך עבורן. בין הדרישות היו תואר דיפלומטי בכיר, תקציב עתק, והיתר להשתמש בכל אמצעי, כולל תשלומי שוחד והסתרת יהודים בכל מתקן שוודי. ולנברג, שהכיר את המנטליות והבירוקרטיה הנאציות, הנפיק המוני דרכונים מיוחדים, חסרי תוקף חוקי אמתי, אך בעלי חזות מרשימה, שחולקו ליהודים בלי דרישות מוקדמות, והטעו את הפקידים והחיילים. ובמקרים בהם הצגת ה"דרכונים" לבדה לא הספיקה, ולנברג התחקה אחר שיירות האסירים, ושלף מהן את בני חסותו. בהדפסת הדרכונים הוא העסיק מאות יהודים מקומיים, שזכו לפטור מענידת הטלאי הצהוב. ולנברג גם האט את קצב הרציחות והמשלוחים למחנות בלחץ בין לאומי, תוך התעמתות עם אנשי ממשל, בהם גם אייכמן עצמו. הוא אף החביא כחמישה-עשר אלף יהודים בעשרות "בתי מחסה", נושאי דגל שוודיה. דיפלומטים ממדינות ניטרליות נוספות, כגון קרל לוץ השווייצרי, חיקו אותו והצטרפו לעשייתו.

אומרים ישנה • שיחה 15:23, 18 בינואר 2025 (IST)

יש קישור אדום. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:33, 18 בינואר 2025 (IST)

תוקן. תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:23, 18 בינואר 2025 (IST)

קצת קשה לי להתנגד לקטע על ראול ולנברג, אבל בכל זאת אעיר שסיפורו מפורסם מאד, וישנם המון רחובות על שמו, אתרי הנצחה, סרטים ועוד. הוא הופיע כבר 5 פעמים בדף הראשי כערך מומלץ (עם המון חפיפה לקטע המוצע פה). אמנם יותר מ-10 שנים מאז הפעם האחרונה שהופיע בדף הראשי, אבל כן, ידוע מאד. חמויישֶה • שיחה 09:56, 19 בינואר 2025 (IST)

נכון להיום, הערך ראול ולנברג אינו ערך מומלץ. לדעתי הוא גם לא דומה בהקפו, לערכים מומלצים (וכשלעצמו זה חבל). אומרים ישנה • שיחה 16:19, 19 בינואר 2025 (IST)

מי זה שם הקוקו עם הסרפן?

במהלך מלחמת העולם הראשונה, גברים רבים שהו ממושכות בחזית, ולכן נשים רבות תפשו את התפקידים הכלכליים והציבוריים, שקודם לכן נשמרו רק לגברים. כתוצאה מכך, נשים נאלצו להסתפר ולהתלבש באופן, המקל את העבודה תוך מאמץ גופני בבתי מלאכה וחרושת ובחקלאות. כמו כן, נשים לא ראו עצמן יותר כבולות למוסכמות לבוש חברתיות, בעת שמוסכמות אחרות לגבי מגבלות נשים, נשברו. ואכן, אפילו מאה שנים אחרי תום מלחמה זו, נשים עם תספורות קצרות, מכנסיים או חליפת שרד לא נראות יוצאות דופן באוכלוסיות רבות בעולם. זאת בניגוד למשל, לגבר עם סרפן ושתי צמות. אם כי יש פריט לבוש אחד, שהגברים אמצו מהנשים במהלך מלחמת העולם הראשונה: שעון היד. קודם למלחמה, גברים הצטיידו רק בשעוני כיס.

אומרים ישנה • שיחה 21:30, 11 בינואר 2025 (IST)

כמה שאלות: מה מקור המידע? למשל בנוגע להתפתחות שעון היד: מנין שיש קשר בין המעבר משעון כיס לשעון יד לבין העובדה שהייתה מלחמה, וזה לא במקרה התחולל בתקופה מקבילה? אותה שאלה בנוגע לתספורת קצרה לנשים. שאלה נוספת: אחרי שמכנסיים וחליפות שרד (ותספורת קצרה) הפכו לרווחים אצל נשים, בעקבות המלחמה, הייתה איזו ציפייה שעם תום המלחמה יחזרו לאופנה שקדמה למלחמה?? למה שנתפלא שמאה שנה אחרי, מכנסיים לנשים עדיין כאן? כמו כן, למה נדרשת ההשוואה לסרפן וצמות (שאגב, נפוצות אצל ילידים אמריקאים)? מוסכמות אחרות של גברים כן נפרצו: למשל צבעי הבגדים, תכשיטים ועוד. חמויישֶה • שיחה 10:52, 12 בינואר 2025 (IST)

מקור המידע בערכים. שעוני יד לנשים התקיימו מהמאה ה-15, ובייצור המוני משנות התשעים של המאה ה-19. אבל עד המלחמה, לגברים היו רק שעוני כיס. ובארצות הברית מאוד לא נפוץ, שגברים או ילדים בנים, יילכו עם צמות קלועות. ממש לא נפוץ. מוסכמות הגברים נפרצו הרבה יותר לאט, והרבה פחות. אומרים ישנה • שיחה 16:18, 12 בינואר 2025 (IST)

מה מקור המידע לכך שבעקבות שינוי התפקידים במלחמה נשים נאלצו להתלבש ולהסתפר בצורה שונה? אני מניח שזה כתוב איפשהו, אבל לא מצאתי. Tzafrir • שיחה 11:06, 19 בינואר 2025 (IST)

אגב, יש לנו קטע הידעת שמשתמש בתמונה הראשית של הערך לואי הארבעה עשר (למי שלא מכיר: מלך השמש, האיש החזק באירופה בזמנו)? Tzafrir • שיחה 11:17, 19 בינואר 2025 (IST)

לא הבנתי את הקשר של האופנה אחרי מלחמת העולם הראשונה ללואי הארבעה עשר. אומרים ישנה • שיחה 13:37, 19 בינואר 2025 (IST)

שינויים במוסכמות לבוש חברתיות. Tzafrir • שיחה 13:48, 19 בינואר 2025 (IST)

אכן התייחסתי אל קיצור תספורות הנשים ומעברן ללבישת מכנסיים כידע נפוץ ומובן מאליו. אבל גם לטענה שלך, שהרבה פעמים השתנו אופנות לבוש, והרבה פעמים פריטים הפכו מנשיים לגבריים ולהפך, יש בסיס. כנראה, שאצטרך לכתוב נוסח הרבה יותר קצר של הקטע הזה, שלא ישווה את שעוני היד והכיס לשום פריט אופנה אחר, ואת הקטע הזה אוכל לשים רק בפורטלים, ולא להציע אותו לדף הראשי.

תודה. אומרים ישנה • שיחה 11:36, 20 בינואר 2025 (IST)

חומץ בן יין

חֲזָזִית (בתמונה) היא יצור חי המורכב משני יצורים שותפים: פטריה המגינה על אצות מיקרוסקופיות, שמייצרות לה מזון בעזרת אור השמש (פוטוסינתזה). האצות יכולות להיות אצות ירוקיות, דהיינו חד תאיות, שדומות לתאים של עלי צמח. גם אלמוגים מכילים אצות כאלו, החיות איתם בשיתוף, ומייצרות להם מזון בפוטוסינתזה. אולם באופן מפתיע, גם הטפיל היושב בתוך תאי הדם האדומים, מחולל את מחלת המלריה (קדחת הביצות), ומביא למאכסן שלו רק נזקים חמורים, מקוטלג כאצה ירוקית. במעמקי גופם של יונקים, עופות וזוחלים הוא אכן מתפקד כטפיל מוחלט. אולם בגופה של יתושת האנופלס, המעבירה אותו ממאכסן למאכסן, הוא משתתף בנטל הקיום. בגוף היתושה הוא מפעיל אברון נשימה תוך תאי (מיטוכונדריון), ולא גוזל את תוצרי נשימת היתושה. הוא מפעיל שם גם אברון פוטוסינתזה (כלורופלסט), מנוון למחצה, שאיבד במהלך האבולוציה את כושר הפוטוסינתזה, אך מייצר חלבונים, שמסייעים ליתושה לטפל במזונה ביעילות, ולשרוד בתנאי רעב.

אומרים ישנה • שיחה 22:04, 4 בינואר 2025 (IST)

נוסח ב

כלורופלסט הוא אברון בתאי אצות ירוקניות ותאי צמחיה, שעושה פוטוסינתזה. דהיינו, הוא מרכיב (מסנתז) סוכרים ממים ופחמן דו חמצני, בעזרת אור (פוטו) השמש. המוצא האבולוציוני של הכלורופלסט הוא חיידק האצה הכחולית, שהפך לשותף פנימי (אנדוסימביונט) בתוך תאי האצות הירוקיות ותאי הצמחים. אצות ירוקניות מסוימות (זואוקסנטלות) חיות באנדוסימביוזה בתוך יצורים ימיים חסרי חוליות רבים, כגון אלמוגים (בתמונה), ספוגים, מדוזות, חשופיות ים, ומינים מסוימים של צדפות. הן מסייעות לכל היצורים האלו בכך שהן מיצרות להם סוכרים. למעשה, הכלורופלסטים שבאצות אלו הם אנדוסימביונט, בתוך אנדוסימביונט. יש אפילו אצות ירוקניות, שהפכו לאנדוסימביונטיות בתוך גופן של יתושת האנופלס, המעבירות את טפיל המלריה (קדחת הביצות), עתיר הנזקים, ממאכסן למאכסן. אמנם אצל יתושות האנופלס, כלורופלסט האצה האנדוסימביונטית חצי מנוון, ולא עושה פוטוסינתזה, אך הוא מסייע ליתושות בדרך אחרת. אולם, כשהאצה חודרת עם רוק היתושות לגופם של יונקים, עופות או זוחלים, היא מתרבה בתוך תאי הדם האדומים שלהם כטפיל. היא טפיל המלריה, עצמו.

אומרים ישנה • שיחה 18:19, 9 בינואר 2025 (IST)

לא הבנתי את הסוף: טפיל המלריה הוא אצה? (זה לא מה שכתוב בערך מלריה). Tzafrir • שיחה 14:23, 12 בינואר 2025 (IST)

הבנת מצוין. טפיל המלריה הוא אצה במוצאו האבולוציוני וגם בדמיון האנטומי. וזה דווקא כן כתוב בטבלה, שבערך על הטפיל - Plasmodium ובערכים בשפות המקבילות. אומרים ישנה • שיחה 20:57, 12 בינואר 2025 (IST)

הטקסט מאד מסורבל ומקשה לעקוב אחר הפואנטה. מעבר לכך הקטע סובל מפיסוק יתר. שמש מרפא • שיחה 21:20, 12 בינואר 2025 (IST)

נכון, שהתמליל עדיין מסורבל. כשתגיע המוזה, אצליח לפשט אותו. בלי קשר, אמנם אתה ואני לא מסכימים לגבי ענייני הפיסוק, אבל לא על הכול אנחנו חייבים להסכים. אף אחד במדור הזה לא ינהל מריבות על פסיקים. יהיה בסדר, בדרך זו או אחרת. אומרים ישנה • שיחה 11:32, 20 בינואר 2025 (IST)

האומנם צירוף מקרים?

צירוף המקרים של לינקולן וקנדי הוא אגדה אורבנית, שלפיה קיימים קווי דמיון רבים ומפתיעים בין חייהם של אברהם לינקולן וג'ון פיצג'רלד קנדי, שניים מהנשיאים הבולטים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, שסיימו את תקופת כהונתם ואת חייהם בצורה זהה וטרגית - התנקשות, ואף בין נסיבותיהן של שתי ההתנקשויות. לאמיתו של דבר, חלק מקווי הדמיון המדווחים ברשימה, בדויים לחלוטין, או מתאימים רק בדוחק, ואחרים אינם אלא צירופי מקרים. אגדה זו היא שכלול של קללת טיפקאנו לפיה כל נשיאי ארצות הברית שנבחרו לתפקידם בשנים העגולות עד 1960, מתו במהלך כהונתם. מותם של הנשיאים מוסבר בקללה מסתורית שהטיל, כביכול, בן שבט השוניטנסקואטאוה, על הנשיא ויליאם הנרי הריסון, הידוע בכינויו "טיפקאנו". אך למרות, שאגדה אורבנית זו לא נכונה מבחינה עובדתית, ולמרות שההסבר לה מפוקפק ביותר, היא זכתה לפרסום רב בציבור, ואף לסיקור על ידי המגזין למדע פופולרי "סיינטיפיק אמריקן".

מקור: הערך צירוף המקרים של לינקולן וקנדי ופורטל:אישים/הידעת?/260. אציין שיש עוד דוגמאות רבות, אבל נסתפק בזה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:10, 12 בדצמבר 2024 (IST)

אם הטענה פה היא, שדעת מיעוט, שמבקריה רואים בה סתם צירוף מקרים, היא אפילו לא צירוף מקרים אלא שקר, אז אני נגד הקטע בכל ניסוח שהוא. לעומת זאת, אם הטענה פה, שרוב ברור של האמריקאים מאמינים בשטות הזו, או רוב ברור של ההיסטוריונים מאמינים בשטות הזו, אז צריך לנסח את הטענה טוב יותר, וגם להוכיח טוב יותר, שזו שטות. תודה. אומרים ישנה • שיחה 23:26, 12 בדצמבר 2024 (IST)

בפתיח הערך כתוב "רשימה של קווי דמיון, זכתה לפרסום רב בציבור ואף לסיקור על ידי המגזין למדע פופולרי "סיינטיפיק אמריקן"." כך שנראה שאכן יש תומכים לצירוף מקרים זה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:44, 14 בדצמבר 2024 (IST)

אז גם קטע "הידעת" בנושא אמור להסביר, שמדובר באמונה פופולרית. תודה ושבוע טוב. אומרים ישנה • שיחה 21:07, 14 בדצמבר 2024 (IST)

@אומרים ישנה בוצע יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:39, 16 בדצמבר 2024 (IST)

המבנה הגבוה בישראל

יש הסבורים כי המבנה הגבוה ביותר בישראל הוא מגדל עזריאלי שרונה בתל אביב, הנחשב גם לגורד השחקים הגבוה בישראל ומתנשא לגובה של 238 מטרים. אחרים עשויים להצביע על ארובת תחנת הכוח "אורות רבין" המיתמרת ל-300 מטרים. אך ההפתעה האמיתית טמונה בעומק המדבר, בעיר הדרומית דימונה, שם שוכן מתקן המכ"ם הסודי ולו שני מגדלים המתנשאים לגובה של 400 מטרים. המבנה הזה לא רק מחזיק בשיא הארצי אלא גם באחד עולמי – המכ"ם הגבוה ביותר בעולם. המערכת, מתוצרת חברת "ריית'יאון", היא מכ"ם AN/TPY-2 מתקדם, חלק מפרויקט צבאי אמריקאי שנועד לאתר, לעקוב וליירט טילים בליסטיים וכלי טיס בטווח של עד 2,000 ק"מ, עם דגש על איום השיגורים מאיראן. בזכות גובהו הרב, מסוגל המתקן להשיג טווח גילוי מרשים, למרות עקמומיות כדור הארץ.

בעד לפי המקורות בערך. בר 👻 שיחה 22:31, 2 בדצמבר 2024 (IST)

נגד. לא אוהב שקטע מסתבך עם השאלה "מה נחשב מבנה?", שאלה שהעסיקה בעבר אנשים בדיון מהו המבנה הגבוה בעולם. לא כולם מסכימים שאנטנה (כמו אנטנת הרדיו של ורשה) היא מבנה. חמויישֶה • שיחה 09:59, 3 בדצמבר 2024 (IST)

כשמדברים על המבנה הכי גבוה איפה שהוא, מתכוונים לרוב למבנה, שברוב גובהו בני אדם יכולים להסתובב בחופשיות. לא לארובות ועמודי חשמל. לכן עזריאלי נחשב לבניין הכי גבור. חוץ מזה, ברור שאיזה שהוא מבנה הוא הגבוה הארץ... לפחות במתכונת הנוכחית, הקטע לא מדבר אלי. צר לי. אומרים ישנה • שיחה 14:34, 3 בדצמבר 2024 (IST)

אולי אפשר ליצור קטע אחר שמדבר על מבנה המכ"מ הגבוה ביותר בעולם שנמצא בישראל ולהעזר ברשימה שבערך הזה. חמויישֶה • שיחה 15:40, 3 בדצמבר 2024 (IST)

ואז מה? ברור שאחד ממבני המכ"ם בעולם הוא הגבוה בהם. איש לא מצפה, שכל מבני המכ"מים בעולם יהיו בדיוק באותו גובה. אומרים ישנה • שיחה 18:37, 3 בדצמבר 2024 (IST)

החידוש הוא שברשימת המבנים הגבוהים בעולם על פי סוג ישראל מופיעה. אין לי עניין מיוחד בכתיבת קטע כזה, אבל אני סבור שהוא אפשרי. חמויישֶה • שיחה 10:05, 4 בדצמבר 2024 (IST)

הסופר שחזה את המוות שלו

הסופר האמריקאי מארק טוויין נולד ב-30 בנובמבר 1835. שבועיים לפני כן הגיע שביט האלי אל הפריהליון. בשנת 1909 טען טוויין שימות באפריל 1910, בנימוק, "באתי לעולם עם השביט של האלי ... ובשנה הבאה ... הוא יופיע שוב, ואלך איתו". וכך באמת היה: ב-20 באפריל 1910 הגיע כוכב השביט האלי אל הפריהליון. יום למחרת, ב-21 באפריל 1910, הלך טוויין לעולמו בגיל 74. לעומת זאת, מי ששגה בשיעור מועד הגעתו של השביט היה האסטרונום שגילה אותו, אדמונד האלי. השביט איחר להגיע לפריהליון ב-618 יום ממועד תחזיתו של אדמונד האלי.

מקורות: הערך על מארק טוויין בעברית, הערך על שביט האלי באנגלית וכתבה בעיתון "הארץ": מיכאל כץ, שביט האלי, או: קץ הימין, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2023. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:13, 27 בנובמבר 2024 (IST)

מעניין. חמויישֶה • שיחה 11:49, 28 בנובמבר 2024 (IST)

הרבה סופרים סיפרו על עצמם גוזמאות. יש לבדוק אם הוא לא חזה את מותו, כשהוא כבר גסס, והמציא אז את תאריך לידתו "המתוקן". אומרים ישנה • שיחה 19:24, 28 בנובמבר 2024 (IST)

לפי מה שידוע לי הוא אמר את המשפט לעיל ב-1909, כשנה לפני מותו. קראתי שהוא סבל מכל מיני בעיות בריאותיות הקשורות לעניין הגיל אך לא גסס ממש. אז אני לא חושב שזה רלוונטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 08:09, 29 בנובמבר 2024 (IST)

לפי הערך שביט האלי, שביט זה לא צץ באזור כדור הארץ למשך יממה בודדת בכל מחזור שלו. אלא ישנה תקופה של כמה חודשים, שהוא בסביבה. יש יותר מיום בו ניתן לחזות בו בעין בלתי מזוינת. אומרים ישנה • שיחה 12:39, 29 בנובמבר 2024 (IST)

@אומרים ישנה דייקתי את הניסוח. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:49, 29 בנובמבר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה • שיחה 16:15, 30 בנובמבר 2024 (IST)

אולי אפשר להוסיף גם את התוספת הזו לסוף הקטע?: מי שחזה קצת פחות טוב את מועד הגעתו של השביט האלי, היה האסטרונום אדמונד האלי, שגילה שביט זה. השביט האלי איחר להגיע לפריהליון ב-618 יום ממועד תחזיתו של מגלהו. אומרים ישנה • שיחה 16:47, 30 בנובמבר 2024 (IST)

@אומרים ישנה מקור? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:44, 30 בנובמבר 2024 (IST)

המקור בערך שביט האלי#היסטוריה מוקדמת. תודה. אומרים ישנה • שיחה 23:08, 30 בנובמבר 2024 (IST)

@אומרים ישנה בוצע יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:14, 6 בדצמבר 2024 (IST)

בעלי הידע באסטרונומיהאילן שמעוני, קובץ על יד, Funcs, hagay1000, eman, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, Pixie.ca (בנושאים מסוימים), GidiD, Vegan416, העורך הכלכלי ‏ ובעלי הידע באישיםעדירל, קובץ על יד, יודוקוליס, Ewan2 מי-נהר, אליגטור (מדענים, מוזיקאים וציירים), Polskivinnik, biegel, ניב (פוליטיקאים, בייחוד אמריקאים), מגבל (ביחוד דמויות מהעולם היהודי), אלדד, Nizzan Cohen, הבה נתחכמה לו וNilsHolgersson2‏ מה דעתכם? 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:36, 14 ביולי 2025 (IDT)

1. פריהליון זו הקרבה המקסימלית לשמש, לא לכדור הארץ.
2. הפריהליון של האלי ב1835 היה ב16 בנובמבר ולא ב30 בו.

Vegan416 • שיחה 23:57, 14 ביולי 2025 (IDT)

Vegan416 שיניתי את הניסוח. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:28, 15 ביולי 2025 (IDT)

אני בעד הכללה. Vegan416 • שיחה 16:20, 15 ביולי 2025 (IDT)

סופרמן הארמני

הספורטאי עתיר המדליות שוורש קרפטיאן (אנ') היה במהלך ריצת אימון, כשראה טרוליבוס שוקע באגם קר ומזוהם. קרפטיאן, שכבר הציל בעברו נוסעי אוטובוס שלם ממוות, צלל, שבר את השמשה האחורית, ואפשר לתשעה נוסעים להיחלץ בכוחות עצמם. הוא צלל 19 פעמים נוספות, וחילץ 37 נוסעים נוספים. בעקבות מבצע זה, גופו של קרפטיאן היה כה רצוץ, עד שהוא בילה 45 יום בבית החולים, והקריירה הספורטיבית שלו נגמרה בגיל 24. הוא הצליח לשבור שיא עולמי רק עוד פעם אחת, ולחלץ אנשים ממותם רק עוד פעם אחת.

מדהים. איזה עוד שיא הוא שבר? וכמובן, נדרש ערך בעברית. Tzafrir • שיחה 14:36, 26 בנובמבר 2024 (IST)

הוא התחרה בענף ספורט מים חוץ אולימפי. הוא לקח בו לא מעט אליפויות עולם, אליפויות אירופה וכולי. יתכן שמדובר בקבוצת ענפי ספורט מימיים חוץ אולימפיים. גם על הענף/ים האלו אין ערך/ים בעברית. אומרים ישנה • שיחה 18:25, 26 בנובמבר 2024 (IST)

כמה דברים: ראשית - בלי לתרגם את הערך לעברית, אין שום בקטע. שנית - לפני שרצים לתרגם, פרטי הסיפור נשמעים דמיוניים מדי. רוב האנשים לא רואים אפילו פעם אחת בחייהם אנשים בסכנת מוות פתאומית. הבחור הזה ראה לא פעם אחת אנשים בסכנת מוות, אלא פעמיים! בשני המקרים זה היה אוטובוס שלם שכל נוסעיו כמעט מתו ובשני המקרים הוא הציל את כולם! וזה לא נגמר פה, הוא הציל עוד אנשים בהמשך חייו. משהו פה נשמע לי לא סביר. אין לי זמן לבדוק את המקורות של הערך המקורי, אבל אם הם אמינים - א. אתפלא מאד. ב. חייבים לבדוק מה קורה עם האוטובוסים בארמניה. חמויישֶה • שיחה 11:58, 28 בנובמבר 2024 (IST)

1. אכן, הקטע לא יוצג בעמוד הראשי לפני שיתורגם הערך המרכזי עליו הוא נשען.
2. לפי הערך האנגלי, העובדות כן נכונות.
3. בפעם הראשונה שהוא הציל אוטובוס שלם, הוא השתלט על ההגה, של אוטובוס נוסע. כך שבמצב כזה, כן סביר להציל אוטובוס שלם. בפעם השנייה, זו שמתוארת פה, הוא לא הציל אוטובוס שלם. הוא חילץ ואפשר חילוץ של 46 מתוך 95 הנוסעים, וגם מאלו, שרדו בסוף רק 20. כנראה ש26 מהנמשים מתו מדלקות ריאות, או שההחייאה שלהם לא הצליחה, אחרי שהוא משה אותם מהמים. לגבי המקרה השלישי, רק ראיתי שיש מקרה כזה. לא קראתי את פרטיו.
4. סיפור ההצלה מהאוטובוס הטובע גם פחות מפליא, בהתחשב בענף הספורט החוץ אולימפי בו מושא הקטע התמחה. מדובר בתחרויות צלילה עם משימות כוח תחת המים.
5. מי שהיה בארמניה, בזמן שזו הייתה חלק מברית המועצות, אולי יידע לספר לנו אם באמת הייתה שם הזנחה פושעת של התחבורה הציבורית. זה בהחלט אפשרי.

אומרים ישנה • שיחה 19:15, 28 בנובמבר 2024 (IST)

הסכמי אוסלו(?)

הסכמי אוסלו, סדרת הסכמים מרכזיים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, זכו לשמם על אף שלא נחתמו בעיר אוסלו, בירת נורווגיה. אמנם השיחות החשאיות בין הצדדים החלו להתנהל בעיר, אולם ההסכמים עצמם נחתמו במיקומים שונים. הסכמה ראשונית בין משרד החוץ הישראלי לנציגי אש"ף נחתמה בסרפסבורג שבנורווגיה, וההסכם הראשון, "הצהרת העקרונות", נחתם על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. ההסכמים הבאים נדדו בין ערים נוספות: הסכם עזה ויריחו תחילה נחתם בקהיר, בירת מצרים, פרוטוקול המעברים גובש בקזבלנקה שבמרוקו, והפרוטוקולים הכלכליים נחתמו בפריז, בירת צרפת. ההסכם הגדול ביותר, "הסכם הביניים", נחתם בטאבה שבמצרים והושלם בטקס חגיגי בבית הלבן.

בעד בר 👻 שיחה 15:43, 24 בנובמבר 2024 (IST)

עדיף שהסיבה לכך שהתקבע השם הסכמי אוסלו תופיע בתחילת הקטע ולא בסופו. בצורה הנוכחית, הקטע מרמז שאין כל כך קשר בין אוסלו לבין ההסכמים, אבל ההפך הוא הנכון: המגעים התקיימו באוסלו בתיווך וביוזמה של נורווגיה, נחתמו בראשי תיבות ליד אוסלו, והאמריקאים לא כל כך התעניינו בהם עד שהיו כמעט עובדה מוגמרת. פוליתיאורי • שיחה 04:00, 18 בנובמבר 2024 (IST)

בעד, ומציע למחוק את המילים "אם כן". אומרים ישנה • שיחה 08:59, 18 בנובמבר 2024 (IST)

רוצים לתת דוגמאות להסכמים אחרים שנקראו על שם מקום המשא ומתן? לדוגמה, מלחמת העולם הראשונה הסתיימה פורמלית על ידי שורת הסכמים, אולם חוזה ורסאי הם רק המפורסם שביניהם, ואילו אחרים קרויים על שם מקומות אחרים של משא ומתן. יש לנו ערך על ועידת השלום בפריז (1919). בנוסף לחוזה ורסאי יש, בין השאר, גם חוזה אחר שנקרא על שם אחד הארמונות שבוורסאי. Tzafrir • שיחה 14:47, 26 בנובמבר 2024 (IST)

האם אתה מתכוון לומר, שיש עוד דוגמאות רבות להסכמים, שקרויים לא על שם מקום תחימתם, או שאתה מנסה לומר, שיש עוד דוגמאות מעטות לזה? אומרים ישנה • שיחה 18:29, 26 בנובמבר 2024 (IST)

אבל חוזה ורסאי לא נקרא "חוזה פריז". בר 👻 שיחה 22:44, 27 בנובמבר 2024 (IST)

בשל מיעוט משתתפים מתייג את בעלי הידע בפוליטיקה ישראליתבר, אייל, ספסף, קפקא, יודוקוליס, צורייה בן הראש, מר נוסטלגיה, דזרט, DGtal, Yyy774, SocialTechWorker, Nizzan Cohen, אקסינו, יחיאל הלוי, מגבל, Yts24, NilsHolgersson2, נתן טוביאס, טוען, Bakbik1234, הימן האזרחי, עזרה לזולת, רמי, הבה נתחכמה לו, שמשוניהו, אמא של וותן טל ובעלי הידע בחדשות ואקטואליהדבירותם, Tshuva, בר, דזרט, פיראוס, ויקי4800, יודוקוליס, מקף, עזרה לזולת, sofiblum, הבה נתחכמה לו, SocialTechWorker,Benbaruch. אנא הביעו תמיכה. בר 👻 שיחה 15:41, 1 בדצמבר 2024 (IST)

התיוג לא עבד – בעלי הידע בפוליטיקה ישראליתבר, אייל, ספסף, קפקא, יודוקוליס, צורייה בן הראש, מר נוסטלגיה, דזרט, DGtal, Yyy774, SocialTechWorker, Nizzan Cohen, אקסינו, יחיאל הלוי, מגבל, Yts24, NilsHolgersson2, נתן טוביאס, טוען, Bakbik1234, הימן האזרחי, עזרה לזולת, רמי, הבה נתחכמה לו, שמשוניהו, אמא של וותן טל . בר 👻 שיחה 17:22, 19 באפריל 2025 (IDT)

הפתיח לא מסביר הרבה, הייתי מרחיב על מה קרה בשטח אקסינו • שיחה 18:04, 19 באפריל 2025 (IDT)

הקטע עוסק באירוניה שבשם "הסכמי אוסלו", המזוהים עם העיר אוסלו, אף שלמעשה אף אחד מהם לא נחתם בה. ציינתי שהם סדרת הסכמים מרכזיים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, אתה חושב שצריך להיכנס יותר לעומק? בר 👻 שיחה 21:23, 4 במאי 2025 (IDT)

הייתי מרחיב על מה ההסכם בפועל, לא רק איפה נחתם, אבל גם כעת זה נראה בסדר. אקסינו • שיחה 15:20, 5 במאי 2025 (IDT)

נגד לא עניין או הפתיע אותי ברמה הנדרשת. חמויישֶה • שיחה 13:48, 6 במאי 2025 (IDT)

שער האריות או שער הברדלסים?

הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון בנה את שער האריות כחלק משיקום חומות ירושלים, במאה ה-16. אגדה עממית קושרת את תבליטי האריות שבחזית השער עם חלום של סולימאן הראשון, שבו אריות הורו לו לשקם את החומה. אלא שעיצוב האריות הספציפי הזה, המוטבע גם על גשר ביברס, שבלוד, הוא סמלו הייצוגי של סולטאן אחר – ביברס הממלוכי בן המאה ה-13. כנראה שהתבליטים בשימוש משני בבית השער, לאחר שנלקחו מחורבת אכסניה שהקים ביברס. לאריות אלו אין רעמה, ולפי פירוש שמו של ביברס בשפת אמו, ייתכן שאלו לא אריות אלא פנתרים אחרים או ברדלסים.

אומרים ישנה • שיחה 23:28, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

בעד חמויישֶה • שיחה 10:12, 18 בנובמבר 2024 (IST)

הקטע בכללותו יפה, אבל...

דבר ראשון – השנים פה לגמרי התבלבלו. שיקום חומות ירושלים בידי סולימאן היה במאה ה־16, וביברס היה במאה ה־13.

כמו כן, אם מזכירים מקומות נוספים בארץ עם תבליטי אריות של ביברס, אי אפשר שלא להזכיר את מבצר נמרוד.

אפשר להוסיף (אבל אולי זה לא שווה בלי התמונה, שאפשר יהיה להעלות לוויקי רק עוד 3 שנים) שסיפוריו של הדמות הבדיונית אסטריקס ממקמים אותו במאה ה־1 לספירה. ובכל זאת, כשהוא מבקר בירושלים, ניתן לראות, במופע של אנכרוניזם, את ה"אריות" מופיעים על החומה בסמוך לשער. דניאל צבי • שיחה י"ח בשבט ה'תשפ"ה, 14:29, 16 בפברואר 2025 (IST)

דניאל צבי, תודה על הערותיך! תיקנתי את השנים. תרצה לתקן עוד ולהוסיף את שהמלצת להוסיף? (לדעתי כולל אסטריקס...) חמויישֶה • שיחה 15:55, 5 במאי 2025 (IDT)

רנסנס ערבי

בתור הזהב של האסלאם, בין המאה ה-8 ועד ל-13, האימפריות המוסלמיות בנו מוסדות לימוד, כגון האוניברסיטאות הראשונות, בהם נאספו, תורגמו לערבית, פורשו והורחבו כתבי היד של העת העתיקה מיוון, איראן, הודו וסין. הערבים פיתחו אז את האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הפיזיקה ומדעים נוספים. תחת השלטון האסלאמי פעלו מספר רב של אנשי אשכולות, הכוללים את אבן סינא, עומר ח'יאם, פירדוסי, אבן רושד ואל-בירוני. כתביהם תורגמו לשפות אירופה, וסייעו להיווצרות הרנסנס והמהפכה המדעית, שאחריו. האגדה מספרת, שניוטון הבין את חוקי הגרביטציה, כשנפל תפוח על ידו. סביר יותר, שנפל לידיו ספר של המדען הפורה, אבן אל-היית'ם (בתמונה).

אומרים ישנה • שיחה 12:08, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

לא אהבתי בכלל את הסיום. חמויישֶה • שיחה 21:59, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

אפשרות אחת היא להחליף את המשפט האחרון במשפט, "ניוטון טען כי הוא גילה את תגליותיו, והרחיק ראות, משום שעמד על כיתפי ענקים. האם מלבד גלילאו וקפלר, כוונתו הייתה גם למדען הפורה אבן אל-היית'ם, שניסח אחדים מרעיונותיו של ניוטון, מאות שנים לפניו?"

אפשרות שנייה היא להחליפו ב"המדען הפורה אבן אל-היית'ם ניסח ופרסם חלק מרעיונות גדולי מדעני העת החדשה מאות שנים לפניהם."

אומרים ישנה • שיחה 14:48, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

אני מעדיף בלי רמיזות בשאלות כמו בהצעה הראשונה. אם זה נכון, אנחנו צריכים לכתוב את זה כעובדה. האם ניוטון היה מודע לתרומה שלו? Tzafrir • שיחה 16:32, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

קשה לדעת לפי הערך העברי אם ניוטון היה מודע להישענותו על אלהיית'ם, ואם כן, על איזה חלק מעבודתו הוא היה מודע, שהוא נשען. נראה שצריך לשפר את תרגום הערך על אלהיית'ם, כדי להבין בדיוק מה מדעני העת החדשה לקחו ממנו ישירות, מה בעקיפין, ומה נאלצו לגלות מחדש למרות שהקדים אותם. בערך העברי יש קביעות, שבחלקן לא ברורה משמעותן עד הסוף, וחלקן לא ברורה מידת סמכותו של המקור לקביעה. צריך גם להצמיד שם טוב בהרבה את המקורות לקביעות. זה ערך עם תבנית עריכה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:47, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

מסכים עם צפריר וחמוישה. לא גיבשתי דעה לגבי שאר הקטע רמי (Aizenr) • שיחה 07:48, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

בינתיים ערכתי שיפורים מעטים בערך המקור, כגון שיפור הוראות התיקון בתבנית העריכה שלו. אומרים ישנה • שיחה 18:36, 27 באוקטובר 2024 (IST)

אהבתי, בעד הקטע, למעט הסיום – מעדיף את "המדען הפורה אבן אל-היית'ם ניסח ופרסם חלק מרעיונות גדולי מדעני העת החדשה מאות שנים לפניהם" מנימוקי קודמיי. פעמי-עליון • שיחה 15:21, 16 בפברואר 2025 (IST)

יש כאן בילבול בין ערבים למוסלמים (רוב המדענים המוסלמים שצויינו הם בכלל פרסים). גם לא מוזכר בית החוכמה ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 16:22, 16 במרץ 2025 (IST)

נוסח שני: המקורות האסלמיים של מחשבת המערב

הרופאים מכנים חללים בגוף מילה הלטינית, "סינוס", שפירושו חלל, תעלה או כיס. אולם המתמטיקאים האירופאים של ראשית העת החדשה בחרו במילה זו בתור שם לפונקציה טריגונומטרית (בשרטוט), שקשה לקשר לתעלות, חללים או כיסים. הם עשו זאת בעקבות מלומדי תור הזהב של האסלאם, שכינו פונקציה זו, בערבית, "כיס" (גַּ'יְבּ, جيب), כי הם שיבשו את שמה המקורי של הפונקציה, שבא משפת הסנסקריט. כמו הטריגונומטריה, גם הַסְּפָרוֹת הודיות-ערביות, שכיום הן הַסְּפָרוֹת המקובלות בתרבות המערב, לא הומצאו באירופה. בין המאה ה-8 לבין ל-13, האימפריות המוסלמיות בנו מוסדות לימוד, כגון האוניברסיטאות הראשונות, בהם נאספו, תורגמו לערבית, פורשו והורחבו כתבי היד של העת העתיקה מיוון, איראן, הודו וסין. המוסלמים פיתחו אז את האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הפיזיקה ומדעים נוספים.

אומרים ישנה • שיחה 20:39, 29 באוקטובר 2024 (IST)

נדבך רבא

אורך קטע הכותל המערבי, שברחבת התפילה המפורסמת שבו, הוא כשלושים מטר. אך אורך כלל הכותל המערבי הוא כחצי קילומטר – כאורך מתחם הר הבית. על פני הכותל פרושות, למשל, עוד שתי רחבות תפילה – הרחבה הרפורמית והכותל הקטן, ופועלים בו שישה משערי הר הבית. כיום, הנדבכים התחתונים של הכותל קבורים תחת מפלס הקרקע, ויש להיכנס אל מנהרות הכותל כדי לראותם (בתמונה). אבני נדבכים אלו גדלות משמעותית, מהאבנים העצומות, הגלויות ברחבות התפילה. הנדבך הגדול מכולם מכונה "נדבך רבא". גובהו כארבעה מטרים, ורוחבו אינו ניגיש למדידה ישירה. (לחוקרים אין לגיטימציה לקדוח באבניו הקדושות בכדי למדוד זאת). אורך אבנו הארוכה ביותר הוא כ-14 מטר, ולכן משקלה מוערך בכ-600 טונה. בעת בה סברו, כי מקור אבני הכותל הוא מערת צדקיהו, לא היה ברור כיצד הטכנולוגיה, שעמדה לרשות הורדוס במאה הראשונה לפני הספירה, אפשרה את הובלתה, והשמתה המדויקת במקומה. אולם כיום סוברים, שאבני הכותל נחצבו בהר הבית, עצמו, לא הורמו אל מקומן. הן רק הורדו למקומן.

אומרים ישנה • שיחה 13:14, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

לא בדקתי בכל הערכים המקושרים. יש מקור למשפט האחרון בקטע? Tzafrir • שיחה 15:14, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

אתה צודק. למעשה, ציטטתי פה את מדריכת התיירים, שטיילתי איתה שם. מקור מוסמך של ממש, לא מצאתי. אבל מקורות, שמצטטים מדריכים אחרים מהמקום, אומרים דברים קצת אחרים, הן לגבי הערכת רוחב האבנים והן לגבי דרך הובלן. אתקן בהקדם. תודה. https://www.hidabroot.org/article/57733 אומרים ישנה • שיחה 17:49, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

תיקנתי. תודה. אומרים ישנה • שיחה 12:05, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

המקור הזה לא נראה לי אמין. לפי ויקיפדיה האנגלית, האבנים החצובות הגדולות ביותר שידועות בעולם הן דווקא לא רחוקות (גאוגרפית והיסטורית): אבני בעלבכ (אנ'). Tzafrir • שיחה 15:25, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

בעיה. אצטרך להמשיך ולחפש מקורות. תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:39, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

הילד שנתקל בסירוב

בשנת 1959 נכנס ילד שחור כבן 9 לספרייה הציבורית בעיר לייק סיטי, דרום קרוליינה, וביקש לשאול ספרים. הספרנית סירבה להשאיל לו, בטענה שהספרייה אינה משאילה ספרים לאנשים שאינם לבנים. רק לאחר שאמו של הילד הגיעה, וכן המשטרה, ניתן לו לשאול את הספרים שביקש. בהמשך דרכו למד אותו ילד, כעת גבר צעיר, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, והשלים תואר דוקטור בפיזיקה. ב1978 נבחר הגבר הצעיר לתכנית האסטרונאוטים של נאסא; הוא היה אחד מ-35 נבחרים, מתוך כ-10,000 מועמדים. משימתו הראשונה הייתה כמומחה מטען על מעבורת החלל צ'לנג'ר במשימה STS-41-B, בפברואר 1984. משימתו השנייה הייתה בטיסת המעבורת שסומלה STS-51-L. שניות ספורות לאחר ההמראה התפוצצה המעבורת, וכל שבעת אנשי צוותה נספו. שמו של הילד שלא הורשה לשאול ספרים היה רונלד מקנייר. הספרייה, שבה נתקל בסירוב לשאול ספרים בשל גזעו, נקראת כיום על שמו.

על פי הערך באנגלית על רונלד מקנייר. הכותרת לא מוצלחת, אבל זה מה שמוחי העייף מסוגל לייצר כרגע. קלונימוס • שיחה 22:31, 9 באוקטובר 2024 (IDT)

הקטע נחמד. כשלעצמו, הוא עובר את רף הכניסה לדף הראשי של ויקיפדיה (לתחושתי הסוביקטיבית). אבל על הנושא המרכזי של הקטע, האיש, רונלד מקנייר, צריך ערך סביר בויקיפדיה העברית, כדי שהקטע יהיה בדף הראשי. לגבי העיר, לייק סיטי שבדרום קרוליינה, אפשר לוותר על ערך עברי שעוסק בה. זו עיר, שבשיא פריחתה היו בה כמעט 7000 תושבים, וכיום יש פחות מ6000. עיירה. אומרים ישנה • שיחה 21:11, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

כתבתי את הערך על מקנייר. בהחלט אדם מיוחד. קלונימוס • שיחה 10:49, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

אני לא מתחבר לניסוח הסיפורי. אני חושב שאפשר לנסח את זה אנציקלופדי יותר. חמויישֶה • שיחה 22:10, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

הבט בבקשה בערך, שכתב קלונימוס על האיש. האם בפיסקה המקבילה, שם, הנוסח טוב יותר? אומרים ישנה • שיחה 14:43, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

תודה על הערך! אומרים ישנה • שיחה 14:42, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

הערה קטנה: אני חושב ש"יחד עם המשטרה" נשמע יותר טוב מ"וכן המשטרה". רמי (Aizenr) • שיחה 07:52, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

אם כך, בצע בבקשה עריכה זו. תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:37, 27 באוקטובר 2024 (IST)

אולי עדיף ככה? -

בשנת 1978 נבחר רונלד מקנייר, דוקטור לפיזיקה בוגר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, לתכנית האסטרונאוטים של נאסא; הוא היה אחד מ-35 נבחרים, מתוך כ-10,000 מועמדים. משימתו הראשונה הייתה כמומחה מטען על מעבורת החלל צ'לנג'ר במשימה STS-41-B, בפברואר 1984. משימתו השנייה הייתה בטיסת המעבורת שסומלה STS-51-L. שניות ספורות לאחר ההמראה התפוצצה המעבורת, וכל שבעת אנשי צוותה נספו. על שמו של מקנייר נקראת היום ספרייה ציבורית בעיר הולדתו לייק סיטי, דרום קרוליינה, ספרייה שסירבה להשאיל לו ספרים בילדותו משום שהיה שחור.

חמויישֶה • שיחה 16:53, 21 בנובמבר 2024 (IST)

אני מעדיף את סדר הדברים בהצעות הקודמות. אומרים ישנה • שיחה 19:32, 22 בנובמבר 2024 (IST)

גרסה שלישית

בשנת 1959, ספרנית בספרייה העירונית של לייק סיטי, דרום קרוליינה, סירבה להשאיל ספר לילד בן תשע, כי הילד לא היה לבן. הילד, רונלד מקנייר, הצליח לשאול את הספר רק בהתערבות אמו והמשטרה. בבגרותו, מקנייר הביא כבוד לעיר הולדתו, וכיום, הספרייה שסירבה לשרתו קרויה על שמו. מקנייר השלים תואר דוקטור בפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס היוקרתי, היה אחד מ-35 נבחרים מתוך כ-10,000 מועמדים למשרת אסטרונאוט בנאסא, ויצא לשתי משימות במעבורת החלל צ'לנג'ר, שעל סיפונה גם נהרג.

אומרים ישנה • שיחה 20:24, 22 בנובמבר 2024 (IST)

סבבה. יש לי בעיה עם הניסוח "התעקש ללמוד ולהתקדם בחיים". יכול להיות שהוא התעקש כי התנגד לגזענות, כי נעלב, או כי היה עקשן. בכלל לא בטוח שהתעקש בגיל 9 כדי להתקדם בחיים. חמויישֶה • שיחה 10:28, 24 בנובמבר 2024 (IST)

צודק. תוקן. אומרים ישנה • שיחה 17:16, 24 בנובמבר 2024 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 09:34, 25 בנובמבר 2024 (IST)

גרסה רביעית

בשנת 1959 סירבה ספרנית בספרייה העירונית של לייק סיטי, דרום קרוליינה, להשאיל ספר לרונלד מקנייר בן התשע, מאחר שלא היה לבן. מקנייר הצליח לשאול את הספר רק בהתערבות אימו והמשטרה. בבגרותו הביא מקנייר כבוד לעיר הולדתו, וכיום קרויה הספרייה שסירבה לשרתו על שמו. מקנייר השלים תואר דוקטור בפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס היוקרתי, היה אחד מ-35 נבחרים מתוך כ-10,000 מועמדים למשרת אסטרונאוט בנאסא, ויצא לשתי משימות במעבורת החלל צ'לנג'ר, שעל סיפונה גם נהרג.

גרסה פחות סיפורית, יותר תקינה מבחינה לשונית ויותר טובה לטעמי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:13, 12 בדצמבר 2024 (IST)

בעד. זו בהחלט גרסה משופרת מהקודמות. תודה. אומרים ישנה • שיחה 23:22, 12 בדצמבר 2024 (IST)

אהבתי מאוד את הקטע. הייתי משנה את הניסוח "מאחר שלא היה לבן". הניסוח המקורי "בטענה שהספרייה אינה משאילה ספרים לאנשים שאינם לבנים" עדיף. כמו כן הביטוי "הביא כבוד" הוא סלנג. ובעיניי הדבר החשוב ביותר הוא לחתום את ההסיפור עם הפאנץ' – כיום הספרייה שסירבה לשרתו קרויה על שמו. בר 👻 שיחה 22:42, 4 במאי 2025 (IDT)

גרסה חמישית

בשנת 1959 ביקש רונלד מקנייר בן התשע לשאול ספר בספרייה העירונית של לייק סיטי, דרום קרוליינה, אך הוא סוּרב בטענה שהשירות מיועד ללבנים בלבד. רק לאחר שאמו התערבה והוזעקה המשטרה, הורשה מקנייר לשאול את הספר. מקנייר גדל והמשיך ללמוד, עד שהשלים דוקטורט בפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הוא נבחר מתוך כ-10,000 מועמדים לשירות כאסטרונאוט בנאס"א, והשתתף בשתי משימות של מעבורת החלל צ'לנג'ר. לדאבון הלב, במשימתו השנייה מקנייר נספה בפיצוץ המעבורת, 73 שניות לאחר שיגורה לחלל. לימים, נקראה על שמו הספרייה העירונית של לייק סיטי – אותה ספרייה שסירבה לשרת אותו בילדותו.

בעד הצעה זו. בר 👻 שיחה 22:59, 4 במאי 2025 (IDT)

הבילבול של בעל חתול תעלול

דוקטור סוס מֻכָּר בעולם כסופר-מאייר של עשרות ספרי ילדים רבי מכר, כגון חתול תעלול. בשנת 2021 הפסיקו מפיצי ספריו להדפיס שישה מהם, עקב "תיאורים פוגעניים ושגויים" של דמויות שחורות ואסייתיות, וקיבלו ביקורת על עודף תקינות פוליטית. לכאורה, ד"ר סוס היה דווקא פעיל נגד הגזענות. במלחמת העולם השנייה הוא צייר בעיתונות מאות קריקטורות, בעיקר כאלו שעודדו את מדינתו, ארצות הברית, להילחם נגד המשטרים הפשיסטיים בגרמניה, איטליה ויפן. הקריקטורות גם הפנו תשומת לב לשואה עוד בראשיתה, וגינו אפליה נגד שחורים ויהודים. אולם חלק מהקריקטורות תיארו את אזרחי ארצות הברית, בעלי המוצא היפני, כבוגדים (בתמונה). קריקטורה כזו פורסמה ימים ספורים לפני, שממשלת ארצות הברית החלה לכלוא אזרחים אלו על סמך מוצאם. אגב, ד"ר סוס עצמו היה צאצא למהגרים גרמנים.

אומרים ישנה • שיחה 11:51, 25 בספטמבר 2024 (IDT)

הקטע לא יכול להכיל קישורים חיצוניים. בעיקרון הערך עליו או ערכים אחרים יכולים להיות מקור למידע הזה. Tzafrir • שיחה 11:11, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

אנסה להוסיף את הקישורית לערך. אומרים ישנה • שיחה 20:29, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

עוד נקודה קטנה: אני חושב שהקוראים לא יבינו את משמעותו של המשפט האחרון. בימינו צאצאי המהגרים מגרמניה נחשבים אמריקאים כשרים למהדרין (אחד מהם היה לא מזמן הנשיא ומתמודד לנשיאות כרגע ותומכיו הם דווקא, באופן כללי, התומכים בנייטיביזם). בימי מלחמת העולם הראשונה זה בכלל לא היה המצב (ר’, לדוגמה, האחים מרקס) ונדמה לי שגם בימי מלחמת העולם השנייה יוצאי גרמניה עדיין נחשדו כבוגדים פוטנציאליים. ברור שאין בקטע מקום לכך, אבל זה יהיה נחמד לקשר לערך שיבהיר את זה. אין לי רעיון לאן. Tzafrir • שיחה 02:13, 28 בספטמבר 2024 (IDT)

במהלך מלחמת העולם השנייה, שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל זרקו מפה את כל הטמפלרים, כולל בגירים, שהיו כבר דור שלישי בארץ. הטענה של הבריטים הייתה שאלו אזרחי מדינת אויב - גרמניה. אלא שהצעד הזה קרה רק אחרי שלא מעטים מהם נתפסו עם חומר תעמולה נאצי. בכל מקרה, לא מתאים להכניס את העובדה הזו לקטע הקצר הזה. אומרים ישנה • שיחה 13:54, 28 בספטמבר 2024 (IDT)

לא ממש רואה פונטה... רמי (Aizenr) • שיחה 07:54, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

לא מספיק עניין אותי. נגד. חמויישֶה • שיחה 10:44, 5 בדצמבר 2024 (IST)

מרגיש לי קצת שטחי – לא ברור מהקטע מה היה המניע לקריקטורות האנטי יפניות (גזענות? הוראה מהממשל? פחד כללי באותה תקופה? ראיות אמיתיות על יפנים שבגדו בארה"ב? ראיות מזויפות שהממשל פרסם? חשוב להבהיר זאת), וכן מה הסיבה למאבק בגזענות נגד שחורים ויהודים (התנגדות כנה לגזענות או פשוט שנאה של האויב הגרמני והאיטלקי?). הפרט בסוף על מוצאו של ד"ר סוס לא רלוונטי כלל. פעמי-עליון • שיחה 15:19, 16 בפברואר 2025 (IST)

הרובע הצועני בירושלים? – נוסח חדש

עד לאמצע המאה ה-20, הצוענים היו נוודים, המתפרנסים משירות אוכלוסיות, בעלות מגורי קבע, למשל בהפעלת קרקסים. לצורך פרנסתם הם שיווקו עצמם באגרסיביות, והתבלטו מאוד. אולם במאה ה-21, הצוענים הם עם נחבא על הכלים. צוענים רבים אינם מסגירים את מוצאם, אפילו במפקדי אוכלוסין, בשל חשש מאפליה גזעית, ששיאה היה השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה. לכן קשה לאמוד את מספר הצוענים בעולם, ובכל מדינה ספציפית. לכן גם ישראלים רבים לא מודעים לקיום הצוענים בישראל. הצוענים בישראל וברשות הפלסטינית הם מוסלמים, דוברי ערבית, במעמד תושבי קבע, ולאומם מוגדר במשרד הפנים כערבי. בירושלים מרוכזות כמאה משפחות בשכונת באב אל חוטה שברובע המוסלמי ומספר דומה בהר הזיתים.

אומרים ישנה • שיחה 16:53, 16 בספטמבר 2024 (IDT)

מעניין, בעד. רק צריך לשנות ללשון עבר כשמתארים את העבר, ולהסיר "לכן" מאחד המשפטים שנפתחים בו (יש שני משפטים ברצף שנפתחים ב"לכן"). פעמי-עליון • שיחה 15:16, 16 בפברואר 2025 (IST)

אפקט הקוברה

כדי להניע אנשים לעשות דבר מה, משתמשים לעיתים קרובות בתמריץ. כך למשל, ניתן לילדים צעצוע כפרס על ביצוע של פעולה כלשהי, ולמבוגרים מוענקים בונוסים או העלאות שכר. עם זאת, לעיתים התמריץ עלול לגרום לתוצאה הפוכה מהרצוי. מצב כזה מכונה אפקט הקוברה, על שם אירוע מתקופת השלטון הבריטי בהודו. השליט של דלהי היה מודאג ממספרם הרב של נחשי הקוברה, והציע פרס כספי למי שיביא גופה או עור של נחש למשרדי הממשל. התמריץ פעל באופן הפוך: התושבים המקומיים החלו לגדל נחשים, כדי לזכות בפרסים רבים, ומספר הנחשים באזור גדל. כשהבינו פקידי הממשל את המתרחש, הם ביטלו את הפרס, והתושבים שחררו את הנחשים שכעת לא היה להם צורך בהם, וכך עלה מספר הנחשים ברחובות על זה שהיה לפני הצעת הפרס.

לא יודע למה התמונה לא מסתדרת לי. קלונימוס • שיחה 15:25, 10 בספטמבר 2024 (IDT)

בעד. אומרים ישנה • שיחה 18:13, 11 בספטמבר 2024 (IDT)

בעד. זכור לי מקרה דומה גם בארץ. מישהו ביקש לקבל את התשלום על כל הנחשים שתפס כפי שהובטח (בתוך שק שהביא). משסורב לקבל את הפרס איים לשחרר אותם, כך שלא נותרה ברירה אלא לשלם לו. Matankic • שיחה 18:08, 19 בספטמבר 2024 (IDT)

עדכון: המקרה בארץ היה בצפת לפני בערך 30 שנה, הייתה על זה כתבה במעריב (שלא מצאתי), וגם הוא שם את הנחשים בפח ולא בשק. Matankic • שיחה 13:11, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

אפשר אולי לקצר. בר 👻 שיחה 00:39, 27 בנובמבר 2025 (IST)

גרורות חיות מגידול סרטני עתיק

במחלות הרבות והמגוונות, המכונות "סרטן", תאי גוף החולה מתרבים בהגזמה, ויוצרים גידול ממאיר. אפילו במקרים בהם הגורם המסרטן מתחום המחלות הזיהומיות, כגון נגיף פפילומת צוואר הרחם, אותו מזהם הופך תאים מגוף החולה לסרטניים. אולם לכלל זה יש יוצא מן הכלל - סרטן אברי המין המדבק הכלבי(אנ'). במחלה זו, התאים, שמתרבים לכדי גידול סרטני, הגיעו לגוף הכלב המודבק, בעת יחסי מין, מתוך גידול סרטני קיים, בגוף הכלב המדביק. גם הגידול הסרטני בגוף הכלב המדביק אינו תוצר של תאי גופו שלו, אלא של תאים מגידול קיים, מגוף כלב אחר, שקודם לכן הדביק אותו. באנליזה גנטית התברר, שתאי הגידול הם תאי גופו של פרט, שחי לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה • שיחה 19:22, 18 באוגוסט 2024 (IDT)

ר’ גם שד טסמני#מחלת הגידולים המדבקת. Tzafrir • שיחה 09:40, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

נכון. גם לשד הטסמני וגם לאוגר הסיבירי יש מחלות כאלו. אבל שם זה נגמר. ולא רציתי להיכנס לפירוט הזה. עדיין מדובר על תופעה נדירה, מוזרה ומעניינת. אומרים ישנה • שיחה 13:44, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

מסכים שהיא מעניינת. מהנוסח הנוכחי ניתן להבין שזה המקרה היחיד. אולי יש מקום לכתוב משהו על כך שזה יכול לקרות במקרים שעברו צוואר בקבוק גנטי וכעת יש דמיון מספיק גדול בין הפרטים השונים כך שחומר גנטי שהגיע מאחד לא נדחה על ידי אחר (זה מה שקורה במקרה של השד הטסמני). Tzafrir • שיחה 14:55, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

גם אם אדמתי בוערת

בשנת 1962, קרתה תקלה בשריפת אשפת העיירה סנטרליה, שהציתה את מכרה הפחם המקומי הנטוש. בתחילה, לא הובנה חומרת הנזק. אך כאבי הראש והתעלפויות של התושבים הורו על נוכחות גז רעיל רב, שמשתחרר מבערת מצבור תת-קרקעי גדול. לאחר שני עשורים של כישלונות כיבוי, הקרקע והכבישים נסדקו, והחלו לפלוט עשן, ובין שכבות הקרקע נוצרו חללים. לתוך חלל כזה, נפער במפתיע בולען לוהט, וילד כמעט נפל לתוכו. לכן רוב התושבים השתכנעו לעזוב את העיירה, תמורת פיצויים מהרשויות. אך שלושים שנה אחרי תחילת השריפה, אחד-עשר תושבים עדיין התעקשו לגור במקום. הרשויות, ששאפו לפנותם, מנעו מהם כל שירות, ושלחו דחפורים להרוס את בתיהם ואת כבישי הגישה לעיירה. אולם נכון לשנת 2020, חמישה אנשים עדיין גרים שם, מעל האש הבוערת.

אומרים ישנה • שיחה 12:27, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד. סיפור מעניין שהיווה השראה ליצירות שונות Matankic • שיחה 10:19, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

לא אהבתי. הניסוח לא חלק (מידי עיתונאי) והאירוע לא מעניין מספיק בעיני. איש עיטי - הבה נשיחה 23:08, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

אמנם סיפור מעניין, והוא אפילו בארה"ב ולא באיזו מדינה שכוחה במזרח אירופה, ואני עשוי להיות בעד, אבל אי אפשר לחתום במשפט "נכון לשנת 2020 חמישה אנשים עדיין גרים שם", משתי סיבות: לא יתכן שבשנת 2024/25 נעלה קטע שעדכון הנתונים שלו נכון רק עד ל-2020, ובנוסף, על פי הערך על העיירה, החל משנת 2021 היא ריקה מתושבים. חמויישֶה • שיחה 14:54, 5 בדצמבר 2024 (IST)

עברה הנאצי של החברה הוגו בוס

הוגו בוס הוא בית אופנה גרמני, שייסד הוגו פרדיננד בוס בשנת 1923. בשל המצב הכלכלי בגרמניה דאז, בוס פשט רגל, אך הותר לו להתחיל בעסקיו מחדש. בשנת 1931 הצטרף בוס כחבר להמפלגה הנאצית, ובין השנים 1932–1945 ייצר את החולצות החומות עבור האס אה ואת מדי האס אס והוורמכט, תוך העסקת עובדי כפייה. כך ייצב בוס את החברה והגדיל את רווחיה במספר סדרי גודל. כיום מותגי בית האופנה נמכרים ביותר מ-5,000 חנויות, ב-103 מדינות, בהן גם בישראל. בשנת 1997 הכירה החברה בשירותים שנתנה לשלטון הנאצי בגרמניה, אך טענה שהייתה אחת מאלפי חברות אשר נתנו שירותים דומים בתקופת גרמניה הנאצית. רק בשנת 2011, התנצלה החברה באופן פומבי על שימוש בעובדי כפייה בתקופת הנאצים.

עריכה מתוך הערך הוגו בוס, בברכה Matankic • שיחה 13:16, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

"עשרות מונים" פירושו פי עשר בחזקת כמה עשרות. ספק אם מישהו מנהל חשבונות עם כל כך הרבה אפסים אחרי כל מספר. אמצא תחליף לביטוי זה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 17:41, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

טעות בידך. "עשרות מונים" פירושו "פי כמה וכמה", "הרבה יותר", "ללא כל השוואה". אין כאן מספר נקוב כלשהו, ואין כל צורך לשנות את הביטוי הקיים והנכון, לביטוי שאינו קיים – "מספר מונים". אביתר ג' • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 13:30, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

תודה Matankic • שיחה 18:41, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

הטעות דווקא שלך. צר לי. אומרים ישנה • שיחה 13:59, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אנחה. קשה לי כשאנשים מתעקשים להתווכח איתי. בייחוד קשה לי כשהמתעקשים להתווכח, טועים. אתה מוזמן להציץ במילוג ובמילון אבניאון (במשמעות שהוא נותן לביטוי "עשרת מונים" בעברית החדשה), וכמו כן אתה מוזמן להציץ בדברי הפרשנים ר' יוסף בכור שור, רד"ק, ראב"ע ורבים רבים אחרים לביטוי "עשרת מונים" בבראשית לא, ז. אפילו פרשנים דווקאיים שפירשו את "עשרת מונים" (לשון יחיד) התנ"כי, כ"פי עשרה" או כ"עשר פעמים" ולא כ"פי כמה וכמה" או "מספר רב של פעמים", לא התייחסו לביטוי שהתגלגל ממנו בעברית החדשה – "עשרות מונים" (לשון רבים). גם לוּ "עשרות מונים" היה מתפרש במשמעות דווקאית, קשה לי להלום את הפרשנות שלך, "הגדלה פי עשרה בחזרת מספר דו ספרתי". אם "עשרת מונים" פירושו "פי עשרה" או "עשר פעמים", "עשרות מונים" פירושו "פי עשרות" או "עשרות פעמים". לא צריך להגיע עד פי ${\displaystyle 10^{10}}$ ומעלה, מספיק פי עשרים, שלושים או ארבעים. אחרון חביב: אין צורך בבי"ת השימוש. "עשרות מונים" ולא "בעשרות מונים". אביתר ג' • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 15:22, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

טוב. אם בדקת את הנושא כל כך לעומק, כנראה שאתה צודק. ויתרתי. אומרים ישנה • שיחה 15:43, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

שניכם צודקים לא צריך לריב :)

לקחתי על רווחי החברה מהערך בוויקיפדיה האנגלית:

After joining these organizations, he received orders for the production of clothing for the Nazi Party and its organizations, which helped Hugo Ferdinand Boss to stabilize the company again and his sales increased from 38,260 ℛ︁ℳ︁ ($26,993 U.S. dollars in 1932) to over 3,300,000 ℛ︁ℳ︁ in 1941.

כלומר בערך פי 100, (לא יודע אם ואיך נלקחת בחשבון אינפלציה בנתון הזה). בכל אופן אין ספק שללא השיתוף פעולה עם הנאצים כנראה החברה הזאת לא הייתה קיימת היום. Matankic • שיחה 15:58, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אגב, אם פעם אדם הרוויח דולר ליום, וכיום הוא מרוויח מאה דולר ליום, ובינתיים הייתה אינפלציה בשיעור לא ידוע, נדמה לי, שקוראים לזה עליה ברווח הנקוב או ברווח הנומנלי. אבל מסובך מדי להכניס את המושגים האלו לקטע הזה. אומרים ישנה • שיחה 12:16, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

@אומרים ישנה אם אביתר צודק אתה מסכים שנשנה לביטוי אחר או ״עשרות מונים״ (לי לא משנה ואני לא חושב שזה מהותי, רק עניין של תקינות תחבירית) Matankic • שיחה 16:05, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

מסכים שתשנו לכל ביטוי שנראה לכם מתאים. תודה. אומרים ישנה • שיחה 22:41, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אפשר פשוט "והגדיל את רווחיה בקרוב לפי מאה". כל אפשרות אחרת, "בכמה סדרי גודל", "בשני סדרי גודל", "עשרות מונים", גם מקובלת עליי. רק את "בכמה מונים" אני לא אוהב, כי לא קיים ביטוי כזה בעברית. אביתר ג' • שיחה • ב' באב ה'תשפ"ד • 18:44, 5 באוגוסט 2024 (IDT)

אכן הרבה מאוד תאגידים גרמניים, שהתקיימו וסגסגו עשרות שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, שירתו את הנאצים. אכן גם ייצור מדים (להבדיל מייצור ציקלון בי) אינו פשע מלחמה, כל זמן שאינך מעסיק עבדים. מה שיכול להפוך את הקטע למעניין יותר הוא בדיקה, אם בזכות אותן עבודות כפייה, היו עובדי כפייה, ששליחתם לאושוויץ התעכבה או בוטלה. אולי העסק הזה הציל אנשים, בטעות.

עסק אולי יותר מעניין, שיש לו גם עבר נאצי, הוא חברת חומרי הדשן של יוזף מנגלה. יש טענות, שה"דוקטור" ניהל אותה מרחוק, מדרום אמריקה, כשהיה עבריין מלחמה נמלט. תודה. אומרים ישנה • שיחה 17:59, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

כ-310 דציבל במקור הרעש

בשנת 1883 התרחשה באתר הרי הגעש, "קרקטואה", שבאינדונזיה, התפרצות געשית בעוצמה VEI-6, אשר יצרה את הפיצוץ החזק ביותר, שתועד בהיסטוריה האנושית. הפיצוץ העיף רסיסי סלעים לגובה של כ-30 קילומטר, והפך כעשרים קילומטרים מעוקבים של סלעים נוספים לאבק באטמוספירה, שהחשיך את קרקטואה למשך כשבוע. צליל ההתפוצצות הגיע למרחק של כ-5,000 קילומטר ונשמע היטב, למשל, בפרת', שבאוסטרליה ובמאוריציוס, שבאפריקה. גל ההדף של הפיצוץ תועד ברשמי לחץ בכל רחבי העולם, בחמשת הימים שלאחר האירוע, כאשר בחלק מהמקרים הופיעו שבעה שיאים של הגל. דהיינו, גל ההדף ביצע שלוש וחצי הקפות של כדור הארץ בכל כיוון, לפני שדעך.

אומרים ישנה • שיחה 14:42, 28 ביולי 2024 (IDT)

בעד, אני חושב שכדאי להוסיף איפושהו את המילים "ככל הנראה". יודע שלא חייבים. חמויישֶה • שיחה 10:21, 29 ביולי 2024 (IDT)

הלכתי לפי הערך, מבחינת ה"ככל הנראה". אומרים ישנה • שיחה 13:54, 30 ביולי 2024 (IDT)

בעד שמש מרפא • שיחה 01:55, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

נגד פיצוץ גדול. לא אומר הרבה לרוב הקוראים. בר 👻 שיחה 20:42, 26 באפריל 2025 (IDT)

אי המגפות והרציחות

ב-60 אלף השנים האחרונות הסנטינלים, תושבי האי צפון סנטינל שבהודו (בתמונה), כמעט ולא פגשו אנשים משאר העולם. כתוצאה מזה, מערכת החיסון של הסנטינלים אינה מורגלת להתגוננות מהמחלות הזיהומיות הנפוצות בעולם, והמפגשים הנדירים עם בני עמים אחרים מסתיימים במגפות קטלניות באי. אלו מגפות ממחלות "טריוויאליות", ששרידי גורמיהן עשויים להימצא במי שהחלים מהן, או כאלו, שמי שנושא אותן אפילו לא מודע לכך. אולי המגפות הן אלה שלימדו את תושבי האי לרצוח כל מי שמנסה לחדור אליו, ואת ממשלת הודו למנוע מכל אדם להתקרב לאי. מעט מאוד ידוע על תרבות בני האי, ואיש מחוץ לאי אינו דובר את שפתם.

אומרים ישנה • שיחה 19:28, 18 ביולי 2024 (IDT)

בעד, Matankic • שיחה 11:16, 19 ביולי 2024 (IDT)

מעניין מאד ואני בעד, אבל אני חושב שצריך להחליף את משפט הפתיחה למשהו פחות מתחכם מ-"60 אלף שנים". חמויישֶה • שיחה 09:41, 28 ביולי 2024 (IDT)

מה שכתוב בערך המקור זה "בני השבט שוכנים באי זה לאורך דורות, כנראה יותר מ־60 אלף שנה. במשך שנים רבות, לא רצה שבט הסנטינל קשר עם הציוויליזציה. הם פועלים ברשות עצמם כקהילה עצמאית ברשות אוטונומית שבאיי אנדמן". זו לא הברקה שלי. אומרים ישנה • שיחה 13:42, 28 ביולי 2024 (IDT)

בעד חזק. בר 👻 שיחה 20:43, 26 באפריל 2025 (IDT)

הריאות הירוקות של כדור הארץ בכלל בים

בעוד שפעילים סביבתיים מביאים לתודעה הציבורית את סוגיית משבר האקלים, ותרומת כריתת יערות הגשם לההתחממות הגלובלית, יערות הגשם אחראיים רק לכ-28% מכלל ייצור החמצן בעולם. למעשה, כ-50% מכלל החמצן באטמוספירה מייוצר על ידי פיטופלנקטון, קבוצת פלנקטון המורכבת מיצורים זעירים המפיקים פוטוסינתזה. אוכלוסיית הפיטופלנקטון אף לוכדת כ-37 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני (בדומה לכ-1.7 מיליארד עצים), כמות שמוערכת בכ-40% מהפליטה בכדור הארץ. בנוסף, לפלנקטון חשיבות אקולוגית רבה, שכן הוא נמצא בבסיס מארג המזון הימי. כך למשל, אוכלוסיית המין הקריל האנטארקטי (בתמונה), אשר מזין לווייתנים, מסתכמת לכדי משקל כולל של כ-500 מיליון טון, המהווה כ-0.66% מהביומסה הכוללת על פני כדור הארץ.

מקורות בערכים המקושרים. בברכה, Matankic • שיחה 02:39, 14 ביולי 2024 (IDT)

הסיפא אינה מוצלחת כי הקריל אינו חלק מהפיטופלנקטון אלא מהזואופלנקטון. כמוכן, גם ההתחלה לא לגמרי מוצלחת, כי התחממות האוקיינוסים כבר פוגעת במקבילה הימית של היערות הטרופיים: הלבנת אלמוגים, ולהבנתי גם פוגעת בפלנקטון עצמם. Tzafrir • שיחה 06:56, 14 ביולי 2024 (IDT)

הרעיון הוא שכל הזמן שומעים על פגיעה ביערות אבל כמעט ואין מדעות לפגיעה בפלנקטון שמבחינה אקולוגית יש לו תפקיד לא פחות (ואולי יותר) חשוב מזה של היערות, ולמעשה כל היצורים בים חיים בזכותו (ואולי גם ביבשה) Matankic • שיחה 10:58, 14 ביולי 2024 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 14:39, 14 ביולי 2024 (IDT)

@אומרים ישנה האם יש לך רעיון איך לנסח את הקטע לפי הדגשים של Tzafrir‏ ? Matankic • שיחה 22:10, 14 ביולי 2024 (IDT)

לגבי התחממות האוקיינוסים, אני לא בטוח, שהיא פוגעת, משמעותית, בייצור החמצן שבהם. אולי כן. אבל צריך למצוא לזה מקור. וגם אם כן, זה לא בגלל כריתת יערות, למיטב ידיעתי. ולגבי הייצור הפלנקטוני הלא רלוונטי, אולי צריך להחליף אותו ביצור פלנקטוני כן רלוונטי. זה הכול, לדעתי. אומרים ישנה • שיחה 12:17, 15 ביולי 2024 (IDT)

ניסיון:

בעוד שפעילים סביבתיים מביאים לתודעה הציבורית את סוגיית כריתת יערות הגשם כתורמת מרכזית להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים, מושם דגש פחוּת על סוגיות התחממות האוקיינוסים, הלבנת אלמוגים והכחדת הדגים בעקבות דיג יתר וזיהום מים, שהשפעתן על משבר האקלים היא גדולה הרבה יותר: בעוד שיערות הגשם מייצרים כ-28% מן החמצן האטמוספירי, כ-50% מכלל החמצן מיוצר על ידי פיטופלנקטון, קבוצת פלנקטון המורכבת מיצורים זעירים המפיקים פוטוסינתזה. אוכלוסיית הפיטופלנקטון אף לוכדת כ-37 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני (בדומה לכ-1.7 מיליארד עצים), כמות שמוערכת בכ-40% מהפליטה בכדור הארץ. בנוסף, לפלנקטון כולו, פיטפלנקטון וזואופלנקטון, חשיבות אקולוגית רבה, שכן הוא נמצא בבסיס מארג המזון הימי. כך למשל, אוכלוסיית המין הקריל האנטארקטי (בתמונה), אשר מזין לווייתנים, מסתכמת לכדי משקל כולל של כ-500 מיליון טון, המהווה כ-0.66% מהביומסה הכוללת על פני כדור הארץ. לכן, הכחדה של מיני פלנקטון עלולה לגרום לערעור של כל המערכת האקולוגית, להכחדה של מינים ימיים נוספים, ולדרדור נוסף במצבה של אטמוספירת כדור הארץ.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ט' בתמוז ה'תשפ"ד • 12:49, 15 ביולי 2024 (IDT)

בעד לדעתי יותר מוצלח, Matankic • שיחה 16:50, 15 ביולי 2024 (IDT)

פחות טוב. הפואנטה הלכה לאיבוד. הקטע לא אמור לדבר על כל מה שרע בעולם, אלא רק על הגורמים לירידת אחוז החמצן באטמוספרה. מהגרסה החדשה משתמע בהתחלה, כאילו, שגם הכחדות דגים מורידה את אחוז החמצן, אך במציאות, מות דגים אולי עושה ההפך. ואם מתחילים לדבר על כל מה שרע בעולם, אז לדעתי, ההתחממות הגלובלית מדגשת דווקא יותר מהמעטת החמצן.

חשוב על זה בפשטות: מדברים על התמעטות החמצן בשל כריתת היערות, אך רוב החמצן מגיע מהאוקיינוסים. לא מהיערות. זהו.

אומרים ישנה • שיחה 18:20, 15 ביולי 2024 (IDT)

ההתחממות הגלובלית לא קשורה ישירות לכמות החמצן באטמוספרה. היא קשורה בעיקר (אבל לא רק) לגזי חממה ואחד העיקריים שבהם הוא פחמן דו חמצני (אבל גם מתאן). לכן אחד המודלים הפשטניים אבל מספיק יעילים להרבה צרכים הוא להסתכל על מה שקורה לפחמן (טביעת רגל פחמנית וכדומה). יערות גשם לא לוכדים הרבה פחמן: בסך הכל, כמות הפחמן ביער נשארת קבועה. אבל אם כורתים יערות, הפחמן מהצמחייה יגיע לאטמוספרה ברובו כפחמן דו חמצני. Tzafrir • שיחה 20:16, 15 ביולי 2024 (IDT)

ממליץ להוציא מהקטע את כל מה שקשור ל"פעילים" ו"לתודעה הציבורית" ומשאיר את העובדות שמספיק מענינת. במילים אחרות אפשר לוותר על המשפט הראשון ולהחליף אותו במשהוא כמו: "השפעת האוקינוסים על הרכב האטמוספרה ועל ההתחממות הגלובלית גדולה יותר מזאת של יערות הגשם." היתי גם מוותר על המשפט האחרון. הוא סתמי ואמורפי, ואפשר לומר אותו (וגם אומרים אותו בפועל) על הרבי מינים. רמי (Aizenr) • שיחה 17:47, 29 באוקטובר 2024 (IST)

לא הייתי מציין את הפעילים הסביבתיים תחילה; הדגש על העצים לא נובע ממחשבה שהם אחראיים לעיקר החמצן, אלא מכך שהם נפגעים עיקריים מפעולת האדם, שיש הרבה יותר מה לעשות כדי למנוע את הפגיעה בהם, ואין הרבה מה לעשות כדי לשפר את איכות האוויר בעזרת פיטופלנקטונים. הייתי משנה את המשפט הראשון למשהו כמו "בעוד שעצים וכריתת יערות הם האסוציאציה הנפוצה לאיכות האוויר, סוגיות התחממות האוקיינוסים, הלבנת אלמוגים והכחדת הדגים..." ואת ההמשך כפי שמופיע כעת (הניסוח שלי לא משהו, העניין החשוב הוא הנושא). פעמי-עליון • שיחה 15:12, 16 בפברואר 2025 (IST)

כיצד ספרו הקדמונים?

דוברי שפת יוקי(אנ'), אחת משפות ילידי אמריקה, מנו עצמים וחישבו בבסיס שמונה. דהיינו, המילה המקבילה בשפתם לאחת עשרה, מבחינת הֶלְחֵם מילים קודמות, מנתה תשעה עצמים, המקבילה ההלחמית לעשרים ואחת מנתה שבעה עשר עצמים, וכן הלאה. לדוברי שפה זו אמנם היו עשר אצבעות ידיים, כמקובל באוכלוסיית האדם, אלא שבעת מנייה, הם ספרו את הרווחים שבין האצבעות, ולא את האצבעות עצמן.

ספירה בבסיס שונה מעשר נדירה בעת החדשה, אולם משוער, כי דוברי השפות הגרמאניות בעת העתיקה ספרו בבסיס לא אחיד(אנ') – בכפולות עשר של שתיים-עשרה. כמו כן, בכתובים הבבליים יש שיטת ספירה בבסיס 60, שבעטיה עד היום כל מעלה במעגל וכל שעה, מתחלקות לשישים דקות. אם כי התעמקות בעיצוב הספרות (בתמונה) והשוואת שמות המספרים בשפתם לשפות שמיות אחרות מחשידה, שבעל פה, הם ספרו בבסיס עשר.

אומרים ישנה • שיחה 14:16, 9 ביולי 2024 (IDT)

לא להתבלבל בין תחביר לסמנטיקה. בבסיס שמונה ובבסיס עשר יש סמנטיקה זהה. התחביר הוא השוני. צירוף המילה "אחת" למילה "עשר" ליצירת "אחת עשרה" זה תחביר. אומרים ישנה • שיחה 14:44, 9 ביולי 2024 (IDT)

לצערי, עליי לחלוק עליך. משמעותה של המילה "עשר" (או תרגומיה) בשפות שונות זו סמנטיקה. תחביר פירושו תפקידן של מילים במשפט. למילה "זקן" ישנה משמעות זהה בכל אחד מהמשפטים הבאים: "הזקן היכה את הפורץ", "הפורץ היכה את הזקן", "הפורץ הזקן הציץ לתוך הבית", "הפורץ ריחם עליו ןלא היכה אותו משום שהוא כבר זקן", "המלך הוא זקן", אבל בכל אחד מהמשפטים יש למילה תפקיד שונה במשפט. במשפט הראשון הזקן הוא נושא המשפט, בשני הוא המושא, בשלישי הוא לוואי, ברביעי הוא נשוא בפסוקית של תיאור סיבה, ובחמישי הוא נשוא במשפט שמני. סמנטית למילה ישנה אותה משמעות בכל אחד מן המשפטים, אך תחבירית המילה משנה תפקיד. כאן זה הפוך. כשמדברים על משמעות של מילה (או אפילו צירוף מילים) כמו כאן, מדברים על סמנטיקה ולא על תחביר. כדי לדבר על תחביר צריך שהמילה תעמוד בתוך משפט שלם, וכאן אין זה כך. אביתר ג' • שיחה • ג' בתמוז ה'תשפ"ד • 17:50, 9 ביולי 2024 (IDT)

הקטע לא מדבר בכלל על "משמעותה של המילה "עשר" (או תרגומיה) בשפות שונות". קרא אותו מחדש. למילה או לצירוף המילים "עשר" יש בול אותה משמעות בכל השפות. הקטע עוסק בצירופי המילים השונים שיוצרים מושגים זהי משמעות בשפות שונות. לדוגמה: המושג "שלושים ואחת" והמושג thirty one גם זהיי משמעות וגם זהיי תחביר. לעומת זאת, המושגים "אחת-עשרה" ו-eleven הם זהיי משמעות בלבד, אך שוני תחביר. אילו באנגלית היה מושג כמו *oneteen* אז הוא היה גם זהה סמנטית וגם זהה תחבירית ל"אחת-עשרה". אומרים ישנה • שיחה 18:08, 9 ביולי 2024 (IDT)

לא. אתה עצמך אומר בקטע. כשבשפת היוקי היו אומרים "עשר" היו מתכוונים למה שאנחנו קוראים "שמונה", "אחת עשרה" היה "שבע עשרה", ו"עשרים" משמעותו הייתה "שש עשרה", וזו בדיוק סמנטיקה. בשום מקום בקטע אתה לא מדבר על תפקידה השונה של המילה "עשר" בַּמשפט, וזה תחביר. אנשים מבלבלים בין תחביר, שמשמעותו הוא תפקידן של מילים במשפט(!!!), לבין שדות לשוניים אחרים כמו דקדוק, סמנטיקה ומורפולוגיה. משמעותו של מושג, משמעותו של צירוף מילים, משמעותו של ביטוי, וגם משמעותה של מילה, כולם כולם חוסים תחת הסמנטיקה. כל עוד אין כאן משפטים שונים, שבכל אחד מהם יש למילה או לצירוף תפקיד שונה, אין כאן שוני תחבירי. אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 18:37, 9 ביולי 2024 (IDT)

מסכים עם אומרים ישנה. אבל מעבר לכך, אתם בטוחים שבשפה שלהם המספר הוא משהו כמו „עשר ואחד״? באנגלית, לדוגמה, המקור של המספרים 11 ו־12 הוא „1 נשאר״ ו־„2 נשאר״ (אחרי שסופרים עד 10) בהתאמה. אתם בטוחים שבשפת יוקי המשמעות של המספר 9 היא „עשר ואחד״? זה כנראה נכון, אבל לא ראיתי מקור לכך. Tzafrir • שיחה 18:41, 9 ביולי 2024 (IDT)

טוב. עברתי למונח אחר, וכרגע לא צריך יותר להתווכח אם המונח מתחום הסמנטיקה או התחביר. תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:53, 9 ביולי 2024 (IDT)

המקורות מהספרות המקצועית מופיעים בערכים האנגליים, שהפנתי אליהם. אומרים ישנה • שיחה 18:57, 9 ביולי 2024 (IDT)

אז אני ממשיך להיות נודניק: הגרמאנים לא ספרו בבסיס 12 (לפי מה שכתוב שם). הם השתמשו לפעמים בספירה עד 12, אבל ביחד עם בסיס עשר. המספר שלהם ל־12 הוא, כאמור, עשר ועוד 12 (רק הרבה יותר מאוחר האנגלית קיבלה מהצרפתית את המילה dozen). בשפות הגרמאניות יש מילים עבור 10, 100 ו־1000 (אולי) שהגיעו מפרוטו הודו אירופית. מזכירים שם מאה ארוכה של 120 ואולי אלף ארוך של 1200, אבל לא 144 (12×12) או 1728 (12×12×12). כלומר: זה קצת 12 על עיקר של בסיס 10. Tzafrir • שיחה 19:10, 9 ביולי 2024 (IDT)

זו באמת בעיה. אם לא יבוא לאף אחד רעיון טוב יותר, נאלץ להסתפק רק בחלק הקטע, הדן בשפת היוקי. אומרים ישנה • שיחה 21:48, 9 ביולי 2024 (IDT)

מתברר, שיש באנגלית ערך על "מאה ארוך" en:Long hundred. לפי הערך הזה, דוברי השפות הגרמניות העתיקות ספרו בבסיס לא קבוע בין 12 לבן 10. הם ספרו בכפולות עשר של 12. מוזר. אומרים ישנה • שיחה 10:57, 10 ביולי 2024 (IDT)

הנרי כתום האף

לפני העת החדשה, כוח הקנייה של מטבע נבע מאיכות ומכמות המתכת שבו. פורטרט המלך, שהוטבע בו, היה מעין תו תקן. בשנת 1544, אחרי שהנרי השמיני, מלך אנגליה (בתמונה) יישם מספר רעיונות ישרים למימון הוצאותיו, הוא החל להפחית בחשאי את כמות המתכת היקרה במטבעות, שמדינתו שילמה. מטבעות הזהב, שמידת טהרתן הרשמית הייתה 23 קרט, סוגסגו תחילה ל-22 קרט, ובהמשך ל-20. כסף הסטרלינג, שבתקן ללירה שטרלינג הוא 92.5% כסף, סוגסג ל-50%, ל-33%, ובסופו של דבר הוחלף בנחושת עם ציפוי כסף דקיק. הציפוי נשחק אט-אט בחיכוך, כשאזור האף הבולט, שבתבליט המלך, היה הראשון, שנחשף, והפך כתום. כך זכה הנרי בכינוי הגנאי "אף-נחושת הזקן" (Old Coppernose).

מקורות History of the English penny (1485–1603) וגם The Great Debasement

אומרים ישנה • שיחה 11:31, 6 ביולי 2024 (IDT)

מקור בערכים? כל זה קרה בשלוש שנות שלטונו האחרונות? Tzafrir • שיחה 11:13, 9 ביולי 2024 (IDT)

המקורות בערכים האנגליים, שנקבתי בשמם אחרי המסגרת en: History of the English penny (1485–1603) וגם en:The Great Debasement. המדיניות הונהגה בידי הנרי שלוש שנים לפני שמת. אבל בנו הומלך תחתיו בגיל תשע, ועד שבנו התבגר והפסיק את המדיניות הזו, חלפו עוד כמה שנים. שנים שבהן הפקידים שלטו, בפועל. עם הפסקת המדיניות, לקח עוד כמה שנים עד שהמטבעות הקלוקלות יצאו מהמחזור. אומרים ישנה • שיחה 13:17, 9 ביולי 2024 (IDT)

בעד שמש מרפא • שיחה 01:58, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

מרתק, בעד חזק! פעמי-עליון • שיחה 15:05, 16 בפברואר 2025 (IST)

בעד, אבל מעוניין לנסח את המשפט "כשלהנרי השמיני נגמרו הרעיונות הישרים למימון הוצאותיו", למשהו יותר אנציקלופדי. אפשר גם פשוט לכתוב "בשנת 1544, החל הנרי השמיני להפחית בחשאי את כמות המתכת היקרה במטבעות...", והקורא מבין שמדובר במעשה "אפור" שנועד להקטין הוצאות. חמויישֶה • שיחה 15:52, 27 ביולי 2025 (IDT)

כך בסדר? אומרים ישנה • שיחה 16:47, 27 ביולי 2025 (IDT)

לדעתי עדיף פשוט ככה:

לפני העת החדשה, כוח הקנייה של מטבע נבע מאיכות ומכמות המתכת שבו. פורטרט המלך, שהוטבע בו, היה מעין תו תקן. בשנת 1544, החל הנרי השמיני, מלך אנגליה להפחית בחשאי את כמות המתכת היקרה במטבעות, שמדינתו שילמה. מטבעות הזהב, שמידת טהרתן הרשמית הייתה 23 קרט, סוגסגו תחילה ל-22 קרט, ובהמשך ל-20. כסף הסטרלינג, שבתקן ללירה שטרלינג הוא 92.5% כסף, סוגסג ל-50%, ל-33%, ובסופו של דבר הוחלף בנחושת עם ציפוי כסף דקיק. הציפוי נשחק אט-אט בחיכוך, כשאזור האף הבולט, שבתבליט המלך, היה הראשון, שנחשף, והפך כתום. כך זכה הנרי בכינוי הגנאי "אף-נחושת הזקן" (Old Coppernose).

בנוסף נראה לי חשוב למצוא דרך להחליף את התמונה בתמונה של המטבע הזה (למרות שלא מצאתי אותו בויקימדיה): https://www.reddit.com/r/UKmonarchs/comments/1gk60by/henry_viiis_nickname_was_old_coppernose_since_he/?rdt=56113. חמויישֶה • שיחה 15:03, 28 ביולי 2025 (IDT)

צבאות מדינות מיניאטוריות

ארבע המדינות הזעירות באירופה הן קריית הוותיקן, מונקו, סן מרינו וליכטנשטיין. כוחות הביטחון של הוותיקן, שהיא המדינה הקטנה בעולם (כחצי קמ"ר וכ-510 אזרחים) מונים רק את המשמר השוויצרי, בו משרתים כ-125 שומרים (חסרי אזרחות מקומית). כוחות הביטחון של ליכטנשטיין, הגדולה מבין ארבע המדינות הנ"ל (160 קמ"ר וכ-40,000 אזרחים) מכילים רק כ-125 שוטרים. אולם לשתי האחרות יש שירותי ביטחון מפותחים מאוד. לנסיכות מונקו (2 קמ"ר וכ-36,000 אזרחים, כל שִׁטְחָהּ מופיע בצילום) יש יחידת צבא וכבאות בת 148 חיילים, המופקדת בעיקר על ההגנה האזרחית, חילוץ והענקת שירותי חירום. קיים בה גם כוח קומנדו בשם "כוח משמר הנסיך", המונה כ־100 חיילים מקומיים ושלושה קצינים מושאלים מצבא צרפת. במשטרת מונקו, המונה כ־520 שוטרים, כלולים משמר חופים, משמר גבול, חטיבת פלילים ובה מחלקת חקירות פשיעה, זיהוי פלילי ומשאבי מידע, חטיבת משטרת העיר, הכוללת יחידת התערבות מיוחדת המקבילה לימ"מ, מרכז פיקוד מבצעי וחטיבת "נמל התעופה", המופקדת על מנחת המסוקים. הכוחות המזוינים של סן מרינו (61 קמ"ר וכ-34,000 אזרחים) מונים עשר יחידות צבאיות ומשטרתיות, שאחת מהן היא להקה צבאית בת כ-60 חיילים.

אומרים ישנה • שיחה 11:39, 27 ביוני 2024 (IDT)

הלכתי לאיבוד מרב הנתונים. באותה מידה אפשר לדבר גם על מדינות איים זעירות באוקיינוס השקט. Matankic • שיחה 23:20, 13 ביולי 2024 (IDT)

יש בקטע קישור חיצוני. צריך לשלב את הנתונים הרלוונטיים ממנו בתוך ערכים על מונקו. Tzafrir • שיחה 07:01, 14 ביולי 2024 (IDT)

בוצע. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:48, 14 ביולי 2024 (IDT)

הכוחות הצבאיים של מונקו אכן כה רבים, עד שהנתנונים על אודותם רבים ומבלבלים, ממש כאילו מדובר בצבא של מדינה גדולה. זה הרעיון. אומרים ישנה • שיחה 14:41, 14 ביולי 2024 (IDT)

הצעה לניסוח:

ארבע המדינות הזעירות באירופה הן קריית הוותיקן, מונקו, סן מרינו וליכטנשטיין. בקריית הוותיקן (כ־510 אזרחים) ובליכטנשטיין (כ־40,000 אזרחים) יש רק כ-125 אנשי ביטחון. לעומתן, מונקו וסן מרינו מחזיקות בכוחות ביטחון נרחבים יחסית. במונקו (כ־36,000 אזרחים) פועלים כוחות צבא וכיבוי אש בני 148 חיילים, ו"משמר הנסיך", כוח קומנדו עם כ־100 חיילים מקומיים ומשטרה בת כ־520 שוטרים, הכוללת משמר חופים, משמר גבול, חטיבת פלילים, יחידת השתלטות מיוחדת, מרכז פיקוד, וחטיבה האחראית על מנחת המסוקים. בסן מרינו (כ־34,000 אזרחים) פועלות 10 יחידות צבאיות ומשטרתיות, כולל להקה צבאית בת כ־60 חיילים.

בר 👻 שיחה 17:28, 27 ביולי 2025 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 21:46, 27 ביולי 2025 (IDT)

תמצות - בתור התחלה אין צורך להזכיר את הוותיקן

מספר אזרחי מדינת ליכטנשטיין, שבאירופה, הוא רק כ-40,000 ושטחה הוא 160 קמ"ר (בדומה לשטח המועצה האזורית חוף הכרמל). כוחות הביטחון והחירום שלה מונים רק כ-125 שוטרים, אולם שתי מדינות אירופאיות אחרות, בעלות פחות אזרחים והרבה פחות שטח מליכטנשטיין מעסיקות הרבה יותר אנשי ביטחון. הכוחות המזוינים של סן מרינו, המאבטחים רק 61 קמ"ר, מונים כ-410 איש, המאורגנים בעשר יחידות צבאיות ומשטרתיות, שאחת מהן היא להקה צבאית בת כ-60 חיילים, האמונה על בידור הכוחות. לנסיכות מונקו, ששטחה כ-2 קמ"ר בלבד (כל שִׁטְחָהּ מופיע בצילום), יש יחידת צבא וכבאות בת 148 חיילים, כוח קומנדו המונה כ־100 חיילים, ומשטרה מקומית בת כ־520 שוטרים. משטרה זו מחולקת לתשע יחידות ייעודיות, כגון משמר חופים עבור רצועת החוץ הקצרצרה ומשמר גבול עבור הגבול היבשתי הקצרצר.

אומרים ישנה • שיחה 15:16, 28 ביולי 2025 (IDT)

הצעה חלופית קטע בהשראת הקטע הקודם

סן מרינו, מדינה אירופאית זעירה, מתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם. לפי הטענה, היא הוקמה ב-3 בספטמבר 301 לספירה על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי, מראב (כיום אי בקרואטיה) שנמלט מהקיסר הרומי דיוקלטיאנוס על רקע רדיפה דתית. חוקת המדינה, שנכתבה בשנת 1600, היא החוקה הכתובה העתיקה ביותר בעולם שעדיין בתוקף. סן מרינו היא אף הישות המדינית היחידה בעולם שהמשפט הרומי האזרחי עדיין חל בה, זאת בניגוד לשאר מדינות אירופה בהן היה תקף בעבר, אך תוקפו פג בעקבות חקיקת מערכות חוקים מתקדמות יותר.

בעיקר הפיסקה השניה בערך סן מרינו, Matankic • שיחה 23:57, 13 ביולי 2024 (IDT)

קטע נחמד. אני בעדו. אבל הוא לא יכול לשמש כהצעה חלופית לשום קטע אחר פה. האחרים יתקבלו או ידחו בלי קשר אליו. אומרים ישנה • שיחה 14:51, 14 ביולי 2024 (IDT)

נ.ב. עניין המוצא לים לא רלוונטי. עדיף להשמיט אותו. אומרים ישנה • שיחה 18:29, 15 ביולי 2024 (IDT)

בוצע, Matankic • שיחה 22:34, 17 ביולי 2024 (IDT)

תיקונים קלים:

סן מרינו היא מדינה אירופאית זעירה המתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם שקיימת ברציפות. לפי המסורת, היא נוסדה ב-3 בספטמבר 301 על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי מהאי ראב (כיום בקרואטיה), שנמלט מהרדיפות הדתיות של הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס. זו המדינה היחידה בעולם שבה עדיין חל המשפט הרומי האזרחי, בניגוד למדינות אירופיות אחרות שהחליפו אותו במערכות חוק מודרניות. חוקת המדינה, שנכתבה בשנת 1600, היא החוקה הכתובה העתיקה ביותר בעולם שעדיין בתוקף.

(למשל, היא לא מתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם). בר 👻 שיחה 17:36, 27 ביולי 2025 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 21:42, 27 ביולי 2025 (IDT)

ליכטנשטיין סופרסטאר

מדינת ליכטנשטיין דומה בגודל שטחה ובמספר תושביה למועצה האזורית חוף הכרמל. בשל ממדיה הקטנים, נמל התעופה המשמש אותה מצוי בשכנתה, שווייץ, וגם המטבע המקומי שלה הוא הפרנק השוויצרי. הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בליכטנשטיין, וקבוצות הכדורגל שלה משחקות בליגות של שווייץ. קבוצתה הבכירה ביותר, ואדוץ, אומנם משחקת בליגה השווייצרית הראשונה, אך נבחרת ליכטנשטיין בכדורגל נחשבת לאחת החלשות באופ"א, ומעולם לא העפילה לשום טורניר משמעותי. ובכל זאת, במשחקים האולימפיים הגיעה ליכטנשטיין להישגים משמעותיים באולימפיאדות החורף. היא זכתה בעשר מדליות. לכן, ביחס למספר אזרחיה, היא המדינה בעלת מספר המדליות הגבוה ביותר בעולם - יותר ממדליה אולימפית אחת לכל 4,000 תושבים.

אומרים ישנה • שיחה 23:13, 24 ביוני 2024 (IDT)

אחלה. חמויישֶה • שיחה 10:00, 25 ביוני 2024 (IDT)

שבע מתוך עשר המדליות הללו הן של מתאזרחים. נראה לי שזה מאפיין של מדינות קטנות באולימפיאדה (בעקבות התשובה איך להגיע לאולימפיאדה במינימום מאמץ?) Tzafrir • שיחה 19:22, 9 ביולי 2024 (IDT)

ראשית, למדינה עד כדי כך קטנה, גם שלוש מדליות אולימפיות זה הישג בלתי נתפש. שנית, גם בישראל, שגדולה ממנה בהרבה, חלק מהמדליות של מתאזרחים. אומרים ישנה • שיחה 21:49, 9 ביולי 2024 (IDT)

אין צורך לשים כוכבית ליד מדליה של מתאזרח. מדליה של מדינה היא מדליה של המדינה. ככה זה בכל העולם. חמויישֶה • שיחה 13:37, 27 ביולי 2025 (IDT)

משקפיים לטלסקופ חלל

טלסקופ החלל האבל (בתמונה), ששוגר ב-1990, צפה ברבבות מטרות, אשר טווח מיקומן נע בין מערכת השמש שלנו ועד הגלקסיות הרחוקת ביותר. הטלסקופ, אשר נחשב לכלי יעיל ביותר לחקר החלל, קיבל במהלך השנים מספר ביקורי שירות מאסטרונאוטים של נאס"א, במטרה לשפר ולתחזק אותו. הביקור הראשון, בשנת 1993, היה לצורך התקנת אביזר, הדומה במהותו למשקפיים, בכדי להתגבר על עיוות בתמונות, שהתקבלו מהטלסקופ, עקב ליטוש שגוי של המראה הראשית. באופן כללי, טלסקופ החלל האבל עומד במשימות שנקבעו לו, למרות שחלקן נדחו בשל תקלות טכניות. לעומתו טלסקופ החלל ג'יימס וב, שמבנהו מסובך באופן משמעותי משל טלסקופ החלל האבל, ועלותו הכספית רבה משל האבל, ככול הנראה לא יוכל לקבל ביקורי תיקון במקרה של תקלה, משום שהוא מקיף את כדור הארץ במסלול מרוחק בהרבה משל טלסקופ החלל האבל.

מתוך מדור "הידעת" של פורטל מדעי החלל. אומרים ישנה • שיחה 22:07, 15 ביוני 2024 (IDT)

קטע מצוין אבל נדוש מידי. לא מופיע בשום ידעת? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:00, 15 ביוני 2024 (IDT)

לפי ממצאי, הוא מופיע רק בפורטל מדעי החלל. תודה. אומרים ישנה • שיחה 06:55, 16 ביוני 2024 (IDT)

בעד. גם אני היתי בטוך שיש הידעת על זה. סביר שהקיום בפורטל החלל בלבל אות. רמי (Aizenr) • שיחה 17:50, 29 באוקטובר 2024 (IST)

אוקיי, אין לי בעיה שיופיע פשוט מרגיש ששמעתי את הסיפור כבר עשרות פעמים. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה)

אני יודע שאין קשר בין הקטעים, אבל בכל זאת הקטע המוצע מדי מזכיר את תבנית: הידעת? 7 ביולי - סדרה 2. חמויישֶה • שיחה 13:42, 27 ביולי 2025 (IDT)

ארנולד

ארנולד שוורצנגר הוא אחד ממפתחי הגוף ומשחקני הקולנוע האמריקאי המצליחים והבולטים בעולם, למרות נתוני פתיחה חלשים מאוד. הוא הצליח בספורט פיתוח הגוף למרות מום מולד בלבו. כששוורצנגר פרסם כי מידי פעם הוא נעזר בסטרואידים לשמירה על מסת שריריו (בתקופה בה זה היה חוקי), קבע רופא כי המום בשילוב הסטרואידים יגרמו למותו של שוורצנגר בגיל צעיר (דבר שלא קרה). בתחילת דרכו כמתחרה בפיתוח הגוף, שוורצנגר היה חייל סדיר בצבא אוסטריה, וערק כדי להגיע לתחרות. שוורצנגר השתלב בתעשיית הקולנוע בהוליווד בתפקידים ראשיים מיד עם הגירתו לשם. זאת למרות שבתחילת שהייתו שם, הוא בקושי דיבר אנגלית, למרות שהמבטא הזר הכבד שלו התעדן רק כעבור מספר עשורים, ולמרות טענות כי כישרון המשחק שלו ירוד. בסרט הראשון בו שיחק, קולו הוחלף בדיבוב של שחקן אחר.

אומרים ישנה • שיחה 15:40, 1 ביוני 2024 (IDT)

מעניין. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:01, 15 ביוני 2024 (IDT)

ניסוח טיפה שונה:

ארנולד שוורצנגר הוא אחד ממפתחי הגוף ומשחקני הקולנוע האמריקאי המצליחים והבולטים בעולם, למרות נתוני פתיחה חלשים מאוד. הוא הצליח בספורט פיתוח הגוף למרות מום מולד בלבו. בתחילת דרכו כמתחרה בפיתוח הגוף, שוורצנגר היה חייל סדיר בצבא אוסטריה, וערק כדי להגיע לתחרות. שוורצנגר השתלב בתעשיית הקולנוע בהוליווד בתפקידים ראשיים מיד עם הגירתו לשם. זאת למרות שבתחילת שהייתו שם, הוא בקושי דיבר אנגלית, למרות שהמבטא הזר הכבד שלו התעדן רק כעבור מספר עשורים, ולמרות טענות כי כישרון המשחק שלו ירוד. בסרט הראשון בו שיחק, קולו הוחלף בדיבוב של שחקן אחר. שוורצנגר המשיך להופיע בתפקידים קלונועיים גם אחרי גיל 70, אך כשהיה צעיר, קבע רופא כי המום בליבו בשילוב הסטרואידים שהוא נוטל (שהיו בשימוש חוקי בזמנו) יגרמו למותו בגיל צעיר.

בעד, רק שכחת לחתום. אומרים ישנה • שיחה 15:34, 28 ביולי 2025 (IDT)

בעד רק הייתי משנה מעט: "למרות שליטתו הדלה באנגלית, המבטא הכבד והביקורת על כישורי המשחק שלו, שוורצנגר השתלב בתעשיית הקולנוע ההוליוודית כבר מראשית דרכו, וזכה לתפקידים ראשיים. בסרט הקולנוע הראשון שבו השתתף, קולו דובב על ידי שחקן אחר". בר 👻 שיחה 13:10, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

מר שושני

על פי הערך. קלונימוס • שיחה 08:52, 13 במאי 2024 (IDT)

בדף השיחה נטען שהערך מבלבל בין מר שושני לבין הלל פרלמן (לדוגמה: התמונה היא של הלל פרלמן). אם אנחנו לא טוענים שפרלמן הוא שושני, אנחנו צריכים להפריד בין השניים. כמוכן, התמונה היא בשימוש הוגן לשימוש בערך „מר שושני״ בלבד. Tzafrir • שיחה 13:19, 13 במאי 2024 (IDT)

העובדה, שעל אדם מוכשר אנחנו יודעים מעט מדי, לא כל כך מפתיעה. מה שכן מפתיע, זה שעל אדם עם תפקיד מרכזי בחברה אנו יודעים מעט מאוד. צריך למקד את הקטע בעובדה האחרונה. אומרים ישנה • שיחה 20:30, 13 במאי 2024 (IDT)

אכן, לא שמתי לב שזו תמונה בשימוש הוגן, הורדתי אותה. הדיון בדף השיחה הוא על כך שהערך עובר לתאר את הלל פרלמן, אך מחקתי את השורה כדי לא להיכנס לדיון בנושא. קלונימוס • שיחה 22:05, 13 במאי 2024 (IDT)

אומרים ישנה, לא כל כך הבנתי את הערתך. קלונימוס • שיחה 09:07, 20 ביוני 2024 (IDT)

בקטע כתוב, באופן כללי, שהיה אדם, שכמעט איננו מודעים לקיומו, שהיה גם חכם ומלומד מאוד וגם נשא תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות החברה שלנו. הדגשת עניין התפקיד נראת לי קריטית יותר לאיכות הקטע מאשר הדגשת עניין החוכמה וההשכלה. אני חושב שצריך להדגיש קצת יותר את התפקיד. זה הכול. אומרים ישנה • שיחה 11:51, 22 ביוני 2024 (IDT)

אני לא מבין את הציטוטים של פרופ' שלום רוזנברג. ברור לי שהוא מלא התפעלות, אבל לי (ואולי גם לקורא הממוצע) לא לגמרי מובן מה זה אומר שמישהו הוא "סוקרטס ללא אפלטון" או שהוא נראה כמו תנא או הגאון מוילנה. אפשר אולי להעביר את ההתרשמות של רוזנברג ממר שושני בדרך אחרת שאינה הציטוטים האלו. חמויישֶה • שיחה 10:11, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

אוקיי, הורדתי את המילים הפחות ברורות:

קלונימוס • שיחה 21:08, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

בעד ואהייה עוד יותר בעד אם ישונה קצת המשפט הראשון ל:"מר שושני" הוא כינויו של חכם יהודי, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-20, וזהותו לא נודעה. אומרים ישנה • שיחה 20:08, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

איך נולדים ילדים שהסתבכו? בעזרת מכונאי רכב!

מי יכול לתרגם את ערך הנושא וגם למצוא תמונה

אומרים ישנה • שיחה 19:55, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

מפל הדמים

מפל הדמים נראה לי כמו יופי של הידעת. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 01:36, 22 בדצמבר 2024 (IST)

סיכמתי את הקצרמר לקטע "הידעת" בפורטל גיאולוגיה. אם מישהו חושב, שהוא מספיק מעניין עבור העמוד הראשי של ויקיפדיה, שיעתיק אותו משם לכאן. לי נראה, שהנושא יכול להיות מוצג בדף הראשי של ויקיפדיה רק במדור התמונות המעניינות, וגם זה אם ימצא צילום מוצלח של המקום. אבל הערך העברי הקצרמר, לא נותן חומר לקטע הידעת מוצלח מספיק לדף הראשי... לדעתי.

תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:41, 22 בדצמבר 2024 (IST)

למי מתחשק לתרגם ערך על עיירה, שכל שני מטר בה יש גבול?

הערך האנגלי הוא Baarle-Nassau תודה. אומרים ישנה • שיחה 23:05, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

מי שיתרגם את הערך "מבצע הצנחת / הפלת חתולים", יוכל לכתוב עליו יופי של קטע

מדובר במבצע צבאי להצנחת חתולי בית עם מצנח, כדי למגר חולדות, שהתרבו פרא, בגלל הריגת אויביהן הטבעיים בDDT.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Cat_Drop

אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:21, 27 בפברואר 2024 (IST)

טקס האשכבה של ג'ים הנסון

כראוי ליוצר ההחבובות, ג'ים הנסון זכה לטקס אשכבה פרוע וצבעוני במיוחד. הוא ביקש במפורש שלא ילבשו שחורים ובין השאר הופיעה ביג בירד והשמיעו מחרוזת משיריו בביצוע הבובות. מקורות יש כאן כלכליסט והטקס עצמו. ראוי להוסיף פסקה על הטקס גם בערך שלו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 11:22, 21 בינואר 2024 (IST)

צפרדע הוליוודית מצויה

יצא לי לשמוע קיטורים על קולות לא מציאותיים של חיות בסרטים. נראה לי שהדוגמה הכי טובה היא שקולות של צפרדעים בסרטים הם כמעט תמיד הקול של w:Baja California chorus frog, מין לא נפוץ במיוחד של צפרדע (שתחום תפוצתו כולל, במקרה, גם את אזור לוס אנג’לס) ושהקול שהוא משמיע דווקא אינו קול טיפוסי של צפרדע. אבל זה הקרקור המוכר של צפרדע בסרטים. אפשר למצוא כמה קולות תחת c:Category:Frogs‏. Tzafrir - שיחה 20:32, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

מוזר. כי למרות שהסרטים האמריקאים מצולמים כמעט כולם בהוליווד שבקליפורניה ובניו יורק, המבטא השליט בהם הוא זה של שיקגו. בטח לא זה של קליפורניה. למה עם צפרדעים זה לא עובד? בתודה אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2A00:A040:1A4:8F3D:7C7E:5412:E7CB:88D6 20:14, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

יש בארצות הברית מבטא סטנדרטי (חסר ערך בעברית) שנחשב בעיני האמריקאים ל„ללא מבטא״. לפחות בשלבים מסוימים בסרטים ובטלוויזיה אכפו את השימוש במבטא הזה, למיטב הבנתי. לא הבנתי מהערך בדיוק איך הוא התפתח. Tzafrir - שיחה 18:22, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

כן. זה בערך המבטא של שיקגו, אם הבנתי נכון. המבטא של המערב התיכון וסביבתו. 2A00:A040:1A4:8F3D:4187:737E:D1B3:366F 22:26, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

לדעתי שני הנושאים יכולים להיות מתאימים לקטע. גם הצפרדע, וגם המבטא הסטנדרטי. חמויישֶה • שיחה 11:17, 22 בדצמבר 2024 (IST)

ככה?!

אומרים ישנה • שיחה 15:07, 22 בדצמבר 2024 (IST)

Gladys Ingle גלדיס אינגל

לפי הערך האנגלי שטרם תורגם לעברית, לפני מאה שנה, Gladys Ingle הייתה טייסת ולוליינית, מומחית במעבר ממטוס למטוס במהלך הטיסה, בהליכה על כנפי מטוסים טסים, ובהחלפת צמיגים למטוסים, במהלך הטיסה. הערך האנגלי מצוייד גם בסרט וידאו, שמראה את כל זה. אומרים ישנה - שיחה 21:51, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

זמן אוקספורד

להודו יש אזור זמן עם הפרש של חצי שעה. לנפאל יש אזור זמן עם הפרש של רבע שעה. האם יש משהו יותר גרוע? יש: (Oxford time), זכר לתקופה שבה לכל עיר באנגליה היה שעון מקומי משלה, יש מקומות באוקספורד ששומרים על אותו אזור זמן מקומי משלהם, חמש דקות מגריניץ’. Tzafrir - שיחה 05:55, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

לדעתי, בהודו יש אזור זמן בודד, במקום שניים, כדי לשפר את התיאום בין פעולות בין חלקי הפדרציה. גיאוגרפית, היו אמורים להיות שם שני אזורי זמן. לכן כדי לאחד, הקדימו אחד מהם בחצי שעה, ואת השני דחו בחצי שעה. תודה (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון). 2A00:A040:1A4:8F3D:541A:38CF:9FE5:EB29 08:23, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

אזורי זמן עם הפרשי חצי שעה יש גם במדינות רבות נוספות. למשל איראן, אפגניסטן, מיאנמר וגם בניו פאונדלנד שבקנדה ואוסטרליה הדרומית וגם הטריטוריה הצפונית. בנפאל אזור הזמן הוא עם הפרש של רבע שעה. ‏עמיחי • שיחה 17:51, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

לא התכוונתי לתת רשימה ממצה. „להודו, לדוגמה״ וכו’. Tzafrir - שיחה 17:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

קטע שאני לא מצליח לכתוב במדויק כי איני בקי במכניקת קוונטים

1. גרעין הליום, שמכיל שני פרוטונים ושני נוטיורים, נוצר במרכז השמש מהיתוך של ארבעה פרוטונים. 2. המסה של גרעין ההליום קטנה מתוצריו בניגוד לחוק שימור המסה, המוכר מכימיה. שארית המסה הופכת לפוטונים. 3. למעשה אפילו בתוך מרכז השמש אין מספיק אנרגיה לכזה היתוך. הוא מתקיים אודות למנהור קוונטי. 4. הסבר קצר על המנהור הקוונטי. 5. בין כדור הארץ לפני השמש יש מרחק של 12 דקות אור. אבל לפוטון המיוצר בבטן השמש לוקח מיליוני שנה להגיע אל פני השמש. 12 הדקות האחרונות במסלולו, עד שהוא מגיע אלינו, אינן רוב דרכו. 6. הסבר על דרכו של הפוטון בתוך השמש, אחרי ייצורו. אומרים ישנה - שיחה 18:32, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

לוח השנה במגילות קומראן

מדובר בלוח שנה מאוד מוזר, ועדיין לוח שנה לפיו חיה אך ורק קבוצת יהודים. את חגי היהדות הם חגגו לפי הלוח הזה, שספק אם אי פעם היה לו אח ורע בעולם - כלום לא דומה לו. יש בו, למשל, סינכרוניזציה טובה בין הימים בחודש לימים בשבוע. אני לא יכול לסכם עליו מהערך (רב המקורות) כי אין לי מספיק רקע ביהדות. אומרים ישנה - שיחה 21:49, 29 ביוני 2023 (IDT)

יש כל מיני מנגנונים להתאים את לוח השנה לשבוע. הדרך הנוחה ביותר היא ליצור ימים (או אפילו: יום אחד) שלא שייכים לאף שבוע (לדוגמה: בסוף השנה). אבל זה לא מסתדר עם מערכת פולחנית שדורשת מחזור מדויק של שבוע. היו כל מיני הצעות כאלו במהלך ההיסטוריה (לפחות אחת הצליחה להגיע למעמד לא מבוטל). ללוח השנה של מגילות ים המלח (ששאלת הקשר בינן לבין קומראן עדיין פתוחה. בכלל הערך נראה לי פסקני יתר על המידה במבט ראשון) היא פתרון של מתמטיקאי תאורטי שעובד לשנה עגולה. השנה שלהם היא 364 ימים, כלומר: 7×13×4. יש להם ארבע עונות של 13 שבועות. מספר עגול ויפה, חוץ מזה שתוך כמה עשרות שנים חג האביב כבר מגיע לפני אביב השעורים ואי אפשר להביא עומר. יש בערך כמה כיוונים אפשריים לתירוץ של זה (או שהיה מנגנון ידני לעיבור, או שפשוט לא היה להם אכפת. מבחינת פאנץ’ לקטע זה היה מועיל אם לא היה להם אכפת). Tzafrir - שיחה 22:55, 29 ביוני 2023 (IDT)

לגבי הפאנץ׳ ליין, שאתה מציע, בערך כתוב, שאחת האפשרויות לכזה תירוץ הוא שהם אמרו, שבגלל חטאי האדם, הטבע מתעוות. יש סימוכין למשפט הזה. אבל לא בדקתי אותם. אלא שהערך מעלה עוד אפשרות, והיא עיבור שנים, שאנו לא מודעים לו.

חוץ מזה, אולי בקושי צצו להם בעיות כאלו. תלוי כמה זמן כת האיסיים הייתה קיימת. אני לא יודע. אולי.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 2.53.188.163 09:36, 30 ביוני 2023 (IDT)

כדאי גם לשים לב לקשר בין לוח השנה של ספר היובלים ושל ביתא ישראל. ואם כבר, אולי עדיף קטע שמבהיר שלמרות שלוח השנה העברי הוא המוכר שבלוחות היהודיים, הוא בהחלט לא היחיד. איש עיטי - הבה נשיחה 01:26, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

אדרבה, קהילת בית ישראל באתיופיה החשיבו את ספר היובלים לאחד מכתבי הקודש, אך נהגו לפי לוח שנה ירחי דומה מאד לשלנו ולא לפי לוח השנה השמשי של ספר היובלים. ניתן ללמוד על כך עוד בספרו של יוסי זיו, חג ומועד בביתא ישראל. ליאור पॣ • כ"ה באלול ה'תשפ"ג • 18:16, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

@משתמש:ליאור, האם תוכל לכתוב קטע בעניין? אומרים ישנה - שיחה 13:00, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

ליאור (התיוג הוא קישור) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 15:01, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

תודה על התיוג וסליחה על התגובה המאוחרת, החמצתי את הבקשה. אנסה לנסח משהו, אם כי אני לא בטוח שאוכל לחבר קטע מעניין דיו. בינתיים אציע קטע חדש בנושא אחר. ליאור पॣ • ב' בחשוון ה'תשפ"ד • 18:38, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

טדאוש לא ישב בחושך

האציל הפולני, טדאוש קושצ'ושקו, היה קצין בצבא המורדים האמריקאי, ואחד מגיבורי מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הרעיונות הליברליים שייבא משם גרמו לו לשחרר את הצמיתים מאחוזתו שבפולין. הדבר הכניס אותו לחובות כבדים, מהם יצא רק כאשר בלחץ פוליטיקאים, הוסר הווטו על גויסו לצבא פולין, למרות הטפותיו לשוויון זכויות לכל אזרח. כמפקד דיוויזיה הוא קיבל עיטור גבורה ממפקדיו, אולם הוא סירב לקבל עיטור דומה מהמלך, כחלק מהטפתו לביטול המלוכה. על סירובו זה הוא קיבל עיטור ממהפכני צרפת. לאחר כניעת המלך לפולשים, קושצ'ושקו הכריז על עצמו כמנהיג לאומי, והקים צבא נגד הכיבוש הרוסי. צבא זה, שהכיל באופן חדשני אף גדוד פרשים יהודי, נכשל מיד. כאשר הצארית יקטרינה השנייה מתה, בנה, פאוול הראשון, השתדל להפוך את כל פקודותיה, ושחרר את קושצ'ושקו מהשבי, עם כל יתר האסירים הפוליטיים הפולנים. קושצ'ושקו בילה את שארית חייו בגלות, לאחר שסירב לפניות קיסר צרפת, נפוליאון, להשתתף במלחמותיו, ובתמורה להיות מנהיג-בובה של דוכסות ורשה. אולם למרות מפעל חייו למען הרפובליקות, קושצ'ושקו נקבר בקריפטה של קתדרלת ואוול, לצד מלכי פולין.

אומרים ישנה - שיחה 17:25, 23 ביוני 2023 (IDT)

הסיפור האבסורדי של תה ויסוצקי, מכון התקנים, והכלכלה של טרוצקי

לפי אתר מידה https://mida.org.il/2015/12/30/41038 ולפי ציטוטים שלו בעוד כלי תקשורתי, אחת הסיבות לזה שתה ויסוציקי היה כל כך נפוץ בישראל, במשך עשורים ארוכים, הייתה ששתדלניו שכנעו את מכון התקנים להוציא את המתחרים מחוץ לתקן (תקן מחוייב בחוק) מסיבות לא רלוונטיות (סיכה בתיון) אומרים ישנה - שיחה 13:32, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

קטע ממדור "הידעת" של פורטל תוניסיה, שאם נוסיף לו משפט יתאים לאוסף הכללי, אבל טרם מצאתי סימוכין למשפט זה

הקטע מפורטל תוניסיה:

אף על פי שבמבט לוויני נראה האזור של דרום תוניסיה כמדבר אופייני לצפון הסהרה, למעשה חלק גדול מדרום מערב המדינה הוא אגם מלח עצום ממדים, בשם שֹׁט אל-ג'ריד(אנ') (בערבית: شط الجريد). אגם המלח רדוד מאוד וצבעו לבן-חום בהיר. האגם אינו מאפשר תנאי קיום ליצורים חיים או לצמחים, מה שיוצר שטח רחב ידיים בו אין דבר מלבד מי המלח והחול. בחורף האגם מתמלא מעט, ואולם בקיץ חלקים גדולים שלו מתייבשים וחושפים אדמה לבנה ומישורית. משום שהאזור חם מאוד ויבש מאוד, הכניסה לבני אדם אסורה פרט לסיורים מבוקרים ומודרכים. עובדה זו מעניקה לתחום האגם שקט יחסי ואי-התערבות אנושית בטבע. הנוף הייחודי של שט אל-ג'ריד התאים גם ליוצרי סרט הפולחן מלחמת הכוכבים, והם הקימו בו את סט הצילומים של כוכב הלכת הבדיוני "טטואין".

התוספת שדרושים לה מקורות:

אני יודע, שמשפט כזה נכון לגבי אגם צ'אד. אני מנחש שהוא נכון גם לגבי האגם הזה, אגם שאט אל ג'ריד. אבל ניחוש שלי, זה ממש לא מספיק. מי מצליח למצוא לזה סימוכין? 84.94.43.230 13:07, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

זהו קטע שאני כתבתי, אולם גם אני לא מצאתי מקור למשפט. לדעתי מתאים גם בלעדיו. בכל אופן, כדאי ליצור את הערך שֹׁט אל-ג'ריד. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 17:11, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

האב והבן שזכו בנובל

ג'וזף ג'ון תומסון גילה שהאלקטרון הוא חלקיק תת-אטומי. תגליתו הובילה לזכייתו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1906. למרבה האירוניה, בנו, סר ג'ורג' פג'ט תומסון, זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1937 על תגליתו שהאלקטרון הוא גם גל.

(מתוך ג'וזף ג'ון תומסון). דג קטן - שיחה 02:47, 8 ביוני 2023 (IDT)

מארי קירי זכתה פעמיים בנובל. בפעם הראשונה היא חלקה את הפרס עם עוד שני אנשים, שאחד מהם היה בעלה. אומרים ישנה - שיחה 11:37, 9 ביוני 2023 (IDT)

„מארי קירי ובעלה זכו בפרסי נובל על גילוי יסודות רדיואקטיביים. ביתה, אירן ז'וליו-קירי ובעלה זכו בפרס נובל על יצירת יסודות רדיואקטיביים מלאכותיים״.

צריך להיזהר כאן בפרטים. הזוג המבוגר זכה בפרס לפיזיקה על מחקרים בתחום הרדיואקטיביות. לאחר מותו של פייר זכתה מארי בפרס לכימיה לבדה על גילוי היסודות הרדיואקטיביים. הזוג הצעיר זכה בפרס לכימיה. כמוכן, דג קטן, יש לי בעיה עם המילה „אירוניה״. האלקטרון הוא גם גל וגם חלקיק. צריך קישור אחר שמדגיש שאין סתירה.

עוד משהו שאפשר לשלב: האב המעצבן ויליאם הנרי בראג דאג להיכלל בתוך פרס הנובל של בנו בשל העובדה שהוא ייעץ לו קצת וחשוב מכך: סיפר על כך ראשון לכל שאר העולם.

יש גם את נילס בוהר ובנו אווה בוהר. הפרס של הבן לא ממש קשור לזה של האב ונראה כמו אחד הכי משעממים. אבל זה יהיה נחמד להכניס אותו לקטע רק בשביל שכולם ידעו לקרוא לו „אווֹה״ ולא „אוֹגה״. Tzafrir - שיחה 01:30, 10 ביוני 2023 (IDT)

תודה לכם, גיליתי דברים חדשים! אפשר לאגד את כל הרעיונות לקטע על בני משפחה שזכו בנובל.

לגבי ה"אירוניה" זה ציטוט מהערך. קישרתי במילה גם לדואליות גל-חלקיק. דג קטן - שיחה 02:39, 12 ביוני 2023 (IDT)

אם כך, אולי צריך לשקול לשנות את הנוסח בערך. אני לא בטוח שכשאבא מגלה חלקיק, והבן מגלה, שזו ישות עם תכונות של חלקיק וגם של גל, יש כאן אירוניה. אני גם לא בטוח שזו שפה אנציקלופדית. צריך לראות את הפיסקה בערך עצמו, ולחשוב עליה שנית. אומרים ישנה - שיחה 13:40, 12 ביוני 2023 (IDT)

תבנית:הידעת? 157

קטע לא מוצלח בעיניי. הניסוחים "למי שממנו הם מתפרנסים", "שמים מסמר שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור" לא טובים לדעתי. כמו כן לא ברור במה להותיר פצע מדמם עשר שעות תורם לרפואה. וזה כשמתעלמים מהעובדה שבאופן כללי מדובר בנושא די דוחה. לא מתאים לעמוד הראשי לדעתי. יחס הזהב • שיחה 00:25, 25 במאי 2025 (IDT)

הערה נפרדת: לא ברור מהקטע אם עדיין משתמשים בעלוקה בטיפולים רפואיים.--שלום1234321 • אפצי • שיחה • כ"ט באייר ה'תשפ"ה 21:47, 26 במאי 2025 (IDT)

כתוב "שימשה במשך שנים רבות". דהיינו כבר לא משמשת. אומרים ישנה • שיחה 22:13, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

מוסבר שם, שכאשר וריד דק חתוך נסתם בקריש דם משני צדיו, הוא כבר לא יכול להתאחות יותר. אגב, מה לא בסדר בניסוח "שמים מסמר שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור" או "למי שממנו הם מתפרנסים"? "לא תורמים כלום למי שממנו הם מתפרנסים" זו הגדרה נאה לטפילות. אומרים ישנה • שיחה 22:16, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

תבנית:הידעת? 4 במאי - סדרה 2

הועבר מדף השיחה: חמויישה, שמתי לב כעת ל"הידעת" הזה כי הוא בדף הראשי - בשנים האחרונות התוכן שבתוכו כבר אינו נכון. ניר-רפאלקס היה הראשון שאינו ממפלגת השלטון, אך מאז נוספו מיקי לוי מיש עתיד בתקופת ממשלת בנט-לפיד (אולי אפשר להחשיב אותו כ"מפלגת שלטון" כי לפיד היה ראש ממשלה חלופי אבל זה נראה לי מוגזם), בני גנץ בתקופתו הקצרצרה (כנ"ל ממשלת חילופים, אם כי שם החילופים לא מומשו). בדף יו"ר הכנסת גם מוזכר שלמה הלל מטעם המערך שנשאר יו"ר גם לאחר הרוטציה עם הליכוד, ואברום בורג שנותר יו"ר גם לאחר ששרון נבחר ב-2001. גנץ גם שבר לרסיסים את שיא הכהונה הקצרה ביותר - 9 ימים. Mbkv717 • שיחה • ו' באייר ה'תשפ"ה • 12:26, 4 במאי 2025 (IDT)

אני מסכים. הישגים פוליטיים שאינם יוצאי דופן טיבם להשבר. אני חושב שצריך למחוק את הקטע, ואין טעם לנסות לעדכן או לשפר אותו. חמויישֶה • שיחה 16:14, 4 במאי 2025 (IDT)

אני גם נוטה לחשוב כך. מתייג גם את דולב, שהתיקון שעשה רק חלקי. Mbkv717 • שיחה • ו' באייר ה'תשפ"ה • 22:50, 4 במאי 2025 (IDT)

רק ראיתי שגיאה גסה בעמוד הראשי ותיקנתי, לא התעמקתי בכל הפרטים האחרים. דולב • שיחה 18:57, 5 במאי 2025 (IDT)

מיקי לוי כן היה ממפלגת השלטון בקואליציית לפיד-בנט, וכל שאר המוזכרים פה גם כן היו ממפלגת השלטון, בעת שנבחרו. הקטע בסדר גמור... בינתיים. אומרים ישנה • שיחה 22:22, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

תבנית היום, תבנית:הידעת? 105, דורשת מחיקת פרטים טפלים

להל"ן התבנית עם הצעות המחיקה שלי:

התנין הוא בעל החיים הראשון שנזכר בתנ"ך במפורש, כבר בספר הראשון של התורה, ספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א). במצרים העתיקה התנין (ככל הנראה תנינים מהמינים תנין היאור ותנין מערב-אפריקני) נחשב לאליל, ולפי הדעה הרווחת עצם אזכורו כיציר האלוהים חושף את זהות האל האחד והיחיד, אלוהים - ומכאן הסיבה להופעתו כבר בספר בראשית. התנין נחשב לאל או אליל לא רק במצרים, אלא גם בתרבויות אחרות, שחיו לצד תנינים גדולים, בעיקר תנין היאור באפריקה ותנין הים, בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה. המקומיים התייחסו ביראת כבוד לתנינים אלה, שנודעו גם כאוכלי אדם קטלניים. במספר שבטים ילידיים באפריקה טריפה בידי תנין נחשבה לעונש משמיים.

אומרים ישנה • שיחה 18:41, 3 בדצמבר 2024 (IST)

מסכים. חמויישֶה • שיחה 12:52, 23 באפריל 2025 (IDT)

לפי הערך המילוני, נראה שמשמעות המילה בספר בראשית לא התייחסה לזוחל. אם כי נראה שיש לה קשר אטימולוגי דווקאגם לדג טונה. Tzafrir • שיחה 14:01, 23 באפריל 2025 (IDT)

עדכון של תבנית:הידעת? 16 באוקטובר 2024

תבנית הידעת של היום שגויה או למצער אינה מעודכנת: אכן, עד השנה, לא היה בנמצא אדם שזכה גם בפרס טיורינג וגם בפרס נובל (באשר הוא), מלבד הרברט סיימון. אך השנה, ממש לפני שבוע, זכה חתן טיורינג (2018) ג'פרי הינטון בפרס נובל לפיזיקה. לפיכך יש לעדכן את התבנית כדלקמן.

המצב הקיים

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978.

הצעה 1

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, היה במשך עשרות שנים האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978. בשנת 2024 הצטרף אליו הפסיכולוג ומדען המחשב האנגלי-קנדי ג'פרי הינטון, שהוכרז כחתן פרס נובל לפיזיקה, 6 שנים לאחר שזכה בפרס טיורינג.

הצעה 2

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. שני חוקרים בלבד זכו במרוצת השנים בשני הפרסים גם יחד: הרברט סיימון, חתן פרס טיורינג ב-1975, היה גם חתן פרס נובל לכלכלה ב-1978; ג'פרי הינטון, חתן פרס טיורינג ב-2018, הוכרז כחתן פרס נובל לפיזיקה ב-2024.

בתקווה שעוד נספיק לתקן את התבנית היום. תודה, קוונטום דוץ • שיחה 00:27, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

בעד הצעה 1. ארז האורז • שיחה 🎗 00:36, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

תודה ארז. מתייג גם את חמויישה ואת אומרים ישנה. קוונטום דוץ • שיחה 00:50, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

הסתייגות אחת: מהו בדיוק פרס יוקרתי? לדוגמה: זוכי פרס וולף רבים זוכים לאחר מכן בפרס נובל.

הערות לעתיד (לא רלונטי לניסוח היום):

• אני לא אוהב את הקישורים הרבים לערכי השנים. לדעתי זה היה נחמד אם היינו יכולים לקשר לפרס נובל לפיזיקה#2024 וכדומה.
• פרס הנובל לפיזיקה ניתן בפועל על הישג בתחום של מדעי המחשב. הפרס השנה ניתן על תרומות לשימוש בלמידת מכונה. תנאי נוסף לשימוש בלמידת מכונה היה ההתקדמות הטכנולוגית של המחשבים, וזה בעיקרון משהו מתחום הפיזיקה ולא מתחום מדעי המחשב. אבל על כך לא ניתן הפרס השנה. גם זה יכול להיות חלק מקטע נפרד.

Tzafrir • שיחה 07:58, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

הצעה 3 - נוסח שלא נצטרך לעדכן כל כמה שנים

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום, ומשנת 1969 מוענק גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. עד שנת 2023 היה רק אדם אחד, שזכה הן בפרס נובל והן בפרס טיורינג גם יחד: הרברט סיימון, חתן פרס טיורינג ב-1975, היה גם חתן פרס נובל לכלכלה ב-1978. ג'פרי הינטון, חתן פרס טיורינג ב-2018, הוכרז כחתן פרס נובל לפיזיקה ב-2024.

אומרים ישנה • שיחה 14:43, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

„רק בפרסי נובל של שנת 2024 הוכרז לראשונה חתן פרס נובל לפיזיקה שהיה כבר חתן פרס טיוריג (הרברט סיימון).״

אם רוצים, אפשר להמשיך עם: „פרסי נובל לשנה זו הוענקו על עבודות מתחום מדעי המחשב״. אבל נראה לי שייקח זמן רב יותר לנסח משהו טוב עם זה. Tzafrir • שיחה 15:19, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

זהו, שכל הרעיון הוא לדבר רק על הראשון, ולא לעדכן את התבנית כל שנה שנתיים. אומרים ישנה • שיחה 12:44, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

שמחתי לראות שאני לא היחיד שהבחין שהקטע שגוי ושיש עוד אנשים שפועלים לעדכון ותיקון של טעויות. אני מקבל כל גרסה שמתמקדת רק בהרברט סיימון ומדגישה ששמר על תואר זה כמעט 50 שנים (ומתעלמת או שלא מרחיבה על ג'פרי הינטון).

אפשר (ואף רצוי) להוסיף קטע רק על ג'פרי הינטון מאחר שהוא אחד החלוצים של ה-AI ("הסנדק של ה-AI") ואנשים שהם לא מהתחום לא מכירים אותו. רק העובדה שהוא זכה בנובל בפיזיקה על תרומתו למדעי המחשב מפתיעה בפני עצמה. Matankic • שיחה 14:49, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

אולי נוכל לכתוב קטע מעניין על זה, שאנשים קיבלו פרס נובל לפיזיקה על עבודה שאינה בפיזיקה, בכימיה, על עבודה, שאינה בכימיה וכיוצא בזה? אומרים ישנה • שיחה 17:55, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

אומרים ישנה, השנה גם זכה דמיס הסביס בפרס נובל לכימיה על חיזוי חלבונים בעזרת AI. הוא עצמו מדען מחשב וחוקר בינה מלאכותית, ולמיטב הבנתי הוא לא כימאי. הדברים שהוא וג'פרי הינטון גילו וחקרו תרמו תרומה משמעותית לתחומים שהם עצמם לא למדו או שהם לא מתעסקים בהם באופן ישיר. וזה מפתיע, בעייני.

לצערי אני לא פנוי לכתוב הידעת על זה כי זה דורש קצת מחקר ואין לי מספיק זמן. Matankic • שיחה 03:56, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 17 באוקטובר - סדרה 1

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978.