ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות

הדפס בסגנון אוקיו־אה מאת טושוסאי שאראקו, המתאר שחקן תיאטרון. "אוקיו־אה" (ביפנית: "תמונות העולם הצף") הוא שם כולל להדפסים שנוצרו באמצעות טכניקה של חיתוך עץ ביפן בתקופת אדו (1600–1868). הכינוי "תמונות מהעולם הצף" ניתנו תחילה לתיאורים של ההווי ברובעי בתי הזונות, אולם אוקיו־אה כסגנון אמנותי מתייחס גם להדפסי עץ פופולריים שנוצרו ביפן בתקופת אדו.

השתקפות הזריחה בים המלח. הזריחה היא הרגע שבו החלק הראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. שבירת האור גורמת לשמש להופיע גם לאחר שהיא שוקעת באופק או לפני זריחתה.

צה שי החלה את דרכה כאשר נבחרה כפילגש לקיסר שיאנפנג. בנם המשותף, טונג־ג'ה, הומלך במות אביו עת היה בן חמש, ובמותו בגיל 18 מינתה צה שי במקומו את אחיינה בן הארבע גואנג שו'. כך נעשתה צה שי העוצרת – השליטה בפועל של סין. היא קידמה רפורמות ממשליות, ואף תמכה בעקרונות רפורמת מאה הימים של אחיינה, אך בלמה את היישום הרדיקלי שלה. במרד הבוקסרים תמכה במרד, ולאחר כשלונו ניסתה להפוך את סין למונרכיה חוקתית.

פסל פא־די־אסת הוא פסל שהקדיש אדם בשם פא־די־אסת לאל המוות אוסיריס למען יטיב עמו לאחר מותו, במאות ה־10–8 לפנה"ס. הפסל מציג אדם לבוש שמלה מצרית, ועליה תבליט של מתפלל מול האלים אוסיריס, הורוס ואיסיס. הכתובת שעל גב הפסל מתארת את פא־די־אסת כ"שליח לכנען ופלשת". האזכור של כנען ופלשת מדגים את דעיכת השימוש במונח כנען ומעבר לשימוש ב"פלשת" (ובהמשך במונח "פלשתינה").

דיוקן ריצ'רד השלישי הוא ציור שמן מן המאה ה־16 המתאר את ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה, האחרון לבית יורק. היצירה מציגה את המלך כשבידו הימנית טבעת – מחווה שעוררה מגוון פרשנויות, מֵרֶמז לערמומיות ועד ביטוי לאנושיות. ריצ'רד שלט במאה ה־15, ודמותו ההיסטורית עוצבה במידה רבה בידי כותבים בני תקופת שושלת טיודור, ובהם ויליאם שייקספיר, שתיארו אותו כְתאב־כוח ואכזר. דימוי זה מעורער בעשורים האחרונים.

המרפאה של גרוס הוא ציור של תומאס אייקינס משנת 1875. הוא מציג את המנתח סמואל גרוס בניתוח חי מול סטודנטים. גרוס נראה בטוח ורציני, כשידו אוחזת סכין מוכתמת דם. לצדו אם נסערת, ובקהל - האמן עצמו מתבונן מהצל. הציור עורר מחלוקת בזמנו, אך נחשב כיום ליצירת מופת. הציור מוצג כיום באוסף משותף של מוזיאון פילדלפיה לאמנות ושל האקדמיה לאמנויות של פנסילבניה.

לוח מהעיר אוגרית שבו מתוארות עלילות בעל וענת – אפוס מיתולוגי כנעני קדום, העוסק באל בעל ובמאבקו באויביו, ונחשב למיתוס הבולט והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מתקופת הברונזה. העלילה שופכת אור על אמונותיהם ותפיסותיהם הדתיות של אנשי העיר אוגרית, שבה הועלה המיתוס על הכתב, וכן על מחשבותיהם ומנהגיהם של אנשי ארץ כנען.

הדפס בסגנון אוקיו־אה מאת טושוסאי שאראקו, המתאר שחקן תיאטרון. "אוקיו־אה" (ביפנית: "תמונות העולם הצף") הוא שם כולל להדפסים שנוצרו באמצעות טכניקה של חיתוך עץ ביפן בתקופת אדו (1600–1868). הכינוי "תמונות מהעולם הצף" ניתנו תחילה לתיאורים של ההווי ברובעי בתי הזונות, אולם אוקיו־אה כסגנון אמנותי מתייחס גם להדפסי עץ פופולריים שנוצרו ביפן בתקופת אדו.

לוח חרס בכתב יתדות אכדי מתקופת עמי־צדוקה מלך בבל, ובו קטע מעלילת אתרחסיס. העלילה מספרת על בריאת בני האדם, נסיונותיהם של האלים לרסן את התפוצצות האוכלוסין בעזרת מגפות, שמהן ניצל אתרחסיס בעזרת האל אנכי, ולבסוף מבול, שגם ממנו עוזר אנכי לאתרחסיס להינצל בעזרת תיבה. הסיפור מגלה דמיון למיתוסים של מבול אחרים, ובהם סיפורי המבול של זיאוסודרה, אותנפישתים ותיבת נח.

הטבח בממלוכים הוא ציור היסטורי משנת 1819 מאת הוראס ורנה, המתאר את טבח הממלוכים בפקודת מוחמד עלי במצודת קהיר בשנת 1811. היצירה מציגה את השליט יושב בריחוק ובאדישות מול האלימות המתחוללת למרגלותיו. ורנה משתמש ברמזים חזותיים במקום בתיאור ישיר של הזוועות, ובכך מעצים את תחושת המתח והאימה. הציור הוצג בסלון פריז ומוצג כיום במוזיאון פיקרדי שבאמיין, צרפת.

הולדת שביל החלב הוא ציור מיתולוגי מאת פטר פאול רובנס, המתאר את היווצרות שביל החלב לפי המיתוס שבו הרקולס ינק משדה של הרה ויצר את הגלקסיה. רובנס מציג את הסצנה באידיאליזציה בארוקית של דמויות מלאות ותנועה דרמטית. היצירה נוצרה כחלק ממחזור רחב של ציורים מיתולוגיים שהוכן עבור פליפה הרביעי, מלך ספרד. הציור מצוי כיום במוזיאון הפראדו במדריד.

חייל אסקרי נושא רומח במחנה צבאי בריטי בפרטוריה, צולם ב־1943 בזמן מלחמת העולם השנייה. האסקרי היו חיילים שחורים ששירתו בצבאות ובמשטרות של מעצמות קולוניאליות באפריקה.

במרד הגדול, טבעו המורדים מטבעות לשימוש כלכלי, לתשלום בבית המקדש, וכהתרסה נגד הרומאים. המטבעות החליפו את השקל הצורי ששימש את היהודים עד אותה עת. מטבע מחצית השקל שבתמונה מציג בצדו האחד ענף רימונים ומסביבו כיתוב בכתב עברי קדום "ירושלים הקדושה", ובצדו השני גביע העומר, מעליו הכיתוב "שב" (שנה ב' למרד), ומסביבו הכיתוב "חצי השקל".

ריטה לוי-מונטלצ'יני הייתה ביולוגית התפתחותית איטלקייה-יהודייה. בשנת 1986 קיבלה, יחד עם עמיתה סטנלי כהן, את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, על גילוי גורמי הגדילה. היא הייתה האישה העשירית שנבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, והאישה הראשונה שמונתה על ידי האפיפיור פאולוס השישי לעמוד בראש האקדמיה למדעים באיטליה.

"לה מיטרייוז" ("המקלע") הוא ציור משנת 1915 מאת האמן הפוטוריסטי הבריטי כריסטופר נבינסון. היצירה מציגה חיילים בתעלות בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, כאשר דמויותיהם מתוארות כצורות מכניות וזוויתיות. הציור מבטא את דה־הומניזציה של הלוחם ואת שליטת המכונה באדם במלחמה המודרנית.

"האהובה" היא ציור שמן מאת דנטה גבריאל רוזטי. היצירה מתארת את השולמית ממגילת שיר השירים המתקדמת אל החתן, מלווה בשושבינות ובנער משרת. לדמות המרכזית שימשה כמודל הדוגמנית אלכסה וילדינג, ולצידה מופיעה גם פאני איטון, מדוגמניותיו הקבועות של רוזטי.

מטבע זהב של פֻמַייָתֹן, מלך כתיון, אידליון וטמסוס הפיניקי. מימין, הרקלס־מלקרת מחזיק קשת ואלה, עטוי בעור האריה, ולידו ענח'. משמאל, אריה תוקף אייל – סמל קבוע במטבעותיהם של מלכי כתיון, ומסביבם כיתוב חצי מחוק "למלך פמייתן" ותאריך לפי שנות מלכותו. פמייתן היה מלכהּ האחרון של כתיון, אך הביא את הממלכה לשיאה בהשתלטותו על טמסוס.