פורטל:דת

סמלי דת שונים
סמלי דת שונים

דת היא מערכת של אמונות רוחניות שעיקרן אמונה בכוח עליון או כוחות עליונים אשר אחראים ליקום, ואשר שוכן בעולם רוחני נסתר או עולם גשמי במקום גאוגרפי ידוע כגון ההקבה. או לחלופין אינו שוכן ב"מקום" כלשהו בדומה לדתות הפילוסופים (אלו מהם שהיו בעלי דת כלשהי). בנוסף, על האדם המאמין באותה דת לנהוג לפי ציוויו\ ציוויים של אותו כוח\ כוחות עליונים, ולעסוק בפולחן הדת, או בדתות מסוימות לנהוג ולעשות מעשים על פי דעתם שיקרבו אותם לאלוה, ולא בהכרח על פי ציווי מפורש של האל.

בדתות רבות קיימים מושגים של שכר ועונש, הכוללים את מושגי תיקון הנשמה, השארות הנפש, הגעה לאחר המוות הגופני לאותו עולם שבו נמצאים האל או האלים, מלאכים או נשמות אחרות של בני מעלה שזכו לכך, גאולה, משיח כלשהו ותחיה פיזית של הגוף.

חלק מן הדתות מבטיחות אף הצלחה פיזית בעולם הזה, אמונה זו קיימת ביהדות שמאמינה שרואים את הזכות גם בעולם הזה וזוכים לשפע שהוא גם "חומרי", באסלאם הסובר שאדם עני אשם במצבו והגיע לדלות מתוך חטאיו. אמונה דומה לזו קיימת גם בנצרות הפרוטסטנטית שמאמינה בעקבות הגותו של קלוין, שניתן לראות באדם מצליח, אדם שאלוהים רוצה בו.

ביהדות ובדתות אחרות, כגון הצדוקים, קיים מושג של עבודה 'לשמה', כלומר לא על מנת לקבל שכר. למרות שאצל הצדוקים לדוגמה זה היה מצב קיצוני בו אין שכר כלל, מאחר שהם לא האמינו בקיומו של 'עולם הבא'. היהדות הפרושית לעומת זאת אומרת שיחד עם זאת שאין לעבוד על מנת לקבל 'שכר', "סוף השכר לבוא", שהרי האדם עשה בסופו של דבר את רצון האל (בחלק מהדתות והיהדות בכללן), אם כן על פי האמונה הדתית הוא יקבל על כך שכר, העניין הוא רק שאין לעבוד עבור השכר, אלא זו עבודת האל, ולא עבודת האדם את עצמו. כך שהשאלה האם ראוי לעבוד על מנת לקבל שכר, היא נוספת על השאלה האם ישנו שכר.

צלמית אישה מתקופת הברזל. אוסף מוזיאון הכט
צלמית אישה מתקופת הברזל. אוסף מוזיאון הכט

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (ובראשי תיבות עכו"ם או עכומ"ז), הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות.

לאורך הדורות, היהדות, הנצרות והאסלאם, שהן דתות מונותאיסטיות אבסטרקטיות, התחרו לא רק בינן לבין עצמן, אלא גם בדתות פוליתאיסטיות שהיו נפוצות בין עמי האזור. מבחינת היהדות, עיקר המאבק בפגניות התרחש בתקופת המקרא, בעת צמיחתה של היהדות בארץ כנען, כאשר כבר הייתה בה תרבות פגנית כנענית נפוצה. מתוך האזכורים של עבודת אלילים במקרא ניתן ללמוד רבות על מאבק זה, ועל התגבשות האמונה היהודית בקרב בני ישראל. מתוך מקורות מאוחרים יותר, כמו התלמוד, ניתן ללמוד על תוצאות המאבק.

פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח
פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח

יהדות קראית היא זרם ביהדות ששמו נגזר מהמילה "מקרא" – חבריו מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, וזאת בשונה מהיהדות הרבנית. למייסד היהדות הקראית, שבתקופות המוקדמות פירושי התורה שלה היו בדרך כלל מחמירים יותר מאשר פירושי חז"ל, נחשב החכם ענן בן דוד הנשיא. הקראים, שמספרם בעולם מוערך בכ-35,000 נפש, מתוכם כ-25,000 בישראל, מגדירים עצמם כיהודים למרות שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. בשונה מיהודים אורתודוקסים, הקראים הדתיים אינם חובשים כיפה לראשם, אלא בבית הכנסת ובעת התפילה.

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: