צלופחאים

סדרה של דגים מוארכים ומעוגלים הדומים לנחש

קריאת טבלת מיוןצלופחאים
מירנון זעמני, המתחקה לקרייט ימי מפוספס
מיון מדעי
ממלכה:בעלי חיים
מערכה:מיתרניים
על־מחלקה:מקריני סנפיר
מחלקה:מקריני סנפיר
סדרה:צלופחאים
שם מדעי
Anguilliformes
‏ברג, 1943
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Gymnothorax pictus
צלופח אירופי
קונגר אפור
מורנה ים-תיכונית

צלופחאים (שם מדעי: Anguilliformes), היא סדרה של דגים מאורכים ומעוגלים הדומים לנחש.

חלקו העליון של הצלופח מעוטר בסנפיר ארוך ורציף, החל מאחורי ראשו עד לקצה זנבו. אין לצלופח סנפירי גחון, ולכן הוא משתמש בטכניקה שונה משאר הדגים על מנת לשחות: הוא מתפתל ויוצר סביבו גל הנע לאורך גופו בכיוון זנבו, 'רוכב על הגל' ודוחף את עצמו קדימה, וכך הוא שוחה.

הפרשת ריר תמידית מעורו מסייעת אף היא לתנועתו של הצלופח, הריר מחליק את גופו ומקל את החיכוך עם המים בעת השחייה, ובעת הזחילה על קרקעית הים.

גון גבו שחום אך גחונו בהיר. בגוף הצלופח מאות חוליות. חזות הצלופח חלקה, זאת משום שהקשקשים הזעירים שלו טמונים מתחת לעורו.

מיון הצלופחאים

ישנם גם מינים שאינם צלופחים אך מכונים כך, עקב גוף דומה להם. כאלה הם הצלופח החשמלי, הצלופחוליים ובני הסדרות חכאי תהומות, צלופחי-קושק, נוטקנטיים וצלופחי ביצות.

חלק מהחוקרים רואים בסדרה חכאי תהומות קבוצה של צלופחים אמיתיים.

נדידת הצלופחים

נדידת הצלופחים היא תופעה יוצאת דופן, שכן לא מדובר רק במסע של אלפי קילומטרים, אלא הפיכתם מדגי ים (מים מלוחים) לדגי מים מתוקים, כשבסוף חייהם יחזרו להיות דגי ים:

הצלופחים של אירופה ואמריקה מטילים את ביציהם במפרץ מקסיקו שבאוקיינוס האטלנטי, דרומית מערבית לאיי ברמודה. בעומק הנע בין 350 ל-700 מטר מטילות הנקבות מספר רב של ביצים. בעוד הורי הצלופחים מתים בשלב זה בעומק האוקיינוס אליו הגיעו לשם הטלה, מן הביצים בוקעים חיים חדשים בדמות זחלים (פגיות) שגודלם איננו עולה על 1.5 מ"מ, גופם שקוף והם כמעט בלתי נראים במימי הים, עד כדי כך שלמראית עין אין הם נראים כלל כזחלים של צלופחים, שכן חזותם שונה לחלוטין מהוריהם. הזחל השקוף של הצלופח נקרא "לפטוצפלוס" (leptocephalus) ונשאר במצבו כשלוש שנים. באותן שנים בהן הוא חי בזרם הגולף הוא ניזון בעיקר מפלנקטון. לאחר כשלוש שנים ממועד בקיעתם הם נסחפים בזרמי האוקיינוס האטלנטי. הצלופח האמריקני לאמריקה והצלופח האירופאי מזרחה לכיוון חופי אירופה. במהלך המסע הראשון בחייהם אורכם מגיע ל-7.5 ס"מ. בינתיים גופם נעשה מוצק ועגול יותר, והם מתחילים להיראות כצלופחים קטנים, אך הם עדיין שקופים וקשה להבחין בהם[1].

ככל שהם מתקרבים אל שפכי הנחלים גופם מתכהה ומראם הופך "צלופחי", ולאט לאט הם משתנים מדגי ים לדגי מים מתוקים. בסופו של דבר הם זורמים מן הים במעלה נהרות, ולתוך אגמים ובריכות, שם הם שוהים במשך 7 עד 9 השנים הבאות. בשנים אלו גוון עורם הוא צהבהב חום, וזוג עיניים קטנות מנמרות את צידי ראשם. בהגיעם לגיל 7–9, מתחילים הצלופחים את מסעם חזרה אל הים ממנו הגיעו. אלה שחיים בנהר מתחילים בשחייה אל הים, ואלה שחיים באגמים ובבריכות יוצאים מהמים, מחליקים על פני העשב הלח עד שמגיעים לנהר, שם הם יורדים באפיקו אל הים. במהלך מסעם האחרון משלימים הצלופחים את שלמותם הפיזית והופכים לצלופחים בעלי עיניים גדולות, וצידי גופם מנצנצים בגוון כסוף. גודלם של הצלופחים הבוגרים למיניהם נע החל ממטר אחד, ועד לכ-1.85 מטר[1].

כשהם מגיעים אל הים הם עושים את המשך מסעם על פני קרקעיתו, כשגופם עובר שינוי פעם נוספת בחייהם, הפעם מדגי מים מתוקים לדגי ים השוחים במעמקי האוקיינוס. בסופה של שחיית מעמקים לאורך אלפי קילומטרים מגיעים הצלופחים למפרץ מקסיקו, שם מסתיים מסעם עם הטלת הביצים, ומסע חדש של צאצאיהם יחל[1].

הצלופחים כמאכל

צלופחי מים מתוקים (צלופח יפני - Anguilla japonica, הקרוי ביפנית אונאגי) וצלופחי ים (צלופח קונגר, הקרוי ביפנית אונאגי אנאגו) נפוצים מאוד במטבח היפני[2]; מאכלים מצלופחים דוגמת אונאדון ואונאג'ו (צלופח בגריל, טבול ברוטב מתוק, המוגש בדרך כלל על מצע אורז) (אנ') הם פופולריים מאוד, אך הפכו יקרים לאחר שנים של דיג אינטנסיבי, שהביא להידלדלות אוכלוסיית הצלופחאים בעולם, וכמה מינים של הדג אף הוגדרו נתונים בסכנת הכחדה[3].

צלופחים פופולריים גם במטבח הסיני, ומוכנים בדרכים רבות ושונות. מחירי הצלופחים בהונג קונג מגיעים לעיתים קרובות ל-1000 דולר הונג קונגי לק"ג[4]. בהודו, צלופחים פופולריים בצפון מזרח המדינה. צלופחי מים מתוקים, המכונים קוסיה באסמית, נאכלים עם קארי, לעיתים קרובות עם עשבי תיבול. הצלופח האירופי וצלופחי מים מתוקים אחרים נאכלים בעיקר באירופה ובארצות הברית[5]. מאכל מסורתי במזרח לונדון הוא צלופחים בג'לי, אם כי הביקוש להם ירד משמעותית מאז מלחמת העולם השנייה. מעדן האנגולה מהמטבח הספרדי מורכב מצלופחים צעירים מוקפצים בשמן זית עם שום[6][7]; צלופחי גלם מגיעים בדרך כלל למחירים של עד 1000 יורו לק"ג. צלופח ארוך-סנפיר ניו זילנדי הוא מאכל מאורי מסורתי בניו זילנד. במטבח האיטלקי, צלופחים מוולי די קומאקיו, אזור ביצות לאורך חוףהים האדריאטי, מוערכים במיוחד[8], יחד עם צלופחי מים מתוקים מאגם בולסנה וצלופחי בריכות מקבראס, סרדיניה. בצפון גרמניה, הולנד, צ'כיה, פולין, דנמרק ושוודיה, צלופח מעושן נחשב למעדן. גם באירופה הצטמצם מספרם של הצלופחאים בתחילת המאה ה-21 עד לכדי אחוז אחד ממה שהיה בעבר והם נחשבים בסכנת הכחדה חמורה. אך לא רק עקב דייג מופרז, אלא גם עקב זיהום הנהרות והאגמים, בניית סכרים ותחנות כוח לייצור חשמל סמוך לחופי הים[6].

בישראל

בישראל צלופחאים מהדגה הים-תיכונית היו זמינים לרכישה מדיגי נמל עכו[9]. בעבר היו נחל אלכסנדר, נחל הקישון ונחל תנינים עשירים בצלופחאים[10]; אך הם הפכו נדירים החל מסוף המאה ה-20. ב-2002, בעקבות שיקום נחל קישון, נצפה בו הצלופח האירופי[11].

במפרץ אילת עדיין ניתן למצוא מספר מיני צלופחאים[12][13].

בישראל החלו ניסיונות לפתח חקלאות ימית של גידול צלופחאים בשנות ה-80 של המאה ה-20[14]. בשנת 1985 החל לפעול בקריית שמונה מפעל המעשן בשר צלופחים, שגודלו בקיבוצי הצפון[15]. שוק היעד של הצלופחים המעושנים היה אירופה, בעיקר גרמניה[15], אך הם שווקו גם בישראל[16]. ב-1986 אף גילה אלכסנדר גלמן, ביולוג, חוקר דגים וטכנולוג מזון במעבדה של משרד החקלאות בחיפה כי הטענה כי צלופחאים אינם כשרים מאחר שאין להם קשקשים היא טעות; לצלופחאים יש קשקשים שגודלם ארבעה מילימטרים ועוביים מילימטר אחד. הוא אף פנה לרבנות הראשית בבקשה שיאשרו שהם כשרים[17]. ב-1990 נעשה ניסיון לגדל צלופחים במושב קדש ברנע במים מליחים[18]. ב-1992 החל השף אייל שני לעשן צלופחים במסעדת הדגים "אוקיינוס" בירושלים[19].

החל משנת 2022 מפתחת חברת ההזנק הישראלית "פור-סי" (Forsea) בשר צלופח מתורבת, באמצעות תאי גזע, באמצעות טכנולוגיה שפיתח פרופסור יפתח נחמן מאוניברסיטת תל אביב[20][21].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צלופחאים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. 1 2 3 ברוק ג'רוויס, הניו יורקר, מאין באים צלופחים לעולם? האמת חלקלקה, ומוזרה יותר מכל דמיון, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2020
  2. ↑ נירה רוסו, צלופחים עם המחותנים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2003
    צלופחים עם המחותנים (המשך), באתר הארץ, 10 בספטמבר 2003
  3. ↑ האקונומיסט, המטבח היפאני סובל מהידלדלות אוכלוסיית הצלופחים בעולם, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2012
  4. ↑ ג'ניס ג'אן, הגרדיאן, בלי רחמים: המאכלים הכי מוזרים בהונג קונג, באתר הארץ, 22 במרץ 2013
  5. ↑ שגיא כהן, על נהרות בורדו חיפשנו צלופחים, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
  6. 1 2 שלמה פפירבלט, ההתמכרות המסוכנת לטעמם של הצלופחונים, באתר הארץ, 24 באפריל 2018
  7. ↑ רון מיברג, מה לאכול במדריד, חדשות, 25 באוקטובר 1991
  8. ↑ צלופחים אדריאטיים, על המשמר, 23 בינואר 1953
  9. ↑ מנחם תלמי, שחר בשוק עכו!, מעריב, 14 ביולי 1959
    רחל אוירבך, ציירים ודייגים על החוף הים הכחול, על המשמר, 6 בנובמבר 1955
  10. ↑ עזריה אלון, שמורות־הטטבע : במרכז הארץ, למרחב, 5 באפריל 1963
    על קצה החכה, הארץ, 26 במאי 1960
    קומזיץ על האלכסח־ו, מעריב, 13 בספטמבר 1957
  11. ↑ צפריר רינת, הצלופח האירופי הגיע למעלה הקישון, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2002
  12. ↑ עמי דור-און, מיני דגים חדשים נתגלו באילת באמצעות דיג ברעל, הארץ, 2 באוקטובר 1964
  13. ↑ צפריר רינת, העצלנות משתלמת: השיטה של הצלופחים להשיג מזון, מבלי לטרוח לזוז, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2018
  14. ↑ סרטנים לייצוא במים מתוקים, דבר, 11 בינואר 1983
  15. 1 2 אבי יערה, צלופחים תוצות הארץ, חדשות, 16 באוקטובר 1985
    נווית זומר, צלופחים מעושנים, תעשייה ישראלית - החל מהשבוע ישווקו במעדניות צלופחים ושפמנונים מעושנים. בקרית־שמונה הוקם מפעל המעשן את בשר הצלופחים, שגודלו בקיבוצי הצפון. הפנים ליצוא, חדשות, 22 בדצמבר 1986
    נילי פרידלנדר, צלופחים במקום כותנה, מעריב, 19 באוגוסט 1991
  16. ↑ גיל חובב, אוכל - שוחט ושרץ בידו - אל רפרטואר הטרפות באטליז חיים שברחביה הצטרפו השבוע צלופחים מעושנים תוצרת בחול־לבן, כל העיר, 6 במרץ 1987
    ארז קומרובסקי, מתכון - צלופחון ברוטב תרד, העיר, 12 באוגוסט 1988
  17. ↑ שרית ילוב, געפילטע פיש - הכשר: למה עם ישראל לא ייצא צלופחים ולא יאכל אותם? קשקושים וקשקשים, העיר, 27 ביוני 1986
  18. ↑ אורי בינדר, צלופחים מעושנים מהנגב יוגשו במסעדות אירופה, מעריב, 29 באפריל 1990
  19. ↑ אירית רותם־צפרתי, איל שני, "אוקיאנוס", ירושלים, מעריב, 17 בינואר 1992
  20. ↑ קורין דגני, בדרך לצלופח המתורבת הראשון: פור-סי גייסה 5.2 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2022
  21. ↑ הייתם טועמים? צלופח המעבדה הישראלי שעשוי לחולל מהפכה קולינרית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2024
מקריני סנפיר
סחוס גרמיים רב-סנפירים • חדקנאים

דגי גרם עילאיים
תמים גרמיים דגים תניניים • קשת סנפירים
כליל-גרמיים
Elopomorpha טרפוניים • לבניתאים • נוטקנטיים • צלופחאים • חכאי תהומות
אוסטאוגלוסומורפיים גרום-לשונאים • עין-ירחיים
Ostariophysi גונורינצ'יים • קרפיונאים • חריתאים • דגי-חשמל טרופיים • שפמנונאים
Protacanthopterygii ארגנטיניים • זאבי נהר • סמלטאים • סלמונאים
Stenopterygii ראשניתיאים • סטומיי תהומות
Paracanthopterygii פרקופסיים • קרפדנוניים • חכאים • בקלאים • צלופחי-קושק
Acanthopterygii קיפונאים • אידרונאים • חניתאים • דגי-לווייתן •גמבוזאים • סטפנובריכיים • ברקנאים • זאוסאים • צמידונאים • עוקצנוניים • אבובונאים • צלופחי ביצות • נפוחיתאים • סוליתאים • עקרבנונאים • דקראים
קבוצות נוספות סרדינאים • דגי-לטאים • פנסאים • למפיריים • דגים מזוקנים