| לידה |
6 באוגוסט 1923 אודסה, ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה |
18 באוגוסט 1982 (בגיל 59) ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| אירועים משמעותיים |
עלייה לארץ ישראל (1925) |
| השכלה | |
| עיסוק | מתרגם |
אברהם בירמן[1] (6 באוגוסט 1923 – 18 באוגוסט 1982) היה מתרגם שירה ופרוזה מאנגלית לעברית ומתרגם שירה עברית חדשה מעברית לאנגלית.[2]
ביוגרפיה
בירמן נולד בעיר אודסה. עלה לארץ ישראל ב־1925. למד בבית הספר הריאלי בחיפה .בהמשך שירת בצבא הבריטי ואחר כך בצה״ל. למד לימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
עיקר עיסוקו כמתרגם היה בתרגומי שירה ופרוזה מאנגלית ובתרגום שירה עברית חדשה לאנגלית. תרגם עשרות ספרים מהספרות האנגלית והספרות האמריקאית למבוגרים, לילדים ונוער.
ב-1968 הוציא אנתולוגיה של שירה עברית מודרנית מתורגמת לאנגלית, שאת ההקדמה לה כתב משה שרת.
כתב מספר שירים בעברית. אחד מהם, השיר "גרישא קשישא"[3] התפרסם במחזמר הישראלי הראשון, "פשיטה בכפר...", מאת אהרן מגד, שהיה ידוע גם בשם "העיקר ובת האיכר", ולימים קיבל את השם "5:5" ("חמש חמש"), קומדיה מוזיקלית, שעניינה - קורות יחידת חיילים, שאומצה על-ידי מושב עובדים.
חיים אישיים
היה נשוי פעמיים: בתחילה לאהובה לבית ירושלמי (שנקראה אחרי נישואיה השניים אהובה דוניבסקי, 2013-1921), שהייתה בת למשפחה ותיקה בארץ שמוצאה מחברון,[4] ושהייתה מורה בבית ספר יסודי. מנישואין אלה היה אב לבן אחד, אמנון בירמן, סופר ומחבר תשבצי היגיון.
לאחר שהתגרש נישא פעם שנייה להדסה (בירמן) לבית שפירא (2010-1932), שהייתה גם היא מתרגמת. מנישואיו השניים היה אב לשני ילדים נוספים.[5]
התגורר בירושלים ובה גם נפטר בכ״ט באב תשמ״ב, 18 באוגוסט 1982, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[6]
מבחר מתרגומיו
ספרות יפה מתורגמת לעברית
- שטפן היים, נושאי צלב החופש, הוצאת טברסקי, 1950
- מארק טוויין, וילסון הטמבל, הוצאת צ'צ'יק, שנה לא ידועה
- מארק טוויין, הקלברי פין, י' צ'צ'יק, 1950
- הווארד פאסט, הגבול האחרון, ספרית פועלים, 1952
- הרמן ווק, מרג'ורי מורנינגסטאר, הוצאת דרור, 1956
- אירווין שו, כפירי אריות, ספרי גדיש, 1958
- אדמונדו דה אמיצ'יס, הלב: ספר לבני הנעורים, הוצאת ברונפמן וספרי אייל, ?196
- אוסקר ויילד, תמונת דוריאן גריי, עם עובד, 1960
- ר. ק. נראיין, ציפיה למהאטמה, עם עובד, 1961
- לורנס דארל, ז'וסטין, מ. מזרחי, 1968
- צ'ארלס דיקנס, שתי ערים, מ. מזרחי, 1975
- דניאל דפו, רובינזון קרוזו, עם עובד, 1975
- איין ראנד, אנו החיים, מ. מזרחי, 1977 (תרגמה: שושנה עין גד, ערך: אברהם בירמן)
- דייוויד הרברט לורנס, נשים אוהבות, זמורה, ביתן, מודן, 1980
- רודיארד קיפלינג, האור שכהה, מסדה, 1980
- פרל בק, האדמה הטובה, מ. מזרחי, 1987
ספרי עיון מתורגמים לעברית
- רייצ'ל קרסון (רחל ל' קארסון), הים הסובב אותנו, הוצאת טברסקי, תשט"ו
- שלום יעקב כהן, חלוציות וחיי הספר בספרות ארצות הברית, הוצאת יחדיו, 1962
- מרגרט מיד, גבר ואישה, הוצאת מסדה, 1964
שירה עברית מתורגמת לאנגלית
,Avraham Birman, David Avidan, Megaovertone: selected poems, 1952-1966, London, The Thirtieth Century, 1966
מבחר משירי דוד אבידן שבירמן ואבידן תרגמו יחד לאנגלית.[7]
,Avraham Birman (editor), Moshe Sharett (writer of foreword), An anthology of modern Hebrew poetry,
London, Abelard-Schuman, 1968
מבחר שירים עבריים שבירמן, בחר, תרגם לאנגלית וערך.
קישורים חיצוניים
- אברהם בירמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
רונן סוניס, קו המשווה | הניסים שחולל אברהם בירמן, באתר הארץ, 8 בפברואר 2023- מידע על אברהם בירמן בקטלוג הספרייה הלאומית
משיריו:
מתרגומיו:
- רוברט בראונינג, חזון העתיד, הארץ, 29 באוגוסט 1941
- תומס הרדי, בהמוט ארץ, העולם, 13 בינואר 1945
- אמילי ברונטה, זכרון נעורים, העולם, 10 במאי 1945
- כריסטינה רוזטי, במעלה, העולם, 15 בנובמבר 1945
- ויליאם בטלר ייטס, לב אישה, הארץ, 12 באפריל 1946
- הילר בלוק, לילה, העולם, 16 בינואר 1947
הערות שוליים
- ↑ באנגלית: Avraham Birman
- ↑ פרופ' יוסף נוימן, שהיה פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, סיפר בעיתון הארץ: "לפני שנים הכרתי את אברהם בירמן, כששאלתי אותו מה מקצועו, הוא השיב "אין לי מקצוע", "בקטריולוג זה מקצוע, ואני רק מתרגם" (מוסף "ספרים", 19 בספטמבר 2007).
- ↑
גרישא קשישא (מילים: אברהם בירמן, לחן: יוחנן זראי, שירה: יעקב טימן), סרטון בערוץ "שיר עד", באתר יוטיוב, 12 בפברואר 2021 - ↑ אמנון בירמן, חברון, חברון, אחד מאוזן, הוצאת הדרך לגיהנום, 2004, עמ' 181
- ↑ הדסה בירמן, באתר MyHeritage
- ↑ אברהם בירמן באתר GRAVEZ
- ↑ אמנון בירמן מספר על ספר זה:" אבא שלי... אהב מאוד את שירת אבידן. בשנת 1966 יצא לאור ספר של מבחר שירי אבידן מתורגמים לאנגלית בידי אבי ובידי אבידן עצמו. הספר נקרא "Megaovertone", ואבי נהג להתבדח ולומר שהשם מגלם בעת ובעונה אחת את המגלומניה של אבידן ואת האוברטון של בירמן" (אמנון בירמן, אחד מאוזן, הוצאת הדרך לגיהנום, 2004, עמ' 190).
