.jpg) | |
| בנציון נתניהו, 1986 | |
| לידה |
25 במרץ 1910 ורשה, פולין הקונגרסאית ("נסיכות הוויסלה"), האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באפריל 2012 (בגיל 102) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| שם לידה |
Benzion Milejkowski |
| מדינה |
 ישראל |
| ענף מדעי | היסטוריה |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| השקפה דתית |
יהדות |
| ילדים |
בנימין נתניהו, יונתן נתניהו, עדו נתניהו |
  | |
בנציון (בן־ציון) נתניהו (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910[1][2] – ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012) היה היסטוריון, מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, נציג התנועה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות. כיהן כפרופסור בדרופסי קולג', באוניברסיטת דנוור ובאוניברסיטת קורנל והיה עמית באקדמיה האמריקאית למחקר יהודי (AAJR), והיה חבר באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות ומדעי ההיסטוריה בספרד. בשנים 1962-1948 שימש עורך ועורך ראשי של האנציקלופדיה העברית.
אביהם של יוני נתניהו שהיה מפקד סיירת מטכ"ל, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וד"ר עדו נתניהו, רופא, סופר ומחזאי.
תחילת חייו
נתניהו נולד בוורשה (אז חלק מהאימפריה הרוסית), בשם בנציון מיליקובסקי כבכור מתשעת ילדיהם של שרה (לבית לוריא) ולמחנך והפעיל הציוני הרב נתן מיליקובסקי.[3] אחיו אלישע נתניהו היה פרופסור למתמטיקה.
ב-3 ביוני 1920 עלה לארץ ישראל עם משפחתו על סיפון האוניה "אובציה".[4] לאחר ששהתה המשפחה ביפו ובתל אביב עברה לצפת, שם עסק אביו בהוראה ולבסוף השתקעה בירושלים.[5] בנציון למד בסמינר "המזרחי" (לימים מכללת ליפשיץ) ואחר כך בבית המדרש למורים העברי בהנהלת דוד ילין.
בארץ ישראל עברת את שמו לנתניהו, השם בו אביו, נתן מיליקובסקי, היה חותם על מקצת ממאמריו.[6] על מאמריו חתם בנציון נתניהו לעיתים בכינוי "ניתאי", ובעקבותיו השתמש בנו בנימין, בעת שהייתו בארצות הברית, בשם "בן ניתאי".[7]
נתניהו למד באוניברסיטה העברית בירושלים הוא התמחה בהיסטוריה של ימי הביניים ותולדות ישראל וקיבל תואר ראשון ותואר שני בהיסטוריה ובפילוסופיה.[8][5]
פעילותו הפוליטית
במהלך לימודיו היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית. הוא הושפע מהרעיונות של אב"א אחימאיר והקים יחד עם חברו יוסף אור את הירחון הספרותי הרוויזיוניסטי ״ביתר״. הירחון נערך על ידי פרופ' יוסף קלוזנר שנתניהו היה עימו בקשרים טובים. נתניהו עמד בראש תא הסטודנטים הרוויזיוניסטים באוניברסיטה העברית שהשתתפו בהפגנה שארגן אחימאיר נגד ״ברית שלום״. בין השאר הפריעו לחנוכת קתדרה לשלום בינלאומי שבראשה עמד המשפטן נורמן בנטוויץ'.[9]
ב-1933 פעל לצד אביו, הרב מיליקובסקי, להקמת ועד ציבורי בראשות הרב קוק להגנה על הנאשמים ברצח חיים ארלוזורוב - צבי רוזנבלט, אברהם סטבסקי ואב"א אחימאיר. לימים סיפר כי אביו הרב מיליקובסקי טען שעל פי נתונים שאסף, לא הם ביצעו את הרצח והוצאתם להורג עלולה להביא למלחמת אחים ולפגיעה במפעל הציוני.[10] נתניהו היה ממייסדי העיתון הרוויזיוניסטי "הירדן" והיה לעורכו הראשון. העיתון נוסד בין השאר כדי להשפיע על דעת הקהל לתמוך בחפות הנאשמים ברצח ארלוזורוב וגיליונו הראשון הופיע ביום פתיחת המשפט.[5]באחד המאמרים שכתב ציין כי אם נרצה ונילחם על רצוננו, נזכה בימי אנו...למדינה יהודית בארץ ישראל". בעקבות המאמר הוועד הערבי העליון תבע מהנציב העליון הבריטי לסגור את העיתון.[11] ב-1935, לאחר מותו של אביו, פרש נתניהו מעריכת העיתון.[12]
ב-1936 נתמנה לעורך ״הספרייה המדינית״ שהוציאה לראשונה בעברית כתבים של הרצל, נורדאו, זנגוויל וציונים אחרים ושלחלקם נלוו הקדמות פרי עטו של נתניהו.[12]
ב־1939 נסע ללונדון כעוזרו של בנימין אקצין, מזכירו האישי של זאב ז'בוטינסקי. בלונדון הוא שכנע את ז'בוטינסקי להעתיק את פעילותו לארצות הברית מתוך אמונה "שהכוח הבינלאומי נמצא במקום אחר - לא בבריטניה אלא בארצות הברית".[13] ז'בוטינסקי השתכנע, ובפברואר 1940 הגיעה משלחת בראשותו של ז'בוטינסקי, לניו-יורק.[12]
לאחר מותו של ז'בוטינסקי באוגוסט 1940 נשאר בניו יורק. בתקופה זו היה פעיל במשלחת האצ"ל בארצות הברית בראשות הלל קוק. במסגרת זו היה חבר בוועד להקמת צבא עברי. נתניהו עזב את הוועד עקב חילוקי דעות רעיוניים.[14]
וב-1942 נתמנה לעמוד בראש המשלחת של ההסתדרות ציונית חדשה. בהנהגתו הפכה התנועה לגורם פעיל ומשפיע על דעת הקהל היהודית והכללית באמריקה. התנועה ארגנה אסיפות עם גדולות, בהן נאמו מדינאים אמריקניים ואנשי ציבור, מודעות עצומות שהתפרסמו בעיתונים הראשיים, מאמרי תעמולה רבים בעיתונות, ומשא ומתן אינטנסיבי עם חברי הקונגרס משתי המפלגות, ובעקבותיהם גם עם אנשי הממשל.[12] התנועה עסקה ביצירת דעת קהל אוהדת לרעיון הציוני בקרב אנשי הממשל. הוא עסק בניסיון לגייס את תמיכת מנהיגי ארצות הברית לרעיון המדינה היהודית תוך מתיחת ביקורת על אזלת היד של יהדות ארצות הברית שאינה פועלת מספיק למניעת ההשמדה באירופה. ההיסטוריון, ד"ר רפאל מדוף, אמר על הפעילות הזו כי "הצלחתו של נתניהו (ואנשיו) להביא לראשונה למצע פרו-ציוני מובהק בוועידה הרפובליקנית של 1944 שינתה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד".[13][15] נתניהו עצמו נפגש עם שורה של אנשי מפתח אמריקניים, ביניהם תת-מזכיר המדינה דין אצ'יסון והגנרל אייזנהאור, לימים נשיא ארצות הברית, כדי לשכנעם שעל אמריקה לתמוך בהקמת מדינה יהודית וללחוץ על בריטניה לחדול ממדיניותה האנטי-ציונית.[12][16][14]
ב-1945 ייצג נתניהו את ההסתדרות ציונית חדשה במפגשים בין נציגי האומות בסן-פרנסיסקו, לקראת הקמת האו"ם שם נפגש עם ראשי משלחות רבים וניסה לשכנעם לתמוך בהקמת מדינה עברית.[17]
במקביל לפעילותו הציונית למד לתואר דוקטור בדרופסי קולג' בפילדלפיה, ועבודת הדוקטורט שלו עסקה בדון יצחק אברבנאל.[18]
פעילותו האקדמאית
בשנת 1949 שבה משפחת נתניהו לישראל עם בנם יוני ועברה לגור בשכונת קטמון בירושלים.
לאחר ששב לישראל התמסר לעבודת המחקר שלו כהיסטוריון של יהדות ספרד. בשנות ה-50 ביקש להתקבל כמרצה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית, אבל ראש החוג פרופסור יצחק בער העדיף על פניו את חיים ביינארט[19] מכיוון שלא המליץ עליו להיות יורשו עבר נתניהו לארצות הברית ושם השתלב באקדמיה.[8]
בשנת 1957 התמנה כפרופסור אורח לשפה וספרות עברית בדרופסי קולג', החל מ-1962 עמד שם בראש המחלקה ללשון עברית ולספרות עברית עד 1968. בשנים 1971-1968 היה פרופסור ללימודים עבריים באוניברסיטת דנוור, בקולורדו. ב-1971 הוא נתמנה לפרופסור ללימודי יהדות ולראש המחלקה לשפות שמיות באוניברסיטת קורנל, שם שימש כמרצה עד 1975.[20] במהלך תקופה זו היה העורך הכללי של האנציקלופדיה "ההיסטוריה העולמית של העם היהודי".[21]
ב-1976, לאחר מות בנו הבכור, שב עם משפחתו לישראל.
נתניהו היה פרופסור עמית באקדמיה למחקר יהודי, חבר באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות ומדעי ההיסטוריה בספרד, ופרופסור, ולאחר מכן פרופסור אמריטוס, באוניברסיטת קורנל.
בשנות חייו האחרונות השתתף בסרט הביוגרפיה אודותיו, "בֶּן צִיּוֹן - חייו ופועלו של פרופ' בנציון נתניהו", בבימויו של משה לוינסון.[22]
מחקריו
כחוקר עסק במחקר יהודי ספרד בימי הביניים, האנוסים וחקר האינקוויזיציה. בנוסף אחד מתחומי המחקר העיקריים שלו הוא חקר הלאומיות היהודית והציונות.[18][23][20]
בספרו אודות הפילוסוף והמדינאי היהודי-ספרדי דון יצחק אברבנאל, מתאר נתניהו בין היתר את גדולתו כאיש רוח ומדינאי, ובו בזמן מצביע על חולשותיו ועל עיוורונו של אברבנאל, שנותן אמון במלך פרדיננד זמן קצר לפני גירוש ספרד, באופן שמזכיר את העיוורון של יהודי גרמניה ביחס למשטר הנאצי.[24] הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1953 באנגלית ובספרדית. בשנת 2005 הופיע הספר בתרגום לעברית וזכה לשבחים.[25]
נתניהו פיתח תאוריה, לפיה המיתוס שהאנוסים התנצרו בכפייה ושמרו בסתר על אורח חיים יהודי, אינו נכון ברוב המקרים ונוצר רק עקב תעמולת מוסדות האינקוויזיציה שהפלו את היהודים על בסיס אתני.[26]
דעותיו הציבוריות
ב-12 בספטמבר 1947, לקראת ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה, נמנה עם חמישה חותמים על מודעה שפורסמה בניו יורק טיימס והביעה התנגדות נחרצת לתוכנית החלוקה. המודעה צפתה כי קבלת התכנית תוביל באופן בלתי נמנע לחיסול היהודים בארץ ישראל ועל כן מהווה "התאבדות לאומית".[27]
בסוף שנות ה-90 הביע נתניהו דאגה נוכח מה שראה כשילוב של האיום הערבי מול חולשת הדעת והשאננות הישראלית. הוא ראה בהסכמי אוסלו "מעשה טירוף", "מלכודת שאותה טמנו לנו הערבים ואויבינו בין האירופים בכוונה תחילה" ומי מבינינו שנלכד בה מתוך "עיוורון גמור", משך את כולנו לתוכה ואין יודע כיצד נחלץ ממנה. נתניהו האמין ששלום לא-מושלם בין ישראל ושכנותיה הוא אפשרי, אך רק אם יתבסס על הרתעה חזקה.[28] כשבנו בנימין כיהן כראש ממשלה והכריז כי הוא מסכים להעביר את חברון לשליטת הרשות הפלסטינית כחלק מהסכם חברון ביקר אותו אביו בחריפות. נתניהו הבן העיד כי אביו ידוע בדעותיו בזכות "ארץ ישראל השלמה".[29]בספטמבר 2004 נמנה (לצד בנו עדו נתניהו[30]) עם החותמים על עצומת אנשי ציבור נגד תוכנית ההתנתקות.[31]
בראיונות מאוחרים יותר, ציין את התנגדותו למדינה פלסטינית וטען כי "הרצל ונורדאו לא עבדו כדי להקים מדינה פלסטינית".[32][13]
חיים אישיים ומותו
ב־1944 נישא לצילה (לבית סגל; 1912 - 2000) בת למשפחה ליטאית-ציונית שעלתה לישראל בתחילת המאה העשרים,[33] שאותה פגש בעת לימודיו בארץ ישראל. היא הייתה נשואה קודם לכן לחברו נח בן טובים (בנו של זלמן בן-טובים).
בנו יונתן (1946 - 1976) נפל במהלך מבצע יונתן לחילוץ בני הערובה ממטוס אייר פראנס באנטבה.[34] בנו, בנימין נתניהו (נולד: 1949), ראש ממשלת ישראל. בנו הצעיר, עדו נתניהו (נולד: 1952), הוא רופא, סופר ומחזאי.
נכדיו מבנו בנימין נתניהו ומרעיתו שרה נתניהו הם יאיר נתניהו ואבנר נתניהו וכן נעה רוט מאשתו הראשונה של נתניהו. בנוסף יש לו שני נכדים מבנו עדו נתניהו. בין אחייניו ניתן למצוא את נתן נתניהו, פרופסור למדעי המחשב ונתן מיליקובסקי, איש עסקים.
נתניהו התאלמן מאשתו צילה בשנת 2000.
הוא נפטר בירושלים ב-30 באפריל 2012, בגיל 102, ונקבר בחלקת האבות השכולים בהר המנוחות בירושלים.[35][36]
הוקרה והנצחה
ב-1995 זכה בפרס הלאומי לספרים יהודיים על ספרו "תולדות האינקיויזיציה".[37]
ב-21 בספטמבר 2011 העניקה עמותת דונה גרציה לנתניהו את מדליית דונה גרציה[א], כאות הוקרה על פועלו בחקר אנוסי ספרד.[26]
כשנה לאחר פטירתו נחנך בירושלים מחלף על שמו.[38] ביוני 2013 נחנך בהתנחלות ברקן שבשומרון בית ספר יסודי על שמו.[39] בשנת 2020 נחנכה כיכר על שמו ועל שם רעיתו צילה נתניהו בשכונת הדר גנים בפתח תקווה.[40]
מספריו
בעברית
- חמשת אבות הציונות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004. מאמרים על יהודה לייב פינסקר, בנימין זאב הרצל, מקס נורדאו, ישראל זנגוויל וזאב ז'בוטינסקי.
- דון יצחק אברבנאל: מדינאי והוגה דעות, הוצאת שוקן, 2005
באנגלית
- 1953: Don Isaac Abravanel, Statesman & Philosopher, Jewish Publication Society of America
- 1966: The Marranos of Spain: From the Late 14th to the Early 16th Century, According to Contemporary Hebrew Sources, American Academy for Jewish Research
- 1976: Alonso de Espina: Was He a New Christian?, Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 43, pp. 107–165
- 1995: The origins of the Inquisition in fifteenth century Spain, Random House
- 1997: Toward the Inquisition - Essays on jewish and converso history in late medieval spain, cornell university press
בספרדית
- 2005: De la anarquía a la Inquisición Trad. Ciriaco Morón Arroyo. La Esfera de los Libros
אילן יוחסין
| עץ משפחת מיליקובסקי - נתניהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- יוסי אחימאיר, "בנציון נתניהו בן מאה אינו נח, משלים כתיבת זכרונותיו", "האומה", גיליון 177, מרץ 2010, עמ' 77–84
- ג'ושוע כהן, הנתניהוז - אפיזודה שולית ובסופו של דבר אף זניחה בתולדות משפחה מפורסמת מאוד הוצאת "הבה לאור", 2021[43]
- עדו נתניהו, יישומה של הציונות המדינית: בנציון נתניהו עם ז'בוטינסקי בארצות הברית, "האומה", 1 פברואר 2020
קישורים חיצוניים
בנציון נתניהו, ברשת החברתית Goodreads
בנציון נתניהו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בנציון נתניהו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- בנציון נתניהו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רשימת הפרסומים של בנציון נתניהו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של בנציון נתניהו באתר רמב"י
ראיונות
- אלי אשד, "היסטוריון של ימי הביניים: שיחה עם פרופסור בנציון נתניהו"
- דן מרגלית, ריאיון עם בנציון נתניהו, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
מוסף המוספים - ראיון עם בנציון נתניהו, ריאיון באתר יוטיוב (אורך: 23:51)- פרופ' בן ציון נתניהו, יום הולדת 100, סרטון בערוץ "בנימין נתניהו", באתר יוטיוב, 14 במרץ 2010
מכּתביו
- ריכוז או תכנית קונסטרוקטיבית, דואר היום, 4 בינואר 1931
- לזכרו של נורדוי, דואר היום, 3 בפברואר 1931
- הרצל – תופעה מלכותית ונבואית, באתר מידה
- מקורות האנטישמיות: שאלת היהודים, באתר מידה
על כתביו
- אב"א אחימאיר, ספר על דון יצחק אברבנאל, חרות, 16 באפריל 1954, המשך
- אלי אשד, שר אוצר יהודי בספרד: סקירה על ספרו של בנציון נתניהו "דון יצחק אברבנאל"
- עדי ערמון, המאבקים הלאומיים שעיצבו את עולמו של בנציון נתניהו | פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | מחקר של מכון מולד באתר הארץ, אוגוסט 2016 - מאי 2017
ביאורים
- ↑ מדליה ממלכתית שהונפקה בשנת 2010, לציון 500 שנה להולדת דונה גרציה
הערות שוליים
- ↑ רה"מ חגג 100 לאביו: 'ממך למדתי לראות הנולד', באתר ynet, 7 במרץ 2010
- ↑ ולפי מקור אחר, ב-27 בדצמבר 1909
- ↑ הזמנה | דאר היום | 16 אפריל 1935 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ ארכיון המדינה, רשימות עולים 1919 - 1920 - נמל יפו - עמ' 44, באתר ארכיון המדינה
- 1 2 3 שרי רוט, בחדרי חרדים, אבא של ראש הממשלה • פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, באתר בחדרי חרדים, 30 באפריל 2012
- ↑ Adi Armon, Benzion Netanyahu’s Formative Years: The Politics of Resentment in Palestine, 1932–1935, Israel Studies Review 36, 2021-03-01, עמ' 92–109 doi: 10.3167/isr.2021.360107
- ↑ MEL BEZALEL, Who is Ben Nitay, and why does he look so much like Binyamin Netanyahu?, The Jerusalem Post, 29 במרץ 2009
- 1 2 שרי מקובר-בליקוב, תכנית אב: בן ציון נתניהו מייעץ לבנו, באתר nrg, 3 באפריל 2009
- ↑
בן־ציון נתניהו בים הקטל האדום, באתר הארץ, 7 בינואר 2020 - ↑ הראל כהן, רבנים נגד הסתה, באתר ערוץ 7
- ↑ החוצפה " הציונית" של אבי גיבור מיבצע " יונתן" | מעריב | 10 יוני 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- 1 2 3 4 5 שרי רוט, בחדרי חרדים, אבא של ראש הממשלה • פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, באתר בחדרי חרדים, 30 באפריל 2012
- 1 2 3 טל שלו, צל האב: כיצד השפיע בן-ציון נתניהו על משנת בנו?, באתר וואלה, 30 באפריל 2012
- 1 2 האומה (תל אביב) | עמוד 41 | 1 פברואר 2020 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ Rafael Medoff, Benzion Netanyahu's role in U.S. politics, Jewish Telegraphic Agency, 2012-04-30 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ בדרר אל המתתרת | הבקר | 11 אוגוסט 1950 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ Richard Stengel, Benzion Netanyahu, TIME, 2012-05-14 (באנגלית)
- 1 2 נתניהו בן ציון, באתר דעת לימודי יהדות ורוח
- ↑ נחום ברנע, שתי הדחות, באתר ידיעות אחרונות, 5 בנובמבר 2015
- 1 2 דפדוף בקטלוג התיקים, באתר www.jabotinsky.org
- ↑ כרך ראשון של,ההיסטוריה העולמית של העם היהודי" יופיע בפברואר | הצפה | 22 ינואר 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ בֶּן צִיּוֹן - חייו ופועלו של פרופ' בנציון נתניהו, באתר רשות השידור
- ↑ :היקום של אלי אשד - היסטוריון של ימי הביניים :שיחה עם פרופסור בנציון נתניהו, באתר www.notes.co.il
- ↑ מור אלטשולר, דמוקרטיה יהודית תיכון אחרי האפוקליפסה, באתר הארץ, 31 בינואר 2006
- ↑ יפה גולדשטיין, הרלוונטיות של דון יצחק אברבנאל, באתר הצופה, 2006
- 1 2 הענקת מדליית 'דונה גרציה' לפרופסור בן ציון נתניהו, באתר של עמותת דונה גרציה
- ↑ The United Zionists-Revisionists of America (12 September 1947). "Ad: Partition Will Not Solve the Palestine Problem!". The New York Times. ProQuest 107797981
- ↑ ארי שביט, בן-ציון נתניהו בריאיון למוסף הארץ ב-1998, באתר הארץ, 30 באפריל 2012
- ↑ צפו: בנימין נתניהו חוגג 100 לאבא, חדשות 2, 8 במרץ 2010
- ↑ איתמר לוין, אביו ואחיו של בנימין נתניהו - בין החותמים על קריאה לסירוב פקודה בעת ההתנתקות, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2004
- ↑ טל ימין-וולבוביץ', "הגירוש והעקירה - פשע נגד האנושות", באתר nrg, 9 בספטמבר 2004
- ↑ עמית סגל, אביו של נתניהו חושף את הסוד, באתר מאקו, 8 ביולי 2009
- ↑ טל שלו, מאחורי אשת הצללים: סיפור חייה של אם ראש הממשלה, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2012
- ↑ צר לי עליך אחי יהונתן | מעריב | 7 יולי 1976 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ הפרופ' בן ציון נתניהו הובא למנוחות; בנו ספד לו: "לימדת אותנו מהי מחוייבות לאומה", באתר מאקו, 30 באפריל 2012;
בנציון נתניהו באתר GRAVEZ - ↑ עומרי אפרים, נתניהו ספד: "אבא יקר ואהוב, הערצתי אותך", באתר ynet, 30 באפריל 2012
- ↑ Past Winners | Jewish Book Council, www.jewishbookcouncil.org (באנגלית)
- ↑ ניר חסון, בהליך מקוצר: נחנך מחלף בירושלים על שם אביו של נתניהו, באתר הארץ, 5 במאי 2013
- ↑ ברק רביד, נתניהו ביקר בבי"ס בשומרון אך סירב להתחייב לא לפנות התנחלויות, באתר הארץ, 24 ביוני 2013
- ↑ אור רביד, עיריית פתח תקווה תחנוך כיכר על שם הוריו של נתניהו, באתר מאקו, 26 במאי 2020
- ↑ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ↑ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
- ↑ צח יוקד, זה מה שנתניהו למד מאביו: איך לנצל את הסבל היהודי לצורך הצדקת פעילות פוליטית, באתר הארץ, 30 במאי 2021
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|