 סמל גביע המדינה בכדורגל | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1927 |
| ארגון מפעיל | ההתאחדות לכדורגל בישראל |
| מספר מתמודדים | כל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל |
| מדינות משתתפות |
 ישראל |
| שמות קודמים |
גביע העם הגביע הארץ-ישראלי גביע המלחמה |
| זוכה | הפועל באר שבע (2024/2025) |
| הכי הרבה זכיות | מכבי תל אביב (24 זכיות) |
| מפעל מקביל | ליגת העל בכדורגל |
| מפעל נמוך יותר |
גביע הטוטו גביע הטוטו לאומית |
 גביע המדינה בכדורגל 2025/2026 | |
  | |
גביע המדינה בכדורגל (נקרא מטעמים מסחריים גם גביע המדינה ווינר) הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי אחרי ליגת העל בכדורגל, והוא טורניר הגביע הבכיר בישראל, המאורגן תחת ההתאחדות לכדורגל בישראל. הגביע בנוי מכ-12 סיבובים בהם עשויות להשתתף כלל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל החל מהליגה הנמוכה ביותר - ליגה ג' ועד הליגה הבכירה - ליגת העל, כאשר הן מתמודדות במשחק אחד בכל סיבוב בטורניר בשיטת גביע. החל מעונת המשחקים 2023/24 מחזיקת הגביע בכל עונה זוכה בכרטיס לסיבוב הראשון במוקדמות הליגה האירופית שבעונה לאחר מכן. מחזיקת הגביע הנוכחית היא הפועל באר שבע.
היסטוריה
לפני הקמת מדינת ישראל (1928-1947)
"גביע ארץ ישראל" בכדורגל הראשון נוסד בידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1922, וזאת עוד לפני הקמת ההתאחדות לכדורגל. בשנתו הראשונה השתתפו בו רק קבוצות של צבאיות, והזוכה הראשונה הייתה קבוצת הגדוד הלנקשיירי הדרומי (אנ') של הצבא הבריטי. ב-5 השנים הבאות, עד 1927, זכתה בו קבוצת חיל האוויר המלכותי שישבה ברמלה וכונתה בעיתונות העברית "המעופפים רמלה"[1]. ב-1923 השתתפה בו לראשונה קבוצה עברית, מכבי תל אביב, ובשנים הבאות הצטרפו גם הפועל חיפה, מכבי חשמונאי ירושלים, מכבי פתח תקווה, ומכבי חיפה, אך הן היו מיעוט מול הקבוצות הבריטיות.
ב-1923 הקימה תנועת "מכבי" בארץ ישראל טורניר גביע מקביל, שיועד לקבוצות מכבי ונקרא "מגן שמשון". בשנתו הראשונה[2] וב-1924 זכתה בו מכבי נס ציונה, ב-1925 וב-1926 מכבי תל אביב וב-1927 זכתה בו מכבי חיפה.
ב-1928 קמה ההתאחדות הארץ ישראלית למשחק כדור רגל[3] ולקחה לידיה את ניהול התחרות החל מגביע העם 1928, בו זכו במשותף הפועל תל אביב ומכבי חשמונאי ירושלים, כאשר הן הקבוצות הראשונות והיחידות בהיסטוריה שחלקו את הזכייה בטורניר הראשון אשר חברת כרמל מזרחי נתנה לו חסות[4]. מפאת קיום הטורנירים הללו תחת המנדט הבריטי, גם הקבוצות הבריטיות הצטרפו לתחרות, וב-1929/1930 הגיעה הקבוצה הבריטית הראשונה לגמר הגביע - קבוצת "הגדוד ה-48" אולם היא הפסידה למכבי תל אביב 1:2 בגמר. בהמשך זכו הקבוצות הבריטיות בגביע פעמיים: לראשונה ב-1931/1932 - קבוצת המשטרה הבריטית שזכתה בדאבל בעונה זו (גם בליגה שהתקיימה באותה העונה), וב-1943 קבוצת חיל התותחנים (ה-Gunners), כאשר יתר הזוכות עד לקום המדינה היו עבריות. ב-1942 נשבר שיא, כאשר בגמר הגביע בית"ר תל אביב הביסה את מכבי חיפה בתוצאה האסטרונומית 12-1[5]. בטורנירים של 1943 ו-1945 כונה הגביע "גביע המלחמה" כיוון ששוחק בצל קיומה של מלחמת העולם השנייה[6].
תחת מדינת ישראל (1948 ואילך)
לאחר קום מדינת ישראל שינה הגביע את שמו ל-"גביע המדינה" החל מגביע המדינה בכדורגל 1949/1951[7], כאשר בעונתו הראשונה המפעל לא הסתיים וננטש מפאת חוסר התייצבות קבוצות וערעורים שגרמו לביטול המפעל. העונה הראשונה שבה טורניר הגביע שוחק והסתיים תחת מדינת ישראל הוא הגביע של עונת 1951/1952, ובו זכתה מכבי פתח תקווה, לאחר ניצחונה על מכבי תל אביב בתוצאה 0-1 בגמר. בהמשך טורניר הגביע לעונות 1952/1953 ו-1955/1956 בוטל ונדחה לעונה הבאה מפאת דחייה של הטורנירים הקודמים ולוח הזמנים של משחקי נבחרת ישראל. בהמשך בוטל גם הטורניר של 1959/1960 ואי הסכמות בתוך התאחדות הכדורגל גרמו כמעט לביטול של 1960/1961 כאשר משחקי רבע הגמר נדחו במעל לחמישה חודשים ונערכו רק בדצמבר 1960, אולם הוא שוחק לבסוף וגמר הגביע התקיים בפברואר 1961. בעונת 1963/1964 החלו לקיים את הטורניר החל מחודש ספטמבר ועד יוני של השנה העוקבת, אולם טורנירים בינלאומיים של נבחרות ההתאחדות ומלחמות שהתקיימו דחו את המשחקים והסיבובים מפעם לפעם. כשהצטרפה ישראל לאופ"א, הייתה הזוכה בגביע מגיעה למוקדמות גביע המחזיקות, ולאחר שגביע זה בוטל, הזוכות היו מצטרפות למוקדמות גביע אופ"א. בהמשך הוחלט על ידי דירוג של אופ"א כי החל מעונת המשחקים 2020/2021 מחזיקת הגביע זוכה בכרטיס לסיבוב השני במוקדמות הטורניר החדש ביבשת, הקונפרנס ליג. בדצמבר 2023 הוחלט על ידי ההתאחדות לכדורגל, לשנות את שמו של הגביע ל"גביע המדינה ווינר" החל מעונת 2023/2024[8], מפאת הסכם חסות עם הטוטו-וינר.
השיטה
משחקי המפעל משוחקים בשיטת נוקאאוט, כאשר המנצחת עולה לשלב הבא והמפסידה מודחת מהמפעל. במפעל יכולות להשתתף כל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל. במפעל 13 סיבובים החל מהסיבוב הראשון בו מופיעות קבוצות מליגה ב' וליגה ג' בלבד, עד לגמר הגביע בו מוכרעת הזוכה. הקבוצות אשר נרשמות למפעל מצטרפות לסבב המשחקים בשלבים שונים. המפגשים בכל סיבוב נקבעים על ידי הגרלה בה נקבעת גם הקבוצה המארחת את המשחק, מלבד משחקי חצי הגמר והגמר הנערכים במגרש נייטרלי. החל מעונת 2014/2015 שוחקו משחקי רבע הגמר בשיטת בית וחוץ. שיטה זו הופסקה בדצמבר 2019 וחזרה לשיטת משחק אחד (נוקאאוט)[9]. בעונת 2021/2022 הוחלט להחזיר למתכונת בית/חוץ ברבע הגמר, שיטה שבוטלה שוב החל מעונת 2023/2024, ומאז כלל הסיבובים הם בשיטת נוק-אאוט במשחק אחד, כאשר המארחת נקבעת בהגרלה.
סיבובים מוקדמים
ארבעת הסיבובים הראשונים מהווים תחרות גביע פנימית בכל אחד ממחוזות ליגה ב' וליגה ג', כאשר סיבוב ד' הוא שלב משחקי הגמר על גביע המחוז. מנצחות גביע המחוז מליגות ג' (המנצחות בסיבוב ד', קבוצה אחת מכל מחוז בליגה ג') ומנצחות גביע המחוז וסגניותיהן מליגות ב' (המנצחות בסיבוב ג', שתי קבוצות מכל מחוז בליגה ב') מעפילות לסיבוב ו'.
- סבב המשחקים ה' - משתתפות הקבוצות מליגה א'.
סיבוב ה' משוחק על ידי קבוצות ליגות א' בלבד, בחלוקה למחוזות. המנצחות בסיבוב (8 קבוצות מכל מחוז) מעפילות לסיבוב ו'.
- סבב המשחקים ו' - משתתפות כל הקבוצות שהעפילו מהסיבובים המוקדמים.
- סבב המשחקים ז' - מצטרפות הקבוצות מהליגה הלאומית, אשר 4 מתוכן עולות בהגרלה ישירות לסיבוב ח'.
- סבב המשחקים ח' - מצטרפות הקבוצות מליגת העל
שלבי הגמר
אחרי שלב ח' נכנסים לשלבי הגמר (שמינית הגמר). בשלבי הגמר מבצעים הגרלה בין כל שלב לשלב כך שכל הקבוצות שמעפילות לסיבוב הבא יכולות לקבל אחת את השנייה, ללא תלות בליגה ממנה הם באים.
- שלבי הגמר:
- שמינית הגמר (16 הקבוצות שהעפילו מסיבוב ח')
- רבע הגמר (8 הקבוצות שהעפילו משמינית הגמר)
- חצי הגמר (4 הקבוצות שהעפילו מרבע הגמר)
- גמר הגביע (2 הקבוצות שהעפילו מחצי הגמר)
אירוח משחקי חצי הגמר והגמר
מקובל כי חצי הגמר והגמר מתקיימים באצטדיון שהוא אצטדיון נייטרלי לקבוצות המשחקות בו (שהוא אינו אצטדיונה הביתי של אף אחת מהקבוצות) במשך שנים רבות נערכו משחקי חצי הגמר (לעיתים במתכונת "הצגה כפולה" - שני המשחקים משוחקים אחד אחרי השני באותו היום) והגמר באצטדיון רמת גן, מפאת תכולתו הרבה של מעל ל-40 אלף צופים במשחק. בעונת 2012/2013 נערך משחק הגמר באצטדיון מרים (אז "אצטדיון נתניה") בנתניה, ובעונת 2013/2014 נערך משחק הגמר האחרון באצטדיון רמת גן. החל מעונת 2014/2015 נערכים משחקי חצי הגמר והגמר באצטדיון סמי עופר בחיפה או באצטדיון טדי בירושלים והחל מעונת 2019/2020 גם באצטדיון בלומפילד בתל אביב לסירוגין.
נקודות ציון
- הפועל תל אביב היא הקבוצה היחידה שזכתה בגביע שלוש פעמים ברציפות והיא עשתה זאת פעמיים: לפני קום המדינה ב-1937, 1938 ו-1939 ופעם נוספת ב-2010, 2011 ו-2012.
- גילי ורמוט זכה בשבעה גביעי מדינה (בארבע קבוצות שונות), ובכך שבר את שיאם של יוסף מרימוביץ' ושייע גלזר שזכו בשישה גביעים, והפך לשיאן הזכיות הישראלי בגביע המדינה[10].
- תשע פעמים העפילו לגמר קבוצות אשר שיחקו בליגת המשנה: הפועל דרום תל אביב (1937), מכבי חיפה (1942), בני יהודה (1978), הפועל רמת-גן גבעתיים (2003), הפועל חיפה (2004), מכבי הרצליה (2005), הפועל אשקלון (2007), מכבי נתניה (2014) ומכבי פתח תקווה (2020).
- חמש פעמים העפילו לשלב חצי הגמר קבוצות אשר שיחקו בליגה השלישית: מכבי חדרה (1986), הפועל קריית אונו (1991), הפועל אשקלון (2005), הפועל רמת-גן גבעתיים (2007) ובית"ר שמשון תל אביב (2008).
- פעם אחת העפילה לשלב רבע הגמר קבוצה אשר שיחקה בליגה הרביעית: מכבי סקציה מעלות תרשיחא (2014).
- בשנת 2003 זכתה הפועל רמת-גן גבעתיים בגביע, הפעם היחידה שבה קבוצה זכתה בגביע בעודה נמצאת בליגת המשנה.
- בשנת 2004 זכתה בני סכנין בגביע, והפכה לקבוצה הראשונה ממגזר הערבי שזוכה בו.
- בשנת 2013 זכתה הפועל רמת-גן גבעתיים בגביע, והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בגביע המדינה באותה עונה בה ירדה לליגת המשנה.
מחזיקות הגביע
הטבלה הבאה מסכמת את כלל גמרי גביע המדינה[11]. קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש. בסוגריים מסומנת תוצאת המשחק בסיום 120 דקות. בכוכבית מסומנת תוצאת המשחק החוזר אם בהתמודדות הקודמת לא הושגה הכרעה.
טרם הקמת מדינת ישראל
- ↑ הפועל תל אביב ניצחה את משחק הגמר אך שיתפה שחקן שלא כחוק והגביע חולק בין שתי הקבוצות - כל אחת החזיקה בו חצי שנה.
- ↑ במצב של 0–1 לטובת חיפה פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר לטובת המשטרה הבריטית. שחקני חיפה ירדו מהמגרש ובית הדין של ההתאחדות פסק על ניצחון טכני לקבוצת המשטרה.
- ↑ במהלך המשחק, כאשר הובילה הפועל תל אביב 0:1 על הפועל פתח תקווה, החל אחד משחקני הפועל פתח תקווה, משה קופלמן, לגדף את השופט מר בורגר. בתגובה הרחיק השופט את השחקן, אך הלן סירב לצאת מתחומי המגרש וגרם להפרעה להמשך המשחק, וכל זאת מספר דקות לסיום המשחק. בסופו של דבר נטש השופט את המשחק דקה וחצי לפני סיומו בתוצאה הנ"ל שבסופו של דבר התקבלה כתוצאה הסופית של המשחק.
- ↑ בעונה זו נקבע שישוחקו שני משחקים
- ↑ במצב של 2–3 למכבי, טענה קבוצת בית"ר לשער שוויון. במהומה שנוצרה חטף שחקן בית"ר, יום טוב מנשרוב, את הגביע. המשחק הופסק, ובסופו של דבר הוענק למכבי תל אביב ניצחון טכני[14].
לאחר הקמת מדינת ישראל
טבלת זכיות
מחוץ לסוגריים: זכיות/סגנויות מתחילת הרישום בהתאחדות הישראלית לכדורגל.
(בסוגריים): זכיות/סגנויות מקום המדינה והלאה בלבד.
| גביעים לפי קבוצות |
|---|
|
| מקום | קבוצה | זכיות | סגנויות |
|---|---|---|---|
| 1 | מכבי תל אביב | 24 (18) | 13 (10) |
| 2 | הפועל תל אביב | 16 (10) | 9 (7) |
| 3 | בית"ר ירושלים | 8 | 5 |
| 4 | מכבי חיפה | 6 | 11 (10) |
| 5 | הפועל חיפה | 4 | 5 (4) |
| 6-7 | בני יהודה תל אביב | 4 | 4 |
| הפועל באר שבע | 4 | 4 | |
| 8 | מכבי פתח תקווה | 3 (2) | 3 (2) |
| 9 | הפועל כפר סבא | 3 | 0 |
| 10 | הפועל פתח תקווה | 2 | 7 (6) |
| 11 | בית"ר תל אביב | 2 (0) | 2 (1) |
| 12 | הכח רמת גן | 2 | 1 |
| 13 | הפועל רמת-גן גבעתיים | 2 | 0 |
| 14 | מכבי נתניה | 1 | 5 |
| 15 | הפועל ירושלים | 1 | 3 (2) |
| 16 | עירוני קריית שמונה | 1 | 1 |
| מכבי חשמונאי ירושלים | 1 (0) | 1 (0) | |
| 18 | הפועל לוד | 1 | 0 |
| הפועל יהוד | 1 | 0 | |
| בני סכנין | 1 | 0 | |
| חיל התותחנים (Gunners) | 1 (0) | 0 | |
| המשטרה הבריטית | 1 (0) | 0 | |
| 23 | שמשון תל אביב | 0 | 3 |
| 24 | הפועל ראשון לציון | 0 | 2 (1) |
| 25 | הפועל אשקלון | 0 | 1 |
| מכבי הרצליה | 0 | 1 | |
| מכבי רמת עמידר | 0 | 1 | |
| מכבי שעריים | 0 | 1 | |
| מכבי יפו | 0 | 1 | |
| הכח תל אביב | 0 | 1 (0) | |
| הפועל דרום תל אביב | 0 | 1 (0) | |
| הגדוד ה-48 | 0 | 1 (0) |
זכיות בגביע לפי שחקנים
להלן טבלת השחקנים המעוטרים ביותר בתולדות ישראל, אשר זכו בתואר גביע המדינה לפחות חמש פעמים:
שחקנים פעילים מודגשים
זכיות בגביע לפי מאמנים
להלן טבלת המאמנים המעוטרים ביותר בתולדות ישראל, אשר זכו בתואר גביע המדינה יותר מפעם אחת:
מאמנים פעילים מודגשים
מלכי השערים של גביע המדינה לפי עונות
להלן מלכי השערים של גביע המדינה בכל עונה מאז קום המדינה:[20]
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיאני הזכיות
להלן טבלת השחקנים שהיו מלך השערים של גביע המדינה יותר מפעם אחת
| # | שם | זכיות | שנות זכייה |
|---|---|---|---|
| 1 | אשר יעיש | 2 | 1966, 1970 |
| יעקובו איגביני | 2001, 2002 | ||
| רודריגו גולדברג | 2001, 2002 |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גביע המדינה בכדורגל- גביע המדינה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- א. בן-חנה, סיפורו של הגביע הישראלי לכדורגל, דבר, 7 ביולי 1957
הערות שוליים
- ↑ בספורט: "הפועל" ת"א - המעופפים רמלה 2:6, הארץ, 24 בינואר 1929
- ↑ משחקי הבכורה בכדור רגל, דואר היום, 20 ביולי 1923
- ↑ בעולם הספורט, דבר, 31 באוגוסט 1928
- ↑ הגביע ל"הפועל", דבר, 27 במאי 1928
- ↑ בית"ר ת"א זכתה בגביע א"י לשנת תש"ב, המשקיף, 5 ביולי 1942
- ↑ שתי קבוצות בית"ר ב"גביע המלחמה", המשקיף, 14 באפריל 1943
- ↑ משחקי כדורגל מטעם ההתאחדות על גביע המדינה, דבר, 18 במרץ 1949
- ↑ יניב טוכמן, גביע המדינה בכדורגל בעונת 2023/24 ייקרא "גביע המדינה ווינר", באתר וואלה, 20 בדצמבר 2023
- ↑ יניב טוכמן, בוטלו משחקי הגומלין ברבע גמר גביע המדינה, החלטות חדשות לשיפור השירות לאוהדים, באתר וואלה, 26 בדצמבר 2019
- ↑ דורון בן דור, המפעל שלו: ורמוט שיאן הזכיות בגביע המדינה, באתר ONE, 9 במאי 2018
- ↑ מחזיקות גביע באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ↑ גרסה זו של גביע המדינה התקיימה במשך שנתיים במהלך מלחמת העולם השנייה ולא הוכרה רשמית בתחילה על ידי ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל, אך כיום ההתאחדות לכדורגל בישראל מכירה בתחרות זו באופן רשמי ומחשיבה אותה כחלק מההיסטוריה של גביע המדינה
- ↑ גביע זה הוחרם על ידי קבוצות מרכז בית"ר שהסתכסכו עם ההתאחדות בעקבות עונש כבד לטענתם שהוטל על אחד משחקני בית"ר תל אביב
- ↑ אשר גולדברג, מנשרוב חטף את הגביע לכמה דקות, אוהד מכבי ל-40 שנה, באתר הארץ, 6 במרץ 2005
- ↑ המפעל לא הגיע לסיומו ועל כן לא נקבעה זוכה
- ↑ הטורניר החל במרץ 1953 והועבר לעונת המשחקים הבאה
- ↑ הטורניר החל ב-11 בפברואר 1956 והועבר לעונת המשחקים הבאה
- ↑ התחרות הקודמת התקיימה לאחר שנדחתה, והתחרות החלה רק בדצמבר 1960. בנוסף אי-הסכמות בתוך ההתאחדות גרמו לכך שמשחקי רבע הגמר נדחו במעל לחמישה חודשים. על כן העבירו את התחרות לעונת המשחקים הבאה
- ↑ המשחק שוחק ללא קהל עקב מגבלות התפרצות מגפת הקורונה בישראל
- ↑ 100 שנות כדורגל 2006-1906 - אלישע שוחט, הוצאה עצמית, שנת 2006 - עמוד 338
 כדורגל בישראל | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ניהול | ההתאחדות לכדורגל בישראל • מנהלת הליגות לכדורגל • ארגון השחקנים • רשימת קבוצות רשימת אצטדיונים • רשימת תחרויות • מבנה ליגות הכדורגל בישראל • היכל התהילה | ||||||||||||||
| תחרויות |
| ||||||||||||||
| נבחרות |
| ||||||||||||||
| טורנירי גביע לאומיים בכדורגל (אופ"א) | ||
|---|---|---|
| מפעלי הווה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איי פארו • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנגליה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • ויילס • טורקיה • יוון • ישראל • לוקסמבורג • ליכטנשטיין • לטביה • ליטא • מולדובה • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סקוטלנד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צפון אירלנד • צרפת • קוסובו • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| מפעלי עבר | ברית המועצות • יוגוסלביה • מזרח גרמניה • סרביה ומונטנגרו • צ'כוסלובקיה | |
| משחקי גמר גביע המדינה בכדורגל | |
|---|---|
|