האקדמיה הצרפתית למדעים

האקדמיה הצרפתית למדעים
אקדמיה למדעים

מוטו	Invenit et perficit
תקופת הפעילות	22 בדצמבר 1666 – הווה (359 שנים)
מייסדים	ז'אן-בטיסט קולבר
מיקום
מיקום	23 Quai de Conti, 75006 Paris
מדינה	צרפת צרפת
קואורדינטות	48°51′27″N 2°20′13″E / 48.8574°N 2.337°E / 48.8574; 2.337
www.academie-sciences.fr
(למפת פריז מוגדלת) האקדמיה הצרפתית למדעים (למפת פריז רגילה) האקדמיה הצרפתית למדעים

האקדמיה הצרפתית למדעים (בצרפתית: Académie des sciences) היא אגודה מדעית שנוסדה ב-1666 על ידי לואי הארבעה עשר בעצתו של ז'אן-בטיסט קולבר, במטרה לעודד ולהגן על רוח המחקר המדעי הצרפתי. האקדמיה הייתה בחזית הפיתוחים המדעיים באירופה במאות ה-17 וה-18. היא אחת מראשונות האקדמיות למדעים.

היסטוריה

מקורה של האקדמיה הצרפתית למדעים בתוכניתו של קולבר להקמת אקדמיה כללית. קולבר בחר בקבוצת משכילים מצומצמת אשר נפגשו ב-22 בדצמבר 1666 בספרייה של המלך, ולאחר מכן ערכו מפגשי עבודה דו-שבועיים במקום. 30 שנותיה הראשונות של האקדמיה היו לא רשמיות יחסית, מאחר שלא נקבעו חוקים למוסד.

ב-20 בינואר 1699 לואי הארבעה עשר החליט על חוקיו הראשונים של הארגון. לארגון הוענק השם האקדמיה המלכותית למדעים ומיקומה נקבע בלובר שבפריז. ב-8 באוגוסט 1793 ביטל הקונבנט את כל האקדמיות. ב-22 באוגוסט 1795 נוסד המכון הלאומי למדעים ולאמנויות, שאיגד את האקדמיות למדעים, לספרות ולאמנות שהתקיימו קודם לכן, ובהן האקדמיה הצרפתית והאקדמיה הצרפתית למדעים. כמעט כל החברים באקדמיה שבוטלה לפני כן, נבחרו באופן רשמי מחדש ושבו לכיסאותיהם הקודמים. בין היוצאים מהכלל היה ז'אן-דומיניק קאסיני שסירב לשוב לכיסאו. ב-1816 נקרא הארגון מחדש "האקדמיה המלכותית למדעים" והוא זכה לאוטונומיה, תוך שהוא מהווה חלק מהמכון של צרפת.

מורשת והשפעה

במאה ה-18, כחלק מעידן הנאורות באירופה, בקשה האקדמיה הצרפתית לקבוע שיטה אחידה של מידות על מנת להקל על שיתוף ידע מדעי ועל מסחר בין מדינות. היא פעלה להחליף את המספר הרב של המידות המקומיות השונות שהיו נהוגות בצרפת עצמה ובמדינות נוספות, במערכת מוסכמת ואוניברסלית של מידות שיתבססו על גודל כדור הארץ. כך למשל נקבעה מידת המטר כחלק העשרה מיליון של המרחק שבין הקוטב הצפוני לקו המשווה. האקדמיה ממנה שתי משלחות שיערכו מדידות וחישובים ועל סמך התוצאות שהגישו – נקבע אורך המטר^[1]^[2].

תרומה נוספת של האקדמיה הייתה בכך שהיא שמה לה למטרה להנגיש ידע מדעי ולשחרר אותו לנחלת הכלל. בין ההמצאות ששוחררו לשימוש חופשי היה תהליך הדאגרוטיפ שפיתח לואי דאגר, אשר היווה למעשה את ראשיתו של תהליך הצילום. האקדמיה הזמינה את דאגר להציג בפניה את תהליך שפיתח, ולאחר מכן רכשה את זכויות הפטנט ושחררה את התהליך לרשות הרבים לשימוש מסחרי חופשי.

נשים באקדמיה

במשך שלוש מאות שנים נאסר על נשים להיות חברות באקדמיה. נשים מדעניות הודרו ממנה, בין השאר, זוכת פרס נובל פעמיים מארי קירי, זוכת פרס נובל אירן ג'וליו-קירי, והמתמטיקאית סופי ז'רמן. האישה הראשונה שהתקבלה כחברה מכותבת (correspondante) הייתה תלמידתה של קירי, מרגריט פריי, בשנת 1962. החברה הראשונה מן המניין הייתה איבון שוקה-ברואה ב-1979^[3].