הדף היומי

הַדַּף הַיּוֹמִי הוא מיזם לימוד של התלמוד בבלי בחלוקה של דף (לפי ש"ס וילנא) לכל יום, כך שמסיימים את כל התלמוד בבלי לאחר שבע שנים וחצי.

הרב מאיר שפירא מלובלין יזם את התכנית, והכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), במהלך הכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.

היסטוריה

רעיון הדף היומי הוכרז על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין, לאחר שנועץ בחפץ חיים, והאדמו"ר מגור (האמרי אמת).

ההכרזה הייתה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה, כינוס רבנים מרכזי של תנועת אגודת ישראל. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי ה'תרפ"ד (11 בספטמבר 1923). לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" עד שהתקבלה דחיפה משמעותית ליוזמה מכיוון האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז בליל ראש השנה "אני הולך ללמוד דף יומי".^[1]

כבר בחודש אב תרפ"א פרסם רבה של דז'יאלושיצה הרב משה מנחם שפיבק בביטאון דגלנו רעיון זהה תחת הכותרת "הצעה נכבדה",^[2] אך הוא לא זכה לחשיפה ציבורית נרחבת עד להכרזתו של הרב שפירא בכנסייה הגדולה.^[3][4][5]

בשבעת המחזורים הראשונים היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים של מסכת שקלים בדפוס סלאוויטא שבה ישנם 12 דפים. החל מהמחזור השמיני עברו לחלוקה של 21 דפים.^[6][7]

מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השלושה-עשר היה ביום ז' בטבת ה'תש"ף. לימוד המחזור ה-14 החל למחרת, ביום ח' בטבת ה'תש"ף.

היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפי יהודים, ומתקיימים אלפי שיעורים יומיים על הדף היומי. עם השנים הוקמו ארגונים במטרה להפיץ את לימוד הדף היומי, בהם מאורות הדף היומי המפעיל מגידי שיעור לדף היומי; מערכות טלפוניות כמו קול הדף, המפיצות שיעורים מוקלטים, וכן האתר פורטל הדף היומי המרכז תוכני עזר ללומדים. בעקבות המפעל נוסדו יוזמות דומות של לימוד ספרי יהדות, כמו משנה יומית (כהשלמה לדף היומי על מסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי, או בלי קשר אליו) והלכה יומית, אך הפופולריות שלהן פחותה.

רחוב על שם דף היומי

ב-7 ערים בישראל: ירושלים, תל אביב-יפו, ביתר עלית, בני ברק, קריית צאנז (נתניה), פתח תקווה וחיפה, קיים רחוב בשם רחוב הדף היומי או מעלות הדף היומי.

סיומי הש"ס

סיומי הש"ס נחגגים בטקסים גדולים, המלווים בתעמולה לחזק את לימוד הדף היומי ולהוסיף עוד שיעורים.

מאז הסיום שבסוף המחזור השני והלאה נהוג לערוך בסיום הטקס תפילת אל מלא רחמים לרבי מאיר שפירא, שנפטר ללא ילדים. מאז הסיום השלישי, נהגו לערוך גם תפילת אל מלא רחמים על נרצחי השואה.^[9]

תגובות למיזם

יש שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה, היא כי לימוד מעין זה גורם לכך שישנם שמסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה המעשית. טענה נוספת, היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד אינו מעמיק דיו ואינו מאפשר זכירה משמעותית של החומר הנלמד.^{[דרוש מקור]}

רבנים בהונגריה וגליציה התנגדו ללימוד הדף היומי, גם מחמת זיקתו לאגודת ישראל. בהם: הרב חיים אלעזר שפירא, הרב ישכר דב רוקח (הזקן) והרב יואל טייטלבוים.

בחסידות תולדות אברהם יצחק הוחל בשנת ה'תש"ס, על פי קריאתו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן, בלימוד "דף הקהילה", בקצב של דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע, וימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע. כשנה וחצי לאחר מכן החל בחסידות תולדות אהרן לימוד של עמוד יומי (ולא דף). גם אחד משני אדמו"רי סאטמר, רבי אהרן טייטלבוים, הנהיג בקרב חסידיו לימוד במתכונת דומה ל"דף הקהילה".

"לימוד תורה יומי" בספרים אחרים

הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מארון הספרים היהודי. מסגרות אלו לא קיבלו תהודה ציבורית כמו הדף היומי, אם כי הן מקובלות בחוגים מסוימים. בהן:

• התלמוד הירושלמי: בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל, שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם, הכריז האדמו"ר מגור, רבי שמחה בונם אלתר, על הדף היומי בתלמוד הירושלמי על פי אותו עיקרון של הדף היומי בתלמוד הבבלי. בניגוד לתלמוד בבלי שיש צורת הדף קבוע בכל מהדורות הש"ס מאז הוצאת במברג, בירושלמי אין צורת הדף הקבוע, ולכן נקבע דף היומי לפי הירושלמי שבהוצאת האלמנה והאחים ראם בווילנא. תפוצתו של לימוד זה נפלה בהרבה מזו של הדף היומי הבבלי. המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום ט"ו בשבט תש"ם, וכל מחזור בדף היומי של הירושלמי אורך כארבע שנים ורבע. המחזור האחד עשר של הדף היומי בתלמוד הירושלמי החל בכ' בחשוון תשפ"ג, ויסתיים בט"ו באדר א' תשפ"ז.^[10] בנוסף, בתחילת מחזור זה הושק דף יומי במתכונת צורת הדף של עוז והדר, ואורך המחזור לפי מתכונת זו כחמש וחצי שנים.^[11]
• הרמב"ם היומי: יוזמה של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד.
• חת"ת: יוזמה של אדמו"רי חב"ד (האדמו"ר הזקן והריי"צ).
• מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, ביוזמת הרב יונה שטנצל.

ראו גם

• 929 - תנ"ך ביחד

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: הדף היומי

• מאורות הדף היומי
• פורטל הדף היומי
• הדף היומי בליווי סרטונים ותרשימים באתר "סיני" מאת הרב אורי בריליאנט.
• מידע על הדף היומי בקטלוג הספרייה הלאומית
• הדף היומי של תלמוד שטיינזלץ (אורכב 28.05.2020 בארכיון Wayback Machine) באתר "שפע" (מוסדות הרב אבן-ישראל שטיינזלץ)
• הדף היומי של מהדורת ווגשל סרוק באתר ספריית חב"ד
• סרגל הדף היומי להורדה
• הדף היומי "בקיצור"
• שיעורי וידאו על הדף היומי
• על סיום הש"ס בשנת תשע"ב באתר הספרייה הלאומית
• אתר לימוד יומי
• שיעור מצולם בדף היומי - אתר ערוץ מאיר
• הדף היומי על תבנית הדף - מבואר ביסודיות באתר אשובה
• יאיר ברלין, 'חרושת התלמוד': מפעל הדף היומי ותרבות הצריכה המודרנית, עיונים 32, 2019, עמ' 109–136
• יואב שורק, כימים אחדים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 3 באוגוסט 2012
• דניאל ליפסון, כך הפך לימוד "הדף היומי" למסורת, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 31.12.2019
• שיעורי הדף היומי מאת הרב מאור קיים, ראש המכון התורני בישיבת הר ברכה
• הדף היומי, דף שער בספרייה הלאומית

לקריאה נוספת

• מאה שנה לדף היומי : א' בתשרי תרפ"ד-א' בתשרי תשפ"ד / עריכה: הרב הראל שפירא. [ירושלים] : פורטל הדף היומי, תשפ"ג 2023.
• אנציקלופדיה על סיומי הש"ס וההדרנים מאת אברהם אליעזר סופר, הודפס ב-פברואר מרץ 2005, חודש אדר התשס"ו, לרגל סיום הש"ס במחזור דף היומי העולמי

הערות שוליים