המהפך

מטבע לשון וציטוט ידוע בלקסיקון הפוליטי־ישראלי, שנאמר במהלך שידור מדגם הקלפי הראשון בישראל.

”אם כן, כנראה, לא פחות מאשר מהפך. מהפכה חלה בישראל.”
סרטונים חיים יבין, טביעת המונח ”מהפך” (בדקה: 01:13)[1]

ה"מהפך" הוא ציטוט מפורסם של מגיש מהדורת מבט בערוץ הראשון, חיים יבין, שנאמר במשדר יום הבחירות לכנסת התשיעית, ב־17 במאי 1977. המשדר ההיסטורי[2][3][4] היה הפעם הראשונה שבה שודר בישראל מדגם קלפיות,[5][6][7] ובעקבותיו הפך המונח "מהפך" למטבע לשון בלקסיקון הפוליטי־ישראלי.[8]

אם כן, כנראה, לא פחות מאשר מהפך. מהפכה חלה בישראל.

רקע

 ראו גם – הבחירות לכנסת התשיעית

בסוף 1976 היה ברור כי ממשלתו של רבין, שרבו בה חילוקי הדעות הפנימיים, הן בין מרכיביה והן בתוך מפלגת השלטון, לא תחזיק מעמד. האווירה הציבורית הקשה הקשתה על תפקוד הממשלה, ורבין החליט להקדים את הבחירות.[9] ההזדמנות לכך הגיעה ב־14 בדצמבר כאשר בכנסת נערכה הצבעה על הצעת אי אמון שהגישה החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל) בשל חילול השבת שנגרם, לטענתם, כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים שהגיעו לחיל האוויר (את חילול השבת חשף העיתונאי ישראל קצובר בעיתון שערים).[10]

שניים משלושת שרי סיעת המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, החליט לראות בהצבעתם זו כהתפטרות (החוק לא התיר אז לראש הממשלה לפטר שר אלא אם נמנעה סיעתו לתמוך בממשלה בהצבעת אי-אמון). הוא הודיע על כך בכנסת ב־20 בדצמבר, ובאותו לילה כינס ישיבת ממשלה מיוחדת שבה הודיע על כוונתו להתפטר, ונסע לבית הנשיא להגיש את התפטרותו. במהרה התקבל חוק לפיזור הכנסת, ונקבעו בחירות מוקדמות ל־17 במאי 1977, שעד קיומן הובטחה כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר בה אי אפשר להביע אי אמון. מהלך זה כונה על ידי רבין או מקורביו "התרגיל המבריק", כינוי שבדיעבד הפך לאירוני.[11] רבין העריך שדרך הקדמת הבחירות ישתפרו סיכויי מפלגתו לנצח, מתוך הנחה כי מנהיגי מפלגת שינוי לא יספיקו לגדול לכדי כוח אלקטורלי מרכזי שינגוס בקולותיה של העבודה, כמו גם שהאופוזיציה בראשות הליכוד לא תספיק לארגן קמפיין בחירות משמעותי. בנוסף, העריך שכך ימנע מפרס להתארגן לקראת בחירות מקדימות במרכז המפלגה. ההנחות התבדו, ולמעשה הכינו את הקרקע לקראת "המהפך".[12]

מהלך זה סימן גם את סופה של "הברית ההיסטורית" בין המערך ובין המפלגות הדתיות, ולא התקבל באהדה בציבור. הקדמת הבחירות וקביעתן למאי 1977, כמעט חצי שנה לאחר מכן, התבררה בסופו של דבר כמשגה קריטי של מפלגת השלטון.[13]

ב־17 במאי 1977 נערכו הבחירות לכנסת התשיעית.[14] זמן מה לפני קיומן החליט דן שילון, מנהל החדשות בערוץ הראשון, לקיים מדגם קלפיות בדומה לנעשה ברשת ITN (אנ') הבריטית.[15] ביום הבחירות פיזר עמירם ניר 25 קלפיות סקר,[5] ומהנתונים שנאספו ב־24 מתוכן הפיק חנוך סמית את תחזיתו.[16]

טביעת המונח

המדגם פורסם כ־3 דקות לאחר נעילת הקלפיות ברחבי הארץ. לפי התחזית שהציג, מפלגת הליכוד הייתה צפויה לקבל 44 מנדטים (+5 ביחס לכנסת ה־8[א]), ואילו המערך – 32 מנדטים (-19 ביחס לכנסת ה־8[ב]).[1]

לאחר שהציג את תוצאות הסקר, המגיש חיים יבין אמר: ”אם כן, כנראה, לא פחות מאשר מהפך. מהפכה חלה בישראל.”, תוך שהוא מטעים במודגש במעט את המילה מהפך. הוא הוסיף שעליית הליכוד למקום הראשון מהווה את סיום ההגמוניה ארוכת השנים של מפלגות תנועת הפועלים. את הפחתת 19 המנדטים מהמערך הגדיר בתור מפלה אלקטורלית.[1]

לימים הבהיר יבין כי הוא היה סבור שמה שהתרחש הוא יותר ממהפך – מהפכה פוליטית של ממש, אך לא היה מעוניין להשתמש בלעדית במילה שיש לה משמעות לוואי אלימה או צבאית.[4]

שימוש במונח

המילה המוטעמת "מהפך" הפכה לשם נרדף למערכת הבחירות לכנסת ה־9, שכונתה מעתה "בחירות המהפך", בתוספת יידוע. באופן דומה, הממשלה שכוננה כונתה "ממשלת המהפך",[18] ותוכנית הליברליזציה הכלכלית שהציג שר האוצר בה, שמחה ארליך, נקראה "המהפך הכלכלי".[19]

כעבור 4 מערכות בחירות, בעקבות עליית מפלגת העבודה ב־5 מנדטים וירידת הליכוד ב־8, זכו הבחירות לכנסת השלוש עשרה ב־1992 לכינוי "המהפך השני".[ג][5]

במשמעות מרחיבה, המונח "המהפך הארוך" משמש כדי לתאר את הבשלתם של תהליכים כלכליים־חברתיים בעלי זיקה מעמדית ועדתית במדינת ישראל, בשנים שקדמו לקיומו של המהפך הקצר, ובאופן שהוביל אליו.[21]

לימים התקבע זיכרון קולקטיבי מוטעה שלפיו נאמר המשפט ”גבירותיי ורבותיי, מהפך”,[7] איחוד של "גבירותי ורבותי" שנאמר מוקדם יותר בדבריו.[4] המשפט הפך לאמרת כנף ידועה בפני עצמה,[8] ששימשה בכותרות כתבות עיתונות[22] ובספרי עיון העוסקים בתוצאות מערכת הבחירות,[23] כמו גם בהקשרים ובתחומים אחרים, לצורכי הדגשת הבדל או שינוי.[24]

בעונה הראשונה של הסדרה היהודים באים, מוצג מערכון סאטירי־ביקורתי על המגיש יבין, אותו מגלם מעיין בלום, שמתקשה לשמור על נייטרליות עיתונאית, ושואל את הצופים "מה־הפח[ד] זבל הזה, שבחרתם לראש ממשלה?".[25]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ערן אלדר, הדרך ל–77': קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים 1977–1965, עם עובד, 2018.

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ↑ בפועל קיבלה 43 מנדטים, -1 ביחס לתחזית[17]
  2. ↑ תחזית נכונה, 32 מנדטים בפועל[17]
  3. ↑ גם: מהפך 1992[20]
  4. ↑ הומופון של ”מהפך”

הערות שוליים

  1. 1 2 3 כאן ארכיון
  2. ↑ יערה יעקב, חוגגים 80 לחיים יבין: "מוצג היסטורי חי ובועט", באתר ynet, 10 בספטמבר 2012
  3. ↑ כרמית ספיר ויץ, ‏40 שנה למהפך: חזרה אל מאחורי הקלעים של המשדר ההיסטורי, באתר מעריב אונליין, 17 במאי 2017
  4. 1 2 3 אילן לוקאץ', מהפך או מהפכה? חיים יבין חוזר למשדר הבחירות ההיסטורי של 1977, באתר מאקו, 21 במאי 2022
  5. 1 2 3 חיים יבין (1992)
  6. ↑ נינה פוקס, "לא רק מהפכה פוליטית אלא מהפכה היסטורית" | בחזרה לבחירות 1977, באתר ynet, 5 במרץ 2021
  7. 1 2 אורן אהרוני, "אתם המומים, כי התרגלתם לשלוט": מאחורי מהפך 77', באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 במרץ 2019
    כאן 11, "גבירותי ורבותי מהפך!" | המהפך של 1977: בחרנו כך, באתר פייסבוק, ‏7 באפריל 2019
  8. 1 2 מהפך, באתר העין השביעית (ארכיון)
  9. ↑ אלדר, עמ' 196.
  10. ↑ אלדר, עמ' 200–201.
  11. ↑ אלדר, עמ' 200–203.
  12. ↑ יוסי גולדשטיין, רבין – ביוגרפיה, הוצאת שוקן, 2006, עמ' 302.
  13. ↑ אהרון (רוני) קמפינסקי, זבולון המר - ביוגרפיה פוליטית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2021, עמ' 68.
  14. ↑ בחירות 1977 – המהפך, באתר הספרייה הלאומית
  15. ↑ וואלה! ברנז'ה, חיים במערכה, באתר וואלה!, ‏2006-03-27 (ארכיון)
  16. ↑ אמנון מרנדה, חברים נפרדים מ"הסוקר של המדינה", באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
  17. 1 2 היסטוריה, תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית, באתר אתר הכנסת
  18. ↑ סמי שלום שטרית, המאבק המזרחי בישראל 1948–2003, ספריית אופקים, 2003, עמ' 203.
  19. ↑ אמרי טוב, Imri Tov‏, The 1977 "Economic Upheaval" — Execution of Goals /‏ המהפך הכלכלי 1977 - ביצוע יעדים אופרטיביים, The Economic Quarterly / הרבעון לכלכלה, 1988, עמ' 33–47
  20. ↑ אברהם דיסקין, הבחירות לכנסת ה-13, המכון לחקר ישראל, 1993, עמ' 9.
  21. ↑ דני גוטוויין, ההיגיון המעמדי של 'המהפך הארוך', 1973–1977, עיונים בתקומת ישראל, סדרת 'נושא' כרך 11, ישראל 67–77: המשכיות ומפנה – פוליטיקה, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, שדה בוקר תשע"ז–2017, עמ' 5–21 (מידע בקטלוג רמב"י) (אורכב 23.08.2022 בארכיון Wayback Machine), מסת"ב 9789655101195
  22. ↑ קרי רובינשטיין, גבירותי ורבותי, מהפך, באתר ynet, 4 במאי 2018
  23. ↑ אריק בלום, ‏היה מהפך, אבל אין לי ארץ אחרת, באתר מעריב אונליין, 11 בינואר 2022
    זה זמן ספר: המלצות פרוזה, עיון ושירה לכבוד חג הספרים, באתר ישראל היום, 13 ביוני 2022
    אתר למנויים בלבד משה פוקסמן, גבירותי ורבותי, מהפך!, באתר הארץ, 1 במרץ 2022
  24. ↑ טכנולוגיה: אתר למנויים בלבד גד גניר, Nokia 7 Plus: גבירותי ורבותי, מהפך! נוקיה חזרה מהמתים, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2018
    חלל וביטחון: אתר למנויים בלבד עודד ירון, על פי צילומים זרים | מהיום: כל גולש יכול לראות את הכור בדימונה ב-HD; וכנראה שהשמיים לא ייפלו, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2021
    תקשורת: בן שני, גבירותי ורבותי, מהפך, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2014
    ספורט: ליאב נחמני, גבירותי ורבותי, מהפך: 2:3 מדהים למכבי חיפה על מכבי ת"א, באתר ישראל היום, 3 בינואר 2022
    אופנה: גבירותי ורבותי, מהפך: פמלה אנדרסון בלתי מזוהה, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 4 בפברואר 2017
  25. ↑ היהודים באים - הסיפור האמיתי של חיים יבין והמהפך | כאן 11 לשעבר רשות השידור, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:17)