 | |
| צילום לוויין של המתקן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
uranium enrichment plant  |
| על שם |
נתנז |
| מיקום |
מחוז נטנז |
| מדינה |
איראן |
| מפעיל |
הארגון לאנרגיה אטומית של איראן |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פירוק | 13 ביוני 2025 |
| קואורדינטות | 33°43′30″N 51°43′30″E / 33.725°N 51.725°E |
 | |
  | |
המתקן הגרעיני בנתנז (בפרסית: تأسیسات هستهای نطنز) ובשמו הרשמי המתקנים הגרעיניים על שם השהיד מוסטפא אחמדי רושאן (אנ') (تأسیسات هستهای شهید احمدی روشن) המכונה כאשאן (کاشان) הוא המתקן המרכזי להעשרת אורניום באיראן. המתקן נמצא כ-30 קילומטר צפונית-צפונית-מערבית מהעיר נתנז שבמרכז איראן (33°43′ צפון, 51°43′ מזרח), בסמוך לכביש הראשי.
האתר הותקף שלוש פעמים ותהליכי הייצור הגרעיניים בו נפגעו. ב-13 ביוני 2025, כחלק ממבצע עם כלביא, נפגע המתקן קשות בעקבות תקיפה ישראלית שפגעה גם במבנה העילי וגם במתחם התת-קרקעי.[1][2] ב-22 ביוני הותקף המתקן על ידי חיל האוויר האמריקני.[3]
פעילות המתקן
בשנת 2002 חשף הדיסידנט האיראני עלירזה ג'עפרזאדה (אנ'), חבר בארגון "המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן" (NCRI) המאגד גולים המתנגדים לממשלת איראן (ויש הטוענים[4] חלק מארגון הגרילה מוג'אהדין ח'לק), כי בנתנז הוקם מתקן צנטריפוגות סודי להעשרת אורניום אשר נכרה במחוז יזד.
ביוני 2003 שברה איראן את החותמים על אורניום לא מועשר והחלה בהעשרתו בצנטריפוגה בודדת, באוגוסט חיברה קסקדה קטנה של 10 צנטריפוגות, בהמשך חוברו הצנטריפוגות הגזיות לקסקדה של 164 צנטריפוגות מסוג P-1 (המכונות כך בשל מוצאן מפקיסטן). פקחי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שביקרו באתר דיווחו על הרחבת האתר בנובמבר 2007.[5] דיווח סבא"א מפברואר 2008 הראה כי איראן החלה להרכיב צנטריפוגות מתוחכמות יותר מ-P-1, בדגם המכונה P-2 או IR-2 על ידי איראן.[6]
ישנם משקיפים המעריכים כי האתר הוא "אתר ראווה" איראני בלבד, וכי פעילות ההעשרה המרכזית מוסתרת באתר אחר. טענות אלו נסתרות בתמונות לוויין מאמצע 2004 המעידות על עבודה מקיפה לביצור התקרה של האתר התת-קרקעי בבטון מזוין משוכלל[7] וחומרים אחרים בעובי כולל של יותר מ-20 מטרים.[8]
ב-2007 טען מהדי אברישאמצ'י (אנ'), נציג ה-NCRI, כי אתר תת-קרקעי גדול וחדש מוקם בנתנז, כ-5 ק"מ מדרום לאתר המרכזי, בקרבת הכפר עבאסאבאד. אתר זה מקושר בשתי מנהרות לאתר נתנז הראשי.
פגיעות במתקן
- בשנת 2011 תולעת המחשב סטקסנט (Stuxnet) פגעה בתוכנית הגרעין האיראנית, באמצעות פגיעה במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA מתוצרת חברת "סימנס" ששולטות בצנטריפוגות במתקן ההעשרה בנתנז.
- ב-2 ביולי 2020, בסביבות השעה 2 אחר הצוהריים, אירע פיצוץ במפעל לייצור צנטריפוגות במתקן ההעשרה הגרעיני בנתנז. קבוצה המכונה "ברדלסים של המולדת" קיבלה אחריות לפיגוע. גורמים איראנים אמרו כי ייתכן שהאירוע נגרם כתוצאה ממתקפת סייבר.[9][10]
- בבוקר 11 באפריל 2021 התרחשה הפסקת חשמל במפעל צנטריפוגות בנתנז שגרמה לפיצוץ והרסה את מערכת החשמל של המפעל. על פי הערכת גורמי מודיעין אמריקאיים עשוי לעכב את העשרת האורניום במקום לפחות בתשעה חודשים.[11] הרשויות האיראניות טענו כי הפיצוץ נגרם עקב מתקפת סייבר שבוצעה בידי ישראל.
- בליל 19 באפריל 2024, על פי פרסומים זרים, תקפה ישראל באמצעות מטוסי קרב מערכת מכ"ם מסוג S300 במתקן הגרעיני בנתנז שנועדה להגן על המתקן. תקיפה זו באה בתגובה למתקפת הכטב"מים מאיראן לישראל בהמשך לאירועי מלחמת חרבות ברזל. המשטר באיראן הכחיש תקיפה זו.
- ב-13 ביוני 2025, כחלק ממבצע עם כלביא, המתקן ספג פגיעה משמעותית מאוד, ולפי דיווחים, הושמד.[12] מנכ"ל הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי אמר כי המבנה העילי של מתקן ההעשרה בנתנז הושמד יחד עם תשתיות החשמל המרכזיות במתקן ונוצר זיהום רדיולוגי וכימי.[2]
- ב-22 ביוני 2025 הותקף המתקן על ידי חיל האוויר האמריקני במסגרת תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן. באותה תקיפה הופצצו גם מתקן פורדו להעשרה גרעינית והמתקן הגרעיני באספהאן.[13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ גרוסי: האתר להעשרת אורניום בנתנז - הושמד; התגלה זיהום רדיואקטיבי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 ביוני 2025
- 1 2 אור שקד, סבא"א: מתקן ההעשרה בנתנז הושמד במבצע ישראלי, זיהום רדיולוגי במקום, באתר ישראל היום, 13 ביוני 2025
- ↑ דניאל אדלסון, ניו יורק, טראמפ, אחרי התקיפה באיראן: "המתקנים המרכזיים להעשרה גרעינית הושמדו לגמרי", באתר ynet, 22 ביוני 2025
- ↑ Council Common Position 2004/500/CESP of 17 May 2004(הקישור אינו פעיל, 12.4.2021), הצהרת עמדה של האיחוד האירופי מ-2004.
- ↑ ראו דיווח מזכ"ל סבא"א מוחמד אל-בראדעי מ-15 בנובמבר 2007. GOV/2007/58
- ↑ הדיווח המלא של אל-בראדעי מה-22 בפברואר 2008. GOV/2008/4
- ↑ איראן פיתחה את הבטון המזוין החזק בעולם עבור מתקניה הגרעיניים, עמי אטינגר, מגאפון, 2012
- ↑ סיכום הגלובל סקיוריטי על האתר בנתנז.
- ↑ איראן: נזק כבד נגרם בנתנז, עשוי לעכב את פיתוח הצנטריפוגות, באתר וואלה, 6 ביולי 2020
- ↑ איראן: "אירוע" ליד מתקן הגרעין בנתנז, נזק נגרם למבנה, באתר ynet, 2 ביולי 2020
- ↑ "היה פיצוץ גדול, לאיראן יידרשו לפחות 9 חודשים לחדש את הייצור בנתנז", באתר ynet, 12 באפריל 2021
- ↑ ניר דבורי, מהלך דרמטי: ישראל השמידה את מתקן הגרעין הגדול ביותר של איראן בנתנז | תיעודים, באתר מאקו, 13 ביוני 2025
- ↑ אור שקדי, טראמפ: "השלמנו התקפה על שלושת אתרי הגרעין באיראן, כולל פורדו, נתנז ואספהאן", באתר ישראל היום, 22 ביוני 2025