 | |
.jpg) | |
| איוש נוכחי |
 צ'אק גראסלי |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 3 בינואר 2025 |
| דרכי מינוי | בחירה בידי הסנאט |
| תחום שיפוט |
 ארצות הברית |
| מושב המשרה | הקפיטול |
| משך כהונה קצוב | ללא הגבלת זמן |
| ייסוד המשרה | 6 באפריל 1789 |
| איוש ראשון | ג'ון לנגדון |
| אתר רשמי | |
  | |
הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית (באנגלית: President pro tempore of the United States Senate) הוא תפקיד בסנאט של ארצות הברית שממלא אחד הסנאטורים המכהנים. על פי המסורת, בתפקיד זה מכהן הסנאטור הוותיק ביותר מסיעת הרוב.
מינואר 2025 מכהן בתפקיד הנשיא הזמני צ'אק גראסלי, סנאטור מאיווה, חבר המפלגה הרפובליקנית. זוהי תקופת כהונתו השנייה לאחר שכיהן בתפקיד גם במהלך הקונגרס ה-116.
היסטוריה
מימי ג'ון אדמס בשנת 1789 ועד ריצ'רד ניקסון בשנות ה-50, ניהול ישיבות הסנאט היה האחריות המרכזית של סגן הנשיא.
במאה ה-18 וה-19, כאשר סגני הנשיא ניהלו באופן שגרתי את ישיבות הסנאט, הסנאט ראה צורך לבחור בנשיא הזמני של הסנאט רק לתקופות שבהן סגן הנשיא היה חולה או נעדר מסיבה אחרת. כתוצאה מכך, הסנאט בחר לעיתים קרובות במספר President pro tempore במהלך מושב יחיד. בתקופות אחרות, כאשר תפקיד סגן הנשיא היה פנוי ולא הייתה דרך למלא את המשרה, נשיאים זמניים שירתו לתקופות ממושכות יותר.
בשנת 1890 החליט הסנאט שנשיאי הסנאט הזמניים ייבחרו לא רק לתקופות היעדרות של סגן הנשיא, אלא ימשיכו לכהן במשרה עד לבחירת נשיא זמני אחר. מאז 1890, פרט למקרה אחד, כל נשיאי הסנאט הזמניים כיהנו בתפקידם עד שפרשו, נפטרו, או איבדו את הרוב של מפלגתם. המשפט הראשון בכלל הראשון של כללי הסנאט קובע כי הנשיא הזמני של הסנאט יכהן "כל עוד הדבר יוסכם על ידי הסנאט ועד לבחירתו של אחר או עד לסיום כהונתו כסנאטור".[1]
ויליאם פירס פריי כיהן כנשיא הזמני של הסנאט בין השנים 1896–1911 (הקונגרסים ה-54 עד ה-62), מה שהיה הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה בתולדות הסנאט. הוא התפטר מתפקידו בשל מצב בריאותי לקוי זמן קצר טרם מותו. בחירת מחליפו התבררה כמשימה קשה, משום שהרפובליקנים בסנאט, שהיו אז בעלי הרוב, היו מפולגים בין הסיעה הפרוגרסיבית לבין הסיעה השמרנית שבמפלגתם, וכל אחת מהן הציגה מועמד משלה. גם הדמוקרטים הציעו מועמד מטעמם. כתוצאה מן פיצול משולש זה לא זכה איש לרוב קולות. רק לאחר ארבעה חודשים הושגה פשרה: אוגוסטוס בייקון הדמוקרטי כיהן ליום אחד בלבד, ב-14 באוגוסט 1911, בעת היעדרות סגן נשיא ארצות הברית. לאחר מכן התחלפו בייקון וארבעה רפובליקנים – צ'ארלס קרטיס, ג'ייקוב גלינגר, הנרי קבוט לודג' ופרנק ברנדגי – בכהונה כנשיאים זמניים לסירוגין עד תום מושב הקונגרס.
שינויים בתפקיד לאורך השנים
תפקיד הנשיא הזמני של הסנאט השתנה רבות במהלך המאות האחרונות. מאז 1816, נשיאי הסנאט הזמניים קיבלו שכר גבוה יותר מזה של סנאטורים רגילים. לתקופה מסוימת, הם השתכרו בשיעור זהה לזה של סגן הנשיא. מאז מרץ 1969, שכרם שווה לזה של מנהיגי הרוב והמיעוט בסנאט.
בראשית המאה ה-19, נשיאי הסנאט הזמניים מינו חברים לוועדות הקבועות של הסנאט. מאז 1820, הוענק להם הכוח למנות סנאטורים אחרים שימלאו את תפקיד יושב הראש בהיעדרם. כיום, נוהגים נשיאי הסנאט הזמניים לבקש מחברי סיעת הרוב החדשים לנהל את ישיבות הסנאט, דבר שמסייע להם להכיר את כללי העבודה והנהלים של הסנאט.
בחירת סנאטור לתפקיד הנשיא הזמני של הסנאט נחשבת לאחד הכיבודים הגבוהים ביותר שהסנאט מעניק. לאורך ההיסטוריה, התפקיד ניתן לקבוצת סנאטורים בולטים ובעלי השפעה.[1]
סדר הירושה לנשיאות
במשך רוב ההיסטוריה של האומה, הנשיא הזמני של הסנאט נכלל בסדר הירושה לנשיאות. לפי חוק הירושה לנשיאות משנת 1792, אם תפקידיהם של הנשיא וסגן הנשיא יתפנו, הנשיא הזמני של הסנאט יירש את הנשיאות, ולאחריו יושב ראש בית הנבחרים. סדר זה נשאר בתוקף עד 1886.
ב-1886, בעקבות סוגיות הקשורות לפערים במינוי הנשיא הזמני של הסנאט, הוחלט להוציא את התפקיד מסדר הירושה לנשיאות ולהותיר את מזכיר המדינה ואת שאר חברי הקבינט, שאינם נבחרי ציבור, כמי שיורשים את הנשיאות.
בשנת 1947, בעקבות המלצת הנשיא הארי טרומן, שונה החוק מחדש. סדר הירושה לנשיאות הוחזר לכולל את יושב ראש בית הנבחרים והנשיא הזמני של הסנאט, כאשר הפעם יושב ראש בית הנבחרים הוצב לפני נשיא הסנאט הזמני. טרומן טען כי יש להעדיף נבחרי ציבור שנבחרו ישירות על ידי העם למלא את מקומו של הנשיא במקרה הצורך.[1]
היום
כיום, הנשיא הזמני של הסנאט ממשיך להיות השני בסדר הירושה לנשיאות אחרי יושב ראש בית הנבחרים, ולאחריהם מזכיר המדינה ושאר חברי הקבינט, לפי סדר יצירת המשרדים שלהם.[1]
תפקידים
- משמש כיושב ראש הסנאט כאשר סגן הנשיא אינו נוכח. תפקיד זה כולל ניהול הדיונים, שמירה על סדר והבטחת תקינות ההליכים.
- למנות סנאטורים מחליפים לנהל את ישיבות הסנאט בהיעדרו.
- השלישי בסדר הירושה לנשיאות ארצות הברית, אחרי סגן הנשיא ויושב ראש בית הנבחרים.
- משתתף באירועים רשמיים, כולל חתימות על חוקים והכרזות המועברות לנשיא ארצות הברית.
- ממלא תפקיד במינוי חברי סנאט לוועדות או למשרות מיוחדות.
- ממלא תפקידים מסוימים הקשורים לניהול ולהליכי חקיקה, כמו הפעלת סמכויות אדמיניסטרטיביות במשרד הסנאט.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית (באנגלית)- הנשיא הזמני, באתר הרשמי של הסנאט
הערות שוליים
- 1 2 3 4 U.S. Senate: About the President Pro Tempore | Historical Overview, www.senate.gov