 | |
| צ'רצ'יל, רוזוולט וסטלין במהלך ועידת טהראן | |
| מיקום |
טהראן  |
|---|---|
| תאריכים |
28 בנובמבר 1943 – 1 בדצמבר 1943 (4 ימים) |
| עילה | ניהול כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה |
| תוצאה | אישור התוכנית לפלישה לצרפת |
| משתתפים | |
 | |
  | |
ועידת טהראן היא ועידה שנערכה במהלך מלחמת העולם השנייה, בין התאריכים 28 בנובמבר ל־1 בדצמבר 1943 בשגרירות הרוסית בעיר טהראן, שבאיראן. בוועידה נערכה לראשונה פגישה משולשת בין "שלושת הגדולים" - מנהיגי המעצמות אשר נלחמו כחלק מבעלות הברית במלחמה, צ'רצ'יל, רוזוולט, וסטלין. חשיבות הוועידה הייתה בעצם כינוס שלושת המנהיגים של המעצמות המובילות את המלחמה בגרמניה הנאצית ובמדינות הציר. הוועידה נערכה תחת אבטחה כבדה ביותר וחשדנות בין הצדדים. ועידה זו הייתה המשך ישיר של ועידת קהיר שהסתיימה יומיים קודם לוועידה זאת, אלא שוועידה זו הייתה בנוכחות סטלין במקום צ'יאנג קאי שק, מנהיג הרפובליקה הסינית.
האיראנים, לצורך האבטחה, סגרו את כל גבולות המדינה, השביתו את תנועת המשאיות בכבישים פרט למשאיות מזון, אסרו על שידורי רדיו ועצרו את מברקי החוץ. גרמניה הנאצית תכננה מבצע בשם קפיצה לרוחק לחיסול משתתפי הוועידה.
מטרות המנהיגים בוועידה
סטלין וברית המועצות רצו שבעלות הברית יפתחו סוף סוף חזית נוספת בצרפת, כדי לגרום להורדת הלחץ שהנאצים הפעילה בחזית המזרחית אחרי שנתיים של דחיות. סטלין גם רצה להשתלט על שטחים במזרח אירופה ויותר.
צ'רצ'יל ובריטניה רצו לשמור על שטחים וקולוניות בריטיות ולהמשיך לפתה את האימפריה שלהם תוך כדי בלימת ברית המועצות מלהשתלט על שטחים בעצמם. הבריטים היו נחושים גם לקדם פעולות נוספות בים התיכון ובאזור הבלקן.
רוזוולט וארצות הברית רצו להביס את יפן וגרמניה ולמנוע מהאנגלים והסובייטים להשתלט על שטחים ואומות.[1]
החלטות שהתקבלו בוועידה
בוועידה אושרה התוכנית לפלישה לנורמנדי כדי לפתוח "חזית שנייה" באירופה, חזית שתאלץ את גרמניה להעביר כוח אדם ומשאבים למערב אירופה ובכך תושג הקלה לצבא האדום. בזמן הוועידה נלחמו בעלות הברית על אדמת איטליה במה שנקרא מלכתחילה החזית השלישית. לבסוף הוחלט שהחזית העיקרית תהיה בצרפת במבצע "אוברלורד", תוך כדי נחיתה סימולטנית בריביירה הצרפתית (מבצע דרגון).
החלטות נוספות שהתקבלו בוועידה:
- בעלות הברית הסכימו שסטלין יתפשט במזרח אירופה לאחר מפלת גרמניה.
- נידון הרעיון לחלק את גרמניה לאחר המלחמה.
- המנהיגים דנו באופיו של ארגון האומות המאוחדות העתיד לקום.
- הותוו גבולות חדשים לפולין לאחר המלחמה (פולין תזוז מערבה על חשבון שטח גרמני).
- הוסכם לשמור על עצמאות איראן, שהייתה למעשה תחת כיבוש בעלות הברית, לאחר הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן.
- הוחלט על הגשת סיוע למנהיג הפרטיזנים יוסיפ ברוז טיטו ביוגוסלביה, שנחשב בעיני כל כמורד הגדול ביותר בנאצים.
- הוחלט על פנייה לטורקיה על מנת לשדלה להיכנס למלחמה לצד בעלות הברית.
- סוכם על הצבת מטוסים אמריקאים בשטח ברית המועצות (בפולטבה ופיריאטין) לביצוע הפצצות עומק.[2]
קישורים חיצוניים
- ועידת טהראן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ יובל מלחי ודינה פזניאק, חלק 20 - מרידות, פגישות וצוללות, באתר קטעים בהיסטוריה
- ↑ https://www.nationalmuseum.af.mil/Visit/Museum-Exhibits/Fact-Sheets/Display/Article/196156/shuttle-raids-to-russia/
| פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
|
