.jpg)
הכינוי
מקורו של הכינוי "זאת חנוכה" ביהדות אשכנז,[1] שכן בקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים ”זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ” (ספר במדבר, פרק ז', פסוק פ"ד). בתקופות מסוימות היה מקובל בקרב יהודי אשכנז לכנות יום זה בכינוי "חנוכת המזבח" על שם אותו פסוק,[2] ולא מוכר שימוש בכינוי "זאת חנוכה" לפני המאה ה-16.
מנהגי היום
בספר מנהגי מהרי"ל מובא מנהג יהדות ריינוס על פיו ביום השמיני של חנוכה אין לעשות מלאכה[3], כפי שאין לעשות מלאכה גם ביום הראשון של חנוכה.
יש שנוהגין להרבות בסעודה, מפני שעושים סעודה לגמרה של מצווה וביום זה גומרים את מצוות הדלקת נרות חנוכה, ואדמו"רים בחסידויות השונות נוהגים לערוך ביום זה טיש[4].
מנהג נפוץ ומיוחד לזאת חנוכה הוא מנהג שריפת הפתילות של נרות חנוכה, שעושים מפני שהשמן והפתילות ששימשו להדלקת נרות מיוחדים למצווה ואסור להשתמש בהם לצורך דברים אחרים[5], בקהילות חסידיות רבות נהגו לשרוף את הפתילות ברוב עם, ויש שנהגו להקפיד לשורפן ביום[4]. אחרים נהגו לשרוף את הפתילות בשריפת החמץ בפסח[4][6], ומסתמכים על כך שהשמן שנותר לא מיוחד למצווה. ונוהגים להגיד בזמן שריפת הפתילות את פרק ס"ז בתהלים[7].
בגלל משמעותו של היום בקהילות החסידיות כיום חיתום הדין האחרון של השנה - יש שמאחלים "גמר חתימה טובה" או "גמר טוב" עד זאת חנוכה[8]. מאותה סיבה, נהגו רבים להתפלל בו על כפרת עוונות, פרנסה[9] ופקידת עקרות[10].
בעשרות שנים האחרונות הנהיג רבי אשר פריינד[11] לנסוע ביום הזה לציון הרשב"י במירון, מנהג שהתפשט בקהלים רבים[12].
משמעות היום
רחמים ותשובה ויום החיתום האחרון
חשיבותו של היום השמיני של חנוכה מובאת כבר בכתבי האר"י[13], המשווה את שבעת ימי החנוכה הראשונים לשבע המידות הראשונות מתוך י"ג מידות הרחמים (כל יום למידה אחת בלבד), ואת היום השמיני לשש המידות האחרונות, מנוצר ועד ונקה.
מקובל בחסידות לומר כי ימי החנוכה הם המשך לימים הנוראים, ומי שלא עשה תשובה בעשרת ימי תשובה, תשובתו מתקבלת עד יום השמיני של חנוכה[14]. רמז לכך מופיע בספר ישעיהו בפסוק: ”בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן-יַעֲקֹב” (ספר ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק ט')[15]. ורבי ישראל מרוז'ין אף אמר עליו:
מה שהצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול יהודי פשוט לפעול מהשי"ת בזאת חנוכה.
— אביר יעקב לרבי אברהם יעקב פרידמן, זאת חנוכה עמ' סג:
.jpg)
בחסידות
במחשבת החסידות מוקדש עניין מיוחד ליום זאת חנוכה. בחסידויות רבות מתייחסים לזאת חנוכה בתור שיאו של חנוכה, יום שכולל בתוכו את כל הימים שלפניו[16][17], ובתור יום החיתום האחרון של הגזר הדין של השנה.
אסרו חג
האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר מגור, בספרו "שפת אמת" כותב כי היום האחרון של חנוכה כמו באסרו חג, קשה עלינו הפרידה מהקב"ה, ומשאיר יותר הארה והשפעה על שאר ימות השנה[16].
קישורים חיצוניים
- מידע על זאת חנוכה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ למשל, דרכי משה, או"ח תרפ"ד, אות ג.
- ↑ רבי צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק, חנוכה כ"ג.
- ↑ ספר מהרי"ל, הלכות חנוכה, דף נ"ז עמוד ב'.
- 1 2 3 הכל על 'זאת חנוכה' – סגולות היום וחשיבותו, ועד המנהגים השונים בשריפת השמן והפתילות, באתר דרשו, 2018-12-09.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרע"ז סעיף ד'.
- ↑ חידושי המאירי על מסכת שבת, דף כא א.
- ↑ מובא במקומות רבים ע"פ סידור האריז"ל.
- ↑ דינים ומנהגים לחודש טבת, באתר הגבאי, 13 ינואר 2020
- ↑ אמרי נועם, חנוכה א'.
- ↑ בני יששכר, כסלו-טבת מאמר ב'.
- ↑ המסורת שהחלה בהרה”צ רבי אשר פריינד זצוק”ל, באתר לדעת
- ↑ שימי שפר, תיעוד: ההמונים ב'זאת חנוכה' בציון הרשב"י במירון, באתר כיכר השבת, 27 בדצמבר 2022
- ↑ רח"ו, פרי עץ חיים, שער ר"ח חנוכה ופורים, פרק ד', ד"ה מהחברים.
- ↑ זאת חנוכה: מהות היום, באתר כיכר השבת
- ↑ מתוך ספר צמח דוד, לרבי דוד שפירא מדינוב (בנו של צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה"בני יששכר")
- 1 2 ראה לדוגמה: רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת על בראשית, ירושלים, תשס"א, חנוכה י'.
- ↑ רבי שמואל בורשטיין, שם משמואל, פיוטרקוב, חנוכה י"ז.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.