 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | חטיבת קרייתי |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 ההגנה צה"ל חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון (מילואים) |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
פברואר 1948 – הווה (כ־78 שנים)  |
| מלחמות |
|
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | חיילי מילואים |
| ציוד עיקרי | טנקי מרכבה סימן 4 לצד מרכבה סימן 3 |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת המפץ |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת קרייתי (חטיבה 4, בעבר נקראה חטיבה 166 וחטיבה 602) היא חטיבת שריון במילואים הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד הצפון, נכון להיום היא חטיבת השריון היחידה במילואים שמפעילה מרכבה סימן 4.
בעבר הייתה חטיבת חי"ש של "ההגנה" ולאחר מכן חטיבה סדירה בצה"ל.
חטיבת קרייתי במלחמת העצמאות
הקמה
החטיבה הוקמה בתל אביב בפברואר 1948, על בסיס פלוגות חי"ש, לאחר שחטיבת גבעתי, שכללה את גדודי החי"ש המובחרים מאזור תל אביב, הוצאה מהעיר לאזור הדרום. החטיבה כללה שלושה גדודי חי"ר, בוגרי גדנ"ע חילוניים ודתיים וגדוד חי"ם (חיל משמר). גבול החטיבה היה המרחב העירוני של העיר תל אביב מנחל הירקון בצפון ועד בת ים בדרום ועד יאזור (אזור) במזרח. בתחומי החטיבה היה קו הגבול העירוני הפתלתל בין תל אביב ליפו והכפרים סלמה (כפר שלם) ואבו כביר. החטיבה אבטחה את הדרכים מחולון ומקוה ישראל אל העיר ואת ראשית הדרך לירושלים דרך הכפרים הערבים יאזור ובית דג'אן (בית דגן). בצפון גיזרתה שמרו כוחות החטיבה על שדה דב.
מבצע חמץ ואחריו
ערך מורחב – מבצע חמץ
בשיתוף עם כוחות חטיבת אלכסנדרוני, גבעתי ופלמ"ח פעלה החטיבה במבצע חמץ לכיבוש יפו. ההיכרות הקרובה של החיילים עם האזור, כתושביו, סייעה רבות להצלחת המבצע. ב-13 במאי 1948 קיבל לידיו מפקד החטיבה, מיכאל ("ג'יימס") בן גל, את כתב הכניעה של ערביי יפו. בהמשך לכיבוש יפו, משאובטחו תל אביב וסביבותיה המיידיות, נפרסה החטיבה מזרחה לגוש דן, בקו צריפין - יהודייה בקירוב.
ב-11 ביוני 1948 (ד' בסיוון תש"ח), נפלו 12 מלוחמי גדוד 42 בקרב בפאתי לוד. שמותיהם חקוקים באנדרטת גדוד 42 בצריפין ובאנדרטת גדוד 42 בגן ההגנה ברמלה.
פרשת אלטלנה
- ערך מורחב – אלטלנה
על אף שיתוף הפעולה עם יחידת האצ"ל בתל אביב והלחימה שכם אל שכם בעת מבצע חמץ, תפקידה הבא של החטיבה ב-22 ביוני 1948 היה לאבטח את חוף תל אביב בעת העימות עם אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה, תפקיד שאותו סירבו אנשי החטיבה לבצע.[1]
מבצעים לאחר ההפוגה
בהפוגה הראשונה הושבעו חיילי החטיבה לצה"ל ובהמשך פעלו במבצע דני וכבשו את הכפר הערבי סלביט (עליו הוקם קיבוץ שעלבים). בתחילת ההפוגה השנייה החליט בן-גוריון על מבצע בצר ללכידת משתמטים ועריקים משירות צבאי בתל אביב. המבצע הוטל על חטיבת קרייתי המקומית.
משלט 219
- ערך מורחב – קרב משלט 219
ב־15 ביולי 1948 הוקם גדוד 142 (גדוד ב"חיל המשמר"-חי"מ) בחטיבה. חמישה ימים בלבד לאחר הקמת הגדוד, נתקבלה פקודה ממטה החטיבה לתפיסת משלט 219. ב-24 בספטמבר 1948, הייתה התקפה של כוחות לגיון וכפריים מהסביבה, והמשלט נכבש על ידי האויב. רק לקראת הצהרים, לאחר פניות של הכוח במשלט לסיוע, הגיעו פלוגות מגדוד 44 וכוח נוסף מגדוד 42, של חטיבת קרייתי ועד השעה שתיים וחצי בצהרים הן השלימו את כיבוש המשלט חזרה לידינו. פלוגה א' של הגדוד איבדה בקרב זה 23 מלוחמיה וגופות החללים חוללו. בין חללים אלו גם שני חיילים נעדרים (שנעדרים עד היום).
מספר המשרתים בחטיבה ערב הקמת המדינה היה 2,504.[2] עם הקמת צה"ל הפכה קרייתי לחטיבה 4.
גדודי קרייתי
| מספר הגדוד | שם הגדוד | הרכב | תאריך הקמה | פעילות עיקרית | מפקדים ואנשי מפתח |
|---|---|---|---|---|---|
| 42 | אנשי חי"ש תל אביב שלא גויסו לגבעתי | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגדוד סבל עד תום המלחמה מהיותו בסדר עדיפות נמוך והתקיים תוך מחסור חמור באמצעים. השתתף במבצע דני בהחזקת רמלה. | שמעיה בקנשטיין-ברקת | |
| 43 | גדוד הפרברים | פלוגות ותיקות של "חי"ש פרברים" | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגנה בגזרות דרום תל אביב, כיבוש שיח' מוניס (ללא קרב). | עמוס בן-גוריון אריה סימון יהודה סטופנסקי-תמיר[3] |
| 44 | חי"ש תל אביב ומגויסים | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגנה בגזרת מזרח תל אביב (אחזקת יאזור לאחר כיבושו), השתתף במבצע דני, משלט 219 ומשלטי הפרוזדור ירושלים. | משה וימן |
לאחר מלחמת העצמאות
מבצע קדש
במלחמת סיני, החטיבה בפיקוד אל"ם יוסף הרפז, כללה:
- גדוד 42 - גדוד חי"ר בפיקוד רס"ן יצחק טמיר
- גדוד 43 - גדוד חי"ר בפיקוד רס"ן אוריאל אליצור
- גדוד 127 - גדוד חי"ר בפיקוד רס"ן נחמן ניר
- פלס"ר חטיבתית - בפיקוד סרן צבי בן צור
- גמ"כ[א]341 - בפיקוד רס"ן מ. גרנות
- גונדת נ"ט 841
החטיבה פעלה תחת פיקוד אוגדה 38 בפיקוד אל"ם יהודה ואלך, ולחמה בגזרה המרכזית של חצי האי סיני. גדוד מהחטיבה אבטח את אזור נח'ל לאחר כיבושו.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקוד אל"ם משה יטבת, כללה:
- גדוד 42 - גדוד חי"ר
- גדוד 43 - גדוד חי"ר
- גדוד 127 - גדוד חי"ר
- גדוד 940 - גדוד חי"ם
- גדוד 952 - גדוד חי"ם
- גדוד 960 - גדוד חי"ם
- פלס"ר 47 - פלוגת סיור חטיבתית בפיקוד גדי גיל
בהמשך המלחמה הצטרפו לחטיבה יחידות נוספות:
- פלוגה שריון מגדוד 19 של חטיבה 60
- סיירת חרוב - בפיקוד אריה צידון
- מחלקת שריוניות מסיירת דוכיפת בפיקוד סגן מפקד סיירת דוכיפת
- פלוגת צוערים מבה"ד 1
- גדוד צנחנים 98 של חטיבה 80 בפיקוד סא"ל אלישע שלם
החטיבה פעלה כחטיבה מרחבית בגזרה הירדנית, גדודי החי"ר של החטיבה היו מפוזרים במוצבים שונים באזור השפלה. עם פרוץ הקרבות קיבלה החטיבה פיקוד על שתי פלוגות חי"ר על זחל"מים, פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 19 מחטיבה 60, ויחידת סיור פיקודית - סיירת חרוב בפיקוד רס"ן אריה צידון (צימל) מוגברת במחלקת שריוניות מסיירת דוכיפת ובפלוגת צוערים מבה"ד 1, בהמשך חבר אליה גדוד צנחנים 98 בפיקוד סא"ל אלישע שלם מחטיבה 80, ושני הגדודים האורגניים שלה שנאספו מהמוצבים. החטיבה כבשה את מובלעת לטרון, אזור בית חורון והרי גופנא והגיעה עד פאתי העיר רמאללה. במהלך הקרבות נפצע מפקד החטיבה משה יטבת, ומפקדה לשעבר יוסף הרפז מילא את מקומו.
לאחר המלחמה קיבלה החטיבה אחריות על נפות רמאללה ויריחו ומחנה חווארה.[4] באוגוסט 1967 שוחחרה החטיבה.[5]
מלחמת יום הכיפורים
- ערכים מורחבים – הקרב על ח'ושניה (1973), קרב אום בוטנה, קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן
חורשת משה ניר לזכר חללי גדוד 95 ברמת הגולן
ב-1972 עברה החטיבה הסבה לחטיבה ממוכנת וקיבלה את גדוד 95 מחטיבת הראל. ההסבה הושלמה בספטמבר 1973.[6]
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973 כללה החטיבה בפיקוד אל"ם יעקב הדר 3 גדודים:
- גדוד 42 – גדוד חרמ"ש בפיקוד סא"ל גדי גיל
- גדוד 127 – גדוד חרמ"ש בפיקוד סא"ל מרדכי אילת
- גדוד 95 – גדוד שריון מצויד בטנקי שרמן בפיקוד סא"ל יעקב נויפלד (לאחר נפילתו החליפו סא"ל משה הדרי)
בהמשך המלחמה הצטרפו לחטיבה יחידות נוספות:
- גדוד 39 מחטיבה 188 – גדוד טנקי שוט בפיקוד סא"ל יואב וספי (החל מ-7 באוקטובר)
- גדוד 61 מחטיבה 205 – גדוד טנקי שוט עם מנועי בנזין פיקוד סא"ל משה מלר (החל מ-7 באוקטובר בשעות הערב)
- גדס"ר 288 מאוגדה 146 – גדוד סיור בפיקוד סא"ל צביקה דהב
ב-7 באוקטובר יצאה החטיבה מהימ"ח במחנה כורדני על זחלים לרמת הגולן. באזור מעלה גמלא תוגברה בגדוד מילואים 39 מחטיבה 188 בפיקוד סא"ל יואב וספי. בדרכם לאזור הלחימה נתקלו בגדוד של חטיבה 47 הסורית שהגיע למרחק של כ-7 ק"מ מהכנרת, טנקי חטיבה 4 השמידו את הגדוד הסורי. הייתה זו החדירה העמוקה ביותר של הסורים ברמת הגולן. לאחר מכן עלתה לרמת הגולן. בערב 7 באוקטובר צורף לחטיבה גדוד הטנקים 61 מחטיבה 205 בפיקוד סא"ל משה מלר. החטיבה תוגברה בגדס"ר 288 בפיקוד סא"ל צביקה דהב, לחמה תחת פיקוד אוגדה 146 והשתתפה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, ובקרב אום בוטנה והמשיכה לפעול כנגד כוחות שריון סורים וירדנים עד סוף הלחימה בקרבות במובלעת הסורית.
לאחר מלחמת יום הכיפורים
בשנת 1979 אורגנה החטיבה מחדש בתור חטיבה משוריינת עם 3 גדודי טנקי שוט קל. שמה שונה לחטיבה 166 ובהמשך לחטיבה 602.
מלחמת לבנון הראשונה
לאחר מלחמת לבנון הראשונה ועד שנות האלפיים
בשנת 1987 הצטיידה החטיבה בטנקי מרכבה סימן 1. ב-2003 עברה החטיבה מעוצבת הגליל לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים משוריינת הכפופה לפיקוד הצפון, ובשנת 2005 שונה שם החטיבה שוב לחטיבה 4.[7] החל מ-2009 החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4. לקראת סיום מבצע צוק איתן הצטרפו טנקים וחיילי מילואים מחטיבת קרייתי אל הפעילות של חטיבה 401.
כיום גדודי החטיבה הם:
- גדוד 7016 - גדוד שריון
- גדוד 7421 - גדוד שריון
- גדוד 9218 - גדוד שריון
- גדחה"ן 7071 - גדוד הנדסה
- פלס"ר 4 - פלוגת סיור
- יחס"ם 4 - יחידת סיוע מנהלתי
מלחמת חרבות ברזל
- ערך מורחב – חטיבת קרייתי במלחמת חרבות ברזל
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גויסה החטיבה. בהתקפה של אוגדה 98 (עוצבת האש) לכיבוש ח'אן יונס, נלחמו כוחות צוות הקרב של חטיבת קרייתי בפיקוד המח"ט מיקי שרביט יחד עם צוותי קרב חטיבתיים של חטיבה 55 וחטיבת גבעתי, וגדוד הנדסה 7071 וכיתרו את העיר תוך ביצוע מבצעים, התקפות ופשיטות ממוקדות נגד פלוגות בחטיבת ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס.
בתמרון היבשתי בדרום לבנון נטל חלק גדחה"ן 7071 אשר השתתף ככוח הנדסי במסגרת עוצבת המפץ אשר פעלה בגזרה המערבית יחד עם צק"ח 2 וצק"ח 205.
עם פרוץ מבצע עם כלביא הוקפץ גדחה"ן 7071 לתגבור ולביצוע משימות הנדסיות בגבול לבנון.
אנדרטאות החטיבה ויחידותיה
- אנדרטת חטיבת קרייתי (לטרון) - אנדרטה לזכר לוחמי החטיבה הממוקמת בפארק עוצבות השריון.
- אנדרטת גדוד 42 בצריפין
- אנדרטת גדוד 42 ברמלה
- אנדרטת קרב משלט 219
- אנדרטה לנופלים מחטיבת שריון 166 קרייתי - מחנה עמיעד
- אנדרטה לנופלים מחטיבת שריון 166 בכניסה למחנה ירדן - כביש 888
- אתר הנצחה לחללי גדוד שריון 95 במערכות ישראל ביער המגינים.
- חורשת משה ניר, אנדרטה לזכר 10 לוחמי גדוד 95 שנפלו ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, הממוקמת בחורשה של שמו של המ"פ משה ניר.[8]
מפקדי החטיבה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מיכאל בן-גל | 1948 - 1949 | מלחמת העצמאות. לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
| בן ציון פרידן | 1949 - 1951 | |
| נחמיה ברוש | 1951 - 1955 | לימים דובר צה"ל |
| יוסף (יוש) הרפז | 1955 - 1958 | מפקד החטיבה במלחמת סיני, לימים מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל |
| שאול אפק | ממלא מקום | |
| אלעד פלד | 1965 - 1967 | לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי |
| משה יטבת | 1967 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים |
| יוסף (יוש) הרפז | 1967 | חזר לפקד על החטיבה במלחמת ששת הימים לאחר פציעתו של משה יטבת |
| שלמה אמבר | 1967 - 1969 | לימים ראש הג"א |
| אביב ברזילי | ||
| אורי בר-רצון | ||
| יהודה גביש | 1970 - 1972 | לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
| יעקב הדר (פפר) | 1972 - 1974 | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים |
| צבי בר | 1974 - 1976 | כמפקד חטיבה 166, לימים ניצב במשטרת ישראל, ראש עיריית רמת גן |
| אמנון אשכול | 1976 - 1978 | מפקד החטיבה במבצע ליטני, לימים מפקד פיקוד הנח"ל |
| יוסי מלמד | 1978 - 1980 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
| אהוד גרוס | 1980 - 1982 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה, לימים קצין חינוך ראשי |
| אמי פלנט | 1982 - 1984 | מעוטר עיטור העוז, לימים קצין שריון ראשי |
| שלום חוטר | 1984 - 1986 | לימים, קצין אג"ם גיס 446, סגן מפקד אוגדת 510 |
| רפאל לנדסברג | 1986 - 1988 | |
| גדעון טרן | 1988 - 1991 | |
| רן ירום | ||
| אגאי יחזקאל | 2000 - 2003 | לימים קצין שריון ראשי, רח"ט תכנון באג"ת |
| משה שטרית | 2003 - 2005 | |
| גיא בר-לב | 2005 - 2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה, לימים קצין איסוף קרבי ראשי |
| ליאור הוכמן | 2007 - 2010 | לימים מפקד חטיבה 460 |
| יאיר וולנסקי | 2010 - 2013 | לימים מפקד חטיבה 401 |
| גל שוחמי | 2013 - 2015 | לימים מפקד חטיבה 188 ומפקד אוגדה 319. |
| רלי מרגלית | 2015 - 2017 | לימים מפקד מפקדת אלון |
| יאיר אור | יוני 2017 - 2019 | |
| אסף כרמי | מאי 2019 - אוגוסט 2019 | ממלא מקום |
| חנוך דאובה | אוגוסט 2019 - ספטמבר 2022 | מעוטר עיטור העוז |
| מיקי שרביט | ספטמבר 2022 - אוגוסט 2024 | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקד חטיבה 188 |
| ניב דאובה | אוגוסט 2024 - מכהן | |
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיקון כח המגן ההגנה, 1992 ערכים: קרייתי, גדוד 42, גדוד 43, גדוד 44
- יוסף אוליצקי, ממאורעות למלחמה, תל אביב 1949 - תולדות קרייתי, גבעתי ואלכסנדרוני
- משה (מוסא) אשד, חיל השדה ("החי"ש") במחוז תל אביב: אוסף סיפורי חברות וחברים, תל אביב, 2001.
- יעקב מורג (עורך), סיפורו של גדוד הטנקים 95; תולדות גדוד 95 מהקמתו ב-1960 ועד לפירוקו ב-1988, עמותת גדוד 95, 2007.
קישורים חיצוניים
- חטיבה 4 - חטיבת קרייתי באתר יד לשריון
- סרט המציג את מעלליה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים
- מידע על הקרב משלט 219 וחקר נעדריו באתר אגף כח אדם של צה"ל
- חנן גרינברג, סימן טוב ומזל טוב: מרכבה 4 גם למילואימניקים, באתר ynet, 25 ביולי 2011
- אימון משוריין: חטיבת המילואים "קרייתי" תרגלה לחימה בשטח בנוי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 ביולי 2013
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: מדוע חט' 7 נקראת חטיבה 7? (על כינויי החטיבות במלחמת העצמאות), גלי צה"ל, 2 בינואר 2025
ביאורים
- ↑ גדוד מרגמות כבדות
הערות שוליים
- ↑ מתוך ספרו של יצחק רבין, פנקס שירות, עמוד 567; מצוטט בטור של אראל סג"ל, מבצע טיהור, 19 בנובמבר 2003, אתר nrg
- ↑ דוד בן-גוריון, מדינת ישראל המחודשת, כרך א', עמוד 106.
- ↑ גדוד 43, באתר "גלעד"
- ↑ זאב דרורי, אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית, 1967–1970, מודן, מערכות ומשרד הביטחון, 2012, עמ' 43–44, 53
- ↑ שלמה גזית, המקל והגזר, ישראל: זמורה ביתן, 1985, עמ' 67
- ↑ איתן הבר, זאב שיף ודני אשר, המלחמה: מלחמת יום הכיפורים, 1973, כנרת, זמורה ביתן, דביר, ידיעות ספרים, 2013, עמ' 145, דאנאקוד 362-4973, מסת"ב 978-965-545-796-4
- ↑ סיפורם של אנשי חיל החימוש בחטיבה 4 באתר חיל החימוש
- ↑ איתן גליקמן, 49 שנים אחרי המלחמה: נחנכה אנדרטה לזכר לוחמי השריון שנפלו, באתר ynet, 29 בספטמבר 2022
| חטיבות עוצבת המפץ בצה"ל | |
|---|---|
|
| חטיבות צה"ל בתש"ח | |
|---|---|
|
