| יגאל עמדי, דצמבר 2020 | |||||
| לידה |
2 באוקטובר 1955 (בן 70) ירושלים, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
| ||||
| מפלגה |
הליכוד | ||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| |||||
יגאל עמדי (נולד ב-2 באוקטובר 1955) הוא איש ציבור ישראלי, המכהן כיו"ר דירקטוריון חברת נתיבי ישראל. בין השנים 2015–2021 כיהן כיו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות. שימש סגן וממלא מקום ראש עיריית ירושלים בשנים 1993–2008. חבר נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות.
ביוגרפיה
נולד בשכונת זיכרון יוסף אשר בנחלאות בירושלים, בנם של שושנה והרב יצחק עמדי. אביו יקיר ירושלים ויקיר מבשרת ציון הוא איש חינוך וממטמיעי מורשת העדה הכורדית בישראל.
עמדי למד בתיכון הימלפרב ובישיבה התיכונית תפארת ירושלים. היה פעיל בתנועת הנוער בית"ר במגוון תפקידים: מדריך, מפקד מעו"ז, מפקד מחוז ומזכיר גרעין.
בשנת 1973 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בנח"ל המוצנח. בשנת 1976, לאחר שחרורו, החל את לימודיו במכון להכשרת מורים ועובדים סוציאליים חינוכיים, ובמקביל למד בחוג פיסול בבצלאל ועסק בהדרכת נוער במצוקה.
בשנת 2010 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית[1][2].
בשנים 2014–2021 שימש כקונסול כבוד של גאורגיה בישראל.
בדצמבר 2015 אישרה הממשלה את מינויו של עמדי ליו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות[3]. בתפקיד זה כיהן עד שנת 2021.
ב-21 בדצמבר 2020 מונה ליו"ר דירקטוריון חברת נתיבי ישראל על ידי שרת התחבורה מירי רגב[4][5]. בדצמבר 2023 מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, התנגדה להארכת כהונתו של עמדי כיו"ר החברה, בשל התנהלות שמובילה, לטענתה, לפגיעה בממשל התאגידי תוך החלשת שומרי סף בחברה[6]. אך כהונתו הוארכה עד אפריל 2024, בעקבות הארכה אוטומטית של כהונת דירקטורים בשל מלחמת חרבות ברזל. אחר כך הוארכה בשנה נוספת[7].
ב-21 ביוני 2022 התקבל עמדי לנבחרת הדירקטורים של ישראל 2022[8].
קריירה פוליטית
את דרכו הפוליטית החל בשנת 1982 כאשר נבחר למועצת סניף "תנועת החרות" בירושלים[9]. בשנת 1985 מונה למזכיר הסניף[10]. באותה שנה גם מונה כחבר הנהלת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים[11]. בשנת 1988, עם מיזוגה של "תנועת החירות" לתוך "הליכוד", נבחר כחבר מרכז הליכוד. באותן השנים היה מקורב לחבר הכנסת יהושע מצא[12].
ביולי 1986 היה ממקימי ומנהלו של בית התרבות של צעירי חירות "סקו"פ" (ראשי תיבות של סינמה, קפה ופוליטיקה)[13]. ביולי 1987 מונה לסמנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי[14]. אחר כך מונה לדירקטור של "החברה הכלכלית לירושלים" עד להפרטתה ב-1989[15].
ביוני 1990 מונה כעזרו של שר המשטרה רוני מילוא[16]. חודש אחר כך היה בין קבוצה של 14 חברי מרכז הליכוד בעלי תפקידים בכירים במשרדי ממשלה ובשירות המדינה שיזמו הצעה לביטול החוק המגביל מינויים פוליטיים של חברי מפלגה פעילים בשירות הציבורי[17]. ביוני 1991 מונה על ידי השר מילוא (שהיה באותה עת השר הממונה על ערוץ 2[18]) לתפקיד מזכיר כללי של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אולם לאחר מספר חודשים התגלה כי מונה ללא מכרז. בנוסף לפי החוק היה חייב עמדי להתפטר ממרכז הליכוד אחרי שהפך לעובד מדינה, אך הוא לא התפטר[19]. בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, הורה לו יו"ר מועצת הרשות יוסי פלד לבחור באפשרות אחת משתיים: לעזוב את המרכז או את הרשות. ביוני 1992 בחר עמדי להתפטר ממרכז הליכוד, אולם באפריל 1993 ביטלה מועצת הרשות השנייה את משרת המזכיר והוא נאלץ לעזוב את התפקיד[20].
בעיריית ירושלים
בשנים 1993–2008 כיהן עמדי כסגן ומ"מ ראש עיריית ירושלים. במסגרת תפקידו היה מחזיק תיקי התרבות והאומנות, התברואה, השכונות והמנהלים הקהילתיים, חברה, קידום נוער וספורט. כמו כן, היה חבר בוועדות שונות בעיר ובהנהלות ציבוריות של גופי חברה, קהילה ותרבות.
בשנת 2003 התמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים מטעם רשימת הליכוד[21], אך קיבל 3.25% מהקולות בלבד. הוא מונה לסגנו של אורי לופוליאנסקי על פי הסכם מוקדם ביניהם. במהלך הבחירות, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר, הטילה קנס של 100 אלף שקלים על עמדי, בשל עבירות על "חוק הבחירות (דרכי תעמולה)"[22]. בשנת 2008 חבר לארקדי גיידמק במערכת הבחירות לראשות עיריית ירושלים[23], אך הרשימה לא נכנסה כלל למועצת העיר[24].
עמדי היה מיוזמי "חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים"[25].
ועדות ציבוריות
בשנת 2016 מונה על ידי שרת התרבות מירי רגב לכהן כיושב ראש של שני ועדות ציבוריות:
במפעל הפיס
בין השנים 1999– 2008 היה חבר בדירקטוריון מפעל הפיס ומונה ליו"ר ועדת הביקורת.
מבקר המדינה חשף כי עמדי היה מעורב ב-2006 במתן 4 תרומות בסך כולל של 74,000 ₪ לעמותות שאביו עמד בראשן או מילא בהן תפקיד מרכזי[28]. המבקר "ראה בחומרה את מעורבותו של מר יגאל עמדי במתן התרומות" האלה ודרש שמפעל הפיס יבדוק את הנושא. כמו כן מצא המבקר פגמים בהתנהלות עמדי בקשר להעברות כספים של יותר ממיליון ש"ח לגופים שונים בירושלים[29].
חיים אישיים
עמדי נשוי ואב לארבעה. אחיו אורי עמדי הוא פעיל חברתי בירושלים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ יאיר אשכנזי, הממשלה אישרה את מינוי יגאל עמדי ליו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2015
- ↑ הממשלה אישרה את הצעת שרת התרבות והספורט למנות את מר יגאל עמדי ליו"ר המועצה לתרבות ולאמנות, באתר משרד התרבות והספורט
- ↑ הממשלה אישרה מינוי יגאל עמדי ליו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, באתר וואלה, 6 בדצמבר 2015
- ↑ ליאור גוטמן, יגאל עמדי בדרך לתפקיד יו"ר נתיבי ישראל, משה שמעוני אושר לתפקיד יו"ר הרכבת, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2020
- ↑ יגאל עמדי - יו"ר הדירקטוריון, באתר נתיבי ישראל
- ↑ יפעת ראובן, בדרך להתנגשות: רוזנבוים המליצה להדיח את יו"ר נתיבי ישראל, אך רשות החברות כבר בידיים אחרות, באתר TheMarker, 13 במרץ 2024
- ↑ יפעת ראובן, באופן חריג: כהונתו של יו"ר נתיבי ישראל יגאל עמדי הוארכה רק בשנה, באתר TheMarker, 10 באפריל 2024
- ↑ נבחרת הדירקטורים 2022, באתר gov.il
- ↑ נדב שרגאי, ניצחון למצא בבחירות ב"חרות", כל העיר, 1 ביוני 1982
- ↑ יום־הולדת שלושים חגג יגאל עמדי, מזכיר סניף חירות בעיר, כל העיר, 11 באוקטובר 1985
- ↑ דדש יתבקש לספק תשובות ברורות, כל העיר, 15 בנובמבר 1985
- ↑ שלום ירושלמי, פלג מודח, פלג מוחזר, כל העיר, 27 בינואר 1989
שלום ירושלמי, למעשה, פילוג בסניף, כל העיר, 28 באוגוסט 1987 - ↑ יאיר פידל, מה שקירות מוכנים לסבול - פתיחת מועדון "היקב' בירושלים. חמישי בלילה, חדשות, 27 ביולי 1986
- ↑ יגאל עמדי - ברכות לקבלת התפקיד החדש סמנכ"ל החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי - בטוחים בהצלחתך החברים, כל העיר, 24 ביולי 1987
- ↑ שלום ירושלמי, ישראל כ"ץ סוגר מעגל, כל העיר, 10 בנובמבר 1989
- ↑ 'כסאות מוסיקליים' גם לפקידות הבכירה, מעריב, 11 ביוני 1990
- ↑ יוסף צוריאל, עובדי מדינה בכירים מהליכוד דרשו לבטל החוק המגביל מינויים פוליטים, מעריב, 4 ביולי 1990
יוסי ורטר, "14 חברי מרכז הליכוד יצטרכו לעזוב, אם ירצו לשמור על משרוהיהם", חדשות, 4 ביולי 1990 - ↑ יגאל מוסקו, בדרך כל ערוץ, כל העיר, 30 בנובמבר 1990
- ↑ הגר רם, ערוץ 2 - איש ליכוד מונה ללא מכרז, חדשות, 28 באפריל 1992
- ↑ יאיר אשכנזי, משרתיה של אדונית: מיהם גלית והבה־שאשו ויגאל עמדי, שני המינויים הבכירים החדשים של השרה מירי רגב, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2015
- ↑ יהונתן ליס, יוסי ורטר, עמדי נבחר למועמד הליכוד לראשות ירושלים, באתר הארץ, 14 באפריל 2003
יהונתן ליס, 54.5% ממתפקדי הליכוד בחרו בעמדי למועמדם לראשות ירושלים, באתר הארץ, 14 באפריל 2003 - ↑ 100 אלף שקל קנס על לופליאנסקי ועמדי, באתר הארץ, 24 ביוני 2003
- ↑ איתן בקרמן, ארקדי ב: אגדת עם רוסית, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2008
- ↑ לילי גלילי, בחירות בי-ם: גאדימק נדחה כאיבר זר, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
- ↑ אושרה הקמת רשות לקידום התיירות בי-ם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בדצמבר 2005
- ↑ יאיר אשכנזי, שרת התרבות רגב מקימה ועדה לבדיקת מעמדו של הבימה כתיאטרון לאומי, באתר הארץ, 4 באפריל 2016
יאיר אשכנזי, יו"ר הוועדה לבחינת מעמדה של הבימה: טרם סיימנו את עבודתנו, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2017 - ↑ נירית אנדרמן, לא הגיע הזמן לקצוב את כהונתם של ראשי קרנות הקולנוע?, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
- ↑ שי ניב, בזכות הפיס: דירקטור העביר תרומות בעשרות אלפי שקלים לעמותות שאביו קשור אליהן, באתר גלובס, 9 במאי 2007
- ↑ דו"ח המבקר
| יושבי הראש ומנכ"לי נתיבי ישראל ומ.ע.צ | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש נת"י | עמירם לוין • מיכה גולדמן • יאיר שמיר • עודד שמיר • יגאל עמדי | |
| מנהלים כלליים של מ.ע.צ | מרדכי שטרן • אליעזר אהרונוב • אביגדור ברתל • ברוך בסין • מיכאל גולן • משה שהמי • יהודה כהן • סלמן בן ציון • עמי לקס | |
| מנהלים כלליים של נת"י | אלכס ויז'ניצר • שי ברס • ניסים פרץ | |