יוסף גליקסברג

הרב הראשי לגבעתיים

הרב יוסף גליקסברג
הרב יוסף גליקסברג
הרב יוסף גליקסברג
לידה 6 באפריל 1933
י' בניסן ה'תרצ"ג
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בינואר 2025 (בגיל 91)
ו' בטבת ה'תשפ"ה
גבעתיים, ישראל
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות גבעתיים
השכלה
השתייכות יהדות חרדית
רבותיו יוסף שלמה כהנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ד"ר אילה גליקסברג
אב הרב שמואל יעקב גליקסברג
ילדים נפתלי גליקסברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הסובלנות
ראשון מקבלי אזרחות כבוד של העיר גבעתיים
תפקידים נוספים
רבה של גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עם המרן הרב עובדיה יוסף בהסמכת רבנים בכולל בגבעתיים
הרבנים הראשיים אברהם שפירא ומרדכי אליהו בחגיגות 25 שנה לכהונתו בגבעתיים

הרב יוסף מאיר גליקסברג (י' בניסן ה'תרצ"ג, 6 באפריל 1933ו' בטבת ה'תשפ"ה, 5 בינואר 2025) היה רבה הראשי האשכנזי של גבעתיים, יו"ר חבר הרבנים בישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית.

ביוגרפיה

נולד בפולין לרב שמואל יעקב גליקסברג, שהיה רב בפולין ולאחר מלחמת העולם השנייה כיהן כרב ראשי בבואנוס איירס. במלחמת העולם השנייה הוגלה לסיביר. בשנת תש"ג (1943) עלה ארצה עם "ילדי טהראן".[1] נמנה עם קבוצת הילדים שאיתם ייסד הרב מפוניבז' את מוסדותיו. המשיך את לימודיו בישיבת חברון בירושלים. הוסמך לרבנות על ידי הרב יחזקאל סרנא, הרב ראובן כ"ץ והרב יחיאל מיכל פיינשטיין.

בשנת תשט"ו (1955), עם נישואיו לאילה פרנקל,[2] עבר לתל אביב, למד בכולל, וכן שימש כרב בית כנסת בעיר. בשנת תשי"ז (1957) הוזמן לייסד ישיבה בסאן פאולו שבברזיל ועסק בחינוך ובהוראה בקהילה היהודית בעיר. בשנת תש"ך (1960) מונה לר"מ בידי הרב צבי יהודה מלצר ולמנהל רוחני בישיבת הדרום ברחובות. כיהן כחבר הרבנות ברחובות ורב שיכוני הפועל המזרחי במזרח העיר, והקים בית כנסת לנוער בעיר.[3]

בתחילת שנת תשכ"ז (1967) נבחר בידי חברי המועצה הדתית בעיר גבעתיים לחבר לשכת הרבנות בעיר,[4] וכעבור כחצי שנה נבחר לרבה הראשי של העיר,[5] לצד הרב הספרדי יהושע משה. ייסד בית מדרש גבוה לתלמוד ולפוסקים, שעמד בנשיאותו.[6] בשנת תש"מ (1980) הוסמך לדיינות, ובאותה שנה נבחר לראשונה למועצת הרבנות הראשית לישראל,[7] בה כיהן עד תשע"ט.

לאורך השנים שימש במגוון תפקידים ברבנות הראשית. היה יו"ר ועדת חינוך והסברה, ריכז ועדה שבדקה הסדרי גיור, וכמו כן היה מתאם בין הרבנות הראשית לישראל לבין רבנים בחו"ל בענייני כשרות. כיום הוא יו"ר ועדת הכשרות הארצית, חבר ועדת בחינות לרבני עיר וחבר הוועדה להכנת חוק המועצות הדתיות. יצא לחו"ל פעמים רבות בשליחויות רבניות וציבוריות.

הרב גליקסברג היה יו"ר חבר הרבנים בישראל. במסגרת זו פעל לשיבוץ רבנים בישראל, יזם וערך השתלמויות לרבנים.

בשנת 1999 (תש"ס) זכה בפרס הסובלנות מטעם התנועה למען ארץ ישראל טובה, על פעילותו למען סובלנות ודו-קיום בין דתיים לבין חילוניים במדינת ישראל. היה ראשון מקבלי אזרחות כבוד של העיר גבעתיים.

פרסומים

פרסם מאמרים רבים בהלכה ובאגדה.

בשנת 2024 ראה אור ספרו "דרכי יוסף", בהוצאת יפה נוף. עורך הספר: ד"ר חיים שלם. הספר מתאר את הביוגרפיה של הרב גליקסברג ומכיל חלק מתוך המאמרים הרבים שכתב[8].

משפחתו

היה נשוי לאשת הציבור ד"ר אילה גליקסברג. ילדיו: הרב אפרים גליקסברג, רב צבאי וכיום טוען רבני ומגשר; הבמאי נפתלי גליקסברג; הרב איתיאל גליקסברג (חתנו של האדמו"ר מחסידות אשלג הרב יעקב גרנירר) המכהן כרב שכונה בגבעתיים; וציפה פינקל, אשת הרב אהרן פינקל, בנו של הרב משה פינקל, שכיהן כר"מ בישיבת מיר. נכדתו היא העיתונאית אפרת פינקל.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף גליקסברג בוויקישיתוף

הערות שוליים