כוריאוגרפיה

יצירה של תנועה אמנותית

אימוני כוריאוגרפיה

כוריאוגרפיהאנגלית: choreography, מיוונית: Χορογραφία) היא היצירה של התנועה. פעולת "חיבור" מחול, כאשר השפה התנועתית היא חופשית ואינה מוגבלת. תחום הכוריאוגרפיה התפתח במהלך השנים מאז התקופה של התמקצעות המחול ועדיין ממשיך להתפתח.

כוריאוגרף

הכוריאוגרףאנגלית: choreographer; יוֹצֵר מְחוֹלוֹת על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית[1]) לא חייב להיות רקדן במקצועו. היצירה של התנועות נעשית אצל כל כוריאוגרף בדרכו שלו כאשר ברוב המקרים ישנו סגנון אישי שמנחה אותו. הכוריאוגרף אחראי לביטוי השפה תנועתית של הרקדנים שמורכבת מגורמים שונים.

טכניקות

ריקודים מתוכננים על ידי יישום שיטות כוריאוגרפיות בסיסיות:

  • אימפרוביזציה, שבה כוריאוגרף נותן הנחיות כלליות לרקדנים המשמשות כקווים מנחים לתנועות מאולתרות ולצורה שלהן. לדוגמה, הנחיה כללית יכולה לכוון רקדן אחד לסגת מרקדן אחר, שבתורו יונחה למנוע את הנסיגה, או שההנחיה הכללית תכיל רצף של תנועות שיש לבצע באופן מאולתר במהלך קטע מוזיקלי, כמו בריקוד עם שמורכב משורה ארוכה של זוגות. ההנחיות הכלליות בדרך כלל מציעות קו רחב לפרשנות אישית של הרקדן.
  • כוריאוגרפיה מתוכננת, שבה כוריאוגרף מכתיב תנועה ואת צורתה בפירוט, ונותן רק מעט או כלל לא הזדמנות לרקדן לממש פרשנות אישית.

מספר טכניקות בסיסיות נפוצות המשמשות בכוריאוגרפיה לשני רקדנים או יותר:

  • מראה - עמידה אחד מול השני וביצוע אותה תנועה בו זמנית.
  • נסיגה לאחור - ביצוע רצף תנועות בסדר הפוך.
  • קנון - ביצוע אותה תנועה אחד אחרי השני.
  • רמות - אנשים גבוהים ונמוכים בריקוד.
  • צל - ביצוע אותה תנועה בו זמנית כאשר עומדים אחד אחרי השני.
  • הרמוניה - ביצוע מגוון תנועות בו זמנית על ידי שני אנשים או יותר.

תנועות עשויות להתאפיין בדינמיקות כגון מהירות, איטיות, קשות, רכות, ארוכות וקצרות.

תחומים

במקור, שימש מונח זה בתחום המחול אך כיום משתמשים בו בתחומים רבים ושונים כגון:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על הצירוף יוֹצֵר מְחוֹלוֹת, באתר האקדמיה ללשון העברית
ערך זה הוא קצרמר בנושא מחול. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.