מדגסקר

מדינת אי באוקינוס ההודי

רפובליקת מדגסקר
Repoblikan'i Madagasikara
République de Madagascar
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

קטר
מוטו לאומי אהבה, מולדת, קדמה
Fitiavana, Tanindrazana, Fandrosoana (מלגשית)
Amour, Patrie, Progrès (צרפתית)
המנון לאומי ארץ אבותינו האהובה
Ry Tanindrazanay malala ô!‏ (מלגשית)
Ô Terre de nos ancêtres bien-aimés!‏ (צרפתית)
המנון
ממשל
משטר משטר צבאי
ראש המדינה נשיא מדגסקר עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת מדגסקר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית מלגשית, צרפתית
עיר בירה אנטננריבו 18°55′S 47°31′E / 18.917°S 47.517°E / -18.917; 47.517
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של מדגסקר עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[1] 587,041 קמ"ר (48 בעולם)
אחוז שטח המים 0.009%
אזור זמן UTC +3
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מצרפת 26 ביוני 1960
ישות קודמת צרפתצרפת קולוניית מדגסקר
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 בינואר 2026)		 33,138,835 נפש (49 בעולם)
צפיפות 56.45 נפש לקמ"ר (157 בעולם)
אוכלוסייה לפי גיל[3]
בגיל 0–14 39.26%
בגיל 15–24 20.18%
בגיל 25–54 32.71%
בגיל 55–64 4.45%
בגיל 65 ומעלה 3.41%
כלכלה
תמ"ג[4] (2024) 17.42 מיליארד דולר (137 בעולם)
תמ"ג לנפש 526 דולר (209 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2023)		 0.487 (183 בעולם)
מדד ג'יני 42.6 (נכון ל־2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע אריארי‏ (MGA)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של מדגסקר
שונות
סיומת אינטרנט mg
קידומת בין־לאומית 261
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת מדגסקר[א]

רפובליקת מדגסקר (במלגשית: Repoblikan'i Madagasikara, [repuˈblikʲanʲ madaɡasʲˈkʲarə̥]; בצרפתית: République de Madagascar, [ʁepyblik də madagaskaʁ]), בשמה הקודם הרפובליקה המלגשית (במלגשית: Repoblika Malagasy; בצרפתית: République malgache), היא מדינת איים השוכנת באוקיינוס ההודי, מול מוזמביק שבדרום מזרח אפריקה. המדינה כוללת את האי מדגסקר, שהוא האי הרביעי בגודלו בעולם, וכן מספר רב של איים פריפריים קטנים יותר.

השפות הרשמיות של מדגסקר הן מלגשית וצרפתית. רוב האוכלוסייה פגנית או משלבת פגניות ונצרות.

היסטוריה

פרהיסטוריה והיסטוריה מוקדמת

לפי ממצאים ארכאולוגיים ממדגסקר, בין 350 לפנה"ס עד 550 לספירה הגיעו למדגסקר עמים אוסטרונזים, בעיקר מהאי בורניאו (Borneo) באינדונזיה שבדרום-מזרח אסיה, כנראה דרך מזרח אפריקה. עם הזמן נדדו חלק מהמתיישבים לפנים האי כדי להתרחק מהסופות הטרופיות הפוקדות את החופים.

במאה השביעית לספירה מוזכרת מדגסקר לראשונה בהיסטוריה הכתובה כאשר ערבים הקימו נמלי סחר לאורך החוף הצפון-מערבי של מדגסקר.

תקופת הקולוניאליזם

האירופאי שלזכותו נרשם "גילוי" מדגסקר (1500) הוא הקברניט הפורטוגלי דיוגו דיאש, שראה את האי מספינתו לאחר שזו התפצלה מהצי של פדרו אלוורש קברל שהיה בדרכו להודו (אותו צי מלחמתי גילה קודם לכן את ברזיל). בסוף המאה ה-17 הקימו הצרפתים נמלי סחר לאורך החוף המזרחי. בין השנים 1774 ל-1824 שימש האי כבסיס לשודדי ים. בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 הצליחו בני המֶרינה בעיקר בתקופת המלך ראדמה ראשון ובסיוע יועצים בריטים לבסס את שלטונם בחלק ניכר של האי, ובכלל זה בחוף. ב-1817 נחתם הסכם בין שליט המרינה לבין המושל הבריטי של מאוריציוס. ההסכם ביטל את סחר העבדים, שהיווה חלק משמעותי מהכלכלה המדגסקרית ובתמורה הבטיחו הבריטים למדגסקר סיוע צבאי וכספי.

בשנת 1884 הסכימו הבריטים להפיכתה של מדגסקר למדינת חסות צרפתית[6], כחלק מתוכנית כוללת לחלוקה מחדש של האזור בין המעצמות האירופיות, שבמסגרתה זנזיבר (במאה ה-21, חלק מטנזניה) הועברה לידי הבריטים. בהתאם לכך דרשה צרפת ממלכת מדגסקר להיכנע תחת שלטון צרפת. בתחילה ניסתה מלכת מדגסקר לסרב[7], אולם לבסוף הסכימה לברית עם צרפת על פיה נמצאת האי תחת חסות צרפת[8]. בשנת 1894 התמרדו תושבי מדגסקר נגד השלטון הצרפתי, בתקווה שאנגליה תבוא לעזרתם[9] או שמסיבה אחרת הצרפתים לא יטרחו לדכא את המרד[10]. אולם הצרפתים יצאו לקרב וביולי 1895 השיגו ניצחון גדול על המורדים[11]. ב-1895–1896 הצרפתים כבשו את האי סופית והדיחו את מלכת המרינה האחרונה, רנוואלונה השלישית, מכיסאה והקימו את קולוניית מדגסקר.

בתקופת השואה העלו הנאצים את תוכנית מדגסקר, שלא התממשה, לגירוש יהודי אירופה לאי[12].

חיילים מלגשיים השתתפו במלחמת העולם השנייה בקרבות בצרפת, מרוקו וסוריה. כאשר צרפת נכנעה לפני גרמניה הנאצית, מדגסקר נשלטה בידי מושל שנותר נאמן לממשלת וישי. בפברואר 1942, בעקבות נפילת סינגפור בקרב סינגפור, עלה חשש בקרב בעלות הברית שמושל מדגסקר יאפשר ליפנים לפעול מהאי[13]. בעקבות זאת דרשה ארצות הברית מממשלת וישי התחייבות בכתב שיגנו על האי מפני כל ניסיון פלישה[14] וממשלת וישי נענתה לדרישה[15]. אולם באפריל 1942 הורעו היחסים בין ממשלת וישי ובנות הברית, לאחר שאוניות צרפתיות הועברו ליפנים. מושל מדגסקר הדיח את נאמני דה גול ממשרות בכירות באי, הגם שנטען שרוב התושבים היו מנאמני דה גול[16].

בחמישה במאי 1942 הבריטים תקפו את נמל דייגו סוארז וכבשו אותו[17] עד השביעי לחודש (מבצע Ironclad), כדי למנוע מהיפנים לכבשו. בהמשך מאי 1942 הודיעו בעלות הברית על העברת האי לידי כוחות צרפת החופשית של דה-גול[18]. אולם בפועל רוב האי נותר בידי המושל מטעם ממשלת וישי. בתחילת יוני נעשתה פעולה לטיהור האי[19], אך גם היא לא סלקה מהאי את השליטה של וישי. בסוף יוני 1942 עלה אל האי כוח של צבא דרום אפריקה[20].

בספטמבר 1942 חודשה הלחימה[21] וכוחות הברית התקדמו לכיוון הבירה תוך שהם כבשו את אמבניה ומאיונגה[22]. ב-16 בספטמבר 1942 ביקש מושל האי לפתוח במשא ומתן על מסירת האי לידי הבריטים[23], אולם הוא דחה את תנאי הפסקת האש שהוצעו לו[24] והלחימה נמשכה. ב-24 בספטמבר 1942 נכנסו כוחות הברית לבירת מדגסקר[25] והמושל הצרפתי מטעם וישי נמלט לפיאנארנצוה, בדרום האי, ממנה המשיך את הלחימה. פיאנארנצוה נכבשה ב-30 באוקטובר 1942[26] והלחימה נמשכה עד 8 בנובמבר 1942. מושל האי מטעם וישי נעצר והובא לדרום אפריקה[27].

מרידות ועצמאות

ב-1947 דוכאה התקוממות עממית נגד השלטון הצרפתי אחרי חודשים של לחימה עזה.

ב-14 באוקטובר 1958 הוכרזה הרפובליקה המלגשית כחבל ארץ אוטונומי במסגרת הרפובליקה הצרפתית.

ב-26 ביוני 1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה ונקראה "הרפובליקה המלגשית".

המהפכה הצבאית

ערך מורחב – ההפיכה הצבאית במדגסקר (2025)

בספטמבר-אוקטובר 2025 אירע גל הפגנות במדגסקר. באוקטובר 2025 הפילו לוחמי CAPSAT בהפיכה צבאית את ממשלת מדגסקר.[28] היחידה קראה לשאר הצבא להצטרף אליה, והבירה אנטננריבו נכבשה ללא התנגדות משמעותית.[29] נשיא הסנאט הודח.[30][31] נשיא המדינה הודח. הצבא השתלט על השלטון וקולונל מייקל רנדראנירינה, מפקד ה-CAPSAT, מונה לנשיא זמני.[32][33][34]

תגובת האו"ם

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי הוא "מודאג מאוד משינוי השלטון הלא-חוקתי". הוא קרא לכל הצדדים "לפעול יחד כדי להגיע לפתרון של שלום למשבר המתמשך ולשורשיו". גם באיחוד האפריקני גינו את ההפיכה והודיעו אמש על השעיית מדגסקר מהארגון – כפי שפעלו ביחס למדינות אפריקניות נוספות שבהן התרחשו בשנים האחרונות הפיכות צבאיות, ובהן מאלי, בורקינה פאסו וגינאה. להשעיית מדגסקר מהארגון בן 55 המדינות עשויות להיות השלכות מדיניות משמעותיות, ובהן בידוד השלטון הצבאי החדש, כשברקע מצבה הכלכלי הרעוע של מדגסקר.[35]

פוליטיקה

פיליבר ציראנאנה (Tsiranana), נשיאה הראשון של מדגסקר, נבחר לנשיא ב-1960 בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הוא התפטר מתפקידו במאי 1972, בתגובה להפגנות המוניות נגד ממשלתו והעביר את השלטון לידי הצבא. ב-1975 הוחזר השלטון האזרחי, ודידיה רצירקה (Ratsiraka) מונה לנשיא. ב-1976 שונה שם המדינה מ"הרפובליקה המלגשית" למדגסקר.

רצירקה עמד בראש משטר סוציאליסטי, שניהל מדיניות של הלאמה ויצר מדינה ריכוזית מאוד. רצירקה הגביל את האופוזיציה ולא התיר לעיתונות לבקר את מהלכיו. הוא נבחר מחדש ב-1982 ושוב ב-1989. לאור התדרדרות המצב הכלכלי בתחילת כהונתו השלישית, ערך רצירקה רפורמות כלכליות, שבמסגרתן הפכה הכלכלה לליברלית יותר. רפורמות אלה לוו ברפורמה פוליטית, שביטלה את הצנזורה על העיתונות ואישרה את הקמתן של מפלגות נוספות. כוחה של האופוזיציה התגבר ורצירקה אולץ להתפטר ב-31 באוקטובר 1991. ב-1992 אושרה במשאל עם חוקה חדשה, ובבחירות שנערכו ב-1993 נוצח רצירקה בידי אלבר זאפי (Zafy), ממנהיגי האופוזיציה.

ב-1996 הפרלמנט הדיח את זאפי מתפקידו. בבחירות שנערכו ב-1997 התמודדו שוב רצירקה וזאפי, והפעם ניצח רצירקה, שעם כניסתו לתפקיד הצליח להעביר חוקה חדשה שמעניקה סמכויות נרחבות לנשיא. בבחירות 2001 התמודד מול רצירקה מרק רבלומננה (Ravalomanana). שני המועמדים טענו לניצחון בבחירות והתפתח משבר פוליטי שכמעט הגיע לידי מלחמת אזרחים, עד שביולי 2002 רצירקה ותומכיו גלו לצרפת והותירו את הנשיאות בידי רבלומננה. ארבע שנים מאוחר יותר ניצח רבלומננה שוב בבחירות, אף על פי ששני מועמדי אופוזיציה עתרו נגד חוקיותן.

ב-16 במרץ 2009 בעקבות הפגנות רחוב רבות וצעדים שזוהו על ידי הפרשנים הפוליטיים כהפיכה צבאית, הנשיא מארק ראוואלומנאנה אולץ להתפטר. על ידי צו 001–2009 מ-17 במרץ 2009 הוא העביר את רסני השלטון לדירקטורט צבאי. הצבא העביר את כל סמכויות השלטון לידי אנדרי רג'ואלינה, שהוגדר כיושב ראש "הרשות העליונה הזמנית". בשנת 2010 אומצה חוקה חדשה במשאל עם, שתמכה במבנה הדמוקרטי והרב-מפלגתי שנקבע בחוקה הקודמת.[36] הרי רג'אונרימאמפיאנינה הוכרז כמנצח בבחירות לנשיאות 2013, אותן ראתה הקהילה הבינלאומית כהוגנות ושקופות.[37] בשנת 2018 נבחר אנדרי רג'ואלינה לנשיא לאחר מחלוקת מול יריבו.[38]

הפגנות פרצו ברחבי המדינה ב-25 בספטמבר 2025 על רקע מחסור במים ובחשמל, ואלה התפתחו במהירות להתקוממות נרחבת יותר. הבית התחתון בפרלמנט הצביע בעד הדחת רג'ואלינה והצבא תפס את השלטון.[39][40][41] קולונל מישל רנדריאנירינה, שליטה החדש של מדגסקר, הצהיר כי הצבא ימשול במשך כשנתיים לצד ממשלה אזרחית זמנית, שלאחריה ייערכו בחירות כלליות.[42]

כוחות ביטחון

הכוחות המזוינים של מדגסקר (בצרפתית: Forces armées de Madagascar, במלגסי: Tafika Malagasy) הוא הצבא הלאומי של מדגסקר. הוא כולל שלוש זרועות עיקריות, ובהן (נכון ל-2012) צבא היבשה שמונה כ-12,000 חיילים, 500 חיילים בצי ו-500 חיילים בחיל האוויר. בנוסף קיימות יחידות עזר כגון הז'נדרמנים.

חלוקה מנהלית

מדגסקר מחולקת ל-22 אזורים שבנוסף מחולקים ל-119 מחוזות ו-1,579 קומונות[43].

מפת החלוקה במגדסקר
מספר במפה האזורים החדשים מחוז לשעבר שטח בקמ"ר כמות אוכלוסייה (2013)
1 דיאנה אנטריסננה 19,266 700,021
2 סבא אנטריסננה 25,518 980,807
3 איטסתי אנטננריבו 6993 732,834
4 אנלמנגה אנטננריבו 16,911 3,348,794
5 ואנקיטטארה אנטננריבו 16,599 1,803,307
6 בונגולבה אנטננריבו 16,688 457,368
7 סופיה מאנגהגה 50,100 1,247,037
8 בואני מאנגהגה 31,046 799,675
9 באטסבוקה מאנגהגה 30,025 293,522
10 מאלקי מאנגהגה 38,852 289,594
11 אלואטרה מנגורו טומסינה 31,948 1,027,110
12 אטסנהנהנה טומסינה 21,934 1,270,680
13 אנגלרופו טומסינה 21,930 1,035,132
14 אמורו מנייה פיאנרנצואה 16,141 715,027
15 הוטה מסניירה פיאנרנצואה 21,080 1,199,183
16 ואטוואי ויטווני פיאנרנצואה 19,605 1,416,459
17 אטסימו אנסימונהנה פיאנרנצואה 18,863 898,702
18 ליהורבה פיאנרנצואה 26,391 312,307
19 מנבה טוליארה 46,121 592,113
20 אנטסימו מנדרופה טוליארה 66,236 1,316,756
21 אנדרוי טוליארה 19,317 733,933
22 אנוסטי טוליארה 25,731 671,805
סיכום 587,295 21,842,167

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת מדגסקר

מדגסקר שייכת לקבוצת המדינות הפחות מפותחות, על פי האו"ם. הכלכלה מתבססת על תיירות אקולוגית וחקלאות, בשילוב עם השקעות גבוהות יותר בחינוך ובריאות, הם מרכיבים מרכזיים של אסטרטגיית הפיתוח של מדגסקר. השקעות אלה הניבו צמיחה כלכלית משמעותית, אך ההטבות לא היו מפוזרות באופן שווה בכל שכבות האוכלוסייה, מה שגרם למתחים של הגדלת עלות החיים מאידך ועל ירידה ברמת החיים בקרב העניים ובכמה חלקים ממעמד הביניים. נכון לשנת 2017, נחלשה הכלכלה עקב המשבר הפוליטי שהתקיים בין השנים 2009–2013, ואיכות החיים נותרה נמוכה עבור רוב האוכלוסייה.

הבנק המרכזי של מדגסקר אחראי לכלכלה הפוליטית של המדינה.

במדינה פועלים כ-80 שדות תעופה. חלקם כמו שדה התעופה פאסנה בנוסי בה מדגסקר פותחו לצורכי תיירות לאי סמוך.

החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר.

יצוא

מדגסקר מייצאת ניקל גולמי בהיקף של 929 מיליון דולר[44].

כ-70% מהווניל בעולם גדל במדגסקר. היקף היצוא נכון ל-2022 עומד על כ-580 מיליון דולר[44]. בשנת 1985 השיקה חברת קוקה-קולה טעם חדש, שבו לא היה שימוש בתמצית וניל. בעקבות כך קרסה כלכלת מדגסקר, והתאוששה מהמשבר רק כאשר הטעם החדש נכשל, והווניל הוחזר לשימוש, כחלק מרכיבי המשקה.[דרוש מקור]

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של מדגסקר
גרף שינוי האקלים במדגסקר בשנים 1901-2020

מדגסקר היא האי ה-4 בגודלו בעולם והמדינה ה-47 בגודלה בעולם. שטחה הוא 587,041 קמ"ר. המדינה שוכנת בין קווי הרוחב 12 דרום ו-25 דרום, וקווי האורך 44 מזרח ו-50 מזרח.

במדגסקר 3 רכסי הרים מרכזיים: הרי צרטננה (Tsaratanana) בצפון, הרי אנקרטה (Ankaratra) שבמרכז, והרי אנדינגיטרה שבדרום. ההר הגבוה ביותר, מרומוקוטרו (2,876 מ'), נמצא ברכס צרטננה. חופה המזרחי של מדגסקר צר מאוד, ובתוך הארץ מתנשאת רמה שעליה מצויים רכסי ההרים.

לאורך החוף המזרחי מתפתל חלק ניכר מיער השפלה הטרופי הנותר של האי. בצפון האי זורם נהר הבטסיבוקה לאורך 525 ק"מ מעיר הבירה אנטננריבו אל מפרץ בומבטוקה שעל יד העיר מאהאז'אנגה בצפון מערב האי.

פאונה ופלורה

ערך מורחב – פאונה של מדגסקר
מינים שהתקיימו או שקיימים במדגסקר

על פי תאוריית טקטוניקת הלוחות, האי מדגסקר היה שייך ליבשת גונדוונה, שנפרדה מתת היבשת ההודית לפני כ-88 מיליון שנה. במשך כ-65 מיליון שנה היה האי מדגסקר אי מבודד וכך התפתחה במדגסקר פאונה הכוללת מיני בעלי חיים אנדמיים גדולים. חלק מבעלי החיים במדגסקר התפתחו במהלך התקופה שמאז היפרדות מדגסקר מהודו ואינם מצויים באסיה או באפריקה, וחלקם מינים שחצו מאוחר יותר את מצר מוזמביק מאפריקה אל האי. מעל 90% מחיות הבר באי מדגסקר אנדמיות לאי. בעלי החיים באי מדגסקר ממלאים נישות אקולוגיות שונות.

במאה הרביעית לספירה הגיע האדם למדגסקר ומאז נכחדו בעלי חיים אנדמיים רבים שהתקיימו במדגסקר. בני האדם ביראו יערות, הכניסו למדגסקר בעלי חיים פולשים ופגעו בחלק מבעלי החיים המקומיים[45]. בין בעלי החיים האנדמים שנכחדו: עופות הפיל, 3 מיני היפופוטמים קטנים המשתייכים לשני סוגים (היפופוטם מלגשי גמדי, היפופוטם לאלומנה והיפו מלגשי ננסי), צבי ענק ולמורים גדולים.

במדגסקר עדיין מצויים בעלי חיים רבים ומרבית המינים באי אנדמיים לאי. מדגסקר הוא אתר תיירות אקולוגית ובו יותר מ-50 פארקים לאומיים ושמורות.

בין השנים 1999–2010 נערכו במדגסקר סקרים אקולוגיים ונמצאו למעלה מ-615 מיני אורגניזמים חדשים: 41 יונקים, 385 מיני צמחים, 69 דו-חיים, 61 זוחלים, 17 דגים ו-42 חסרי חוליות[46]. בעלי חיים אנדמיים בולטים הם מיני הלמוריים, האיי-איי, הטנרק המצוי (יונק קטן ואוכל חרקים מקומי), מיני זיקיות, והפוסה, שהוא טורף-העל המקומי. במדגסקר חיי מספר מיני עופות לרבות מיני מסיטיים, כחלים קרקעיים ווונגיים והעוף קורול. חלק מהמינים מצויים בסכנת הכחדה.

דמוגרפיה

גברים אנטנוזים (אנ') ילידי מדגסקר בעשור הראשון של המאה העשרים

האי מדגסקר היה ככל הנראה לא מיושב עד הגעת המתיישבים הראשונים מדרום-מזרח אסיה במאה הרביעית לספירה. היו אלה דוברי השפות האוסטרונזיות והשפה המלגשית הנוכחית שייכת אף היא למשפחת השפות האוסטרונזיות. האוכלוסייה השחורה היא מאוחרת יחסית ובשנות האלפיים, רוב תושבי מדגסקר הם בני תערובת של אוסטרונזים ושחורים אפריקאים. תושבי האזורים הגבוהים במרכז האי, כגון בני מרינה מתאפיינים בתווי פנים אסיאתיים (כמו רוב האינדונזים והמלזים) ואילו תושבי אזור החוף (côtiers) הם בעיקר ממוצא אפריקאי עם השפעות אוסטרונזיות וכן ערביות, הודיות ואירופאיות.

שפות

במאה הרביעית לספירה הגיעו למדגסקר מתיישבים מדרום-מזרח אסיה והם היו דוברי שפות אוסטרונזיות.

דיאלקטים של מלגשית - שפה ממשפחת השפות האוסטרונזיות - מדוברים על ידי רובם המכריע של תושבי מדגסקר כשפת אם.

הצרפתית היא שפה רשמית לצד המלגשית ורבים מתושבי מדגסקר דוברים צרפתיתי כשפה שנייה.

צאצאי המהגרים מהודו למדגסקר הם דוברי הינדי וגוג'ראטי כשפת אם.

דתות

כמחצית מתושבי האי מאמינים באמונות פגניות מקומיות, וכמחצית מאמינים בנצרות. כמו מקומות רבים בעולם, גם במדגסקר יש שילוב של האמונות וקיום טקסים משולבים של פגניות ונצרות. כ-7% מתושבי מדגסקר מאמינים באסלאם (בעיקר בחלק הצפון מזרחי של האי) ועוד מספר אחוזים מאמינים בהינדואיזם.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ↑ nosy: "אי" במלגשית

הערות שוליים

  1. ↑ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  4. ↑ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
  5. ↑ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ↑ הליכות עולם, המליץ, 11 בפברואר 1884
  7. ↑ דברי הימים להמדינות, הצבי, 31 באוקטובר 1884
  8. ↑ הליכות עולם, המליץ, 9 באוקטובר 1894
  9. ↑ הליכות עולם, המליץ, 4 באוקטובר 1894
  10. ↑ הליכות עולם, המליץ, 14 בנובמבר 1894
  11. ↑ תלגרמים, הצבי, 12 ביולי 1895
  12. ↑ מאדאגאסקאריזם, דבר, 29 באוגוסט 1941
  13. ↑ גם מדגסקר בתחום השאיפות של יפאן, המשקיף, 15 בפברואר 1942
  14. ↑ אמריקה דרשה מווישי הבטחה שתגן על מדגסקר, המשקיף, 26 בפברואר 1942
  15. ↑ ווישי לא תסגיר את הצי לנאצים, המשקיף, 13 במרץ 1942
  16. ↑ רדיו מדגסקר פתח בשידורים אנטי־בריטיים, המשקיף, 24 באפריל 1942
  17. ↑ הצבא הבריטי כבש את האי מאדגסקר, הַבֹּקֶר, 5 במאי 1942
  18. ↑ צרפת החפשית-בהנהלת מדגסקר, הַבֹּקֶר, 14 במאי 1942
  19. ↑ טהור מדגסקר, הַבֹּקֶר, 7 ביוני 1942
  20. ↑ צבא דרום אפריקה - במדגסקר, הַבֹּקֶר, 1 ביולי 1942
  21. ↑ במדגסקר החלה מלחמה מחדש, הַבֹּקֶר, 11 בספטמבר 1942
  22. ↑ כוחות הברית מתקרבים לבירת מדגסקר, המשקיף, 14 בספטמבר 1942
  23. ↑ נכנע הצבא הצרפתי במדגסקר, הַבֹּקֶר, 17 בספטמבר 1942
  24. ↑ מושל מדגסקר דוחה תנאי שביתת הנשק, הַבֹּקֶר, 18 בספטמבר 1942
  25. ↑ נכבשה בירת מדגסקר, הארץ, 24 בספטמבר 1942
  26. ↑ נכבשה עוד עיר חשובה בדרום מדגסקר, דבר, 1 בנובמבר 1942
  27. ↑ מושל מדגסקר עצור בדרבן, המשקיף, 20 בנובמבר 1942
  28. ↑ Savage, Rachel; correspondent, Rachel Savage Southern Africa (2025-10-14). "Elite military unit says it has seized power in Madagascar". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-10-24.
  29. ↑ Kappès-Grangé, Anne; Sari, Emre (11 באוקטובר 2025). "Madagascar : situation confuse à Antananarivo, où une partie de l'armée s'est mutinée" [Madagascar: confusing situation in Antananarivo, where part of the army has mutinied]. JeuneAfrique (בצרפתית). נבדק ב-12 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ↑ Lovasoa Rabary, Tim Cocks and Giulia Paravicini, Madagascar's military takes power, fleeing president impeached, Reuters, ‏15 באוקטובר 2025
  31. ↑ Mogomotsi Magome, Nqobile Ntshangase, Youth who led Madagascar protests hope coup leader will continue to hear them as president, AP News, ‏2025-10-23 (באנגלית)
  32. ↑ "Madagascar president says he fled the country in fear for his life after military rebellion". Associated Press. נבדק ב-2025-10-13.
  33. ↑ "Madagascar's military takes power, fleeing president impeached". Reuters. נבדק ב-2025-10-14.
  34. ↑ "Who is Michael Randrianirina, the colonel who toppled Madagascar's president?". France 24. נבדק ב-2025-10-15.
  35. ↑ דור ה-Z התקומם, הגנרל שישב בכלא השתלט: ההפיכה במדגסקר, והנשיא שצרפת הבריחה, באתר ynet, 16 באוקטובר 2025
  36. ↑ Wayback Machine, www.crisisgroup.org
  37. ↑ Nations Unies-DPI/NMD, Centre d'actualités de l'ONU - Madagascar : l'ONU salue le bon déroulement du deuxième tour des élections présidentielles, Centre d'actualités de l'ONU, ‏20 décembre 2013 (בצרפתית)
  38. ↑ AfricaNews, Madagascar: Ravalomanana challenges results in court, Rajoelina calls for calm, Africanews, ‏2018-12-28CET11:17:51+01:00 (באנגלית)
  39. ↑ "ניסיון הפיכה" באפריקה: חיילים ערקו ועוזרים לדור ה-Z להשתלט על מדגסקר, באתר ynet, 12 באוקטובר 2025
  40. ↑ מדגסקר: הפרלמנט הדיח את הנשיא הגולה, הצבא השתלט על ההנהגה, באתר ynet, 14 באוקטובר 2025
  41. ↑ "ניסיון הפיכה" באפריקה: חיילים ערקו ועוזרים לדור ה-Z להשתלט על מדגסקר, באתר ynet, 12 באוקטובר 2025
  42. ↑ גיא אלסטר‏, מהכלא לארמון הנשיאות: זהו השליט הצבאי החדש של מדגסקר, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2025
  43. ↑ מקור מידע, באתר www.webcitation.org
  44. 1 2 Madagascar, The Observatory of Economic Complexity
  45. ↑ Madagascar and other Islands, Endangered Species Handbook
  46. ↑ על נופים ולמורים: הטבע הקסום של מדגסקר, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2012
מדינות אפריקה
מדינות אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה אפריקה
חבלי ארץ
"לא מוכרים"		 סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה
</