.jpg)
מסכת נזיקין היא מסכת במשנה[1] שפותחת את סדר נזיקין, ועוסקת בכל דיני הממונות. מפאת גודלה, חולקה המסכת לשלושה חלקים, של עשרה פרקים כל אחד, וכך הם ידועים היום. חלקיה הם:
- מסכת בבא קמא – "השער הראשון", עוסקת בעיקר בדיני נזיקין וגזל.
- מסכת בבא מציעא – "השער האמצעי", עוסקת בעיקר בדיני אבדות ושומרים.
- מסכת בבא בתרא – "השער האחרון", עוסקת בעיקר בדיני שכנים ושותפים וגם בדיני ירושה.
חלוקת המסכת לשלושה היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני – עשרה פרקים בכל מסכת – כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא[2]. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא". גם מסכת כלים בתוספתא מחולקת לשלוש בבות, בדומה למסכת נזיקין.
תפיסת דיני הממונות במסכת נזיקין
ישנה משמעות עמוקה לכך שכל שלוש הבבות נקראות יחד "מסכת נזיקין". לפי פרשנות מעמיקה, המונח "נזיקין" אינו מתייחס רק לנזקים ישירים הנידונים בתחילת בבא קמא, אלא משקף תפיסה כוללת של כל דיני ממונות בהלכה.[3]
תפיסה זו מתבססת על הביטוי התלמודי "כולא נזיקין חדא מסכתא" (כל נזיקין מסכת אחת היא), ומציעה שכל דיני הממונות נובעים מהעיקרון של "הניזק והמזיק בתשלומין" המופיע בתחילת בבא קמא. על פי תפיסה זו, המשנה רואה את כל דיני ממונות כמפגש בין מקומות, כאשר הדין מחפש את ההפסד שלא במקומו כדי למנוע גזל.
לכן, בין אם מדובר בנזקי בהמה, גניבה וגזילה (בבא קמא), מציאה, פיקדון, הלוואה ומקח וממכר (בבא מציעא), או שותפות, שכנות וירושה (בבא בתרא) - כולם נתפסים כהשתלשלות מדיני נזיקין הבסיסיים. זהו הטעם שהמשנה לא סידרה את דיני ממונות כעניין העומד לעצמו בסדר של טוען ונטען או מקח וממכר, אלא התייחסה אליהם כמכלול אחד הנובע מעקרונות הנזיקין.
בעוד הרמב"ם במשנה תורה והשולחן ערוך בחושן משפט סידרו מאוחר יותר את דיני הממונות בקטגוריות נפרדות (נזיקין, קניין ומשפטים), המשנה מציגה אותם כמערכת מאוחדת שבה כל הדינים קשורים זה בזה דרך העיקרון המשותף של מניעת הפסד שלא במקומו.
הערות שוליים
- ↑ ראו מה שכתב רבי שמואל שטראשון ברש"ש על בבא מציעא, דף י' עמוד א' דיבור המתחיל גמרא מותיב ריב"א נזיקין.
- ↑ כפי שכתבו תוספות בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ב', עמוד א', ד"ה השותפין.
- ↑ "מבי מדרשא | ענפי המצוות | מצוות המשפט פרק יד: כולא נזיקין חדא מסכתא", גיליון לז, טבת תשפ"ד.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |