משה אונגרפלד

סופר ישראלי (1898–1983)

משה אונגרפלד
לידה 10 במרץ 1898
רודקי, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במרץ 1983 (בגיל 84) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".

ביוגרפיה

משה אונגרפלד (Ungerfeld) נולד בשנת 1898 בעיירה רוּדְקִי (רידיק) שבגליציה המזרחית, האימפריה האוסטרו-הונגרית. התחנך בחדר ובישיבת ויז'ניץ. כן למד לימודים כלליים והתכונן לבחינות בגרות אקסטרניות. בסוף מלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא האוסטרו-הונגרי והגיע לדרגת קצין. לחם בחזית המזרחית, נפל בשבי הרוסי ושוחרר לאחר חוזה ברסט-ליטובסק (1918).

בשנת תרפ"ב החל ללמוד פילוסופיה, ספרות ושפות שמיות באוניברסיטת וינה, במשך ארבע שנים. במקביל למד בבית המדרש למורים יהודים של הרב צבי פרץ חיות ואביגדור אפטוביצר. שם, בווינה של שנות ה-20, הכירו הוא וחיים נחמן ביאליק, ואונגרפלד סייע לביאליק בעת שהותו בווינה.

עבד כמורה בווינה, ושימש עיתונאי בעיתונים "הארץ", "היום", "הצפירה" ו"הדואר". פרסם מסות ומאמרים בכתבי עת נוספים, בעברית וביידיש, בשמו ובשמות עט אחדים: "בן-יצחק", "בן-עמרם", "מ. אג"ף" ועוד.

בשנת 1938 (שנת האנשלוס) עלה לארץ ישראל.

אונגרפלד מונה למנהל "בית ביאליק", שאותו תרמה מאניה ביאליק לציבור, והחזיק בתפקיד זה במשך כארבעים ושש שנה, עד לפטירתו. במשך השנים פרסם אונגרפלד מספר ספרים על ביאליק ועל בני דורו.

בשנת 1975 זכה בפרס רמת גן לספרות וב-1977 נבחר ליקיר העיר תל אביב-יפו.[1]

בעשר השנים שלפני מותו נשמעו תלונות רבות על דרך ניהולו את בית המשורר. חוקרי ספרות (בראשם זיוה שמיר) גילו כי גנז מכתבים מאת ביאליק כדי שלא לפגוע בתדמית המשורר, בהם מכתבים המגוללים את פרשת אהבתו לציירת אירה יאן.

אונגרפלד היה רווק ולא הביא ילדים לעולם.

נפטר בשנת 1983, ונקבר בבית העלמין בחולון.[2]

ספריו

  • וינה (1946). יצא לאור בשם העט מ. אג"ף.
  • ד"ר דוד רוטבלום, תל אביב תש"ח
  • שיר השרים לח.נ. ביאליק, אסופת שירים על ביאליק מאת משוררי ישראל; תל אביב תש"ך
  • ח. נ. ביאליק ויצירותיו: ביבליוגרפיה לבתי הספר ערוכה בידי מ.אונגרפלד, דביר, תש"ך
  • כתבים גנוזים של חיים נחמן ביאליק : מתוך העזבון, בית ביאליק תשל"א
  • ביאליק וסופרי דורו: דברים בין ביאליק לסופרי דורו לציון יובל המאה להולדתו וארבעים שנה לפטירתו, עם הספר, תשל"ד
  • הוגים ומשוררים, עם הספר תשל"ד
  • ארץ וחכמיה: אוסטריה הונגריה, עם הספר תשל"ה
  • במעגלי יצירה: הוגים, משוררים, מספרים ומסאים, תשל"ו[3]
  • חסד נעורים, עם הספר תשל"ו
  • אורות וצללים, עם הספר, תשל"ז

לקריאה נוספת

גדעון רפאל בן מיכאל, שירת חייו של משה אונגרפלד, תל אביב 2019

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפור • תחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • הכניסיני תחת כנפך • על השחיטה • בעיר ההרגה • המתמיד • מתי מדבר • הבריכה • מגילת האש • לא זכיתי באור מן ההפקר • שיר העבודה והמלאכה • למתנדבים בעם • אכן חציר העם • ראיתיכם שוב בקוצר ידכם • שירתי • זוהר • ביום קיץ יום חום • בגינה • עציץ פרחים • שיר לחמוטל • שבת המלכה • פרש • קן ציפור • הפרח לפרפר • הפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלון • נדנדה • מעבר לים • מתי מדבר האחרונים • יהי חלקי עמכם • לכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגנים • קומי צאי • יש לי גן • הקיץ גווע • אחרי מותי • לבדי • תרזה יפה • לא ביום ולא בלילה • בין נהר פרת ונהר חדקל • בשל תפוח
סיפורים ספר האגדה • אלוף בצלות ואלוף שום • גילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף" • התרנגולים והשועל • שירים ופזמונות לילדים • אגדת שלושה וארבעה • ויהי היום • מסע הדג‎ • ספיח • יום השישי הקצר • מאחורי הגדר
הנצחה קריית ביאליק • בית ביאליק • גבעת ח"ן • פרס ביאליק • כפר ביאליק • שדרות ח"ן (תל אביב) • כיכר ביאליק • מוסד ביאליק • רחוב ביאליק (תל אביב) • קמפוס ביאליק-רוגוזין • שדרות ח"ן (רחובות) • רחוב ביאליק (רמת גן)
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎ • אירה יאן • מרדכי עובדיהו • משה אונגרפלד • ראדי • אהל שם • עונג שבת