נשיא מצרים

נשיא מצרים
رئيس مصر
איוש נוכחי עבד אל-פתאח א-סיסי
תאריך כניסה לתפקיד 8 ביוני 2014
תחום שיפוט מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעון ארמון הליופוליוס, קהיר, מצרים
מושב המשרה קהיר, מצרים
משך כהונה קצוב 4 שנים
ייסוד המשרה 18 ביוני 1953
איוש ראשון מוחמד נגיב
www.presidency.eg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נשיא הרפובליקה הערבית של מצרים (בערבית: رئيس جمهورية مصر العربية) הוא ראש המדינה של מצרים. על פי החוקה של מצרים, הנשיא הוא גם המפקד העליון של הכוחות המזוינים וראש הרשות המבצעת, ממשלת מצרים. הנשיא המצרי הראשון היה מוחמד נגיב, ממנהיגי מהפכת הקצינים החופשיים של 1952. הוא נכנס לתפקידו ב-18 ביוני 1953, באותו היום שבו מצרים הכריזה על עצמה כרפובליקה.

נשיא מצרים הרביעי היה חוסני מובארכ, שנכנס לתפקיד ב-14 באוקטובר 1981 והתפטר ב-11 בפברואר 2011. עד 2011 לא היו הגבלות חוקיות וחוקתיות על מספר הקדנציות (בנות שש השנים) שיכול הנשיא לכהן, אך לאחר האביב הערבי, הוטלה הגבלה של שתי כהונות ואורך הקדנציה קוצר לארבע שנים. עם זאת, ממשלו של עבד אל-פתאח א-סיסי תכנן להאריך מחדש את הקדנציה לשש שנים[1], דבר שיצא לפועל במשאל העם במצרים (2019). הארמון הנשיאותי הוא ארמון עבּדין בקהיר. בבחירות לנשיאות מצרים, שהתקיימו בחודשים מאי–יוני 2012, נבחר מוחמד מורסי לנשיא, והוא נכנס לתפקיד ב-30 ביוני 2012. ב-3 ביולי 2013 הודח מוחמד מורסי. בעקבות כך, מונה עדלי מנסור לנשיאה הזמני של המדינה עד לעריכת בחירות. בבחירות ניצח עבד אל-פתאח א-סיסי, וב-8 ביוני 2014 הושבע לתפקיד נשיא מצרים.

סמכויות

מאז התיקונים לחוקה ב-1981 הנשיא וראש ממשלת מצרים הם האנשים החזקים ביותר במדינה. אולם לנשיא סמכות למנות ולפטר כל פקיד ממשלתי ולמנות כל אדם שיחפוץ, לרבות אנשים מהמגזר הפרטי, שלא עבדו בשירות המדינה.

נשיאי מצרים המודרנית

מצרים
סמל מצרים
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של מצרים
# שם תקופת כהונה מפלגה הערות
התחלהסיום
1מוחמד נגיב18 ביוני 195314 בנובמבר 1954צבא מצרים / סיעת השחרורהתפטר מתפקידו
2גמאל עבד אל נאצר14 בנובמבר 195428 בספטמבר 1970סיעת השחרור, האיחוד הסוציאליסטי הערבי (נאצריזם)היה נשיא רע"ם מ-1958 עד 1961 נפטר בעת כהונתו
3אנואר סאדאת28 בספטמבר 19706 באוקטובר 1981האיחוד הסוציאליסטי הערבי, המפלגה הדמוקרטית הלאומיתנרצח בהתנקשות של פעילי הג'יהאד האסלאמי המצרי בפיקודו של חאליד איסלאמבולי
-סופי אבו טאלב
(ממלא מקום)		6 באוקטובר 198114 באוקטובר 1981המפלגה הדמוקרטית הלאומית
4חוסני מובארכ14 באוקטובר 198111 בפברואר 2011המפלגה הדמוקרטית הלאומיתהתפטר בעקבות הפגנות המוניות
-מוחמד חוסיין טנטאווי
(נשיא בפועל)		11 בפברואר 201130 ביוני 2012צבא מצריםהתמנה לראש המדינה מתוקף תפקידו כיושב ראש המועצה העליונה של הצבא המצרי שקיבל לידיו את מושכות השלטון עם התפטרותו של מובארכ
5מוחמד מורסי30 ביוני 20123 ביולי 2013מפלגת החופש והצדקהודח על ידי צבא מצרים בעקבות גל המחאות במצרים (2013)
-עדלי מנסור
(נשיא זמני)		4 ביולי 20138 ביוני 2014עצמאימנסור כיהן כנשיא בית המשפט החוקתי העליון כשנתמנה לנשיאהּ הזמני של המדינה בעקבות הדחתו של מורסי
6עבד אל-פתאח א-סיסי8 ביוני 2014מכהןעצמאי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

שליטי מצרים המודרנית
שושלת מוחמד עלי מוחמד עלי (1805–1848) • אבראהים פאשא (1848) • עבאס חלמי הראשון (1848–1854) • מוחמד סעיד פאשא (1854–1863) • אסמאעיל פאשא (1863–1879) • תאופיק פאשא (1879–1892) • עבאס חלמי השני (1892–1914) • חוסיין כאמל (1914–1917) • פואד הראשון (1917–1936) • פארוק (1936–1952) • פואד השני (1952–1953)
נשיאי מצרים המודרנית מוחמד נגיב (1952–1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954–1970) • אנואר סאדאת (1970–1981) • חוסני מובארכ (1981–2011) • מוחמד חוסיין טנטאווי (שליט בפועל, 2011–2012) • מוחמד מורסי (2012–2013) • עדלי מנסור (נשיא זמני, 2013–2014) • עבד אל-פתאח א-סיסי (2014 ואילך)