סנהדריה המורחבת

שכונה בצפון ירושלים

סנהדריה המורחבת
כיכר הכניסה לסנהדריה המורחבת. (מבט ממעלה הכביש, מדרום לצפון)
כיכר הכניסה לסנהדריה המורחבת. (מבט ממעלה הכביש, מדרום לצפון)
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1970
קואורדינטות 31°48′07″N 35°13′05″E / 31.802017°N 35.217962°E / 31.802017; 35.217962
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סנהדריה המורחבת היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.

היסטוריה

השכונה הוקמה בשנת 1970 כהרחבה צפונית של שכונת סנהדריה. השכונה נבנתה כחלק ממרחב "שכונות הבריח" שהוקמו לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים, במטרה ליצור רצף התיישבותי יהודי בין מרכז העיר להר הצופים. בעוד שסנהדריה "הישנה" הוקמה עוד לפני קום המדינה, סנהדריה המורחבת תוכננה כמתחם מגורים מודרני ומרווח יותר לאותה תקופה. בצמוד לשכונה הוקם אזור התעשייה הר חוצבים ובסמוך לה נמצאת ישיבה תיכונית חורב ועובר כביש גולדה מאיר.

השכונה נבנתה בצורה מעגלית., ממוקמת בקו התפר שבין המרחב העירוני לטבע; היא גובלת בשמורות הטבע 'נחל סנהדרין' ו'נחל צופים' (מדרום וממערב בהתאמה), על פי נתונים סטטיסטיים, נכון לשנת 2007 ישנן 784 יחידות דיור בשכונה.

בשכונה פעלה (עד לשנת תשס"ח) ישיבת תפארת צבי, (על שם הרב נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה") ישיבה גבוהה חרדית המיועדת לבוגרי הישיבות התיכוניות. (כיום הישיבה פועלת ברחוב שמואל הנביא בעיר). במבנה ישיבת בית התלמוד שבשכונה פועלת ישיבת "נתיבות יעקב" בראשות הרב אברהם סטפנסקי, ישיבת זכרון מאיר, ישיבת תפארת התורה, ישיבת "תורת משה" לבחורים אמריקאים וישיבת טשכנוב. בשכונה שטיבלאך "מאור חיים" של חסידי ויז'ניץ, בתי הכנסת "אוהל שמעון" ו"אור חביב" לספרדים; בית הכנסת "דרכי נועם" המיועד ליוצאי צפון אפריקה והמגרב. "עזרת תורה", "כנסת יהודה" ו"בני הישיבות" לליטאים,: בית הכנסת "אוהל משה" דתיים לאומיים. בית כנסת חב"ד ובית כנסת לקהילה דוברת האנגלית. רב השכונה הוא הרב נח הייזלר המשמש גם כאב"ד בירושלים. במקומות שונים בשכונה ומסביב לה ישנם שרידי מערות קבורה "קברי הסנהדרין" המתוארכות לימי בית שני.

השכונה סגורה לתנועת כלי רכב בשבתות וחגי ישראל.

רחובות

במקור, תוכננה השכונה כהמשך רציף לשכונת רמת אשכול, שבה נקראו הרחובות על שם תחנות בני ישראל במדבר (כגון "ים סוף" ו"פארן"), והרחוב הראשי בסנהדריה המורחבת נועד להיקרא "הר סיני". אך מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י) וגורמים חרדיים נוספים התנגדו לכך, ברצונם ליצור הפרדת זהות בין רמת אשכול, שנתפסה כבעלת אופי מודרני יותר, לבין סנהדריה המורחבת בעלת הצביון החרדי השמרני.

הפתרון שנמצא הוא החלפת השם ל"מעגלי הרי"ם לוין" לזכר מנהיג אגודת ישראל, הרב יצחק מאיר לוין שנפטר סמוך לאותה תקופה, כשהקידומת "מעגלי" מחליפה את הקידומת הגיאומטרית "ס" בשם הר סיני (שייצגה את המבנה המעגלי של השכונה), ונשמרת הזיקה למבנה הטופוגרפי, וכן השם "הרי"ם" (ראשי התיבות של הרב יצחק מאיר) משמר את הרצף הצלילי של המילה "הר" (מתוך "הר סיני").

אישי ציבור בשכונה

בשכונה מתגוררות דמויות ואישי ציבור מוכרים:

בעבר התגוררו בשכונה:

נחל צופים

השכונה צופה על נחל צופים שהוא יובל של נחל שורק. מתלול הערוץ הדרומי של נחל צופים, עליו בנויה ואליו צופה השכונה הוא שטח פתוח ובו מספר רב של טרסות עתיקות, מחצבות מתקופת בית שני שסיפקו אבנים לבנין בתים בירושלים ושרידים למערכת חקלאות עתיקה, כגון גתות ובורות מים.ומתחברת להר חוצבים שמקיפים כמה נחלי אכזב שהם יובלים של נחל שורק שעובר ממערב. "נחל חיל", ו"נחל רוממה" מצדו המערבי. "נחל סנהדרין" ו"נחל צופים" מצידו המזרחי. יער רמות משמש בתור גבולו הצפוני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ רנית נחום-הלוי, רז סמולסקי, גיא ליברמן, כאן גר ראש העירייה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2008
שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים