פורטל:תל אביב-יפו

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

סמליל תל אביב-יפו
סמליל תל אביב-יפו

תל אביב-יפו (בקיצור תל אביב; ערבית تل أَبِيب-يافا) היא עיר הבירה של מחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה-15. תל אביב-יפו שוכנת לחוף הים התיכון על אדמת כורכר. בשטחה זורמים נחל הירקון ונחל איילון. היא גובלת ממערב בים התיכון; מדרום בערים בת ים וחולון; ממזרח בערים רמת גן, גבעתיים, בני ברק ופתח תקווה; ומצפון בערים רמת השרון והרצליה.

תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והמסחר של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות, מערכות העיתונים הגדולים בישראל, התיאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית. תל אביב-יפו מוגדרת כ"עיר עולם בהתהוות" וזאת בשל היותה עיר מרכזית בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה. עיריית תל אביב פועלת לקידומה למעמד של עיר עולם, ובמסגרת זאת הוקמה בעירייה "מנהלת עיר עולם".

בעיר מתגוררים (נכון ל-31 בדצמבר 2012) 414,600 תושבים, ומספר התושבים לקמ"ר היה 8,009.2 איש. באותה עת התגוררו במחוז תל אביב 1,318,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,464,100 תושבים. בעיר בולטת תופעת היוממות הגדולה בישראל – כ-64% מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה.

תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה המיזם היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי היישוב הישן וחלקו אנשי היישוב החדש בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – קרן קיימת לישראל. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות המנדט הבריטי העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר 1934. ב-1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה עיריית תל אביב-יפו המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי ישויות אורבניות נפרדות. בשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.

תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב שתוכננה בשנים 19271929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" של העיר את מראהו ואופיו המוכר כיום.

התוכנית אושרה בשנת 1932, ויצרה, בין היתר, את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום, ואת הבסיס הרעיוני שאפשר גם את הרחבת העיר בשנות ה-40 ושנות ה-50 של המאה ה-20. גדס תכנן את האזור שבין לב תל אביב בדרום, נחל הירקון בצפון, הציר שלימים הפך לרחוב אבן גבירול במזרח, והים במערב. התכנון כלל רחובות ושדרות רוחב בניצב לים, כך שיאפשרו כניסת בריזה מכיוון הים, ורחובות אורכיים שיעודדו התפתחות מסחר בעיר, בשילוב עם תכנון כולל של גנים ציבוריים גדולים וקטנים השזורים במרקם העיר.

תוכניתו של גדס הוכנה כחלק ממאמצי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל להביא לפיתוח הארץ. גדס הופקד, בין היתר, גם על תכנון ערים בקולוניות בריטיות אחרות, כדוגמת הודו, ופעל גם בבריטניה.

גדס הוא שהביא לישראל את עקרונות עיר הגנים בשנות ה-20, ותל אביב היא אחד המקומות היחידים שבהם הצליח להגשים את חזונו. ההישג העיקרי של תוכנית גדס הוא ביצירת מרקם עירוני אחיד בעל השטח הגדול ביותר בערי ישראל והגדול ביותר בעולם מסוגו - מאפיין המהווה את אחד הגורמים להכרזתה של "העיר הלבנה" בתל אביב כאתר מורשת עולמית.

מחנה הקריה הוקם על בסיס המושבה הטמפלרית שרונה שננטשה כבר ב-1939. מבנים רבים בהם השתמש צה"ל, ובחלקם עדיין משתמש, הם מבנים לשימור בסגנון טמפלרי. בפרויקט ראשון מסוגו בישראל, הוזזו בשנת 2005 חמישה בתים לטובת הרחבת רחוב קפלן.

הופיעו מריצות-עץ שהיו מובלות על קורות-עץ. ידיים רכות ובלתי מאומנות לעבודה החזיקו בהן. ידיים שהאדימו משיזוף מהיר מדי ועורן נתבקע. אך בעליהן ידעו לשיר שירים. ההד בגבעות החול נפלא. רחובות תל אביב שמעו שירה מיום היוולדם.

נחום גוטמן, עיר קטנה ואנשים בה מעט


ערך מרכזי – היסטוריה של תל אביב

היסטוריה מוקדמת של יפו

חידוש ההתיישבות היהודית

המנדט הבריטי

26.4: יריד המזרח מושך אליו מאות אלפי מבקרים.

תקופת המדינה


כללי

מרכז העיר

צפון העיר

דרום העיר

יפו

מזרח העיר

שכונות עבר הירקון

שכונות עבר הירקון מערב




שכונות עבר הירקון מזרח

יפוערבית: يَافَاיאפא) היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון. מ-1950 שייכת יפו לתחומה העירוני של עיריית תל אביב-יפו, אם כי ליפו היסטוריה עתיקה ושונה בתכלית מן ההיסטוריה של תל אביב. יפו שימשה כבר בתקופת התנ"ך כעיר נמל ראשית בארץ ישראל, וכך גם במשך תקופות רבות עד למאה העשרים.

סמטה ביפו העתיקה
סמטה ביפו העתיקה
vndskurהמגדלור בנמל יפו
vndskurהמגדלור בנמל יפו
יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כנסיית פטרוס הקדוששוק הפשפשיםבית הסראייהמסגד היםבית המכס

(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' דה פרר (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס בנמל יפו, (26) נא לגעת

ערך מורחב – אדריכלות בתל אביב

מבנים היסטוריים חשובים

מגדלים

פניני אדריכלות

מבנים נוספים

מוסדות אמנות ותרבות

רחובות ושדרות

ערכים מורחבים – רחובות העיר, השדרות ושמותיהם
רחובות נוספים

כיכרות

כיכרות נוספות

שווקים

גנים

גנים נוספים

אתרים נוספים

אתרים ארכאולוגים

מוקדים חשובים בעיר (מצפון לדרום):

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטה מהגדולות בישראל, השוכנת ברמת אביב, תל אביב. על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים 2007-2008 למדו בה יותר מ-25,000 סטודנטים. ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב הייתה ב-6 ביוני 1956, אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד של מוסדות שונים. גרעין האוניברסיטה הוקם ב-1 בדצמבר 1953 באבו כביר, סמוך ליפו, עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע". ב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס הקבוע של האוניברסיטה ברמת אביב, וב-1969 זכתה האוניברסיטה להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה.

החזית הצפונית של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, וקיר ההנצחה לבוגרי האוניברסיטה
מפת אזור אוניברסיטת תל אביב
(ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות)
לחצו כדי להקטין חזרה
הדרייב איןהטלוויזיה החינוכיתהגנים הבוטנייםהגן הזואולוגיהבית הירוקהפקולטה להנדסהבית הספר לכלכלההפקולטה למשפטיםבית הכנסת צימבליסטההפקולטה לניהולהפקולטה למדעים מדויקיםהפקולטה לרפואהמסוף האוניברסיטההפקולטה לאמנויותהגלריה האוניברסיטאיתהפקולטה למדעי החברה
לדף הקובץ


שפך הירקון הוא שמו של האזור בצפון תל אביב בו נשפך נחל הירקון אל הים התיכון. נחל הירקון המתעקל צפונה בקרבת הים יוצר חצי אי המכונה "חצי האי הירקוני" ובו מספר אתרים בעלי חשיבות. האזור החל להתפתח כבר בשנות ה-20 ובשנים האחרונות הוא עובר תהליך של שיפוץ והתחדשות אחרי שנים רבות של הזנחה והופך לאחד ממוקדי התרבות והבילוי של העיר.

באזור נמצאים נמל תל אביב הישן (אינו פעיל מ-1965), תחנת הכוח רדינג, מגרשי התערוכה של יריד המזרח ועוד.

תחנת הכוח רדינג
שפך הירקון
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.


כיכר רבין היא הכיכר הגדולה ביותר בתל אביב וגם הגדולה בישראל ומשמשת גם לאירועים לאומיים כגון טקסים, עצרות והפגנות. אזור הכיכר, שהייתה קרויה בעבר "כיכר מלכי ישראל", וגן העיר היו בעבר פרדס ערבי בבעלות תושבי סומייל והפך לאחר מכן לגן ציבורי בו גם התקיים גן החיות של תל אביב. במרכז האזור נמצא בית עיריית תל אביב-יפו ובדומה למתחם הבימה מהווה הכיכר מפרק עירוני המחבר בין מספר שדרות עירוניות.

מבט על הכיכר מהבריכה האקולוגית
כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
שדרות בן-גוריוןגן העיר (תל אביב)‏

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת


רחוב דיזנגוף הוא הרחוב המסחרי הראשי באזור מרכז תל אביב והצפון הישן של העיר. כיכר צינה דיזנגוף שבמרכזו היא אחת הכיכרות המרכזיות וליבה של העיר הלבנה. סביב אזור זה וסביב רחוב המלך ג'ורג' נמצאים מוסדות רבים וכן מספר כיכרות קטנות המחברות בין הרחובות החשובים של מרכז העיר.

מלון סנטר שבכיכר צינה דיזנגוף
דיזנגוף-המלך ג'ורג' וסביבתם
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

(1) קולנוע אסתר (מלון סינמה). (2) קולנוע חן. (3) מרכז קופת חולים.
(4) בית הספר "נצח ישראל". (כיום בניין מגורים). (5) מלון סנטר שיק.


שדרות שאול המלך ורחוב קפלן הם שני צירי רוחב בחלקו המזרחי של מרכז העיר, הכולאים ביניהם את הקריה, ומתאפיינים בריכוז גבוה של מבני ציבור ושל בנייה מודרנית. באזור שוכנות גם שכונות מגורים שקדמו לתנופת הפיתוח המודרנית, דוגמת המושבה הטמפלרית שרונה שקמה במחצית השנייה של המאה ה-19, ושכונות מונטפיורי וקריית מאיר שהתפתחו החל בשנות ה-30 של המאה ה-20.

שדרות שאול המלך ממרומי מגדל "נאות אביב"
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
דרך בגיןהמשכן לאמנויות הבמההיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובשרונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב – השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י


מתחם הבימה או מתחם התרבות של תל אביב הוא מתחם ציבורי במרכז העיר בו נמצאים כמה ממוסדות התרבות החשובים ביותר שלה. המתחם כולל את בית הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין ואת השטחים הפתוחים של כיכר הבימה (התזמורת) וגן יעקב. בנוסף לריכוז מבני הציבור מהווה המתחם מפרק עירוני חשוב ביותר במרכז העיר אליו מתנקזים מספר רחובות חשובים.

היכל התרבות
מתחם הבימה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
היכל התרבות

כיכר מגן-דוד היא אחת הכיכרות החשובות בעיר והיא נמצאת בין לב תל אביב ושכונת כרם התימנים במפגש הרחובות המלך ג'ורג', שינקין, רחוב הכרמל (בו נמצא שוק הכרמל), מדרחוב נחלת בנימין ורחוב אלנבי. הכיכר היא מוקד של פעילויות רבות ומגוונות והיא הומה אדם בכל ימות השנה.

צילום פנורמי של כיכר מגן-דוד מנקודה בצפון מערב הכיכר. מימין: הכניסה לשוק הכרמל, מדרחוב נחלת בנימין, אלנבי, שינקין ורחוב המלך ג'ורג' (מוסתר)
כיכר מגן-דוד
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

תל אביב הקטנה הייתה כינויו של האזור העירוני הקטן שכלל את רחובותיה הראשונים של תל אביב. עד שנות ה-20 הייתה תל אביב בנויה בשטח קטן הכולל את שכונת נווה צדק ומספר רחובות שבמרכזם רחוב הרצל שבקצהו הגימנסיה העברית "הרצליה" (כיום עומד במקומה מגדל שלום). סביב הרחובות אלנבי, אחד העם ושדרות רוטשילד נמצא מע"ר תל אביב גם היום.

הרחוב הראשון בשכונת אחוזת בית, רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה"
תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

אבו כביר הייתה שכונה ערבית של יפו אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים. אלה הובאו למקום על ידי איברהים פאשה לאחר שכבש את ארץ ישראל מידי העות'מאנים. כיום שוכנת השכונה בדרומה של תל אביב.

פנים כנסיית פטרוס הקדוש
מפת אבו כביר
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
גני הטבעצער בעלי חייםכנסיית פטרוס הקדושרחוב הרצל

המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא משתרעת על פני שני רחובות צולבים: רחוב אורבך ורחוב בר הופמן. המושבה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, ולאחר מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים. אלה שיפצו את רוב הבתים והפכו את המקום למושבה גרמנית עד שגורשו מהארץ בימי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון של המאה ה-21 החל תהליך של שימור ושיקום במושבה.

מראה במושבה
המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
בית אוסטינובבית אקלי נורטוןבית הבולשת הבריטית

רחוב אורבך: (1) בית הבולשת הבריטית • (4) בית אקלי נורטון • (6) מלון ירושלים (מלון הפארק) • (8) בית עמנואל • (10) בית ידידות מיין
רחוב בר הופמן: (9) בית אוסטינוב • (11) בית הרוס • (15) כנסיית עמנואל • (17) בית רולה פלויד (בית תיאודור זנדל) • (19) בית עץ


גבעת עלייה היא שכונה בדרומה של יפו, השוכנת בין הים ממערב לרחוב יפת ממזרח, ובין שכונת יפו ג' והעיר בת ים מדרום לרחוב מנדס פראנס ושכונת עג'מי מצפון‏. השכונה נוסדה באמצע המאה ה-19 על ידי מוסלמים שהגיעו מג'באליה שברצועת עזה, וכונתה גם היא בשם "ג'באליה". במקביל קמה מצפון לה שכונת עג'מי הנוצרית-מרונית. לאחר מלחמת העצמאות שונה שמה של השכונה ל"גבעת עלייה".

חוף גבעת עלייה
גבעת עלייה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
העיר הלבנה היא אתר המורשת העולמית שעליו זכתה תל אביב להכרה על ידי אונסק"ו בשנת 2003. העיר הלבנה היא כינוי לאזור ההיסטורי של העיר בו מצויים מבנים רבים בסגנון הבינלאומי והיא מרקם עירוני ייחודי מסוגו בעולם ובעל חשיבות היסטורית רבה. ההכרה העולמית בחשיבות זו היא בזכות למעלה מ-4,000 בניינים אשר נבנו בסגנון הבינלאומי ובזכות המרקם המיוחד של העיר תל אביב כעיר גנים, רחובותיה ושדרותיה הירוקות. רוב הבניינים נבנו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה על ידי אדריכלים יהודים שהגיעו ברובם מגרמניה. חלקם גם התחנכו על עקרונות בית הספר לארכיטקטורה "הבאוהאוס" או הושפעו ממנו ולכן מכונה לעיתים הבנייה בעיר הלבנה בנייה ב"סגנון הבאוהאוס".
בית פולישוק, כיכר מגן-דוד, אדריכלים שלמה ליאסקובסקי ויעקב אורנשטיין, 1934.

כדורגל

אצטדיון בלומפילד

כדורסל

ענפי ספורט נוספים

אצטדיונים ומרכזי ספורט

היכל מנורה מבטחים
היכל קבוצת שלמה

רוצים לעזור?

פורטל מומלץ