פורטל:ישראל

חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק שיוזמת ממשלת ישראל מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהיא מעוניינת לקדם, באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות גדולות במשק, או שיש להם משמעויות כלכליות ארוכות טווח, לעיתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה. השימוש במנגנון של חוק ההסדרים שנוי במחלוקת – מתנגדיו סבורים כי הליך חקיקתו המזורז מהווה פגיעה בדמוקרטיה וכי הוא אינו מאפשר דיון רציני בסעיפים השונים, ואילו תומכיו סבורים כי הוא חיוני להתפתחות הכלכלה, ושבלעדיו לא ניתן היה לקדם רפורמות חשובות במשק.

מהאטמה גנדי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית, ונחשב לסמל ההתנגדות הלא־אלימה ולמקור השראה חשוב לתנועות זכויות האדם ולחופש של עמים רבים בעולם, לא מצא טעם בזכויות או חופש ליהודים. גנדי הטיף לעם היהודי להיכנע לגרמניה הנאצית: ”למסור את עצמו להורגים וללכת למחנות ההשמדה בלא התנגדות”, האשים כי ”היהודים המיטו על הגרמנים את קללת המין האנושי ורצו שאנגליה ואמריקה תלחמנה למענם בגרמניה.” כמו כן, גנדי, למרות שהכריז על התנ"ך כספר נערץ, לא הבין את זיקת היהודים לארץ ישראל, והציע ליהודי בארץ ”להתייצב בהתנגדות לא-אלימה בפני הערבים ולחשוף את עצמם לירי או להיזרק לים המלח, וכל זאת מבלי להרים אפילו את האצבע הקטנה נגדם. הם ימצאו שדעת הקהל תעמוד לצדם בשאיפתם הדתית.” הוא גם כתב: ”פלסטין שייכת לערבים כשם שאנגליה שייכת לאנגלים או צרפת לצרפתים. זהו מעשה פסול ולא-אנושי לכפות את היהודים על הערבים. שום קוד התנהגות מוסרי לא יכול להצדיק את מה שקורה כיום בפלסטין. בוודאי שזה יהיה פשע נגד האנושות לגמד את גאוותם הלאומית של הערבים כדי לתת את פלסטין ליהודים, באופן חלקי או מלא, כביתם הלאומי. הדרך האצילית יותר תהיה להתעקש על יחס צודק ליהודים בכל מקום בו נולדו וגדלו”, וכן ”אני לא מגן על הקיצוניות הערבית; הלוואי והם היו בוחרים בדרך של אי-אלימות בהתנגדותם למה שהם רואים בצדק כפלישה בלתי-מוצדקת לארצם. אבל על פי קנה המידה המקובל של טוב ורע, אי-אפשר לומר דבר נגד ההתנגדות הערבית, גם אם סיכוייה קטנים.”

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית ישראל בוויקיפדיה:

מאיר טוביאנסקי (20 במאי 1904 – 30 ביוני 1948), ישראלי שהואשם בריגול נגד ישראל על לא עוול בכפו במהלך מלחמת העצמאות. טוביאנסקי הועמד בפני בית דין שדה צה"לי, הורשע והוצא להורג. מאוחר יותר טוהר שמו.

מאיר טוביאנסקי נולד בבעיר קובנה שבליטא, שהייתה נתונה אז בשליטת הרוסים. בהיותו כבן 10 עברה משפחתו לפרסבורג, שם החל הנער הצעיר את לימודיו. הוא הוכשר כמהנדס באוניברסיטאות של ליטא ורוסיה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1925 ונקלט בעבודות חקלאיות שונות, כולל עבודה פיזית בשדות בנימינה. ב-1931 התנדב עם צעירים אחדים למחלקה הטכנית של הרדיו שהמשטרה הבריטית הפעילה בירושלים, עבודה שהייתה כרוכה בסכנות רבות.

בראשית מלחמת השחרור התגייס ונשא בעול עבודת ארגון "ההגנה" במרחב ירושלים. בתחילת אביב 1948 הועבר טוביאנסקי לתפקיד מפקד שלושת שדות התעופה של חיל האוויר באזור ירושלים. הוא הואשם כי העביר פירוט מלא של כל המפעלים לייצור נשק בירושלים, מה שהתגלה אחרי זמן כלא נכון. ב-30 ביוני 1948, הועמד טוביאנסקי למשפט שדה, הורשע, הועמד בפני כיתת יורים בת 6 חיילים שנלקחו מחטיבת הראל.