רוסים

המונח "רוסי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רוסי (פירושונים).

רוסים
русские

אוכלוסייה
כ-134 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
רוסיה רוסיה 117,319,000 אוקראינה אוקראינה 7,170,000 קזחסטן קזחסטן 3,644,529 גרמניה גרמניה 3,500,000 ארצות הברית ארצות הברית 3,072,756 ישראל ישראל 1,520,100 אוזבקיסטן אוזבקיסטן 809,530 בלארוס בלארוס 785,084 קנדה קנדה 622,445 לטביה לטביה 487,250 קירגיזסטן קירגיזסטן 352,960 ברזיל ברזיל 340,000 אסטוניה אסטוניה 327,802 ארגנטינה ארגנטינה 300,000 מולדובה מולדובה 201,218 טורקמניסטן טורקמניסטן 150,000 ליטא ליטא 129,797 איטליה איטליה 120,459 אזרבייג'ן אזרבייג'ן 119,300 איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות 29,000 אבחזיה אבחזיה 27,000 קטר (מדינה) קטר 4,500 סרביה סרביה 4,000 דרום אוסטיה דרום אוסטיה 610
שפות
רוסית
דת
נצרות אורתודוקסית , אדוקי האמונה הישנה ונצרות פרוטסטנטית חלק ניכר של אתאיסטים וחסרי דת
קבוצות אתניות קשורות
סלאבים, במיוחד אוקראינים בלארוסים

רוסים (ברוסית: русские) הם קבוצה אתנית שמוצאה ממזרח אירופה, החולקת מוצא אתני, תרבות והיסטוריה משותפים. רוסית, השפה הסלאבית המדוברת ביותר, היא שפת האם המשותפת של הרוסים, ודתם העיקרית מהמאה ה-11 ועד היום היא הנצרות האורתודוקסית. רובם מתגוררים ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר; כמו כן יש קהילות של מהגרים רוסים ברחבי העולם. בישראל נוהגים להשתמש במונח "רוסים" בהתייחסות לעולים ובני משפחותיהם שהגיעו לישראל מברית המועצות לשעבר משנות ה-90 ועד היום, שרובם ממוצא יהודי, אם כי חלק ממוצא סלאבי.

מקור האומה הרוסית בשבטים שאכלסו את הנסיכויות העתיקות שנקראו בשם המשותף רוס (Русь) – רוס של קייב, רפובליקת נובגורוד וכולי. כיום נקראים בשם "רוסים" צאצאי השבטים הסלאביים שהתגבשו סביב מוסקבה ונובגורוד; השבטים של רוס הדרומית התגבשו לאוקראינים והשבטים של מערב רוס לבלארוסים.

היסטוריה

כיום ידוע רק מעט על הרוסים והסלאביים המזרחיים עד לשנת 600 לספירה, ידוע רק שאז התפצלו הסלאביים למספר קבוצות לינגוויסטיות (לשוניות) – המזרחיים, המערביים והדרומיים. שני זרמים של התיישבות סלאבית מהמערב התרחשו בזמן זה, האחת התיישבה באזור מוסקבה ועד קייב ואודסה של היום ושנייה יסדה את נובגורוד בצפון.

הישגים בולטים

לאורך השנים הרוסים תרמו רבות לפיתוח המדע, התרבות, האומנות והספורט והם היו פורצי דרך בתחומים רבים. במדע ובטכנולוגיה – דימיטרי מנדלייב, קונסטנטין ציולקובסקי, אנדריי קולמוגורוב, איוואן פבלוב, ניקולאי סמיונוב, אלכסנדר פופוב (מחלוצי הרדיו), ולדימיר זבורקין ובוריס רוזינג (חלוצים בפיתוח הטלוויזיה), אלכסנדר פרוכורוב, ניקולאי באסוב, אלכסנדר ליאפונוב, פיוטר קפיצה, מיכאיל לומונוסוב (מגלה חוק שימור המסה וחלוץ הכימיה הפיזיקלית), ולדימיר ורנדסקי, איגור סיקורסקי (ממציא המסוק), ולדימיר בכטרב ועוד מדענים רבים אחרים בתחום חקר החלל, הפיזיקה והכימיה.

הרוסים היו הראשונים לשלוח אדם לחלל – יורי גגרין היה האדם הראשון שטס מחוץ לאטמוספירה. בנוסף לכך שלחו הרוסים את האישה הראשונה לחלל, את הכלבה לייקה ואת הלווין הראשון ספוטניק 1. למרות תקציבים נמוכים משמעותית מבמערב מצליחים הרוסים להגיע להישגים משמעותיים ולשמור על תחרות צמודה עם ארצות הברית בחקר החלל.

בתחומים רבים בתרבות נמנים האומנים הרוסים עם הידועים בעולם. כמה מהסופרים והמשוררים הידועים בעולם נולדו ברוסיה, הבולטים ביניהם: לב טולסטוי, פיודור דוסטויבסקי, אנטון צ'כוב ואלכסנדר פושקין.

בלט בולשוי במוסקבה הוא מלהקות הבלט הידועות בעולם וברוסיה פועלים בתי אופרה ותיאטרון רבים ואיכותיים.

רוסיה תרמה רבות לעולם המוזיקה, מלחינים רבים יצאו מרוסיה כגון פיוטר צ'יקובסקי, סרגיי רחמנינוב, דימיטרי שוסטקוביץ' וסרגיי פרוקופיב.

הספורטאים הרוסים הגיעו להישגים מרשימים, בעיקר בתחום האתלטיקה וההתעמלות. המשלחות הרוסיות והסובייטיות צברו מדליות רבות, אף על פי שהשתתפו במעט מאוד אולימפיאדות. המשלחת הסובייטית הגיעה רק ל-9 מתוך 27 התחרויות שנערכו אך למרות זאת נמצאת במקום השני בכמות המדליות בכול הזמנים גם כיום. המשלחת הרוסית כמדינה עצמאית ממקומת במקום העשירי אך זאת משום שהשתתפו רק ב-6 תחרויות, מאז ההשתתפות הראשונה ב-1996 המשלחת הרוסית מגיעה בקביעות למקום השני או השלישי.

כישלונות בולטים

מהקמת האימפריה הרוסית ועד ראשית המאה ה־20 נמצאה רוסיה בפיגור ניכר ביחס למעצמות המערב, בכמה היבטים מרכזיים:

• רוסיה הייתה עדיין ברובה חקלאית, עם שיעור גבוה של אוכלוסייה כפרית (כ־80% ערב מלחמת העולם הראשונה). תהליכי התיעוש החלו מאוחר יחסית, והיו מוגבלים לאזורים מסוימים.
• הרשת המסילתית והכבישים הייתה מצומצמת יחסית לשטחה העצום, מה שהקשה על פיתוח כלכלי ועל ריכוז כוחות צבאיים במהירות.
• שיעור האוריינות היה נמוך בהרבה מזה שבמערב אירופה; בתחילת המאה ה־20 כמחצית מהגברים וכשלושה רבעים מהנשים לא ידעו קרוא וכתוב.
• השלטון האוטוקרטי הצארי (עד לראשית המאה ה-20), עם מעמד אצולה חזק והיעדר מוסדות נבחרים בעלי סמכות אמיתית, נמנע מרפורמות מודרניות.

הפיגור לא רק שיצר פערים כלכליים־חברתיים, אלא גם הגביר מתחים פנימיים, והפך את רוסיה לפגיעה יותר למשברים, שהובילו לפרוץ מהפכת 1917.

לפי החזון המקורי של מרקס ואנגלס, נועדה המהפכה לייצר חברה חסרת מעמדות, ביטול הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, והיעלמות המדינה כמנגנון כפייה. המהפכה נכשלה כבר בשנים הראשונות: בפועל נוצרה מדינה ריכוזית מאוד, עם שלטון חד־מפלגתי, משטרה חשאית ומערכת כלכלית שלא הובילה לשוויון המובטח. במובן ההיסטורי הרחב, התמוטטות ברית המועצות ב-1991 מצביעה על כך שהמערכת הפוליטית־כלכלית שצמחה מהמהפכה לא הצליחה לשרוד לטווח ארוך. מצד שני, חלק מהתפיסות החברתיות והכלכליות של אותה מהפכה עדיין משפיעות, ישירות או בעקיפין, גם היום.

בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20 הייתה ברית המועצות המשענת הצבאית והמדינית העיקרית של מדינות ערב כנגד ישראל, תוך אספקה של ציוד וייעוץ צבאי שלוותה בשיתוף פעולה פוליטי במוסדות הבין־לאומיים. התמיכה הרחבה נכשלה שוב ושוב במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, עת הציוד והייעוץ הסובייטי ניגף בפני הצבא הישראלי. כישלון זה הוביל את מצרים לנטוש את ברית המועצות כפטרוניתה ולחבור למערב.

במלחמת אפגניסטן ניסתה ברית המועצות לשנות את המצב הגאופוליטי במדינה. המלחמה נמשכה מעט מעל תשע שנים, מ־1979 עד 1989, והסתיימה בנסיגה רוסית לאחר עשרות אלפי אבדות, מבלי שהמטרה הושגה.

לאורך כל ההיסטוריה, האנטישמיות ברוסיה הייתה מושרשת בחיי היומיום ובתעמולה ולעיתים גם ממוסדת בחקיקה. היהודים הוגבלו ל"תחום המושב", אזור יישוב מוגדר שבו הותר להם לגור, ונמנע מהם חופש תנועה, בעלות על קרקעות ומשרות רבות בשירות המדינה. מכסות קפדניות הגבילו את קבלתם למוסדות השכלה גבוהה. במקביל, הופצו עלילות שווא, כגון "הפרוטוקולים של זקני ציון", שחיזקו דימויים שליליים בציבור. השלטון לעיתים העלים עין ולעיתים עודד פוגרומים אלימים נגד יהודים, שגבו קורבנות רבים והחריבו קהילות שלמות. האנטישמיות הרוסית ליוותה לאורך כל השנים גם את ממשלות ברית המועצות (כפי שבאה לידי ביטוי במשפט הרופאים ובמדיניותה העוינת כלפי מדינת ישראל) ותמיכתה השיטתית באויבי מדינת ישראל נמשכת גם במאה ה-21.

לרוסים מסורת ארוכת שנים של פגיעה בזכויות אדם, הנמשכת גם עמוק לתוך המאה ה-21. פגיעות אלו מוצאות את ביטוייהן בדיכוי מחאות, חברה אזרחית וארגוני זכויות אדם, רדיפות משפטיות על רקע פוליטי, שלילת חופש הביטוי וחקיקה ריסונית, מעצרי שווא, עינויים ותנאי החזקת עצירים קשים, דיכוי וקיפוח אוכלוסיות מוחלשות וקהילות אתניות שאינן רוסיות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רוסים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוסים

• רוסים, דף שער בספרייה הלאומית
• מריה סטפּנובה, השאלה הרוסית, באתר הזמן הזה, אוגוסט 2023