 | |
| לידה |
5 ביולי 1937 כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 2025 (בגיל 88) י' בתמוז ה'תשפ"ה משמר השרון, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מוקד פעילות |
 ישראל |
| השכלה | |
| תקופת פעילות | 1951–2014 (כ־63 שנים) |
| עיסוק | מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר |
| סוגה | זמר עברי |
| שפה מועדפת | עברית |
| כלי נגינה | פסנתר, חליל, קלרינט, מנדולינה, אקורדיון |
| שיתופי פעולה בולטים | גיל אלדמע, אילנית, דודו זכאי, דודו ברק, שרהל'ה שרון, ששי קשת, יורם טהרלב, שושנה דמארי, יפה ירקוני, עפרה חזה |
| פרסים והוקרה | |
  | |
ישעיהו (שייקה) פייקוב (5 ביולי 1937, כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז – 6 ביולי 2025, י' בתמוז ה'תשפ"ה) היה מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, מעבד מוזיקלי, מנצח ומשורר ישראלי. כתב והלחין שירי ארץ ישראל, שירי מסורת וחג, שירי ילדים, שירי פסטיבלים ותחרויות זמר, מוזיקה לסרטים ועוד.
ביוגרפיה
פייקוב נולד בתל אביב לצ'רנה שעלתה לישראל מפולין ולסנדר (אלכסנדר) פייקוב אשר הפסיק את לימודי החזנות כשהצטרף לתנועת "החלוץ" ועלה מאוקראינה בשנת 1931.
בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה במקווה ישראל. חבר ילדות שלו היה אריה ורדי. אביו נהג לכתוב שירים ביידיש. בהיותו בן שש וחצי נפטרה אימו מרעלת היריון והאב נאלץ לשלוח אותו לקיבוץ גבעת השלושה, שם שהה כשנה. בשנת 1945 עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב. אביו נישא בשנית ומנישואין אלו נולדו שני אחיו.
ב-1951 סיים פייקוב את בית הספר היסודי באשדות יעקב, וב-1955 השלים את לימודיו בתיכון בית ירח, בעמק הירדן. באשדות יעקב למד לנגן במנדולינה וצורף לתזמורת המנדולינות של הקיבוץ, ובהמשך למד לנגן באקורדיון וניגן באירועים, בחגים ובמועדים. בגיל 14 הלחין את שני שיריו הראשונים "הורה עמק הירדן"[1] ו"שיר הלוחם" למילותיו של בן כיתתו מנחם פונדק. השירים פורסמו בחוברת "במעלה" בשנת 1951. רזיאל סולודר היה המורה שלו למוזיקה.
בשנת 1955 התגייס פייקוב לצה"ל, לנח"ל ולאחר טירונות במחנה 80 וקורס מ"כים בבית דראס החל לשרת כמ"כ במחנה 80. בזכות היכרות קודמת עם חלק מחברי צוות הווי נח"ל הוא צורף על ידי ארי הרצברג לצוות, תפקידו היה ללוות בנגינה וללמד את צוותי ההווי שירים חדשים שהולחנו, בין היתר, על ידי מרדכי זעירא ומשה וילנסקי ולהפיצם בבסיסי צה"ל. בהמשך התמנה למפקד הצוותים.
לאחר סיום שירותו הצבאי עבד כמכונאי במוסך באשדות יעקב ומאוחר יותר עבר לקיבוץ משמר השרון.
שירת במילואים בתור צפן בחפ"ק של חטיבת שריון צפונית והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.
פייקוב ניגן בשבתות ובחגים והפיק אירועי תרבות בקיבוץ ובהתיישבות העובדת. במהלך תקופה זו כתב מוזיקה לריקודים לכוריאוגראפית לאה ברגשטיין אשר עבדה עם להקות המחול הקיבוציות. למד קומפוזיציה אצל המלחין אבל ארליך אשר השפיע עליו רבות.
פייקוב היה בוגר לימודי מוזיקה במכללת אורנים ובעל תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם משרד החינוך. הוא עסק בהוראת מוזיקה ונגינה במגוון כלים בבתי ספר ובמוסדות חינוך. בנוסף למד ועבד עם לאה ברגשטיין, המלחין והמעבד גיל אלדמע, והמרצים למוזיקה צבי קרן ודוד עורי. במהלך השנים ניצח על מקהלות א-קפלה, כתב ולימד יצירות קלאסיות ומודרניות[דרוש מקור]. שירו הראשון, שהוקלט והושמע ברדיו ב-1958, היה "נורית", שהולחן למילותיו של מנחם פונדק ובוצע בידי עליזה קשי.
פעילותו המוזיקלית נפסקה במהלך שנת 2014 עקב אירוע מוחי שעבר. הוא נפטר ב-6 ביולי 2025, יום לאחר יום הולדתו ה-88[2][1].
פייקוב התגורר בקיבוץ משמר השרון. הוא היה נשוי שלוש פעמים, אב לשתי בנות וסב לשלושה נכדים.
שיריו
כתיבה והלחנה
שייקה פייקוב הוא מהמלחינים הבולטים הבודדים בזמר העברי שנולדו לפני מלחמת העולם השנייה (לצד מתתיהו שלם, עמנואל זמיר, אמיתי נאמן, נעמי שמר ודפנה אילת) שחלק גדול מהשירים הידועים שהלחינו הם גם כתבו בעצמם.
בין השירים הבולטים שפייקוב גם כתב וגם הלחין:
שיתופי פעולה בולטים
דודו ברק
פייקוב הלחין שירים רבים שכתב הפזמונאי דודו ברק ביניהם:
- אחיי גיבורי התהילה (אילנית)
- "אנשים יש בעולם" (נירה גל וטובה קצב)
- ארץ ישראל יפה (להקת פיקוד דרום)
- בפרוט נבל ועוגב (אילנית)
- דרך ישנה (סוזן ופרן)
- חגיגת אביב (שוקולד מנטה מסטיק)
- חג יובל (אבי טולדנו)
- קרוב ורחוק (ששי קשת ונירה גל)
אלישבע
פייקוב הלחין שירים רבים שכתבה המשוררת אלישבע ביניהם:
- נפשי כלתה לחרוזים (אלכסנדרה)
- שיר בוקר (נאוה ברוכין)
- כנטות היום (דורית ראובני)
כותבים נוספים
- רחל (אני ואתה)
- פניה ברגשטיין (ילקוטי)
- לאה גולדברג (חמסין של ניסן)
- יורם טהרלב (בואי נשוב אל הטנגו)
- יהודה עמיחי (לאורך השדרה שאין בה איש)
- אברהם שלונסקי (עד הלום)
מבצעים
אילנית
פייקוב הלחין לאילנית שירים רבים, ביניהם:
- אחיי גיבורי התהילה (דודו ברק)
- ארץ (שייקה פייקוב)
- בפרוט נבל ועוגב (דודו ברק)
- חמסין של ניסן (לאה גולדברג)
- לאורך השדרה שאין בה איש (יהודה עמיחי)
- עד הלום (אברהם שלונסקי)
- עיר אחרת (חיים קינן)
- תבורכי (שייקה פייקוב)
דודו זכאי
פייקוב חיבר והלחין לדודו זכאי שירים רבים, ביניהם:
- חייכי לי בשירים
- לחוף ירדן
- נפגשנו שוב
- עוד יהיה טוב בארץ ישראל
- שירי לי
ששי קשת
פייקוב הלחין כמה מלהיטיו הגדולים של ששי קשת בשנות ה-70 ביניהם:
- בואו ונשיר אחים (שייקה פייקוב)
- ותבוא עליכם הברכה (שייקה פייקוב)
- קרוב ורחוק (דודו ברק)
- שישו ושמחו (מסורתי)
שירי פסטיבלים
פייקוב הרבה לכתוב לפסטיבלים שונים בשנות ה-70 וה-80:
פסטיבל שירי הילדים
- פייקוב הוא שיאן הזכיות במקום הראשון ככותב לצד יורם טהרלב (שתי זכיות לכל אחד).
- בנוסף הוא שיאן הזכיות במקום הראשון כמלחין לצד יאיר מילר (שלוש זכיות לכל אחד).
בין היתר כתב והלחין את:
- אן דן דינו (יפה ירקוני, 1971, מקום ראשון)
- לארצי יש יום הולדת (אלי גורנשטיין, 1977, מקום שלישי)
- עוד יהיה טוב בארץ ישראל (דודו זכאי, 1979)
- אמא (רונן בהונקר, שולה חן, 1981, מקום ראשון)[3].
בין היתר הלחין למילים של דודו ברק את:
- למה ככה (אבי טולדנו ועירית ענבי, 1970, מקום ראשון)[4]
- חג יובל (אבי טולדנו, 1972, מקום שלישי)
- חגיגת אביב (שוקולד מנטה מסטיק, 1974, מקום שלישי)
פסטיבל הזמר המזרחי
- בואו ונשיר אחים (ששי קשת, 1971, מקום ראשון)
פסטיבל הזמר החסידי
- שישו ושמחו (ששי קשת, 1971, מקום ראשון)
פסטיבל הזמר והפזמון
- אותך (אילנה אביטל, 1977, מקום שלישי)[5].
אירוויזיון וקדם אירוויזיון
- דרך המלך (גילי וגלית, 1989, מקום 12 באירוויזיון).
- שירו (יורם טהרלב, שרה'לה שרון ולהקת שירו, 1993, מקום 24 בארוויזיון)
- ירושלם (רונן בהונקר, 1992, מקום שלישי בקדם ארוויזיון).
פסטיבל שירי ירושלים
פסטיבלים בינלאומיים
פייקוב השתתף במספר פסטיבלים בחו"ל:
- לפסטיבל בצ'ילה בו השתתף מספר פעמים[6], הוא הלחין ב-1976 את שיר הבוקר (אלישבע, נאוה ברוכין). וב-1991 את שיר Morning Love שהושמע בפי שלומית אהרון[7].
- שירים שלו השתתפו בהצלחה בפסטיבלים ביפן ובדרום קוריאה בתחילת שנות ה-80, עם הילד רונן בהונקר (Mother, מכל שירי אהבתי).
בנוסף לשירים שנכתבו לפסטיבלים, חוברו על ידיו שירי ילדים ושירי מסורת (ולירושלים עירך, ונזכה ונחייה) רבים נוספים.
שירי מלחמות והנצחה
פייקוב שירת במילואים בתור צפן בחפ"ק של חטיבת שריון צפונית והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. חלק מחוויותיו מאותן מלחמות ומחוויותיהם של אחרים קיבלו ביטוי בשירים שהלחין, בהם:
- אחיי גיבורי התהילה (אילנית)
- בפרוט נבל ועוגב (אילנית)
- נפגשנו שוב (דודו זכאי)
- על כן שירי עצובים אופירה גלוסקא
- אולי אולי מחר (להקת פיקוד דרום)
- הארץ עוד תשקוט (שושנה דמארי)
- פרח נדיר (אדם) כתב לזכרו של ארז תמיר, בנה של אשתו השלישית[8][9].
בנוסף, הוא הלחין מספר שירים ללהקת גייסות השריון במסגרת תוכנית י"ב - דיסקוטנק בהם:: אל האור וחתום באש השריון[10] וללהקת פיקוד דרום (ארץ ישראל יפה).
סרטים ותוכניות טלוויזיה
- לסרט "נורית" הלחין את "קרוב ורחוק" ו"שיר לכנרת" למילותיו של דודו ברק, בביצוע ששי קשת ונירה גל, וכן את ל"אנשים יש בעולם", למילותיו של ברק, בביצוע של נירה גל וטובה קצב.
- הלחין את פסקול הסרט "קוראים לי שמיל", שיצא לאקרנים ב-1973[11].
- הלחין את פסקול הסרט "רחוב 60" מ-1976[12], כולל השיר "להיות איתך" בביצוע עדנה גורן וששי קשת.
- בסרט "נערת הפרברים" מ-1979 היה פייקוב אחראי על העיבודים, התזמור והניצוח וכתב והלחין את "כמו ציפור" ו"אמרו היכן הם ידידי", אותם ביצעה עפרה חזה.
- בתחילת שנות ה-1980 נבחר לכתוב את המוזיקה עבור סדרת הטלוויזיה "המלאכיות של צ'רלי" בלוס אנג'לס, אך נאלץ לדחות את ההצעה מסיבות משפחתיות.
פרסים והוקרה בהם זכה
- ינואר 2017: פרס אמ"י על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית[13]
- יוני 2017: אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר-אילן (במסגרת הכנס "מי אני? שיר ישראלי!")[14][15]
- מאי 2018: פרס אקו"ם לשנת 2017 על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית[16]
- אפריל 2023: ערב הוקרה ותעודת הוקרה במסגרת "פסטיבל ימי זמר תיאטרון חולון"[17]
ספרי שיריו
- ותבוא עליכם הברכה, תל אביב: אור תו, 1970.
- משיריו של שייקה פייקוב, תל אביב: אור תו, 1974.
- ארץ: משירי ארץ ישראל היפה; הקדמה מאת אליהו הכהן, תל אביב: ישרא-תו, 1982.
אלבומים משיריו
- 1974 – ארץ ישראל יפה[18]
- 1975 – אן דן די נו
- 1975 – שיקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק א)
- 1975 – שירת הנוער (משירי תנועת הנוער) – עיבודים כליים וקוליים, עריכה והפקה לזמרים דודו זכאי, אופירה גלוסקה, גלי עטרי ועוזי יאירי
- 1977 - שייקה פייקוב / שר שייקה פייקוב עם ידידיו האומנים
- 1978 - שייקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק ב׳)
- 1978 – לאהוב אותך – (מילים, לחנים ועיבוד) לאילנה אביטל
- 1979 – שירי ארץ ישראל יפה[19]
- 1984 – מכל שירי אהבתי – (מילים ולחנים) לרונן בהונקר
- 1999 - ארץ שנאהב אלבום
- 1989 – ימים יפים - (מילים, לחנים ועיבודים) לגילי נתנאל
- 1991 – חייכי לי בשירים: שיריו היפים של שייקה פייקוב
- 1994 – שם נפגשות האהבות – להיטי שנות השישים בגרסה עברית (מילים עבריות לכל השירים) לאילן טל ולאהרון סייקס
- 1997 – משיח - (לחנים לשירים חסידיים) לאיתן מסורי
- 1999 – פנטזיה - (טקסטים עבריים) לסמיר שוקרי
- 1999 – בשירי ארץ ישראל חלק א׳ - (מילים, לחנים ועיבודים) לצביה בר
- 1999 – ארץ שנאהב (אלבום כפול)
- 2001 – חגי ישראל: משירי שייקה פייקוב
- 2005 – אן-דן-די-נו: מיטב שירי הילדים של שייקה פייקוב
קישורים חיצוניים
- שייקה פייקוב, באתר שירונט
שייקה פייקוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שייקה פייקוב, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
סרטונים בערוץ של שייקה פייקוב, באתר יוטיוב- שייקה פייקוב באתר "שירה עובדת"
- יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- סמדר שיר, קול על הכל | ישראל היפה של שייקה, מעריב, טורים 5–6, 8 בפברואר 1979
- מיכל זהבי, ארץ ישראל יפה של שייקה פייקוב, דבר, 23 בינואר 1980
- איילת פישביין, בעקבות האוצר האבוד (הגרסה של שייקה פייקוב), באתר הארץ, 4 בינואר 2006
- נועם גיל-אור, "ציפורי שיר" עם שייקה פייקוב, רשת ג', 12 באוגוסט 2013, בארכיון האינטרנט
- תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – שייקה פייקוב, סרטון באתר יוטיוב, דצמבר 2016
- יעקב בר-און, "שכחו שאני חי": שייקה פייקוב מבכה את הזנחת האמנים הוותיקים, באתר מעריב אונליין, 30 במאי 2017
- שייקה פייקוב באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- מידע על שייקה פייקוב בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלי אלון, שייקה פייקוב שב הביתה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 ביולי 2025
איתמר זהר, שייקה פייקוב היה מוזיקאי מגוון יותר מכפי שנדמה, באתר הארץ, 8 ביולי 2025
הערות שוליים
- 1 2 מאיה כהן, יום לאחר יום הולדתו: היוצר המוערך שייקה פייקוב הלך לעולמו בגיל 88, באתר ישראל היום, 6 ביולי 2025
- ↑ דורית אסרף מזרחי ואלון פרוכטר, המלחין והפזמונאי שייקה פייקוב הלך לעולמו בגיל 88, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 ביולי 2025
- ↑ סיפורו של שיר - אמא.
- ↑ למה ככה - סיפורו של שיר
- ↑ סיפורו של שיר - אותך.
- ↑ הוא השתתף מספר פעמים בפסטיבל בינלאומי לשירים בצ'ילה (בעיר ויניה דל מאר)
- 1976 - שיר הבוקר (בעברית) עם הזמרת נאוה ברוכין
- 1978 - לאהוב/Amor עם אילנה אביטל
- 1989 - Ave Maria עם גילי נתנאל
- 1911 - Morning love עם שלומית אהרון (זכו בפרס הגוויוטה היוקרתי), Mama עם אילנה אביטל
- ↑ Shlomit Aharon, Morning Love, Festival de Viña 1991, Competencia Internacional, נבדק ב-2023-07-08
- ↑ פרח נדיר - אדם, נבדק ב-2023-07-08
- ↑ מילים לשיר פרח נדיר - אדם, באתר שירונט
- ↑
- ↑ קוראים לי שמיל, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ↑ רחוב 60, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ↑ פרסי אמ"י הוענקו לרבקה מיכאלי, שייקה פייקוב וחיים טופול, באתר ynet, 17 בינואר 2017
- ↑ תוכנית הכנס
- ↑ כנס "מי אני? שיר ישראלי!" הארבעה-עשר - תוכניית הכנס, יוני 2017, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ↑ שגיא בן נון, "שומר על פשטות": הרגע שבו חוה אלברשטיין ריגשה את אהוד בנאי, רשמים מטקס פרסי אקו"ם, באתר וואלה, 31 במאי 2018
- ↑ עיריית חולון, פסטיבל ימי זמר 2023 בתיאטרון חולון, באתר עיריית חולון - חדשות ועדכונים, 12-9 באפריל, חול המועד פסח
- ↑ יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- ↑ ביקורת: יואב קוטנר, תקליטים | מוסיקה קלה: שייקה פייקוב – שירי א"י יפה" (ליטראטון), מעריב, טורים 1–2, 9 באוגוסט 1979.
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |