תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון

תחנת רכבת בישראל

תחנות רכבת ישראל רכבת ישראל
ירושלים – יצחק נבון
מבנה התחנה מכיוון רחוב יפו, פברואר 2023
מבנה התחנה מכיוון רחוב יפו, פברואר 2023
נגישה לבעלי מוגבלויות
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 25 בספטמבר 2018[1]
על שם יצחק נבון
אדריכל ברחנא אדריכלים
מיקום
מיקום שדרות שז"ר 6, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°47′18″N 35°12′09″E / 31.788219°N 35.202439°E / 31.788219; 35.202439
אתרים סמוכים בנייני האומה, התחנה המרכזית של ירושלים, גשר המיתרים
תחנות סמוכות תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון ותחנת הרכבת פאתי מודיעין
מידע על התחנה
שירות רכבות הרצליה, תל אביב, נמל התעופה בן-גוריון, מודיעין
רציפים 4
מסילות בתחנה מסילת ירושלים–גנות
נוסעים ב-2025 9.5 מיליון
(למפת ירושלים רגילה)
 
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
לחצו כדי להקטין חזרה
אופקיםאחיהודאשדוד – עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע – מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה – מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמזכרת בתיהמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה – דרוםרעננה – מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכז
לדף הקובץ

תרשים תחנות רכבת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון[2] היא תחנת נוסעים תת־קרקעית של רכבת ישראל בירושלים, שנבנתה כתחנת הקצה של מסילת ירושלים–גנות במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל. התחנה נקראת על שם יצחק נבון, נשיאה ה-5 של מדינת ישראל, ונפתחה לציבור ב-25 בספטמבר 2018[1]. זו תחנת הרכבת השנייה הכי עמוקה בעולם, אחרי תחנת הרכבת בדאלינג גרייט וול (אנ') בסין, תחנת הרכבת העמוסה ביותר בישראל מחוץ לתל אביב והגדולה ביותר בשטחה; היא משתרעת על שטח של כ-60,000 מטר רבוע[3]. התחנה ממוקמת בכניסה המערבית לעיר ירושלים ובסמוך לה נמצאים בנייני האומה, תחנת האוטובוסים המרכזית, ותחנה של הרכבת הקלה.

בשנת 2025 עברו בתחנה 9.5 מיליון נוסעים והיא התחנה השלישית בנפח הפעילות[4].

היסטוריה

הקמת התחנה

על הקמת התחנה הכריז שר התחבורה אפרים סנה ביוני 2001, לאחר שנבחנו מספר חלופות להקמת מסילת רכבת חדשה בין ירושלים לתל אביב והחלופה הכוללת הקמת תחנה חדשה ליד בנייני האומה נבחרה[5]. בדצמבר 2003 נבחר משרד "ברחנא אדריכלים" לתכנן את התחנה, שעלות הקמתה הוערכה אז בכ-200 מיליון שקל. בנוסף הכריז שר התחבורה, אביגדור ליברמן שהקו החדש יחל לפעול לקראת סוף 2008[6]. במרץ 2006 פורסם המכרז להקמת התחנה[7]. ב־12 בספטמבר 2006 הונחה אבן הפינה לתחנת הרכבת ליד בנייני האומה בטקס בהשתתפותם של שר התחבורה שאול מופז, ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי ומנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי. בעת בנייתה היא כונתה "תחנת הרכבת בנייני האומה" אך עם פתיחתה נבחר שמה הנוכחי.

בדצמבר 2008 זכתה חברת רמט במכרז לבניית שלד התחנה[8]. באוקטובר 2009 זכתה חברת חופרי השרון במרכז להקמת המנהרה המובליה לתחנה, כולל: כריית הרציפים, פיר הדרגנועים ומנהרות האוורור של מבנה המערכות המזרחי[9]. בפברואר 2015 זכתה חברת אלקטרה מערכות במכרז לביצוע מערכות החשמל (כולל חשמול המסילה עד נתב"ג), הדרגנועים, המים והניקוז בתחנה, מבנה הזכוכית ופיר האוורור; בעלות של 760 מיליון שקל[10].

התחנה נבנתה במיקום שבו הייתה "כיכר נזכור" ובמרכזה עמדה במשך כ־37 שנים אנדרטת יד הזיכרון למגיני ירושלים. האנדרטה הועתקה לאזור בניין בית המשפט העליון.

באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות מתחת לבנייני האומה "מערת האומה" – מערת מים זורמים והנחל התת־קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל[11].

פתיחת התחנה ופעילותה

התחנה נפתחה לציבור ב-25 בספטמבר 2018, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ[1], ובתחילה פעלו הרכבות מתחנה זו לתחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. בחודשיים הראשונים לאחר פתיחתה נוסעים אשר היו מעוניינים לנסוע בקו זה נדרשו להירשם מראש לנסיעה והנסיעות היו בחינם, עקב מיעוט נוסעים[12][13] במשך 90 ימים מיום פתיחת התחנה הייתה הנסיעה ממנה בחינם, ובמשך תשעה חודשים לאחר מכן הנסיעה ממנה הייתה בחצי המחיר[14]. עם פתיחת התחנה היא חוברה לתשתית המסילות הארצית, אך את התחנה משרתים קווים בעלי תשתית חשמלית בלבד, מכיוון שרכבות המונעות על ידי דיזל לא יכולות לעבור במנהרות. בנוסף, אילו רכבות דיזל היו פועלות בתחנה, הן היו מזהמות את האוויר ברציפים שנמצאים בחלל הסגור של התחנה, והיו גורמות לסיכון בריאותי.

עם התקדמות פרויקט החשמול ופריסת תשתית החשמל, הוארך הקו בשלבים: לקראת חג החנוכה, ב-21 בדצמבר 2019, הוארך הקו עד תל אביב ההגנה[15]. ביוני 2020 הוארך הקו עד תל אביב סבידור מרכז, וב-21 בספטמבר עד תחנת הרכבת הרצליה[16]. לאחר מכן הוארך הקו גם עד בנימינה (קו הפועל בשעות הלילה בלבד).

עם חשמול המסילה בתל אביב והפעלת השירות הישיר בין ירושלים לתל אביב, תחנת נבון תפסה את הבכורה מחיפה חוף הכרמל והפכה לתחנה העמוסה ביותר מחוץ לתל אביב[17] בשנת 2020. שנה לאחר מכן, ב-2021, עקפה תחנת נבון גם את תל אביב אוניברסיטה. ב-2022 עקפה אף את תחנת תל אביב ההגנה, והפכה לתחנה העמוסה ביותר של רכבת ישראל, למעט תחנות תל אביב המרכזיות סבידור מרכז והשלום, העמוסות במיוחד.

מבנה התחנה

בשל אילוצי בניית מסילת הרכבת מתל אביב לירושלים בשיפוע המתאים לתנועת רכבת נוסעים, נוצר הכרח לבנות את רציפי התחנה בעומק של כ-80 מטרים מתחת למפלס הרחוב. התחנה נבנתה בקצה מנהרה המקשרת בין התחנה לבין גשר הרכבת מעל עמק הארזים.

התחנה מחולקת לשני מפלסים עיקריים, מפלס עליון בסמוך לפני הקרקע ובו משרדים, קופות, בית כנסת לנוסעים ושירותים נוספים, ומפלס תחתון שבו ארבעה רציפים. הקישור בין שני המפלסים, שההבדל ביניהם הוא כ־60 מטר, נעשה באמצעות מעליות מהירות, דרגנועים ומדרגות (שבשימוש רק בשעת חירום, עקב הבדלי הגובה). בשטח התחנה אזורים תפעוליים גדולים, שמטרתם לאפשר את פעילות התחנה תוך שמירה על בטיחות. בשל עומקה הרב של התחנה, הותקנו בחלקה התחתון מערכות אוורור גדולות המזרימות אוויר ממפלס הרחוב וכן מערכות חירום המאפשרות יניקה מהירה של האוויר במפלס התחתון במקרה של שרפה. הטמפרטורה במפלס הרציפים יציבה בשל עומקה הרב של התחנה, ואינה מושפעת משינויי עונות השנה.

בסך הכול יש 25 דרגנועים בתחנה: 2 לירידה ו-2 לעלייה מרחבת הכניסה, 1 לירידה ו-2 לעלייה לאולם הנוסעים, 9 לעלייה ממעבר הרציפים, 3 לירידה למעבר הרציפים ו-6 לירידה/עלייה מהרציפים למעבר. בסך הכול יש 13 מעליות בתחנה: 2 ממפלס הרחוב לרחבת הכניסה, 2 מרחבת הכניסה לאולם הנוסעים, 3 מאולם הנוסעים למעבר בין הרציפים, 6 ממעבר הרציפים לרציפים עצמם. בכל ירידה ממעבר הרציפים לרציפים יש מעלית ודרגנוע אחד.

בחלק מהמפלס התחתון של התחנה יש דלתות איטום המאפשרות לו לתפקד כמקלט גרעיני[18].

תחנה זו היא תחנת רכבת תפעולית.

תרשים מפלס הרציפים של התחנה
תרשים מפלס הרציפים של התחנה

שירות רכבות בתחנה

  • מהתחנה יוצאות רכבות פעם בחצי שעה להרצליה דרך נתב"ג ותחנות תל אביב. זמן הנסיעה לנתב"ג הוא כ-22 דקות, לתחנת הרכבת סבידור-מרכז כ-38 דקות, ולתחנת הרצליה כ-55 דקות.
  • החל מ-31 במרץ 2022 פועל קו רכבת מתחנה זו אל מודיעין מרכז דרך פאתי מודיעין. הקו מחבר בין התחנות דרך קשת מודיעין, הקו פועל בתדירות של פעם בשעה[19].
  • החל מ-18 בספטמבר 2022 פועלות רכבות לילה בימים ראשון, שני, שלישי וחמישי בין התחנות ירושלים יצחק נבון, נמל התעופה בן-גוריון, תל אביב סבידור מרכז והרצליה[20].
קו הרכבת ירושלים יצחק נבוןהרצליה
ירושלים – יצחק נבוןנמל התעופה בן-גוריוןתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזתל אביב – האוניברסיטה / אקספוהרצליה
קו הרכבת מודיעין מרכזירושלים יצחק נבון
מודיעין – מרכזפאתי מודיעיןירושלים – יצחק נבון
קו הרכבת הלילי ירושלים יצחק נבוןהרצליה
ירושלים – יצחק נבוןנמל התעופה בן-גוריוןתל אביב – סבידור מרכזהרצליה
קו הרכבת ירושליםראשון לציון (עתידי)
ירושלים יצחק נבוןרמלה דרוםראשון לציון הראשוניםראשון לציון מעוין שורקראשון לציון משה דיין

קווי אוטובוס בתחנה

לחצו כדי להקטין חזרה
תחנה מרכזיתיצחק נבוןמלחהגן החיות התנ"כירכבתרכבתהקו האדוםהקו האדוםרכבת תת-קרקעיתהקו הכחולהקו האדוםהקו האדוםהקו הכחולרכבת הכותלהעיר העתיקהממילאהמרכזרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעית
לדף הקובץ

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת ישראל (בשחור), הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, הרכבל לכותל בסגול

גלריה

תכנון עתידי

כניסה חדשה לתחנה

בנובמבר 2021, פורסם מכרז להקמת כניסה מזרחית לתחנה, אשר עתידה להפחית את העומס על הכניסה היחידה שיש בה רק 2 עמדות בידוק ביטחוני. הכניסה החדשה תשרת את נוסעי הרכבת המגיעים לצידה המזרחי של התחנה מכיוון שדרות שז"ר והחניון הנבנה מתחתיהן, ללא צורך במעבר דרך הכניסה הקיימת בצידה הדרומי של התחנה.

מבנה מבואת הכניסה יכלול שלושה מפלסים כאשר התחתון ביותר יהיה בקומת השירות לנוסע ויהווה כניסה נוספת לתחנה עם עמדת בידוק, המפלס השני בקומת הכניסה יהווה יציאה נוספת מהתחנה לכיוון מזרח. קומתה השלישית של המבואה תמוקם במפלס הרחוב והיא תכלול מבנה זכוכית בעל חדר מדרגות וארבע מעליות, הנותנות מענה לנגישות ומקשרות את התחנה עם הרחוב ועם החניון התת-קרקעי שז"ר[21].

באפריל 2025 פורסם, כי עיריית ירושלים ומנהל הדיור הממשלתי יוזמים לשלב הקמת מבואה חדשה, בתוכנית להקמת בניין בן 40 קומות שיקרא 'היכל המשפט' ויאכלס בתוכו בתי משפט וגופים נוספים כגון משרדי הפרקליטות.

התכנית אמורה לתת מענה לעומס הצפוי על מבנה המבואה הקיימת ועל המעליות שבו, אשר לפי תחזיות רכבת ישראל אמורים בשנת 2040 לשמש 11,000 נוסעים בשעת השיא.

הארכת המסילה מזרחה

בשנת 2013, במסגרת תכנון ראשוני של רכבת ישראל להרחבת המסילה מזרחה, תוכננה תחנת ירושלים – הכותל תחת רחבת הכותל המערבי[22]. למסילה לשם נשקלו שתי חלופות. על פי האחת תצא המסילה מתחנת ירושלים-מרכז ותעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ומשם צמוד לחומות העיר העתיקה (ומתחת להן) עד לשער האשפות; ואילו בחלופה השנייה תמשיך המסילה מירושלים־מרכז, תעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ובסמוך למגדל דוד ייכנס התוואי ישירות מתחת לעיר העתיקה, דרך הרובע היהודי ועד לכותל. במשרד התחבורה הדגישו כי תחנת הכותל תהיה בכל מקרה במתחם הרובע היהודי, וכן שמתכנני המשרד יערכו סקר עתיקות, והתוואי התת־קרקעי יעבור על סלע טבעי מתחת להן[23]. בנובמבר 2019 אישר קבינט הדיור את הפרויקט[24]. אך לבסוף, משיקולי מניעת פגיעה בעיר העתיקה על בנייניה בעלי הרגישות הדתית וההיסטורית, המסילה לכותל נגנזה לטובת הרחבת המסילה לתחנה הרכבת מלחה בקו תת-קרקעי.

ב-2019 אושר תקציב ראשוני לתכנון הארכת הקו מהכניסה לעיר במנהרות התת-קרקעיות תחת תוואי רחוב יפו אל תחנת ירושלים – מרכז בכיכר הדוידקה, ומשם תחת תוואי רחובות קינג ג'ורג' וקרן היסוד אל תחנה תת-קרקעית נוספת שתוקם לצד מתחם תחנת החאן ההיסטורית, כשמשם ניתן יהיה בהמשך לתכנן להאריך את מסלול הקו אל תחנת מלחה. ב-2021 אושר תכנון מפורט לתחנות האלו הכולל גם את מבנה התחנות וגם את תוואי המסילה מתחנת נבון לתחנת מלחה.

בדצמבר 2022 פרסם מנהל התכנון את תת"ל 108 ובמסגרתה תוארך מסילת ירושלים – גנות עד לתחנת החאן[25][26]. בתחנת החאן מתוכננות 2 קומות תת-קרקעיות אחת מהן תשמש לדיור רכבות בלבד ותאפשר את הגדלת כמות הרכבות אשר יכולות לשרת את התחנה.

בשנת 2022 במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל הוקצו 4.685 מיליארד שקל לטובת המשך הקו המהיר לירושלים, והקמת תחנת ירושלים מרכז. העבודה עליה החלה ב־2025 וסיום הארכת המסילה עד מרכז העיר צפוי עד 2030[27].

בניית חניון תת-קרקעי

כחלק מפרויקט הכניסה לעיר המתוכנן באזור שסביב התחנה, צפוי להיבנות חניון תת־קרקעי אשר יכיל כ-1000 מקומות חניה עבור כלי רכב פרטיים בסמוך לתחנה[3].

קווי רכבת עתידיים בתחנה

לפי התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040 מתוכננים:

  1. קו נוסעים לכיוון ראשון לציון (עוקף נתב"ג ותל אביב) – בסוף 2019 החלה בנייתה של מסילת ראשון לציון – מודיעין, התוכנית כוללת בניית קשת נוספת במחלף ענבה המאפשרת לרכבות המגיעות מכיוון תחנת נבון להמשיך לכיוון ראשון לציון.
  2. בעתיד מתוכננת הקמת קשתות נוספות מהמסילה לראשון לציון, קשתות אלו יאפשרו שירות בקו נוסעים ישיר מכיוון באר שבע ורחובות לירושלים.
  3. במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל מתוכנן חיבור המסילה למסילה המזרחית והקמת קו חיפה – ירושלים מבלי צורך לעבור בתחנות תל אביב[27].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 3 ככה נראה פרויקט לאומי? הרכבת מירושלים תגיע רק עד נתב"ג; מספר הנוסעים יוגבל, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2018
  2. אור רביד, תחנת רכבת "האומה" בירושלים תיקרא על שם יצחק נבון, באתר וואלה, 13 בספטמבר 2016
  3. 1 2 נעמה ריבה, מפלצת תת-קרקעית: תחנת הרכבת החדשה יכולה לשנות את ירושלים, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2018
  4. שיא נסיעות של כל הזמנים ברכבת ישראל, בערוץ הטלגרם משרד התחבורה, 4 בינואר 2026
  5. מאת ענת ציגלמן, עתי"ם, הרכבת המהירה לי-ם תעבור דרך נתב"ג ומודיעין, באתר הארץ, 12 ביוני 2001
  6. גל ניסים, ‏ירושלים: תחנת רכבת בכניסה לעיר - ב-2005, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2003
    המכרז להקמת תחנת הרכבת בכניסה לירושלים יפורסם בתחילת 2005, באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2003
  7. שרון קדמי, פורסם המכרז להקמת תחנת הרכבת בבנייני האומה בי-ם - 80 מטר מתחת לאדמה, באתר הארץ, 25 במרץ 2006
  8. רמט תקים את תחנת הרכבת בבנייני האומה ב-83 מיליון שקל, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2008
  9. ליאור ברון, ‏חופרי השרון תקים את הקטע האחרון בקו המהיר לירושלים - זכתה במכרז רכבת ישראל, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2009
  10. הפתעה בקו הרכבת לירושלים: אלקטרה זכתה במכרז המערכות תמורת 760 מיליון שקל, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2015
  11. צפריר רינת, מערת המים המרשימה בישראל נחשפה בירושלים, באתר הארץ, 6 ביוני 2011
  12. יובל ניסני, הקו המהיר: נסיעות חינם – גם מנתב"ג לתחנת ירושלים, באתר כל העיר, 19 בנובמבר 2018
  13. יובל ניסני, הקו המהיר: הרכבת יצאה, הנוסעים עדיין לא הגיעו, באתר כל העיר, 28 בספטמבר 2018
  14. צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת) (תיקון), התשע"ט-2018, ק"ת 8069 מ-13 בספטמבר 2018
  15. הבוקר: נסיעת הרכבת הרצופה הראשונה מירושלים לתל אביב, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2019
  16. קו הרכבת המהירה מירושלים הושלם עד הרצליה, באתר TheMarker, 6 בספטמבר 2020
  17. שחר וייסמן, דוח חופש המידע לשנת 2020, באתר רכבת ישראל
  18. יעל פרידסון, 80 מטר מתחת לאדמה: תחנת הרכבת החדשה בירושלים, באתר ynet, 15 בפברואר 2018
  19. בשורה משמחת לנוסעי הרכבת: רכבת חשמלית מירושלים למודיעין ב-22 דקות בלבד, באתר כל העיר, 31 במרץ 2022
  20. רפי גמיש, הלחץ עבד: החל מה-17.9 – קו הרכבת ירושלים-נתב"ג יפעל גם בשעות הלילה, באתר כל העיר, 31 במרץ 2022
  21. אדווה חולי, שלוש שנים לאחר שנחנכה: כניסה חדשה תיבנה לתחנת הרכבת המהירה בירושלים, באתר mynet ירושלים, 7 בנובמבר 2021
  22. עמירם ברקת, ‏תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
  23. דניאל הרץ, ‏החל תכנון קו הרכבת עד לכותל המערבי, באתר כיכר השבת, 25 בינואר 2017
  24. גיא נרדי, ‏קבינט הדיור אישר את פרויקט הרכבל לכותל המערבי, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2019
  25. תת"ל 108, באתר מינהל התכנון
  26. רנית נחום-הלוי, "נזק במאות מיליוני שקלים": עסקת הנדל"ן שבסכנה בשל הארכת הרכבת לירושלים, באתר TheMarker, 1 באוקטובר 2023
  27. 1 2 יובל שדה, תוכנית הרכבת: 13 רכבות בשעה למרכז ירושלים, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2022
רחוב יפו, ירושלים
אתרים לאורך רחוב יפו
(1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה
(7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד
(A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל