תן זהוב

מין של יונק ממשפחת הכלביים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קריאת טבלת מיוןתן זהוב
תן זהוב בהודו
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה:בעלי חיים
מערכה:מיתרניים
על־מחלקה:בעלי ארבע רגליים
מחלקה:יונקים
סדרה:טורפים
תת־סדרה:דמויי כלב
משפחה:כלביים
סוג:כלב
מין:תן זהוב
שם מדעי
Canis aureus
‏לינאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תן בהודו
נקבת תן בפארק הירקון
תן זהוב, נחל לוטם, אזור חיפה
תן זהוב במצפור ״ראש ציפור״ בפארק הירקון

תן זהוב או תן מצוי (שם מדעי: Canis aureus) הוא מין ממשפחת הכלבים מסוג כלב בגודל בינוני, החי בדרום אסיה ובדרום אירופה.

תפוצה

תפוצה עולמית: ממזרח אירופה ומאזור הבלקן במערב ועד להודו ודרום-מזרח אסיה במזרח. בישראל, התן הוא המין המצוי ביותר מבין משפחת הכלביים. נפוץ בעיקר בצפון הארץ ומרכזה, אך נמצא גם בצפון הנגב ובמדבר יהודה. באזורים צחיחים התנים שוכנים בסבך צמחייה ליד מעיינות. התנים נפוצים מאוד בסביבת האדם, סמוך למזבלות ובעיקר בקרבת מושבים ליד מצבורי פגרים של תרנגולות המושלכים על ידי הלולנים.

בשנים האחרונות התן מרחיב את תחום התפוצה שלו אל מערב אירופה, באזורים בהם לא נראה קודם, כמו הולנד[2], גרמניה, אוסטריה[3]וצרפת[4]. הרחבת תחום התפוצה לאחרונה מתאפשרת כנראה הודות ליכולת ההסתגלות שלו לסביבה אנושית ולירידה באוכלוסיות הזאבים במערב אירופה[3].

תיאור

התן הוא בגודל בינוני וצבעו חום זהוב-אפרפר. זנבו קצר יחסית, וקצהו כתום ושחור. על חזהו יש כעין מפית לבנה, שצורתה מיוחדת לכל פרט ועל פיה ניתן לזהותו. ראשו של הזכר רחב מראש הנקבה, ועל עורפו יש רעמת שיער שחור. הנקבות לרוב בהירות יותר. משקלו של התן הוא נע סביב 7 ל-13 ק"ג.

תת-מינים

בעבר הזאב הזהוב האפריקאי (Canis anthus), החי גם הוא בישראל, נחשב לתת-מין של התן הזהוב. אולם מבדיקות התברר שהוא קרוב יותר לזאב, ולימים הוגדר כמין עצמאי.

תזונה

התן הוא אומינבור וניזון מחולייתנים קטנים עד בינוניים (ארנבות, מכרסמים, עופות וזוחלים), מפגרים, צמחים וכן פסולת חקלאית ואנושית. כמו כן, תנים מסוגלים ללכוד דגים במים רדודים[5].

ארגון חברתי ופעילות

התן חי בזוגות כשלכל זוג טריטוריה, בגודל הנע בין 1 קמ"ר לכ- 20 קמ"ר. שטח המחיה משתנה בגודלו בין אזורים ברחבי שטח התפוצה של המין: בהונגריה נמדד תחום מחיה של כ- 15 קמ"ר[6]. בישראל, בשפלת יהודה, נמדדו תחומי מחיה באזורים הסמוכים ליישובים בגדול של כ- 6 קמ"ר ובאזורים טבעיים, תחומי מחיה בגודל של כ-20 קמ"ר[7].

הטריטוריה מסומנת בשתן, גללים, שריטות בקרקע וקולות. לעיתים הצעירים נותרים עם הוריהם ועוזרים להם לטפל בגורים, וכשהמזון מצוי בשפע יכולות להיווצר כך להקות קטנות[8][9]. התן פעיל בלילה, אך גם בשעות הבוקר המוקדמות ואחרי הצהריים. התן טורף לרוב חיות קטנות (מכרסמים, עופות וזוחלים), אך ניזון גם מפגרים. התנים ברמת הגולן נצפו טורפים גם עופרי צבאים, ובעמק החולה ניזונים גם מעופות מים כמו שקנאים ועגורים.

התנים מנהלים אורח חיים מונוגמי, הם טריטוריאליים בעליל ותוחמים את נחלתם על ידי עשיית צרכים בגבולותיה. הזוג צד ביחד או נפרד. לעיתים חוברים מספר זוגות כדי לצוד בעל חיים גדול ממדים.

מחזור הרבייה

עונת הרבייה של התן הזהוב מתרחשת בחודשי החורף, בסביבות ינואר- מרץ, עם הבדלים קלים בין פרטים ובין אזורים. התנים מונוגמיים ובני זוג נוטים להישאר יחד לאורך זמן. ההריון נמשך כחודשיים. עונת גידול הגורים היא בדרך כלל בחודשים אפריל- יוני. לאחר מכן, כשהגורים גדלים הם עוזבים את הלהקה ותרים אחר להקה/טריטוריה חדשים, בסביבות החודשים יולי- דצמבר[6].

יחסי גומלין עם האדם בישראל

בקרבת מושבים וקיבוצים נהנה התן מכמות גדולה של עגלים ותרנגולות למאכל וכך עלול לגרום לנזק רב לחקלאים המגדלים, שמנסים לעיתים להרעילו.

בשנת 1964 בניסיון להדביר את מחלת הכלבת פוזרו על ידי משרד החקלאות עשרות אלפי אפרוחים מורעלים, כתוצאה מכך נפגעה אוכלוסיית התנים בארץ באופן קשה ביותר. יחד עם התנים הושמדו מהרעלה ישירה גם זאבים, שועלים, נמיות, חתולי ביצות, חתולי בר, נמרי מדבר ועוד טורפים. בעלי חיים נוספים הורעלו מהרעלה משנית (לדוגמה עופות דורסים שניזונו מפגרים הורעלו מהם). בעקבות היעלמות הטורפים, חל ריבוי גדול באוכלוסיות מכרסמים, ארנבות וחוגלות, שגרמו לחקלאות נזקים קשים מאלה שגרמו התנים לפני מבצע ההדברה. לפיכך חדל משרד החקלאות מלנקוט בשיטת הרעלה המונית זו. אף על פי כן, הרשות עודנה פועלת לדילול אוכלוסיית התנים בישראל, שצפיפותם בארץ היא מהגבוהות בעולם; בשנת 2015, למשל, נורו בהיתר בישראל יותר מ-2,300 תנים. מטרתו של הדילול היא בעיקר למנוע נזק לחקלאים[10][11].

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 שבו ונצפו תנים זהובים באזור פארק הירקון. מספר התנים בשטח פארק זה כיום (2025) הוא לפחות כ-60 פרטים. הם ניזונים בעיקר מאשפה ומהאכלות על ידי בני אדם, ועל כן אוכלוסייתם משגשגת. לאחר תלונות של חלק מתושבי השכונות הצמודות לפארק ברמת גן ובתל אביב, רשות הטבע והגנים החלה לנסות ללכוד את התנים ולהעבירם לאזורים פחות מיושבים, אך בעקבות התנגדות לפעילות זו היא הופסקה[12][13].

התן כווקטור של מחלת הכלבת

לאחר שהווקטורים המרכזיים של מחלת הכלבת בישראל היו בדרך כלל שועלים מצויים וכלבי בית או כלבים משוטטים, בשנת 2017, התפתח זן חדש של הנגיף[14]. לאחר הופעת וריאנט זה, התן הפך לווקטור הדומיננטי של מקרי כלבת בישראל (47 מתוך 74 מקרים עירבו תנים, לעומת שנת 2016 בה היו בסה"כ 29 מקרים, מתוכם 4 בלבד עירבו תנים)[15]. הרוב המוחלט של מקרי הכלבת בשנה זו אירעו באזור עמק בית שאן ועמק יזרעאל, כאשר הרבה מהמקרים עירבו תנים צעירים[14].

מצב זה, בו התן מהווה הווקטור המרכזי של מחלת הכלבת בישראל נמשך בשנים האחרונות, ככל הנראה בעקבות שילוב בין התפשטות וריאנט חדש של נגיף הכלבת לבין דחיקת אוכלוסיות השועל המצוי, שהיה בעבר הווקטור העיקרי[16], מאזורים רבים בארץ.

על מנת לטפל במחלה, רשות הטבע והגנים בשיתוף המועצות המקומיות באזורים הפגיעים לכלבת (במיוחד סמוך לגבולות עם ירדן, סוריה ולבנון[14]) מבצעת ממשק חיסונים אורליים. הממשק כולל פיזור יזום של פיתיונות המכילים חיסון כלבת, במטרה לחסן חיות בר, כגון תנים ווקטורים נוספים[14]. בנוסף, גם ממשק הדילול מבוצע במטרה להקטין את גודלי האוכלוסיות של התנים ולייצב את המחלה.

מחקרים על התן הזהוב בישראל

אחד המחקרים הראשונים על התן הזהוב בישראל בוצע על ידי פרופ' דיוויד מקדונלד, מאוניברסיטת אוקספורד, שחקר את התנים בעין פשחה, סמוך לים המלח, בשנות השבעים.[17]

מחקרים נוספים של התן הזהוב בישראל כללו משדור טלמטרי באמצעים שונים והתרחשו בשפלת יהודה[7], רמת הגולן[18] ועמק חרוד[19].

גלריה

לקריאה נוספת

  • בני שלמון, מדריך היונקים בישראל, הוצאת כתר, 1993.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תן זהוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ תן זהוב באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ↑ Nick Huisman, Unique video of golden jackal in The Netherlands, European Wilderness Society, ‏2021-05-13 (באנגלית בריטית)
  3. 1 2 Jana Koegst, Golden Jackals in Europe, European Wilderness Society, ‏2024-11-26 (באנגלית בריטית)
  4. ↑ Zane Lilley, Golden jackal spotted in south-west France for the first time, www.connexionfrance.com, ‏2025-04-07 (באנגלית בריטית)
  5. ↑ מנדלסון, היינריך; יום־טוב, יורם., החי של ארץ-ישראל: יונקים בישראל, תל אביב: החברה להגנת הטבע, 1999, עמ' 177-182
  6. 1 2 Erika Csányi, Dorottya Gaál, Miklós Heltai, Máté Pölös, Gyula Sándor, Gergely Schally, József Lanszki, Home ranges of roaming golden jackals in a European forest‐agricultural landscape, The Journal of Wildlife Management 89, 2025-02 doi: 10.1002/jwmg.22688
  7. 1 2 Guy Rotem, Haim Berger, Roni King, Pua Bar (Kutiel), David Saltz, The effect of anthropogenic resources on the space‐use patterns of golden jackals, The Journal of Wildlife Management 75, 2011-01, עמ' 132–136 doi: 10.1002/jwmg.9
  8. ↑ Erika Csányi, Dorottya Gaál, Miklós Heltai, Máté Pölös, Gyula Sándor, Gergely Schally, József Lanszki, Home ranges of roaming golden jackals in a European forest‐agricultural landscape, The Journal of Wildlife Management 89, 2025-02 doi: 10.1002/jwmg.22688
  9. ↑ Patricia D. Moehlman, Social Organization in Jackals: The complex social system of jackals allows the successful rearing of very dependent young, American Scientist 75, 1987, עמ' 366–375
  10. ↑ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, הדילול והירי אינם מועילים: מכת תנים ברחבי הארץ, באתר הארץ, 2 בינואר 2014
  11. ↑ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, המדללים המוסריים בעולם: הרשויות נפטרות מבעלי החיים לטובת הסביבה, באתר הארץ, 29 בינואר 2016
  12. ↑ אתר למנויים בלבד משה גלעד, דו-קיום בפארק הירקון: תנים ובני אדם מסרבים להיות אויבים, באתר הארץ, 31 בינואר 2017
  13. ↑ התנים של פארק הירקון
  14. 1 2 3 4 Charles E. Rupprecht, Tore Buchanan, Florence Cliquet, Roni King, Thomas Müller,, Boris Yakobson, Dong-Kun Yang, A GLOBAL PERSPECTIVE ON ORAL VACCINATION OF WILDLIFE AGAINST RABIES, Journal of Wildlife Diseases 60, 2024-04-05 doi: 10.7589/JWD-D-23-00078
  15. ↑ אירועי מחלת הכלבת בישראל לפי שנים, באתר משרד החקלאות וביטחון המזון, ‏25/08/2025
  16. ↑ Charles E. Rupprecht, Tore Buchanan, Florence Cliquet, Roni King, Thomas Müller,, Boris Yakobson, Dong-Kun Yang, A GLOBAL PERSPECTIVE ON ORAL VACCINATION OF WILDLIFE AGAINST RABIES, Journal of Wildlife Diseases 60, 2024-04-05 doi: 10.7589/JWD-D-23-00078
  17. ↑ David W. Macdonald, The flexible social system of the golden jackal, Canis aureus, Behavioral Ecology and Sociobiology 5, 1979-03-01, עמ' 17–38 doi: 10.1007/BF00302692
  18. ↑ עמית דולב, דרור קפוטא, עידן טלמון, אלון רייכמן, יהודה יהודה, חווה גולדשטיין, רוני קינג, דויד זלץ, ממשק אוכלוסיות יתר של תנים – מתֵאוריה למציאות, אקולוגיה וסביבה 7, 17 במאי, 2016
  19. ↑ עמית דולב, רועי פדרמן, עידן טלמון, מה בין פסולת אורגנית למגפת כלבת? הפחתת פסולת אורגנית בשטחים חקלאיים כאמצעי להתמודד עם אוכלוסיות יתר של תנים – חקר המקרה של עמק חרוד ועמק המעיינות, אקולוגיה וסביבה 11, 29 באוקטובר, 2020
יונקים בארץ ישראל ישראל
טורפים בישראל גירית הדבש • גירית קוואקזית • דלק הסלעים • חמוס השלגים • סמור משויש • לוטרה אירופית • זאב מצוי • זאב זהוב אפריקאי • תן זהוב • שועל החולות • שועל מצוי • שועל צוקים • כלב ים נזירי מצוי • נמייה מצויה • צבוע מפוספס • חתול חולות • חתול ביצות • חתול בר • קרקל • נמר
אוכלי חרקים בישראל חדף הרמון • חדף זעיר • חדף לבן-שיניים • חדף קטן • קיפוד מצוי • קיפוד המדבר • קיפוד חולות מצוי
לווייתנאים בישראל גרמפוס אפור • דולפין מצוי קצר-חוטם • דולפינן מצוי • דולפינן אנקולי • עבשן קטלני • סטנלה מפוספסת • סטנו תלום שן • זיפיוס חלול-חרטום • ראשתן גדול-ראש • לווייתן מצוי • לווייתן גוץ
פרסתנים בישראל ערוד • פרא • חזיר בר • אייל הכרמל • יחמור פרסי • יעל נובי • צבי הנגב • צבי מצוי • ראם לבן
מכרסמים בישראל סנאי זהוב • יערון גדול • יערון חרמוני • יערון קטן • יערון צהוב-צוואר • חולדה מצויה • חולדת חוף • עכבר מצוי • עכבר מקדוני • קוצן מצוי • קוצן זהוב • נסוקיה • גרביל החולות • גרביל החוף • גרביל דרומי • גרביל זעיר • גרביל הערבה • גרביל סלעים • יפה זנב • מריון מצוי • מריון חולות • מריון המדבר • מריון לובי • פסמון • חולד ארץ ישראלי • בר אוגר מצוי • נברן השדה • נברן השלג • ירבוע מצוי • ירבוע גדול • נמנמן סלעים • נמנמן העצים • דורבן מצוי • נוטריה
עטלפים בישראל עטלף פירות מצוי • יזנוב גדול • יזנוב קטן • אשמן מצוי • אשמן מצרי • לילן מצרי • פרסף גדול • פרסף הנגב • פרסף מצוי • פרסף בהיר • פרסף חיוור • פרסף גמדי • פרספון מצוי • נשפון גדול • נשפון מצוי • נשפון דק-אוזן • נשפון הגדות • נשפון פגום-אוז • כנפן מצוי • אוזנן הנגב • אוזנן החרמון • אודנן • עטלפון לבן-שוליים • עטלפון בודנהיימר • עטלפון ריפל • עטלפון אריאל • עטלפון אירופי • עטלפון סאבי • אפלול מצוי • אפלול הנגב • בלומף שחור • רמשן לילי • אשף מצוי
יונקים נוספים שפן סלעים • ארנבת מצויה • תחש המשכן
יעל נובי  פסמון
כַּלְבִּיִּים (מתת-משפחת הכלבים)
שבט כלבים, תת-שבט כלבים ("דמויי-זאב") סוג כלב, מינים: זאב מצוי · (תת-מין כלב הבית) • זאב ערבות • זאב אדמוני • זאב אלגונקווין • זאב חבשי • זאב זהוב אפריקאי • תן זהוב ♦ סוג ומין יחיד זאב טלוא ♦ סוג תן, מינים: תן שחור-גב • תן לבן-פס ♦ סוג ומין יחיד דול מצוי
שבט כלבים, תת-שבט כלביים דרום-אמריקאיים סוג ומין יחיד זאב הרעמה ♦ סוג ומין יחיד זאב היער ♦ סוג שועל דרום אמריקאי, מינים: שועל הפמפס • שועל דרווין • שועל ארגנטינאי אפור • שועל ארגנטינאי לבן • שועל ערבות פרואני • שועל קולפאו ♦ סוג ומין יחיד שועל הסרטנים ♦ סוג ומין יחיד שועל קטן-אוזן
שבט שועלים אפורים סוג שועל אפור, מינים: שועל אפור מצוי • שועל איים אפור
שבט שועלים סוג שועל-רקון, מינים: שועל-רקון מצוי • שועל-רקון יפני ♦ סוג ומין יחיד שועל אוזנן ♦ סוג שועל (שועלים אמיתיים), מינים: שועל מצוי (אדום) • שועל פנק • שועל החולות • שועל הכף • שועל שלג • שועל צוקים • שועל בנגלי • שועל קורסאקי • שועל מקרוטיס • שועל מהיר • שועל חיוור • שועל חול טיבטי