| שם בערבית | البعنة | ||||||||||||||||||||||||
| מדינה | |||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | אבראהים חסארמה | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 259 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף נובמבר 2025 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 8,780 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 8,766 תושבי ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 193 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +0.6% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,545 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 89 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 3,450 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 217 | ||||||||||||||||||||||||
| 32°55′46″N 35°16′22″E / 32.9293094129837°N 35.2728706584315°E | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 220 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3912 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 156 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל בענה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה | |||||||||||||||||||||||||
בֶּ֫עְנֶה (בערבית: البعنة) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל. בענה יושבת בבקעת בית כרם (בקעת שגור), שהוא מבחינה טופוגרפית הגבול בין הגליל העליון לתחתון. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. כ-92.4% מהתושבים בבענה הם ערבים-מוסלמים – לצד כ-7.4% ערבים-נוצרים. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1976.
היסטוריה
הכפר ביענה נוסד בזמן משטר האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל על-ידי בנים של תושבים ערבים נוצרים שישבו בדיר אל-אסד שנקרא בעבר ביענה ושגורשו על-ידי הסולטאן העות'מאני, סולימאן הראשון.
הכפר מופיע כבר ברישומי המס העותמ'אניים מ-1596, אז היו בכפר 61 בתי-אב, כש-46 מביניהם - מוסלמים.
בשנת 1838 תועד הכפר כבעל אוכלוסייה ערבית נוצרית-יוונית-אורתודוקסית בעיקרה, אם כי החוקר הצרפתי ויקטור גרן ציין ב-1875 שתושבי הכפר נחלקים גם לדרוזים כשבנוסף גילה על מציאת מסגד וכנסייה בכפר.
לורד הוריישו קיצ'נר ביקר בכפר במסגרת "סקר ארץ-ישראל המערבית" בשנות ה-70 של המאה ה-19, ותיעד שמצא בו באר ובריכת מים.
במפקד האוכלוסין המנדטורי של 1922 מנתה האוכלוסייה 518 תושבים ערביים: 311 נוצרים ו-207 מוסלמים. במפקד האוכלוסין מ-1931 נספרו 651 תושבים, מתוכם 441 ערבים מוסלמים.
בתוכנית החלוקה נועד הכפר להיות חלק מן המדינה הערבית, אולם ב-29 באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם, הוא ננטש על-ידי כוחותיו של פאוזי אל-קאוקג'י, ב-30 באוקטובר משלחת מאנשי הכפר מסרה את כניעתו לצה"ל, וב-31 באוקטובר נכנסה אליו יחידה של צה"ל. חיילי צה"ל ביצעו הפרדה בין התושבים המקומיים לבין הפליטים שמצאו בו מקלט, וציוו על הפליטים לצעוד לכיוון לבנון.[4] רבים מן הכפריים נמלטו צפונה, אולם הנותרים הורשו להישאר.
על הכפר הוטל ממשל צבאי עד שנת 1966.
הערבים הנוצריים בכפר מתחלקים לשני זרמים: נוצרים-מלכיתים ולנוצרים-יוונים-אורתודוקסים[5].
בשנת 1961 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת העיר כרמיאל[6].
ב-1981 הוקמה על אדמות הכפר שכונה לבדואים מהכפר ראמה.
ב-2003 אוחדה המועצה המקומית הזו עם המועצה המקומית דיר אל-אסד הסמוכה לה מצפון ועם המועצה המקומית מג'ד אל-כרום הסמוכה להן ממערב. כך הוקמה המועצה המקומית שגור, שמאוחר יותר הפכה לעירייה. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק המבטל את האיחוד, החל מ-1 בדצמבר 2008, ומשיב את המצב לקדמותו[7].
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2025 (אומדן), מתגוררים בבענה 8,780 תושבים, מתוכם 8,766 תושבי ישראל (מקום 193 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +0.6% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 73.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,812 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[8]
בבענה מתגוררים הקולנוען והשחקן מוחמד בכרי ובנו השחקן סאלח בכרי, וכמו-כן בני משפחותיהם.
תצורת בענה
ערך מורחב – תצורת בענה
היישוב בענה נתן את שמו לתצורה גאולוגית. תצורת בענה היא תצורה בחבורת יהודה שנחשפת ביישוב בענה בפרט ובצפון ומרכז ישראל. התצורה מורכבת מארבעה פרטים:
1. מיזי אחמר: גיר, דולומיט וחוואר.
2. מֶלֶכֶה: גיר דטריטי.
3. גיר עם צור וחלזונות מאובנים.
4. מיזי חילו: גיר.
סלעים מתצורה זו פופולריים לחציבה, וחלק נרחב מהבנייה באבן בירושלים נעשה באמצעותה. הגאולוג אשר שדמון נתן לתצורה את שמה, והיא מתוארכת לתקופת הטורון הנכלל בתור הקרטיקון העליון. גילה המשוער הוא 88–95 מיליון שנה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בענה
- פרופיל בענה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
- אהרן ליש, הקדש והתנחלות דרווישים בארץ-ישראל בראשית התקופה העות'מאנית, קתדרה 35, אפריל 1985, עמ' 52-17
הערות שוליים
- 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 303.
- ↑ כנסיות היישוב ביענה שבבקעת בית כרם, באתר עמירם במשעולי ישראל, 2020-12-17
- ↑ דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963 - ↑ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס"ט-2008, ס"ח 2193 מיום 19.11.2008
- ↑ פרופיל בענה באתר הלמ"ס






