| שם בערבית | طمرة | ||||||||||||||||||||||||
| מדינה | |||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | מוסא אבו רומי | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 95 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף נובמבר 2025 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 37,419 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 37,300 תושבי ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 64 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +2.7% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,259 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 159 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 29,710 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 67 | ||||||||||||||||||||||||
| 32°51′14″N 35°11′28″E / 32.8539466769494°N 35.1911957158309°E | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 200 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3718 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 205 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל טמרה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| אתר הבית (בערבית) | |||||||||||||||||||||||||

טַמְרָה (נכתב גם: תַּמְרָה, איות בערבית: طمرة) היא עיר ערבית מוסלמית במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת בגליל התחתון, כ-5 קילומטרים צפונית לשפרעם וכ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית לעכו. בשנת 1956 הוכרז היישוב כמועצה מקומית, ובשנת 1996 הוכרז כעיר.
היסטוריה
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר טמרה לנפת עכו. במפקדי האוכלוסין נרשמו בו 1,111 תושבים מוסלמים בשנת 1922, ו־1,258 מוסלמים ב־282 בתים בשנת 1931. בסקר הכפרים של 1945 נמנו 1,830 תושבים מוסלמים. אדמת הכפר הייתה כ־30,559 דונם טורקי[4]. בהחלטת החלוקה (1947) שובץ היישוב כחל מהמדינה הערבית, אך במלחמת העצמאות (1948) פונה בהוראת הכוחות הערביים[5] ונכנע לצה"ל ללא קרב לאחר מבצע "דקל"[6]. בשנים שלאחר מכן גדלה אוכלוסייתו עקב הגעת פליטים מכפרים סמוכים שנעזבו, כמו אל-בירווה, א-דאמון וא-רוויס, וב־1956 הוכרז כמועצה מקומית. חלק מאדמותיו הופקעו לטובת יישובים יהודיים סמוכים, כמו מצפה אבי"ב. בעשורים האחרונים ספגה העיר פגיעות בעימותים צבאיים: במבצע חיצי הצפון (2024) נפגע בית מרקטה שגרמה ל־17 פצועים ולנזק רב[7], וב־14 ביוני 2025, במהלך תגובת איראן למבצע "עם כלביא", פגע טיל בליסטי בעיר, גרם למותן של ארבע נשים ממשפחת אל-ח׳טיב ולנזק כבד[8].
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2025 (אומדן), מתגוררים בטמרה 37,419 תושבים, מתוכם 37,300 תושבי ישראל (מקום 64 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +2.7% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 71.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,275 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[9]
על פי הלמ"ס, נכון לסוף שנת 2021, כ-99.8% מתושבי תמרה הם ערבים-מוסלמים.
כלכלה
בעיר פועלות מספר חברות כגון: "מחלבות הגליל" (בשמה המלא "מחלבת הגליל - אבו רומי טמרה בע"מ") - חברה המייצרת חלב, לבנה וגבינות נוספות), מטה בתי-בד אבו רומי, מהראשונים והגדולים בארץ, המשרת את רוב הקיבוצים בצפון, גז עבדו טמרה, תחנת מילוי גז טמרה, פרי וירק טמרה, מפעל סלטי אלעותמאני טמרה, וגם חברת סופיאן דיאב בע״מ לייצור דלתות.
חינוך
בטמרה יש תשעה בתי ספר יסודיים, חמש חטיבות ביניים וארבעה בתי ספר תיכוניים, וכמו כן בתי ספר להכשרה מקצועית (בית ספר אבן רושד לחינוך טכנולוגי ובית ספר מפתן אל-מוסתקבל), בית ספר לחינוך מיוחד, בית ספר אלשורוק ללקויות למידה, בית ספר חקלאי ובית ספר למחוננים ומצטיינים. בנוסף קיימים מרכזים רבים להשכלה ומרכזי חוגים ונוער, וכן סניף של האוניברסיטה הפתוחה שנפתח בטמרה לאחר הישגים מדעיים שהושגו על ידי תלמידים מהעיר.
התיאטרון העירוני מקיים קורסים ללימוד אומנויות ושפות זרות, לצד פעילויות חינוכיות אחרות. בתיאטרון פועל גם מרכז לתלמידים מחוננים, המשרת את תלמידי העיר ותלמידים מערים וכפרים סמוכים, כגון כאבול, כפר יאסיף, שיח' דנון ועכו.
תרבות

בטמרה פועל תיאטרון לצעירים ולמבוגרים. הוקמה גלריה לאומנות, וקיימות מסעדות שמושכות תיירים רבים. מרכז השייח זכי דיאב מממן את רוב הפעילות התרבותית בעיר, כגון כנסים, סמינרים ספרותיים, פיוטיים, כלכליים, פוליטיים, מדעיים וטכניים.
טמרה היא ביתם של שני אומנים בולטים מבין אומני המגזר הערבי בישראל: אחמד כנעאן וסלאם מוניר דיאב.
ספורט
בעיר פועלת קבוצת כדורגל בשם "מכבי עירוני טמרה", המשחקת בליגה א' ושיחקה בעבר בליגה הארצית. בעבר פעלה ביישוב קבוצת הכדורגל הפועל בני טמרה, אך התפרקה בסביבות שנת 2010 וחזרה שוב בעונת 2014/2013 תחת שם "מועדון כדורגל צעירי טמרה" .
עם סיום עונת 2018/2017 הקימו כמה אוהדים ושחקני בית את קבוצת הכדורגל "אלאהלי טמרה" במטרה שתהיה קבוצת האם לשחקני הבית של היישוב.[10]
קישורים חיצוניים
- פרופיל טמרה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
חנוכת כביש לכפר תמרה, יומני כרמל אוקטובר 1953 (התחלה 0:49)
טמרה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99. לדברי מוריס, הכוחות הלא-סדירים חששו כנראה, כי תושבי הכפרים שפונו בהוראתם באותו היום, "מבקשים לעשות יד אחת עם הישוב".
- ↑ בנימין גשור, הקרבות באזור מעאר-שעב במלחמת העצמאות, קתדרה 178, 2021, עמ' 127–150
- ↑ מטח כבד לגליל: 17 פצועים מפגיעה ישירה בטמרה, באתר "סרוגים", 27 באוקטובר 2024
- ↑ ליאור אל-חי, אור הדר, יואב זיתון, ארבע נהרגו מטיל איראני שהתפוצץ בטמרה - בהן אם ושתי בנותיה, באתר ynet, 15 ביוני 2025
- ↑ פרופיל טמרה באתר הלמ"ס
- ↑ "طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم". طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم. אורכב מ-המקור ב-2018-08-09. נבדק ב-2018-08-19.






