הלל כהן

הלל כהן

לידה	5 באוקטובר 1961 (בן 64) ירושלים
מדינה	ישראל
ענף מדעי	מזרחנות, לימודי אסלאם, היסטוריה, עיתונאות, לימודי אסלאם, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס יצחק בן-צבי

הלל כהן (נולד ב-5 באוקטובר 1961) הוא פרופסור חבר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. שימש כראש החוג החל משנת 2018 ועד ינואר 2021. הוא מתמחה ביחסים ההדדיים בין החברה הפלסטינית לציונות ולמדינת ישראל וביחסים בין יהודים למוסלמים לאורך ההיסטוריה. קודם לכן עמד בראש מרכז צ'ריק לחקר הציונות באוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה

הלל כהן נולד בירושלים למשפחה מעורבת ממוצא אפגני ואשכנזי. למד זמן קצר בישיבה מקצועית ובישיבה תיכונית; אחרי שעזב את הלימודים בגיל 15, החל לשוטט בכפרים באזור ירושלים ויהודה, בהם לן כאורח, תוך שהוא לומד את השפה הערבית. היה מראשוני ישיבת בית אל ב' אך העדיף לשהות בכפרים הפלסטינים שבסביבה ובמחנה הפליטים ג'לזון הסמוך. לאחר שירותו הצבאי השתתף בקורס ריצוף מטעם משרד העבודה ועבד כשלוש שנים בשיפוצים ובבניין בירושלים (לרוב לצד פועלים מהר חברון), ובינתיים השלים תעודת בגרות. בעת לימודיו לתואר ראשון שימש מדריך לנוער במצוקה. בהמשך, בזכות קשריו הטובים וידיעת השפה הערבית, עבד ככתב השטחים בשבועון "כל העיר".

בתקופת האינתיפאדה הראשונה התנדב במוקד להגנת הפרט במזרח ירושלים. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה היה פעיל בתנועת תעאיוש ובקבוצת "בני אברהם", חבורת פעילים פוליטיים בחברון, של דתיים ודתיים-לשעבר.

כהן מתגורר בירושלים. הוא נשוי ואב לשלושה.

מחקריו

את התזה כתב על העקורים הפלסטינים החיים בתוך ישראל והתפרסם כספר: "הנפקדים הנוכחים: הפליטים הפלסטינים בישראל" (2000). עבודת הדוקטורט שלו, שנעשתה בהנחיית משה מעוז, דנה בנושא משתפי הפעולה בחברה הפלסטינית עם היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי ויצאה לאור כספר בשם "צבא הצללים: משת"פים פלסטינים בשירות הציונות 1948-1917"^[1].

ספרו "ערבים טובים" (ירושלים, 2006) עוסק בחדירה העמוקה של גורמי המודיעין הישראלים לקהילות הערביות בישראל, ובהשפעה של החדירה הזו על חיי היומיום ועל המערך הפוליטי של הערבים בישראל^[2].

ספרו "כיכר השוק ריקה: עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית" שיצא לאור ב-2007 סוקר ומנתח את התהליכים שעברו על החברה הפלסטינית בירושלים מאז 1967, ובעיקר מאז שנת 2000, בין היתר את היווצרותה של זהות פלסטינית-ירושלמית ייחודית, את הפאסיביות הפוליטית המאפיינת את החברה הפלסטינית בעיר, ואת דרכי התמודדותה עם הניגוד בין שאיפותיה הלאומיות לבין מציאות החיים תחת שלטון ישראל.

הספר "תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי" עורר פולמוס מסוים בשל הצגתו את מהלך האירועים בשנת תרפ"ט (שנת 1929) מזוויות מבט שונות - כולל מתן מקום נרחב לנקודת המבט הערבית על המאורעות והתהליכים שקדמו להם, ובשל התייחסותו הנרחבת למעשי לינץ' שבוצעו על ידי יהודים במהלך המאורעות באופן שאינו מקובל בהיסטוריוגרפיה הישראלית. ספר זה תורגם לאנגלית ויצא לאור בשנת 2016 בהוצאת אוניברסיטת ברנדייס.

באלול תשפ"ה פרסם ממואר בשם "פה ושם בין הירדן לים: מסעותי בין שני העמים". הספר אויר על ידי יאנה בוקלר, ובו מתאר כהן מקטעים ממפגשיו עם פלסטינים כנער משוטט, כמתנחל, כחייל, כפועל בניין, כעיתונאי וכחוקר ומורה באקדמיה - ומתחקה אחר התגבשות הבנתו ההיסטורית ותודעתו הפוליטית.

ספריו

• הנפקדים הנוכחים: הפליטים הפלסטינים בישראל מאז 1948, הוצאת מכון ון ליר בירושלים המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, 2000. (תורגם לערבית וראה אור בביירות).
• צבא הצללים: משת"פים פלסטינים בשירות הציונות, הוצאת עברית 2004. (ראה אור גם באנגלית; זכה בפרס יצחק רבין לחקר ישראל).
• ערבים טובים: המודיעין הישראלי והערבים בישראל, הוצאות עברית וכתר 2006. (ראה אור גם בערבית ובאנגלית).
• כיכר השוק ריקה: עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית 1967-2007, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2007.
• תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, הוצאת כתר, 2013. (זכה בפרס יצחק בן-צבי לחקר ארץ ישראל לשנת תשע"ה.^[3]
• שונאים סיפור אהבה, הוצאת עברית, 2022.
• פה ושם בין הירדן לים: מסעותיי בין שני העמים (איורים: יאנה בוקלר^[4]), הוצאת אלטנוילנד, 2025.^[5]

מאמרים

• The Internal Refugees in the State of Israel: Israeli Citizens, Palestinian Refugees, Palestine-Israel Journal, Vol.9 No.2, 2002
• "הפליטים הפנימיים במדינת ישראל: המאבק על הזהות", המזרח החדש מ"ג, תשס"ב
• "חייו ומותו של היהודי-הערבי בארץ ישראל ומחוצה לה". עיונים בתקומת ישראל 9 (2015).
• הספד שכתב על רבו, הרב שלמה מן ההר, התפרסם בשנתון הרבנות הראשית בשנת תשס"א.
• שתי המלחמות של 48׳, מגזין הזמן הזה, אוגוסט 2018.
• הציונות והר הבית, התנועה הלאומית הפלסטינית ואל-אקצא: מבט משווה, המזרח החדש, 2018.^[6]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הלל כהן בוויקישיתוף

• הלל כהן באתר החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית

• הלל כהן, ברשת החברתית LinkedIn
• הלל כהן, באתר Academia.edu
• אוריאל אבולוף, "בן אברהם", ריאיון עם הלל כהן, ממקימי חוג "בני אברהם", מגזין ארץ אחרת
• הלל כהן // מגזין ״הזמן הזה״, שתי המלחמות של 48׳, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2018
• הלל כהן: הזהות היהודית-ערבית, יכולה להיות רק בתנאים של שיוויון פוליטי, הקוגיטו – אברום בורג משוחח עם אנשים מעוררי מחשבה, באתר All•in
• חן ארצי סרור, "כשהתחלתי לדבר ערבית הרגשתי חופש. אף פעם לא פחדתי להסתובב עם כיפה בין פלסטינים", באתר ynet, 20 בספטמבר 2025
• רשימת הפרסומים של הלל כהן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הלל כהן (1961-), דף שער בספרייה הלאומית

הרצאות מצולמות של פרופסור הלל כהן לאתר "תמיד אזרחות" של מטח:

• הערבים אזרחי ישראל - זהות מורכבת
• יהודים וערבים: שתי נקודות מבט על ההיסטוריה
• ילידים או מהגרים - טענות ראי אודות השאלה "של מי הארץ הזאת?"
• זהותם של הערבים אזרחי ישראל בין זהות לאומית ערבית פלסטינית לזהות אזרחית ישראלית
• מסעות הלל בארץ הקודש, הסכת מיה סלע ויובל אביבי, אוקטובר 2025.

על ספריו:

• ביקורת ב"טקסט".
• אליוט ג'אגר, היכן הם המתונים, (ג'רוזלם פוסט, באנגלית), 20 במאי 2008.
• דניאל פייפס, פלסטינים שסייעו ליצור את ישראל, (ג'רוזלם פוסט, באנגלית),26 במרץ 2009.
• ניב גורדון, משחקי צל, ‏ (The Nation, באנגלית), 6 במרץ 2008.
• מירון בנבנשתי, המאבק על חיזוק הזהות הערבית, באתר הארץ, 18 ביוני 2007.
• על הספר "ככר השוק ריקה" באתר ב"טקסט".
• שרה אוסצקי-לזר, הצד העוד יותר אפל של ההיסטוריה, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2006.
• תום שגב, הערבים הראשונים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006.
• סייד קשוע, מה שלא תעשו, נדפקתם, באתר הארץ, 6 ביוני 2007.
• דליה קרפל, מה באמת קרה בתרפ״ט? בחזרה לשורשי הסכסוך, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013.
• יצחק לאור, הקולקטיב הלאומי החדש שנולד בתרפ"ט, באתר הארץ, 14 בינואר 2014.
• אליעזר שביד, הסימטריה כמשאלת לב, באתר ארץ אחרת, 2014.

הערות שוליים