המצור הימי האמריקאי על ונצואלה

המצור הימי האמריקאי על ונצאולה (2025)

מערכה: מבצע חנית דרומית
מלחמה: המשבר בוונצואלה
סוג העימות	מבצע צבאי
תאריכים	2 בדצמבר 2025 – הווה (חודש ו־6 ימים)
מקום	הים הקריבי
עילה	הברחת סמים מוונצואלה לארצות הברית במעורבתה של ונצאולה ומשטר מדורו
הצדדים הלוחמים ארצות הברית ארצות הברית ונצואלה ונצואלה קרטל דה לוס סולס מנהיגים ארצות הברית דונלד טראמפ  ונצואלה ניקולאס מדורו  מפקדים מזכיר ההגנה של ארצות הברית פיט הגסת' מזכיר המדינה של ארצות הברית מרקו רוביו יושב ראש המטות המשולבים גנרל דן קיין ולדימיר פדרינו לופס כוחות חיל הים של ארצות הברית: נושאת מטוסים 12 ספינות מלחמה 15,000 חיילים הכוחות המזוינים הלאומיים הבוליבריים של ונצואלה קרטל דה לוס סולס אבדות 11 הרוגים

המצור הימי האמריקאי על ונצואלה הוא הסגר ימי צבאי שהטילה ארצות הברית ב-16 בדצמבר 2025. צעד תקדימי זה יצא לפועל על רקע משבר מתמשך והאשמות הדדיות בין המדינות. המניע המוצהר היה המאבק בנתיבי הברחות הסמים מוונצואלה לאמריקה הצפונית, אולם היה גם צד אסטרטגי שנועד להחליף את הנשיא ניקולס מדורו ולשלוט בעתודות הנפט הגדולות של ונצואלה.

עיבוי כוחות בקריביים

בסוף אוגוסט 2025 החלה ארצות הברית בשינוע הצי לאזור דרום הים הקריבי. בעוד שהעילה הרשמית למהלך הוגדרה כמלחמה בסמים, שיחות סגורות בקרב גורמי ממשל טראמפ וניתוחים אסטרטגיים הצביעו על כך שנרטיב זה שימש בפועל כ"קאזוס בלי" למהלך שנועד לערער את יציבותו של משטר ניקולס מדורו^[1]. באמצעות יצירת מצור ימי, ימנע זרימת נפט לגורמים עוינים, וישיב את ההשפעה האמריקאית לאזור ברוח "דוקטרינת מונרו", על חשבון מעצמות זרות כמו רוסיה וסין. במסגרת זו, הורה הנשיא דונלד טראמפ לכוחות המזוינים להפעיל כוח צבאי ישיר כנגד קרטלי סמים באמריקה הלטינית, תוך התמקדות בוונצואלה, ותיוג המבריחים כטרוריסטים^[2][3], צעד המאפשר פגיעה צבאית בריבונות הוונצואלית תחת כסות של לוחמה בטרור.

הביטוי המבצעי הראשון למדיניות זו התרחש ב-2 בספטמבר 2025, עם תקיפה והטבעה של כלי שיט ונצואלי שנשא, לפי הטענות, סמים בלתי חוקיים וחברים בארגון הפשיעה (אנ'), אירוע שהסתיים במותם של 11 בני אדם^[4]. במקביל לפריסת נכסים צבאיים בפוארטו ריקו, בוצעו תקיפות אוויריות נוספות שהובילו להשמדת כלי שיט המקושרים לארגון הטרור "צבא השחרור הלאומי", כאשר הצי הדומיניקני נאלץ לאסוף סמים מאחת הספינות שנהרסו.

בתחילת נובמבר, הנוכחות הצבאית האמריקאית באגן הקריבי הגיעה לשיא של עשרות שנים. על רקע זה, הודיע שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', על מבצע "חנית דרומית" לסיכול נתיבים ימיים להברחת סמים, באמצעות רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. הצהרות מצד הממשל האמריקאי הבהירו כי מטרת העל של המבצע היא להביא לעזיבתם בכפייה של בכירי ממשל מדורו^[5][6][7]. בהמשך, הוגדר "קרטל דה לוס סולס", שלטענת וושינגטון מובל על ידי מדורו עצמו, כארגון טרור זר. הגדרה זו מעניקה לארצות הברית לגיטימציה חוקית לפעול נגדו צבאית.

הטלת המצור הימי

ב-16 בדצמבר 2025 חלה החרפה דרמטית במדיניות האמריקאית כלפי ונצואלה, כאשר הנשיא דונלד טראמפ הכריז רשמית על סיווג משטרו של ניקולס מדורו כארגון טרור. בד בבד עם הצהרה זו, הודיע הנשיא על הטלת מצור ימי על המדינה, מהלך שגובה בפריסת כוח צבאי חסר תקדים שתואר על ידו כ"צי המלחמה הגדול ביותר שאי פעם נפרס בהיסטוריה של דרום אמריקה"^[8][9]. הכוח הימי כולל 12 ספינות מלחמה וכ-15,000 חיילים, כשבראשו עומדת נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם, "ג'רלד ר. פורד"^[8]. במסגרת המצור, הונחה צבא ארצות הברית לבצע פעולות אקטיביות לתפיסת מיכליות נפט המפליגות אל ונצואלה וממנה^[10], במטרה לנתק את עורקי הכלכלה של המשטר. בנימוקיו לצעדים החריפים, הטיח טראמפ האשמות קשות בהנהגה הוונצואלית, בטענה כי זו גנבה שדות נפט השייכים לארצות הברית וכי הכנסותיה משמשות למימון פעילות פלילית ענפה, הכוללת טרור, סחר בסמים ובבני אדם, וכן מעשי רצח וחטיפות^[11].

הערות שוליים