| מדורו, 2025 | |||||
| לידה |
23 בנובמבר 1962 (בן 63) קראקס, ונצואלה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ניקולאס מדורו מורוס | ||||
| מדינה |
| ||||
| מקום מגורים |
| ||||
| מפלגה | המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה | ||||
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית | ||||
| בת זוג | סיליה פלורס | ||||
| ילדים |
ניקולאס מדורו גוארה | ||||
| מספר ילדים |
1 | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| חתימה |
| ||||
| |||||
ניקולאס מדורו מורוס (בספרדית: Nicolás Maduro Moros; נולד ב-23 בנובמבר 1962) הוא פוליטיקאי ונצואלי, אשר כיהן כנשיא ונצואלה החל משנת 2013 ועד 2026. ניצח בבחירות לנשיאות ונצואלה (אפריל 2013) שנערכו בעקבות מותו של הוגו צ'אווס ב-5 במרץ 2013. קודם לכן כיהן כשר החוץ של צ'אווס בין השנים 2006–2012, אז התמנה לסגנו ולממלא מקומו. לאחר מותו של צ'אווס הפך לנשיא בפועל במשך כחמישה שבועות עד לבחירות. עם הזמן קיבל שלטונו סממנים של רודנות. החל משנת 2018, עשרות מדינות בעולם חדלו להכיר בו כשליט ונצואלה, בעקבות האשמות על ניצחון לא חוקי בבחירות.[1][2]
ב-3 בינואר 2026 נעצר על ידי צבא ארצות הברית במבצע מיוחד.
ביוגרפיה
מדורו נולד בקראקס, בירת ונצואלה. סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ב-Liceo Ávalos במערב קראקס במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, אולם הוא נעדר כל השכלה גבוהה או לימודי המשך.
קריירה פוליטית
ראשית הקריירה
מדורו החל את הקריירה הפוליטית שלו בעת שעבד כנהג אוטובוס, כשהפך לנושא ונותן לא רשמי מטעם איגוד העובדים של מערכת התחבורה הציבורית בקראקס במהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, בתקופה שהאיגודים היו בלתי חוקיים. מדורו נחשב לאחד ממייסדי התנועה לרפובליקה החמישית, אך שני הישגיו הפוליטיים הגדולים ביותר היו שחרורו של צ'אווס מהכלא ב-1994, לאחר הפיכת הנפל שהוביל ב-1992, כאשר רעייתו, סיליה פלורס, היא שהובילה למעשה את ההגנה על צ'אווס, ותפקודו כאחד מהמתאמים הפוליטיים האזוריים במהלך הבחירות הנשיאותיות של 1998.
באספה הלאומית ובקבינט
מדורו נבחר ב-1998 מטעם התנועה לרפובליקה החמישית למה שהיה אז הבית התחתון (שנה לאחר מכן אוחדו שני בתי הנבחרים), ל-Asamblea Nacional Constituyente (אספת הבוחרים הלאומית) ב-1999 ול-Asamblea Nacional (האספה הלאומית) ב-2000 וב-2005 כשהוא מייצג את מחוז הבירה (מחוז פדרלי המקביל לבירה קראקס). המחוקקים בחרו בו ליו"ר האספה, תפקיד בו החזיק בין 2005 ל-9 באוגוסט 2006, כאשר מונה לשר החוץ.
ב-15 בדצמבר 2011 דיווח ה-El Universal (עיתון מקומי של קראקס) כי צ'אווס רצה לקדם את מועמדותו של מדורו לתפקיד מושל מדינת קרבובו מטעם ה-Partido Socialista Unido de Venezuela (המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה), משרה שהוחזקה באותה התקופה על ידי Mesa de la Unidad Democrática (השולחן לאיחוד דמוקרטי) האופוזיציונית לצ'אווס.
סגן נשיא ונצואלה
ב-10 באוקטובר 2012, שלושה ימים לאחר שזכה צ'אווס בבחירות לנשיאות ונצואלה, מינה אותו נשיא ונצואלה לתפקיד סגן הנשיא. מדורו נכנס לתפקידו ב-13 באוקטובר 2012, כאשר הוא שומר, במקביל, על משרתו כשר החוץ.
מחליפו של צ'אווס
ב-8 בדצמבר 2012, במהלך נאום טלוויזיוני, הודיע צ'אווס כי הוא יחזור לקובה לניתוח חירום, עקב הישנות של מחלת הסרטן בה הוא חולה. צ'אווס אמר כי אם מצבו יחמיר ותיערכנה בחירות חדשות לנשיאות ונצואלה, הוונצואלים צריכים לבחור במדורו כיורשו.[3] זוהי הפעם הראשונה שצ'אווס מינה יורש אפשרי לתנועתו, כמו גם הפעם הראשונה שהוא הכיר בפומבי באפשרות של מותו. תמיכתו של צ'אווס במדורו פגעה בדיוסדאדו קאבלו, איש צבא ופקיד רשמי רב עוצמה במפלגה הסוציאליסטית ובעל קשרים לכוחות המזוינים, שנחשב מועמדו של צ'אווס לרשת אותו. קאבלו התחייב מיידית לנאמנות, הן לצ'אווס, הן למדורו. במרץ 2013 צ'אווס הלך לעולמו וניקולאס מדורו הפך לנשיא ונצואלה עד לכינון בחירות חדשות.
בבחירות שהתקיימו בחודש יולי 2014, שלטונו של מדורו הודיע שהוא ניצח בבחירות עם 51% מהקולות. האופוזיציה, לעומת זאת, טענה שהיו זיופים בבחירות, ושמי שניצח הוא אדמונדו גונסאלס עם כ-70%, כפי שהראו המדגמים.[4] בדומה לבחירות הקודמות, ניצחונו זכה להכרה בידי מדינות דוגמת רוסיה, סין וקובה ולא זכה להכרה בידי ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות.[5][6]
המחאות נגדו
ב-2014 הנהיג יו"ר האופוזיציה לאופולדו לופס הפגנות מחאה נגד מדורו ונגד השלטון הסוציאליסטי. במחאות נהרגו כ-40 איש. במהלך ההפגנות נעצר לופס ונשפט ל-14 שנות מאסר. מדורו הואשם במעצרו של לופס ברודנות ובכך שלופס הוא אסיר פוליטי.[7]
בבחירות לפרלמנט ב-2015 הפסיד מדורו לאופוזיציה. בתגובה מינה מדורו שופטים בבית המשפט העליון מקרב נאמניו ובכך הוא שיתק את הפרלמנט שהיה נגדו. הרשויות הנאמנות לו מנעו מהאופוזיציה לקיים משאל עם על שלטונו של מדורו על אף שנאספו מספיק חתימות כנדרש בחוק.[8]
באפריל 2017 חודשו שוב המחאות נגדו בטענה שמדורו הוא דיקטטור והורס את הדמוקרטיה של ונצואלה. במחאות נהרגו לפחות 120 בני אדם. בעקבות התנהלות של מדורו הטילה ארצות הברית סנקציות כלכליות על מדורו ועל פוליטיקאים שתומכים בו.
לאחר הפסדו לפרלמנט הקים מדורו בתחילת אוגוסט 2017 גוף ממשלתי חדש בשם "האספה המחוקקת החדשה" עם 545 מושבים, גוף שמחזיק בסמכויות בלתי מוגבלות. האופוזיציה החרימה את הבחירות מה שהביא לכך שכל המחוקקים שנבחרו הם מנאמניו של מדורו. ההחלטה הראשונה של בית המחוקקים הייתה להדיח את התובעת הכללית לואיסה אורטגה ממפלגתו שלו שהאשימה את מדורו בהפרת זכויות אדם וברציחתם של המפגינים במחאה שהחלה באפריל. במקומה של אורגטה מינה בית המחוקקים את נציב תלונות הציבור טארק סאאב מנאמניו של מדורו.[9]
בשנת 2018 ניצח מדורו בבחירות, אולם הפרלמנט, שהיה בשליטת האופוזיציה, קבע כי מדורו ניצח באופן לא חוקי. מועמד האופוזיציה המוביל, חואן גואידו, הכריז על עצמו כנשיא זמני עד לקיום בחירות חדשות ותקניות, הכרזות שנהדפו על ידי מדורו.[1] בעקבות התפתחויות אלו, עשרות מדינות ברחבי העולם חדלו להכיר בשלטונו של מדורו והצהירו שמכירות בגואידו כשליט החוקי של ונצואלה.[2]
בשנת 2020 האשים אותו משרד המשפטים האמריקאי ש"הפך את ונצואלה לארגון פשיעה בשירותי סוחרי סמים וארגוני טרור" והגיש נגדו ונגד מקורביו מספר כתבי אישום, בין היתר בהקשר של סחר בינלאומי בסמים. במקביל הציבה ממשלת ארצות הברית פרס של 15 מיליון דולר על ראשו.[10] בהמשך הועלה סכום הפרס ל-50 מיליון דולר.[11]
באפריל 2023 הנשיא מדורו השיק תוכנית טלוויזיה בהנחייתו בערוץ הציבורי, שנה לפני שבמדינה היו אמורות להיערך בחירות לנשיאות.[דרוש מקור]
בבחירות 2024 הוכרז מנצח, אך באופוזיציה נטען כי הבחירות זויפו.[4]
ניסיון ההתנקשות
ערך מורחב – ניסיון ההתנקשות בניקולאס מדורו
באוגוסט 2018 ניצל מניסיון התנקשות בעת שנשא נאום. באירוע נפצעו שבעה חיילים.[12]
יחסיו עם ארצות הברית
יחסי ארצות הברית – ונצואלה החריפו בספטמבר 2025 וארצות הברית פרסה כוחות בים הקריבי, סמוך לוונצואלה. היא ציינה כי המהלך נועד להילחם בקרטלי הסמים בדרום אמריקה. לעומת זאת, ממשלת ונצואלה בראשות הנשיא ניקולס מדורו האשימה את ארצות הברית כי הפריסה מהווה כיסוי למבצע צבאי שמטרתו הפיכה והחלפת השלטון. במסגרת מסיבת עיתונאים מיוחדת שהתקיימה בקראקס, בה נכחו עיתונאים, בכירים וגורמי צבא, האשים מדורו את ממשל טראמפ בניסיון הפיכה מתוכנן.[13]
במהלך האירועים הזהיר מדורו כי ונצואלה ניצבת בפני "האיום החמור ביותר שידעה יבשת אמריקה במאה השנים האחרונות". בתגובה לפריסה האמריקאית הכריזה ונצואלה על מצב כוננות מרבי, פרסה כוחות צבאיים באזורי החוף ובגבול עם קולומביה, וקראה לאזרחים להצטרף למיליציה אזרחית. מדורו אף איים כי במקרה של מתקפה אמריקאית יכריז על מצב "רפובליקה חמושה" בהתאם לחוקת המדינה, מונח שמשמעותו בפועל היא הטלת משטר צבאי, אם כי לא פירט כיצד תתבצע הכרזה כזו.
המתיחות לא הופיעה ביום אחד, שכן כבר באוגוסט 2024 הכפילה ארצות הברית את גובה הפרס על מידע שיוביל למעצרו של מדורו ל-50 מיליון דולר, בטענה למעורבותו בסחר סמים בינלאומי. בנוסף, הממשל האמריקאי הכריז על ארגון "קרטל דה לוס סולס", שלטענתו כולל גורמים בכירים בצבא ונצואלה, כארגון טרור. דוברת הבית הלבן, קרולין לויט, תקפה את ממשלת מדורו בחריפות וטענה כי "משטר מדורו אינו ממשלה לגיטימית, אלא קרטל נרקו-טרור, ומדורו הוא פושע נמלט". כמו כן, רוב מדינות המערב, אינן מכירות במדורו כמנהיג לגיטימי, זאת לאור טענות רבות על זיופי בחירות בשנים 2018 ו-2024.
ממשלת ונצואלה דחתה את כל ההאשמות וההצדקות האמריקאיות וטענה כי מדובר בנרטיב שקרי שמטרתו להכין את הקרקע למבצע צבאי נגד המדינה. שר החוץ הוונצואלי, איבן חיל, הזהיר כי הפריסה הצבאית האמריקאית מסכנת את היציבות של כל אזור אמריקה הלטינית, ואמר כי התקפה על ונצואלה תגרור חוסר יציבות הרסני לכל היבשת. הוא קרא לסיום מיידי של הפריסה האמריקאית והביע דאגה עמוקה מההתפתחויות באזור.
ב-3 בספטמבר הנשיא דונלד טראמפ הכריז כי צבא ארצות הברית חיסל 11 בני אדם בתקיפה על סירת מנוע שהפליגה מוונצואלה, שלדבריו נשאה סמים והופעלה על-ידי ארגון הטרור Tren de Aragua. טראמפ כתב ברשת החברתית TruthSocial שבבעלותו כי מדובר ב"נרקו-טרוריסטים הפועלים תחת ניקולס מדורו", והזהיר: "שזו תהיה אזהרה לכל מי שאפילו יחשוב להכניס סמים לתוך ארצות הברית".[14]
זמן קצר לאחר מכן שני מטוסי קרב של ונצואלה התקרבו באופן חריג למשחתת אמריקנית USS Jason Dunham (DDG-109) במים הבין-לאומיים שבים הקריבי. בפנטגון הגדירו את התקריות "פרובוקטיביות במיוחד" והזהירו את הנשיא ניקולס מאודורו שלא ינסה לשבש את הפעילות הצבאית האמריקאית באזור.
ב-6 בספטמבר דיווחה רשת CNN כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוקל פעולות צבאיות נגד קרטלי סמים בוונצואלה- כולל תקיפות בשטחה.[15][16]
ב-16 באוקטובר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודה כי אישר בחשאי ל-CIA לבצע פעולה חשאית בוונצואלה.[17]
בדצמבר, הניו יורק טיימס דיווח כי טראמפ שוחח עם נשיא ונצואלה מדורו, וכי השניים דנו באפשרות שייפגשו בבית הלבן. טראמפ אמר בגלוי שהוא עשוי להסכים להפגש עם מאדורו על מנת למנוע מלחמה. מאוחר יותר, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על סגר אווירי בוונצואלה. קודם לכן, אמר טראמפ ש"בקרוב מאוד" תחל פעילות קרקעית נגד רשתות המסחר בסמים בוונצואלה. נשיא ונצואלה מאדורו אמר כי התושבים מוכנים להגן על אדמתם.[18]
ב-2 בינואר 2026, מדורו אמר שמדינתו מוכנה לדון עם ארצות הברית על הסכם שייאבק בסחר בסמים.[19]

שבייתו והעמדתו לדין
ב-3 בינואר 2026, בשעות הבוקר המוקדמות בוונצואלה, פתחה ארצות הברית במתקפה על ונצואלה. בעקבות כך, נשיא ונצואלה הכריז על מצב חירום במדינה וגיוס כללי. מאוחר יותר, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז כי הנשיא מדורו נלכד והוטס מהמדינה.[20][21][22] ממשלת ונצואלה הגיבה כי "התקיפות מאיימות על השלום והיציבות באזור", טענה שמטרתן "לתפוס את המשאבים האסטרטגיים של ונצואלה", בהם נפט ומחצבים,[22] וקבעה כי היא דוחה את "התוקפנות הצבאית" האמריקנית.
שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו אמר שמדורו יעמוד לדין פלילי בארצות הברית, ושרת המשפטים פאם בונדי הודיעה על הגשת כתב אישום נגד מדורו ורעייתו. "מדורו הואשם במימון טרור-סמים, ייבוא קוקאין והחזקה של מקלעים ומכשירים הרסניים. הם יעמדו בקרוב בפני אימת הדין על אדמת אמריקה ובבתי המשפט האמריקניים", כתבה בונדי.[20]
ב-5 בינואר, הובל אזוק לבית המשפט הפדרלי בניו יורק לצורך הקראת כתב האישום. מדורו הואשם בפיקוח על רשת להברחת קוקאין ששיתפה פעולה עם ארגונים אלימים, בהם הקרטלים המקסיקניים "קרטל סינלואה" ו"לוס סטאס", המורדים הקולומביאנים מארגון ה-FARC וכנופיית "טרן דה ארגואה" מוונצואלה.[23][24]
מדיניות חוץ
ניקולאס מדורו עומד מאחורי מספר עמדות רדיקליות בתחום מדיניות החוץ של ונצואלה, כולל תמיכה של המדינה בלוב תחת שלטונו של מועמר קדאפי, אולם הוא גם היה אחראי על חלק מההחלטות הפרגמטיות והפייסניות ביותר, כולל פשרות שהובילו לתפנית ביחסים עם קולומביה. בניגוד לקודמו בתפקיד, מדורו הביע נכונות לחדש ולנהל יחסים עם מדינת ישראל (עמדה שנקשרה לטענות מקורביו להיותו ממוצא יהודי-ספרדי)[דרוש מקור].
מדורו, כמו קודמו, ניהל מדיניות עוינת כלפי ארצות הברית והיה בעל בריתן של יריבותיה המרכזיות, רוסיה, סין ואיראן.[25]
נאומים
מדורו דיבר אודות "אהבה ושירות למען המולדת". אמירות אלה מיוחסות לאמונתו בסאתיה סאי באבא.[דרוש מקור]
בראשית 2012 הכריז מדורו בנאום ציבורי כי הפוליטיקאים מהאופוזיציה הם "מתרוממים". הדברים חוללו סערה. מדורו התנצל בפני הקהילה ההומוסקסואלית ואמר כי השמיע את הדברים בלהט הוויכוח אודות מעשיה של האופוזיציה.
חיים אישיים
מדורו נשוי לסיליה פלורס, עורכת דין ב-Movimiento V República (התנועה לרפובליקה החמישית), אשר החליפה את בעלה כיושבת ראש בית הנבחרים של ונצואלה באוגוסט 2006, כאשר הוא מונה לשר החוץ. פלורס הייתה לאישה הראשונה שכיהנה כיושבת ראש האספה הלאומית (2006 - 2011).
לדברי הקטור מוחיקה, ששימש כשגריר ונצואלה בצרפת, מדורו הוא בעל שורשים יהודים ספרדיים שאבותיו היגרו לוונצואלה במאה ה-17 מהולנד[26] שבה חיו לאחר גירוש ספרד.[27] מדורו סיפר על כך בריאיון עיתונאי.[28]
ראו גם
קישורים חיצוניים
ניקולאס מדורו, ברשת החברתית פייסבוק
ניקולאס מדורו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ניקולאס מדורו, ביישום טלגרם
ניקולאס מדורו, ברשת החברתית אינסטגרם
ניקולאס מדורו, ברשת החברתית טיקטוק
ניקולאס מדורו, סרטונים בערוץ היוטיוב- ניקולאס מדורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רויטרס, יום אחרי צ'אבס: נהג האוטובוס שינהיג את ונצואלה, באתר ynet, 1 בינואר 2013
- שלמה פפירבלט, קרקס בקראקס - ליצן בנעליים גדולות מדי, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2013
- פולי טובמן, המשבר ההומניטרי בוונצואלה – מה בדיוק הסיפור?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 ביולי 2017
הערות שוליים
- 1 2 מדורו: אני מוכן לקיים שיחות מכובדות עם טראמפ, באתר וואלה, 23 ביוני 2020
- 1 2 More than 50 countries support Venezuela’s Juan Guaidó
- ↑ רויטרס, צ'אבס הודה "הסרטן חזר", ומינה לראשונה יורש, באתר ynet, 9 בדצמבר 2012
- 1 2 ונצואלה הכריזה שהנשיא זכה בבחירות. האופוזיציה: ניצחנו עם 70% מהקולות, באתר ynet, 29 ביולי 2024
- ↑ "מלחמה על הדמוקרטיה": ונצואלה בוערת אחרי "גניבת הבחירות", מפגינים נהרגו, באתר ynet, 30 ביולי 2024
- ↑ בלינקן על הבחירות בוונצואלה: "אין ספק שיריבו של מדורו ניצח", באתר ynet, 2 באוגוסט 2024
- ↑ ונצואלה: הפגנות ענק לאחר מעצר מנהיג האופוזיציה, באתר וואלה, 19 בפברואר 2014
- ↑ גיא אלסטר, נהג האוטובוס שהפך לדיקטטור ומוביל את ונצואלה אל התהום, באתר וואלה, 5 באוגוסט 2017
- ↑ סוכנות הידיעות, הנפילה של ונצואלה: מדמוקרטיה למראית עין לדיקטטורה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2017
- ↑ 15 מיליון על ראשו: ארצות הברית מאשימה את מדורו בסחר בסמים, באתר וואלה, 27 במרץ 2020
- ↑ Louis Casiano, AG Bondi offers $50M for arrest of Venezuelan President Nicolás Maduro, Fox News, 2025-08-07 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ ניסיון התנקשות בנשיא ונצואלה בשידור חי: הנאום נקטע, חיילים ברחו, באתר ynet, 5 באוגוסט 2018
- ↑ אסף רוזנצוייג, נשיא ונצואלה הכריז: ניצבים בפני האיום החמור ביותר, ארה"ב מנסה להפיל את המשטר שלנו, באתר מאקו, 2 בספטמבר 2025
- ↑ "סירת סמים" מוונצואלה הופצצה בדרכה לארה"ב, טראמפ תקף: "נרקו-טרוריסטים" | תיעוד, באתר ynet, 3 בספטמבר 2025
- ↑ דיווח: טראמפ שוקל פעולות צבאיות נגד קרטלי סמים – בתוך ונצואלה, באתר מאקו, 6 בספטמבר 2025
- ↑ אחרי הפצצת "סירת הסמים": "טראמפ שוקל לתקוף קרטלים - בתוך ונצואלה", באתר ynet, 6 בספטמבר 2025
- ↑ גיא אלסטר, טראמפ שוקל תקיפות בוונצואלה, ואישר ל-CIA לפעול נגד משטרו של מדורו, באתר וואלה, 16 באוקטובר 2025
- ↑ איתמר וישנקו, טראמפ הכריז על סגר במרחב האווירי של ונצואלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בנובמבר 2025
- ↑ רודן ונצואלה משנה כיוון? "מוכנים לדון עם ארה"ב על הסכם שייאבק בסחר בסמים", באתר ynet, 2 בינואר 2026
- 1 2 ברק רביד, אסף רוזנצוייג, תומר אלמגור, קרן בצלאל, ארה"ב תקפה בוונצואלה, טראמפ: מדורו נתפס והוטס אל מחוץ למדינה, באתר מאקו, 3 בינואר 2026
- ↑
רויטרס, טראמפ: נהיה מעורבים מאוד בתעשיית הנפט של ונצואלה, באתר הארץ, 3 בינואר 2026 - 1 2 במבצע קומנדו, בחסות ההפצצות הנרחבות: "ארה"ב לכדה את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו", באתר ynet, 3 בינואר 2026
- ↑ מדורו בבית המשפט: אני נשיא ונצואלה, אני רואה את עצמי כשבוי מלחמה, באתר וואלה, 5 בינואר 2026
- ↑ מדורו כפר באישומים נגדו: "אני עדיין נשיא ונצואלה", באתר זמן ישראל, 5 בינואר 2026
- 1 2 ליאור בן ארי, חבר של איראן, שר ג'ון לנון – ופרס של 50 מיליון דולר הוצב על ראשו: זה רודן ונצואלה שנלכד, באתר ynet, 3 בינואר 2026
- ↑ אלדד בק, בין חשש לתקווה, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2019
- ↑ גדעון קוץ, שגריר ונצואלה בצרפת: "הנשיא מדורו הוא יהודי ומוכן לדיאלוג עם ישראל", באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2019
- ↑ כתבה בעיתון times of israel