הפטרה

קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא לאחר קריאת התורה בשבת וביום טוב

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

בעוד שבסדר הקריאה שהונהג לקריאת חמשת חומשי התורה משלימים את קריאתם מדי שנה (או מדי שלוש שנים לפי מנהג ארץ ישראל הקדום[1]), לא נקבע לספרי הנביאים מחזור קריאה על פי סדרם. עם זאת, חלק מפרקי הנביאים נקראים בהפטרה לפי נושאים: לכל פרשה נבחרה הפטרה הקשורה בדרך כלל בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת או לאירוע הסמוך לקריאתה.

נהוג לקרוא את ההפטרה בניגון בטעמי המקרא, ולברך לפניה ואחריה. הניגון של ההפטרה שונה מזה של קריאת התורה, על מנת לסמל שקריאת התורה חשובה יותר (יש גם מנגינות נוספות לחגים שונים וכן לחמש המגילות).

היסטוריה

קיימות דעות שונות לגבי התקופה בה החלו לקרוא הפטרות, ובהתאם קיימת מחלוקת באשר לטעם הקריאה בהן. היו שסברו שעזרא הסופר כלל את קריאת ההפטרה, בצד תקנתו לקרוא בתורה.[2] לפי דעת רבי דוד אבודרהם, ההפטרות נתקנו כתחליף לקריאת התורה בעת שהייתה גזירה שאסור לקרוא בתורה,[3] ובהתבסס על דעתו היו שקבעו את זמן התחלת קריאת ההפטרות לתקופת הגזירות של השלטון הסלאוקי ביהודה.[4] על פי השערה זו, שמה של ההפטרה נובע מהעובדה שהיא פוטרת מהחובה לקרוא בתורה[דרוש מקור][דרושה הבהרה]. השערה חלופית הוצעה על ידי הרב ראובן מרגליות והרב שמשון רפאל הירש,[דרוש מקור] ולפיה ההפטרה הונהגה כדי להיאבק בזרמים ביהדות שראו רק את חמשת חומשי התורה ככתבי קודש (כדוגמת השומרונים), אך ללא פירוט היסטורי לגבי זהותה הספציפית של הקבוצה.

העדות הכתובה הראשונה לקריאת הפטרה מופיעה בברית החדשה (הבשורה על־פי לוקאס, פרק ד', פסוקים 16–21). מסופר שם שישו הלך בשבת לבית הכנסת בנצרת, שם ניתן לו ספר ישעיהו והוא קרא ממנו בפרק ס"א.

בתוספתא (מגילה ד, א) הובא סדר ההפטרות בארבע פרשיות ועבור חלק מהמועדים והתלמוד הוסיף ופירט עבור כל המועדים.[5][6] במשך הזמן, בחירות מסוימות של קטעים מהנביאים מוסדו בקהילות השונות והפכו למסורת. הסבר זה מסייע להבין מדוע יש מגוון מסורות שונות בנוגע לקטעי ההפטרה לקהילות השונות, כאשר קהילות שונות קוראות קטעים שונים (או חלקים שונים של אותו הקטע) לאותה פרשה או אירוע. עם זאת, לדברי הרב משה פיינשטיין, אין כיום למפטיר רשות לסתור את מסורת הקריאות ולבחור בעצמו קטע להפטרה, מכיוון שהדבר סותר את המנהג.[דרוש מקור]

ההפטרה כיום

הטעמים בהפטרה

בהפטרה יש לטעמי המקרא לחנים שונים מאשר הלחנים שלהם בקריאת התורה. מקורות מימי הביניים המאוחרים (אשכנזיים וספרדיים) מעידים שכך היה נהוג כבר בתקופה זו.

ברכות ההפטרה לפי נוסח עדות המזרח. המפטיר מברך ברכה אחת לפני הקריאה, וארבע לאחריה

מנהגים בהפטרה

קורא ההפטרה נקרא "מפטיר". המפטיר הוא האדם האחרון שנקרא לעלות לתורה, ויש פוסקים שסוברים שעולה אחר יכול לקרוא את ההפטרה. קריאה בהפטרה נחשבת לכבוד גדול ונוהגים לכבד בקריאתה בעלי שמחה. בקהילות מסוימות נהוג להוסיף פסוקים קבועים הנאמרים לפני או אחרי ההפטרה. כמעט בכל הקהילות הספרדיות, וכן בנוסח איטליה ובנוסח פרובאנס מוסיפים לאחר ההפטרה את הפסוק "גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל". יהודי עיראק מוסיפים לאחריו את הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". בקרב יהודי גאורגיה, נוהגים להוסיף את הפסוק "חִזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לה'", טרם ברכות ההפטרה. ויש בקהילות גאורגיה, שנהגו להוסיף לאחר קריאת ההפטרה, מלבד פסוק גואלינו, עוד שני פסוקים נוספים: "כי פדה ה' את יעקב, וגאלו מיד חזק ממנו", "ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה".

מנהג בחלק מהחסידויות שהמפטיר קורא בלחש את ההפטרה וכל אחד קורא לעצמו.[דרוש מקור]

ישנם כמה אופנים לקריאת ההפטרה:

  1. לרוב היא נקראת מתוך ספר תנ"ך מנוקד ומוטעם. יש פוסקים שמפקפקים בקריאת ההפטרה מספר מודפס, ואומרים שאין יוצאים בו ידי חובת ההפטרה כלל ועיקר.
  2. בעל הלבוש תיקן לקרוא את ההפטרה מתוך "ספר אפטרתא" (ספר הפטרות) הכתוב בקלף בצורה של ספר תורה, וכן נוהגים בקצת קהילות אשכנז עד היום.[7] בקהילות ספרדיות מקובל גם להדפיס את ספר ההפטרות על קלף, והוא נתון בתוך תיבת עץ בדומה לספר תורה. לעיתים גם בקהילות כאלה כותבים את ההפטרות ולא מדפיסים.
  3. הגאון מווילנא (הגר"א) הורה להדר ולכתוב בבית הכנסת שלו את כל ספרי הנביאים על קלף (כל נביא על מגילת קלף נפרדת), ולקרוא מהם את ההפטרות. מנהג זה קיים גם כיום בקרב קהילות שונות שנוהגות את מנהג הגר"א. באותן קהילות נוהגים שהמפטיר אומר את ברכות ההפטרה, ואילו בעל הקריאה קורא את ההפטרה עצמה. למעשה, הגר"א הורה לכתוב את כל ספרי התנ"ך על קלף, כולל אלה שלא נהוג לקרוא מהם בציבור.

כאמור, בדרך כלל ההפטרה קשורה בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת באותו שבוע. לדוגמה בפתח פרשת במדבר מסופר על מפקד של בני ישראל ומספרם. בהתאם לכך ההפטרה מספר הושע פרק ב' פותחת במילים "והיה מספר בני-ישראל כחול הים אשר לא-ימד ולא יספר". לפעמים ההפטרה קשורה לאירוע הסמוך לקריאתה ("מענינא דיומא"), כמו ההפטרות של תלת דפורענותא ושבע דנחמתא, או הפטרת מחר חודש.

ההפטרות לא נלקחו במידה שווה מספרי הנביאים השונים, רוב ההפטרות נלקחו מספרי ישעיה, תרי עשר ומלכים ומיעוטן מספרי הנביאים האחרים.

ההפטרה כחלק ממנהג בר המצווה

ביהדות האורתודוקסית, אצל רוב יהודי אשכנז, יהודי תימן, וחלק מקהילות הספרדים (יהודי מרוקו ועיראק), נהוג שכחלק מטקס בר־המצווה יקרא הנער בר־המצווה את ההפטרה. בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, גם בת־המצווה קוראת בהפטרה (בנוסף על קריאת המפטיר).

לעומת זאת, ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג שהנער קורא את ההפטרה, אלא הוא עולה לתורה לקטע אחר. כך למשל, בקהילות יהודי גאורגיה נהוג שחתן בר המצווה עולה עליית ראשון במקום כהן.

רשימת הפטרות

כאמור, הבחירה איזה קטע מקטעי הנביאים יש לקרוא כהפטרה מעולם לא הייתה זהה בכל קהילות ישראל. רשימה זאת כוללת את קטעי ההפטרות לפי מנהגי הקריאה של העדות השונות היום, ובנויה לפי המנהג המקובל בו מסיימים את קריאת כל התורה בשנה אחת.[8]

סימון

אם לא מצוין אחרת, ההפטרה זהה לכל העדות.

הפרקים והפסוקים אותם קוראים בהפטרה מצוינים בצורה הבאה:

  • ספר פרק, פסוק - פרק, פסוק

הפטרות ספר בראשית

הפטרות ספר שמות

הפטרות ספר ויקרא

הפטרות ספר במדבר

הפטרות ספר דברים

הפטרות לחגים ואירועים מיוחדים

הפטרות שנהגו בארץ ישראל במחזור הקריאה התלת-שנתי

בארץ ישראל נהג בתקופה הקדומה מחזור קריאה תלת-שנתי שכלל כ-157 'סדרים'.[1] ההפטרות לפי מחזור הקריאה הזה נשמרו בקטעים מגניזת קהיר. יוסף עופר זיהה את רשימות ההפטרות השונות וערך רשימה של כל ההפטרות לפי המנהג התלת-שנתי.[39]

ראו גם

לקריאה נוספת

מאיר רפלד, "לפרשת הסתירות בסוגיית הפטרת מנחה בשבת ועמדתם של חכמי פרובנס", כנישתא ג, עמ' רצג-שא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 חיים סיימונס, הבדלים בקריאת הפרשיות בין בני א"י ובין בני חו"ל, סיני ק"ו (1990), עמ' לד.
    הרמב"ם (ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכה א') מזכיר שבזמנו עדיין היו קהילות שסיימו את התורה בשלש שנים.
  2. ↑ ישעיה די טראני, ספר המכריע, סימן לא, מונקטש, תר"ס, באתר היברובוקס
  3. ↑ דוד אבודרהם, אבודרהם - סדר שחרית של שבת, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר היברובוקס
  4. ↑ אליהו בחור, ספר התשבי שורש 'פטר', בסילאה, ה'שס"א, באתר היברובוקס, צוטט גם בתוספות יום טוב משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ד' ד"ה 'לכסדרן'.
  5. 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א
  6. ↑ אולם, יש קצת שינויי מנהגים גם במועדים אלו, ראו להלן בשביעי של פסח ובשמחת תורה.
  7. ↑ בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, בני ברק תשס"ב, חלק ב, עמ' 114 ואילך
  8. ↑ לרשימה מקיפה יותר, הכוללת גם מנהגים היסטוריים, ראו רשימתו של הרב עלי דוקר באתר 'על התורה'.
  9. ↑ ההפטרות של קהילה זו מתועדות בפנקס בית הכנסת דק"ק פוזנא, בתוך "ברכה למנחם" סט. לואיס תשט"ו עמ' 262, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  10. ↑ ההפטרות לפי נוסח רומניא (וכן במנהגי הקראים) מבוססות על פי ההפטרות במנהג הארץ-ישראלי הקדום, לעומת מנהגי שאר העדות שמבוססים על המנהג הבבלי. ברומניא סיימו את התורה בשנה אחת כמנהג הבבלי, ולכן נבחרה הפטרה אחת מתוך הפטרות שלשת הסדרים הארץ-ישראליים המקבילים לכל פרשה. למעשה, תמיד משתמשים בהפטרה של הסדר השלם הראשון. מאחר שהפטרות ארץ ישראל בדרך כלל קשורות לתחילת הסדר, ההפטרה בדרך כלל קשורה לתחילת הפרשה. החריג הוא כאשר תחילת הפרשה הייתה באמצע הסדר הארץ-ישראלי – כגון בפרשיות בשלח ונשא – ואז ההפטרה קשורה לתחילת הסדר השלם הראשון, שהוא באמצע הפרשה, ראו Louis Finkelstein, "The Prophetic Readings According to the Palestinian, Byzantine, and Karaite Rites", Hebrew Union College Annual, vol. 17 (1942-1943) page 423. (הלינק ל-JSTOR, הזמין למנויים בלבד.)
  11. ↑ ראו Eli Ducker, Haftaros of Vayetze and Vayishlach : A Mistake Rectified.
  12. ↑ ראו מאמרו של עלי דוקר על התגבשות מנהגי הפטרת שמות (באנגלית).
  13. ↑ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי סדר מזמורים להוצאת ספר תורה וסדר הפטרות כמנהג בני רומה כפי הנהוג בירושלים עיה"ק, עמ' 91.
  14. ↑ יש המוסיפים בהתחלה את הפסוק: "בעת ההיא יובל שי".. וכו' (ישעיהו יח, ז'), וזאת על פי קצת כתבי יד עתיקים.
  15. ↑ בקהילות שנהגו לחלק את פרשת משפטים לשתי פרשיות (ראו ערך פרשת משפטים), נראה שהיו חילוקי מנהגים לגבי ההפטרה של "ואם כסף תלוה". בספר השלחן (תלמיד הרשב"א) (הלכות תפילה שער ו) כתב שנהגו בקהילתו להפטיר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ל' "הנה ימים באים נאם יי וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה" עד פסוק ל"ט "ולא יהרס עוד לעולם", ומדלג וקורא פרק ל"ג, פסוק י' "כה אמר יי עוד ישמע במקום הזה" עד "יי צדקנו" פסוק ט"ז. בכל מקרה, כתב שברוב השנים כשמחברים פרשיות "משפטים" ו"ואם כסף תלוה", מפטירים בשל משפטים.
  16. ↑ ויש נוהגים שאם שבת ויקהל הייתה שבת שקלים, קוראים הפטרת ויקהל, או שניהם.
  17. 1 2 יש קהילות שמחליפות את ההפטרות של אחרי מות ושל קדושים.
  18. 1 2 ראו מאמרו של עלי דוקר על התגבשות מנהגי הפטרות בהר ובחקותי (באנגלית).
  19. ↑ בספר המנהגים של פוזנן, כתוב שמסיימים "נאם ה'", ואם כן יכול להיות שמסיימים בפסוק ט"ו, ל', או ל"א, וצריך עיון. בנוסף, יש סתירה בקונטרס אם מפטירים הפטרה זו או ההפטרה שמפטירים שאר קהילות האשכנזים, וצריך עיון.
  20. ↑ בקונטרס של פוזנן, לא מוזכר הוספת הפסוקים בסוף, וצ"ע אם אכן לא הוסיפו או רק שלא טרחו להזכיר.
  21. ↑ רוב קהילות השאמי מפטירות כמנהג הספרדים.
  22. ↑ בחומש דפוס קושטא רס"ה עם הפטרות כמנהג רומניא, מופיע בפרשת ראה "עניה סוערה", עיין בפרשת נח. ואם כן, לא ברור איפה נגמרה ההפרטה במנהג זה.
  23. ↑ לפי המנהג הראשון המוזכר בקונטרס פוזנא, מפטירים "דרשו" בשבת שובה. לפי המנהג השני, מפטירים "שובה", וכמנהג שאר האשכנזים.
  24. ↑ בנוסח איטליה, נוהגים להפטיר הפטרה זו דווקא כשחל נצבים-וילך קודם ראש השנה, אבל בשבת שובה תמיד קוראים "שובה ישראל".
  25. ↑ בחומש עם הפטרות בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא, קושטא רס"ה, מוזכרים שני המנהגים.
  26. ↑ לפי המנהג הראשון המוזכר בקונטרס פוזנא, מפטירים "דרשו" בשבת שובה, ו"שובה" בשבת שבין יום כיפור לסוכות. לפי המנהג השני, מפטירים "וידבר דוד", וכמנהג שאר האשכנזים.
  27. 1 2 הגמרא[5] קובעת ש"ליו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה (מלכים א, ט', א), למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמד שלמה (מלכים א, ח', כב)." עם זאת, מובא בסדר רב עמרם גאון דפוס ווארשא תרכ"ה, חלק א, דף נ"ב ע"א ש"יש שמפטירין בראש יהושע ויהי אחרי מות משה עבד ה' עד רק חזק ואמץ", המתארת את מה שהתרחש מיד אחרי מות משה. במשך ימי הביניים, היו קהילות שנהגו בשני המנהגים, עיין דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' כה בהקדמה. והיום (מאחר שההפטרות של מנהג רומניא לא נהוגות בשום מקום בעולם) נוהגים כולם להפטיר ביהושע. במחזור רומניא, ונציה רפ"ג, דף תכט ע"א, מופיע ויעמד שלמה, ואם כן ברור שעדיין היו שנהגו כן במאה ה-16, וכנראה כל זמן שהמשיכו לנהוג כמנהג רומניא.
  28. ↑ הלבוש או"ח תל מזכיר את שני המנהגים.
  29. ↑ הכרעת הגר"א המופיעה במעשה רב, הלכות פסח קעו.
  30. ↑ רוב קהילות השאמי.
  31. ↑ ייתכן שהמנהגים לקרוא את הפטרה זו בשבת צו ולקראה בשבת הגדול נבעו זה מזה, מאחר ששבת הגדול בדרך כלל חלה בשבת צו, וצריך עיון איזה מהמנהגים הוא המקור לחברו. ראו ערך שבת הגדול.
  32. ↑ בקונטרס פוזנא, כתוב שמסיימים "וימליכו תחת אביו". לא ברור איזה פסוקים מדלגים באמצע (אם בכלל).
  33. ↑ ההפטרה של שאר העדות היא על פי קביעת הגמרא[5] שביום טוב שני של שביעי של פסח מפטירים "עוד היום". לעומת זה, במחזור רומניא, מופיעה שירת דבורה ליום זה, ראו סידור סרוק כמנהג רומניא, דפוס דניאל בומברג ונציה ה'רפ"ג, דף קמה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית, ונראה שמנהג זה מבוסס על מסורה ארץ-ישראלית, כמו רוב ההפטרות של רומניא.
  34. ↑ במחזור רמניא רפ"ג, כתוב "יש קהלות שמפטירין דרשו, ורבינו האיי כת' שמפטירין".
  35. ↑ מחזור שד"ל, חלק א, קפט ע"ב.
  36. ↑ בכל סידורי תימן העתיקים לא נזכרה הפטרה כלל במנחה של תשעה באב. במאות האחרונות לגלות תימן נתקבל המנהג להפטירה כמעט בכל הקהילות, זולת הדרדעים שאינם מפטירים כלל. הרב יוסף קאפח כתב בסידורו "שיח ירושלים" שאף הנוהגים להפטיר לא יברכו, אך לא נתקבלו דבריו למעשה.
  37. ↑ בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא דפוס קושטא רס"ה, מופיע הפטרה זו לתעניות. במחזור רמניא רפ"ג, כתוב "ויש מקומות שמפטירין במנחה בתעיות דרשו ה' וכן כתוב בסדר רב עמרם גאון, ואנו לא נהגנו כן". והדבר צריך עיון.
  38. ↑ כנסת הגדולה סימן רפ"ד, אבודרהם, (והוא אף הביא שכן מובא בסידור רס"ג), תרומת הדשן סימן כ', ארחות חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן ס"ב.
  39. ↑ מאמר, בדף של יוסף עופר באתר אוניברסיטת בר-אילן, וטבלה מלאה מעודכנת, גם היא שם.
סדר השבת
ערב שבת מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות
ליל שבת קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת
יום השבת תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית
מוצאי שבת תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה
פורטל שבת ומועדי ישראל
סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה הנוהגת כיום
טרם החג כפרות • תפילת מנחה • סעודה מפסקת
ערבית לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי
שחרית תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף
מוסף תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי
מנחה אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • ספר יונה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות
תפילת נעילה אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה
שונות יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • חמשת העינויים • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • פיוטי יום הכיפורים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.