זירת ים סוף

אוניות תובלה

בעקבות ריחוק הזירה הפעילה הזירה את אוניית הנוסעים "הי דרומה",^[2] האניה המגויסת א/מ דולפין שהכנה לפריצת מצרי טיראן במלחמת ששת הימים. נרכשו האונייות אח"י בת גלים (ת-81), אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2.

האניה "הי דרומה" הועסקה על פי חוזה עם משרד הביטחון והפליגה בין אילת ושארם א־שייח' עם נוסעים וחיילים. כמו כן הובילה אספקה ו־480 טון מים עבור הבסיס הצבאי בשארם א־שייח'. בנובמבר 1969, בעת עגינה ליד הרציף באילת, חובלה על ידי צוללנים מצריים. האונייה ניזוקה, אך נגררה למים רדודים וניצלה. לאחר תיקונים חזרה לשירות. ב־3 בספטמבר 1970 עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי הורדה לא הצליחו והאונייה הוכרזה כאבדן כללי.

אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה בתקיפה חבלנים שנייה בנמל אילת. אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2 נשאו בעיקר עבודת התובלה בזירה.

• 
  אח"י בת גלים (ת-81) ליד רציף הנמל הצבאי באילת.
• 
  אונית הגלנוע אח"י בת גלים 2 במעגן שארם א-שייח'
• 
  אנית התובלה אח"י בת ים (ת-83) במעגן שארם א-שייח'

הנחתות

ערך מורחב – שייטת הנחתות

לאחר מלחמת ששת הימים הועברו שלוש נחתות באורך 36 מטר, תוצרת מספנות ישראל, בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו במספנות ישראל לשני חלקים באורך 15 מטר כל אחד והועברו ברכבת לאשדוד ובמשאיות לאילת. בנמל אילת חוברו מחדש והפליגו לשארם א-שייח'.

במלחמת ההתשה הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ במבצע רביב, שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים.

בהמשך, נרכשה ספינת מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ונהייתה אח"י בת שבע. ושלוש נחתות טנקים אמריקאיות ששירתו במלחמת העולם השנייה נקראו אח"י אופיר, אח"י שבא ואח"י תרשיש.

ב-24 בינואר 1970, אירע אסון משאית התחמושת: בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל ממבצע רודוס בנמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות כל מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.

לפני מלחמת יום הכיפורים נערכה זירת ים סוף למשימה עיקרית של הנחתת כוח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "מבצע אור ירוק" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף מנחם מרון. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973, בו התקיים תרגיל רחב היקף בחוף ראס א-טנטור במפרץ אילת. במהלך המלחמה הוחלט שאין בכך צורך וההנחתה בוטלה.

בסוף שנת 1974 הועברו, בהפלגת ציפור עדן, שלוש נחתות 60 מטר תוצרת מספנות ישראל - אח"י אשדוד, אח"י אכזיב ואח"י אשקלון - סביב אפריקה לאילת. הנחתות מדגם שקמה הפעלו כאוניות אם לספינות הבט"ש.

על אח"י אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק כדי לאפשר פריקה של נגמ"שים אמפיביים שלל מדגם BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא הרמת סירות ברטרם אל הסיפון.

פלגת הבט"ש

ערך מורחב – פלגה 915

פלגה 915 הוקמה בספטמבר 1970 עם הגעת שלושת הדבורים הראשונים כסיירת בפיקודו של הרצל שחף. הסיירת תוגברה בדבור רביעי וחמישי ונעשתה פלגה שפעלה מבסיס מפרץ שלמה ובצעה בשנה שלפני המלחמה סיורי מונטנה, עגינה על מצופי העגינה בראס סודר, והתקשרות מעת לעת במזחים של א-טור והרציף באבו זניימה. ספינות הפלגה היו מחולקות בין סיירות שנקראו על שמות המעגנים בהן התמקמו. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סגן מפקד כלי שיט מוסמך. בנוסף לפעילות מצד גורמים עוינים עמדו בפני מפקדי כלי השיט של הפלגה אתגרים קבועים בעיקר במפרץ סואץ:

• מצב הים שהקשה על פעילות הצוותים בכלי השיט הקטנים.
• הצורך בניווט מדויק כדי להימנע משרטונות האלמוגים בקרבת החופים.

ב-1973 הוחלפו הצרעות בראס סודר בסיירת דבורים בפיקוד דוד בכר, שהעביר את הפיקוד לצבי שחק.^[3] לאחר תקרית מפגש הדבורים בפיקודו של צביקה שחק כמפקד הסיירת עם הדה קסטרו במאי 1973, הונחתה בראס סודר הנחתת תרשיש שהפכה למזח הדבורים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הורדו דבורים נוספים לזירה חלקם חדשים מהסדרה של דגם 2 אמריקאי^[א] בתום המלחמה כללה פלגה 915 כ-10 דבורים. במחצית שנות ה-70 התארגנו הדבורים על בסיס קבוע: סיירת ראס סודר - 3 דבורים, סיירת א-טור - 3 דבורים, סיירת בסיס מפרץ שלמה - 3–4 דבורים וסיירת בבסיס אילת שכללה דבור אחד ו-4 יתושים.

בתחילת 1977 בוצעה, למשך 3 חודשים, בדיקת היתכנות, בפיקוד כוכבי אזרן, להפעלת יתושים במעבר מילאן כשבסיס ההפעלה היה הנחתת אח"י אופיר שנחתה בראס כניסה. בהמשך שנת 1977 הוקמה סיירת דבורים נוספת של 3 דבורים בראס כניסה - בסיס אופיר, בפיקודו של יהודה יפה.

ב-15 בנובמבר 1975, לאור הסכם הביניים, פונו הדבורים, בפיקודו של מייק אלדר, מראס סודר. כשלושה חודשים טרם הפינוי ולקראתו, שימשה אח"י בת ים (ת-83) בפיקודו של דוד בן בעשט כאוניית אם לדבורים עד למועד הפינוי. סיירת ראס סודר יחד עם אח"י בת ים ירדה לבסיס מפרץ שלמה לאחר שהייה של שלושה שבועות באבו זניימה. סיירת א-טור הפכה לסיירת הצפונית. אח"י תרשיש הוצפה בראס סודר על ידי יחידת הנצלה ימית בפקודו של יצחק ברוקמן והונחתה מחדש במעגן א-טור לשמש כמזח לדבורים.

במרץ 1977 התקבלו 6 כלים חדשים לסיירת אילת: 5 נצים רגילים ואחד דגם ללא גשר פתוח, עם צריח נפתח, כלי שטבע במצרי טיראן במהלך תרגיל ימי קרב בנובמבר 1979. קליטת הנצים והפעלתם הייתה משימה מורכבת ותובענית. כלים אלו הגיעו הגיעו כספטים לשייטת 13, נמצאו לא מתאימים, הועברו לפלגה 914 ככלי שיט להגנת מבואות, גם שם נמצאו לא מתאימים והוחלט לבדוק את התאמתם באילת נוכח הים השקט יחסית ברוב ימי השנה. הנצים הופעלו עד לפרסום דו"ח ועדת החקירה של אל"ם שמואל פרס שהמליץ להפסיק הפעלתם, והפעלתם הופסק במחצית שנת 1980.

סיירת א-טור פונתה בספטמבר 1979^[4] ועברה כסיירת "נחשול" לאילת. בסיס אופיר וסיירת ראס כניסה נסגרו גם הם באפריל 1979.^[4] פלגה 915 סיירת בסיס מפרץ שלמה וסיירת ראס כניסה, בהרכב של 8 דבורים, פונו משארם א-שייח' באפריל 1982.

• 
  ספינת ברטרם חמושה מבצעת ביטחון שוטף בבסיס אילת 1972.
• 
  פלגת דבורים 915 בדוברת העגינה בשארם א-שייח' 1973.
• 
  ספינות פלגה 915 במעגן ראס קניסה, 1974.

ספינות סער

ערכים מורחבים – הפלגת מוניטין, הפלגת בציר ענבים, הפלגת יופי

ב-1 באפריל שנת 1974 הגיעו זוג ספינות סער 4: אח"י רשף ואח"י קשת, בפיקודו של סא"ל גדעון רז.

ב-16 באוקטובר 1974 הצטרף זוג נוסף של ספינות סער 4: אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), בפיקוד סא"ל אברהם אשור. הספינות שיצאו מחיפה ב-16 בספטמבר 1974 הפליגו סביב יבשת אפריקה הגיעו לבסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח'.

בחודש מרץ 1975 הגיעו זוג ספינות סער 2: אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו, בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.

שש ספינות הסער אורגנו בפלגה 45 אך המשיכו להיחשב גם כחלק משייטת ספינות הטילים.

מוצבי גילוי ושליטה

פלגת השליטה הפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי הפרוסים בנקודות תצפית לאורך החוף. הפלגה הורכבה ממטה הפלגה במפקדת הזירה בשארם א-שייח', תצפית מכ"ם על הר צפרא (יחד עם י"ב 528) המכסה את מצרי יובל ומבואות שארם א-שייח', תחנת מכ"ם בראס סודר מופעלת על ידי יחידה 838, תחנת מכ"ם על מגדל הקידוח F-10 מול שדה הנפט באבו רודס ותחנות מכ"ם באילת.

במוצבי התצפית הותקנו מכ"מים ומשקפות ראייה ארוכות טווח. בקריות השליטה היו אחראיות על בניית תמונה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן. קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים, ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.

יחידות נוספות

יחידת סנפיר האחראית על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט, ומבצעת משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.

יחידת מעגן – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה הופעלה תחת פלגת אג"ם.

ראס סודר

ערך מורחב – יחידה 838

בסיס אופיר

בסיס אופיר שכן בראס כניסה, בדרום מפרץ סואץ. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמב במקום תחנת מכ"ם ימי ניידת. ביולי 1977 הוקם הבסיס מחדש מספר קילומטרים מצפון למקומו הראשון. הנחתת אח"י אופיר שימשה כמזח צף עבור הבסיס, שהפעיל בתחילה סיירת יתושים שהוחלפו ב־1977 בשלושה דבורים. בדצמבר 1978 עזבו הדבורים והבסיס המשיך לתפקד כתחנת מכ"ם עד פברואר 1979.^[4]

בסיס דולפין

בסיס דולפין (על שם אח"י דולפין (צ-79)) שכן בא-טור. הבסיס הוקם לאחר מלחמת יום הכיפורים כתחנת מכ"ם ונקודת עגינה לדבורים. עם פינוי ראס סודר במסגת הסכם הביניים ב־1975 היה הבסיס לבסיס הצפוני של הזירה, והועברה אליו פעילות מראס סודר, לצד נחתת הטנקים אח"י תרשיש ששימשה כנקודת עגינה לדבורים. הבסיס פונה בספטמבר 1979.^[4]

אבו רודס

בסיס אבו רודס הוקם בסוף 1972 כתחנת מכ"ם ימי קבועה, ותחנות מכ"ם ניידות שנפרשו בלילות לאבטחת מתקני הנפט. הבסיס היה משותף ליחידות חי"ר ונ"מ, ומבחינת חיל הים פעל בכפיפות לאבו זנימה. בעקבות פינוי שלהבת לאחר מלחמת יום הכיפורים נסגר הבסיס לתקופה קצרה ונפתח שוב ב־1974, כשתחנת המכ"ם הועברה ממגדל הקידוח הימי לתוך הבסיס.^[4]

אבו זנימה

כוחות חיל הים התיישבו באבו זנימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים. הכוח הימי מנה שלוש נחתות, מספר טורפדות וגוררת אחת. מעט לאחר הקמת הבסיס הועברה אליו מפקדת זירת ים סוף, ששכנה באחד משני בתי המלון שבעיירה. בקיץ 1968 הועברה מפקדת הזירה לשארם א־שייח'.^[4]

בסיס אילת

ערך מורחב – בסיס אילת

גלריה

• 
  תרשים הפשיטה על האי גרין, יולי 1969^[7]
• 
  מבצע רביב - הנחתת אח"י קיסריה (פ-53) מעמיסה נגמ"ש שלל מסוג BTR-50 בחוף המצרי במהלך המבצע, ספטמבר 1969.
• 
  אח"י בת גלים שחובלה שקועה בנמל הצבאי באילת, מאי 1970.
• 
  טעינת טנקים באח"י בת שבע במסגרת תרגיל "הרף עין", נובמבר 1972.
• 
  ספינת משמר מצרית תוצרת מספנות דה קסטרו, שהותקפה על ידי זוג דבורים בפיקוד צבי שחק 5 במאי 1973.

גלריה

• 
  המכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, שנפגעה ממוקשים ב-26 באוקטובר 1973.
• 
  בדיקת המיקוש הימי במסוק מעל האונייה סיריס בתהליך טביעתה.
• 
  המכלית סירניה עושה את דרכה במפרץ סואץ, כשהיא מעבירה נפט גלמי מראס סודר לאבו רודס, נובמבר 1972.
• 
  ספינת דבור מס 881 מועלית לתיקון בחוף ראס סודר לאחר שנפגעה מאש מצרית מהאי גרין. ההספנה נעשית באמצעות מתקן מיוחד על גלגלים שתוכנן ונבנה בחיל הים, נובמבר 1973.
• 
  שבויים מצריים בנמל עדביה.
• 
  אל"ם זאב אלמוג (מימין), מפקד זירת ים סוף וסא"ל עוזי לבצור (במרכז), מג"ד 195, בשיחה עם מפקד נמל עדביה המצרי (משמאל) שהיה גאה על כך שנכנע לכוח שריון ולא לכוח ימי.
• 
  טרפדת שלל מצרית מסדרת הטרפדות מסדרה K-123. מועלית על ידי אנשי יחידת הנצלה ימית לחוף באבו רודס, 26 אוקטובר 1973.

גלריה

• 
  סימון מעבר מילאן במפרץ סואץ לשייט מכליות, מייד בתום מלחמת יום הכיפורים, 1973.
• 
  הנחתת אח"י אופיר בתפקיד אוניית אם לדבורים בא-טור.

זכרונות משתתפים

• אתר אבירי המפרץ סיפורי פלגה 915 בים האדום.
• לוחמים מבסיס חיל הים ברס סודר סובב וסובב הקומקום, סיפורי מלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' ביטאון חיילי חיל הים ספטמבר 1974, עמ' 4–5.
• דרור איסמן ועופר רז, מפקדי הזירה מספרים, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 25.
• כוכבי אזרן, ראיון עם יעקב הרצוג קברניט המכלית סירניה במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית, יוני 2013 עדכון 12 ביוני 20
• בני אהרון, קצין המודיעין בזירת ים סוף, באתר משמר המורשת הימית, 1 דצמבר 2013.
• דני נחושתן, קרב מרסא תלמאת, 31 בדצמבר 2014.
• יעקב בוגץ' תפיסת סירת מודיעין מצרית, באתר משמר המורשת הימית 25 באפריל 2014.
• הפרידה מזירת ים סוף 4 באפריל 1982 ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, 4 ביוני 2014.
• גדי שפי, תיאור מבצע מגבית 16, באתר משמר המורשת הימית, 6 בפברואר 2015.
• גבי חי שילה, דיווח מפקד אח"י געש על נסיבות ההחפה, באתר משמר המורשת הימית, 24 במאי 2015.
• עמוס בן אריה, הפלגת הרקולס פריגטות לים האדום, אתר משמר המורשת הימית 2017.
• יואל פלג, מפקד יחידה 838 במלחמת יום הכיפורים, אתר משמר המורשת הימית, 2 במרץ 2018.
• אמנון בן ציון, יחידה 838 בראס סודר, אתר משמר המורשת הימית 12 באפריל 2018
• יואל צדיקביץ, מודיעין בים האדום במלחמת יום הכיפורים ותקרית המים עם הסובייטים, באתר משמר המורשת הימית, 29 ביולי 2018
• נמרוד ארז, תקיפת ראס ע'ריב, באתר משמר המורשת הימית, 18 באוגוסט 2018.
• אלי מרק, פעילותי במבצעי מגבית במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית, אוגוסט 2018.
• אמנון בן ציון פלגת מפקדה זירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2018.
• אבי רייטן, שלישות זירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית' ספטמבר 2018.
• דיטה ניב, תמונות מזכרונותיה של קצינת ח"ן וחינוך בזירה, באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2018.
• דוד בכר פלגת דבורים בסערה במפרץ סואץ, באתר משמר המורשת הימית, 16 בינואר 2018.
• יואל פלג, מפקד יחידה 838 במלחמת יום הכיפורים באתר משמר המורשת הימית, 2 במרץ 2018.
• גדעון כורם, זכרונות מקרב מרסא תלמאת, באתר משמר המורשת הימית, יולי 2018.
• עמי אילון, דבורים במלחמת יום הכיפורים באתר משמר המורשת הימית, אוגוסט 2018.
• רלו רוזנברג חוויותי במלחמת יום הכיפורים בזירת ים סוף, אתר משמר המורשת הימית, אפריל 2020
• שמואל לוקס, השתתפותי בקרב מרסא תלמאת, אתר משמר המורשת הימית, מאי 2020.
• מיקי רענן, הצלת אח"י בת שבע. באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2020.
• מרדכי דקל ומנחם רזניק, דבורים בעדביה במלחמת יום הכיפורים, אתר משמר המורשת הימית, 18 בנובמבר 2020.
• מרדכי שלו הבאת הגוררת מיכל במהלך מלחמת יום הכיפורים אתר משמר המורשת הימית, אפריל 2021.
• יעקב בוגץ' מלחמת יום הכיפורים בזירת ים סוף, אתר בוגץ' 2023.

מאמרים

• אורי פורת, סיור למוקדי הסערה טרפדות בים האדום, 'מערכות ים' 85–86, יולי 1967, עמ' 23.
• צבי אלגת, ושבו בנים לגבולם שחרור שארם א-שייח, 'מערכות ים' 85–86, יולי 1967, עמ' 34.
• יעקב מרסו הזירה - הים האדום(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 12–13
• אלי שחף פנים חדשות בראי הימים ראיון עם ג'ק גלעד(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 17
• אלי שחף המפגש עם קומנדו מצרי ראיון עם חיים אברבנאל(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 24
• דן פופר, סיני סביב סביב(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 29–32
• אלי שחף, הוא נחת ישר לשארם סמל מוריס עובדיה(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 37.
• אריה סמסונוב, תגבורת ימית לאילת(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים" 93-92 מרץ 1969, עמ' 31.
• מיכה לימור, ראשונים במיצרים - ראשונים בשרם-א-שייך(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים" 93-92 מרץ 1969, עמ' 36.
• אריה דובלין, נשואין במפרץ שלמה, "מערכות ים" 94, יוני 1969 עמ' 44.
• מאיר שפיר, הפשיטה לראס-עדביה(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים" 95, אוגוסט 1969 עמ' 14.
• אריה דובלין, העימות הימי בזירת ים סוף, "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 18.
• עודד עגור ואמנון בן ציון, כחול לבן בסיני, "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 19.
• רס"ן משה, המהלומה המוחצת - טיבוע טרפדות מצריות ברס סאדת, "מערכות ים", 96, נובמבר 1969,עמ' 22.
• זאב יחזקאלי, החפה בחוף אבו דרג' - פשיטה משורינת בסיוע כוחות חיל הים, "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 24.
• מאיר שפיר ואריה דובלין, הפשיטה על האי גרין 'מערכות ים' 99–100 ספטמבר 1970, עמ' 66.
• מאיר שפיר ואריה דובלין, תמונות מפרץ שלמה, הסיירת במפרץ אילת, ראשונים בשארם א-שיך, על האי טיראן, לכידת מחבלים ואנשי מודיעין, "מערכות ים" מרץ 1971 40.
• רפאל שטיגליץ, הספינה המסתורית בשארם, "מערכות ים", 109, יולי 1972, עמ' 44.
• ע. עוז, שארם - חלום ומציאות, "מערכות ים", 110, נובמבר 1972, עמ' 37.
• אורלי אזולאי, בסיס אילת פנים רבות לו, "מערכות ים", 111 מרץ 1973, עמ' 30.
• יוחנן שדה, לילה בגרדקה - סיפורו של יוחנן, 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 4.
• אורלי אזולאי, המלחמה על ראס - סודר, 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 10.
• רפיקי, לאחר 28 שנים בעדביה, 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 21.
• בנימין תלם, מפרץ סואץ כדגם זעיר למשמעותה של שליטה ימית, "בין גלים", מרץ 1974 עמ' 2.
• רפיקי, בסיס ח"י באילת, "בין גלים" יוני 1974, עמ' 10.
• קובי, סובב וסובב הקומקום - סיפורי רס סודר, 'בין גלים' ספטמבר 1974, עמ' 4.
• עמוס מגד, ראס-סודר - רשימותיו של מבקר, 'בין גלים' נובמבר 1974, עמ' 8.
• אורלי אזולאי, הכתובת שלי היא מדבר סיני , 'בין גלים' אפריל 1975, עמ' 6.
• בתיה שם-אל, בסיס חיל הים בשארם - בסימן התרחבות, 'בין גלים' יוני 1975 עמ' 24.
• בתיה שם-אל, יחידות בחיל - היתושים בסיירת הימית של אילת אינם עוקצים, 'בין גלים' יולי 1975 עמ' 18.
• בתיה שם-אל, אל"ם גדעון מפקד זירת ים סוף, חול מים שמים-בסיס ח"י בראס סודר, הפשיטה על האי גרין, "בין גלים" אוגוסט 1975 עמ' 1–11.
• צבי כהן, המהלומה המוחצת - טיבוע שתי טרפדות מצריות בראס סדאת, "בין גלים" אוקטובר 1975, עמ' 24.
• אופיר שהם, שיר לסיירת הימית, "בין גלים" אוקטובר 1975, עמ' 29.
• נעמי פרנקל, דברי מפקד זי"ס, 'בין גלים' גיליון יום חיל הים ה-29 סיון תשל"ו יוני 1976, עמ' 16.
• דבורה הדר, תא"ל שבתאי לוי נפרד מהזירה עליה פיקד, "בין גלים" ספטמבר 1976 עמ' 2.
• דבורה הדר, המטבח בבסיס אילת המטבח הטוב לשנת 1976, "בין גלים" מרץ 1977 עמ' 1.
• שחר לנדאו, המשט ההיסטורי בתעלת סואץ בפיקוד דוידי, 'בין גלים' ספטמבר 1979 עמ' 4.
• שחר לנדאו, פקידת האגמ ורד בשארם, 'בין גלים' יוני 1980 עמ' 23.
• רמי אנטואן, האם תוגבל ישראל בשיט במצרי טירן ראיון עם סא"ל ברוך הולנדר פרקליט חיל הים, 'בין גלים' יוני 1980 עמ' 48.
• שלמה מן, כך כבשנו את המבצר, 'בין גלים' יוני 1981 עמ' 5.
• מרב בוקשפן וצבי רייך, ששים ושתים שעות בחוף הסעודי, 'בין גלים' ינואר 1982 עמ' 1.
• שלמה מן, הפרידה משארם א-שייך, בין גלים 157, אפריל 1982 עמ' 1
• דרור איסמן ועופר רז, נווי מדבר על גדות מפרץ סואץ, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 28.
• אברהם זוהר, הנחיתה שהחישה את מותו של נאצר, 'בין גלים' הוצאה מיוחדת 1, 8 ביוני 1982 עמ' 2.
• אבי אובל, עשרים ושתים שנה לזירת ים סוף, 'בין גלים' 178 אוגוסט 1989 עמ' 19.
• רמי לונץ וצפי מרלי, מדים לבנים בים האדום, "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 62.
• אלי רהב, תנועת המיכליות בים האדום בעת מלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית 4 באוגוסט 2013.
• רביב הדר, זירת ים סוף - 40 שנה לקרבות הימיים במלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' מאי 2014, עמ' 24.