זירת ים סוף

מסגרת בחיל הים הישראלי

זירת ים סוף
סמל זירת ים סוף
סמל זירת ים סוף
פרטים
כינוי זי"ס
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג זירה ימית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות יוני 1967 – 21 באפריל 1982 (כ־14 שנים)
מלחמות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
כוח אדם 400 איש במצב רגיל 1,200 בתקופת המלחמה.
ציוד עיקרי כלי שיט, תחנות מכ"ם
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דרגת המפקד אלוף-משנה (ים)  אלוף-משנה
מפקדים מפקדי הזירה
פריסת יחידות זירת ים סוף 1967–1982

זירת ים סוף (זי"ס) הייתה מסגרת של חיל הים הישראלי שפעלה מיוני 1967 עד אפריל 1982. בעת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים השתתפו יחידות הזירה בפעולות לחימה ימיות, חלקן בשיתוף פעולה עם כוחות יבשה וחיל האוויר, והיא הייתה האחראית על גבולותיה הימיים של ישראל בים סוף, על חופי סיני ועל אבטחת חופש השיט במפרץ סואץ ובמפרץ אילת.

הבסיס העיקרי של מפקדת הזירה היה בשארם א-שייח'. מ-1980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, הצטמצמו גבולות הזירה והועברה מפקדת הזירה לבסיס אילת, שם היא מתמקדת כיום בשמירת האינטרסים הימיים של ישראל במפרץ אילת ובים סוף עד מוצאו לאוקיינוס ההודי בקרן אפריקה. כיום בחיל הים משמש הביטוי "זירת ים-סוף" - או בקיצור זי"ס - ככינוי חלופי לבסיס אילת.

משימות הזירה

זירת ים סוף פעלה בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, חופש השיט, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין בתחומי הזירה. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.

משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל בים סוף גזרת הפעילות העיקרית הייתה במבואות מצרי טירן ובמפרץ סואץ.

הזירה הפעילה תחנות מערך הגילוי החופי בגזרתה. בבסיסים פעלו יחידות ימיות ויבשתיות אשר תפקידן להגן על הגבולות הימיים בשגרה, בחירום ובלחימה.

נכסים אסטרטגיים בתחום הזירה

במרחב הזירה או בקרבתו נמצאו מתקנים אסטרטגיים שיש צורך להגן עליהם מפעילות עוינת בים ומהים.

  • ישובים: בעיר אילת נמצא ריכוז אוכלוסין בצפיפות רבה. לאורך חופי סיני נמצאו יישובים ומתקני קיט.
  • נמל אילת: הנמל המשמש פתח כניסה ויציאה חשוב ביותר לכל האספקה והיצוא של מדינת ישראל. את הנמל פוקדות אוניות משיט בינלאומי.
  • מסופי דלק: הטרמינל של חברת קו צינור אילת אשקלון משמש להעברת דלקים.
  • קידוחים ימיים ויבשתיים ומתקני הולכת נפט – במפרץ סואץ.

מבנה הזירה

 
 
 
 
 
 
 
 
מפקד הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סגן
מפקד הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מטה הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגות הזירה
 
 
 
 
 
 
קצין מודיעין
 
רב הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגת מפקדה
 
פלגה טכנית
 
 
 
 
פלגת מבצעים
שלישות
 
 
אפסנאות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קצינת ח"ן
 
 
נגד טיסות
 
 
 
 
 
תחנת מכם F10מי"ק זירתיתצפית צפרא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחלקת מנועיםמחלקת אלקטרוניקה
מכ"ם, קשר ולוחמה אלקטרונית
מחלקת נשק ייעודי
טילים ותותחים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אח"י בת ים (ת-83)
 
יחידות הזירה
 
אח"י בת גלים 2
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגה 45
פלגה 915
יחידת מעגן
יחידה 838
בראס סודר
פלגה 921
בסיס אילת
בסיס דולפין
בא-טור

פלגות מטה הזירה

המחנה הצבאי בשארם א-שייח' וזוג האנטנות לקשר טרופוספירי אשר שימשו לקשר בין המפקדות.

במטה הזירה פעלו פלגת אג"ם, פלגת מפקדה בה נכללו מחלקת שלישות ומחלקת אפסנאות, ופלגה טכנית. הפלגה הטכנית כללה את מחלקות מכונה, שהייתה אחראית למערכות ההינע ולגוף כלי השיט, מחלקת מערכות הספק ובקרה שהייתה אחראית על כשירות מערכות חשמל בכלי השיט,[1], מחלקת אלקטרוניקה שהייתה אחראית על כשירות מערכות מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות ומערכות קשר, ומחלקת חימוש ייעודי שהייתה אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השיט ובעיקר התותח המיוצב.

הפלגה הטכנית נעזרה במספנה שפעלה בנמל הצבאי באילת והפעילה מבדוק ונתנה שירותים לכלי השיט של זירת ים סוף. מספנת אילת הייתה כפופה למספנת חיל הים.

יחידות בזירה

בזירה הופעלו אוניות תובלה, 11 נחתות, כ-10 ספינות ביטחון שוטף. שש ספינות סער שהגיעו לאחר מלחמת יום הכיפורים אורגנו בפלגה 45.

אוניות תובלה

בעקבות ריחוק הזירה הפעילה הזירה את אוניית הנוסעים "הי דרומה",[2] האניה המגויסת א/מ דולפין שהכנה לפריצת מצרי טיראן במלחמת ששת הימים. נרכשו האונייות אח"י בת גלים (ת-81), אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2.

האניה "הי דרומה" הועסקה על פי חוזה עם משרד הביטחון והפליגה בין אילת ושארם א־שייח' עם נוסעים וחיילים. כמו כן הובילה אספקה ו־480 טון מים עבור הבסיס הצבאי בשארם א־שייח'. בנובמבר 1969, בעת עגינה ליד הרציף באילת, חובלה על ידי צוללנים מצריים. האונייה ניזוקה, אך נגררה למים רדודים וניצלה. לאחר תיקונים חזרה לשירות. ב־3 בספטמבר 1970 עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי הורדה לא הצליחו והאונייה הוכרזה כאבדן כללי.

אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה בתקיפה חבלנים שנייה בנמל אילת. אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2 נשאו בעיקר עבודת התובלה בזירה.

הנחתות

ערך מורחב – שייטת הנחתות

לאחר מלחמת ששת הימים הועברו שלוש נחתות באורך 36 מטר, תוצרת מספנות ישראל, בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו במספנות ישראל לשני חלקים באורך 15 מטר כל אחד והועברו ברכבת לאשדוד ובמשאיות לאילת. בנמל אילת חוברו מחדש והפליגו לשארם א-שייח'.

במלחמת ההתשה הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ במבצע רביב, שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים.

בהמשך, נרכשה ספינת מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ונהייתה אח"י בת שבע. ושלוש נחתות טנקים אמריקאיות ששירתו במלחמת העולם השנייה נקראו אח"י אופיר, אח"י שבא ואח"י תרשיש.

ב-24 בינואר 1970, אירע אסון משאית התחמושת: בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל ממבצע רודוס בנמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות כל מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.

לפני מלחמת יום הכיפורים נערכה זירת ים סוף למשימה עיקרית של הנחתת כוח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "מבצע אור ירוק" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף מנחם מרון. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973, בו התקיים תרגיל רחב היקף בחוף ראס א-טנטור במפרץ אילת. במהלך המלחמה הוחלט שאין בכך צורך וההנחתה בוטלה.

בסוף שנת 1974 הועברו, בהפלגת ציפור עדן, שלוש נחתות 60 מטר תוצרת מספנות ישראל - אח"י אשדוד, אח"י אכזיב ואח"י אשקלון - סביב אפריקה לאילת. הנחתות מדגם שקמה הפעלו כאוניות אם לספינות הבט"ש.

על אח"י אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק כדי לאפשר פריקה של נגמ"שים אמפיביים שלל מדגם BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא הרמת סירות ברטרם אל הסיפון.

גלריה

פלגת הבט"ש

ערך מורחב – פלגה 915

פלגה 915 הוקמה בספטמבר 1970 עם הגעת שלושת הדבורים הראשונים כסיירת בפיקודו של הרצל שחף. הסיירת תוגברה בדבור רביעי וחמישי ונעשתה פלגה שפעלה מבסיס מפרץ שלמה ובצעה בשנה שלפני המלחמה סיורי מונטנה, עגינה על מצופי העגינה בראס סודר, והתקשרות מעת לעת במזחים של א-טור והרציף באבו זניימה. ספינות הפלגה היו מחולקות בין סיירות שנקראו על שמות המעגנים בהן התמקמו. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סגן מפקד כלי שיט מוסמך. בנוסף לפעילות מצד גורמים עוינים עמדו בפני מפקדי כלי השיט של הפלגה אתגרים קבועים בעיקר במפרץ סואץ:

  • מצב הים שהקשה על פעילות הצוותים בכלי השיט הקטנים.
  • הצורך בניווט מדויק כדי להימנע משרטונות האלמוגים בקרבת החופים.

ב-1973 הוחלפו הצרעות בראס סודר בסיירת דבורים בפיקוד דוד בכר, שהעביר את הפיקוד לצבי שחק.[3] לאחר תקרית מפגש הדבורים בפיקודו של צביקה שחק כמפקד הסיירת עם הדה קסטרו במאי 1973, הונחתה בראס סודר הנחתת תרשיש שהפכה למזח הדבורים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הורדו דבורים נוספים לזירה חלקם חדשים מהסדרה של דגם 2 אמריקאי[א] בתום המלחמה כללה פלגה 915 כ-10 דבורים. במחצית שנות ה-70 התארגנו הדבורים על בסיס קבוע: סיירת ראס סודר - 3 דבורים, סיירת א-טור - 3 דבורים, סיירת בסיס מפרץ שלמה - 3–4 דבורים וסיירת בבסיס אילת שכללה דבור אחד ו-4 יתושים.

בתחילת 1977 בוצעה, למשך 3 חודשים, בדיקת היתכנות, בפיקוד כוכבי אזרן, להפעלת יתושים במעבר מילאן כשבסיס ההפעלה היה הנחתת אח"י אופיר שנחתה בראס כניסה. בהמשך שנת 1977 הוקמה סיירת דבורים נוספת של 3 דבורים בראס כניסה - בסיס אופיר, בפיקודו של יהודה יפה.

ב-15 בנובמבר 1975, לאור הסכם הביניים, פונו הדבורים, בפיקודו של מייק אלדר, מראס סודר. כשלושה חודשים טרם הפינוי ולקראתו, שימשה אח"י בת ים (ת-83) בפיקודו של דוד בן בעשט כאוניית אם לדבורים עד למועד הפינוי. סיירת ראס סודר יחד עם אח"י בת ים ירדה לבסיס מפרץ שלמה לאחר שהייה של שלושה שבועות באבו זניימה. סיירת א-טור הפכה לסיירת הצפונית. אח"י תרשיש הוצפה בראס סודר על ידי יחידת הנצלה ימית בפקודו של יצחק ברוקמן והונחתה מחדש במעגן א-טור לשמש כמזח לדבורים.

במרץ 1977 התקבלו 6 כלים חדשים לסיירת אילת: 5 נצים רגילים ואחד דגם ללא גשר פתוח, עם צריח נפתח, כלי שטבע במצרי טיראן במהלך תרגיל ימי קרב בנובמבר 1979. קליטת הנצים והפעלתם הייתה משימה מורכבת ותובענית. כלים אלו הגיעו הגיעו כספטים לשייטת 13, נמצאו לא מתאימים, הועברו לפלגה 914 ככלי שיט להגנת מבואות, גם שם נמצאו לא מתאימים והוחלט לבדוק את התאמתם באילת נוכח הים השקט יחסית ברוב ימי השנה. הנצים הופעלו עד לפרסום דו"ח ועדת החקירה של אל"ם שמואל פרס שהמליץ להפסיק הפעלתם, והפעלתם הופסק במחצית שנת 1980.

סיירת א-טור פונתה בספטמבר 1979[4] ועברה כסיירת "נחשול" לאילת. בסיס אופיר וסיירת ראס כניסה נסגרו גם הם באפריל 1979.[4] פלגה 915 סיירת בסיס מפרץ שלמה וסיירת ראס כניסה, בהרכב של 8 דבורים, פונו משארם א-שייח' באפריל 1982.

ספינות סער

ערכים מורחבים – הפלגת מוניטין, הפלגת בציר ענבים, הפלגת יופי

ב-1 באפריל שנת 1974 הגיעו זוג ספינות סער 4: אח"י רשף ואח"י קשת, בפיקודו של סא"ל גדעון רז.

ב-16 באוקטובר 1974 הצטרף זוג נוסף של ספינות סער 4: אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), בפיקוד סא"ל אברהם אשור. הספינות שיצאו מחיפה ב-16 בספטמבר 1974 הפליגו סביב יבשת אפריקה הגיעו לבסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח'.

בחודש מרץ 1975 הגיעו זוג ספינות סער 2: אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו, בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.

שש ספינות הסער אורגנו בפלגה 45 אך המשיכו להיחשב גם כחלק משייטת ספינות הטילים.

מוצבי גילוי ושליטה

מגדל קידוח F10 במפרץ סואץ, עליו הורכבה תחנת מכ"ם.

פלגת השליטה הפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי הפרוסים בנקודות תצפית לאורך החוף. הפלגה הורכבה ממטה הפלגה במפקדת הזירה בשארם א-שייח', תצפית מכ"ם על הר צפרא (יחד עם י"ב 528) המכסה את מצרי יובל ומבואות שארם א-שייח', תחנת מכ"ם בראס סודר מופעלת על ידי יחידה 838, תחנת מכ"ם על מגדל הקידוח F-10 מול שדה הנפט באבו רודס ותחנות מכ"ם באילת.

במוצבי התצפית הותקנו מכ"מים ומשקפות ראייה ארוכות טווח. בקריות השליטה היו אחראיות על בניית תמונה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן. קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים, ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.

יחידות נוספות

יחידת סנפיר האחראית על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט, ומבצעת משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.

יחידת מעגן – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה הופעלה תחת פלגת אג"ם.

מוצבי חוץ

הגאוגרפיה בזירה גדולה חייבה פרישת בסיסי משנה.

ראס סודר

ערך מורחב – יחידה 838

בסיס אופיר

בסיס אופיר שכן בראס כניסה, בדרום מפרץ סואץ. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמב במקום תחנת מכ"ם ימי ניידת. ביולי 1977 הוקם הבסיס מחדש מספר קילומטרים מצפון למקומו הראשון. הנחתת אח"י אופיר שימשה כמזח צף עבור הבסיס, שהפעיל בתחילה סיירת יתושים שהוחלפו ב־1977 בשלושה דבורים. בדצמבר 1978 עזבו הדבורים והבסיס המשיך לתפקד כתחנת מכ"ם עד פברואר 1979.[4]

בסיס דולפין

הנחתת אח"י תרשיש הועברה מראס סודר בתפקיד אוניית אם לדבורים בא-טור, 1974

בסיס דולפין (על שם אח"י דולפין (צ-79)) שכן בא-טור. הבסיס הוקם לאחר מלחמת יום הכיפורים כתחנת מכ"ם ונקודת עגינה לדבורים. עם פינוי ראס סודר במסגת הסכם הביניים ב־1975 היה הבסיס לבסיס הצפוני של הזירה, והועברה אליו פעילות מראס סודר, לצד נחתת הטנקים אח"י תרשיש ששימשה כנקודת עגינה לדבורים. הבסיס פונה בספטמבר 1979.[4]

אבו רודס

בסיס אבו רודס הוקם בסוף 1972 כתחנת מכ"ם ימי קבועה, ותחנות מכ"ם ניידות שנפרשו בלילות לאבטחת מתקני הנפט. הבסיס היה משותף ליחידות חי"ר ונ"מ, ומבחינת חיל הים פעל בכפיפות לאבו זנימה. בעקבות פינוי שלהבת לאחר מלחמת יום הכיפורים נסגר הבסיס לתקופה קצרה ונפתח שוב ב־1974, כשתחנת המכ"ם הועברה ממגדל הקידוח הימי לתוך הבסיס.[4]

אבו זנימה

כוחות חיל הים התיישבו באבו זנימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים. הכוח הימי מנה שלוש נחתות, מספר טורפדות וגוררת אחת. מעט לאחר הקמת הבסיס הועברה אליו מפקדת זירת ים סוף, ששכנה באחד משני בתי המלון שבעיירה. בקיץ 1968 הועברה מפקדת הזירה לשארם א־שייח'.[4]

בסיס אילת

ערך מורחב – בסיס אילת

מפקדי הזירה

בהקמת היחידה מונו קצינים בדרגת סא"ל בשנת 1970 הועלה התקן לאל"ם, בספטמבר 1976 הועלה שוב התקן לתא"ל ובשנת 1981 כשהיה ברור שהזירה מתכווצת חזרה לבסיס אילת הוחזר התקן לדרגת אל"ם.

מפקדי זירת ים סוף
שם תקופת פיקודהתפתחות ואירועים מיחדיםתמונה
אל"ם נפתלי רוזןיוני 1967מיד בסיום מלחמה
סא"ל הדר קמחייולי 1967התארגנות ראשונית
סא"ל יעקב גלעדאוגוסט 1967 – אוגוסט 1968
זאב אלמוג (אברוצקי)אוגוסט 1968 – אפריל 1970מבצע רביב ואסון משאית התחמושת
אל"ם עזרא קדם (כריש)אפריל 1970 – יוני 1972
אל"ם זאב אלמוגיולי 1972 – ספטמבר 1974כולל מלחמת יום הכיפורים
אל"ם גדעון רזספטמבר 1974 – אוגוסט 1975
אל"ם שבתאי לויאוגוסט 1975 – ספטמבר 1976
תא"ל יצחק דוידיספטמבר 1976 – אוגוסט 1979
תא"ל חיים שקדאוגוסט 1979 – ספטמבר 1981
אל"ם משה אורוןספטמבר 1981 – ספטמבר 1982פינוי שארם א-שייח' ומבצע הולנדי מעופף

הזירה במלחמת ההתשה

אירועים במלחמת ההתשה
מועדאזור התרחשותשם האירועפעילות
19 במאי 1969חוף מערבי של מפרץ סואץאיסוף מודיעיןכוח של לוחמי שייטת 13, בשני "חזירים" בפיקודו של רס"ן עמנואל פז, ערך סיור מקדים בראס עדבייה, לשם איסוף מודיעין.
21 ביוני 1969ראס עדביה במפרץ סואץמבצע בולמוס 5כח שייטת 13 בפיקוד שאול זיו ביצע פשט מהים והרג 32 חיילים מצריים, חמשת המבנים והמתקנים שביעד פוצצו. לכוח הישראלי היו שני פצועים קל.
23 ביוני 1969בסיס אילתתוספת לסדר הכוחותאח"י בת שבע שהובאה מטנזניה על ידי צבי גבעתי ונמסרה לשאול חורב שהגיע לאילת
20-19 ביולי 1969צפון מפרץ סואץהפשיטה על האי גריןפשיטה מהים על האי גרין והשמדת הכוחות המצריים שהיו בו. לצה"ל היו 6 הרוגים.
7 בספטמבר 1969ראס סאדאת במפרץ סואץמבצע אסקורטפשיטת צוללים משייטת 13 והטבעת טרפדות מצריות.
9 בספטמבר 1969חוף המערבי של מפרץ סואץמבצע רביבהנחתה ופשיטה משורינת השמדת כוחות חיר ושריון מצריים
ליל 15–16 בנובמבר 1969נמל אילתפיגוע חבלנים ימייםמוקשו שתי אוניות אזרחיות
25-22 דצמבר 1969חוף מערבי מפרץ סואץמבצע תרנגול 53
22 בינואר 1970האי שדואןמבצע רודוסהשמדת כוח מצרי באי.
24 בינואר 1970נמל הצבאי באילתאסון משאית התחמושתמשאית עמוסה בחימוש שלל התפוצצה עשרות נהרגו
ליל 4–5 בפברואר 1970הנמל הצבאי באילתפיגוע חבלנים ימיים אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה ואח"י בת שבע הועברה לחוף הצפוני ורק ניזוקה.[5]
5 בפברואר 1970נמל ע'רדקהמבצע זיקוקית בתקיפה אווירית
27 באפריל 1970הנמל הצבאי באילתפיגוע חבלנים ימייםלא נמצאו כלי שיט בנמל
03 מאי 1970א-טורהפגזת בסיס א-טורחולית קומנדו ימי מצרי ירתה 15 רקטות לעבר בסיס חיל הים. לא נגרם נזק והתוקפים יצאו בלי פגע.
ליל 13–14 במאי 1970ראס בנאסמבצע קשת אוויריהמשחתת המצרית היחידה ששהתה בים סוף טובעה וכלי שיט נוספים נפגעו.
15 במאי 1970הנמל הצבאי באילתפיגוע חבלנים ימייםנהרג צולל שעסק בעבודת הנצלה של אח"י בת גלים (ת-81) הטבועה.
ב־3 בספטמבר 1970מפרץ אילתהחפה לא רצויהא.מ "היי דרומה" עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי ההנצלה לא צלחו והיא ננטשה.
5 בינואר 1972מפרץ סואץתפיסת סירהתפיסת אנשי מודיעין מצריים שחדרו עם סירת דיג.[6]
נובמבר 1972מפרץ אילתתרגיל הנחתההנחתת חטיבת טנקים בחוף דהב כהכנה למבצע "אור ירוק".
13 באוגוסט 1973צפון מפרץ סואץקרב ימיתקיפת דה קסטרו מצרי והשבתתו.
22 באוגוסט 1973מפרץ אילתתרגיל "מדקדק"תרגיל הנחתת רכב קרבי משורין על ידי אח"י בת שבע, נחתות 36 מטר ונחתות דגם 'שקמה'.

גלריה

הזירה במלחמת יום הכיפורים

אירועים במלחמת יום הכפורים
מועדאזור התרחשותסוג פעילותאירוע
6 באוקטובר 1973מפרץ סואץקרב ים חוףקרב מרסא תלמאת
9-8 באוקטובר 1973צפון מפרץ סואץקרב ימיהטבעת דה קסטרו מצרי על ידי זוג דבורים בפיקוד עמי איילון
ליל 9–10 אוקטובר 1973נמל ע'רדקהפשיטת צולליםמגבית 10
ליל 11–12 באוקטובר 1973נמל ע'רדקהפשיטת צולליםמגבית 11
ליל 13–14 באוקטובר 1973האי שדואןתקיפה ים חוףמגבית 14
15-14 באוקטובר 1973מפרץ סואץקרב ים חוף תקיפת מעגן ראס-ע'ריב
ליל 19–20 באוקטובר 1973נמל ע'רדקהתקיפה בסירת נפץמגבית 15
ליל 21–22 באוקטובר 1973נמל ע'רדקהתקיפה ברקטותמגבית 16
24 באוקטובר 1973נמל עדביהתפיסת נמלדבורי פלגה 915 בהובלת יעקב בוגץ' נכנסו לנמל עדביה. אנשי מפקדת הזירה נכנסו בהמשך היום. שתי טרפדות מצריות נתפסו.
24 באוקטובר עד סוף נובמברצפון מפרץ סואץמצור ימיפלגה 915 בפיקוד עמי איילון עסקה בחסימת מעבר להארמייה השלישית של צבא מצרים הנצורה בסיני.
26 באוקטובר 1973מצרי יובלפגיעה ממיקוש ימיהמכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, נפגעה ממוקשים. הצוות חולץ והמכלית טבעה מאוחר יותר.
29 בנובמבר 1973דרום מפרץ סואץחידוש העברת נפטחידוש תנועת מכליות בנתיב שהוכן במצרי מילאן.
10 בנובמבר 1973דרום מפרץ סואץמיקוש ימיבקרבת המכלית "סירניה" התפוצצו שני מוקשים ימיים. פרצה שרפה אך איש לא נפגע.

גלריה

לאחר המלחמה עד הפינוי

אירועים
מועדאזור התרחשותסוג פעילותאירוע
1 באפריל 1974מפרץ שלמההגדלת סדר הכוחותאח"י רשף ואח"י קשת הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת מוניטין בפיקוד סא"ל גדעון רז.
מאי 1974דרכי הנגבאח"י שיקמונה (פ-55)הנחתת הועברה בדרך היבשה מאילת לאשדוד.
יוני 1974דרכי הנגבאח"י עציון גבר (פ-51)הועברה בדרך היבשה אך בעת הפריקה בנמל אשדוד קרס המנוף.
16 באוקטובר 1974מפרץ שלמההגדלת סדר הכוחותאח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4) הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת בציר ענבים בפיקוד סא"ל אברהם אשור.
נובמבר 1974תעלת סואץאח"י קיסריה (פ-53)הנחתת הועברה בדרך התעלה מאילת לאשדוד.
25 במרץ 1975מפרץ שלמההגדלת סדר הכוחותאח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת יופי בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.
30 בספטמבר 1978דרום מפרץ אילתעצירת אוניית מחבליםחסימת אגיוס דמיטריוס
יולי 1979מפרץ ותעלת סואץפינוישלושת הנחתות מדגם 60 מטר בפיקוד יצחק דוידי מתפנות לבסיס אשדוד[8]
ספטמבר 1981החוף הסעודי במפרץ אילתהחפה לא רצויהמבצע הולנדי מעופף פינוי אח"י געש (סער 3) מהחוף.
בין 8 ל-15 בנובמבר 1981הים האדום - חוף סודאןחילוץ והבאת עוליםאח"י בת גלים 2 בפיקוד אילן בוכריס ביצעה חילוץ עולים מאתיופיה, מפקד בכיר אל"ם משה אורון.
4 אפריל 1982מפרץ אילתפינויריכוז כלי השיט לבסיס אילת

גלריה

לקריאה נוספת

  • זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 451–935.
  • מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמ' 20, 32, 34, 41, 285.
  • משה אימבר וגד אריאל, הפרק "סטילים בים סוף", בספר שייטת 3 ספינות הטילים בחיל הים,הוצאה לאור משרד הביטחון, 2005, עמ'45.
  • אמיר מושקט ואחרים, סיירת על הריף, "אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", בית החובל, 2020, עמ'40.
  • יוסף עומסי ואחרים, לפקד על דבור מילואימניקים, בזירת ים סוף 1974, "אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", הוצאת בית החובל 2020, עמ' 128.
  • אופיר שוהם ואחרים, סיפורי המדהימים מרס סודר, "אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", הוצאת בית החובל 2020, עמ' 274.
  • מיכאל קורן ואחרים, ספורט זה לא בריא, "אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", הוצאת בית החובל 2020, עמ' 288.

קישורים חיצוניים

זכרונות משתתפים

מאמרים

ביאורים

  1. סדרת הדבורים השנייה כללה את: 862, 863, 864, 865, 866.

הערות שוליים

  1. זאב בן ישראל, עלילות שומפי בזירת ים סוף, באתר משמר המורשת הימית, 31 במרץ 2021.
  2. "הי דרומה באתר ידידי המוזיאון הימי
  3. ראיונות המפלגים באתר אבירי המפרץ.
  4. 1 2 3 4 5 6 דרור איסמן, נווי מדבר על גדות מפרץ סואץ, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 28–30
  5. מיקי רענן, הצלת אח"י בת שבע באתר משמר המורשת הימית.
  6. יעקב בוגץ', תפיסת סירת מודיעין באתר משמר המורשת הימית.
  7. מייק אלדר "שייטת 13", ספריית מעריב, 1993, עמוד 406.
  8. שחר לנדאו, המשט ההיסטורי בתעלת סואץ "בין גלים" ספטמבר 1979, עמ' 5-6.