יצחק אדל

מלחין ישראלי

יצחק אדל
לידה 1 בינואר 1896
ורשה, פולין
פטירה 12 בדצמבר 1973 (בגיל 77)
תל אביב, ישראל
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יצחק אדל מימין עם פאול בן-חיים (במרכז) והפסנתרן פרנק פלג

יצחק אֶדֶל (Edel; 1 בינואר 189612 בדצמבר 1973) היה מלחין, מורה ומחנך ישראלי.

ביוגרפיה

יצחק אדל נולד ב-1896 בעיר ורשה שבפולין, בנם הבכור של אסתר לבית חלֶמֶר ושמואל אדל, סוחר למדן, ונינו של הרב יהודה ליב הלוי אדל, המגיד מסלונים, בעל "אפיקי יהודה".

למד בקונסרבטוריון של קייב ואחר במוסקבה, והשלים את לימודיו בשנת 1927 בקונסרבטוריון הממלכתי של ורשה, שבראשו עמד באותן שנים המלחין הפולני קרול שימנובסקי. בשנות לימודיו האחרונות (1925–1927) עבד אדל כמורה למוזיקה בבית היתומים של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק, והושפע ממנו לא מעט. יש מקום להניח כי דמותו של קורצ'אק וההשראה שקיבל ממנו הם שהנחו את אדל לכיוון החינוך המוזיקלי. היה פעיל בתחום המוזיקלי בקן "השומר הצעיר" בעירו.

בוורשה הקים אדל את "החברה למוזיקה יהודית", שהייתה הראשונה שערכה קונצרטים של מוזיקה יהודית.

בראשית שנות ה-20 עלו לארץ ישראל אחיו הצעירים אברהם ויעקב כחלוצים.[1] עד סוף העשור הצטרפו אליהם שאר בני המשפחה, ובהם יצחק, שעלה ארצה ב-1929.

בארץ הכיר את פאני לבית ביליג (ילידת 1898 בקולבושובה שבפולין), מורה למתמטיקה, שעלתה באותה שנה לאחר גירושיה מבעלה הראשון, הפיזיקאי ליאופולד אינפלד, עם בנם היחיד. אדל נישא לה ואימץ את בנה. הבן, גיל (1925–1944), חלה ונפטר בעת שירותו בפלמ"ח.[2]

בארץ עבד במשך שנים רבות בהוראה בסמינר לוינסקי למורים וגננות בתל אביב ואחר, בשנותיו האחרונות, בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. רבים מן המוזיקאים הישראלים הם מתלמידיו.

כמלחין כתב שירי ילדים, בין הידועים שבהם: "כושי כלב קט" שכתבה אנדה עמיר-פינקרפלד, "זאת הגברת שפנפנית" ("לשפן יש בית"), שכתבה מרים-ילן שטקליס, ו"קן לציפור" שכתב ביאליק.

וכמו כן, מוזיקה ווקאלית, מוזיקה קאמרית ומוזיקה תזמורתית.

יצחק אדל נפטר בתל אביב בשנת 1973, בגיל 78. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[3] אשתו פאני נפטרה כעבור שנה, בדצמבר 1974, ונקברה לצדו.

הותיר אח בקיבוץ יפעת ואחות בתל אביב.

ארכיונו, הכולל יצירות מוזיקליות, שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית. ארכיון נוסף מצוי במרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל בתל אביב.

יצירתו

מוזיקה ווקאלית

מוזיקה תזמורתית

הגרסה התזמורתית מ-1948 זהה פרט לכמה שינויים שהכניס המלחין לקראת סיום היצירה. ביצוע ראשון על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח ברנרדינו מולינרי (1948).

  • "אנדנטה לכלי קשת", תזמורת קול ישראל בניצוח קראל שלמון (1948).
  • "ריקוד ישראלי לתזמורת סימפונית" (1951) התזמורת הפילהרמונית. היצירה חוברה קודם לפסנתר (1950), ביצוע בכורה: אליהו רודיאקוב.
  • "דיוורטימנטו" לכלי קשת, חובר במקור לחמישיית כלי נשיפה (1958).
  • "סינפונייטה רוסטיקאנה" לתזמורת סימפונית ביצוע בכורה: תזמורת קול ישראל בניצוח מנדי רודן, 1970. הנושאים של שלושת פרקי הסינפוניה נלקחו משיר עממי של מתתיהו שלם (1969)?

מוזיקה קאמרית

  • שלושה קטעים לפסנתר (1942).
  • "סונאטינה" לאבוב ופסנתר (1943) ביצוע בכורה: הוגו באייר ופרנק פלג, 1945. ליצירה שלושה פרקים והיא בין יצירותיו המושמעות ביותר של אדל.
  • "סוויטה לזכר קדושי פולין" לפסנתר, אבוב, קלרינט ובסון (1947) ביצוע בכורה: פאול בו חיים, אליהו טורנר, יונה אטלינגר ומרדכי רכטמן, 1948, נכתבה בהזמנת יהויכין סטוצ'בסקי. נוסח לשלישיית פסנתר (1947) בוצע בנגינת חרות ישראלי, אלכסנדר טל ויעקב מנזה.
  • מדריגל לכנור ופסנתר (1949).
  • תפלה ; סביבון לפסנתר (1949).
  • "קפריצ'ו זעיר לכינור סולו" (1950) ביצוע בכורה: צבי רוזן 1950. עיבודים של אדל מאותה שנה לכינור ופסנתר ולצ'לו ופסנתר.
  • רקוד ישראלי לפסנתר (1951).
  • רביעיית מיתרים, הראשונה או "המיקסולידית", בשני פרקים (1957) ביצוע בכורה: נגני התזמורת הפילהרמונית, 1958.
  • רביעיית מיתרים שנייה, בשלושה פרקים, מכילה סולו לסופרן, למילים מתוך ספר תהילים (1965). ביצוע בכורה: הרביעייה הישראלית עם ליליה שני (1967).
  • "קאפריצ'ו", היצירה החשובה ביותר של אדל לפסנתר (הודפס 1969).
  • "טריפטיק", יצירתו האחרונה לפסנתר (1963) ביצוע בכורה: חרות ישראלי, 1967.

פרסים ואותות כבוד

כתביו

  • סולפג'יו : סקונדות-טרציות.
  • יסודות המוזיקה: הכנה להרמוניה, תל אביב: מ. ניומן, תשי"ג. (מהדורה ב: תשי"ז).
  • "השיר הארץ-ישראלי", תל אביב: מרכז לתרבות (ספריה שמושית לבעיות תרבות), תש"ג 1946.[7] (הרצאה) (יצא גם בתרגום לאנגלית ביוזמת איגוד המלחינים היהודים בניו יורק).

הייתי מורה לזמרה – זכרונות וחוויות, שאדל לא הספיק לסיים ונותרו בכתב יד. אחייניתו גילה אוריאל פרסמה לקט מתוכו.

  • יצחק אדל: משנתו בחינוך ובמוזיקה; בעריכת גילה אוריאל, תל אביב-יפו: מכון למוזיקה ישראלית, תש"ם 1980.
    • וילי י' אליאס, 'רשימת יצירותיו של יצחק אדל, ביבליוגרפיה'. (בעברית ובאנגלית).

בעריכתו או בעיבודו

  • עשרה שירי לכת לנער (שנות ה-30?) למקהלה.
  • שבעה שירים מעובדים למקהלה: זמר הדגלים / י. אורלנד ; מ. זעירא ; י. אדל -- 2. שיר הלגיונות / י. אורלנד ; מ. זעירא ; י. אדל -- 3. שיר העבודה והמלאכה / ח.נ. ביאליק ; נ. נרדי ; י. אדל -- 4. שיר עבודה / בר-נש ; עממית ; י. אדל -- 5. סובבוני / י. אורלנד ; מ. זעירא ; י. אדל -- 6. מעפילים / י. שינברג ; ש. פוסטולסקי ; י. אדל -- 7. עד אור הבקר / א. אשמן ; מ. זעירא ; י. אדל.
  • שני שירים עממיים ו"הללויה" מתוך "המשיח" מאת הנדל מעובדים על ידי יצחק אדל למקהלה. מילים עבריות (1942).
  • פרפרזה על השיר העממי "בין נהר פרת ונהר חדקל" לח.נ. ביאליק למקהלה (1942).
  • קטעים מהאורטוריה "יהודה המכבי" ל-ג.פ. הנדל ; (מעובד על ידי י. אדל) למקהלה עם מילים עבריות (1942).
  • שתי מקהלות ושירת-לאה מהאופירה "המכבים" מאת אנטון רובינשטיין. נוסח עברי של יצחק אדל (1942?).
  • שא עיניך (מתוך האורטוריה "אליהו") / פליקס מנדלסון-ברתולדי. נוסח עברי של יצחק אדל (1942?).
  • מעוז צור ישועתי : נוסח ישן-חדש / בעריכת יהויכין סטוצ'בסקי. לפי בנדטו מרצ'לו. שני קולות / י. אדל -- מקהלה מעורבת / מ. סטרומינסקי (מרדכי סתר)-- פסנתר / מ. מהלר-קלקשטין (מנחם אבידום)(1943).
  • שירי ים למקהלה (1944).
  • זמר עם: קבץ לפולקלורה מוזיקלית יהודית; נערך ונסדר בידי יצחק אדל, שמשון מלצר, יהויכין סטוצ'בסקי, דב שטוק, תל אביב: מ’ ניומן, תש"ו 1945.
  • שלושה שירי גולה: שיר ערש: נומי, נומי בת-שעשוע / העבוד פ. לואו -- שיר אביב / שירי ילדים / בעבודו של פ. לוואו -- נוי, נוי אני / שירי ילדים / בעבודו של פ. לואו. עיבודים למקהלה מאת יצחק אדל (1946?).
  • מוזיקה לחנכה תש"ז : 1. מעוז צור / מעובד לשני קולות על ידי י. אדל -- 2. קטע מהאורטוריה "יהודה המכבי" / להנדל ; בעיבוד י. אדל למקהלה עם מילים עבריות.
  • שירי ילדים לחנכה למקהלה.
  • משירי חבת ציון (1950?) למקהלה.
  • בשיר וזמר : שירי מקהלה מעובדים ב-2-3 קולות (1956).
  • סביבון סב / הלחן עממי ; עיבוד לשתי חליליות מאת יצחק אדל בחוברת "עלי חליל", כרך 1 (1956).
  • שירים עממיים למקהלה : בשנים ובשלשה קולות שוים (1960).
  • שירים שונים למקהלה לשניים ולשלושה קולות (1965).
  • אם אשכחך למילים של מנחם מנדל דוליצקי, הלחן של היימן כהן. יצחק אדל, עיבוד מוזיקלי, 1971.[8].

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. נדב מן, חלוץ מרכזי: סיפורו של אברהם (אֶדֶל) עדיני, באתר ynet, 19 בפברואר 2010
  2. קורות החיים של אדל, גיל (הנריק-רישארד), באתר "יזכור" של משרד הביטחון; גיל אדל (הנריק-רישארד), באתר הפלמ"ח. ליום השלושים למותו הוציאו חבריו חוברת זיכרון, ובה דברי חברים, הספדים, זיכרונות, חיבוריו וחלק ממכתביו: גיל אדל: ליום השלושים בהוצאת חבריו (עין חרוד: דפוס הקיבוץ המאוחד), תש"ד.
  3. יצחק אדל באתר חברה קדישא ת"א–יפו והמחוז.
  4. חתני פרס אנגל למוסיקה, דבר, 11 במאי 1956 משה גורלי, חתני "פרס אנגל", דבר, 1 ביוני 1956.
  5. אדל וליפה – חתני פרס "רביעית העשור", דבר, 8 ביולי 1958.
  6. חולקו פרסי "מילוא" ל־1968, דבר, 2 בפברואר 1969.
  7. על הספר: ספרים על מוסיקה, דבר, 24 במאי 1946.
  8. אתר הספרייה הלאומית, ערך : מנחם מנדל דוליצקי, יצחק אדל, "אם אשכחך" מתוך "לשוננו רינה", תל אביב, 1971, עמוד 19