פול אוסטר

פול אוסטר
Paul Auster

פול אוֹסְטֶר ב-2010
לידה	3 בפברואר 1947 ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה	30 באפריל 2024 (בגיל 77) ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות גרינווד
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
שם עט	Paul Benjaminn
סוגה	פרוזה
יצירות בולטות	איש בחושך, לוויתן, ספר האשליות, הטרילוגיה הניו-יורקית
שפות היצירה	אנגלית
השכלה	אוניברסיטת קולומביה תיכון קולומביה
תקופת פעילות	1966–2024 (כ־58 שנים)
בן או בת זוג	לידיה דיוויס (1974–1977 (כ־3 שנים)) סירי הוסטוודט (16 ביוני 1982 – 30 באפריל 2024 (41 שנים))
ילדים	סופי אוסטר, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מספר ילדים	2
פרסים והוקרה	פרס נסיך אסטוריאס לספרות (2006) פרס סן קלמנטה רוזליה-אבנקה לספרות זרה (2001) פרס פן פוקנר (1991) עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים מפקד מסדר האמנויות והספרות (2007) פרס מדיסיס זר (1993) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
חתימה
paul-auster.com

פול בנג'מין אוֹסְטֶר (באנגלית: Paul Benjamin Auster); 3 בפברואר 1947 – 30 באפריל 2024 היה סופר, משורר, מסאי ותסריטאי יהודי־אמריקאי. פרסם רומנים, קובצי שירה, מסות וספרים אוטוביוגרפיים, ועסק גם בתרגום ובכתיבה לקולנוע.

אוסטר זכה להכרה בינלאומית בעיקר בזכות יצירותיו משנות ה־80 וה־90, ובהן הטרילוגיה הניו-יורקית, בארץ הדברים האחרונים, מר ורטיגו ולוויתן. ספריו תורגמו לשפות רבות, וחלקם היו לרבי־מכר. לצד כתיבתו הספרותית כתב תסריטים לסרטים ושימש כשופט בפסטיבל קאן.

יצירתו של אוסטר מתאפיינת בעיסוק בזהות, במקריות, בעיר המודרנית וביחסי סופר־טקסט־קורא, והיא משויכת לעיתים לזרמים בפוסטמודרניזם בספרות.

ביוגרפיה

פול בנג'מין אוסטר נולד בניוארק שבניו ג'רזי למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני. בצעירותו גילה עניין בקריאה ובהמשך גם בכתיבה.

במהלך לימודיו בתיכון התגרשו הוריו, והוא עבר עם אמו ואחותו לאזור אחר בניוארק. בתקופה זו יצא למסע באירופה, וביקר באיטליה, ספרד, צרפת ואירלנד, בין היתר בעקבות הערצתו לסופר ג'יימס ג'ויס.

ב־1966 חזר לארצות הברית והחל לימודי תואר בספרות כללית באוניברסיטת קולומביה. באותה תקופה הכיר את הסופרת לידיה דייוויס, שלימים הייתה לאשתו. במקביל עבד בעבודות שונות, בהן תרגום והגהה, ועסק בכתיבה, תרגום ועריכת ראיונות עם סופרים.

בהמשך נסע לשנה נוספת בצרפת כדי להמשיך בלימודיו, ולאחר מכן חזר לארצות הברית והשלים את לימודי התואר הראשון בספרות. שנה לאחר מכן קיבל תואר שני, אך הפסיק את לימודיו לפני השלמת תואר דוקטור. בתקופה זו חווה אוסטר תקופה של נדודים.

לאחר שלא התגייס לצבא בשל בעיות בריאותיות, עבד על ספינת משא כספן והחל לכתוב את יצירותיו בארץ הדברים האחרונים וארמון הירח. ב־1971 נסע עם אשתו לידיה דייוויס לצרפת, שם חיו ועבדו כמנהלי משק ותרגמו מאמרים וספרים מצרפתית לאנגלית. חוויות אלו שימשו מאוחר יותר בסיס לספרו האוטוביוגרפי מהיד אל הפה. בנם המשותף, דניאל אוסטר, הואשם בשנת 2022 בגרימת מוות ברשלנות של בתו התינוקת, ולאחר מכן נפטר ממנת יתר.

בספר זה תיאר אוסטר את חוויית הקיום שלו כאדם צעיר:"כל דבר שנגעתי בו נכשל. נישואי הסתיימו בגרושין, עבודתי כסופר הידרדרה והייתי שקוע במצוקות כספיות, אינני מדבר על גירעון מעת לעת או על איזה הידוק חגורה זמני - אלא על מחסור כספי קבוע, נוגש, כמעט חונק, שהרעיל את נשמתי והעמיד אותי במצב של בהלה תמידית. לא יכולתי להאשים אלא את עצמי בלבד".

בסוף שנות ה־70 נפטר אביו. בעקבות מותו כתב אוסטר את החלק הראשון בספרו המצאת הבדידות, שבו תיאר את אביו כאדם מרוחק וחסר ביטוי רגשי. כתיבה זו שימשה עבורו גם תהליך של התבוננות אישית.

בהמשך פרסם אוסטר את הנובלה מהלך לחץ בשם העט "פול בנג'מין". הסיפור נכלל מאוחר יותר כנספח בספר מהיד אל הפה (1997), לצד קטעים אוטוביוגרפיים נוספים, שלושה מחזות ומשחק קלפים בשם "בייסבול אקשן" שהמציא, אשר שיקפו את מצבו הכלכלי באותה תקופה.

בראשית שנות ה־80 נישא בשנית לסופרת סירי הוסטוודט, שהייתה אשתו עד פטירתו. לשניים נולדה בת, הזמרת והשחקנית סופי אוסטר. (אנ').

אוסטר החל לזכות בהכרה רחבה כסופר, ופרסם שורה של יצירות מצליחות, בהן לוויתן, מר ורטיגו והטרילוגיה הניו-יורקית. הוא כתב גם את הרומן מוזיקת המקרה, שעובד בהמשך לסרט קולנוע בכיכובו של ג'יימס ספיידר, שבו הופיע גם אוסטר עצמו. בנוסף כתב את התסריטים לסרטים לולו על הגשר ועישון, וכן לסרט ההמשך מוציאים עשן (Blue in the Face), בכיכובו של הרווי קייטל. בשנת 1997 שימש כשופט בפסטיבל קאן.

לצד כתיבת רומנים רבי־מכר עסק אוסטר גם בתרגום ובעבודה ספרותית נוספת. בשנת 2006 ראה אור ספרו מסעות בחדר הכתיבה, שיצא בעברית בהוצאת עם עובד בשנת 2016.

בשנת 2022 חווה אוסטר משבר אישי, כאשר בנו דניאל נעצר והואשם בגרימת מוות ברשלנות של בתו בת העשרה חודשים, שמתה כתוצאה משימוש בהרואין ובפנטניל. עשרה ימים לאחר מכן נפטר דניאל עצמו ממנת יתר.

בראשית 2023 ראה אור ספרו Bloodbath Nation, העוסק בתרבות הנשק ובאלימות הירי בארצות הברית. הספר מלווה בצילומים מזירות ירי שצילם חתנו, הצלם ספנסר אוסטרנדר.

בשנת 2022 נמסר כי אוסטר חלה בסרטן הריאה וטופל במרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג. הוא נפטר ממחלתו ב־30 באפריל 2024.

אוסטר ומדינת ישראל

אוסטר ביקר לראשונה בישראל בינואר 1997, ומאז ביקר בה מספר פעמים נוספות. במאי 2010 שהה בישראל במסגרת פסטיבל הסופרים הבינלאומי שנערך בירושלים. דודו היה דניאל אוסטר, שכיהן כראש עיריית ירושלים.

ספריו שתורגמו לעברית

• המצאת הבדידות (1982) The Invention of Solitude – תרגם משה רון, הוצאת הקיבוץ המאוחד
• הטרילוגיה הניו-יורקית (1987) The New York Trilogy – תרגם משה זינגר, הוצאת כתר
• בארץ הדברים האחרונים (1987) In the Country of Last Things – תרגם משה רון, הוצאת הקיבוץ המאוחד
• ארמון הירח (1989) Moon Palace – תרגמה ברוריה בן ברוך, הוצאת עם עובד, 1994
• מוסיקת המקרה (1990) The Music of Chance – תרגם משה רון, הוצאת עם עובד, 1992
• לוויתן (1992) Leviathan - ספר זה זיכה את אוסטר בפרס מדיסיס לסופר זר לשנת 1993. תרגם משה רון, הוצאת עם עובד, 1994
• מר ורטיגו (1994) Mr Vertigo – תרגמו דן דאור ואלי הירש, הוצאת עם עובד, 1996
• עישון (1995) Smoke – התסריט לסרט "עישון" שחיבר אוסטר. הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד
• מהיד אל הפה (1997) Hand to Mouth – אוטוביוגרפיה, תרגם עופר וסרמן, הוצאת עם עובד, 1999
• לולו על הגשר (1998) Lulu on the Bridge – התסריט לסרט אותו כתב וביים, תרגמה דורית בריל, הוצאת עם עובד
• טימבוקטו (1999) Timbuktu – תרגמה סמדר מילוא, הוצאת עם עובד, 2000
• ספר האשליות (2002) The Book of Illusions – תרגמה ברוריה בן ברוך, הוצאת עם עובד, 2003
• ליל האוב (2003) Oracle Night – תרגמה ברוריה בן ברוך, הוצאת עם עובד, 2005
• מכונת-הכתיבה שלי (2005) The Story of My Typewriter – תרגם משה רון, הוצאת עם עובד, 2005
• שגיונות ברוקלין (2006) The Brooklyn Follies – תרגמה מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2006
• מסעות בחדר הכתיבה (2007) Travels in the Scriptorium – תרגם משה רון, עם עובד, 2016
• עיר הזכוכית (2008) City of Glass: The Graphic Novel – עיבוד מאת פול קראסיק ודייוויד מזוקלי. תרגם משה רון, הוצאת עם עובד, 2008
• איש בחושך (2008) Man in the Dark – תרגמה מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2008
• בלתי נראה (2010) Invisible – תרגמה מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2010
• סאנסט פארק (2010) Sunset Park – תרגמה ברוריה בן ברוך, הוצאת עם עובד^[1], 2011
• יומן חורף (2012) Winter Journal – תרגם אברהם יבין, הוצאת עם עובד, 2013
• דוח מן הפנים (2013) Report from the interior – תרגם אברהם יבין, עם עובד, 2016.
• המחברת האדומה (2014) The Red Notebook – תרגמה ברוריה בן-ברוך, הוצאת עם עובד, 2014
• כאן ועכשיו: מכתבים 2008–2011 (2014) Here and Now: Letters 2008-2011 - חליפת מכתבים בין פול אוסטר וג'ון מקסוול קוטזי, תרגמה ברוריה בן ברוך, עם עובד, 2014
• 4321 (2017), תרגמו יואב כ"ץ ואפרת נוה, עם עובד, 2019
• באומגרטנר (2023) Baumgartner – תרגם משה רון, הוצאת עם עובד, 2024

לקריאה נוספת

• שירי לב-ארי, אוצר מילים - שיחות אישיות עם מיטב הסופרים מהארץ ומהעולם, עם עובד/ספריית אופקים, 2025, הפרק "המצאת הספרות – שיחה עם פול אוסטר", עמ' 285–295

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פול אוסטר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פול אוסטר

• פול אוסטר (1947-), דף שער בספרייה הלאומית
• פול אוסטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• אתר האינטרנט הרשמי של פול אוסטר (באנגלית)
• פול אוסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• פול אוסטר, ברשת החברתית פייסבוק
• פול אוסטר, ברשת החברתית Goodreads
• הספרים של פול אוסטר, באתר "סימניה"
• עמליה רוזנבלום, ברוקלין בוי, באתר ynet, 27 באפריל 2008
• ירמי פינקוס, הבלש המצויר, באתר הארץ, 21 במאי 2008
• אייל דץ‏, פול אוסטר: "יש עננה שחורה מעל ישראל", באתר וואלה, 5 במאי 2010
• דוד זונשיין, שלום לך אדם ווקר, אתה ואוסטר חד הם, באתר הארץ, 14 במאי 2010
• עמר לחמנוביץ, הסופר והצללים, באתר ישראל היום, 2 בדצמבר 2011
• אלעד זרט, "אני לא מאמין שאני בן 69. אני זקן וזה לא נתפס", באתר ידיעות אחרונות, 28 במרץ 2016
• אלעד זרט, "טראמפ הוא הדבר הכי מסוכן בתולדות אמריקה", באתר ידיעות אחרונות, 11 בינואר 2017
• רונן טל, "בחרנו לנשיא באמריקה אדם משוגע", באתר ידיעות אחרונות, 6 ביוני 2017
• גילי איזיקוביץ, מכת ברק הרגה את חברו הטוב של פול אוסטר כשהיה בן 14. זה מה שהפך אותו למה שהוא, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2019
• אלעד זרט, פול אוסטר: "הכתיבה הייתה הכרחית עבורי, היא החזיקה אותי בחיים. זה נכון גם עכשיו", באתר ynet, 2 בספטמבר 2022
• מידע על פול אוסטר בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים