פרו

ערך זה עוסק במדינה בדרום אמריקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פרו (פירושונים).

אין לבלבל ערך זה עם הערך "פארו".

הרפובליקה של פרו
República del Perú

דגל סמל
הבירה לימה
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	"Firme y feliz por la unión" (איתנים ושמחים לכבוד האיחוד) (ספ')
המנון לאומי	המנון פרו "Somos libres, seámoslo siempre" (אנחנו חופשיים, הבה לעד נהיה כאלה) (ספ')
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא פרו
ראש הרשות המבצעת	נשיא פרו
נשיא פרו	חוסה חרי
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה	לימה 12°2.6′S 77°1.7′W / 12.0433°S 77.0283°W / -12.0433; -77.0283 (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הקונגרס של פרו
רשות שופטת	Constitutional Court of Peru
גאוגרפיה
יבשת	דרום אמריקה
שטח יבשתי[1]	1,285,216 קמ"ר (21 בעולם)
אחוז שטח המים	8.8%
אזור זמן	UTC -5
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - תאריך	מספרד 28 ביולי 1821
ישות קודמת	האימפריה הספרדית מלכות המשנה של פרו
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בינואר 2026)	34,758,972 נפש (48 בעולם)
צפיפות	27.05 נפש לקמ"ר (193 בעולם)
אוכלוסייה לפי גיל[3] בגיל 0–14 23.97% בגיל 15–24 16.62% בגיל 25–54 41.86% בגיל 55–64 8.32% בגיל 65 ומעלה 9.23%
כלכלה
תמ"ג[4] (2024)	289.22 מיליארד דולר (49 בעולם)
תמ"ג לנפש	8,321 דולר (110 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5] (2023)	0.794 (79 בעולם)
מדד ג'יני	43.8 (נכון ל־2020)
מטבע	סול‏ (PEN)
בנק מרכזי	בנק המילואים המרכזי של פרו
שונות
חגים לאומיים	Fiestas Patrias
סיומת אינטרנט	pe
קידומת בין־לאומית	51
www.gob.pe
(למפת פרו מוגדלת)   לימה איקיטוס ארקיפה קוסקו צ'יקלאיו טרוחיו מאצ'ו פיצ'ו טאקנה אקוודור קולומביה ברזיל בוליביה צ'ילה האוקיינוס השקט פרו (למפת פרו רגילה)   לימה איקיטוס ארקיפה קוסקו צ'יקלאיו טרוחיו מאצ'ו פיצ'ו טאקנה אקוודור קולומביה ברזיל בוליביה צ'ילה האוקיינוס השקט פרו

הרפובליקה של פרו (בספרדית: República del Perú, [reˈpuβlika ðel peˈɾu], רֶפּוּבְּלִיקָה דֶל פֶּרוּ) ובקיצור פרו (בספרדית: Perú, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא מדינה במערב דרום אמריקה הגובלת בדרום בצ'ילה, בדרום מזרח בבוליביה, במזרח בברזיל, בצפון בקולומביה ובאקוודור ובמערב באוקיינוס השקט, שייכת תרבותית ולשונית לאמריקה הלטינית וחברה בארגון המדינות האיברו-אמריקניות.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של פרו

העדויות הראשונות להתיישבות בני האדם בפרו הן מסביבות שנת 9500 לפני הספירה, אז החלו להתפתח תרבויות אינדיאניות פרה-קרמיות במחוזות החופיים של פרו. הבולטות מבין תרבויות אלה היו תרבות הצ'יקו הצפונית ותרבות הצ'אווין. האימפריה הגדולה והמשפיעה ביותר שקדמה לאינקה הייתה אימפריית הווארי, שהתקיימה בין השנים 600 ל-1200 לספירה.

לתרבות האינקה, אימפריה שהוקמה במאה ה-15, יצא מוניטין עולמי של תרבות מפותחת. לאחר שפיסארו, נציג הכיבוש ההיספני, תפס את השלטון ב-1533, הפכה פרו לנקודה מרכזית עבור משלחות כיבוש ומשלחות מתיישבים מספרד, ומאירופה בכלל. מהנמלים שלה יוצאו סחורות לספרד וכשהגיע המשנה למלך ספרד הוא קבע את מקום מושבו בלימה.

בתחילת המאה ה-19 החל תהליך שחרורן של מדינות דרום אמריקה מהשלטון הקולוניאלי הספרדי. חוזה דה סן מרטין ארגן צבא שכבש את ארגנטינה, צ'ילה ופרו. ב-28 ביולי 1821 הוכרזה עצמאותה של פרו אך רק בשנת 1824, לאחר הניצחון של גנרל סוקרה נגד הספרדים בקרב אייקוצ'ו, סולקו המלוכנים סופית ופרו מימשה את ריבונותה על כל שטחה. הניסיון של הגנרל סנטה קרוס לאחד את פרו עם בוליביה נכשל ב-1839 בשל התנגדותה של צ'ילה.

בין השנים 1864 ו-1866 התחוללה מלחמת איי צ'ינצ'ה בין ספרד לבין פרו וצ'ילה, שהסתיימה בנסיגת הספרדים והכרה בעצמאותה של פרו. ב-1877 פרצה "מלחמת האוקיינוס השקט" בין פרו ובוליביה כנגד צ'ילה על מרבצי המלחת. המלחמה נמשכה עד 1884 ובסופה פרו הובסה, לימה נכבשה למשך שנתיים וחוזה אנקון שנחתם ב-1884 אילץ את פרו להעביר את מחוזות אריקה וטקנה, העשירים בניטרטים, לידי צ'ילה. המלחמה גרמה לפגיעה קשה בכלכלת המדינה.

בתחילת המאה ה-20 שליט פרו אוגוסטו לגיה הסדיר את יחסי החוץ של פרו עם שכנותיה ובתקופתו התפתחה המדינה מאוד. החל ממלחמת העולם השנייה גדלה השפעת ארצות הברית על פרו וחל פיתוח של אוצרות הטבע, אך נותר ואף התרחב הפער הגדול בין העשירים בעלי הקרקעות לבין ההמון העני. בשנות ה-80 אירעו מספר מקרים של התקוממות ומקרי אלימות של האינדיאנים, בעיקר באזור אייקוצ'ו, כנגד הדומיננטיות של לימה. בקרבות בין אנשי גרילה מהשמאל לבין כוחות הממשלה נהרגו אלפי אנשים. בינואר 1995 פרצו קרבות לאורך הגבול השנוי במחלוקת עם אקוודור (כהמשך של מלחמה שפרצה בשנת 1941. ב-1999 המדינות חתמו על הסכם שלום.

ב-1992 המדינה ניצבה על סף משבר פוליטי גדול שנגע למעשי השחיתות של הנשיא אלברטו פוג'ימורי. כך גם במשבר החוקתי של 2019–2020 שנולד לאחר מאבק בין תומכי פוג'ימורי (הפעם בתו, שנעצרה בחשד למעורבות בשחיתות) והנשיא המכהן מרטין ויסקרה. בדומה אליהם,^[6] ב-2022, הנשיא פדרו קסטיו הכריז על מצב חירום ועל פיזור הקונגרס, שעות לפני שנעשה ניסיון שלישי של המחוקקים להדיחו. כשעה אחרי הצהרת קסטיו הצביעו המחוקקים בעד הדחתו – והמשטרה מסרה כי קסטיו נעצר.^[7] לאחר שהודח, תפסה את מקומו של קסטיו סגניתו, דינה בולוארטה.^[8]

פוליטיקה

פרו היא רפובליקה דמוקרטית עם מערכת רב-מפלגתית. לפי החוקה הנוכחית, הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה. הוא נבחר לקדנציה בת חמש שנים ולא יכול להיבחר לקדנציות נוספות. בקונגרס של פרו יש 130 נציגים הנבחרים מדי חמש שנים. מערכת המשפט היא עצמאית מאוד.

הממשלה נבחרת ישירות על ידי העם וזכות הבחירה היא חובה לכל אזרח מגיל 18 עד 70.

כלכלה

פרו היא מדינה מתפתחת, וכלכלתה מוגדרת כ"שוק מתעורר". נכון ל-2013, התמ"ג של המדינה עמד על 344 מיליארד דולר, והיא המדינה ה-39 בגודלה בעולם. קצב הצמיחה ב-2012 וב-2013 היה גבוה מאוד, כ-6% בכל שנה. נכון ל-2012, 25.8% מהאוכלוסייה מוגדרת ענייה. שיעור האבטלה נמוך ועמד ב-2012 על 3.6%.

יש הבדלים עצומים ברמת החיים בין תושבי הערים לבין האינדיאנים של האנדים המתפרנסים בדוחק מחקלאות, בין היתר מגידול קוקה.

בפרו פותחו זנים רבים מאוד של תפוחי אדמה ושל תירס. על פי נתוני 2022,^[9] פרו עומדת במקום הראשון בעולם בייצוא ענבים (1.34 מיליארד דולר).

המדינות העיקריות עמן סוחרת פרו הן סין, ארצות הברית, ברזיל וצ'ילה.

התיירות היא אחד הענפים החשובים במדינה, ומיליוני תיירים בכל שנה מגיעים לבקר בשרידי תרבות האינקה, ובראשם המאצ'ו פיצ'ו, ולטייל בהרי האנדים, באגם טיטיקקה ועוד.^[10]

על פי נתוני 2022,^[11] סך כל היצוא מפרו עומד על 56 מיליארד דולר (25% נחושת וזהב) והיבוא על 59 מיליארד דולר (כ-15% דלקים). המדינה היא אחת מיצאניות הנחושת והזהב הגדולות בעולם.

גאוגרפיה

פרו משתרעת על פני 1,285,220 קמ"ר – המדינה השלישית בגודלה בדרום אמריקה והרביעית באמריקה הלטינית. שכנותיה הן אקוודור וקולומביה בצפון, ברזיל במזרח, בוליביה בדרום מזרח וצ'ילה בדרום.

קניון קולקה הוא מהעמוקים בעולם.

פרו מחולקת לשמונה חבלי ארץ:

1. צ'לה – החוף
2. יונגה – שיפולי ההרים המשופעים במקורות מים, מקום שבני אדם יכולים להתיישב.
3. קווצ'ואה – מורדות ההרים הפונים מערבה (גובהם 300–3,500 מטר) בהם יש עמקים ונחלים
4. סני – 3,500–4,100 מטר
5. פונה – 3,500–4,100 מטר
6. ג'ונקה – הפסגות המושלגות
7. רופה-רופה, השוליים המזרחיים, 400–1,000 מטר
8. האמזונאס

אקלים

שרשרת הרי האנדים המקבילה לחוף האוקיינוס השקט לכל אורכה של פרו מחלקת את המדינה לשלושה חבלי ארץ גדולים המאופיינים בשלושה סוגי אקלים מובחנים:

1. במערב – רצועת החוף: אקלים סף-מדברי יבש וחם עם לחות גבוהה ומיעוט משקעים.
2. במרכז – הרי האנדים, הכוללים את הר ההואסקראן, הגבוה במדינה, שגובה פסגתו 6,768 מטר. ברכס ישנם כמה הרי געש, כשהפעיל בהם הוא אובינס. טמפרטורות קרות, רוחות, ריבוי משקעים, שלג בחורף בהרים, ושלג-עד בפסגות הגבוהות במיוחד. מקורותיו של נהר האמזונאס הם ממי הקרחון מיסואי בהרי האנדים בפרו, המתנשא לגובה 5,400 מטר, וכן מהפשרת שלג מפסגות נוספות באנדים של פרו.
3. במזרח – האמזונאס, למעלה ממחצית שטח המדינה (56%). האקלים טרופי חם ולח, ריבוי משקעים בכל ימות השנה.

פאונה

בפרו נמצא המגוון הביולוגי הגדול ביותר בעולם,^[12] בהרי האנדים, הגבוהים שבהם קור קיצוני ומיעוט חמצן, מצויים קונדור האנדים, הוויקוניה המצויה, דוב המשקפיים ועוד; ביער האמזונאס, יער הגשם הגדול בעולם, נמצאים כ-2.5 מיליון מינים של חרקים, ולמעלה מ-400 מיני יונקים, ביניהם היגואר והפומה, בנוסף לכך יש בו 1,300 מינים של עופות,^[א] וכן גם דו-חיים רבים ועוד. לחוף הנושק לאוקיינוס השקט מגיעים ראשתנים גדולי-ראש ועוד חיות ימיות ובחופי פרו גם מצויים עופות ימיים כמו שקנאי פרואני, קורמורן נאוטרופי, קורמורן גואניי וקורמורן אדום-רגל, בפרו יש 120 עופות אנדמיים.

דמוגרפיה

עם אוכלוסייה של כ-34.5 מיליון נפש נכון לשנת 2024, פרו היא המדינה הרביעית מבחינת מספר התושבים בדרום אמריקה. שיעור גידול האוכלוסייה ירד מ-2.6% לשנה בשנת 1950 ל-1.2% ב-2017.

השפות המדוברות הן ספרדית, קצ'ואה ואיימרה.

ראו גם

• יחסי ישראל–פרו
• ארגון המדינות האיברו-אמריקניות

לקריאה נוספת

• סטיבן הול, סודות כתובים בחול, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 142, מרץ 2010

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פרו
ערך מילוני בוויקימילון: פרואני
מדריך למטייל בוויקימסע: פרו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרו

עיינו גם בפורטל:
	פורטל אמריקה הלטינית

• אתר האינטרנט הרשמי של פרו

• פרו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע פוליטי-חברתי על פרו, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

ביאורים

הערות שוליים

מדינות וטריטוריות אמריקה הדרומית
מדינות	אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • בוליביה • ברזיל • גיאנה • ונצואלה • סורינאם • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קולומביה
טריטוריות	איי פוקלנד • גיאנה הצרפתית • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים

מרקוסור ("השוק המשותף הדרומי")
חברות	אורוגוואי • ארגנטינה • ברזיל • ונצואלה‏1 • פרגוואי
חברות נילוות	אקוודור • בוליביה2 • גיאנה • סורינאם • פרו • צ'ילה • קולומביה
הסכמים	אמנת אסונסיון • פרוטוקול אורו פרטו • הסכם סחר חופשי ישראל-מרקוסור
מוסדות וארגונים לשיתוף פעולה	פרלמנט של מרקוסור • מרקוסיודדס • אוניברסיטת מרקוסור הערות: 1בדצמבר 2016 הושעתה ונצואלה מהארגון. 2בתהליך קבלה כחברה מלאה.