צום תשעה בטבת

מות עזרא הסופר

ברשימת הצומות כפי שהיא מופיעה בספר הלכות גדולות, נאמר ש"בתשעה בו לא כתבו רבותינו על מה הוא, ובו ביום מת עזרא הכהן ונחמיה בן חכליה",^[5] ופטירתו של עזרא הסופר בתשעה בטבת נזכרת במקורות נוספים.^[6] אף על פי שמדברי הלכות גדולות משתמע שפטירת עזרא היא אירוע נפרד מקביעת הצום, יש שהציעו שפטירת עזרא היא הסוד שעליו נקבע הצום.^[7] היו שהסבירו את העלמת הסיבה בכך שעזרא היה דומה למשה רבנו עליו נאמר: "ולא ידע איש את קבורתו".^[8]

רבי אברהם זכות כתב שעזרא נפטר בי' בטבת^[9] וכך מופיע גם בסליחות בנוסח הספרדים. רבי יוסף דוד מציע ליישב את הסתירה בכך שנפטר בי' בטבת אך מכיוון שכבר יש צום בי' בטבת הקדימו את הצום על מותו לט' בטבת.^[10]

היו שטענו שלא נהוג כלל לקבוע צומות על מות אנשים^[11] ועל כן דחו פירוש זה.^[12] אחרים הצביעו על צומות שונים שנקבעו על מות אנשים.^[13]

מות ר' יהוסף הנגיד ופרעות בגרנדה

מותו של רבי יהוסף הנגיד^[14] ופרעות גרנדה בשנת ד'תתכ"ז - 30 בדצמבר 1066.^[15] בספר הקבלה של הרב אברהם אבן דאוד נכתב על כך:^[16] ”ועמד על כנו ר' יהוסף הלוי בנו (של רבי שמואל הנגיד) ...ויקנאו בו סרני פלשתים עד שנהרג ביום השבת בתשעה בטבת שנת ד'תתכ"ז הוא וקהל גרנאטה וכל הבאים מארצות הרחוקות לראות תורתו וגדולתו ואבלו היה הולך בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ומימי רבותי' ז"ל הקדמונים שכתבו מגילת תענית וגזרו תענית בט' בטבת ולא ידעו על מה הוא ומכאן ידענו שכוונו ברוח הקדש ליום זה”.

רבים תמהו על דברים אלו, שכן לא סביר שייקבע צום ברוח הקודש על מקרה שייתרחש בעתיד.^[17]

לקיחת אסתר לבית אחשוורוש או מותה

רמ"א בספרו מחיר יין העלה סיבה אפשרית לצום, אלו דבריו:^[18] ”ואמר שלקיחה זו (של אסתר למלך) היתה בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו, נקט זה החדש יותר מכל חדשי השנה להיות שבעל הלכות גדולות ז"ל כתב כל יומי דראוי להתענות כו', וכתב ט' בטבת ולא כתב על מה מתענין בו כי לא כתבו רבותינו טעמו, לכן קאמר שמחת אסתר היתה בחדש העשירי בחדש טבת.” דבריו לא ברורים, היו שכתבו שהוא מתכוון לומר שסיבת הצום היא מפני שאז נלקחה אסתר המלכה אל המלך אחשוורוש,^[19] הרב יאיר חיים בכרך הבין שסיבת הצום היא מיתת אסתר.^[20]

במדרש לקח טוב^[21] מובא שאסתר נלקחה בה' בטבת, אותו תאריך שבו הגיעה בשורת חורבן בית ראשון ליהודים שגלו עם יהויכין לבבל.^[22]

ערב עשרה בטבת

רבי יהונתן אייבשיץ מבאר שמחצות היום, כבר 'מתחיל עניין היום הבא', ועשרה בטבת נחשב לצום חמור, ולכן הנהיגו להתענות כבר בערב עשרה בטבת. כסימוכין לדבריו הוא מביא, שאף שחורבן הבית היה בי' באב, אך בתשעה באב החל החורבן, וכן מהוראת חז"ל להתוודות כבר בערב יום כיפור.^[23]

יום לידת ישו

יש שהניחו כי העדר סיבה מפורשת לצום מעיד על סיבה שנסתרת, שנשמרה בסוד. לאור זאת, יש שהציעו כי התענית נקבעה על יום לידת ישו, והדבר הוסתר מפחד הנוצרים.^[24] קביעת לידת ישו לתאריך ט' בטבת מבוססת על תאריך הלידה לפי הספירה הנוצרית המקובלת, ב25 בדצמבר שנת 1 לפני הספירה – שמקבילו בלוח העברי הקבוע הוא ט' בטבת ג'תשס"א, והיא מוכרת כבר מימי הביניים.^[25] שאול ליברמן הראה שכבר במאה השישית הייתה מסורת יהודית שט' בטבת הוא תאריך לידתו.^[26]

מות שמעון כיפא

הרב ברוך תאומים-פרנקל כתב: "מצאתי בכתב יד שבט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים".^[27] כוונתו היא למותו של פטרוס, בהתאם לנאמר בספר תולדות ישו שרווח אצל היהודים בימי הביניים שפטרוס היה למעשה מרגל פרושי שתול בקרב הנוצרים הראשונים.

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם כותב "ביום זה מת בו שמעון הפריץ".^[28] הלברשטאם הבין שמילת פריץ מדברת על הסיקריקים המתוארים ביוסיפון וכתב שהוא היה אחד מהם, ייתכן שכוונתו לשמעון בר גיורא המכונה שמעון הפריץ ביוסיפון.

מות בר כוכבא

הרב מרדכי הכהן העלה השערה שיום זה הוא יום מותו של שמעון בר כוכבא.^[29]