| יש לעדכן ערך זה. | |
| הבירה טהימפהו | |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אין | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי | ממלכת דרקון הרעם | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | מונרכיה | ||||||||||||||||
| ראש המדינה | מלך הדרקון | ||||||||||||||||
| מלך הדרקון | ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, מלך בהוטן | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש ממשלת בהוטן | ||||||||||||||||
| ראש ממשלת בהוטן |
צרינג טובגה | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | דזונגקה | ||||||||||||||||
| עיר בירה |
טהימפהו 28°28′N 89°35′E / 28.467°N 89.583°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של בהוטן | ||||||||||||||||
| רשות שופטת |
בית המשפט העליון של בהוטן | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אסיה | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 38,394 קמ"ר (137 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | זניח | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +6 | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| עצמאות מהממלכה המאוחדת | 8 באוגוסט 1949 | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
מדינה נסיכותית | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בינואר 2026) | 799,293 נפש (167 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 20.82 נפש לקמ"ר (200 בעולם) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[4] (2023) | 3.02 מיליארד דולר (181 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 3,777 דולר (150 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[5] (2023) | 0.698 (125 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
37.4 (נכון ל־2017) | ||||||||||||||||
| מטבע | נגולטורם (BTN) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הרשות המוניטרית המלכותית של בהוטן | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | bt | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 975 | ||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||
|
(למפת בהוטן רגילה) | |||||||||||||||||

ממלכת בְּהוּטָן/בְּהוֹטָן ובקיצור בהוטן (לפי האקדמיה ללשון העברית בּוּטָאן[6]; בנפאלית: भुटान, בליטון: bhuṭān, הגייה בנפאלית: [bʱṳʈän]; בדזונגקה: འབྲུག་རྒྱལ་ཁབ། ובקיצור འབྲུག་ཡུལ། - הגייה בדזונגקה: [ʈȕk̚.y̏ː], בליטון (אנ'): Druk Gyal Khap ובקיצור Druk Yul) היא מדינה ללא מוצא לים בהרי ההימלאיה המזרחיים. היא גובלת מצפון במחוז האוטונומי הטיבטי שברפובליקה העממית של סין ומדרום בהודו. המשטר במדינה הוא מונרכיה חוקתית. עיר בירתה של בהוטן והעיר הגדולה ביותר בה היא טהימפהו, והעיר פונטשולינג משמשת כמרכז הכלכלי של המדינה. השפה הרשמית של בהוטן היא דזונגקה.
אטימולוגיה
מקורו של השם "בהוטן" איננו ברור. מספר היסטוריונים הציעו שייתכן שמדובר בהטיה של המילה בהוטה-אנט (Bhota-ant) משפת הסנסקריט, אשר פירושה "סוף טיבט" בשל היותה בדרום השטח הטיבטי. אפשרות נוספת היא הטיה נוספת מהסנסקריט, הפעם של המילים בהו-אוטן (Bhu-uttan), שפירושן בעברית "רמות". המדינה השתמשה בשם "בהוטן" החל מסוף המאה ה-19.
שמה של המדינה בדזונגקה, Druk Yul (הגייה בדזונגקה: [ʈȕk̚.y̏ː]), משמעו "ארץ הדרקון"; בנוסף היא נקראת "דרוק טשאנדאן" – "ארץ דרקון הרעם", כי הרעם אמור להיות קול שאגת הדרקון.
למדינה היו שמות אחרים במהלך ההיסטוריה, כגון: לו מון (Lho Mon) - ארץ החושך הדרומית, לו צנדנג'ונג (Lho Tsendenjong) - ארצו הדרומית של הברוש הצנדני, וכן לומן קאז'י (Lhomen Khazhi) - ארץ ארבע הגיחות הדרומית.
פירוש שמה של השפה דזונגקה הוא "שפת אנשי הדזונג".
היסטוריה
כלים, כלי נשק ומבני אבן מספקים הוכחה שבהוטן הייתה מיושבת כבר בסביבות המאה ה-20 לפנה"ס. מספר תאוריות משערות שמדינת לומון (Lhomon "החשיכה הדרומית") או מוניול (Monyul הארץ החשוכה) הייתה קיימת בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-6 לספירה. השמות לומון צנדנג'ונג ולומון קאז'י תועדו בכתבים טיבטיים והודיים עתיקים.
האירוע המתועד הקדום ביותר בבהוטן היה מעברו של הקדוש הבודהיסטי גורו פדמאסמבהאבה (པད་མ་འབྱུང་གནས་) (אשר נקרא גם גורו רינפוצ'ה) במאה ה-8. רוב התיעוד על היסטוריית בהוטן נעלם בשריפה בפונאקה, בירתה העתיקה של הממלכה, בשנת 1827. עד למאה ה-10 ההתפתחות הפוליטית של בהוטן הושפעה בעיקר מההיסטוריה הדתית שלה. מספר תת-כתות של בודהיזם צצו וקיבלו את חסותם של האצילים המונגוליים והטיבטים המקומיים. לאחר דעיכת האימפריה המונגולית במאה ה-14, התחרו כתות אלו זו בזו על עליונות פוליטית ודתית. לבסוף זכתה כת הדרופקה בשלטון הפוליטי והדתי במהלך המאה ה-16.
עד לתחילת המאה ה-17 הורכבה בהוטן ממספר יחידות פיאודליות יריבות. היא אוחדה לבסוף על ידי המנהיג הצבאי והלאמה הטיבטי שאבדראנג נגאוואנג נאמג'ייאל, אשר נחשב למייסד הממלכה. כדי להגן על הממלכה מפלישות טיבטיות, בנה נאמג'ייאל מספר דזונגים (מבצרים) בלתי חדירים מסביב למדינה והפיץ מנגנון חוקים שעזר להשליט את מרות השלטון הריכוזי על האצילים המקומיים. בהוטן הדרדרה לאנרכיה לאחר מותו של נאמג'ייאל בשנת 1652. הטיבטים תקפו את בהוטן בשנת 1710, תוך כדי ניצול הכאוס והאנרכיה. הם תקפו שוב בעזרת המונגולים בשנת 1730. שתי ההתקפות סוכלו ושביתת נשק נחתמה בשנת 1759.
במהלך המאה ה-18 שלטה בהוטן בממלכת קוץ'-ביהאר, אשר שכנה מדרום לה, החל בשנת 1722. בשנת 1774 ביקשה קוץ'-ביהאר עזרה מהודו, שהייתה אז תחת שלטון חברת הודו המזרחית הבריטית והיא עזרה לקוץ' ביהאר להניס את הכובשים הבהוטניים ולבסוף אף לתקוף את בהוטן עצמה בשנת 1774. הסכם שלום נחתם כאשר בהוטן הסכימה לחזור לגבולותיה הקודמים. למרות זאת, השלום היה מתוח והתקלויות-גבול עם הבריטים המשיכו במהלך מאה השנים הבאות. התקלויות אלו הובילו לבסוף למלחמת דואר על השליטה בעמקי הדואר באזור בנגל. לאחר תבוסתה של בהוטן במלחמה נחתם הסכם סינצ'ולה בינה לבין הודו הבריטית. כחלק מהפיצויים הושכרו הדוארים לממלכה המאוחדת בתמורה ל-50,000 רופיות. הסכם זה סימן את סוף העוינות בין הודו הבריטית לבהוטן.
לקראת סוף המאה ה-18 מאבקי כוח בין העמקים היריבים פארו וטרונגסה הובילו למלחמת אזרחים בממלכה. בסוף המלחמה עלה לשלטון מושל טרונגסה, אוג'ין וונגצ'וק (Ugyen Wangchuck). מבסיס כוחו במרכז בהוטן וונגצ'וק הביס את יריביו הפוליטיים ואיחד את בהוטן על אף מספר התקוממויות אזרחים שפעלו נגדו.
בשנת 1907 הוכרז אוג'ין וונגצ'וק כראש בית המלוכה במדינה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי אספת נזירים בודהיסטים בכירים, חברי ממשלה וראשי משפחות חשובות. הממשלה הבריטית הכירה במהרה במונרכיה החדשה ובשנת 1910 בהוטן קיבלה את ריבונות הכתר הבריטי בתמורה לחופש פוליטי בענייני הפנים. לאחר שהודו קיבלה את עצמאותה מהממלכה המאוחדת ב-15 באוגוסט 1947, ניתנה האפשרות לממלכות כמו בהוטן להצטרף להודו. בהוטן בחרה להישאר עצמאית. ב-8 באוגוסט 1949 הכירה הודו בעצמאותה של בהוטן. לאחר מכן חתמה בהוטן על הסכם עם הודו, אשר בעקבותיו החליפה המדינה החדשה את בריטניה כנותנת החסות לממלכה.
לאחר כיבוש טיבט על ידי הצבא הסיני בשנת 1951 סגרה בהוטן את גבולה הצפוני והחלה לחזק את קשריה עם הודו. כדי להוריד את הסיכון שנשקף מסין, החלה בהוטן בתוכנית פיתוח שנתמכה בעיקר על ידי הודו. בשנת 1953 ייסד המלך ג'יגמי דורגי וונגצ'וק (Jigme Dorji Wangchuck) את הרשות המחוקקת בממלכה - אספה כללית בת 130 חברים. מטרת הקמת הרשות המחוקקת הייתה לקדם בהדרגה רעיונות דמוקרטיים במדינה ולנסות להרחיקה מהשפעתה של סין הקומוניסטית. מאמצים נוספים מצד דורגי כללו הקמת ועדת מייעצת מלכותית בשנת 1965 וקבינט מדיני בשנת 1968. בהוטן התקבלה כחברה באו"ם ב-1971. ביולי 1972 ירש גיימי סיינגי וונגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck) את אביו דורגי לאחר מותו ועלה לכס המלכות בגיל 16.
צווים שהוכרזו בשנות ה-80 על ידי הממשלה, כללו חוקים שמטרתם לשמר את זהותה התרבותית של בהוטן כ"אומה אחת - עם אחד". לדוגמה, כל אזרח בבהוטן מחויב בלבוש בסגנון התרבות הבהוטנית. חוק זה כלל גם את המהגרים מנפאל שגרו באותה התקופה במדינה.
מדיניות זו ספגה ביקורת עזה מפעילים למען זכויות האדם וכן מקהילת המהגרים בממלכה, שטענו כי החוקים האלו נוצרו כדי לרודפם. מזווית הראייה של הבהוטנים היה זה ניסיון לשמר את התרבות הבודהיסטית של הרי ההימלאיה. עבור המהגרים הנפאלים בבהוטן, הצווים נראו כניסיון הבהוטנים לשמר את השלטון על ידי אכיפת התרבות הבהוטנית עליהם, זאת על חשבון זכויות האדם, פלורליזם ועקרונות דמוקרטיים.
המתיחות האתנית בין הנפאלים והבהוטנים התעצמה עוד יותר בשנות ה-80 המאוחרות, לאחר שהממשלה החלה ביישום חוק האזרחות משנת 1985. חוק זה קבע שרק מהגרים נפאלים שלהם מסמכים רשמיים המעידים שחיו בבהוטן לפני שנת 1958 יוכלו להיחשב כאזרחים. חוק זה הוביל ליצירת ארגוני מחאה רבים שמחו כי נעשה עוול לתושבים הנפאלים. המחאות הפכו אלימות בשנת 1991 ובעקבותיהן מתו כ-300 אנשים ורבים נעצרו. לאחר מחאות מממשלת נפאל שוחררו רוב האסירים על ידי ממשלת בהוטן. אף על פי כן, לא הושג פתרון למצוקת הנפאלים בבהוטן ולפחות 100,000 מהם עדיין נמצאים במחנות נציבות האו"ם לפליטים בסיקים שבצפון הודו ובנפאל, לאחר שגורשו מהממלכה.
בשנת 1998 החל המלך סיינגי ברפורמות פוליטיות גדולות לקראת שינוי המשטר למונרכיה חוקתית. הוא העביר את רוב סמכויותיו לראש הממשלה ותמך בחוק המאפשר הדחת המלך על ידי רוב של שני שלישים מהאספה הכללית. בתחילת 2005 הוכרזה חוקה חדשה בממלכה, שאושרה ביולי 2008. בדצמבר 2006 התפטר המלך גיימי סיינגי וונגצוק לטובת בנו, ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק (Jigme Khesar Namgyel Wangchuck). קבוצת נפאלים, פליטים מבהוטן, ביקרו את המהלכים האלה כניסיון להסב את תשומת הלב מבעיית הפליטים במדינה.
בשנת 2008 נערכו בבהוטן בחירות בפעם הראשונה, ונשיא המפלגה שזכתה במרבית הקולות הפך לראש הממשלה הנבחר הראשון של בהוטן.[7]
פוליטיקה
במהלך השנים שבה ועלתה השאלה האם בהוטן היא מדינה ריבונית. בתקופת השלטון הבריטי בהודו, הוכרה בהוטן כאוטונומיה. הבריטים עזרו לביסוס המלוכה במדינה ואפשרו לה לנהל את ענייניה הפנימיים. יחסי החוץ וענייני הביטחון נותרו בשליטת הבריטים. בשנת 1949, לאחר עצמאות הודו, חתמו בהוטן והודו על הסכם אשר המשיך את מערכת היחסים הזו, כאשר הודו תופסת את מקומה של בריטניה. לפי ההסכם, הודו הסכימה לא להתערב בענייניה הפנימיים של בהוטן בעוד זו הסכימה "להישמע ולהתחשב בעצותיה של הודו בכל הקשור ליחסי החוץ". כמו כן, ההסכם ביסס את הסחר החופשי ושיתוף הפעולה בין המדינות. בהוטן מוגדרת כיום כמדינה ריבונית והיא חברה באו"ם מאז 1971.
העומד בראש מדינת בהוטן הוא ה"דרוק גיאלפו" (Druk Gyalpo) - מלך הדרקון. האוחז בתואר כעת הוא ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק. אף על פי שתוארו ניתן בירושה, ניתן להדיחו על ידי רוב של שני שלישים בפרלמנט, האספה הכללית (אשר שמה הוא ט'שוגדו- Tshogdu). החברים באספה הכללית מונים 154 ונבחרים כנציגי עיירות (105 נציגים), נציגים דתיים (12 נציגים) ונציגים שנבחרו על ידי המלך (37). כל החברים מכהנים במשך שלוש שנים. הבחירות בבהוטן מתבצעות לא באופן אישי אלא לפי תאי משפחה - כל משפחה היא בעלת קול אחד ולא כל אזרח.

בשנת 1998 הועברו רוב תחומי האחריות של המלך למועצת השרים, הקבינט המדיני, אשר נקרא לאנג'י שונגצוג (Lhengye Shungtsog). חברי מועצת השרים נבחרים על ידי האספה הכללית מבין חבריה לכהונות בנות חמש שנים. תפקיד ראש הממשלה עובר בסבב בין חמשת החברים במועצת השרים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר. ב-2005 פורסמה טיוטה לחוקה שתאפשר, בין השאר, את קיומן של מספר מפלגות בממלכה והפחתת סמכויותיו של המלך. החוקה אושרה ביולי 2008.
המלך מתפקד כבית הדין העליון לערעורים. מלבדו, בית המשפט העליון המלכותי הוא הסמכות השופטת הגבוהה ביותר בממלכה. רוב החוקים הבהוטנים מבוססים על מערכת המשפט ההודית והבריטית. מינוי השופטים נעשה על ידי המלך ומשך הכהונה של השופטים הוא כראות עיניו.
בדצמבר 2006 ויתר המלך על כתרו לטובת בנו ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, שהצהיר כי יקדם רפורמות בארצו. ב-24 במרץ 2008 נערכו לראשונה בחירות כלליות לבית הנבחרים, בהשתתפותן של שתי מפלגות, והמדינה אימצה חוקה ביולי 2008.
בבחירות זכתה "מפלגת השלום והשגשוג של בהוטן" ב-45 מבין 47 המושבים שעמדו לבחירה, ומנהיגהּ ג'יגמה טהינליי מונה באפריל לראש ממשלה.
זכויות האדם בבהוטן
ערך מורחב – זכויות האדם בבהוטן
חוקת בהוטן מאפשרת לכאורה חופש דת, אך זוכים לו רק בודהיסטים מזרם המהאיאנה והינדים. משנת 1990 תועדו מקרים רבים של הפרת זכויות אדם בבהוטן, בהם גירושם של כ-100,000 מבני הלוצשאמפה (אנ') לנפאל לאחר שהפגינו בעד דמוקרטיה במדינה.
פשיעה
עישון
בהוטן היא המדינה הראשונה בעולם הכמעט נקייה מעישון. החל מ-2005 אסור לגדל, לייבא, לקנות, למכור, לפרסם או לעשן סיגריות או סיגרים במקומות ציבוריים בבהוטן.[8] גם מבחינה היסטורית, עוד ב-1916 אמר המלך כי טבק הוא דבר נורא ואיום שלא צריך להיות קיים במדינה. דוגמה לשמרנות בעניין העישון במדינה התבטאה בכך שבמרץ 2011 נגזרו כ-3 שנות מאסר על נזיר שנתפס עם טבק, מקרים דומים פורסמו באופן תדיר בתקשורת.[9]
בעקבות התפרצות מגפת הקורונה הוחלט לבטל את האיסור על מכירת טבק במדינה.[10]
יחסי חוץ
בהוטן מקיימת יחסים דיפלומטיים עם האיחוד האירופי ועם 54 מדינות בלבד, שאינן כוללות את המדינות הגדולות כמו ארצות הברית, מקסיקו, רוסיה וסין.
יחסים עם ישראל
ערך מורחב – יחסי בהוטן–ישראל
החל מחודש דצמבר 2020, בהוטן מקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם מדינת ישראל.[11] עוד קודם לכן, היו קיימים בין המדינות יחסים בתחום החקלאות, וסטודנטים מבהוטן לומדים לימודי חקלאות בישראל.[12]
חלוקה אדמיניסטרטיבית

בהוטן מחולקת לארבעה אזורים מנהליים, הנקראים דזונגדי (dzongdey). כל דזונגדי מחולק למחוזות, הנקראים דזונגק'אג (dznogkhag). ישנם 20 דזונגק'אג בבהוטן וחלקם אף מחולקים שוב לתת מחוזות הנקראים דאנגק'אג (dungkhag). צורת השלטון המקומית הבסיסית ביותר היא מספר כפרים קטנים וקרובים זה לזה, המהווים גיווג (gewog), ובראשם עומד גופ (gup), אשר נבחר על ידי תושבי הכפרים.
כלכלה
ערך מורחב – כלכלת בהוטן
כלכלת בהוטן היא מהקטנות והלא-מפותחות ביותר בעולם, אולם השנייה בעולם בצמיחה הכלכלית עם 22.4% צמיחה (2012).
מס ההכנסה חל על הכנסה שנתית גדולה מ-100,000 נגולטורם, הכנסה שחלק קטן מאוכלוסיית בהוטן מגיע אליה. התוצר השנתי בממלכה הוא כ-5 מיליארד דולר. ההכנסה השנתית לנפש היא כ-6,800 דולר (2012).
כלכלת בהוטן המסורתית הייתה מושתתת על חקלאות לצריכה עצמית. כיום הסקטור החקלאי מהווה כ-55% מהתמ"ג בממלכה והחקלאות מהווה את עיקר המחייה לכ-55% מהאוכלוסייה[דרוש מקור: צירוף נתונים - 55% מהתמ"ג ו-55% מהאוכלוסייה?], בעיקר מרעיית צאן וגידולים חקלאיים שנועדו לצריכה עצמית.
בשל בניית הסכר ההידרואלקטרי, בהוטן היא יצרנית חשמל ואנרגיה הידרואלקטרית ויצואנית חשמל, בעיקר להודו.
המגזר התעשייתי של כלכלת בהוטן מינימלי. עיקר התוצרת התעשייתית היא בטון, מוצרי עץ, פירות מעובדים, משקאות אלכוהוליים וסידן קרבידי המשמש לייצור גז אצטילן.
המטבע הבהוטני, הנגולטורם, צמוד למטבע הרופי ההודי, אשר גם מקובל כהילך חוקי בממלכה.
פיסול צלמים דתיים הוא עיסוק שכיח ומכירת פסלים מוזהבים של הבודהה ושאר דמויות דת בודהיסטים לתיירים מביאה גם היא הכנסה.[דרוש מקור: דרוש מקור לחלק האחרון]
הודו היא השותפה העיקרית ליבוא לבהוטן וליצוא מבהוטן. בהוטן מייבאת כמעט באותו היקף שהיא מייצאת (בשנת 2006 - 350 מיליון דולר יצוא ו-320 מיליון יבוא).
תחבורה

בהוטן הייתה צומת לדרכי מסחר בין הרמה הטיבטית לתת היבשת ההודית, אבל עקב תנאי השטח הקשים, ההובלה נעשתה בעזרת סבלות וחיות משא בלבד והדבר פגע במסחר. עקב השטח ההררי והטרשי, הקמת תשתיות בסיסיות כגון כבישים ומסילות רכבת, היא קשה ויקרה. אין רכבות במדינה, אם כי חברת הרכבות ההודית מתכננת לסלול מסילה לדרום המדינה. בהוטן תלויה בקבלנים מהודו לפיתוח התשתיות והכבישים. קשיים אלו, בנוסף לכך שבהוטן היא מדינה ללא מוצא לים, הגבילו את סחר החוץ של בהוטן עם שכנותיה.
בבהוטן פעיל נמל תעופה בינלאומי אחד, נמל התעופה פארו, הממוקם בעיר פארו.
גאוגרפיה
שטחה של בהוטן הוא למעלה מ-38,000 קמ"ר יבשתיים ללא מוצא לים. שלושה אזורים בשטחה של בהוטן נתונים במחלוקת עם הרפובליקה העממית של סין: דוקלם, יקרולינג ופסמונג.
בצפון בהוטן ישנה רצועה של פסגות הרים קרחוניות, בעלות אקלים קר ביותר בנקודות הגבוהות ביותר. רוב הפסגות בצפון הן בגובה של 7,000 מטרים ויותר. לפי מדידות סיניות מודרניות, הנקודה הגבוהה ביותר היא גאנגק'אר פואנסום (Gangkhar Puensum), בגובה 7,570 מטרים. פסגה זו נחשבת לגבוהה ביותר בעולם אשר לא נכבשה.
ה"הרים השחורים" במרכז בהוטן יוצרים אגן-נהר בין שתי מערכות נהרות גדולות: המו צ'הו (Mo Chhu) והדרנגמה צ'הו (Drangme Chhu). הפסגות בהרים השחורים נעות בגובהן בין 1,500 מטרים ל-2,700 בערך. נהרות שוצפים כרו ערוצים באזורים הנמוכים ברכס זה.
הנהרות הגדולים של בהוטן הם טורסה (Torsa), ראיידק (Raidak), סאנקוש (Sankush) ודראנגמה-צ'הו שנקרא בהודו מאנאס (Manas).
בדרום הממלכה נמצאים גבעות שיוואליק (Shiwalik), המכוסות ביערות עצים נשירים, עמקי נהרות עשירים באדמת סחף והרים המתנשאים לגובה של כ-1,500 מטרים. הגבעות למרגלות ההר משתפלות למישור הדואר הסובטרופי. רוב הדואר נמצא בהודו, אך 10-15 ק"מ ממנו משתרעים לתוך ממלכת בהוטן.
הדוארים הבהוטנים מתחלקים לשניים: הצפוניים והדרומיים. נהרות שמוצאם בשלג הנמס בהרים עוברים בדוארים ונשפכים לנהר ברהמפוטרה בהודו. הדוארים הצפוניים, אשר גובלים למרגלות הגבעות ההימלאיות, הם שטח טרשי ובעלי אדמה יבשה ונקבובית. הצמחייה באזור זה היא צפופה וישנם בעלי חיים רבים. הדוארים הדרומיים הם בעלי אדמה פורייה יחסית, ערבת סוואנה ענפה, צמחיית ג'ונגל מעורבת ומעיינות.
האקלים משתנה לפי הגובה מסובטרופי בדרום לאקלים ממוזג ברמות ועד לאקלים קוטבי עם שלג בכל ימות השנה בצפון. בעמקי בהוטן ניתן לזהות חמש עונות שונות: קיץ, מונסון, סתיו, חורף ואביב. גשמי המונסון חזקים יותר במערב בהוטן בעוד שהדרום מאופיין בקיצים חמים ולחים. האקלים במרכז ובמזרח בהוטן הוא אקלים ממוזג עם קיצים חמים וחורפים קרירים.
בהוטן היא אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם והמדינה היחידה בעולם שלה מאזן פחמן שלילי,[13] כלומר היא אוגרת יותר פחמן דו-חמצני מאשר היא פולטת, ובכך תורמת למאבק במשבר האקלים. היא עושה זאת על ידי אנרגיה הידרואלקטרית, ייעור והגבלת תיירות לשטחה.[14]
דמוגרפיה
בספר העובדות העולמי של ה-CIA הוערך גודל אוכלוסיית בהוטן במספר מיליונים. לאחרונה פרסם השלטון הבהוטני תוצאות מפקד אזרחים רשמי המונה כ-750,000 תושבים. פעילים נפאלים טוענים שהמספר הרשמי הוקטן במטרה למזער את מספר המהגרים הנפאלים בבהוטן. גרסה אחרת מניחה שנמנו רק תושבי הערים הגדולות ושאת אוכלוסיית בהוטן קשה להעריך ובלתי מעשי למנות. לפי גרסה אחרת אכן ישנם כ-750,000 תושבים וההבדל מההערכות הישנות הוא הכרה עקיפה בהגזמה באוכלוסייה בשנות ה-70, אז חששו בממלכה כי האו"ם לא יכיר במדינה שאוכלוסייתה קטנה ממיליון.
צפיפות אוכלוסין

יותר מ-50% מאוכלוסיית בהוטן מתגוררת ברמות המרכזיות בבהוטן; כ-40% נוספים מתגוררים בדרום ו-10% הנותרים פזורים בהרים הצפוניים ובאדמות המזרח. בבירה טהימפהו מתגוררים כ-114,000 תושבים (נכון ל-2017).
צפיפות האוכלוסייה, כ-45 לקמ"ר, נובעת מהעובדה שרוב שטחה של בהוטן איננו ניתן ליישוב במצבה הכלכלי הנוכחי[דרושה הבהרה] ולכן האוכלוסייה מתרכזת באזור הרמות המרכזיות והמישורים הדרומיים שם ניתן לגדל גידולים חקלאיים.
חלוקה אתנית
כמחצית מהאוכלוסייה הם ילידי בהוטן הנקראים נאגלופ והם קרוביהם של השבטים הטיבטיים. הקבוצות האתניות הבולטות הן לוצשאמפה שהיגרו מנפאל והשהרצופ (מאסאם – מחוז צפוני מזרחי של הודו).
דתות
כ-75% מאוכלוסיית בהוטן בודהיסטים, כ-20% הינדים והשאר חסרי דת או מדתות מיעוט כגון מוסלמים.
שפות
השפה הרשמית היא דזונגקה, שמקורה בטיבט. הכתב, אשר נקרא בפי הבהוטנים צ'הוקי (Chhokey - שפת דהארמה), זהה לכתב הטיבטי. גם אנגלית מוכרת כשפה רשמית ונלמדת בבתי הספר הציבוריים. בכפרים ההררים והמרוחקים מדוברים ניבים רבים שחלקם בסכנת הכחדה.
תרבות
החוק הבהוטני (נכון לאפריל 2012) מחייב דפוסי התנהגות מסוימים השומרים על מאפיינים ייחודיים של התרבות המקומית.
וג'ריאנה
ערך מורחב – בודהיזם טיבטי
ערך מורחב – וג'ריאנה
ערך מורחב – נזירות בודהיסטית

בודהיזם טיבטי ממסורת הוג'ריאנה היא הדת הרשמית של בהוטן. בהוטן היא המדינה היחידה בעולם שבה וג'ריאנה היא דת רשמית. בהוטן מתוארת רבות כשריד האחרון של הבודהיסטית המסורתית בהימאליה. הבודהיזם תופס מקום מרכזי בתרבות הבהוטנית וכ-3% מתושבי בהוטן הם נזירים בודהיסטים. הבודהיזם תופס מקום מרכזי גם במוסדות השלטון. מבנים המשמשים מוסדות שלטון מחולקים לאגף ממשלתי ולאגף בודהיסטי דתי, פסטיבלים רשמיים מתקיימים במקדשים בודהיסטיים, למנהיג הרוחני של הבודהיזם במדינה מעמד בכיר והוא משתתף באירועים רשמיים ביחד עם מלך בהוטן וראש ממשלת בהוטן.
תיירות והשפעות זרות מנותבות על ידי הממשלה כך שלא יפריעו למסורת הווג'ריאנה הבודהיסטית-טיבטית החשובה לתרבות הבהוטנית.
בתגובה לביקורת בעיתונות על קצב גדילת הכלכלה בבהוטן, ענה מלך בהוטן כי האל"ג חשוב יותר מהתל"ג. אמירה זו צוטטה רבות, בין השאר במחקרו של זוכה פרס נובל דניאל כהנמן, בקשר בין כלכלה משגשגת לאושר התושבים. ההכרזה מסמלת את המחויבות של הממלכה לקיום כלכלה לפי ערכים בודהיסטיים מסורתיים.
ערים ומקדשים
- סמדרופ ג'ונקר - Samdrup Jonkar - עיירת גבול (גובה 200 מ') העיר העתיקה ביותר בבהוטן ושער הכניסה למזרח המדינה.
- טרשיגנג - Trashigang - (גובה 1100 מ') היוותה מרכז מסחר חשוב עם טיבט.
- צ'ורטן קורה - Chorten Kora - סטופה שנבנתה במאה ה-18 כדי לגרש רוח רעה שהייתה במקום. נערך בה פסטיבל שנתי בחודש מרץ.
- פסטיבל טשצ'ו - אירוע דתי שנחגג ביום העשירי לחודש בלוח הירח המקביל ליום הולדתו של גורו פדמאסמבהאבה (גורו רינפוצ'ה). החודש הגרגוריאני של הטשצ'ו משתנה ממקום למקום ומקדש למקדש.
חינוך

בבהוטן יש חינוך חינם ואין חינוך חובה. חינוך חינם נהוג עד כיתה י"א. עבור תלמידים שעוברים את הבחינות בסוף כיתה י"א, החינוך הוא חינם גם בכיתה י"ב. החל מכיתה ד' הלימודים הם בשפה האנגלית. בגלל מזג האוויר הקשה בחורף לא מתקיימים לימודים במשך שלושה חודשים. באזורים כפריים הולכים תלמידים מרחקים גדולים במשך זמן ארוך על מנת להגיע לבית-הספר. לפתרון הבעיה החלה הקמת בתי-ספר קהילתיים ביישובים אלה. בבתי הספר הקהילתיים מספר קטן של מורים ומספר קטן של תלמידים.
השכלה גבוהה
בבהוטן פעילות שתי אוניברסיטאות ובנוסף להן מספר מכללות. ישנו בית ספר לאמנות בו נלמדות אמנויות בהוטניות (אנ') מסורתיות.
לבוש בהוטני מסורתי


הלבוש הגברי נקרא גו והלבוש הנשי נקרא קירה. ישנן טקסטורות מסורתיות. הלבוש הגברי כולל חלוק קצר מעל חולצה עם חפתים ארוכים לבנים מעל מכנסיים ארוכים צבעוניים או גרביים ארוכים כהים. הלבוש הנשי הוא חולצה מעל שמלה מעל חולצה עם חפתים ארוכים. הלבוש הבהוטני המסורתי הוא קוד הלבוש של עובדי ציבור בבהוטן.
סמלים לאומיים
סמל בהוטן
סמל עגול בצבע אדום עם דרקוני רעם (זכר ונקבה) בצבע צהוב, לוטוס ואבן חן.
דגל בהוטן
הדגל מחולק באלכסון לשני חלקים נפרדים: משולש כתום ומשולש צהוב. הצבע הצהוב מסמל את המסורת האזרחית ואת סמכותו של מלך בהוטן משום שלבושו של המלך הוא בדרך כלל צהוב, והכתום מייצג את הבודהיזם. במרכז הדגל ישנו דרקון גדול מונוכרומי. הדרקון הוא דרקון "דרוק", דרקון רעם מהמתולוגיה הבהוטנית. צבעו הלבן של הדרקון מייצג את טוהר המחשבה והמעשה. הדרקון נמצא בין שני הצבעים כדי לסמל את החשיבות השווה של מסורת אזרחית ונזירות בודהיסטית במדינה. הדרקון נושא ארבעה תכשיטים בטפריו כדי לסמן את עושרה וביטחונה של המדינה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בהוטן
בהוטן, דף שער בספרייה הלאומית- אתר מחלקת המדינה של ארצות הברית - זכויות אדם בבהוטן (באנגלית)
- דמוגרפיה של בהוטן
- מידע כלכלי על בהוטן (באנגלית)
- מחלקת התיירות של בהוטן (באנגלית)
- בהוטן במפות של גוגל (באנגלית)
- בהוטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- בהוטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרץ גלעדי, בהוטן - קווים לדמותה של ממלכה, באתר GoTravel
- יותם יעקבסון, על אומנות הטונגדרול בבהוטן, באתר GoTravel
- דינה היימן, חיזור נוסח בהוטאן (הקישור אינו פעיל), באתר GoTravel
- נטע אחיטוב, ממלכת האושר, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
- איתמר אייכנר, הביקור הישראלי בממלכה הסודית, באתר ידיעות אחרונות, 19 בנובמבר 2017
- איל שפירא, מבודדת, מרתקת, מהפנטת: מי את, ממלכת בהוטן?, באתר וואלה, 14 בדצמבר 2020
נמרוד שיינמן, כולם מסתכלים על התמ"ג כדי למדוד שגשוג. בבהוטן מודדים אושר, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2022- אמנון דירקטור, עיר המיינדפולנס הראשונה בעולם: איך מתכננים עיר המבוססת על אושר ולא על עושר?, באתר ynet, 4 בפברואר 2024
- דור חג'בי, "איך זה לחיות עם מלך?" – מסע צילום באחת המדינות המסתוריות בעולם, באתר ynet, 27 בדצמבר 2024
הערות שוליים
- ↑ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ↑ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
- ↑ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ↑ פוסט של האקדמיה בעניין האיות התקני של השם, בוטאן ולא בהוטן: "הסיבה לכתיב Bhutan (ב־h) בתעתיק הלטיני היא הביצוע המנושף של הב' – נישוף הרגיל בעיצורים הסותמים בסנסקריט. ואולם נישוף זה אינו אמור להשתקף בכתיב העברי".
- ↑ בהוטן, ממלכת האושר, באתר docs.google.com
- ↑ בהוטן המדינה הראשונה שאסרה עישון, באתר וואלה, 20 בינואר 2005
- ↑ AFP, בהוטן: 3 שנות מאסר לנזיר שנתפס עם טבק, באתר ynet, 4 במרץ 2011
- ↑ AFP, בגלל הקורונה: הממלכה נותנת לאזרחים לעשן, באתר ynet, 29 באוגוסט 2020
- ↑ ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם בהוטן, באתר ynet, 12 בדצמבר 2020
- ↑ רן אברמסון, שר החקלאות של בהוטן: "אנחנו כלכלה קטנה, ולא רוצים לגדול מעבר ליכולותינו", באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2016
- ↑ Tshering Tobgay, This country isn't just carbon neutral -- it's carbon negative, TED.com, פברואר 2016
- ↑ Why Bhutan is the only carbon-negative country in the world | GVI UK, www.gvi.co.uk (באנגלית אמריקאית)
| מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
|
| מונרכיות | ||
|---|---|---|
| ממלכות | אוסטרליה • איי בהאמה • איי שלמה • אנטיגואה וברבודה • אסוואטיני • בהוטן • בחריין • בלגיה • בליז • ג'מייקה • גרנדה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • טובאלו • טונגה • ירדן • לסוטו • מלזיה1 (נגרי סמבילן • פרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • ספרד • ערב הסעודית • פפואה גינאה החדשה • קמבודיה • קנדה • שוודיה • תאילנד | |
| מונרכיות נבחרות | איחוד האמירויות הערביות • מלזיה • קריית הוותיקן | |
| נסיכויות | אנדורה • הממלכה המאוחדת (ויילס) • ליכטנשטיין • מונקו • ספרד (אסטוריאס) | |
| סולטנויות | אינדונזיה (יוגיאקרטה) • ברוניי • מלזיה1 (ג'והור • טרנגנו • סלנגור • פהנג • פרק • קדה • קלנטן) • עומאן | |
| קיסרויות | יפן | |
| אמירויות | איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאבי • אום אל-קיוין • דובאי • עג'מאן • פוג'יירה • ראס אל-ח'ימה • שארג'ה) • כווית • קטר | |
| דוכסויות גדולות | לוקסמבורג | |
| 1 חלק ממונרכיה פדרטיבית | ||



