בית הבסבורג

רוזנות הבסבורג

לפי מקורות שנויים במחלוקת, מוצא הבית הוא בשושלת האטיכונית (Etichonen) הקדומה מאזור אלזס. ידוע שראדבוט מקלטגאו הקים את טירת הבסבורג (Schloss Habsburg) בסביבות 1025, ומונה לרוזן הנחלה מסביב לטירה, בדרום האימפריה הרומית הקדושה דאז (כיום בשטח שווייץ). יורשיו הרחיבו את הנחלה, והשתלטו על שטחים נרחבים בארגאו, שוויץ, אונטרוולדן, אורי ואלזס. נראה שאוטו השני היה זה שאימץ את התואר "רוזן הבסבורג" (Graf von Habsburg).

במאה ה-13 יצאו מהרוזן רודולף השלישי (גר') שני ענפים זוטרים לבית הבסבורג: ענף לאופנבורג (Laufenburg) וענף נוי-קיבורג (Neu-Kyburg).

עלייה למלכות

האימפריה הרומית הקדושה הייתה מונרכיה נבחרת: מספר אצילים בכירים נשאו בתואר "נסיך בוחר", והם בחרו את המלך (שנקרא "מלך הרומאים" או "מלך גרמניה"), שאותו האפיפיור עשוי היה להכתיר ל"קיסר הרומי הקדוש".

בבחירות בשנת 1273 (אנ') כל הנסיכים-בוחרים בחרו ברודולף הראשון מהבסבורג למלך הרומאים, חוץ מאחד – אוטוקר השני (אנ'), מלך בוהמיה ודוכס אוסטריה, שסירב להכיר ברודולף גם לאחר שהוכתר למלך. בתגובה רודולף הטיל חרם קיסרי על אוטוקר, החרים את נחלותיו ויצא למלחמה נגדו. ב-26 בספטמבר 1276 אוטוקר נכנע, ומסר לרודולף את נחלותיו באוסטריה: דוכסות אוסטריה, שטיריה, קרינתיה וקרניולה.

במאות ה-14 וה-15 ידע בית הבסבורג עליות ומורדות: קרינתיה וקרניולה חזרו לידי הבית בשנת 1335, ובשנת 1363 נוספה גם רוזנות טירול, אבל במקביל איבד הבית את הנחלות בשווייץ לטובת הקונפדרציה השווייצרית הישנה. חלק משליטי בית הבסבורג פיצלו במותם את נחלותיהם בין בניהם, בהתאם למנהג הגרמני-סאלי, כך שרוב הזמן יותר מבן הבסבורג אחד מילא תפקיד של שליט. כמו כן, ההבסבורגים החלו לרכוש שטחים רבים מחוץ לאוסטריה על ידי שורה של נישואים פוליטיים:

• אלברכט החמישי, דוכס אוסטריה התחתן בשנת 1422 עם אליזבת מלוקסמבורג, יורשת העצר של ממלכות הונגריה ובוהמיה. בזכותה הוא הוכתר למלך הונגריה ובוהמיה בשנת 1438, ובאותה שנה הוא נבחר גם למלך הרומאים. מאז כל שליטי האימפריה הרומית הקדושה, חוץ מאחד, היו מבית הבסבורג.
• מקסימיליאן מאוסטריה (לימים הקיסר מקסימיליאן הראשון) התחתן בשנת 1477 עם מארי, דוכסית בורגונדיה. מנישואים אלו השיג בית הבסבורג את ארצות השפלה ואת רוזנות בורגונדי בצרפת.
• בנם, פיליפ "היפה", התחתן בשנת 1496 עם הנסיכה חואנה, בתם של מלך אראגון ומלכת קסטיליה. בזמן חתונתם חואנה לא הייתה צפויה לרשת את כתרי הוריה, כי היו לה אח ואחות גדולה שקדמו לה בסדר הירושה, אבל שניהם נפטרו בלי צאצאים שהגיעו לבגרות, וחואנה הפכה ליורשת העצר. בשנת 1506 פיליפ וחואנה היו למלך ומלכת קסטיליה, ובכך השיגו לבית הבסבורג דריסת רגל לא רק בחצי האי האיברי אלא גם ביבשת אמריקה שהתגלתה זה עתה. בנם הבכור של פיליפ וחואנה, קרלוס הראשון, ירש גם את כתר אראגון (שכלל גם נחלות באיטליה).
• פרדיננד הראשון, ארכידוכס אוסטריה (לימים קיסר), בנם של פיליפ וחואנה, התחתן בשנת 1521 עם אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה. כשאחיה של אנה, המלך לאיוש השני, נפל בקרב מוהאץ', פרדיננד ירש את בוהמיה, הונגריה וקרואטיה.
• קרלוס הראשון (הידוע גם כקיסר קרל החמישי) התחתן בשנת 1526 עם איזבלה, נסיכת פורטוגל. בנם, המלך פליפה השני, ירש בשנת 1580 גם את הכתר הפורטוגלי.
• פליפה השני התחתן בשנת 1554 עם מרי הראשונה, מלכת אנגליה ואירלנד. בתקופת נישואיהם גם הוא נחשב למלך אנגליה ואירלנד, אבל לא נולדו להם ילדים, ועם פטירת המלכה מרי בשנת 1558 פליפה איבד את כתריה.

בזכות נישואים אלו, קרל החמישי/קרלוס הראשון שלט על שטח עצום שעליו לא מלך מעולם שום מלך אירופאי, וממלכתו זכתה לכינוי "האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם".

רשימת תאריו הייתה

אנחנו, קרל החמישי, בחסד האל, קיסר הרומאים הנבחר, והמוסיף לו מלכויות בכל עת, מלך גרמניה, קסטיליה, אראגון, לאון, שתי הסיציליות, ירושלים, הונגריה, דלמטיה, קרואטיה, נווארה, גרנדה, טולדו, ולנסיה, גליסיה, מיורקה, סביליה, סרדיניה, קורדובה, מורסיה, חאאן, אלגארבה, אלחסירס, גיברלטר, והאיים הקנריים, וגם באיי הודו, והיבשה ושאר האוקיינוס, וכו'. ארכידוכס אוסטריה, דוכס בורגונדיה, לורן, בראבנט, שטיריה, קרינתיה, קרניולה, לימבורג, חלרה, וירטמברג, קלבריה, אתונה, נאופטריה, רוזן הבסבורג, פלנדריה, טירול, גוריציה, ברצלונה, ארטואה, בורגונדי, אנו, הולנד, זיילנד, פפירט, קיבורג, נאמור, רוסיון, סרדניה, זוטפן; לאנדגראף אלזס, מארקגראף בורגאו, אוריסטאנו, גוצ'אנו, ונסיך האימפריה הרומית הקדושה של שוואביה, קטלוניה, אסטוריאס וכו'. אדון בפריזיה, המַרְק הוונדי, פורדנונה, ביסקאיה, מולינה, סאלן, טריפולי, מכלן וכו'.

המקור בגרמנית

Wir Carol, der fünfft, von Gottes Gnaden, erwählter Römischer Käyser, zu allen Zeiten Mehrer deß Reichs, König in Germanien, zu Castilien, zu Arragon, zu Leon, beyder Sicilien, zu Hierusalem, zu Hungern, zu Dalmatien, zu Croatien, Navarra, zu Granaten, zu Toleten, zu Valentz, zu Gallicien, Majoricarum, Hispalis, Sardiniae, Cordubae, Corsicae, Murciae, Giennis, Algarbien, Algezirae, zu Gibraltaris, und der Insulen Canariae, auch der Insulen Indiarum, und Terrae firmae, deß Meers Oceani, &c. Ertz-Hertzog zu Oesterreich, Hertzog zu Burgund, zu Lotterich, zu Braband, zu Steyer, zu Kernten, zu Krain, Limpurg, Geldern, Wirtenberg, Calabrien, Athenarum, Neopatriae, Graff zu Habspurg, zu Flandern, zu Tyrol, zu Görtz, Parsiloni, zu Arthoys, zu Burgundt, Pfaltzgraff zu Hönigaw, zu Holland, zu Seeland, zu Pfiert, zu Kyburg, zu Namur, zu Rossilion, zu Ceritan, und zu Zütphen; Landgraff in Elsas, Marggraff zu Burgaw, zu Oristani, zu Gotiani, und deß Heiligen Römischen Reichs Fürst zu Schwaben, zu Catalonia, Asturia etc. Herr in Frießlandt, auff der Wendischen Marck, zu Portenaw, zu Biscaia, zu Molin, zu Salins, zu Tripoli, und zu Mecheln, etc

— מתוך הרייכסאבשיד (Reichsabschied) של 1521

בשנת 1556 הוא ויתר על מלכותו ופיצל את נחלותיו הרבות בין בנו ואחיו, ובכך פילג את בית הבסבורג לשני ענפים: ענף "ספרדי" וענף "אוסטרי". ענפים אלו הרבו להתחתן זה בזה, מה שבמרוצת השנים הקטין מאוד את המגוון הגנטי בבית הבסבורג.

הענף הספרדי

ערך מורחב – ספרד ההבסבורגית

הענף הספרדי של בית הבסבורג, שאותו היוו צאצאי המלך קרלוס הראשון בקו הזכרי, שלט באימפריה הספרדית במאות ה-16 וה-17, ונחשב אז לענף הבכיר ביותר של השושלת (מבחינה גנאלוגית). תחת שלטון ההבסבורגים ספרד הגיעה לתור הזהב שלה.

פליפה השני היה בשנת 1540 לדוכס מילאנו, בעקבות היכחדותו של בית ספורצה. בשנת 1556 הוא ירש מאביו את ספרד ואת דוכסות בורגונדיה, ובשנת 1580 דודו אנריקה, מלך פורטוגל, נפטר ערירי, ופליפה היה גם למלך פורטוגל; בן דודו הממזר אנטוניו ניסה גם הוא לטעון לכתר הפורטוגלי, אך פליפה הביס אותו. לעומת זאת ההולנדים מרדו בו בהצלחה, ורק ארצות השפלה הדרומיות (באזור בלגיה של ימינו) נשארו תחת שלטון בית הבסבורג.

במאה ה-17 החלה שקיעתו של הענף הספרדי. עוצמתה הגאופוליטית של ספרד דעכה, ובשנת 1640 בדלנים פורטוגלים מרדו בפליפה הרביעי, מלך ספרד, תפסו את השלטון בליסבון והעבירו את הכתר הפורטוגלי לבית ברגנסה (פור'). הבן האחרון לענף הספרדי של בית הבסבורג היה קרלוס השני, מלך ספרד, בנו היחיד של פליפה הרביעי שהגיע לבגרות. קרלוס השני היה תוצר של דורות של נישואי קרובים, והוא סבל ממוגבלויות גופניות ונפשיות קשות. בין השאר הוא היה עקר, ובצוואתו האחרונה הוא הוריש את כתרו לפיליפ, דוכס אנז'ו מבית בורבון, שהיה נינו של פליפה הרביעי. עם פטירתו של קרלוס השני ב-1 בנובמבר 1700 נכחד הענף הספרדי.

הענף האוסטרי

ערך מורחב – מלוכת הבסבורג

מוצאו של הענף האוסטרי בקיסר פרדיננד הראשון, אחיו הצעיר של קרל החמישי, ולפיכך ענף זה נחשב לזוטר יותר מהספרדי.

פרדיננד הראשון שלט על נחלות בית הבסבורג באוסטריה (כארכידוכס) בזמן שאחיו מלך בספרד. בשנת 1526 גיסו של פרדיננד, לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה, נפל במהלך קרב מוהאץ' נגד צבא האימפריה העות'מאנית, ולא היו לו ילדים חוקיים. בתגובה גם הפרלמנט הבוהמי וגם הפרלמנט הקרואטי בחרו בפרדיננד למלכם, וב-24 בפברואר 1527 הוא הוכתר למלך בוהמיה בפראג. המצב בהונגריה היה מורכב יותר: גם יאנוש הראשון זאפויה טען לכתר ההונגרי, וחלקים מהונגריה היו תחת שלטון עות'מאני. פרדיננד הראשון הוכתר למלך הונגריה, אך בפועל שלט רק במערב הארץ, שנקרא "הונגריה המלכותית" (Királyi Magyarország). בשנים שלאחר מכן בית הבסבורג המשיך להילחם באימפריה העות'מאנית, וכשידו הייתה על העליונה הרחיב את נחלותיו לכיוון מזרח^[1].

ב-5 בינואר 1531 נבחר פרדיננד הראשון למלך הרומאים, ובכך סומן כיורשו של אחיו, הקיסר קרל החמישי, כשליט האימפריה הרומית הקדושה. ואכן, לאחר שקרל החמישי ויתר על הקיסרות, הרייכסטאג (Reichstag) הכריז על פרדיננד הראשון כקיסר האימפריה הרומית הקדושה. זה היה התואר הרם ביותר של הענף האוסטרי (ובית הבסבורג בכלל), והוא נשמר במשפחה עד פירוק האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1806. החברים הזוטרים יותר בענף האוסטרי נודעו כ"ארכידוכסים", וחלקים מהם אף משלו בחלקים מאוסטריה (בכפוף לקיסר). אחד מהם, הארכידוכס אלברכט השביעי, היה נשוי לאיזבלה, נסיכת ספרד, ובשנת 1598 הם ירשו מאביה (פליפה השני) את ארצות השפלה ההבסבורגיות. לא נולדו להם ילדים, ולכן כשאלברכט נפטר ארצות השפלה חזרו לענף הספרדי של בית הבסבורג.

בשנת 1618 פרץ המרד הבוהמי, על רקע דתי – באותם ימים רוב הבוהמים היו פרוטסטנטים, בעוד שבית הבסבורג נותר קתולי. הפרלמנט הבוהמי הדיח את מלוכת הבסבורג, ובמקומה הוכתר פרידריך מפפאלץ למלך בוהמיה. המרד המקומי הסלים למלחמת דת ברחבי אירופה, מלחמת שלושים השנים. בקרב ההר הלבן הביס צבאו של הקיסר פרדיננד השני את המורדים הבוהמים, והשיב לו את כתר בוהמיה. המלחמה הסתיימה בחתימת שלום וסטפאליה, שהותיר בידי בית הבסבורג את כתריו ואת תואר "הקיסר האימפריה הרומית הקדושה", אבל צמצם את כוחו של הקיסר והעניק יותר כוח לנסיכים המקומיים ברחבי גרמניה.^[2]

כאשר הענף הספרדי של בית הבסבורג נכחד, בשושלת הזכרית של בית הבסבורג נותרו רק הקיסר דאז לאופולד הראשון ובניו הארכידוכסים יוזף וקרל (לימים יוזף הראשון וקרל השישי בהתאמה). הם טענו שהכתר הספרדי צריך להישאר בידי בית הבסבורג, והחליטו שקרל יטען לכתר הספרדי, בעוד שיוזף יירש את אביו כקיסר. יוזף וקרל חתמו על הסכם (אנ') לפיו אם אחד מהם ימות בלי בן זכר, השני יירש אותו, ואם השושלת הזכרית שלהם תיכחד לגמרי, נחלות הבית תעבורנה לבנותיו של יוזף.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית קרל נחת בברצלונה והכריז על עצמו כמלך ספרד, אך בשנת 1711 אחיו יוזף נפטר, וקרל חזר לאימפריה הרומית הקדושה כדי לכהן כקיסר. הדבר החליש את טענתו לכתר הספרדי, ובהסכם רשטאט (אנ') הוא ויתר על ספרד, אבל קיבל את אדמות הענף הספרדי באיטליה ובארצות השפלה. קרל השישי הכריז על בתו מריה תרזה כיורשת שלו, ובכך הפר את ההסכם שחתם עם אחיו. קרל נפטר ב-20 באוקטובר 1740, ועמו הסתיים הקו הזכרי של בית הבסבורג, ופרצה מלחמת הירושה האוסטרית.

האימפריה הרומית הקדושה

דיוקן	שם (תקופת חיים)	ייחוס	היבחרות למלך	הכרה כקיסר	סיום שלטון
	רודולף הראשון (1218–1291)	—	1 באוקטובר 1273 (election)	—	15 ביולי 1291
	אלברכט הראשון (1255–1308)	בנו של רודולף הראשון	27 ביולי 1298	—	1 במאי 1308
	אלברכט השני (1397–1493)	צאצא של אלברכט הראשון	18 במרץ 1438 (election)	—	27 באוקטובר 1439
	פרידריך השלישי (1415–1493)	צאצא של אלברכט הראשון	2 בפברואר 1440 (election)	19 במרץ 1452	19 באוגוסט 1493
	מקסימיליאן הראשון (1459–1519)	בנו של פרידריך השלישי	16 בפברואר 1486 (election)	4 בפברואר 1508	12 בינואר 1519
	קרל החמישי (1500–1558)	נכדו של מקסימיליאן הראשון	28 ביוני 1519 (election)	24 בפברואר 1530	27 באוגוסט 1556
	פרדיננד הראשון (1503–1564)	אחיו של קרל החמישי	5 בינואר 1531 (election)	27 באוגוסט 1556	25 ביולי 1564
	מקסימיליאן השני (1527–1576)	בנו של פרדיננד הראשון	28 בנובמבר 1562 (election)	25 ביולי 1564	12 באוקטובר 1576
	רודולף השני (1552–1612)	בנו של מקסימיליאן השני	27 באוקטובר 1575 (election)	12 באוקטובר 1576	20 בינואר 1612
	מתיאס (1557–1619)	בנו של מקסימיליאן השני	13 ביוני 1612 (election)	26 ביוני 1612	20 במרץ 1619
	פרדיננד השני (1578–1637)	נכדו של פרדיננד הראשון	28 באוגוסט 1619 (election)	9 בספטמבר 1619	15 בפברואר 1637
	פרדיננד השלישי (1608–1657)	בנו של פרדיננד השני	22 בדצמבר 1636 (election)	15 בפברואר 1637	2 באפריל 1657
	פרדיננד הרביעי (1633–1654)	בנו של פרדיננד השלישי	31 במאי 1653 (election)	—	9 ביולי 1654
	לאופולד הראשון (1640–1705)	בנו של פרדיננד השלישי	18 ביולי 1658 (election)	1 באוגוסט 1658	5 במאי 1705
	יוזף הראשון (1678–1711)	בנו של לאופולד הראשון	23 בינואר 1690 (election)	5 במאי 1705	17 באפריל 1711
	קרל השישי (1685–1740)	בנו של לאופולד הראשון	12 באוקטובר 1711 (election)	22 בדצמבר 1711	20 באוקטובר 1740

ספרד

דיוקן	שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	הערות
	פליפה הראשון (1478–1506)	12 ביולי 1506	25 בספטמבר 1506	מלך רק על כתר קסטיליה, יחד עם אשתו המלכה חואנה
	קרלוס הראשון (1500–1558)	23 בינואר 1516	16 בינואר 1556	דה יורה מלך יחד עם אימו, המלכה חואנה, עד 1555
	פליפה השני (1527–1598)	16 בינואר 1556	13 בספטמבר 1598	משנת 1580 כיהן גם כפיליפה הראשון, מלך פורטוגל
	פליפה השלישי (1578–1621)	13 בספטמבר 1598	31 במרץ 1621	כיהן גם כפיליפה השני, מלך פורטוגל
	פליפה הרביעי (1605–1665)	31 במרץ 1621	17 בספטמבר 1665	עד 1640 כיהן גם כפיליפה השלישי, מלך פורטוגל
	קרלוס השני (1661–1700)	17 בספטמבר 1665	1 בנובמבר 1700