 | |
| מאפיינים | |
|---|---|
| שטח שיפוט | בתי דין רבניים |
| ערכאה מתחת | בתי דין רבניים |
| שופטים | |
| נשיא | הרב דוד יוסף |
| מספר שופטים | 10 (במינוי זמני עוד 1) |
| שופטים מכהנים |
הרב אברהם שינדלר, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוז, הרב צבי בן יעקב, הרב אברהם מאיר שלוש, הרב מאיר פרימן, הרב יגאל לרר, הרב שניאור פרדס, הרב משה אמסלם, הרב דוד בירדוגו. במינוי זמני: הרב ישי בוכריס |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | בית הרבנות הראשית, רוממה, ירושלים |
| קואורדינטות | 31°47′29″N 35°12′02″E / 31.791479562709°N 35.200506727445°E |
 | |
  | |
בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור העליונה של בתי הדין הרבניים בישראל. מושב בית הדין נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד מהרבנים הראשיים לישראל. כיום מכהן בתפקיד הרב דוד יוסף.
היסטוריה
בית הדין הגדול הוקם יחד עם הרבנות הראשית. בימי המנדט הבריטי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוכללו בהרכבי בית הדין הרבנים: משולם ראטה, יעקב עדס, יעקב קלמס, אליהו מרדכי וולקובסקי, יוסף הלוי וחזקיה שבתי[1].
לאחר קום המדינה בוצעה ההפרדה בין מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הגדול. בשנת ה'תשי"ב אישרה הכנסת את ההרכב המיוחד של בית הדין הרבני הגדול, שכלל מספר חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל הרב הרצוג והרב עוזיאל, וכן הרב צבי פסח פרנק, הרב שמואל ברוט, הרב שלום אזולאי והרב עובדיה הדאיה.
בשנת 1955 נחקק חוק הדיינים ובו נקבע שבבית הדין הרבני הגדול ישבו דיינים המתמנים על ידי הוועדה לבחירת דיינים וכן הרבנים הראשיים. באותה עת ישבו בבית הדין הגדול שני הרבנים הראשיים, הרב הרצוג והרב נסים, ומונו הרב הדאיה, הרב יעקב עדס, הרב יצחק מאיר בן מנחם, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל ז'ולטי. בית הדין כלל שני הרכבים, בכל אחד – אחד מהרבנים הראשיים וכן שני דיינים. בשנת 1962 הוגשו לפני בית הדין הגדול 344 ערעורים, ובשנת 1963 433[2].
כיום ישנם בבית הדין תקנים לעשרה דיינים. שני הרבנים הראשיים יושבים בחלק מן ההרכבים.
מושבו של בית הדין הרבני הגדול
משנת תשי"ח (1958) שכן בית הדין בהיכל שלמה, ברחוב המלך ג'ורג'. באוגוסט 1967 עבר בית הדין הגדול לעיר העתיקה[3]. בשנת תשנ"ה (1995) חזר למערב העיר, לרחוב כורש פינת שלומציון המלכה. מאמצע שנות ה-2000 חזר לרחוב המלך ג'ורג', ושכן (עם בית הדין הרבני בירושלים) בבית פרומין (הכנסת הישנה). בשנת 2015 עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב.
סמכויות
החלטות של בית הדין הרבני הגדול אינן ניתנות לערעור וככלל אף בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ממעט להתערב בהחלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני הגדול, בג"ץ דוחה את מרבית העתירות שמוגשות לפתחו נגד בית הדין הרבני הגדול, ובשורה ארוכה של פסקי דין הבהיר בג"ץ כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני. עם זאת, בג"ץ יכול לתת צו בירור לבית הדין הרבני הגדול ובמקרים חריגים אף לבטל את החלטת בית הדין הגדול, זאת במקרים בהם לטעמו "מתעוררת שאלה של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק הנוגעות לבית הדין הדתי או בעניינים בהם נדרש סעד מן הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".
מקרה ידוע שבו בג"ץ ביטל פסק דין של בית הדין הרבני הוא פסק דין בעניין חלוקת רכוש במקרה בו האישה בגדה בבעלה, פסק דין שמוכר בכינוי בג"ץ הבוגדת. בג"ץ פלונית נגד בית הדין הרבני בחיפה
דייני בית הדין הרבני הגדול
הרשימה אינה כוללת רבנים ראשיים, המכהנים בבית הדין מתוקף תפקידם.
| שנת לידה | שם | תחילת כהונה בבית הדין הגדול | סיום כהונתו | סיבת סיום |
|---|---|---|---|---|
| 1873 | צבי פסח פרנק | 1948 | 1960 | נפטר |
| 1885 | שמואל ברוט | 1950 | 1964 | נפטר |
| 1889 | עובדיה הדאיה | 1948 | 1965 | יציאה לגמלאות |
| 1910 | יוסף שלום אלישיב | 1956[4] | 1972 | התפטר בעקבות פסק דין האח והאחות |
| 1898 | יצחק מאיר בן-מנחם | 1956 | 1960[5] | נפטר |
| 1920 | בצלאל ז'ולטי | 1956 | 1982 | נפטר |
| 1898 | יעקב עדס | 1956 | 1963 | נפטר |
| 1909 | אליעזר גולדשמידט | 1965[6] | 1979 | יציאה לגמלאות[7] |
| 1909 | שאול ישראלי | 1965 | 1980 | הגיע לגיל פרישה |
| 1896 | סלמן חוגי עבודי | 1965 | 1970 | פרש לגמלאות[8] |
| 1920 | עובדיה יוסף | 1965 | 1986 | התפטר בגלל מעורבותו במפלגת ש"ס[9] |
| 1917 | יוסף קאפח | 1970[8] | 1987 | הגיע לגיל פרישה |
| 1929 | מרדכי אליהו | 1970[8] | 1999 | הגיע לגיל פרישה |
| 1911 | אברהם אלקנה כהנא שפירא | 1973 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1920 | שלום מזרחי | 1973 | ||
| 1913 | רפאל עבו | 1981 | 1983 | נפטר |
| 1922 | יצחק קוליץ | 1981 | 1987 | פרש לגמלאות |
| 1915 | אליעזר יהודה ולדנברג | 1981 | 1985 | הגיע לגיל פרישה |
| 1928 | אליעזר שפירא | 1981 | 1988 | נפטר |
| 1917 | יוסף כהן | 1988[10] | 1988 | הגיע לגיל פרישה |
| 1932 | מרדכי לופז | 1984 (מינוי זמני) | 1985 | נפטר |
| 1919 | יצחק חזן | 1988 | 1990 | הגיע לגיל פרישה |
| 1922 | יוסף שרביט | 1990[11] | 1992 | הגיע לגיל פרישה |
| יוסף נדב | 1990[11] | 2002 | הגיע לגיל פרישה | |
| אריה הורביץ | 1990[11] | 1997 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1937 | משה טופיק | 1989[12] | 2007 | הגיע לגיל פרישה |
| 1938 | שלמה דיכובסקי | 1989 | 2008 | הגיע לגיל פרישה |
| שלמה בן שמעון | 1992 | 2007 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1930 | חיים גדליה צימבליסט | 1997 | 2000 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | אברהם שרמן | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1932 | זלמן נחמיה גולדברג | 1998 | 2002 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | עזרא בר שלום | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | חגי איזירר | 2002[13] | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | מנחם חשאי | 2007[14] | 2010 | נפטר |
| 1945 | ציון בוארון | 2007 | 2015 | הגיע לגיל פרישה |
| 1946 | ציון אלגרבלי | 2007 | 2016 | הגיע לגיל פרישה |
| 1940 | בנימין בארי | 2008 | 2010 | הגיע לגיל פרישה |
| 1949 | יצחק אלמליח | 2016[15] | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1950[16] | אליהו היישריק | 2016 | 2020 | הגיע לגיל פרישה |
| 1949 | אהרון כץ | 2016 | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1952 | יעקב זמיר | 2016 | 2022 | הגיע לגיל פרישה |
| 1954 | אליעזר איגרא | 2016[17] | 2024 | הגיע לגיל פרישה |
| 1954 | מיכאל עמוס | 2016 | 2024 | הגיע לגיל פרישה |
| 1955 | שלמה שפירא | 2016 | 2025 | הגיע לגיל פרישה |
| 1959 | אברהם שינדלר | 2016 | מכהן | |
| 1960 | מימון נהרי | 2016 | מכהן | |
| 1963 | ציון לוז | 2016 | מכהן | |
| 1959 | צבי בן יעקב | 2025[18] | מכהן | |
| 1965 | מאיר פרימן | 2025[19] | מכהן | |
| 1960 | שניאור פרדס | 2025[18] | מכהן | |
| 1962 | דוד בירדוגו | 2025[18] | מכהן | |
| 1973 | אברהם מאיר שלוש | 2025[18] | מכהן | |
| 1957 | יגאל לרר | 2025[19] | מכהן | |
| 1966 | משה אמסלם | 2025[19] | מכהן | |
| 1965 | ישי בוכריס | 2025[19] | מכהן (מינוי זמני) |
קישורים חיצוניים
- ברכיהו ליפשיץ, תוכן וקליפה בהלכת שיתוף הנכסים | כתב העת המשפט – המכללה למינהל, באתר המשפט, 29 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ↑ זרח ורהפטיג, אוסף פסקי דין, באתר היברובוקס
- ↑ שפוט רבני, באתר ארכיון המדינה, עמ' 275–277
- ↑ ביה"ד הרבני הגדול עבר למשכנו החדש בירושלים העתיקה, דבר, 15 באוגוסט 1967
- ↑ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ↑ ר' יצחק מאיר בן מנחם (פצינר) ז"ל, מעריב, 1 ביולי 1960
- ↑ נח זבולוני, ריב חדרים בבית הדין הרבני הגדול לערעורין, חרות, 9 במרץ 1965
- ↑ 'מסיבת פרידה להגר"א גולדשמידט', שערים, 13 בנובמבר 1979
- 1 2 3 יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970
- ↑ בשנים 1970–1973 לא היה חבר בית הדין הגדול מאחר שהיה רב ראשי של תל אביב
- ↑ ברוך מאירי, איש לא הזכיר את שמו של הרב בצרי בוועדה למינוי שופטים, מעריב, 3 בדצמבר 1987
- 1 2 3 מחר יושבעו ששה שופטים חדשים, מעריב, 9 בדצמבר 1990
- ↑ הושבעו 8 דיינים חדשים, ברקאי ו', 1990, עמוד 296
- ↑ יהונתן ליס, הרב איזירר מונה לדיין בביה"ד הרבני הגדול, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
- ↑ יומן, 3 דיינים חדשים בבית הדין הגדול, באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2007
- ↑ יוחאי דנינו, אחרי שעות מורטות עצבים: מונו תשעה דיינים, 12 ביולי 2016, כל הזמן
- ↑ לראשונה: דיין חסידי בבית הדין הגדול בירושלים
- ↑ טלי פרקש, שעות של דיונים - ודיין אחד מתוך שבעה: הרב אליעזר איגרא, באתר ynet, 2 במאי 2016
- 1 2 3 4 אברהם פריינד, שבעה דיינים חדשים מונו לבית הדין הגדול: "יום בשורה לעם ישראל" | אלו שמותיהם, באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2025
- 1 2 3 4 דביר עמר, הישג דרמטי בבית הדין הגדול: יותר משליש מהמינויים - מהציונות הדתית, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2025
