פיצה

פיצה
Pizza

פיצות
מאכלים
סוג	מאפה
מטבח	המטבח האיטלקי
מוצא	איטליה
אופן הגשה	חם
מרכיבים עיקריים	בצק, גבינה, רוטב עגבניות
ברכתו	מזונות או המוציא ר' #ברכתה

פיצה (באיטלקית: Pizza) היא מאכל איטלקי עשוי בצק שמרים אפוי, אשר מכוסה בדרך כלל בשכבה של רוטב עגבניות וגבינה.

הפיצה היא במקור מאכל איטלקי מסורתי. הפיצה הובאה לארצות הברית על ידי מהגרים איטלקים והפכה לסוג נפוץ של מזון מהיר. גרסת המזון המהיר האמריקאית של הפיצה הגיעה למדינות נוספות והפכה לאחד ממאכלי המזון המהיר הנפוצים בעולם. הגרסאות האיטלקיות והאמריקאיות נבדלות באופן ההכנה, בצורת ההגשה ובערך התזונתי.

אטימולוגיה

המילה pizza מקורה באיטלקית, ומשמעותה - "עוגה" או "פשטידה". תיעוד למילה pizza ניתן למצוא עוד בלטינית מאוחרת, ובה משמעות של "לחם שטוח". לא ברור כיצד הגיעה המילה ללטינית; על פי ארנסט קליין, המילה נגזרה מהמילה היוונית pitta, שמו של מאפה יווני שמקורו במילה היוונית העתיקה שמשמעה "פיח"^[1]. סברה אחרת גורסת כי מקור המילה הוא גרמאני, וכי היא באה מהמילה bezzo שמשמעה "נגיסה"; על פי סברה זו, המילה היוונית אולי הגיעה דווקא מהמילה האיטלקית ולא להפך^[2](הקישור אינו פעיל). על פי המילון האטימולוגי הוותיק של פיאניג'אני, מקור המילה הוא בצורה של המילה pinza, מילת דיאלקט שהיא צורת בינוני-פעול של הפועל "ללחוץ" או "לרמוס"^[3]. במשמעותה המודרנית תועדה המילה באנגלית לראשונה בשנת 1825. המכינים פיצה נקראים פִּיצָיוֹלָה^[א] ופִּיצָיוֹלוֹ (נקבה וזכר בהתאמה).

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של פיצה

רוטב העגבניות הפך לחלק מהפיצה רק בשלב מאוחר יחסית. העגבנייה הגיעה לאירופה בראשית המאה ה-16, כאשר האירופאים הגיעו לפרו שבדרום אמריקה. בתחילה חשבו האירופאים שהעגבנייה רעילה לאדם, אבל במהרה הפכה העגבנייה למוצר מזון בשימוש בקרב דלי האמצעים, וכנראה היו עניים מאזור נאפולי, הראשונים שהוסיפו את העגבניות לפיצה. רוטב העגבניות הפך להצלחה, ובמהרה המאכל התפשט ברחבי אזור נאפולי.

במאה ה-18, הפיצה החלה לנחול הצלחה כה רבה, עד כי מריה קרולינה, מלכת נאפולי, ביקשה שייבנה תנור לבנים במטבחה כדי שהטבח שלה יוכל להכין פיצות עבורה ועבור אורחיה. באותם ימים, הפיצה הייתה מאכל עניים, וקרולינה הכריחה את האצילים לאכול פיצות. בשנת 1889, מרגריטה, מלכת איטליה, הזמינה בעת שהותה באזור נאפולי את אופה הפיצות הפופולרי ביותר בזמנו, רפאלה אספוזיטו, כדי שיכין עבורה את מיטב הפיצות שלו. אחת מבין הפיצות שהכין, פיצה על בסיס גבינת מוצרלה, ריחן ועגבניות, מצאה חן בעיניה במיוחד וכך קיבלה את השם "פיצה מרגריטה". שלושת המרכיבים העיקריים שלה: המוצרלה הלבנה, הריחן הירוק ורוטב העגבניות האדום, באו לסמל את צבעי הדגל האיטלקי החדש.

סיבוב הפיצה באוויר בתהליך הכנתה הוכרז בשנת 2017 על ידי אונסק"ו כמורשת תרבותית בלתי מוחשית^[4].

סוגי פיצות

מאפים דומים

בנוסף לגרסה האיטלקית והאמריקאית, קיימות גרסאות רבות של מאכלים דמויי פיצה ברחבי העולם, בהם נעשה שימוש בבסיסים אפויים שונים, כגון: הלחמג'ון הטורקי או הטארט פלמבה ופיסלדייר הצרפתים. בקרב היהודים כתחליף לפיצה המסורתית מקובל להכין בחג הפסח, פיצת מצה, כיוון שהפיצה הרגילה היא חמץ. בישראל נפוצה גרסה של פיצה שקרויה בשם "פיצה פיתה". נהוג להכינה בבית והבצק שלה הוא פיתה חצויה לרוחבה. מתכון מפורט לפיצה זו מופיע בספר "ילדים מבשלים" של רות סירקיס.

בהלכה

הפיצה היא מאכל חלבי, ואין לאכול אותה יחד עם מאכל בשרי או מייד לאחריו.

הפיצה היא חמץ, וכלולה באיסור 'בל יראה' בחג הפסח, אם כי קיימות גרסאות כשרות לפסח שעשויות מתחליפי בצק שמרים.

ראו גם

• פוקאצ'ה
• חותך פיצה
• פיציולה
• אפקט הפיצה
• שומר פיצה
• מדד הפיצה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פיצה
ציטוטים בוויקיציטוט: פיצה
ספר לימוד בוויקיספר: מתכון לפיצה טבעונית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיצה

• פיצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מיכל לויט, מחשבות על פיצה (וגם מתכונים), באתר מאקו, 26 בינואר 2017
• הילה סקודוביץ והגר דקל, פיצה בריאה: האם יש דבר כזה?, באתר מאקו, 9 בפברואר 2022
• ניו יורק טיימס, איך אמריקה הפכה לבירת הפיצה המצוינת בעולם, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2024

ביאורים

הערות שוליים