החטופים במלחמת חרבות ברזל

גופת חטוף שעדיין בשבי

נכון ל-6 בינואר 2026, נשארה בשבי גופת חטוף אחד שנקבע מותו: רס"ל רן גואילי.^[212]

מותם של חטופים בשבי

לפי הנתונים הרשמיים, מתוך 251 החטופים שנחטפו במלחמה, נקבע מותם של 85 מהחטופים, בהם 44 חטופים שנרצחו או נהרגו כבר בטבח שבעה באוקטובר וגופתם נחטפה לעזה, ועוד 41 חטופים וחטופות שנרצחו או נהרגו בעת השבי, מקצתם על ידי צה"ל באופן ישיר (בתקרית הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה) או באופן עקיף (חטופים שבסבירות גבוהה נהרגו כתוצאה מתקיפת צה"ל בסמוך למנהרה או מבנה בו הוחזקו), ורובם בידי שוביהם.

פירוט נסיבות המוות של חטופים במהלך השבי:

בידי שוביהם נרצחו לפחות 29 מהחטופים שמתו במהלך השבי (ולא טרם החטיפה): יהודית וייס,^[267] נועה מרציאנו,^[268] אופיר צרפתי, עדן זכריה,^[269] אלעד קציר,^[270] יגב בוכשטב, נדב פופלוול, יורם מצגר, אברהם מונדר, חיים פרי, אלכס דנציג,^[271] הרש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב, כרמל גת,^[272] איתי סבירסקי,^[273] עודד ליפשיץ,^[274] שירי ביבס, אריאל ביבס, כפיר ביבס,^[275] איציק אלגרט,^[276] אוהד יהלומי,^[277] צחי עידן,^[278] נטפונג פינטה,^[279] גיא אילוז, ביפין ג'ושי,^[280] ואריה זלמנוביץ'.^[281]

בימים הראשונים עלו פרסומים כי ייתכן שחמאס הוציא להורג חטופים שנלקחו בחיים.^[282] כמו כן, פורסמו איומים מצד חמאס בהוצאה להורג של חטופים עקב טענות לכך שצה"ל תוקף בתי אזרחים בעזה ללא אזהרה מוקדמת.^[283][284]

מותם של חטופים שגופתם לא חולצה מרצועת עזה נקבע בוועדת מומחים של משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית, הרבנים הראשיים לישראל והמשרד לענייני דת, לפי ממצאים שנאספו ומידע מודיעיני.^[285] במהלך מלחמת חרבות ברזל נקבע מותם של חטופים רבים על ידי ועדה זו. מקרים בולטים הם רביד כץ מניר עוז (אחותו דורון כץ-אשר שוחררה מהשבי עם שתי בנותיה) – גופתו חולצה בליל 24 ביולי;^[286] אביב אצילי – מותו נקבע על ידי הוועדה ומשפחתו עודכנה שנרצח יממה לאחר שאשתו ליאת שוחררה מהשבי;^[287] גיא אילוז, טכנאי הסאונד של "היהודים" שנחטף מהמסיבה ברעים; ואליהו "צ'רצ'יל" מרגלית – מגדל הבקר של ניר עוז, שבתו נילי שוחררה מהשבי.^{[288][289][290]}

בתחילת נובמבר 2023 טען חמאס ש-60 חטופים נהרגו מהפצצות של צה"ל על רצועת עזה, אולם לא סיפק לכך הוכחות (ובדיעבד התברר שטענה זאת רחוקה מאוד מהאמת, כאשר מספר החטופים שנהרגו מהפצצות של צה"ל עומד על בין 5 ל-9 חטופים בלבד, לא כולל שלושת החטופים שנהרגו בשוגג בירי ישיר ולא בהפצצה).^[291] בסוף נובמבר 2023 טען חמאס שבני משפחת ביבס, שירי וילדיה אריאל וכפיר, נהרגו מהפצצות צה"ל, גם זאת ללא הוכחות.^[292] לגבי חלק מהחטופים שחמאס טען כי נהרגו מהפצצות צה"ל, ישראל קבעה כי הם נרצחו בעודם בשבי.^[293] כך למשל לגבי נועה מרציאנו, תצפיתנית מנחל עוז, ועדן זכריה שנחטפה מהמסיבה ברעים. חמאס טען שהשתיים נהרגו מהפצצות צה"ל, אולם דו"ח פתולוגי (במקרה של מרציאנו) וממצאים פורנזיים (במקרה של זכריה) קבעו כי הן נרצחו בשבי.^[294][295] בנובמבר 2023 פרסם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שחנה קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", אך מספר ימים לאחר מכן היא שוחררה בחיים.^[296] קציר נפטרה ב-24 בדצמבר 2024.

במקרים אחרים נקבע, או עלה חשש ממשי, שחטופים אכן נהרגו מאש צה"ל. המקרה הבולט ביותר הוא זה של הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה: יותם חיים ואלון שמריז שנחטפו מכפר עזה וסאמר טלאלקה מחורה שנחטף מניר עם. השלושה נמלטו משביים בשג'אעייה המופגזת, אולם ב-15 בדצמבר 2023, מספר ימים לאחר שהצליחו להימלט, הם נורו למוות בידי כוח צה"ל שזיהה אותם בטעות כמחבלים. לאחר תחקיר התברר כי בניגוד להוראות הפתיחה באש, החיילים ירו על שניים מהחטופים על אף שהרימו דגל לבן, חטוף שלישי ברח למבנה סמוך ואף הוא נורה למוות.^[297] יאיר הורן, חטוף ששוחרר משבי חמאס, סיפר לאחר שחרורו כי במהלך התקפת צה"ל, פגע טיל במבנה שבו הוא הוחזק יחד עם אחיו, איתן הורן (ששוחרר מאוחר יותר, בעסקת אוקטובר 2025).^[298]

החטופים רון שרמן, ניק בייזר ואליה טולדנו נהרגו כתוצאה מתקיפת צה"ל.^{[70][71][299]} בייזר ושרמן היו חיילים בעצמם, בעוד טולדנו נחטף ממסיבת הנובה.^[70][71]

לגבי יוסי שרעבי, שנחטף מקיבוץ בארי, תחקיר צה"לי קבע כי בסבירות גבוהה הוא נהרג בינואר 2024 מהפצצת חיל האוויר על מבנה במחנה נוסייראת.^[300] על מותו של יוסי שרעבי בעקבות ההפצצה ועל רציחתו של איתי סבירסקי בידי החמאס דיווחה גם נועה ארגמני ששהתה איתם בשבי בעת ההפצצה.^[301][302] תחקיר של "המקום הכי חם בגיהנום" טען כי צה"ל הפגיז את המבנה למרות שהיה בידיו מידע מודיעיני מוקדם כי מוחזקים בו חטופים.^[303]

החטוף סהר ברוך נהרג במהלך ניסיון חילוץ כושל.^[199] חיילי צה"ל הגיעו למבנה בו הוא הוחזק, פתחו את דלת הכניסה– ובשנייה הראשונה פתחו לעברם המחבלים באש כבדה. מבצע חילוץ החטופים הפך למבצע לחילוץ פצועים לאחור: הלוחמים ניהלו קרב קשה, שבו חוסלו מחבלים רבים. שני לוחמי סיירת נפצעו קשה.^[304]

ב-1 בדצמבר 2023 פורסם כי אריה זלמנוביץ' מקיבוץ ניר עוז נרצח בשבי חמאס.^[305] זלמנוביץ' היה החטוף המבוגר ביותר ולא קיבל את התרופות והמזון שנזקק להם עקב מצבו הבריאותי.^[306] לאחר חילוצו של פרחאן קאדי פורסם כי לאורך תקופה מסוימת הוא הוחזק בדירה יחד עם זלמנוביץ', ושם חזה בהרעת מצבו של זלמנוביץ', בגסיסתו, ולבסוף ברציחתו על ידי שוביו.^[307]

ב-3 ביוני 2024 הודיע קיבוץ נירים כי נדב פופולוול נרצח בשבי חמאס וגופתו מוחזקת בשבי. נדב היה בנה של חנה פרי שנחטפה אף היא ושוחררה בעסקת החטופים. דובר צה"ל הודיע על הירצחם של חיים פרי, יורם מצגר ועמירם קופר. גופותיהם של חיים פרי ויורם מצגר הוחזרו במבצע באוגוסט 2024. גופתו של עמירם קופר הוחזרה לישראל ב-30 באוקטובר 2025, במסגרת עסקת החטופים השלישית.^[308]

לאחר שחרורה סיפרה נועה ארגמני כי נפצעה בזמן השבי מקריסה של מבנה לאחר הפצצה של חיל האוויר.^[309] בחשבונו של דובר חמאס אבו עוביידה נטען בספטמבר 2024 שעשרות חטופים נהרגו כתוצאה מהפצצות חיל האוויר ברצועה, אולם לא סיפק לכך כל הוכחה.^[310]

במרץ 2025 נטען בתחקיר של הניו יורק טיימס כי 41 מבין החטופים שנלקחו לרצועת עזה בחיים ב-7 באוקטובר 2023, נהרגו במהלך הלחימה בעזה. לפי התחקיר, שמתבסס על תחקירי צה"ל, ניתוח פורנזי וראיונות עם בכירים ישראלים וקרובי משפחה של הקורבנות, לפחות שבעה חטופים הוצאו להורג על ידי שוביהם כשצה"ל התקרב למקום שבו הוחזקו, ולפחות שבעה אחרים נהרגו על ידי צה"ל בהפצצות אוויריות או בירי בשוגג. נסיבות מותם של חטופים אחרים נותרו לא חד-משמעיות.^[70]

במאי 2025 בתחקיר של "הארץ" נטען כי פעולות צה"ל ברצועה סיכנו את חייהם של 54 חטופים לפחות, ולפחות 20 מהם נהרגו. לפי התחקיר, שמתבסס על שיחות עם משפחות חטופים, ראיונות של שורדי שבי ובני משפחותיהם בתקשורת, ומידע ממקורות נוספים, הסברה היא כי מדובר בהערכת חסר, כיוון ששורדי שבי רבים לא חשפו מה שעברו. אחרים שיתפו כי צה"ל הפציץ את האזור ששהו בו.^[311]

חטופים שנרצחו במתקפה וגופתם נחטפה

כאמור, 44 חטופים נרצחו או נהרגו כבר בטבח שבעה באוקטובר, וגופתם נחטפה לעזה.

אפרת כץ נחטפה מניר עוז עם בתה דורון אשר עם שתי בנותיה, ועם שני גורן בעגלה שמחוברת לאופנוע. על פי עדותן של אשר וגורן, מסוק קרב של צה"ל הרג את כל המחבלים החוטפים וגם את כץ^[312] ב-7 באוקטובר.

צה"ל הודיע על מספר חטופים כי נרצחו במהלך המתקפה וכי גופתם מוחזקת ברצועת עזה. ב-25 בפברואר 2024 פורסם כך על החייל עוז דניאל,^[313] ב-12 במרץ 2024 על החייל איתי חן,^[314] ב-17 במרץ 2024 על החייל דניאל פרץ,^[315] וב-26 במרץ 2024 על אוריאל ברוך, חטוף ממסיבת הנובה.^[316] ב-2 במאי 2024 הודיע קיבוץ בארי כי דרור אור שנחטף מהקיבוץ נרצח במתקפה וגופתו מוחזקת בעזה.^[317] ב-7 במאי 2024 הודיע מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים כי ליאור רודאיף נרצח בעת החטיפה.^[206]

ב-16 במאי 2024 הודיע דובר צה"ל כי שניים מהחטופים התאילנדים, סונטיה אקרסרי וסודתיסאק רינתלאק, נרצחו במתקפה וגופותיהם מוחזקות בשבי.^[318]

ב-24 ביוני 2024 פורסם כי מוחמד אלאטרש, גשש בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה, נהרג בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה.^[319]

ב-22 ביולי 2024 הודיעו דובר צה"ל וקיבוץ נירים כי אלכס דנציג מניר עוז ויגב בוכשטב מנירים נהרגו מספר חודשים קודם לכן, וגופותיהם מוחזקות בח'אן יונס. גופותיהם הושבו לקבורה במבצע צבאי ב-20 באוגוסט יחד עם גופות 4 חטופים נוספים. נסיבות מותם נחקרות.^[320][321]

ב-7 באוקטובר 2024 פורסם כי החטוף עידן שתיוי נרצח עוד ביום המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.^[322]

ב-2 בדצמבר 2024 פורסם כי החטוף עומר נאוטרה נהרג עוד במתקפת הפתע של החמאס ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.^[323]

ב-11 בפברואר 2025 פורסם כי החטוף שלמה מנצור נרצח עוד ביום המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.^[324] גופתו הוחזרה לישראל בעסקת חטופים ב-27 בפברואר.^[325]

תיעוד החטופים בשבי

לאורך כל תקופת החזקת החטופים בשבי, פרסמו חמאס והג'יהאד האסלאמי סרטונים המציגים חטופים ישראלים. לרוב נראו החטופים מתחננים לעסקת חילופין ולסיוע מהציבור והממשלה.

ב-16 באוקטובר 2023 פרסם חמאס סרטון שבו נראית החטופה מייה שם מבקשת שיחלצו אותה מן השבי.^[326] מייה שוחררה ב-30 בנובמבר.^[327] ב-30 באוקטובר פרסם החמאס סרטון נוסף שבו נראות שלוש חטופות מדברות למצלמה, כאשר אחת מהן מטיחה האשמות בראש הממשלה בנימין נתניהו.^[328] שלושתן שוחררו במהלך חודש נובמבר.^[329] ב-9 בנובמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני סרטון שבו נראים חנה קציר (בת 77) ויגיל יעקב (בן 12).^[330] כעבור שבועיים טען הג'יהאד האסלאמי כי קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", אך ב-24 בנובמבר היא שוחררה בחיים.^[331] יגיל יעקב שוחרר עם אחיו אור ב-27 בנובמבר.^[332]

ב-13 בנובמבר 2023 פרסם חמאס סרטון מתחילת המלחמה שבו נראית החיילת החטופה נועה מרציאנו כשהיא מדברת בשבי, ובסוף הסרטון נראית גופתה. למחרת הודיע צה"ל כי היא נרצחה בידי מחבל חמאס בתוך בית החולים שיפא.^[333] ב-17 בנובמבר דווח כי גופתה חולצה בידי צה"ל במהלך סריקות סמוך לבית החולים שיפא.^[334]

ב-30 בנובמבר פורסם סרטון של ירדן ביבס בעת שחמאס מבשר לו כי אשתו וילדיו מתו בשבי – טענה שלא אומתה באותו הזמן (אך בדיעבד, לאחר השבתו ארצה של ירדן, בפברואר 2025, והשבת גופותיהם של אשתו וילדיו, התברר כי אכן נרצחו במהלך השבי).^[335] כן פורסמו סרטונים של חיים פרי, יורם מצגר, ועמירם קופר (18 בדצמבר),^[336] ואלעד קציר וגדי מוזס (19 בדצמבר).^[337] בהמשך פורסמו סרטונים נוספים שבהם נראו בין היתר איתי סבירסקי, יוסי שרעבי ונועה ארגמני (14 בינואר 2024),^[338] דורון שטיינברכר, קרינה ארייב ודניאלה גלבוע (26 בינואר),^[339] הירש גולדברג-פולין (24 באפריל),^[340] קית' סגל ועמרי מירן (27 באפריל),^[341] נדב פופלוול (11 במאי),^[342] וסשה טרופנוב (28 במאי, ושוב ב-13 בנובמבר).^[343][344] לקראת סוף 2024 פרסמו חמאס סרטונים נוספים שבהם נראו עידן אלכסנדר (30 בנובמבר)^[345] ומתן צנגאוקר (7 בדצמבר).^[180] ב-4 בינואר 2025 פרסם חמאס סרטון ובו נראית לירי אלבג.^[346] ב-23 בפברואר 2025, פרסם חמאס סרטון של גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד, כשהם צופים בפעימה השמינית של שחרור חטופים במסגרת ההסכם בין ישראל לבין חמאס מינואר 2025.^[347] ב-1 במרץ 2025 פרסם חמאס סרטון מרגע הפרידה של יאיר הורן מאחיו איתן, שנותר בשבי.^[348] ב-7 במרץ 2025 פרסם חמאס סרטון של מתן אנגרסט.^[349] ב-24 במרץ 2025 פרסם חמאס סרטון של אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה.^[350] ב-5 באפריל 2025 חמאס פרסם סרטון של מקסים הרקין ובר קופרשטיין. הסרטון לא אושר לפרסום בתקשורת הישראלית לבקשת המשפחות. ב-16 באפריל 2025 הג'יהאד האיסלאמי פרסם סרטון ראשון של רום ברסלבסקי. בתחילת חודש אוגוסט, חמאס פרסם סרטון של החטופים אביתר דוד ורום ברסלבסקי והם נראו במצב קשה מאוד.

המערך המודיעיני לאיתור שבויים ונעדרים

ב-8 באוקטובר 2023 מינה הרמטכ"ל הרצי הלוי את האלוף במיל. ניצן אלון למפקד המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים. במערך המודיעיני שהוקם לצורך זה נכללו עשרות צוותים, הכוללים אנשי מודיעין, טכנולוגיה וגופי ביטחון, אשר מיד לאחר טבח שבעה באוקטובר פעלו על מנת לייצר תמונת מצב מדויקת ככל הניתן בנוגע למצבם של מנותקי הקשר. המערך המודיעיני שהוקם כלל מאות אנשי מילואים ומתנדבים, בהם בכירים מתעשיית ההייטק הישראלית שסייעו להטמיע מערכות טכנולוגיות חדשות שפותחו למאמץ ייעודי זה.^[354] תפקיד המערך בשלבים הראשונים היה לבנות את כל נושא המודיעין לאיתור השבויים והנעדרים במועד בו היו עדיין מאות נעדרים שלא ידעו אם נחטפו או לא. היה צריך לקחת סרטונים שחמאס העלו, לחפש לפי פנים, שמות, לפי הצלבות של עדויות, לפי אנשים שילכו למחנה שורה ויזהו גופות, לייצר תמונה של מי נחטף, נרצח או נעדר.^[355]

שחרור וחילוץ חטופים חיים

מייד עם פרוץ המלחמה החלו שיחות לשחרור החטופים, למרות שעם תחילת המלחמה חמאס פרסם כי לא ייחל בדיונים לפני הפסקת הלחימה.^[356] השיחות התקיימו בין ישראל לחמאס באמצעות גורמים בינלאומיים כמו ארצות הברית, קטר ומצרים.^[357] בהמשך קטר פעלה למצב את עצמה כמתווכת עיקרית לשחרור החטופים.^[358][359] במקביל, נציגי ממשלת תאילנד נפגשו ישירות עם נציגי חמאס באיראן, כדי לשחרר את אזרחיהם החטופים.

ב-20 באוקטובר שוחררו יהודית ונטלי רענן, אם ובתה בעלות אזרחות אמריקאית, שהגיעו משיקגו לביקור אצל משפחתן בנחל עוז.^[360][361] שמונה מקרובי משפחתן נותרו בשבי.^[362] ב-22 באוקטובר, בתיווך מצרים, שוחררו שתי ישראליות מבוגרות, יוכבד ליפשיץ ונורית קופר, שנחטפו במהלך הטבח בניר עוז.^[363] בני זוגן נשארו בידי חמאס ונרצחו בשבי.

• מבצע ראשית האור: בלילה שבין 29 ל-30 באוקטובר שחררו צה"ל ושב"כ את החיילת החטופה טוראית אורי מגידיש, ששירתה כתצפיתנית.^[364][365] מגידיש הוחזקה לבדה בדירת מגורים במחנה הפליטים שאטי, לא הרחק מבית החולים שיפא.^[366]
• ב-7 בדצמבר 2023 ניסה צה"ל לחלץ את סהר ברוך, אך הוא נהרג במהלך ניסיון החילוץ וגופתו נשארה בידי חמאס. במהלך המבצע נפצעו שני לוחמים.^[367] חמאס פרסם סרטון שבו טען כי סהר ברוך נהרג מאש צה"ל. דובר צה"ל התייחס להצהרה זו כאל טרור פסיכולוגי.^[368]
• מבצע יד זהב: בליל 12 בפברואר 2024 חילצו שב"כ וימ"מ שני חטופים שנחטפו מניר יצחק, פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, לאחר פשיטה על מבנה ברפיח^[369][370]
• מבצע ארנון: ב-8 ביוני 2024 חולצו ארבעה חטופים בפעולה של צה"ל, שב"כ וימ"מ במחנה הפליטים נוסייראת שברצועת עזה: נועה ארגמני, אנדריי קוזולוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג'אן.
• חילוץ פרחאן קאדי: ב-27 באוגוסט 2024 חולץ החטוף פרחאן קאדי ממנהרה בדרום הרצועה על ידי שב"כ וצה"ל.

עסקות לשחרור חטופים

מהלכים לקידום עסקת חטופים נוספת

בלחץ ארצות הברית חזרה ישראל לשולחן המשא ומתן לשחרור חטופים. באפריל היה ידוע לצה"ל שנשארו בעזה לא יותר ממאה חטופים חיים. היה ניסיון להגיע לעסקה לשחרור 40 חטופים בקטגוריית נשים, קשישים וחולים: 5 חיילות, 7 נשים, 15 גברים מבוגרים ו-13 צעירים פצועים וחולים.^[378] חמאס אמר שאינו יכול להתחייב ל-40 חטופים חיים בקטגוריה זאת, והציע 40 חטופים מקטגוריות שונות.^[379] הוול סטריט ג'ורנל הביע חשש שרוב החטופים מתו מהתקפות צה"ל או ממחלות ופציעות, ושחלק מהם משמשים מגן אנושי לבכירי חמאס.^[380]

קושי להגיע לעסקת חטופים נוספת נגרם, בין היתר, מחילוקי דעות בנוגע לסיום המלחמה. ישראל דרשה הפסקת אש זמנית שלאחריה צה"ל יוכל לחזור להילחם ברצועת עזה, ואילו חמאס דרש הפסקת אש קבועה ויציאת צה"ל מרצועת עזה.^[381][382]

בנובמבר 2024, במענה לעתירה לבג"ץ מטעם משפחות החטופים, הצהירה הממשלה שלא כל פרטי המתווים לעסקאות שבויים ונעדרים מובאים לדיון בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, וכי בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו יש סמכויות כמעט מוחלטות בנושא המשא ומתן על העסקה: הוא דן לבדו עם הצוות, נותן הוראות ומקבל עדכונים. הוא זה שמחליט מתי יעודכן הקבינט המדיני-ביטחוני ומה מספיק חשוב כדי שיובא לדיון ולהחלטתו.^[383]

בתקשורת התקיים דיון ער מדוע לא התגבשה עסקה נוספת במהלך שנת 2024. בינואר 2025 טען השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לקראת גיבוש עסקה נוספת לשחרור חטופים, כי "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם".^[384] ג'ון קירבי טען שהעסקה לא הושגה במהלך שנת 2024 בגלל חמאס, ולא בגלל בן גביר.^[385] לעומת זאת, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט טען כי ראה בעיניו שבן גביר טרפד עסקה.^[386] במשפחות החטופים ראו בדבריו של בן גביר לקיחת אחריות על מותם של החטופים שהיו צפויים להשתחרר בהסכמים מוקדמים יותר.^[387] ההסכם שהביא להסכם בין ישראל לבין חמאס מינואר 2025, הוא אותו הסכם שהיה על השולחן בשנת 2024 רק שהפעם כלל פחות חטופים כי חלקם נרצחו על ידי חמאס. ראש אמ"ן באותה תקופה, אהרון חליוה אמר בספטמבר 2025, כי עסקת החטופים שבוצעה בינואר 2025 הייתה כתובה ככה בדיוק לפני שנה. ובחלק מהדברים אפילו יותר טובה מהעסקה הנוכחית.^[388]

הסכם חמאס–ישראל על שחרור חטופים (ינואר 2025)

ערך מורחב – הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025)

בינואר 2025, התגבשה עסקת חטופים נוספת.^[389] העסקה כללה הפסקת אש בת שישה שבועות (42 ימים), שבמסגרתה ישוחררו 33 חטופים, חיים ומתים, ובתוכם כל הנשים החטופות, משפחת ביבס, מבוגרים מעל גיל 50, והיתר חטופים אשר הוגדרו כ"הומניטרים". בכל שבוע ישוחררו לפחות 3 חטופים, כאשר חטופים חיים ישוחררו לפני החזרת גופות. ביום האחרון של הפסקת האש ישוחררו כל החטופים (מכלל 33 החטופים בשלב הזה) שנותרו בשבי.

העסקה יצאה לדרך ב-19 בינואר, ובאותו היום שוחררו 3 חטופות: אמילי תהילה דמארי, ודורון שטיינברכר שנחטפו מכפר עזה, ורומי גונן, שנחטפה מרכבו של בן שמעוני בכביש 232, בעת שברחה מהטבח בפסטיבל נובה.

ב-25 בינואר, שוחררו דניאלה גלבוע, נעמה לוי, קרינה ארייב ולירי אלבג תצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז.^[390]

ב-30 בינואר שוחררו אגם ברגר, התצפיתנית האחרונה שנשארה בשבי, אשר נחטפה ממוצב נחל עוז, ארבל יהוד וגדי מוזס אשר נחטפו מניר עוז, וכן שוחררו בפעימה זו חמישה מהחטופים התאילנדים, שלא במסגרת העסקה עצמה אלא בנוסף.

ב-1 בפברואר שוחררו קית' סיגל, אשר נחטף מכפר עזה, וירדן ביבס ועופר קלדרון אשר נחטפו מניר עוז.

ב-8 בפברואר שוחררו אוהד בן עמי ואלי שרעבי, אשר נחטפו מבארי, ואור לוי אשר נחטף ממסיבת הנובה.

ב-15 בפברואר שוחררו סשה טרופנוב, שגיא דקל חן ויאיר הורן אשר נחטפו מניר עוז.

ב-20 בפברואר נמסרו ארבעה גופות, אך בהמשך אומתה זהותם של שלושה חטופים מניר עוז: עודד ליפשיץ, וילדי משפחת ביבס, כפיר ואריאל. הגופה הרביעית שנטען על ידי חמאס שזאת גופתה של שירי ביבס, לא זוהתה כשירי או של אף חטוף או חטופה אחרים.

ב-22 בפברואר נמסרה בפועל גופתה של שירי ביבס, ובנוסף שוחררו שישה חטופים חיים: שלושה חטופים אשר נחטפו ממסיבת הנובה: אליה כהן, עומר ונקרט, ועומר שם טוב, חטוף אחד אשר נחטף מבארי, טל שוהם, ושני חטופים מלפני המלחמה: אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.

בלילה שבין 26–27 בפברואר, נמסרו גופותיהם של ארבעה חטופים: איציק אלגרט ואוהד יהלומי אשר נחטפו מניר עוז, צחי עידן אשר נחטף מנחל עוז, ושלמה מנצור אשר נחטף מכיסופים (והיה החטוף המבוגר ביותר). בפעימה זו הושלם רשמית שלב א' של העסקה.

שלב א' של העסקה תם לאחר שהסתיימה השבתם של 30 חטופים בחיים (מהם שניים מלפני המלחמה, ועוד חמישה חטופים תאילנדים שהושבו בנוסף ל-33 שנקבעו מראש, ולא "נגבתה עבורם" תמורה בשחרור מחבלים) ועוד שמונה גופות חטופים שהושבו לישראל.

לאחר משא ומתן שנכשל, להמשך העסקה לשלב ב', קרסה העסקה והפסקת האש תמה וישראל חזרה להילחם בעזה. במקביל למלחמה העצימה, נמשכים גם מאמצים ומשאים ומתנים להביא לעסקה חדשה ומוסכמת, חלקית או מלאה.

לאחר שחרור החטופים בראשית 2025

ב-12 במאי 2025 החמאס שחרר את החייל עידן אלכסנדר כמחווה לאמריקאים (אלכסנדר הוא חייל בודד בעל אזרחות אמריקאית) וכמחווה של רצון טוב להגעה להסכם ועסקה מחודשים. שחרור זה, אינו כרוך ב"תשלום" כלשהו של ישראל עבור אלכסנדר. אלכסנדר הוא החייל (גבר) החטוף הראשון ששוחרר וחולץ בחיים מעזה במהלך המלחמה (ישנם חיילים שגופתם חולצה משטח הרצועה).

באוגוסט 2025 פורסם תחקיר "המקור" של רשת 13 בו אמר דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית תחת הנשיא ביידן, מתיו מילר (אנ'), כי ראש הממשלה בנימין נתניהו סיכל את המשא ומתן לשחרור החטופים לפחות חמש פעמים בגלל לחץ משותפיו לקואליציה, ובכל המקרים ארצות הברית האשימה את חמאס בהפסקת השיחות. לדבריו, נתניהו הציב תנאים חדשים בכל פעם שהשיחות התקדמו. נציגי הקואליציה התנגדו שוב ושוב לתנאי ההסכם המוצע, ומנעו שחרור חטופים. בתחקיר התראיין גם גדי איזנקוט, ולדבריו הממשלה הטעתה את הציבור ופרסמה טענות שקריות לגבי התקדמות המשא ומתן.^[391][392]

חטופים ששוחררו סיפרו שההפגנות בעד שחרורם חיזקו אותם, ונסכו בהם תקווה. לדוגמה, אלי שרעבי שאמר בראיון כי ההפגנות נתנו להם "כח אדיר"^[393]. חטוף שהוחזר בהסכם השני סיפר כיצד אלקנה בוחבוט קיבל חיזוק אחרי שראה את תמונתו מונפת בכיכר החטופים^[394]. אוהד בן עמי שהעיד כיצד התחזק כשראה שאנשים נלחמים עליו^[395]. אלון אהל סיפר כיצד התחזק כשראה את תמונתו במסגרת הפגנה בכיכר החטופים^[396] ועוד.

השלכות בריאותיות

עסקת החטופים השלישית (אוקטובר 2025)

ערך מורחב – הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025)

ב-29 בספטמבר 2025 הכריז נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ על תוכנית 21 הנקודות לסיום מלחמת חרבות ברזל.^[397]

ב-9 באוקטובר הכריז טראמפ כי ישראל וחמאס הסכימו על השלב הראשון בתוכנית.^[398] כחלק מההסכם שנחתם, ישראל התחייבה לסגת לקווים שסוכמו בתוך גבולות הרצועה תוך 24 שעות מאישור ההסכם בממשלה, והחמאס התחייב לשחרר את כל החטופים החיים ואת כל גופות החטופים שברשותו תוך 72 שעות מנסיגת צה"ל אל הקווים שהוסכמו. בשל טענת חמאס כי אינו יכול למצוא את כל החטופים המתים, הוסכם להקים כוח בין-לאומי בהובלת ארצות הברית, קטר ומצרים שיסייע במציאתם ובהבאתם לקבורה בישראל.^[399]

ב-10 באוקטובר הודיע צה"ל שהוא סיים לסגת לקווים שסוכמו בשעה 12 בצהרים.^[400]

ב-13 באוקטובר, התחיל יישום השלב הראשון של ההסכם מצד חמאס.

בפעימה הראשונה באותו היום, סביב השעה 8 בבוקר, העביר חמאס לידי הצלב האדום בעיר עזה 7 חטופים חיים: איתן מור, גלי ברמן ואחיו זיו ברמן, אלון אהל, עמרי מירן, גיא גלבוע דלאל והחייל מתן אנגרסט. בעת המסירה, כלל החטופים עמדו על רגליהם. הצלב האדום חבר לכוחות צה"ל והעביר לחזקתם את החטופים בשעה 9:00.

בפעימה השנייה באותו היום, סביב השעה 10 וחצי בבוקר, העביר חמאס לידי הצלב האדום בעיר חאן יונס 13 חטופים חיים נוספים: יוסף חיים אוחנה, אבינתן אור, אלקנה בוחבוט, אביתר דוד, אריאל קוניו ואחיו דוד קוניו, שגב כלפון, איתן הורן, מתן צנגאוקר והחיילים: נמרוד כהן, רום ברסלבסקי, בר קופרשטיין ומקסים הרקין.^[401] גם חטופים אלו בעת המסירה לאנשי הצלב האדום, עמדו כולם על רגליהם. הצלב האדום חבר לכוחות צה"ל והעביר לחזקתם את החטופים בשעה 11:40. בהמשך היום שוחררו גם גופות של 4 חטופים - גיא אילוז, ביפין ג'ושי, יוסי שרעבי ודניאל פרץ.^[402][403]

ב-14 באוקטובר בשעות הלילה, העביר חמאס לידי ישראל ארונות של עוד 4 חטופים לטענתו. בפעימה זו הושבו גופותיהם של אוריאל ברוך, החייל תמיר נמרודי ואיתן לוי. הגופה הרביעית לא זוהתה כגופתו של חטוף.

ב-15 באוקטובר בשעות הלילה, העביר חמאס לידי ישראל עוד שתי גופות של חטופים. בפעימה זו הושבו גופתה של ענבר הימן וגופתו של הגשש הבדואי מוחמד אלאטרש.

ב-18 באוקטובר העביר חמאס לידי ישראל את גופתו של החטוף אליהו (צ'רצ'יל) מרגלית.

ב-19 באוקטובר הושבו גופותיהם של רונן אנגל ושל העובד הזר אזרח תאילנד סונתאיה אוקרסארי.

ב-20 באוקטובר הושבה גופתו של טל חיימי.

ב-21 באוקטובר הושבו גופותיהם של אריה זלמנוביץ ותמיר אדר.

ב-30 באוקטובר הושבו גופותיהם של סהר ברוך ועמירם קופר.

ב-2 בנובמבר הושבו גופתיהם של החיילים: עומר נאוטרה, אסף חממי ועוז דניאל.^[404]

ב-4 בנובמבר הושבה גופתו של החייל איתי חן.

ב-5 בנובמבר הושבה גופתו של הסטודנט הטנזני ג'ושוע לואיטו מולל.

ב-7 בנובמבר הושבה גופתו של נהג האמבולנס ליאור רודאיף.

ב-9 בנובמבר הושבה גופתו של החייל הדר גולדין שנחטפה במבצע צוק איתן.

ב-13 בנובמבר הושבה גופתו של מני גודארד שהוחזקה בידי הג'יהאד האיסלאמי.^[207]

ב-25 בנובמבר הושבה גופתו של דרור אור שהוחזקה בידי הג'יהאד האיסלאמי.^[405]

ב-3 בדצמבר הושבה גופתו של העובד הזר אזרח תאילנד סודתיסאק רינתלאק.

לאחר שלב זה נותרה בידי חמאס בשבי גופת חטוף אחד שהוכרז על ידי צה"ל כמת: השוטר רס"ל רן גואילי.^[406]

איסוף גופות וחילוצן

טרם תחילת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה, אסף צה"ל גופות אחדות של ישראלים סמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אך לא פירט מי הם.^[407]

• בנובמבר 2023 חולצו ממרחב בית החולים שיפא שלוש גופות של חטופים שנרצחו בשבי: יהודית וייס שנחטפה מבארי, נועה מרציאנו תצפיתנית ממוצב נחל עוז,^[408][334] ואופיר צרפתי שנחטף מפסטיבל נובה.^[409][410]
• ב-12 בדצמבר 2023 חולצו שתי גופות חטופים: עדן זכריה שנחטפה מפסטיבל נובה, ורס"ב זיו דדו ששירת בגדוד 51 של חטיבת גולני.^[411] בפעולה זו נפלו רס"ר גל מאיר איזנקוט, בנו של השר גדי איזנקוט, ורס"ר איל מאיר ברקוביץ.^[412]
• בדצמבר 2023 חולצו שלוש גופות חטופים שנהרגו בשבי החמאס מתקיפת צה"ל: אליה טולדנו שנחטף מפסטיבל נובה, רב"ט ניק בייזר וסמל רון שרמן שנחטפו ממת"ק עזה.^[413]
• ב-6 באפריל 2024 חולצה גופתו של אלעד קציר שנחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ונרצח בשבי בינואר 2024.^[414]
• ב-17 במאי 2024 חולצו ארבע גופות חטופים: שני לוק, איציק (יצחק) גלרנטר ועמית בוסקילה שנחטפו מפסטיבל נובה, ורון בנימין שנחטף ממכוניתו ונרצח ליד מפלסים.^[415][416]
• ב-24 במאי 2024 חולצו מג'באליה שלוש גופות חטופים שנרצחו בשבי: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז שנרצחו ונחטפו ב-7 באוקטובר.^[417]
• ב-24 ביולי 2024 חולצו מח'אן יונס חמש גופות חטופים: אורן גולדין שנחטף מניר יצחק ונרצח ב-7 באוקטובר, מיה גורן ורביד כץ שנחטפו מניר עוז ונרצחו בשבי, והחיילים תומר אחימס וקיריל ברודסקי שנהרגו בקרב ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו.^[418][419]
• ב-20 באוגוסט 2024 חולצו מח'אן יונס שש גופות חטופים: יגב בוכשטב ונדב פופלוול שנחטפו מנירים, אלכסנדר דנציג, אברהם מונדר, יורם מצגר וחיים פרי שנחטפו מניר עוז.^[420][421] אברהם מונדר נחשב עד חילוץ גופתו כחטוף חי.
• ב-28 באוגוסט 2024 חולצה גופתו של החייל שקד דהן שנפל ב-7 באוקטובר וחולץ ממקום קבורתו בדרום הרצועה.
• ב-31 באוגוסט 2024 חולצו גופותיהם של שישה חטופים שנרצחו בשבי: הירש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי, שנחטפו מפסטיבל הנובה, וכרמל גת שנחטפה מבארי. עד לחילוצם נחשבו השישה כחטופים חיים.^[422]
• ב-3 בדצמבר 2024 חולצה גופתו של איתי סבירסקי מרצועת עזה, בינואר 2024 הודיע צה"ל על מותו בשבי (חמאס פרסם יומיים לאחר אותה ההודעה אות חיים ממנו).
• ב-8 בינואר 2025 חולצו גופותיהם של יוסף אל-זיאדנה ובנו חמזה, שנחטפו במהלך הטבח בחולית ועד למציאת גופותיהם נחשבו כחיים. בן ובת נוספים של יוסף (אחים של חמזה) – בילאל ועאישה, שנחטפו אף הם, הושבו לישראל בנובמבר 2023, במסגרת עסקת החטופים.^[423][424]
• ב-19 בינואר 2025, שעות לפני כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש במסגרת ההסכם בין ישראל לבין חמאס מינואר 2025, חולצה גופתו של אורון שאול, חלל צה"ל ממבצע צוק איתן. שאול לא נכלל במניין החטופים במלחמה זו אלא לצידם במניין 4 חטופים, חיים ומתים, אשר נחטפו טרם תחילת המלחמה.
• ב-29 במרץ 2025, בפשיטה על מוצב של הגא"פ ברפיח, מצאו חיילי צה"ל ממצאים המשוייכים לגופתו של מני גודארד שנחטף מבארי, והידיעה נמסרה למשפחתו. ב-13 בנובמבר 2025 הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני השיב את גופתו.^[207]
• ב-5 ביוני 2025 פורסם כי צה"ל חילץ את גופותיהם של גדי חגִי וג'ודי ויינשטיין חגי שנחטפו מניר עוז ב-7 באוקטובר ונרצחו באותו היום.^[425]
• ב-7 ביוני 2025 פורסם כי צה"ל חילץ את גופתו של נטפונג פינטה, שנחשב עד אז כחטוף חי.
• ב-11 ביוני 2025 פורסם כי צה"ל חילץ את גופותיהם של יאיר יעקב ואביב אצילי שנחטפו מניר עוז ב-7 באוקטובר ונרצחו באותו היום.
• ב-22 ביוני 2025 פורסם כי צה"ל חילץ את גופתו של יונתן סמרנו שנרצח ונחטף בפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר, את גופתה של עפרה קידר שנרצחה ונחטפה מביתה בקיבוץ בארי ואת גופתו של סמל ראשון שי לוינסון, מפקד טנק בגדוד 77 שנפל בקרב מול מחבלי חמאס ונחטף.
• ב-29 באוגוסט 2025 פורסם כי צה"ל חילץ את גופתו של אילן וייס שנרצח ונחטף מקיבוץ בארי. אשתו ובתו שנחטפו אף הן, הושבו ארצה בחיים בעסקת החטופים הראשונה. ב-30 באוגוסט 2025 פורסם כי באותו מבצע חולצה גם גופתו של עידן שתיוי שנחטף ממסיבת הנובה ונרצח ב-7 באוקטובר.

פרוטוקול קליטת החטופים (2025)

לקראת מימוש ההסכם בין ישראל לבין חמאס מינואר 2025 גיבש משרד הבריאות פרוטוקול מפורט לקליטתם, הכולל היבטים רפואיים, בדיקות נחוצות, טיפול נפשי וכן תיעוד מעשי זוועה שעברו.^[433][434] הפרוטוקול מתייחס בין היתר לתופעה של פקקת ורידים עמוקה שהייתה אצל החטופים ששוחררו בעסקה הקודמת. החטופים המשוחררים יעברו בדיקת מחלות זיהומיות, ויעברו גם בדיקה פסיכיאטרית. כמו כן המשוחררים יקבלו תמיכה, ליווי ועזרה בכל הקשור לתזונה, בני המשפחות יודרכו כיצד להאכיל את החטופים בביתם, במטרה למנוע פגיעה מאכילה לא מותאמת מצב, העלולה לגרום לנזקים לגוף.

לקראת ביצוע העסקה, סא"ל במיל ד"ר אמיר בלומנפלד, ראש ענף טראומה בצה"ל לשעבר, שמונה על ידי צה"ל אחרי 7 באוקטובר לרופא החטופים ומלווה מטה המשפחות שמכיר את השפעת השבי על בריאות החטופים אמר כי שיקום המשוחררים יארך שנים.^[435] ד"ר עודד טלמור וד"ר שרון פורת כתבו כי בין התופעות הקשות שחוו החטופים המשוחררים, ועדיין חווים, משוחררי העסקה הראשונה, בולטת אחת שזוהתה אצל חלקם – חוסר היכולת, במשך תקופה ארוכה, להאמין שהם כבר לא בשבי.^[436]

קצין הרפואה הראשי של צה"ל תא"ל ד"ר זיוון אביעד-בר ציין כי הדרך אל בית החולים לאחר השחרור היא אירוע מורכב שדורש תשומת לב מיוחדת. "לקראת החזרת החטופים בחנו אירועים אחרים של החזרת שבויים בעולם, אבל בעיקר למדנו מהחזרת החטופים לפני שנה", הוא מספר. "אחרי המבצע ההוא ניהלנו שיחות איתם ובדקנו מה עבד טוב ומה פחות. האופן שבו אנחנו מקבלים אותם הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול. שואלים אותי 'למה אתם לא מעלים אותם מיד על מסוק, שיראו את המשפחה'. ממש לא. זה חלק מתהליך הריפוי. החטופים נמצאים במעבר ממקום שבו הם היו חסרי שליטה וחסרי יכולת בחירה וניבוי, למצב שבו פתאום, בבת אחת, הם ככל האדם, וזה צריך להתבצע בהדרגה.^[437]

אברה מנגיסטו, מתמודד נפש שהוחזק במשך יותר מעשור בידי החמאס ושוחרר מהשבי בפברואר 2025, שהה בטיפול בביה"ח איכילוב 5 חודשים בטרם יצא לשיקום בקהילה.^[438]